1302
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
פרסאות
מאצילות ואצילות. וכל אחת משתי החיצונים: א) מבחי' ריבוי הצמצומים. ב) מעשה התחתונים, ויכולים כולם לקבל.
אלו מונעת אחד משני אופני יניקת מבחי' מקיף העליון, ששם אינו נוגע
עקיבא
ולכן בל"ג בעומר פסקו תלמידי ר' המקטרג עליהם.
והנה כל זה הוא בזמן הזה. אבל בימות מן הארץ, הנה ע"ז ארז"ל (קהלת רבה א, בין העליונים לתחתונים, שהעליונים חיים מרפא מחיצה זו, כי לא תצטרך המחיצה דאורייתא בירר מחיצה זו (ועיקר הגילוי אור היותר שלם, אורו של משיח.
– עיין בכל זה סידור שער הל"ג בעומר פכ"ה ואילך –
מלמות כו' כי נפסק מחיצה זו מפני
המשיח שאז את רוח הטומאה אעביר
ד) מחצתי ואני ארפא מחיצה שעשיתי
וקיימים והתחתונים מתים, לע"ל אני דגל הנ"ל כלל. ורשב"י מקור גילוי רזין
יהי' לע"ל), כי רשב"י האיר בו מבחי'
וביאורו. ד"ה חייב אדם לברך – תרל"ח
לימות
ואופן היציאה מן הגלות והביאה דעתידין ישראל למיטעם מאילנא דחיי, גלותא ברחמי. ומענה המשיח לרבינו חוצה אז יבוא.
וכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ביאר מענה איז דאס די כלי צו דעם גילוי אור פון
המשיח כבר גילו רז"ל אשר בגין
דאיהו האי ספר הזהר, יפקון בי' מן הבעש"ט נ"ע אשר כשיפוצו מעינותיך
זה בארוכה, אשר תורת הבעש"ט נ"ע – גילוי המשיח. תורת רבינו הבעש"ט נ"ע
המדות,
און די עבודה טהורה בבירור וזיכוך אז אלע וועלן דערקאנען דעם אמת, און
וועט זיך, סוף כל סוף, צעשפרייטען, אויך די וואס געפינען זיך אין חוצה,
עלטערען
איז דער מסירת נפש פון זייערע (=תורת הבעש"ט נ"ע היא הכלי לגילוי הבעש"ט והעבודה הטהורה בבירור וזיכוך
און זיידעס וועט זיי אויפוועקען אור של גילוי המשיח. תורת רבינו המדות, יתפרסם סוף סוף וכולם יכירו
ואבות
ב'אמת', והמסירות־נפש של אבותיהם ב'חוצה').
– עיין בכל זה זח"ג קכד, ב. אגה"ק תק"ז. שיחת שמח"ת תר"ץ*. –
אבותיהם יעורר גם אלו הנמצאים של הבעש"ט ע"ד עליית הנשמה בשנת
פעולה
ועלינו כלנו לדעת ברור, אשר כל להפיץ המעינות חוצה – מאירות את חשך
ופעולה, כל השתדלות והשתדלות הגלות ומקרבות ביאת וגילוי המשיח.
הערות
- *. לקו"ד ח"ב שט, ב ואילך. המו"ל. (ממכתב פסח שני ה'תש"י) (ממכתב ל"ג בעומר תשכ"א) ושלאחריו כמבואר בדא"ח: ראה בכ"ז במאמר דל"ג בעומר אפילו ינוקי: זח"א צב, סע"ב. ובכ"מ. וראה קדושת הי' מאיר.. משיח: סידור שער הל"ג בעומר בסופו. אדרבה צ"ל בשמחה: במשנת חסידים מס' אייר פ"א והמ"ח לא העתיק רק דברי האריז"ל (דברי אדמו"ר הזקן פע"ח שער ספה"ע פ"ז. ולהעיר שעפ"ז מפורש ג"כ ענין (עיין זח"ג רפז, ב. רצא, סע"א). ומזה מענה להשקו"ט סי"ד ועוד. וראה ג"כ נ"כ שו"ע או"ח סתצ"ג. – בהמשך והחרים תרל"א. לוי פ' חיי. מ"ו: ביום ל"ג בעומר.. מצוה לשמוח שמחת רשב"י. – הובאו בפס"ד לאדמו"ר הצ"צ ליו"ד סקט"ז). וראה השמחה (ולא רק מניעת אבלות) וטעמה "שמחת רשב"י" בזה בשו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ג. שו"ת שם ארי' חאו"ח
שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ג - הטקסט מספריא
נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לִשָּׂא אִשָּׁה בֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת עַד ל"ג לָעֹמֶר, מִפְּנֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן מֵתוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא; אֲבָל לְאָרֵס וּלְקַדֵּשׁ, שַׁפִּיר דָּמִי, וְנִשּׂוּאִין נָמֵי, מִי שֶׁקָּפַץ וְכָנַס אֵין עוֹנְשִׁין אוֹתוֹ. הַגָּה: מִיהוּ מִלַּ"ג בָּעֹמֶר וָאֵילָךְ הַכֹּל שָׁרֵי (אַבּוּדַרְהַם וּבֵית יוֹסֵף וּמִנְהָגִים).
נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לְהִסְתַּפֵּר עַד ל"ג לָעֹמֶר, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאָז פָּסְקוּ מִלָּמוּת, וְאֵין לְהִסְתַּפֵּר עַד יוֹם ל"ד בַּבֹּקֶר אֶלָּא אִם כֵּן חָל יוֹם ל"ג עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁאָז מִסְתַּפְּרִין בּוֹ מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. הַגָּה: וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין נוֹהֲגִין כִּדְבָרָיו, אֶלָּא מִסְתַּפְּרִין בְּיוֹם ל"ג וּמַרְבִּים בּוֹ קְצָת שִׂמְחָה וְאֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן (מַהֲרִי"ל וּמִנְהָגִים). וְאֵין לְהִסְתַּפֵּר עַד ל"ג בְּעַצְמוֹ וְלֹא מִבָּעֶרֶב (מַהֲרִי"ל). מִיהוּ אִם חָל בְּיוֹם רִאשׁוֹן, נוֹהֲגִין לְהִסְתַּפֵּר בְּיוֹם ו' לִכְבוֹד שַׁבָּת (מַהֲרִי"וּ). מִי שֶׁהוּא בַּעַל בְּרִית אוֹ מָל בְּנוֹ, מֻתָּר לְהִסְתַּפֵּר בַּסְּפִירָה לִכְבוֹד הַמִּילָה. (הַגָּהוֹת מִנְהָגִים).
יֵשׁ נוֹהֲגִים לְהִסְתַּפֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר, וְטָעוּת הוּא בְּיָדָם. הַגָּה: מִיהוּ בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִים לְהִסְתַּפֵּר עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר, וְאוֹתָן לֹא יִסְתַּפְּרוּ מִלַּ"ג בָּעֹמֶר וָאֵילָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהִסְתַּפֵּר בְּלַ"ג בָּעֹמֶר בְּעַצְמוֹ. וְאוֹתָן מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לְהִסְתַּפֵּר מִלַּ"ג בָּעֹמֶר וָאֵילָךְ, לֹא יִסְתַּפְּרוּ כְּלָל אַחַר פֶּסַח עַד ל"ג בָּעֹמֶר. וְלֹא יִנְהֲגוּ בְּעִיר אַחַת מִקְצָת מִנְהָג זֶה וּמִקְצָת מִנְהָג זֶה, מִשּׁוּם לֹא תִתְגֹּדֲדוּ (דְּבָרִים יד, א) וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לִנְהֹג הֶתֵּר בִּשְׁתֵּיהֶן. (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).
נָהֲגוּ הַנָּשִׁים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת, מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה וָאֵילָךְ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

