הלכות זכייה ומתנה

הלכה ג אבל הלוקח דגים מתוך מצודתו של חבירו כשהוא בתוך הים או שלקח חיה ממצודתו …

• גיטין נט ע"ב · ב מצודות חיה ועופות ודגים, יש בהן משום גזל – מפני דרכי שלום; …
• גיטין ס ע"ב · יז מצודות חיה ועופות ודגים, יש בהן וכו׳: באוזלי ואוהרי

הלכה ד הפורס מצודה בשדה חבירו וצד בה חיה או עוף אף על פי שאין לו …

• בבא מציעא יא ע"א · ז ותקני ליה שדהו, דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: חצרו של אדם קונה …
• בבא מציעא יא ע"א · ח הני מילי בחצר המשתמרת, אבל חצר שאינה משתמרת, אי עומד בצד שדהו …

הלכה ה דגים שקפצו לתוך הספינה קנה בעל הספינה שזו כחצר המשתמרת היא ואינה חצר המהלכת …

• בבא מציעא ט ע"ב · ז אמרו ליה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע לרבא: אלא מעתה, …

הלכה ו גר שמת ולא הוליד ישראל אחר שנתגייר אין לו יורשין אלא כל הקודם והחזיק …

• בבא בתרא קמט ע"א · ד אמר רבא: היכי ניקנינהו רב מרי להני זוזי? אי בירושה – לאו …

הלכה ז שתי שדות בנכסי הגר ומצר אחד ביניהן החזיק באחת מהן לקנותה קנאה החזיק בה …

• בבא בתרא נג ע"א · ח ואמר רב אסי אמר רבי יוחנן: שתי שדות ומצר אחד ביניהן, החזיק …
• בבא בתרא נג ע"ב · א לקנות אותה ואת חברתה – אותה קנה, חברתה לא קנה. לקנות את …
• בבא בתרא נג ע"ב · ב בעי רבי זירא: החזיק באחת מהן לקנות אותה, ואת המצר, ואת חברתה …
• בבא בתרא נג ע"ב · ג בעי רבי אלעזר: החזיק במצר לקנות שתיהן, מהו? מי אמרינן האי מצר …

הלכה ח וכן שני בתים זה לפנים מזה שהחזיק באחד מהן לקנותו ולקנות את השני לא …

• בבא בתרא נג ע"ב · ד אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: שני בתים זה לפנים מזה, …

הלכה ט המחזיק בשטר מנכסי הגר כדי לקנות את הקרקע הכתובה באותו שטר לא קנה אלא …

• בבא קמא מט ע"ב · ח בעי מיניה רב ייבא סבא מרב נחמן: המחזיק בשטרותיו של גר, מהו? …
• בבא קמא מט ע"ב · ט אמר ליה: עני מורי, וכי לצור על פי צלוחיתו הוא צריך? אמר …

הלכה י שדה המצויינת במצריה כיון שהכיש בה מכוש אחד קנה את כולה ואם אינה מצויינת …

• בבא בתרא נד ע"א · ח איתמר: שדה המסויימת במצריה – אמר רב הונא אמר רב: כיון שהכיש …
• בבא בתרא נד ע"ב · א ושאינה מסויימת במצריה, עד כמה? אמר רב פפא: כדאזיל תיירא דשורי והדר.
• בבא בתרא נה ע"א · ט אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: המצר והחצב מפסיקין בנכסי הגר, אבל …

הלכה יג בקעה גדולה שיש בה שדות רבות וכולן של גר אחד ולא היה ביניהן לא …

• בבא בתרא נו ע"א · ד אין שם לא מצר ולא חצב, מאי? פירש רבי מרינוס משמו: כל …

הלכה יד עכו"ם שמכר מטלטלין לישראל או קנה מטלטלין מישראל קונה במשיכה ומקנה במשיכה או בדמים …

• בבא בתרא נד ע"ב · ב אמר רב יהודה אמר שמואל: נכסי גוי הרי הן כמדבר, כל המחזיק …
• עבודה זרה עא ע"א · ו גמ׳ אמר אמימר: משיכה בגוי קונה, תדע, דהני פרסאי משדרי פרדשני להדדי …

הלכה טו בד"א במקום שאין משפט ידוע למלך אבל אם דין אותו המלך ומשפטו שלא יזכה …

• בבא בתרא נד ע"ב · ג אמר ליה אביי לרב יוסף: מי אמר שמואל הכי?! והאמר שמואל: דינא …

הלכה א נכסי גר שאין לו יורשים ונכסי ההפקר ושדה שמכרה העכו"ם לישראל ועדיין לא החזיק …

• בבא בתרא מב ע"א · ט במה דברים אמורים – במחזיק; אבל בנותן מתנה, והאחין שחלקו, והמחזיק בנכסי …
• בבא בתרא נא ע"א · ו אמר ליה: פשיטא, דל זוזי מהכא – ותיקני בשטרא! מי לא תנן: …

הלכה ב כיצד הלוקח קרקע מחבירו והחזיק בה באכילת פירותיה קנה כמו שביארנו אבל בנכסי הפקר …

• בבא בתרא מב ע"א · ט במה דברים אמורים – במחזיק; אבל בנותן מתנה, והאחין שחלקו, והמחזיק בנכסי …

הלכה ג יש דברים רבים שאם החזיק בהן הלוקח לא קנה עדיין ואם החזיק באחד מהן …

• בבא בתרא מב ע"א · ט במה דברים אמורים – במחזיק; אבל בנותן מתנה, והאחין שחלקו, והמחזיק בנכסי …
• בבא בתרא נג ע"ב · ז אמר רב דימי בר יוסף אמר רבי אלעזר: המוצא פלטרין בנכסי הגר, …

הלכה ד הצר צורה בנכסי הגר קנה והמציע מצעות בנכסי הגר קנה הנר את השדה בנכסי …

• מועד קטן י ע"ב · ה אמר רבא: מאן דמתקיל ארעא אדעתא דבי דרי — שרי, אדעתא דארעא …
• בבא בתרא נג ע"ב · ח אמר רב עמרם: האי מילתא אמר לן רב ששת, ואנהרינהו עינין ממתניתא: …
• בבא בתרא נד ע"א · ב אמר שמואל: האי מאן דפשח דיקלא; אדעתא דדיקלא – קני, אדעתא דחיותא …
• בבא בתרא נד ע"א · ז אמר רב: הצר צורה בנכסי הגר – קנה; דרב לא קני לגנתא …

הלכה ה כיצד היה כורת מכאן ומכאן הרי חזקתו שנתכוין לעבודת האילן היה כורת מרוח אחת …

• מועד קטן י ע"ב · ה אמר רבא: מאן דמתקיל ארעא אדעתא דבי דרי — שרי, אדעתא דארעא …
• בבא בתרא נד ע"א · ב אמר שמואל: האי מאן דפשח דיקלא; אדעתא דדיקלא – קני, אדעתא דחיותא …
• בבא בתרא נד ע"א · ג ואמר שמואל: האי מאן דזכי זיכיא; אדעתא דארעא – קני, אדעתא דציבי …

הלכה ו כיצד לקט הגס והדק הרי זו בחזקת שנתכוין לתקן את הארץ לקט הגס ולא …

• מועד קטן י ע"ב · ה אמר רבא: מאן דמתקיל ארעא אדעתא דבי דרי — שרי, אדעתא דארעא …
• בבא בתרא נד ע"א · ג ואמר שמואל: האי מאן דזכי זיכיא; אדעתא דארעא – קני, אדעתא דציבי …
• בבא בתרא נד ע"א · ד ואמר שמואל: האי מאן דאתקיל תיקלא; אדעתא דארעא – קני, אדעתא דבי …

הלכה ז כיצד היה לוקח עפר ממקום גבוה ונותנו למקום הנמוך הרי זה מתקן הארץ ראינוהו …

• מועד קטן י ע"ב · ה אמר רבא: מאן דמתקיל ארעא אדעתא דבי דרי — שרי, אדעתא דארעא …
• בבא בתרא נד ע"א · ד ואמר שמואל: האי מאן דאתקיל תיקלא; אדעתא דארעא – קני, אדעתא דבי …
• בבא בתרא נד ע"א · ה ואמר שמואל: האי מאן דפתח מיא בארעא; אדעתא דארעא – קני, אדעתא …

הלכה ח כיצד עשה מקום שיכנסו בו המים בלבד הרי זה מתכוין לתקן הארץ עשה שני …

• מועד קטן י ע"ב · ה אמר רבא: מאן דמתקיל ארעא אדעתא דבי דרי — שרי, אדעתא דארעא …
• בבא בתרא נד ע"א · ה ואמר שמואל: האי מאן דפתח מיא בארעא; אדעתא דארעא – קני, אדעתא …
• בבא בתרא נד ע"א · ו ההיא איתתא דאכלה דיקלא בתפשיחא, תליסר שנין. אתא ההוא [גברא], רפיק תותיה …

הלכה ט הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר ובא אחר והעמיד להם דלתות קנה האחרון שהראשון לא …

• מועד קטן י ע"ב · ה אמר רבא: מאן דמתקיל ארעא אדעתא דבי דרי — שרי, אדעתא דארעא …
• בבא בתרא נג ע"ב · ו אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר, …

הלכה י המפיץ הזרע לתוך התלמים לא קנה שבעת שהשליך הזרע לא השביח כלום ובעת שצמח …

• עירובין כה ע"א · יז למאי? אי לנכסי הגר, היינו דירמיה ביראה. דאמר ירמיה ביראה אמר רב …
• בבא בתרא נד ע"א · א דשדא ליפתא בי פילי דארעא דגר – לא הוי חזקה. מאי טעמא? …

הלכה יא היתה מחיצה בנכסי הגר ובא זה ועשה מחיצה אחרת על גבה לא קנה ואפילו …

• עירובין כה ע"א · יב בנכסי הגר לא קנה.

הלכה יג העודר בנכסי הגר וכסבור שהן שלו לא קנה עדר בנכסי גר זה וכסבור של …

• יבמות נב ע"ב · י אמר רב יוסף: מאי טעמא דרבי — עשאוה כעודר בנכסי הגר וכסבור …
• יבמות נב ע"ב · יא אמר ליה אביי: מי דמי? התם לא קא מכוין למיקני, הכא קא …

הלכה יד היה משכון ישראל ביד הגר וכשמת הגר בא ישראל אחר והחזיק במשכון זה מוציאין …

• בבא קמא מט ע"ב · י אמר רבה: משכונו של ישראל ביד גר, ומת הגר, ובא ישראל אחר …

הלכה טו היה משכון הגר ביד ישראל ובא ישראל אחר והחזיק בו לוקח ממנו הראשון כנגד …

• בבא קמא מט ע"ב · יא משכונו של גר ביד ישראל, ומת הגר, ובא ישראל אחר והחזיק בו …

הלכה טז במה דברים אמורים בשלא היה המשכון בחצר הראשון אבל אם היה בחצירו חצירו קונה …

• בבא קמא מט ע"ב · יב ואמאי? תקני ליה חצירו – דהאמר רבי יוסי בר חנינא: חצירו של …
• בבא קמא מט ע"ב · יד והלכתא: דליתיה בחצירו – דלא קנה.

הלכה יז גר שמת ובזבזו ישראל את נכסיו והיו בהן עבדים גדולים קנו עצמן בני חורין …

• גיטין לט ע"א · טו איתיביה רבי אבא לעולא: גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו, והיו בהן עבדים …
• קידושין כג ע"א · ב ואיכא דאמרי קטן הוה, ודלא כאבא שאול, דתניא: גר שמת ובזבזו ישראל …

הלכה יח גר שמת ובזבזו ישראל את נכסיו ושמעו שעדיין לא מת או שיש לו בן …

• בבא בתרא קמב ע"א · ג אמר רב ששת: מנא אמינא לה? דתניא: גר שמת, ובזבזו ישראל נכסיו, …

הלכה א הנותן מתנה לחבירו אין המקבל זוכה בה אלא באחד מן הדרכים שהקונה זוכה בהן …

• קידושין כו ע"א · ז ובשטר. מנלן? אילימא משום דכתיב: ״וכתוב בספר וחתום והעד עדים״, והאמרת שטר …
• בבא בתרא מב ע"א · ט במה דברים אמורים – במחזיק; אבל בנותן מתנה, והאחין שחלקו, והמחזיק בנכסי …
• בבא בתרא קנו ע"א · י מתני׳ המחלק נכסיו על פיו, רבי אלעזר אומר: אחד בריא ואחד מסוכן; …

הלכה ג וכן האומר לחבירו מנה שיש לי בידך תנהו לזה קנה ואין אחד מהן יכול …

• גיטין יג ע"ב · ז גופא – אמר רב הונא אמר רב: ״מנה לי בידך, תנהו לו …
• גיטין יג ע"ב · ח והאלהים! אמר רב: אפילו במלוה. אתמר נמי, אמר שמואל משמיה דלוי: ״מלוה …
• קידושין מח ע"א · ג במלוה על פה. במאי פליגי? בדרב הונא אמר רב, דאמר רב הונא …
• קידושין מח ע"א · ד מר סבר: כי קאמר רב הני מילי בפקדון, אבל מלוה – לא. …
• בבא בתרא קמד ע"א · ט אמר מר זוטרא, הני תלת מילי שוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא: חדא …

הלכה ח וכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ואינו צריך לכפול התנאי כך הורו מקצת …

• גיטין עד ע"א · כ אמר לך רב יהודה: הא מני, רבי היא – דאמר רב הונא …
• קידושין ח ע"א · יג ואמר רב הונא אמר רב: כל האומר ״על מנת״ כאומר ״מעכשיו״ דמי.

הלכה ט הנותן מתנה על מנת להחזיר הרי זו מתנה בין שהתנה להחזיר מיד בין שהתנה …

• קידושין ו ע"ב · יג ועוד, הא רבא הוא דאמר: מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה! דאמר …
• בבא בתרא קלז ע"ב · ה אמר רבא: ״אתרוג זה נתון לך במתנה, על מנת שתחזירהו לי״, נטלו …

הלכה י האומר לחבירו שור זה אני נותן לך במתנה על מנת שתחזירהו הקדישו והחזירו הרי …

• בבא בתרא קלז ע"ב · ט אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי אהדריה? אמר ליה: ומאי חסריה? אלא …

הלכה יא אסור לישראל ליתן לעכו"ם מתנת חנם אבל נותן הוא לגר תושב שנאמר לגר אשר …

• עבודה זרה כ ע"א · ג ואכתי מיבעי ליה, דהכי אמר רחמנא: לא תתן להם מתנת (של) חנם! …
• עבודה זרה כ ע"א · ו לגוי בנתינה מנין? תלמוד לומר: ״תתננה ואכלה או מכר לנכרי״, נמצא אתה …

הלכה יב הנותן מתנה לעבד או לאשה קנה הבעל והאדון אלא שהאדון קונה לגוף והבעל קונה …

• נזיר כד ע"ב · ב אם שלה היתה בהמתה, חטאת — תמות, ועולה — תקרב. היא מנא …
• קידושין כג ע"ב · ז אמר רבה אמר רב ששת: דכולי עלמא אין קנין לעבד בלא רבו, …
• סנהדרין עא ע"א · ח רבי יוסי ברבי יהודה אומר: עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו. אמו …

הלכה יג נתן מתנה לאשה על מנת שאין לבעלה רשות בה ולעבד על מנת שאין לרבו …

• נזיר כד ע"ב · ב אם שלה היתה בהמתה, חטאת — תמות, ועולה — תקרב. היא מנא …
• קידושין כג ע"ב · ט ורבי אלעזר אמר: כל כי האי גוונא דכולי עלמא לא פליגי דקני …

הלכה יד כיצד הנותן מתנה לאשה ואמר לה הרי המעות האלו נתונים לך במתנה על מנת …

• נדרים פח ע"א · ג מתני׳ המדיר הנאה מחתנו, והוא רוצה לתת לבתו מעות, אומר לה: הרי …
• קידושין כג ע"ב · י רבי מאיר סבר: כי אמר ליה ״קני״ – קני עבד וקני רביה. …

הלכה א המקבל את המתנה וזכה בה ואחר שבאה לידו והוא שותק חזר בו ואמר איני …

• גיטין כא ע"א · י מה ידה דאיתה בין מדעתה ובין בעל כורחה, אף חצרה דאיתה בין …
• גיטין לב ע"א · יא למימרא ד״בטל״ לישנא דלבטיל משמע?! והאמר רבה בר איבו, אמר רב ששת; …
• כריתות כד ע"א · טו אמר ריש לקיש: הנותן מתנה לחבירו, ואמר הלה: ״אי אפשי בה״ – …
• כריתות כד ע"א · טז ומאי שנא מהא דאמר רבה בר אבוה אמר רב ששת, ואמרי לה …

הלכה ב המזכה לחבירו במתנהע"יאחר כיון שהחזיק בה אחר כגון שמשך המטלטלין או הגיע שטר הקרקע …

• יבמות קיח ע"ב · יד גמ׳ בעא מיניה רבא מרב נחמן: המזכה גט לאשתו במקום יבם, מהו? …
• כתובות יא ע"א · ד מאי קא משמע לן — דזכות הוא לו, וזכין לאדם שלא בפניו? …
• גיטין יא ע"ב · ז וחכמים אומרים: בגיטי נשים, אבל לא בשחרורי עבדים; לפי שזכין לאדם שלא …
• קידושין כג ע"א · ג וקונה עצמו בכסף כו׳ בכסף על ידי אחרים. אין, אבל לא על …
• בבא מציעא יב ע"א · א חצר איתרבאי משום יד ולא גרעה משליחות. גבי גט דחוב הוא לה: …

הלכה ג זיכה לו על ידי אחר וכששמע המקבל שתק ואחר כך צווח ואמר איני מקבלה …

• בבא בתרא קלח ע"א · ו כי פליגי – שזיכה לו על ידי אחר ושתק, ולבסוף צווח; דתנא …
• חולין לט ע"ב · טו כי פליגי – שזיכה לו על ידי אחר, ושתק ולבסוף צווח; תנא …

הלכה ד ראובן שרצה ליתן מאה דינרין לשמעון ושלח לו המאהע"ילוי אם אמר לו זכה במאה …

• גיטין יד ע"ב · י רב פפא אמר: הא והא בבריא; הא – דמית מקבל בחיי נותן, …
• גיטין יד ע"ב · יב רבי יהודה הנשיא אמר משום רבי יעקב, שאמר משום רבי מאיר: מצוה …
• גיטין יד ע"ב · יג מאי, לאו בהא קמיפלגי – דתנא קמא סבר: ״הולך״ לאו כ״זכי״; ורבי …
• גיטין לב ע"ב · ב אמר אביי, נקיטינן: שליח מתנה הרי הוא כשליח הגט; נפקא מינה ל״הולך״ …

הלכה ה הלך לוי במאה זוז שנשתלחו עמו להוליכן לשמעון ובקש שמעון ולא מצאהו יחזיר לראובן …

• גיטין יד ע"ב · י רב פפא אמר: הא והא בבריא; הא – דמית מקבל בחיי נותן, …
• גיטין יד ע"ב · יב רבי יהודה הנשיא אמר משום רבי יעקב, שאמר משום רבי מאיר: מצוה …
• גיטין יד ע"ב · יג מאי, לאו בהא קמיפלגי – דתנא קמא סבר: ״הולך״ לאו כ״זכי״; ורבי …
• גיטין טו ע"א · ו רב יוסף מוקי לה בבריא. והא ליורשי משלח קאמר, וקיימא לן: מצוה …

הלכה ז קטן שנותנין לו צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואינו זוכה לאחרים פחות מזה …

• גיטין סד ע"ב · ט אמר רב יהודה אמר רבי אסי: צרור וזורקו, אגוז ונוטלו – זוכה …

הלכה ח זכין לקטן אפילו בן יום אחד ולגדול בין בפניו בין שלא בפניו וחצירו של …

• בבא קמא מט ע"ב · יב ואמאי? תקני ליה חצירו – דהאמר רבי יוסי בר חנינא: חצירו של …
• בבא מציעא יא ע"ב · ז רב פפא אמר: דעת אחרת מקנה אותן שאני.
• בבא מציעא עב ע"א · א אית ליה זכיה מדרבנן. הכא נמי לא שנא.
• בבא בתרא קנו ע"ב · ח כיוצא בו – זכין לקטן, ואין זכין לגדול; דברי רבי אליעזר. רבי …

הלכה ט בד"א בחצר המשתמרת אבל בחצר שאינה משתמרת כגון שדהו וחורבתו עד שיהיה עומד בצדה …

• בבא מציעא י ע"א · יד גמ׳ אמר ריש לקיש משום אבא כהן ברדלא: ארבע אמות של אדם …
• בבא מציעא י ע"ב · א רב פפא אמר: כי תקינו ליה רבנן ארבע אמות – בעלמא, בשדה …
• בבא מציעא י ע"ב · ד רב ששת אמר: כי תקינו רבנן, בסמטא דלא דחקי רבים. ברשות הרבים …
• בבא מציעא י ע"ב · ו כל מקום – לאתויי צידי רשות הרבים.
• בבא מציעא י ע"ב · ז ואמר ריש לקיש משום אבא כהן ברדלא: קטנה אין לה חצר, ואין …
• בבא מציעא יא ע"א · ג מר סבר: ילפינן קטן מקטנה. ומר סבר: לא ילפינן קטן מקטנה.
• בבא מציעא יא ע"א · ז ותקני ליה שדהו, דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: חצרו של אדם קונה …
• בבא מציעא יא ע"א · ח הני מילי בחצר המשתמרת, אבל חצר שאינה משתמרת, אי עומד בצד שדהו …

הלכה י המתנה כגט שאין אדם יכול למסור דברים לשליח כיצד אמר לשלשה אמרו לפלוני ופלוני …

• גיטין כט ע"א · טז מאי בינייהו? איכא בינייהו שליח מתנה; ובפלוגתא דרב ושמואל – רב אמר: …

הלכה יא הכותב בשטר נתתי שדה פלונית לפלוני או שכתב נתתיה לו או הרי היא שלו …

• גיטין מ ע"ב · ד תנו רבנן, האומר: ״נתתי שדה פלונית לפלוני״; ״נתונה לפלוני״; ״הרי היא שלו״ …

הלכה יב האומר נתתי שדה פלונית לפלוני והוא אומר לא נתן לי חוששין שמא זיכה לו …

• גיטין מ ע"ב · ו האומר: ״נתתי שדה פלונית לפלוני״, והוא אומר: ״לא נתן לי״ – חיישינן …
• גיטין מ ע"ב · ח ולא פליגי: הא באבא, הא בברא.

הלכה א הנותן מתנה בין בריא בין חולה צריך שתהיה גלויה ומפורסמת אמר לעדים כתבו בסתר …

• בבא בתרא מ ע"ב · ד אמר רב יהודה: האי מתנתא טמירתא – לא מגבינן בה. היכי דמי …

הלכה ב לפיכך כל שטר מתנת קרקע שאין כתוב בו ואמר לנו פלוני הנותן שבו בשווקים …

• בבא בתרא מ ע"ב · ד אמר רב יהודה: האי מתנתא טמירתא – לא מגבינן בה. היכי דמי …
• בבא בתרא מא ע"א · א סתמא מאי? רבינא אמר: לא חיישינן, רב אשי אמר: חיישינן. והלכתא: חיישינן:

הלכה ג הכותב שתי מתנות על שדה אחת הראשונה מסותרת והאחרונה גלויה ומפורסמת אחרון קנה ואפילו …

• בבא בתרא מ ע"ב · ז מאן דחזא, סבר – משום דהויא מודעא לחברתה. ולא היא; התם – …

הלכה ד כבר ביארנו שהמוסר מודעה ואח"כ נתן המתנה בטילה אע"פשאין זה אונס שאין הולכין במתנה …

• בבא בתרא מ ע"ב · ב מודעא דמאי? אי דגיטא ודמתנתא – גלויי מילתא בעלמא היא! ואי דזביני, …

הלכה ה מעשה באחד שרצה לישא אשה אמרה לו איני נשאת לך עד שתכתוב לי כל …

• בבא בתרא מ ע"ב · ו דההוא גברא דאזל לקדושי אתתא, אמרה ליה: ״אי כתבת לי כולהו נכסיך …

הלכה ו שני שטרות שזמנן ביום אחד והן כתובין על שדה אחת בין במכר בין במתנה …

• כתובות צד ע"א · יג אתמר: שני שטרות היוצאים ביום אחד, רב אמר: חולקין, ושמואל אמר: שודא …
• כתובות צד ע"ב · א ושמואל דאמר כרבי אלעזר, דאמר: עדי מסירה כרתי.
• בבא בתרא לה ע"א · א דרב אמר: יחלוקו, ושמואל אמר: שודא דדייני? התם, ליכא למיקם עלה דמילתא; …

הלכה ז במה דברים אמורים בשטר שאין בו קנין אלא קנה שדה זו בשטר זה שאין …

• כתובות צד ע"ב · א ושמואל דאמר כרבי אלעזר, דאמר: עדי מסירה כרתי.

הלכה ח שני שטרות היוצאים על שדה אחת בשם קונה אחד ואין זמנם שוה אם היה …

• כתובות מד ע"א · ד גופא. אמר רב נחמן: שני שטרות היוצאין בזה אחר זה — ביטל …
• כתובות מד ע"א · ו אלא אי שניהם במכר שניהם במתנה ביטל שני את הראשון. מאי טעמא? …
• כתובות מד ע"א · ז מאי בינייהו? איכא בינייהו: אורועי סהדי.

הלכה ט היו שני השטרות במכר או שניהם במתנה אם הוסיף בשני כלום הרי הראשון קיים …

• כתובות מד ע"א · ד גופא. אמר רב נחמן: שני שטרות היוצאין בזה אחר זה — ביטל …
• כתובות מד ע"א · ו אלא אי שניהם במכר שניהם במתנה ביטל שני את הראשון. מאי טעמא? …
• כתובות מד ע"א · ז מאי בינייהו? איכא בינייהו: אורועי סהדי.

הלכה א לעולם אומדין דעת הנותן אם היו הדברים מראין סוף דעתו עושין על פי האומד …

• כתובות נו ע"א · א אלא: תרוייהו אזלי בתר אומדנא.
• בבא בתרא קלב ע"א · ט והתניא: הרי שהלך בנו למדינת הים, ושמע שמת בנו, ועמד וכתב כל …

הלכה ב וכן הכותב כל נכסיו מתנה לאחד מבניו בין שהיה בריא בין שהיה שכיב מרע …

• בבא בתרא קלא ע"ב · ו פשיטא, בנו הגדול – לא עשאו אלא אפוטרופוס. בנו הקטן מאי?
• בבא בתרא קלא ע"ב · ז איתמר, רב חנילאי בר אידי אמר שמואל: אפילו בנו קטן המוטל בעריסה.

הלכה ג במה דברים אמורים שכתב לבן בין הבנים אבל אם כתב כל נכסיו לבן בין …

• בבא בתרא קלא ע"ב · יא אמר רבינא משמיה דרבא: בכולהו לא קנה, לבר מאשתו ארוסה ואשתו גרושה. …

הלכה ד וכן הכותב כל נכסיו לאשתו בין בריא בין שכיב מרע אף על פי שקנו …

• גיטין יד ע"א · ד אלא אמר מר זוטרא: הני תלת מילי שוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא: …
• בבא בתרא קלא ע"ב · ה אמר רב יהודה אמר שמואל: הכותב כל נכסיו לאשתו – לא עשאה …
• בבא בתרא קלא ע"ב · יא אמר רבינא משמיה דרבא: בכולהו לא קנה, לבר מאשתו ארוסה ואשתו גרושה. …
• בבא בתרא קלב ע"א · א בעי רבא: בבריא היאך? בשכיב מרע הוא דניחא ליה – דלישתמעון מלה, …

הלכה ה בד"א בנשואה אבל אם כתב כל נכסיו לאשתו ארוסה או לגרושה אע"פשלא שייר כלום …

• בבא בתרא קלא ע"ב · ט אשתו ארוסה ואשתו גרושה – במתנה.

הלכה ו הכותב כל נכסיו לאחד מבניו ולאחר זה האחר קנה חצי הנכסים במתנה ונשאר החצי …

• בבא בתרא קלא ע"ב · ח פשיטא, בנו ואחר – אחר במתנה, ובנו אפוטרופוס. אשתו ואחר – לאחר …

הלכה ז וכן אם כתב כל נכסיו לאשתו ולאחר זה האחר קנה מחצה ואשתו אפוטרופא על …

• בבא בתרא קלא ע"ב · ח פשיטא, בנו ואחר – אחר במתנה, ובנו אפוטרופוס. אשתו ואחר – לאחר …

הלכה ח כל אשה שקנתה כל נכסי בעלה במתנה אבדה כתובתה ותקרע לפיכך אם יצא שטר …

• בבא בתרא קלב ע"א · ג כתב כל נכסיו לאשתו, ויצא עליו שטר חוב – רבי אליעזר אומר: …
• בבא בתרא קלב ע"א · י שאני התם, דניחא לה דתיפוק עלה קלא דכתבינהו ניהלה להנהו נכסים.

הלכה ט וכן הכותב נכסיו לבניו בין זכרים בין נקבות בין בריא בין שכיב מרע וכתב …

• כתובות נה ע"א · ב ולכותב כל נכסיו לבניו; לגבות מן הקרקע ומן הזיבורית; וכל זמן שהיא …
• בבא בתרא קלב ע"א · יא תנן התם: הכותב נכסיו לבניו, וכתב לאשתו קרקע כל שהוא – אבדה …
• בבא בתרא קלב ע"ב · ד אמר ליה רבא לרב נחמן: הא רב, הא שמואל, הא רבי יוסי …
• בבא בתרא קלב ע"ב · ו בעי רבא: בבריא היאך? מי אמרינן: בשכיב מרע הוא דידעה דלית ליה …
• בבא בתרא קלב ע"ב · ז ההוא דאמר להו: ״פלגא לברת, ופלגא לברת, ותילתא לאיתת בפירי״. איקלע רב …

הלכה י כתב לה עמהן מטלטלין בלבד או ששייר לעצמו קרקע כל שהוא כתובתה קיימת ותקנת …

• בבא בתרא קלב ע"ב · ח אמר ליה: אימור דאמר שמואל התם – דאקני לה בגופה דארעא; הכא …
• בבא בתרא קלג ע"א · ב ההוא דפלגינהו לנכסיה לאתתיה ולבניה, שייר חד דיקלא. סבר רבינא למימר: לית …
• בבא בתרא קנ ע"א · א ואמר רב דימי בר יוסף אמר רבי אלעזר: עשו מטלטלין שיור אצל …

הלכה יא הכותב כל נכסיו לבניו וכתב לאשתו חלק עמהן ומת אחד מן הבנים בחיי אביו …

• בבא בתרא קלג ע"א · א אמר ליה רב כהנא: אילו הדר קני, מי לא שקלא? וכיון דאילו …

הלכה יב הרוצה להנשא וכתבה כל נכסיה בין לבנה בין לאחר ואחר כך נשאת ונתגרשה או …

• כתובות עט ע"א · ב אמר ליה: הכי והכי הוה. אמר ליה: שטר מברחת קא אמרת? הכי …
• כתובות עט ע"א · ה וחכמים אומרים: רצה — מצחק בה. עד שתכתוב לו מהיום ולכשארצה.
• כתובות עט ע"א · ז אמר רבי זירא, לא קשיא: הא — בכולה, הא — במקצתה.
• בבא בתרא קנ ע"ב · ז מברחת – דאמר מר: מברחת צריכה שתכתוב כל נכסיה.
• בבא בתרא קנ ע"ב · ח ובכולהו מטלטלי הוי שיור, לבר מכתובה – דאמקרקעי תקינו רבנן, ממטלטלי לא …
• בבא בתרא קנא ע"א · ו אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע: משום דאתו ממולאי, אמריתו מילי …

הלכה יד מי ששלח כלים ממדינת הים ואמר ינתנו אלו לבני הרי אלו ינתנו לבנים ולבנות …

• קידושין ט ע"ב · ו דאמר רב גידל אמר רב: ״כמה אתה נותן לבנך״? – ״כך וכך״, …
• בבא בתרא קמג ע"ב · ד ההוא דשדר פיסקי דשיראי לביתיה. אמר רבי אמי: הראויין לבנים – לבנים, …

הלכה טו המשיא בנו גדול לבתולה בבית קנה הבית והוא שיהיו נשואין ראשונים לזה הבן ולא …

• גיטין יד ע"א · ד אלא אמר מר זוטרא: הני תלת מילי שוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא: …
• בבא בתרא קמד ע"א · ו אמר רבי חנינא: המשיא אשה לבנו גדול בבית – קנאו. ודוקא גדול, …
• בבא בתרא קמד ע"א · ח מיתיבי: ייחד לו אביו בית וכלי בית – כלי בית קנה, בית …

הלכה טז ייחד לו בית ועלייה בית קנה עלייה לא קנה וכן אם ייחד לו בית …

• בבא בתרא קמד ע"א · ז פשיטא, ייחד לו אביו בית ועלייה – בית קנה, עלייה לא קנה. …

הלכה יז כבר ביארנו בנשואין ששנים שהיה ביניהם שדוכין ופסק זהע"יבנו וזה על ידי בתו ואמרו …

• מועד קטן יח ע"ב · ח דאמר רב גידל אמר רב: כמה אתה נותן לבנך? כך וכך. כמה …
• כתובות קב ע"א · ג תא שמע, כתב לכהן: ״שאני חייב לך חמש סלעים״ — חייב ליתן …
• כתובות קב ע"ב · ב גופא, אמר רב גידל אמר רב: ״כמה אתה נותן לבנך?״, ״כך וכך״. …
• כתובות קב ע"ב · ה אמר ליה רבינא לרב אשי: דברים הללו ניתנו ליכתב, או לא ניתנו …

הלכה יח המקדש את האשה אפילו קדשה באלף דינר בין שחזרה היא בין שחזר הוא בין …

• כתובות עו ע"ב · ד ולא תימא אליבא דמאן דאמר קדושין לאו לטיבועין ניתנו. אלא אפילו למאן …
• בבא בתרא קמה ע"א · יד אמימר אמר: קדושי לא הדרי, גזירה שמא יאמרו קדושין תופסין באחותה. רב …

הלכה יט ואם היו קדושי טעות חוזרין המעות.

• כתובות עו ע"ב · ד ולא תימא אליבא דמאן דאמר קדושין לאו לטיבועין ניתנו. אלא אפילו למאן …

הלכה כ והמקדש אחותו המעות מתנה אדם יודע שאין קדושין תופסין בעריות ואין זה טועה אלא …

• גיטין מה ע"א · ב ואי מדשמואל – ממאי דאינה מכורה ומעות חוזרין, דילמא אינה מכורה ומעות …
• קידושין מו ע"ב · א ושמע מינה: מעות בעלמא – חוזרים.
• קידושין מו ע"ב · ב איתמר: המקדש אחותו, רב אמר: מעות חוזרים. ושמואל אמר: מעות מתנה. רב …
• בבא מציעא טו ע"ב · ט והא פליגי ביה חדא זימנא, דאיתמר: המקדש את אחותו, רב אמר: מעות …
• ערכין ל ע"א · א ורב ענן ברייתא לא שמיעא ליה, ודשמואל ממאי דאינה מכורה ומעות חוזרין? …

הלכה כא השולח סבלונות לבית חמיו בין מרובין בין מועטין בין שאכל שם סעודת אירוסין בין …

• בבא בתרא קמה ע"א · יג אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: בכל מקום שנהגו להחזיר …
• בבא בתרא קמו ע"א · ג מתני׳ השולח סבלונות לבית חמיו; שלח שם מאה מנה, ואכל שם סעודת …
• בבא בתרא קמו ע"א · י בעי רבא: סבלונות העשוין ליבלות, ולא בלו, מהו? תא שמע: וזו הלכה …
• בבא בתרא קמו ע"ב · ב סבלונות מועטין שתשתמש בהן בבית אביה וכו׳. יתיב רבין סבא קמיה דרב …

הלכה כב וכן כלים מועטים ששלח לה להשתמש שם בבית אביה אם נשתמשה בהן ובלו או …

• בבא בתרא קמו ע"א · ג מתני׳ השולח סבלונות לבית חמיו; שלח שם מאה מנה, ואכל שם סעודת …
• בבא בתרא קמו ע"א · י בעי רבא: סבלונות העשוין ליבלות, ולא בלו, מהו? תא שמע: וזו הלכה …
• בבא בתרא קמו ע"ב · ב סבלונות מועטין שתשתמש בהן בבית אביה וכו׳. יתיב רבין סבא קמיה דרב …

הלכה כג חזרה היא בה חוזר הכל ואפילו המאכל והמשקה נותנת דמיו בזול וכבר הסכימו הגאונים …

• בבא בתרא קמו ע"ב · ב סבלונות מועטין שתשתמש בהן בבית אביה וכו׳. יתיב רבין סבא קמיה דרב …

הלכה ב השושבינות אינה מתנה גמורה הדברים ידועים שלא שלח זה עשרה דינרין בשביל שיאכל וישתה …

• בבא בתרא קמד ע"ב · ז מתני׳ האחין שעשו מקצתן שושבינות בחיי האב, חזרה שושבינות – חזרה לאמצע; …

הלכה ג ואין יכול לתבעו עד שישא כדרך שנשא הוא כיצד ראובן שנשא בתולה ושלח לו …

• בבא בתרא קמה ע"ב · ו תנו רבנן: עשה עמו בפומבי, ובקש לעשות עמו בצנעא – יכול לומר …

הלכה ד עשה ראובן משתה בגלוי ובפרהסיא ועשה שמעון בצנעה או שעשה ראובן בצנעה ושמעון בפרהסיא …

• בבא בתרא קמה ע"ב · ו תנו רבנן: עשה עמו בפומבי, ובקש לעשות עמו בצנעא – יכול לומר …

הלכה ה ראובן שנשא אשה ושלח לו שמעון שושבינות ואכל ושתה עמו ואח"כ נשא שמעון כנשואי …

• בבא בתרא קמה ע"ב · ד אמר רב כהנא, כללא דשושבינותא: הוה במתא – איבעי ליה למיתא. שמע …

הלכה ז וכמה מנכין נהגו בנכוי אם דינר אחד שלח לו שמעון אינו מחזיר לו כלום …

• בבא בתרא קמה ע"ב · ה ועד כמה? אמר אביי: נהגו בני גננא, עד זוזא – אייתא בכפיה …

הלכה ט מת שמעון קודם שישא אשה או שנשא ומת בתוך ימי המשתה אין ראובן חייב …

• בבא בתרא קמה ע"א · א ״תנו לי בעלי ואשמח עמו״. הכא נמי, נימא: ״תנו לי שושביני ואשמח …
• בבא בתרא קמה ע"א · ב אמר רב יוסף: הכא במאי עסקינן – כגון ששמח עמו שבעה ימי …

הלכה י לפיכך אם שמח עמו ואחר כך מת שמעון או קרא לו ולא בא או …

• בבא בתרא קמה ע"א · א ״תנו לי בעלי ואשמח עמו״. הכא נמי, נימא: ״תנו לי שושביני ואשמח …
• בבא בתרא קמה ע"א · ב אמר רב יוסף: הכא במאי עסקינן – כגון ששמח עמו שבעה ימי …

הלכה יג חמשה דברים נאמרו בשושבינות:נגבית בבית דין שאינה אלא כמו מלוה ואינה משתלמת אלא בעונתה …

• בבא בתרא קמד ע"ב · ז מתני׳ האחין שעשו מקצתן שושבינות בחיי האב, חזרה שושבינות – חזרה לאמצע; …
• בבא בתרא קמה ע"א · טו שהשושבינות נגבית בבית דין. תנו רבנן, חמשה דברים נאמרו בשושבינות: נגבית בבית …

הלכה טו וכן השולח לחבירו כדי יין וכדי שמן ופירות בעת הנשואין אין נגבין בבית דין …

• בבא בתרא קמד ע"ב · ז מתני׳ האחין שעשו מקצתן שושבינות בחיי האב, חזרה שושבינות – חזרה לאמצע; …

הלכה ב אבל החולה שתשש כח כל הגוף וכשל כחו מחמת החולי עד שאינו יכול להלך …

• גיטין יג ע"א · ז במאי עסקינן? אילימא בבריא, כי צבורין מאי הוי? הא לא משך! ואלא …
• בבא בתרא קמז ע"ב · ד אי אמרת בשלמא דאורייתא, משום הכי אינו יכול למחול. אלא אי אמרת …
• בבא בתרא קנו ע"ב · א אמרו לו: מעשה באמן של בני רוכל שהיתה חולה, ואמרה: ״תנו כבינתי …
• בבא בתרא קנו ע"ב · ז מתני׳ רבי אליעזר אומר: בשבת – דבריו קיימין, מפני שאין יכול לכתוב; …
• בבא בתרא קעה ע"א · ט בתר דבעיא, הדר פשטה – אין אדם משטה בשעת מיתה, ודברי שכיב …

הלכה ג לפיכך אם אמר קנו ממני אפילו בשבת קונין ממנו שזה הקנין אינו צריך.

• בבא בתרא קנו ע"ב · ו אמר רבי לוי: קונין קנין משכיב מרע, אפילו בשבת. ולא לחוש לדברי …

הלכה ד ואין שכיב מרע צריך לומר אתם עדי אלא כל השומע את דבריו הרי זה …

• בבא בתרא קעה ע"א · ט בתר דבעיא, הדר פשטה – אין אדם משטה בשעת מיתה, ודברי שכיב …

הלכה ה שכיב מרע שצוה לתת מתנה לעובר שבמעי אמו זכה העובר מפני שדעתו של אדם …

• כתובות ז ע"ב · ו ואידך: אי סלקא דעתך למידרש, לא סגיא דלאו עשרה! אין — לפרסומי …
• בבא בתרא קמא ע"ב · ג ההוא דאמר לה לדביתהו: נכסי להאי דמעברת. אמר רב הונא: הוי מזכה …
• בבא בתרא קמב ע"ב · ו אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: המזכה לעובר – לא קנה. ואם …

הלכה ו אמר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ואם נקבה מאתים וילדה זכר נוטל מנה …

• בבא בתרא קמ ע"ב · ה האומר ״אם תלד אשתי זכר – יטול מנה״, ילדה זכר – יטול …

הלכה ז שכיב מרע שאמרו לו נכסיו למי ואמר להם דומה שיש לו בן או שאשתו …

• בבא בתרא קמז ע"א · א דומה שיש לי בן, עכשיו שאין לי בן – נכסי לפלוני; היה …

הלכה ח מתנת שכיב מרע אינה קונה אלא לאחר מיתה ואין אחר זוכה בדבר שצוה לו …

• בבא בתרא קלז ע"א · ח ומי אמר אביי הכי? והא איתמר: מתנת שכיב מרע, מאימתי קנה? אביי …

הלכה י מתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין בין שהיתה במקצת נכסיו בין שהיתה בכל נכסיו …

• כתובות נה ע"ב · ה ושמואל אמר: לא ידענא מאי אידון בה, שמא לא גמר להקנותו אלא …
• בבא בתרא קנב ע"א · ג ושמואל אמר: לא ידענא מאי אדון בה – שמא לא גמר להקנותו …
• בבא בתרא קנב ע"א · ו דרב אדרב לא קשיא – הא דקנו מיניה, הא דלא קנו מיניה. …

הלכה יא ואם קנו ממנו כדי ליפות כח המקבל כגון שכתוב וקנינו ממנו מוסיף על מתנה …

• בבא בתרא קנב ע"א · ג ושמואל אמר: לא ידענא מאי אדון בה – שמא לא גמר להקנותו …
• בבא בתרא קנב ע"א · ו דרב אדרב לא קשיא – הא דקנו מיניה, הא דלא קנו מיניה. …
• בבא בתרא קנב ע"ב · ג היכי דמי מיפה את כחו? אמר רב חסדא: ״וקנינא מיניה מוסיף על …

הלכה יב שכיב מרע שאמר כתבו ותנו לפלוני מנה ומת קודם שיכתבו ויתנו לו אין כותבין …

• גיטין ט ע"ב · ח דשלח רבין משמיה דרבי אבהו: הוו יודעין, ששלח רבי אלעזר לגולה משום …
• בבא בתרא קלה ע"ב · ז יתיב רבה בר רב הונא באכסדרא דבי רב, ויתיב וקאמר משמיה דרבי …

הלכה יג ואם אמר כתבו כדי ליפות כח המקבל כגון שאמר תנו מנה לפלוני ואמר ואף …

• גיטין סו ע"א · ב ומה גיטו, אף על גב דלא פריש, כיון דאמר ״כתבו״ – אף …
• גיטין סו ע"א · ג מתקיף לה רבי אבא: אי – מה מתנה ישנה לאחר מיתה, אף …
• בבא בתרא קלה ע"ב · יב מתיב רבי אבא בר ממל: בריא שאמר ״כתבו ותנו מנה לפלוני״, ומת …
• בבא בתרא קלו ע"א · א כדאמר רב חסדא: ״וקנינא מיניה מוסיף על מתנתא דא״; הכא נמי – …

הלכה יד שכיב מרע שכתב כל נכסיו מתנה סתם ולא שייר כלום אם עמד חוזר ואפילו …

• גיטין עב ע"ב · טז אמר רב הונא: גיטו כמתנתו; מה מתנתו, אם עמד – חוזר; אף …
• בבא בתרא קמו ע"ב · ג מתני׳ שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים, ושייר קרקע כל שהוא – …
• בבא בתרא קנא ע"ב · ז אמר ליה, הכי אמר שמואל: שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים, אף …
• בבא בתרא קנא ע"ב · יב והלכתא: מתנת שכיב מרע במקצת – בעיא קנין, ואף על גב דמת. …

הלכה טו שייר כלום לעצמו בין קרקע בין מטלטלין הרי זו מתנה במקצת וסתמה כמתנת בריא …

• גיטין סו ע"א · ד אלא רבי אבא, הכי קא קשיא ליה: מתנת שכיב מרע במקצת היא, …
• בבא בתרא קמו ע"ב · ג מתני׳ שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים, ושייר קרקע כל שהוא – …
• בבא בתרא קמט ע"ב · ב אמר רבי זירא: כמה מכוונן שמעתתא דסבי; קרקע טעמא מאי – דאי …
• בבא בתרא קמט ע"ב · ג מתקיף לה רב יוסף: ומאי כוונתא? מאן דאמר מטלטלין – ״קרקע״ תנן! …

הלכה יז אבל אם נתן לו המקצת בפירוש במתנת שכיב מרע שאינו אלא לאחר מיתה אינו …

• גיטין יד ע"ב · יז דתנן: המחלק נכסיו על פיו, רבי אלעזר אומר: אחד בריא ואחד מסוכן; …
• גיטין סו ע"א · ה מכלל דרבי אבא סבר: מצוה מחמת מיתה בעיא קנין?! והא קיימא לן …
• גיטין עב ע"ב · יז ומה גיטו – אף על גב דלא פריש, כיון דאמר ״כתובו״ – …

הלכה יט הנותן מתנה כשהוא שכיב מרע וכתב בה בחיים ובמות או מחיים ובמות בין בכל …

• בבא בתרא קנג ע"א · ה ושמואל אמר הרי היא כמתנת בריא – מדכתיב בה ״בחיים״, מחיים קאמר; …
• בבא בתרא קנג ע"א · ז אמר אמימר: לית הלכתא כוותיה דרבא. אמר ליה רב אשי לאמימר: פשיטא, …

הלכה כ שכיב מרע שנתן הנכסים שהדבר גלוי שהן כל נכסים שיש לו הרי זה כמתנה …

• בבא בתרא קמח ע"ב · ד אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: שכיב מרע שכתב כל …
• בבא בתרא קמח ע"ב · ז ואלא מתניתין דקתני: לא שייר קרקע כל שהוא – אין מתנתו קיימת; …

הלכה כא שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים רואין אם כמחלק כתבם מת קנו כלן עמד …

• בבא בתרא קמח ע"ב · ד אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: שכיב מרע שכתב כל …

הלכה כג שכיב מרע שצוה מחמת מיתה כגון שהיתה דעתו נוטה שהוא מת ודאי וניכר דבר …

• בבא בתרא קנא ע"ב · ג אמר להו לסהדי: היכי הוה מעשה? אמרו ליה, אמרה הכי: ״ווי דקא …
• בבא בתרא קנא ע"ב · יב והלכתא: מתנת שכיב מרע במקצת – בעיא קנין, ואף על גב דמת. …

הלכה כד והמפרש בים והיוצא בשיירא והיוצא בקולר והמסוכן והוא שקפץ עליו החולי והכביד עליו חליו …

• בבא בתרא קנא ע"ב · יב והלכתא: מתנת שכיב מרע במקצת – בעיא קנין, ואף על גב דמת. …

הלכה כה שכיב מרע שניתק מחולי לחולי אם לא עמד ולא הלך על משענתו בשוק מתנתו …

• גיטין עג ע"א · ב שמעת מינה, שכיב מרע שניתק מחולי לחולי – מתנתו מתנה? אין, דאמר …

הלכה כז מתנת שכיב מרע שאין כתוב בה שמתוך החולי הזה שצוה בו מת ואין העדים …

• בבא בתרא קנג ע"ב · א אמר רבה: הרי מת, והרי קברו מוכיח עליו. אמר ליה אביי: השתא, …

הלכה ב מצוה מחמת מיתה אין צריך לומר גלו את המתנה אלא אע"פ שהיא כתובה סתם …

• בבא בתרא מ ע"ב · ד אמר רב יהודה: האי מתנתא טמירתא – לא מגבינן בה. היכי דמי …

הלכה ג שכיב מרע שצוה ואמר יטול פלוני כל נכסי או מקצת נכסי או יחזיק או …

• בבא בתרא קמח ע"ב · יז אמר רב ששת: ״יטול״ ו״יזכה״ ו״יחזיק״ ו״יקנה״ – כולן לשון מתנה הן. …

הלכה ד אמר יהנה פלוני בהן יעמד בהן ישען בהן לא קנה.

• בבא בתרא קמט ע"א · א ״יהנה בהן״, מהי? דניהוי כולהו מתנה קאמר, או דלמא ליתהני מינייהו מידי …

הלכה ה שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר אם אינו ראוי ליורשו נוטלן משום מתנה ואם …

• בבא בתרא קלג ע"א · ג אמר רב הונא: שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר – רואין; אם …
• בבא בתרא קלג ע"א · ה דלמא כי הא קאמרת – דההוא דהוה קא שכיב, ואמרו ליה: נכסיה …

הלכה ו מי שאמרו לו בשעת מיתתו נכסיך למי הן שמא לפלוני ואמר להן אלא למי …

• בבא בתרא קלג ע"א · ג אמר רב הונא: שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר – רואין; אם …
• בבא בתרא קלג ע"א · ה דלמא כי הא קאמרת – דההוא דהוה קא שכיב, ואמרו ליה: נכסיה …

הלכה ז גר שיש לו בן שאין הורתו בקדושה הואיל ואינו יורשו כמו שיתבאר במקומו כך …

• בבא בתרא קמט ע"א · ד אמר רבא: היכי ניקנינהו רב מרי להני זוזי? אי בירושה – לאו …

הלכה ט שכיב מרע שהודה שיש לו לפלוני אצלי כך וכך תנוהו לו או שאמר כלי …

• בבא בתרא קמט ע"א · ו מתקיף לה רב איקא בריה דרב אמי: אמאי? ולודי איסור דהלין זוזי …

הלכה יב אמר פלונית שפחתי עשו לה קורת רוח עושין לה קורת רוח ואינה עובדת אלא …

• גיטין מ ע"א · ח כי אתא רב שמואל בר יהודה, אמר רבי יוחנן: מי שאמר בשעת …

הלכה יג שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחד ואמר הלה איני רוצה בהן לא קנה.

• בבא בתרא קלז ע"ב · י אמר רב יהודה אמר שמואל: הכותב נכסיו לאחר, ואמר הלה ״אי אפשי …

הלכה יד שתק ואחר כך צוח קנה שדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין הן וכיון ששתק אינו …

• בבא בתרא קלח ע"א · א כאן בצווח מעיקרא, כאן בשותק מעיקרא ולבסוף צווח.

הלכה טו שכיב מרע שכתב לזה וחזר וכתב לאחר האחרון קנה שיש לו לחזור עד שימות …

• בבא בתרא קלה ע"ב · יא מאי ״תיבדק״? כי אתא רב דימי אמר: דייתיקי מבטלת דייתיקי. שכיב מרע …
• בבא בתרא קנא ע"א · ח אתא רב ששת לקמיה דרב נחמן, אמר ליה: מאי טעמא אוקמיה מר …
• בבא בתרא קנא ע"א · ט אימור דאמר שמואל – לעצמו; לאחר מי אמר? אמר ליה, בפירוש אמר …
• בבא בתרא קנב ע"ב · ד פשיטא – כתב לזה וכתב לזה, היינו דכי אתא רב דימי אמר: …
• בבא בתרא קנב ע"ב · ה רב אמר: ראשון קנה – הרי היא כמתנת בריא. ושמואל אמר: שני …
• בבא בתרא קנב ע"ב · ח בסורא – מתנו הכי; בפומבדיתא – מתנו הכי, אמר רב ירמיה בר …

הלכה טז אבל שכיב מרע שכתב וזכה וקנו מידו אין לאחר קנין כלום ואינו יכול לחזור …

• בבא בתרא קנב ע"ב · ד פשיטא – כתב לזה וכתב לזה, היינו דכי אתא רב דימי אמר: …
• בבא בתרא קנב ע"ב · ה רב אמר: ראשון קנה – הרי היא כמתנת בריא. ושמואל אמר: שני …
• בבא בתרא קנב ע"ב · ח בסורא – מתנו הכי; בפומבדיתא – מתנו הכי, אמר רב ירמיה בר …
• בבא בתרא קנג ע"א · א סבור מיניה, הני מילי לאחר, אבל לעצמו – לא; אמר להו רב …

הלכה יז שכיב מרע שחזר במקצת חזר בכל כיצד נתן כל נכסיו לראשון וקנו מידו כדי …

• בבא בתרא קמח ע"ב · ח איבעיא להו: חזרה במקצת – הוי חזרה בכולה, או לא? תא שמע: …
• בבא בתרא קמח ע"ב · יב והלכתא: חזרה במקצת הויא חזרה בכולה; רישא – משכחת לה בין שמת …

הלכה יט שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ולא שייר כלום או הפקיר או חלקן לעניים אם …

• בבא בתרא קמח ע"ב · יג איבעיא להו: הקדיש כל נכסיו ועמד, מהו? מי אמרינן: כל לגבי הקדש …
• בבא בתרא קמח ע"ב · טו חילק כל נכסיו לעניים, מאי? מי אמרינן: צדקה ודאי מגמר גמר ומקני; …

הלכה כא מכר כל נכסיו אם המעות עצמן קיימות אם עמד חוזר ואם הוציא המעות אינו …

• בבא בתרא קמט ע"א · ב איבעיא להו: מכר כל נכסיו, מהו? אמר רב יהודה אמר רב: אם …

הלכה כב מתנה שהיא סתם ולא נתפרש בה שהיה בריא כשנתן או שהיה שכיב מרע הוא …

• קידושין עט ע"ב · ב הוא מוציא מידם בלא ראיה, והן אין מוציאים מידו בלא ראיה, דברי …
• בבא בתרא קנג ע"א · יא מתני׳ לא כתב בה שכיב מרע, הוא אומר ״שכיב מרע הייתי״, והן …
• בבא בתרא קנד ע"א · ב רב הונא אמר ראיה בעדים – קא מיפלגי בפלוגתא דרבי יעקב ורבי …

הלכה כד מי שמת ונמצא מתנה קשורה על ירכו אף על פי שהיא בעדים וקנו מידו …

• בבא בתרא קלה ע"ב · ד מתני׳ מי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה על יריכו – הרי זו אינה …

הלכה כה ואם זכה בה לאחר בין מן היורשין בין שאינו מן היורשין כל הדברים שבה …

• בבא בתרא קלה ע"ב · ד מתני׳ מי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה על יריכו – הרי זו אינה …

הלכה א שכיב מרע שאמר תנו מנה לפלוני ומת יתנו לאחר מיתה שדברי שכיב מרע ככתובין …

• גיטין ט ע"ב · ו ותו ליכא?! והאיכא: האומר ״תנו גט זה לאשתי, ושטר שחרור זה לעבדי״, …
• גיטין יג ע"א · ה מתני׳ האומר ״תנו גט זה לאשתי, שטר שחרור זה לעבדי״, ומת – …
• גיטין יג ע"א · ז במאי עסקינן? אילימא בבריא, כי צבורין מאי הוי? הא לא משך! ואלא …
• גיטין יג ע"א · יא והלכתא: לקבורה לא חיישינן. רב פפא מאי טעמא לא אמר כרב זביד?
• בבא בתרא קנא ע"א · י אימיה דרב עמרם חסידא הוה לה מלוגא דשטראי. כי קא שכבא, אמרה: …
• בבא בתרא קנא ע"ב · ט איתיביה רבינא לרבא: האומר ״תנו גט זה לאשתי, ושטר שחרור זה לעבדי״, …
• בבא בתרא קנא ע"ב · י וממאי דלא קנו מיניה? דומיא דגט – מה גט לאו בר קנין, …
• בבא בתרא קנא ע"ב · יא רב הונא בריה דרב יהושע אמר: מצוה מחמת מיתה בעלמא – בעיא …

הלכה ב וכן שכיב מרע שאמר הלואה או פקדון שיש לי ביד פלוני תנו אותה לפלוני …

• בבא בתרא קמז ע"ב · ג ומי אמר רב נחמן הכי?! והא אמר רב נחמן, אף על גב …
• בבא בתרא קמז ע"ב · ד אי אמרת בשלמא דאורייתא, משום הכי אינו יכול למחול. אלא אי אמרת …
• בבא בתרא קמח ע"א · א שכיב מרע שאמר ״תנו הלואתי לפלוני״ – הלואתו לפלוני, ואף על גב …

הלכה ג שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי אם אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין …

• בבא בתרא קעד ע"ב · כ מתקיף לה רב נחמן: וכי אדם עושה קנוניא על בניו?! דרב ושמואל …

הלכה ו וכן אם בא אחד ואמר להם אני ראיתי את אביכן שהטמין מעות בשידה תיבה …

• סנהדרין ל ע"א · ו תנו רבנן, אמר להן אחד: אני ראיתי אביכם שהטמין מעות בשידה, תיבה, …
• סנהדרין ל ע"א · ט הרי שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו, ובא בעל החלום ואמר …

הלכה ז הרי שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו ולא ידע היכן החביאם ואמרו לו …

• סנהדרין ל ע"א · ח הרי שראו את אביהן שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל, ואמר: ״של פלוני …
• הוריות יג ע"ב · יז אמר להן רבן [שמעון בן] גמליאל: ניעיילינהו, מיהו ניקנסינהו דלא נימרו שמעתא …

הלכה ח שכיב מרע שהודה שיש לפלוני בידו מנה ואמרו יתומים חזר ואמר לנו אבינו פרעתיו …

• בבא בתרא קעה ע"א · ז אלא אי איתמר, הכי איתמר: שכיב מרע שאמר ״מנה לפלוני בידי״, ואמרו …

הלכה ט אמר תנו ואמרו יתומים חזר ואמר לנו אבינו פרעתיו אין נאמנין.

• בבא בתרא קעה ע"א · ז אלא אי איתמר, הכי איתמר: שכיב מרע שאמר ״מנה לפלוני בידי״, ואמרו …

הלכה י אמר מנה לפלוני (בידי) ואמרו יתומין נתננו אין נאמנין שהרי לא אמר תנו ומנין …

• בבא בתרא קעה ע"א · ו כלפי לייא? איפכא מסתברא! אמר ״תנו מנה״ – כיון דפסקה אבוהון למילתא, …

הלכה יב שכיב מרע שנתן מנה לאחד ואמר לו הולך מנה זו לפלוני והלך ומצאו שמת …

• גיטין יד ע"ב · ט רב זביד אמר: הא והא בשכיב מרע; הא – דאיתיה למקבל בשעת …

הלכה יג שכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני ושלש מאות זוז לפלוני וארבע מאות זוז …

• גיטין נ ע"ב · ד אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי, תא שמע, שכיב …
• בבא בתרא קלח ע"א · ח תנו רבנן, שכיב מרע שאמר: ״תנו מאתים זוז לפלוני, ושלש מאות לפלוני, …
• בבא בתרא קלח ע"א · ט אבל אמר: ״תנו מאתים זוז לפלוני, ואחריו לפלוני, ואחריו לפלוני״ – אומרין: …

הלכה יד אבל אם אמר תנו מאתים זו לפלוני ואחריו שלש מאות לפלוני ואחריו ארבע מאות …

• בבא בתרא קלח ע"א · ח תנו רבנן, שכיב מרע שאמר: ״תנו מאתים זוז לפלוני, ושלש מאות לפלוני, …
• בבא בתרא קלח ע"א · ט אבל אמר: ״תנו מאתים זוז לפלוני, ואחריו לפלוני, ואחריו לפלוני״ – אומרין: …

הלכה טו שכיב מרע שאמר ידור פלוני בבית זה יאכל פלוני פירות דקל זה לא אמר …

• בבא בתרא קמז ע"ב · ה אמר רבא אמר רב נחמן: שכיב מרע שאמר ״ידור פלוני בבית זה״; …

הלכה א שכיב מרע שאמר נכסים אלו לבניי אין הבנות בכללם היה לו בן אחד ובת …

• בבא בתרא קמג ע"ב · ה ההוא דאמר להו: ״נכסיי לבניי״. הוה ליה ברא וברתא. מי קרו אינשי …
• בבא בתרא קמג ע"ב · ו אמר אביי, תא שמע: ״ובני דן – חשים״. אמר ליה רבא, דלמא …
• בבא בתרא קמג ע"ב · ז ההוא דאמר להו: ״נכסאי לבנאי״. הוה ליה ברא, ובר ברא. קרו אינשי …

הלכה ב שכיב מרע שאמר נכסי לטוביה ומת ובא אחד ששמו טוביה ואמר אני הוא נוטלן …

• כתובות פה ע"ב · ו ההוא דאמר להו: נכסיי לטוביה. שכיב, אתא טוביה. אמר רבי יוחנן: הרי …

הלכה ה אמר נכסי לפלוני ולבני חולקין פלוני נוטל מחצה וכל בניו מחצה ומעשה באחד שאמר …

• בבא בתרא קמג ע"א · י ההוא דאמר לה לדביתהו: ״נכסיי ליך ולבניך״, אמר רב יוסף: קנתה מחצה. …

הלכה ז שכיב מרע שאמר יחלוק פלוני בנכסי יטול מחצה תנו חלק לפלוני בנכסי יטול אחד …

• בבא בתרא סג ע"א · ב פשיטא – אמר: ״יחלוק פלוני בנכסי״ – פלגא. ״תנו חלק לפלוני בנכסי״ …
• בבא בתרא סג ע"א · ג אמר רבינא בר קיסי, תא שמע: דתניא, האומר: ״תנו חלק לפלוני בבור״ …

הלכה ח שכיב מרע שאמר תנו חלק לפלוני בבור היין שיש לי יטול רביע היין אמר …

• גיטין סו ע"א · ו אלא רבי אבא, הכי קא קשיא ליה: ״חמרא״ – לא קאמר, ״דמי …
• בבא בתרא סג ע"א · ג אמר רבינא בר קיסי, תא שמע: דתניא, האומר: ״תנו חלק לפלוני בבור״ …

הלכה י שכיב מרע שאמר תטול אשתי כאחד מן הבנים נוטלת כאחד מבניו ואם נולדו לו …

• בבא בתרא קכח ע"ב · ו שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא: האומר ״תטול אשתי כאחד …

הלכה יא ואינה נוטלת עמהם אלא בנכסים שהיו לו בשעת הצוואה אבל נכסים שבאו לו אחר …

• בבא בתרא קכח ע"ב · ו שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא: האומר ״תטול אשתי כאחד …

הלכה יב שכיב מרע שאמר מטלטלין שיש לי לפלוני נוטל כלי תשמישו אבל לא חטים ושעורים …

• בבא בתרא קנ ע"א · ה פשיטא – אמר: ״מטלטלי לפלניא״ – כל מאני תשמישתיה קני, לבר מחטי …
• בבא בתרא קנ ע"א · ו איבעיא להו: עבדא – כמקרקעא או כמטלטלא דמי? אמר ליה רב אחא …

הלכה יג והעבדים בכלל המטלטלין אבל לא רחיים התחתונה וכיוצא בה שהרי היא מחוברת לארץ.

• בבא בתרא קכח ע"א · ד שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא, הלכה: גובין מן העבדים. …
• בבא בתרא קנ ע"א · ה פשיטא – אמר: ״מטלטלי לפלניא״ – כל מאני תשמישתיה קני, לבר מחטי …
• בבא בתרא קנ ע"א · ו איבעיא להו: עבדא – כמקרקעא או כמטלטלא דמי? אמר ליה רב אחא …

הלכה יד אמר כל המטלטל נוטל אף רחיים התחתונה וכיוצא בהן.

• בבא בתרא קנ ע"א · ה פשיטא – אמר: ״מטלטלי לפלניא״ – כל מאני תשמישתיה קני, לבר מחטי …
• בבא בתרא קנ ע"א · ו איבעיא להו: עבדא – כמקרקעא או כמטלטלא דמי? אמר ליה רב אחא …

הלכה טו שכיב מרע שאמר נכסי לפלוני נוטל כל המטלטלין וכל הקרקעות והבגדים והעבדים והבהמה והעופות …

• בבא בתרא קנ ע"ב · י אמר ״נכסי לפלניא״ – עבדא איקרי ״נכסי״, דתנן: הכותב כל נכסיו לעבדו …
• בבא בתרא קנ ע"ב · יא זוזי איקרי ״נכסי״, דתנן: ושאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להן …
• בבא בתרא קנ ע"ב · יב שטרא איקרי ״נכסי״, דאמר רבה בר יצחק: שני שטרות הן; אמר ״זכו …
• בבא בתרא קנא ע"א · ב בהמה איקרי ״נכסי״, דתנן: המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה לגבי מזבח; …
• בבא בתרא קנא ע"א · ג תפלין איקרי ״נכסי״, דתנן: המקדיש נכסיו, מעלין לו תפלין. איבעיא להו: ספר …

הלכה טז שכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני בכורי כראוי לו נוטלן ונוטל בכורתו.

• כתובות צו ע"ב · ז אי נמי: דכולי עלמא נכסי בחזקת יתמי קיימי, והיינו טעמא דרבי יוסי …
• בבא בתרא קלח ע"א · י תנו רבנן, שכיב מרע שאמר: ״תנו מאתים זוז לפלוני בני בכור, כראוי …
• בבא בתרא קלח ע"א · יא ושכיב מרע שאמר: ״תנו מאתים זוז לפלונית אשתי, כראוי לה״ – נוטלתן, …

הלכה יז אמר בבכורתו ידו על העליונה רצה חלק בכורה נוטל רצה מאתים זוז נוטל.

• כתובות צו ע"ב · ז אי נמי: דכולי עלמא נכסי בחזקת יתמי קיימי, והיינו טעמא דרבי יוסי …
• בבא בתרא קלח ע"א · י תנו רבנן, שכיב מרע שאמר: ״תנו מאתים זוז לפלוני בני בכור, כראוי …
• בבא בתרא קלח ע"א · יא ושכיב מרע שאמר: ״תנו מאתים זוז לפלונית אשתי, כראוי לה״ – נוטלתן, …

הלכה יח וכן אם אמר תנו מאתים זוז לפלונית אשתי כראוי לה נוטלתן ונוטלת כתובתה ואם …

• כתובות צו ע"ב · ז אי נמי: דכולי עלמא נכסי בחזקת יתמי קיימי, והיינו טעמא דרבי יוסי …
• בבא בתרא קלח ע"א · י תנו רבנן, שכיב מרע שאמר: ״תנו מאתים זוז לפלוני בני בכור, כראוי …
• בבא בתרא קלח ע"א · יא ושכיב מרע שאמר: ״תנו מאתים זוז לפלונית אשתי, כראוי לה״ – נוטלתן, …

הלכה יט אמר תנו מאתים זוז לפלוני בעל חובי כראוי לו נוטלן ונוטל את חובו אמר …

• כתובות צו ע"ב · ז אי נמי: דכולי עלמא נכסי בחזקת יתמי קיימי, והיינו טעמא דרבי יוסי …
• בבא בתרא קלח ע"ב · ב ושכיב מרע שאמר: ״תנו מאתים זוז לפלוני בעל חובי, כראוי לו״ – …

הלכה כ שכיב מרע שאמר תנו ארבע מאות זוז לפלוני וישא בתי הרי זה כמי שנתן …

• ביצה כ ע"א · ב ההוא גברא דאמר להו: הבו ליה ארבע מאה זוזי לפלוני, ולנסיב ברתי. …

הלכה כא שכיב מרע שאמר תנו ארבע מאות זוז לבתי בכתובתה או לכתובתה אם דרך אנשי …

• בבא מציעא קד ע"ב · ח ולא היא, לא שנא דאמר ״לכתובתה״ ולא שנא דאמר ״בכתובתה״ – ארבע …

הלכה כב אמר תנו נדוניא לבתי כך וכך בגדים כך וכך כלים הוזלו הבגדים והכלים אחר …

• כתובות נד ע"א · כב ההוא דאמר להו: ״נדוניא לברת״. זל נדוניא. אמר רב אידי בר אבין: …
• כתובות נד ע"א · כג ההוא דאמר להו:
• כתובות קט ע"ב · יג ההוא דאמר להו: דיקלא לברת. שכיב ושביק תרי פלגי דדיקלא.
• כתובות קט ע"ב · יד יתיב רב אשי וקא קשיא ליה: מי קרו אינשי לתרי פלגי דיקלי …
• בבא בתרא עא ע"א · ח ההוא דאמר להו: ״הבו ליה לפלניא ביתא, דמחזיק מאה גולפי״. אשתכח דהוה …
• בבא בתרא עא ע"א · ט רב אשי אמר, מי לא תנן: במה דברים אמורים – במוכר, אבל …

הלכה כג שכיב מרע שאמר תנו לבני שקל בכל שבת או שאמר אל תתנו להם אלא …

• כתובות ע ע"א · ב אמר רב חסדא אמר מר עוקבא, הלכתא: בין שאמר ״תנו״ ובין שאמר …
• בבא בתרא קכט ע"א · יג אמר רב ששת: מנא אמינא לה? דתניא, האומר: ״תנו שקל לבני בשבת״, …

הלכה כד שכיב מרע שצוה ואמר אל תספדוהו אין סופדין אותו אל תקברוהו מנכסיו אין שומעין …

• כתובות מח ע"א · יב אלא: האומר: ״אם מת הוא, לא תקברוהו מנכסיו״ — אין שומעין לו. …

הלכה א שכיב מרע שאמר בני פלוני יירשני הרי זה יורש אותו לבדו ולא יירשוהו שאר …

• בבא בתרא קל ע"א · ב מתני׳ האומר ״איש פלוני יירשני״ במקום שיש בת; ״בתי תירשני״ במקום שיש …

הלכה ב אבל הבריא אין דבריו קיימין.

• בבא בתרא קלא ע"א · ב בעי רבא: בבריא היאך? כי קאמר רבי יוחנן בן ברוקה – בשכיב …

הלכה ג שכיב מרע שאמר נכסי לפלוני ואחריו לפלוני אין לשני אלא מה ששייר ראשון.

• כתובות צה ע"ב · ה כמאן — כי האי תנא, דתניא: ״נכסי ליך ואחריך לפלוני״, ירד הראשון …

הלכה ד ואם היה הראשון ראוי ליורשו כגון שהיה בן מכלל הבנים אין לשני כלום שכל …

• בבא בתרא קלג ע"א · ח אלא אמר רבא, כדשלח רב אחא בר רב עויא: לדברי רבי יוחנן …

הלכה ו שכיב מרע:שאמר נכסי לך ואחריך לפלוני והיה ראשון ראוי ליורשו ופירש ואמר לא משום …

• תענית כא ע"א · ז אם אמר: אם מתו ירשו אחרים תחתיהם — בין שאמר ״תנו״ בין …
• כתובות סט ע"ב · יב אתא ההוא סבא תנא ליה: האומר ״תנו שקל לבני בשבת״, וראוין ליתן …
• בבא בתרא קכט ע"א · יג אמר רב ששת: מנא אמינא לה? דתניא, האומר: ״תנו שקל לבני בשבת״, …
• בבא בתרא קכט ע"ב · ז הא שלח רב אחא בריה דרב עויא: לדברי רבי יוחנן בן ברוקה, …

הלכה ז נכסי לפלוני ואחריו לפלוני מת ראשון קנה שני מת שני הרי אלו של יורשי …

• בבא בתרא קכט ע"ב · ד אמר רב אשי, תא שמע: ״נכסי לך, ואחריך יירש פלוני, ואחרי אחריך …
• בבא בתרא קלו ע"ב · ח איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש: ״נכסי לך, ואחריך יירש פלוני, ואחריו יירש …
• בבא בתרא קלו ע"ב · ט מת שני בחיי ראשון – יחזרו נכסים ליורשי ראשון.

הלכה ח ואף על פי שאין לשני אלא מה ששייר ראשון אסור לראשון למכור וליתן גופו …

• בבא בתרא קלז ע"א · א תנאי היא. דתניא: ״נכסי לך ואחריך לפלוני״, וירד ראשון ומכר ואכל – …
• בבא בתרא קלז ע"א · ב ורמינהי: ״נכסי לך ואחריך לפלוני״ – יורד ראשון ומוכר ואוכל, דברי רבי. …
• בבא בתרא קלז ע"א · ד דרבי אדרבי לא קשיא – הא לגופא, הא לפירא. דרבן שמעון בן …
• בבא בתרא קלז ע"א · ה אמר אביי: איזהו רשע ערום? זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון …

הלכה ט ואם עבר הראשון ומכר ונתן במתנה אין השני מוציא מיד הלקוחות שאין לשני לא …

• כתובות צה ע"ב · ו ומי אמר אביי הכי? והאמר אביי: איזהו רשע ערום — זה המשיא …
• סוטה כא ע"ב · ז רבי אסי אמר רבי יוחנן: זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטין. דאמר …
• סוטה כא ע"ב · ח אביי אמר: זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל. דתניא: …
• בבא בתרא קלז ע"א · א תנאי היא. דתניא: ״נכסי לך ואחריך לפלוני״, וירד ראשון ומכר ואכל – …
• בבא בתרא קלז ע"א · ב ורמינהי: ״נכסי לך ואחריך לפלוני״ – יורד ראשון ומוכר ואוכל, דברי רבי. …
• בבא בתרא קלז ע"א · ד דרבי אדרבי לא קשיא – הא לגופא, הא לפירא. דרבן שמעון בן …
• בבא בתרא קלז ע"א · ה אמר אביי: איזהו רשע ערום? זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון …
• בבא בתרא קלז ע"א · יא אמר רבי זירא אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, ואפילו …
• בבא בתרא קלז ע"א · יג אמר רב יוסף אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, ואפילו …
• ערכין כג ע"א · יג ומי אמר אביי הכי? והאמר אביי: איזהו רשע ערום? זה המשיא עצה …

הלכה י במה דברים אמורים בשמכר הראשון או נתן מתנה לאחרים אבך אם מכרן הראשון או …

• בבא בתרא קלז ע"א · ו אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. ומודה, שאם נתנן במתנת …
• בבא בתרא קלז ע"א · ז מאי טעמא? אמר אביי: מתנת שכיב מרע לא קנה אלא לאחר מיתה, …
• בבא בתרא קלז ע"א · ח ומי אמר אביי הכי? והא איתמר: מתנת שכיב מרע, מאימתי קנה? אביי …
• בבא בתרא קלז ע"ב · ז אמר רב הונא בריה דרב יהושע: משום דאתו ממולאי, אמריתו מילי מוליאתא? …

הלכה יב שכיב מרע שאמר לאשה פנויה נכסי לך ואחריך לפלוני ועמדה ונשאת בעל לוקח הוא …

• כתובות צה ע"ב · ד אמר אביי: ״נכסי ליך ואחריך לפלוני״, ועמדה וניסת — בעל לוקח הוי, …
• כתובות צה ע"ב · יא אמר ליה: התם דאמר לה כשהיא פנויה, הכא דאמר לה כשהיא נשואה. …
• בבא בתרא קכה ע"ב · ג שלחו מתם: הלכתא כוותיה דרב ענן, ולאו מטעמיה. הלכתא כוותיה דרב ענן …
• בבא בתרא קלט ע"א · יד לוקח הוי – ומלוה על פה אינו גובה מן הלקוחות; או דלמא …

הלכה יג הכותב נכסיו לבנו ולאחר מותו הרי הגוף של בן מזמן השטר והפירות לאב עד …

• יבמות לו ע"ב · ב ואידך, דתנן: הכותב כל נכסיו לבנו לאחר מותו, האב אינו יכול למכור …
• יבמות לו ע"ב · ג ואיתמר: מכר הבן בחיי האב, ומת הבן בחיי האב. רבי יוחנן אמר: …
• יבמות לו ע"ב · ה וריש לקיש אמר קנה לוקח — קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי.
• בבא קמא פח ע"ב · ב אמרוה קמיה דרבי ירמיה בר אבא, אמר להו: אנא מתניתא ידענא, דתנן: …
• בבא קמא פח ע"ב · ה דאתמר: מכר הבן בחיי האב, ומת הבן בחיי האב – רבי יוחנן …
• בבא קמא פח ע"ב · ט אלמא קסבר: קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי, וכי (קא) זבין – …
• בבא בתרא קלו ע"א · ד הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו – האב אינו יכול למכור, מפני שהן …
• בבא בתרא קלו ע"א · ה מכר האב – מכורים עד שימות. מכר הבן – אין ללוקח בהן …
• בבא בתרא קלו ע"ב · א אמר רבי יוחנן: לא קנה לוקח. וריש לקיש אמר: קנה לוקח.
• בבא בתרא קלו ע"ב · ג וריש לקיש אמר: קנה לוקח – קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי.
• בבא בתרא קלח ע"ב · יג מתני׳ האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה, ומה שהניח תלוש – הרי …
• בבא בתרא קלט ע"א · ב אמר עולא: לא קשיא; כאן בבנו, כאן באחר; הואיל ודעתו של אדם …

הלכה יד מתנת בריא שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה הרי היא כמתנת שכיב מרע שאינו קונה …

• בבא מציעא יט ע"א · טז אמר אביי, הכי קאמר: איזו היא מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב מרע, …
• בבא בתרא קלה ע"ב · ה גמ׳ תנו רבנן: איזה היא דייתיקי? כל שכתוב בה: ״דא תהא למיקם …

הלכה טו שטר מתנה שכתוב בה שיקנה פלוני שדה פלונית לאחר מיתה בין שהיה בשטר קניין …

• גיטין עב ע"א · יט בעא מיניה. אמר ליה, הכי אמר רב: הלכה כרבי יוסי. לבתר דנפק …
• בבא בתרא קלו ע"א · ג מתני׳ הכותב נכסיו לבניו, צריך שיכתוב ״מהיום ולאחר מיתה״, דברי רבי יהודה. …

הלכה יז הצדיקים הגמורים ואנשי מעשה לא יקבלו מתנה מאדם אלא בוטחים בה' ברוך שמו לא …

• קידושין נט ע"א · ח רב גידל לא נחית לה, דכתיב: ״ושונא מתנת יחיה״. רבי אבא לא …
• חולין מד ע"ב · יב רבי אלעזר, כי הוו משדרי ליה מבי נשיאה מידי, לא שקיל, וכי …