על העמוד
אגרות קודש כרך כה ט'תקיב
מקור מפורש
בעמוד זה
וראה זח"ג (קכו, רע"א):
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשנא
מקור מפורש
בעמוד זה
וידועים דברי הר"מ (זח"ג קכה, רע"א) דמסטרייהו דע"ה לית כו' אלא שעבוד מלכויות בלבד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רט
מקור מפורש
בעמוד זה
וזהר ח"ג קכה, א - והנה אף שבכלל כמה פרטים ע"ד זמן דימוה"מ לא נתפרשו בגליא שבתורה וכמ"ש הרמב"ם (הל' מלכים פי"ב ה"ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקי
מקור מפורש
בעמוד זה
רעיא מהימנא הוא משה רבנו אמר (זח"ג קכד, ב) ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ס' הזהר יפקון בי' מן גלותא ברחמי (ועייג"כ ת"ז סוף ת"ו).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תרא
מקור מפורש
בעמוד זה
- עיין בכל זה זהר ח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'רכה
מקור מפורש
בעמוד זה
בברכת חתימה וגמר חתימה טובה, ויוסיף חילי' לאורייתא, ולהשפיע בקהלתו תו"ח, היא תורה חדורה פני' התורה, אילנא דחיי (זח"ג קכד, ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'רכח
מקור מפורש
בעמוד זה
זהר ח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'שכה
מקור מפורש
בעמוד זה
ראה זח"ג קכה, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'שכה
מקור מפורש
בעמוד זה
ראה זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תרכה
מקור מפורש
בעמוד זה
הטומאה - וכמובא ברעיא מהימנא (זהר ח"ג קכד, ע"ב), ונתבאר בארוכה באגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כ"ו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'רי
מקור מפורש
בעמוד זה
ובימיו ובימינו תקוים תקנת כנס"י - העגונה כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור (איכ"ר), כימי צאתך מארץ מצרים, איש וביתו באו ואיש וביתו עלו, גם אבני ביתו וקורות ביתו (תענית יא, א וע"פ משרז"ל במדרש תהלים סו"ס עג), שיקבעו בארץ החיים נחלת צבי, אלא שצ"ל שמנים מחלב ומתוקים מדבש (חגיגה יג, א)5, לימוד פנימיות התורה, אשר בי' יפקון מן גלותא ברחמי (זח"ג קכד, ב), כד אתגליא לתתא בדרא בתראה בסוף יומיא ובגיני' וקראתם דרור בארץ (ת"ז ת"ו ובסופו).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'תקב
מקור מפורש
בעמוד זה
ועייג"כ זח"ג קכה, א (ומתורצת עפ"ז קושית הכס"מ ולח"מ, ברמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ז).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתקצט
מקור מפורש
בעמוד זה
ומאחר שהכל בהשגחה פרטית ופנה אלי, הנה אעוררו ואת אביו שי' של המדובר, על ההכרח לקבוע עתים בלימוד פנימיות התורה אשר בדורנו נתגלתה בתורת החסידות, שע"ז אמר משה רעיא מהימנא (זח"ג קכד, ב) דלית תמן מסטרא דרע, ואדרבה מביאה כי רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ואם בכל הזמנים ובכל המדינות הי' הכרח בזה עאכו"כ בתקופתנו ובמדינה זו ביחוד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תקעז
מקור מפורש
בעמוד זה
רעיא מהימנא זח"ג קכה, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תקצו
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ג קכ"ד, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרכח
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל הוספות יט כסלו
מקור מפורש
בעמוד זה
רעיא מהימנא הוא משה רבנו אמר (זח"ג קכד, ב) ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ס' הזהר יפקון בי' מן גלותא ברחמי (ועייג"כ ת"ז סוף ת"ו).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
18 ראה שבת לג, סע"ב: "אשריך שראיתני בכך (במצב שלאחרי צער המערה), שאילמלא ראיתני בכך לא מצאת בי כך, דמעיקרא כי הוה מקשי רשב"י קושיא, הוה מפרק לי' ר' פנחס בן יאיר תריסר פירוקי, לסוף, כי הוה מקשי רפב"י קושיא, הוה מפרק לי' רשב"י כ"ד פירוקי" — עילוי שלאבערך לגמרי, ממקשה קושיות למתרץ תירוצים, ע"ד ובדוגמת הלימוד דפנימיות התורה ש"לית תמן לא קושיא כו'" (זח"ג קכד, ב — ברע"מ. הובא ונת' באגה"ק רסכ"ו), ובזה גופא — כ"ד פירוקי על קושיות של רפב"י שהי' משיב י"ב פירוקי על קושיות דרשב"י!
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
36 זח"ג קכד, ב — ברע"מ. הובא ונתבאר באגה"ק רסכ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו
מקור מפורש
בעמוד זה
והרי פנימיות התורה אילנא דחיי לית תמן סטרא דרע רוח הטומאה וכו' ובי' יפקון בנ"י מן גלותא ברחמים, וכאמור ע"י משה רבנו רעיא מהימנא בזח"ג קכ"ד, ב, וביאור הענין לרבנו הזקן באגרת הקדש סי' כ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
50 ראה זח"ג קכד, ב. ברעיא מהימנא: יפקון בי' מן גלותא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
36 זח"ג קכד, ב. הובא ונתבאר באגה"ק סי' כו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
37 זח"ג קכד, ב. הובא באגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
28 זח"ג קכד, ב. וראה אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כח
מקור מפורש
בעמוד זה
– עיין בכל זה זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
90 תניא פל"ו. זח"ג קכה, רע"א (וכבר העירו מזח"א קלט, א). רמב"ם סוף הל' מלכים. עבוה"ק ח"ב פל"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בשלח שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
70 ראה רע"מ בזח"ג קכד, סע"ב ובנצוצי אורות שם. (משיחת ש"פ בשלח תשכ"ה)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בעמוד זה
רעיא מהימנא זח"ג קכה, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בעמוד זה
4 בגין דעתידין ישראל למיטעם מאילנא דחיי, דאיהו האי ס' הזהר יפקון ב" מן גלותא ברחמים (זח"ג קכד, ב בר"מ. נתבאר באגה"ק סכ"ו).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
7 שנדברי מרע"ה: זח"ג קכד, ב:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בעמוד זה
2 מלאכי גג כה 1 זח"ג קכד, ב. בראשית כח, 2.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בעמוד זה
5 דלית תמ : זהר ח"ג קכד, ב. ובאגרת הקדש סי" כו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בעמוד זה
5 בני ישראל , . רמה: ראה זח"ג קכ"ה, א
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בעמוד זה
ובפרט שאינו כותב מדת הבנתו בנגלה דתורה וגם במה עסק ובאיזה אופן בלימוד פנימיות התורה, הנקראת אילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה -- וכמובא ברעיא מהימנא (זהר ח"ג קכד, ע"ב), ונתבאר בארוכה באגרת הקדש לרבנו הזקן סי" כ"וי
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא וארא שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
4 זח"ג קכד, ב. הובא באגהיק סי' כו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בעמוד זה
3 ביד רמה: ראה מכילתא, זח"ג קכה, א4
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בעמוד זה
3 ביד רמה: ראה מכילתא, זח"ג קכה, א4
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בעמוד זה
9 חבורא זילך : זח"ג (קכד, ב) וראה אגה"ק שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בעמוד זה
7 זיפקון . . ברחמים : זח"ג קכה, ב, אגה"ק שמי
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בעמוד זה
3 בחיבורא , . הזוה : זח"ג קכד, ב. כל . . ברקיע : זח*ג רסט, ב: כד .. . בישין : זח"ג רסה, ב. כל . . דעלמא: זה"א יג, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בעמוד זה
6 מגילה כט,א. ובזח"ג קכו, א: כל בי כנישתא דעלמא מקדש אקרי.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בעמוד זה
-- והוא בזהר ח"ג קכה, א:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בשלח שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
73 זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בעמוד זה
וזהר ח"ג קכה, א -- והנה אף שבכלל כמה פרטים ע"ד זמן דימוה"מ לא נתפרשו בגליא שבתורה וכמ"ש הרמבים (הל' מלכים פי"ב ה"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
47 שאז דוקא תהי' שלימות כל העולם כולו ועוד יותר מכבעת בריאתו (תניא פל"ו. זח"ג קכה, רע"א (וכבר העירו מזח"א קלט, א). רמב"ם סוף הל' מלכים. עבוה"ק ח"ב פל"ט).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
4 ,דלית תמן לא קשיא כו' ולא מחלוקת" (זח"ג קכד, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בעמוד זה
3 בגאולה האמיתית והשלימה: הבאה ע"י דישראל ,טועמים"* ,מהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר* (ר"מ זח"ג קכד, ב. וראה אגה"ק סכ"ו).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
0 זח"ג קכד, ב. נתבאר בארוכה באגה"ק טב"ו. וראה המשך הנ"ל ע' צא, שאופן הלימוד דתלמוד ירושלמי הוא ע"ד מ"ש בזהר שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה וירא שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
21 ולהעיר שגם עפר סוטה ענינו גבורות (ראה זח"ג קכה, א: ומן העפר .. דדינא קשיא. מאו"א אות ע' סכ"ד. ועוד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
6 זח"ג קכד, ב. הובא באגה"ק רסכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת ש"פ ויקהל-פקודי, מבה"ח וער"ח ניסן ה'שי"ת*
מקור מפורש
בעמוד זה
85 ר"ת חי' יחידה, הכוונה לאחי' השילוני – ראה שיחת שבת פרשת פנחס ה'ש"ת (סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 159).
והנה, לע"ע, לא מצאתי בשום מקום ביאור שייכות דהבעש"ט ואחי' השילוני, שהוא דוקא הי' רבו.
ויש להעיר ממאמר רשב"י, בעל פנימיות התורה, שיפטר כל העולם מן הדין עד ימות המשיח אם יצטרף אחי' השילוני עמו (כן היא גי' הירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר פל"ה, ב. פסדר"כ פי' ויהי בשלח). ויש לבאר זה ע"פ מ"ש בלקוטים שבסו"ס הגלגולים להאריז"ל כי רשב"י הי' גלגול אחי' השילוני, ועד ימות המשיח שאז יפקון ישראל מן גלותא ברחמי ע"י שיטעמו מספר הזהר שהוא חיבורא דילך – של רשב"י – כמ"ש בזח"ג קכד, ב. וא"כ ה"ה להבעש"ט שכשיפוצו מעינותיו חוצה קאתי משיח וכמו שכתוב באגרת הבעש"ט הידועה.
והנה בתולדות יעקב יוסף פרשת בלק כתב: אחי' השילוני שקיבל ממשה רבינו ע"ה והי' מיוצאי מצרים, ואח"כ מב"ד של דוד המלך ע"ה והי' רבו של אליהו הנביא, ורבו של מורי זלה"ה. עכ"ל. משמע קצת דזה שהי' רבו של הבעש"ט שייך למה שהי' רבו של אליהו הנביא.
וי"ל ע"פ הנ"ל, דאליהו הנביא ענינו הכנה לביאת המשיח, לקרב את הרחוקים וכו' וכמו שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא לפני גו' והשיב לב גו' (משנה סוף עדיות ובכ"מ). וזהו ג"כ מעניני הבעש"ט: אהבת ישראל, אפילו ליהודי שנמצא בקצוי תבל, וגם פשוטים ביותר. והפצת המעיינות, שזהו הכנה וכלי לביאת המשיח (ראה שיחת שמח"ת תר"ץ (לקו"ד ח"ב רפו, ב ואילך)).
ומה שרבן הוא דוקא אחי' השילוני – אולי אפ"ל מפני שהוא ניבא על הפירוד בישראל לשתי ממלכות וכו' והפירוד הזה גרם לעשיית העגלים והגלות וכו' אשר כ"ז יתוקן בביאת המשיח שלא "יחצו עוד לשתי ממלכות עוד ולא יטמאו עוד בגילוליהם גו' וטהרתי אותם גו' ועבדי דוד מלך עליהם" (יחזקאל לז).
השייכות דח"י (חי' יחידה) לפנימיות התורה ולמשיח מבוארת ע"פ הידוע דסוד דפרד"ס דתורה הוא באצי', חי', ומשיח הוא חי' יחידה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'שי"ת*
מקור מפורש
בעמוד זה
119 זח"ג קכד, ב – ברע"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת כ"ף מנחם-אב ה'שי"ת*
מקור מפורש
בעמוד זה
766 זח"ג קכד, ב – ברע"מ.
*
) הוספה לאחר זמן : ראה המשך תער"ב ח"א ע' שנו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת בראשית, מבה"ח מר-חשון ה'תשי"א*
מקור מפורש
בעמוד זה
277 ראה זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונתבאר בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ד טבת ה'תשי"א
מקור מפורש
בעמוד זה
942 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בעמוד זה
423 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בעמוד זה
1559 ירמי' ג, יד. שם, כב. זח"ג קכו, א. וראה מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' ט. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
41 ראה זח"ג קכד, ב (ברע"מ). תניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
20 זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
159 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). וראה תניא אגה"ק סכ"ו. קונטרס עץ החיים פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
64 זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
79 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). תניא אגה"ק סכ"ו. וראה קונטרס עץ החיים פי"א ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בעמוד זה
172 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). וראה תניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
24 זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
104 זח"ג קכד, ב – ברע"מ. הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
79 ראה רע"מ בזח"ג קכד, ב. תניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
50 ראה זח"ג קכו, א. פדר"א פט"ו. איכ"ר פתיחתא כב. לקו"א להה"מ סר"נ. לקו"ת במדבר ו, ג. תצא לו, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
29 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
25 זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
226 זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ט"ז תמוז, במחנה-קיץ "גן ישראל", ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
33 זח"ג קכד, ב. נת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות ומסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
58 ראה זח"ג קכה, א. עבודת הקודש ח"ב פל"ח. אגה"ק סכ"ו. – ועפי"ז יש ליישב דברי הרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ז ובהל' שבת רפי"ט דאין יוצאין בשבת ברומח וסייף וקשת ואלה ותריס ממש"כ בהל' תשובה ספ"ט – דלכאורה סותר להנ"ל. וראה מפרשי הרמב"ם שם בפ"ח. וראה ג"כ סנה' (צא, א) כאן לימוה"מ כאן לעוה"ב כו' כאן במחנה צדיקים כאן במחנה שכינה. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
52 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). וראה תניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
54 זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות ב), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
19 ראה אבות פ"ו, ב. זח"ג קכו, א. וראה מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' ט. סה"מ ה'ש"ת ס"ע 63 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
283 שנוסף על היותה ישיבה שבה נמצאים בד' אמות של תורה וד' אמות של תפלה, הרי זו ישיבה שבה ישנו ענין התמימות – שבה לומדים "תורה תמימה", נגלה דתורה יחד עם פנימיות התורה, ובמילא מנצח הענין דפנימיות התורה, שנקראת "אילנא דחיי", "עץ החיים", "דלית תמן לא קושיא מסטרא דרע" (זח"ג קכד, ב (ברע"מ). וראה תניא אגה"ק סכ"ו), ע"ד מ"ש (תהלים ה, ה. וראה לקו"ת במדבר ג, סע"ג. וש"נ) "לא יגורך רע" (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
99 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא בתניא אגה"ק רסכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
92 ראה זח"ג קכד, סע"ב ואילך (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
45 זח"ג קכד,א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
34 וע"ד מ"ש ברע"מ (זח"ג קכד, ב) שגליא דתורה נקראת "אילנא דטוב ורע", לפי שעוסקת בעניני איסור והיתר טומאה וטהרה, ופנימיות התורה נקראת "אילנא דחיי", "דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה כו'" (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
32 ראה זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
208 זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות ש"פ תשא, ט"ז אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
70 ראה זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
5 רא"ש סוף פסחים. כסף משנה הל' תמידין ומוספין פ"ז הכ"ג בשם ראשונים. שו"ע אדה"ז או"ח סתפ"ט ס"ד. וראה זח"ג קכד, רע"א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
84 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
60 רא"ש סוף פסחים. כסף משנה הל' תמידין ומוספין פ"ז הכ"ג בשם ראשונים. שו"ע אדה"ז או"ח סתפ"ט ס"ד. וראה זח"ג קכד, רע"א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בעמוד זה
13 ראה זח"ג קכד, ב (ברע"מ). תניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
3 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). וראה תניא אגה"ק סכ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
13 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). וראה תניא אגה"ק סכ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
146 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). וראה תניא אגה"ק סכ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
148 ראה זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
135 ראה זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
46 זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
78 ומובן ג"כ מדברי משה רבנו רעיא מהימנא – גואל ראשון וגואל אחרון (זח"ג קכד, ב): בגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר יפקון בי' מן גלותא ברחמי' (וראה לקו"ש ח"ג ע' 873 הערה 7).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
132 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונתבאר בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
144 ראה זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
48 זח"ג קכד, ב ואילך (ברע"מ). הובא ונתבאר בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
55 רע"מ בזח"ג קכד, ב - הובא ונתבאר בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, אחרי קבלת שבת, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
70 בזהר ח"ג קכד, ב. הובא ונתבאר בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
17 בזהר ח"ג קכד, ב. הובא ונתבאר בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
196 זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
63 ירמי' ג, יד. שם, כב. וראה זח"ג קכו, א. פרקי דר"א פט"ו. פתיחתא דאיכ"ר כב. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' ט. דברים ח"א ע' קמב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
228 זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
562 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). וראה אגה"ק שבהערה 24. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
414 בזח"ג קכד, ב. הובא ונתבאר בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1328 זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
בעמוד זה
115 זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1438 זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
295 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
986 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
1206 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
1381 זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
175 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
698 זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
739 זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
826 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
1039 זח"ג קכה, א (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות**
מקור מפורש
בעמוד זה
1130 זח"ג קכה, א. נתבאר באגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, ערב חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
1303 ולהעיר, שענין התבלין קאי על כללות התורה, גם נגלה דתורה, אבל בפרטיות, הרי זה בגילוי ובבהירות יותר בפנימיות התורה.
ובהקדמה:
מצינו בכמה ענינים ש"קוראים המין הפרטי בשם המין הכולל אותו", וכמו השם "כוכב", שיש כוכב א' שנקרא בשם הכללי של כל הכוכבים. ודוגמתו בתורה * (שהרי "אסתכל באורייתא וברא עלמא" (זח"ב קסא, ריש ע"ב)) – מסכת טהרות, שהיא מסכת אחת מסדר שלם שנקרא אף הוא בשם טהרות (ראה הקדמת הרמב"ם לפיהמ"ש (ד"ה והחלק הששי) קרוב לסופו). וראה גם תו"מ חי"ז ס"ע 196. וש"נ).
ובהקדם חשיבות ענין השם (כפי שמצינו בהלכה לענין גיטין וכיו"ב, ועד ששם שנקרא בו במשך ל' יום צריכים לכתבו בגט (ראה רמ"א אה"ע סק"כ ס"ג)), שזהו לפי שענין השם אינו דבר הסכמי בלבד, אלא כידוע שע"י השם נמשך החיות כו', ולכן מורה השם על מהות הדבר הנקרא בשם זה (ראה בהנסמן בלקו"ש חט"ו ע' 13, וחל"ה ע' 2).
ובנוגע לשם "טהרות" – הרי דרשו רז"ל (שבת לא, א) על הפסוק (ישעי' לג, ו) "והי' אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו'", "דעת זה סדר טהרות", והרי ענין הדעת קשור עם הגילוי דלעתיד לבוא, כמ"ש הרמב"ם (סוף הל' מלכים. וראה גם הל' תשובה פ"ט ה"ב) "לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, שנאמר (ישעי' יא, ט) כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". וענין זה ששייך לכללות סדר טהרות, מודגש ביותר במסכת הפרטית שנקראת בשם טהרות, שבה ענין הדעת הוא בגילוי ובבהירות יותר (והמשל לזה – שכאשר נביעת המים היא גדולה ביותר (ועד"ז כשמאיר אור גדול ביותר), אזי אי אפשר ליהנות מן המים, אלא רק לאחרי שנמשכים בצינורות פרטיים וכלים פרטיים דוקא).
ועד"ז בנדו"ד – שענין התבלין שבכללות התורה הוא בגילוי ובבהירות יותר בפנימיות התורה דוקא.
וטעם הדבר – כי, נגלה דתורה היא "אילנא דטוב ורע", מפני שמתלבשת בעניני העולם, ועד לטענות של שקר כו', משא"כ פנימיות התורה היא "אילנא דחיי", דלית תמן כו' מסטרא דרע כו' (זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו), וכיון שהיא למעלה לגמרי מעניני העולם, לכן יש בכחה לפעול למטה ביותר, להפוך גם את הרע לטוב.
*
) ועד"ז בישראל – שכללות עם ישראל הוא " גוי קדוש " (בגלל שייכותם להקב"ה , כמ"ש (קדושים יט , ב) " קדושים תהיו כי קדוש אני " ) , אבל בפרטיות יותר ישנם כמה מדריגות בקדושה גופא – עשרה יוחסין (ראה גם חדא"ג מהרש"א לקידושין סט , א) , וכמו הגרים , שגם הם נכללים בקדושת עם ישראל , אבל אעפ"כ אין זה בדומה לאלו שהורתם ולידתם בקדושה ; ועד לקדושה דשבט לוי שהובדל לעבודת המקדש (רמב"ם הל' כלי המקדש רפ"ג) , ובשבט לוי גופא הובדלו הכהנים לעבודת הקרבנות , ועד לשלימות הקדושה דכהן גדול , כמ"ש (דברי הימים-א כג , יג) " ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים ". ועד"ז בנוגע לעשרה קדושות שבארץ ישראל , " ארץ אשר גו' עיני ה' אלקיך בה גו' " (עקב יא , יב) – נוסף על הקדושה שבכללות העולם להיותו דירה לו ית' (כמו דירת מלך בשר ודם , שבה מתגלה בכל עצמותו , גם בהיותו ערום , ולא כמו בהיכל מלכותו , שמתגלה בלבוש מלכות וכתר מלכות דוקא) , שמצד זה ישנו האיסור דבל-תשחית בנוגע לכל פרט שבעולם .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
562 רע"מ בזח"ג קכד, ב. הובא ונתבאר בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
331 זח"ג קכד, ב. הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
168 ראה רע"מ בזח"ג קכד, ב. תניא אגה"ק סכ"ו (קמה, ב). קונטרס עץ החיים פרק יא ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
426 זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
1192 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ג כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
1259 זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
747 רע"מ בזח"ג קכד, ב. הובא בתניא אגה"ק רסכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל ב' דחג הפסח, בעת ה"סדר", ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
1359 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונתבאר בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח*, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
1418 זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ל"ג בעומר, בעת ה"פּאַראַד", ה'תשכ"ז**
מקור מפורש
בעמוד זה
1997 בגין דעתידין ישראל למיטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ס' הזהר יפקון בי' מן גלותא ברחמים (זח"ג קכד, ב ברע"מ. נתבאר באגה"ק סכ"ו).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
985 זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
263 בענין זה נזכר גם מ"ש ברע"מ (זח"ג קכה, א) שהענין שאין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד הוא רק אצל עמי הארץ כו'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט' סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
394 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
759 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
713 ראה רע"מ בזח"ג קכד, ב. הובא ונתבאר בתניא אגה"ק סכ"ו. קונטרס עץ החיים פי"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
300 זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
398 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1647 זח"ג קכד, ב. הובא באגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
214 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונתבאר בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1128 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
2022 רע"מ בזח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
3028 זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
27 זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
2141 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
434 ה, יב ובפרש"י. וראה זח"ג קכו, רע"א. הובא במכתב כ"ז סיון שנה זו (אג"ק חכ"ה ריש ע' קעא).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
1757 זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
550 זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
1285 רע"מ בזח"ג קכד, ב. הובא ונתבאר בתניא אגה"ק סכ"ו (קמב, א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
1506 משא"כ גליא דתורה – כיון שיש בה התלבשות בטוב ורע (זח"ג קכד, ב – ברע"מ), ועד שיכול להיות מעמד ומצב ד"מגלה פנים בתורה שלא כהלכה" (אבות פ"ג מי"א), הרי "אין חבוש מתיר עצמו", כנ"ל.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
2113 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
2235 זח"ג קכד, ב (ברע"מ), הובא ונתבאר באגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
902 ובפרטיות יותר: על תורה נאמר (משלי ג, טו) "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה", "כל חפצים לא ישוו בה", אפילו "חפצי שמים" (מו"ק ט, ריש ע"ב), והיינו, שהחילוק בין תורה למצוות* הוא כמו החילוק בין האדם עצמו לחפציו – עסקיו (כמו "ממצוא חפצך ודבר דבר" (ישעי' נח, יג), שלכן אסור לדבר בעסקיו בשבת (ראה שו"ע אדה"ז או"ח רסש"ו. וש"נ)), כי, התורה היא "דברי כאש" (ירמי' כג, כט), "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" (ברכות כב, א), כמו הקב"ה , כמ"ש (ואתחנן ד, כד) "ה' אלקיך אש אוכלה הוא"**, ועד שאין לחלק ביניהם; משא"כ מצוות הם רק " חפצי שמים" (ורק לאחרי ההתבוננות כו' רואים שייכותם ל"שמים" – א' מהלשונות של שבועה (ראה ברכות נג, ב. ובכ"מ), כיון שמורה על הקב"ה), וזהו גם מה שהמצוות נמשלו לאברים (מ"ע – רמ"ח אברים, ומל"ת – שס"ה גידים), שביחס להאדם עצמו, ה"ה כמו לבוש, כמ"ש (איוב יו"ד, יא) "עור ובשר תלבישני". וענין זה ישנו גם בתורה – שהרי מצות לימוד התורה היא א' מרמ"ח מ"ע. וזהו גם החילוק בין ס"ת למטפחת: ס"ת – תורה עצמה ("ספר תולדות אדם" (בראשית ה, א)), ומטפחת – לבוש (שלא יהי' ס"ת ערום), ענין המצוות שבתורה.
*) נוסף על החילוק בתורה גופא בין נגלה דתורה לפנימיות התורה – כמבואר באגה"ק (סכ"ו) בדברי הרע"מ (זח"ג קכד , ב) שפנימיות התורה , " דלית תמן לא קשיא כו' ולא מחלוקת כו' ", היא עץ החיים , ונגלה דתורה , שבה יש קושיות ומחלוקת כו' , ועד לטענות של שקר (כמו " שנים אוחזין בטלית וכו' " (ריש ב"מ) , שברור הדבר שא' מהם אומר היפך האמת) [ובסגנון דהמאמר – לא הצירוף ד " קרש ", אלא " שקר " ] – הרי זה אילנא דטוב ורע , עץ הדעת , ששם שייך גם הענין דהיפך החיים ( " מאן דנפיל מדרגי' כו' " (נסמן באג"ק ח"ב ס"ע ד)) , כמ"ש (בראשית ב , יז) " כי ביום אכלך ממנו וגו' ".
**) ולהעיר מסנהדרין לט , סע"א : " אלקיכם כהן הוא .. טבילותא בנורא , דכתיב (ישעי' סו , טו) כי הנה ה' באש יבוא ".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
2195 משלי ג, יח. וראה זח"ג קכד, ב (ברע"מ). תניא אגה"ק סכ"ו. קונטרס עה"ח. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
1640 זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
1075 זח"ג קכד, ב (ברע"מ) – הובא ונת' בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
1157 ראה רע"מ בזהר ח"ג קכד, ב. הובא ונתבאר בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
1183 זח"ג קכד, ב. הובא בתניא אגה"ק רסכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
2255 זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
2553 זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1361 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). תניא אגה"ק סימן כו (קמב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1374 שבת פח, א. ע"ז ב, ב. זח"ג קכה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1328 זח"ג קכד, ב. הובא בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1543 זהר ח"ג קכד, ב (ברע"מ). הובא ונתבאר באגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1866 זח"ג קכד, ב. הובא ונתבאר בתניא אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
577 בזהר ח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' כ"ח ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1192 בזהר ח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תש"מ
מקור מפורש
בעמוד זה
134 זח"ג קכד, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
33 זח"ג קכד, ב (ברע"מ), הובא ונתבאר באגה"ק שם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ג', טו"ב כסלו ה'תשמ"א - לפני תפלת מנחה
מקור מפורש
בעמוד זה
18 זח"ג קכד, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשמ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
3 שהוא "ספרו" של רשב"י, כמאמר רעיא מהימנא לרשב"י (זח"ג קכד, ב. וראה גם שם קנג, ב. ועוד) והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע (דניאל יב, ג) בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר. ויש לומר, שזהו גם מהטעמים על זה שהתחלת התקו"ז והזהר היא בפסוק זה דוהמשכילים יזהירו גו'.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות ומסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
58 ראה זח"ג קכה, א. עבודת הקודש ח"ב פל"ח. אגה"ק סכ"ו. – ועפי"ז יש ליישב דברי הרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ז ובהל' שבת רפי"ט דאין יוצאין בשבת ברומח וסייף וקשת ואלה ותריס ממש"כ בהל' תשובה ספ"ט – דלכאורה סותר להנ"ל. וראה מפרשי הרמב"ם שם בפ"ח. וראה ג"כ סנה' (צא, א) כאן לימוה"מ כאן לעוה"ב כו' כאן במחנה צדיקים כאן במחנה שכינה. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 4
מקור מפורש
בעמוד זה
30 זח"ג קכה, א. נתבאר באגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות רפא
מקור מפורש
בעמוד זה
28 ראה ספר השיחות תש"ח ע' 232 שאחי' השילוני נקרא גם הבעל ח"י. ובהערה שם (ועד"ז בלקוטי שיחות חלק ב ע' 512): חי' יחידה – אחי' השילוני. ראה ספר השיחות קייץ ה'ש"ת ע' 159.
והנה, לע"ע, לא מצאתי בשום מקום ביאור שייכות דהבעש"ט ואחי' השילוני, שהוא דוקא הי' רבו.
ויש להעיר ממאמר רשב"י, בעל פנימיות התורה, שיפטר כל העולם מן הדין עד ימות המשיח אם יצטרף אחי' השילוני עמו (כן היא גירסת הירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר פל"ה, ב. פסיקתא דר"כ פיסקא ויהי בשלח).
ויש לבאר זה עפמ"ש בלקוטים שבסו"ס הגלגולים להאריז"ל, כי רשב"י הי' גלגול אחי' השילוני, ועד ימות המשיח שאז יפקון ישראל מן גלותא ברחמי ע"י שיטעמו מספר הזהר שהוא חיבורא דילך – של רשב"י – כמש"כ בזח"ג קכד, ב. וא"כ ה"ה להבעש"ט שכשיפוצו מעינותיו חוצה קאתי משיח וכמש"כ באגרת הבעש"ט הידועה.
והנה בתולדות יעקב יוסף פ' בלק כתב: אחי' השילוני שקיבל ממשה רבינו ע"ה והי' מיוצאי מצרים ואח"כ מב"ד של דוד המלך ע"ה והי' רבו של אלי' הנביא ורבו של מורי זלה"ה, עכ"ל. משמע קצת דזה שהי' רבו של הבעש"ט שייך למה שהי' רבו של אלי' הנביא.
וי"ל ע"פ הנ"ל, דאלי' הנביא ענינו הכנה לביאת המשיח, לקרב את הרחוקים וכו' וכמו שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא לפני גו' והשיב לב גו' (משנה סוף עדיות ובכ"מ).
וזהו ג"כ מעניני הבעש"ט: אהבת ישראל אפילו אַזאַ וואָס געפינט זיך בקצוי תבל, וגם הפשוטים ביותר. והפצת המעינות, שזהו הכנה וכלי לביאת המשיח (ראה שיחת שמח"ת תר"ץ [ספר השיחות תר"ץ ע' 84 ואילך]).
ומה שרבן הוא דוקא אחי' השילוני – אולי אפ"ל מפני שהוא ניבא על הפירוד בישראל לשתי ממלכות וכו' והפירוד הזה גרם לעשיית העגלים והגלות וכו' אשר כ"ז יתוקן בביאת המשיח ש"לא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד ולא יטמאו עוד בגילוליהם גו' וטהרתי אותם גו' ועבדי דוד מלך עליהם" (יחזקאל לז).
השייכות דח"י (חי' יחידה) לפנימיות התורה ולמשיח מבוארת ע"פ הידוע דסוד דפרד"ס דתורה הוא באצילות, חי'. ומשיח הוא חי' יחידה.
פתיחה בהקשר
אור תורה פסוקים מלוקטים שט
מקור מפורש
בעמוד זה
יח באוה"א מסתיים הדרוש כאן כמו בפנים. במדל"י יש המשך (והובא באוה"א יב סע"א ד"ה הצדיק מעורר רחמי הקב"ה על כל ישראל): וזהו אעירה שחר, ובת קול מכרזת בכל יום שובו בנים שובבים (זח"ג קכו, א). וזהו הכרוז שבא לכל אחד ואחד התעוררות. ודוד המלך ע"ה אמר אני מעורר השחר (במ"ר טו, טז), שחר לשון דרישה, אני מעורר שהקב"ה ידרוש את ישראל. וזהו עיר [לשון התעוררות] קטנה ואנשים בה מעט, [אנשים נקראים המצות, שכל מצוה היא קומה שלמה, מעט,] שאילו היו עושים מצות היה מצוה גוררת מצוה והיו עובדים את הש"י. ובא אליה מלך גדול, כמאמר רז"ל (גיטין לא, ב) רוח דרומית קשה מכולם, דיש פיתוי יצר הרע שמפתה את הבריות באהבה רעה, ניאוף ח"ו וכיוצא בה.
באוה"א מוסיף בהרחבת הדיבור וביאור: ויש ביראה רעה ח"ו, אבל ע"י יראה רעה יוכל לקרב עצמו אל הקב"ה. על דרך עולה הייתי במעלה אדומים (ר"ה כב, ב), כשהצדוקים שכרו את אחד להטעות הסנהדרין מסתמא חפשו אחר אדם לא טוב. אך כשהזכיר את עצמו ביראה רעה, דהיינו גיהנם, ועי"ז שב אל ה' ולא הטעה הסנהדרין, דיראה הוא מדת אדום עיין לעיל (באוה"א א, ב. בלקו"י טו, ד – סי' קצד; צוה"ר סי' פז; לקו"א לג, א) כמ"ש עשו הוא אדום (וישלח לו, ח). וזהו עולה הייתי, שהיה לי עליה על ידי מעלתו של אדומים כנ"ל. אבל ע"י אהבה רעה לא יוכל לשוב אל הקב"ה, כי אם כשיתן אל לבו היראה. וזו רוח דרומית קשה מכולם, שדרום נקרא אהבה. ומצא בה איש מסכן (קהלת ט, טו), לשון ערי מסכנות, לשון אוצר, שהיצר טוב אינו רוצה לגלות חכמתו לאחרים שיתיהר בה. ומלט הוא את העיר בחכמתו, פי' בחכמת היצר הרע שמה שמביא לו אהבה רעה אומר אם אני אוהב זה כל שכן שיש לי לאהוב את השם יתברך.
----- הערות וציונים -----
עיר לשון אעיר"ה – ראה סי' נ ד"ה וזהו וימלוך. סי' רכט ד"ה והמשך. סי' רמח ד"ה והנה כשהצדיק.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ועתה יגדל נא כח
מקור מפורש
בעמוד זה
54 ונשמות. . בשם עפר : ע' בזהר ח"ג קכה, א. ובמק"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
בעמוד זה
42 וע"כ אמר בר"מ דלעתיד יתעבר : זח"ג קכד, א ואילך. וראה אגה"ק סכ"ו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ויקרא אלף זעירא
מקור מפורש
בעמוד זה
18 בכל יום ב"ק מכרזת שובו בנים : ע"פ חגיגה טו, א. זח"ג קכו, א. איכ"ר בפתיחתא פי' כב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך טו
מקור מפורש
בעמוד זה
קלב זהר ח"ג קכו, א. מ"א שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פא
מקור מפורש
בעמוד זה
4672 כמוזכר בזה " ק : ראה זח"ב קלא, ב. זח"ג קכו, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
בעמוד זה
290 הב"ק שמכרזת : ע"פ ירמי' ג, יד. כב. ראה זח"ג קכו, א. ובהנסמן עוד לעיל ח"א ע' קנב.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות בסעודת ליל הראשון דחג השבועות, תש"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
18 חי' יחידה. — אחי' השילוני. ראה שיחת ש"ק פנחס ש"ת [ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 159].
והנה, לע"ע, לא מצאתי בשום מקום ביאור שייכות דהבעש"ט ואחי' השילוני, שהוא דוקא הי' רבו.
ויש להעיר ממאמר רשב"י, בעל פנימיות התורה, שיפטר כל העולם מן הדין עד ימות המשיח אם יצטרף אחי' השילוני עמו (כן היא גרסת הירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר פל"ה, ב. פסיקתא דר"כ פיסקא ויהי בשלח). ויש לבאר זה עפמ"ש בלקוטים שבסו"ס הגלגולים להאריז"ל, כי רשב"י הי' גלגול אחי' השילוני, ועד ימות המשיח שאז יפקון ישראל מן גלותא ברחמי ע"י שיטעמו מספר הזהר שהוא חיבורא דילך — של רשב"י — כמש"כ בזח"ג קכד, ב. וא"כ ה"ה להבעש"ט שכשיפוצו מעינותיו חוצה קאתי משיח וכמש"כ באגרת הבעש"ט הידועה [נדפס בכתר שם טוב הוצאת קה"ת בתחילתו. ובכ"מ].
והנה בתולדות יעקב יוסף פ' בלק כתב: אחי' השילוני שקיבל ממשה רבינו ע"ה והי' מיוצאי מצרים, ואח"כ מב"ד של דוד המלך ע"ה והי' רבו של אלי' הנביא ורבו של מורי זלה"ה. עכ"ל. משמע קצת דזה שהי' רבו של הבעש"ט שייך למה שהי' רבו של אלי' הנביא.
וי"ל ע"פ הנ"ל, דאלי' הנביא ענינו הכנה לביאת המשיח, לקרב את הרחוקים וכו' וכמו שנא' הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא לפני גו' והשיב לב גו' (משנה סוף עדיות ובכ"מ). וזהו ג"כ מעניני הבעש"ט: אהבת ישראל, אפילו אַזאַ וואָס געפינט זיך בקצוי תבל, וגם פשוטים ביותר. והפצת המעינות, שזהו הכנה וכלי לביאת המשיח (ראה שיחת שמח"ת תר"ץ [ספר השיחות תרפ"חתרצ"א ע' 84 ואילך]).
ומה שרבן הוא דוקא אחי' השילוני — אולי אפ"ל מפני שהוא ניבא על הפירוד בישראל לשתי ממלכות וכו' והפירוד הזה גרם לעשיית העגלים והגלות וכו' אשר כ"ז יתוקן בביאת המשיח שלא "יחצו עוד לשתי ממלכות עוד ולא יטמאו עוד בגילוליהם גו' וטהרתי אותם גו' ועבדי דוד מלך עליהם" (יחזקאל לז).
השייכות דח"י (חי' יחידה) לפנימיות התורה ולמשיח מבוארת ע"פ הידוע דסוד דפרד"ס דתורה הוא באצילות, חי'. ומשיח הוא חי' יחידה.
פתיחה בהקשר