172
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אבל מכך שרש"י אינו מזכיר את ההבדל בין המן לשליו, שהשליו היה עם המן רק שלושה שבועות, בעוד שהלחם ניתן במשך ארבעים שנה, מובן, שרש"י סובר בפירושו על התורה62, שההבדל ביניהם הוא רק במועד הנתינה (בערב או בבוקר) אך לא בתקופת הנתינה – השליו ניתן בכל תקופת מתן המן (וכך הוא לפי רוב הדיעות63).
הסבר הענין ש"היה אפשר להם בלא בשר" לפי דיעות אלו (כולל רש"י) הוא:
דרגת משה היא ראית64 אלקות, והוא שאל "מאין לי בשר"65 (כי היה נעלה מדרגת "בשר"66), וכך גם דור המדבר, דור דעה67, דורו של משה68: היתה אצלם ראיה69 באלקות, הם היו מוקפים בענני הכבוד, הם היו דור המדבר – דרגה של "מחשבה"70 וכו'. ולגביהם ענין ה"בשר" (כולל שליו) – הבנה באלקות – הוא ירידה71.
וזהו גם מה שנאמר שהשליו ניתן "בשעת טורח" – לעומת ראית אלקות, הרי השגה היא ענין של "טירחא".
לעומת זאת בדורות המאוחרים יותר, ובמיוחד בדורותינו, בעקבתא דמשיחא, הרי בקשת הבשר היא כהוגן וכהוגן, ואדרבה – רק על־ידי "יפוצו מעינותיך חוצה", מעינות התורה, "אתי מר72" – "דא מלכא משיחא", וכלשון ה"רעיא מהימנא"73: בהאי חבורה דילך... ספר הזהר יפקון ביה מן גלותא ברחמי (=בחבורך – שהוא ספר הזהר, ייצאו מן הגלות ברחמים).
הערות
- 62. וראה ג"כ בפירושו על הש"ס (ערכין טו, ריש ע"ב), הרמב"ן כאן ועוד.
- 63. נקבצו בתו"ש עה"פ טז, יג.
- 64. ראה לקו"ת ואתחנן ג, א ואילך.
- 65. בהעלותך יא, יג.
- 66. ראה לקו"ת בהעלותך (לא, ד. לג, ב) שזהו למטה ממדרגתו לגמרי.
- 67. ראה ויק"ר פ"ט, א. במדב"ר פי"ט, ג. וש"נ.
- 68. ראה ע"ח שער הכללים פי"א. ש' הפסוקים ר"פ שמות. ובכ"מ. לקו"ת שנעתק לקמן הערה 71.
- 69. ראה לקו"ת ואתחנן (שם, ד) דבחי' ראי' (משיחות ש"פ בשלח תשל"ד, תשכ"ז) דמשה היא מצד זה שדרגתו יסוד אבא – ודור המדבר שייכים ליסו"א (כדלקמן הערה 71).
- 70. לקו"ת שלח לז, ב. לח, ב.
- 71. ראה לקו"ת בהעלותך (לא, ד): שש מאות אלף רגלי דור המדבר היו תלמידיו שהיו ג"כ מבחי' יסוד אבא .. וא"כ איך אפשר להיות (הבשר) למאכל להם שהם מיסוד אבא וכו'.
- 72. אגה"ק הידועה דהבעש"ט (נדפסה בס' בן פורת יוסף בסופו. כתר שם טוב בתחלתו. ועוד).
- 73. זח"ג קכד, ב.
ויקרא רבה ט׳:א׳ - הטקסט מספריא
וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה' (ויקרא ז, יא), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים נ, כג): זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, זוֹבֵחַ חַטָּאת זוֹבֵחַ אָשָׁם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא זֹבֵחַ תּוֹדָה, לָמָּה, חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא וְאָשָׁם בָּא עַל חֵטְא, תּוֹדָה אֵינָהּ בָּאָה עַל חֵטְא (ויקרא ז, יב): אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ. דָּבָר אַחֵר, זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, זֶה עָכָן שֶׁזָּבַח אֶת יִצְרוֹ בַּתּוֹדָה (יהושע ז, יט כ): וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל עָכָן בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד, וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ, (תהלים נ, כג): וְשָׂם דֶּרֶךְ, שֶׁהֶרְאָה לַשָּׁבִים אֶת הַדֶּרֶךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים א ב, ו): וּבְנֵי זֶרַח זִמְרִי וְאֵיתָן וְהֵימָן וְכַלְכֹּל [ודרע] [ודרדע] כֻּלָּם חֲמִשָּׁה, זִמְרִי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר זֶה עָכָן, וְלָמָּה קוֹרְאוֹ זִמְרִי, שֶׁעָשָׂה כְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי. וְרַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁנִּזַּמְּרוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ. אֵיתָן זֶה אַבְרָהָם אָבִינוּ עַל שֵׁם (תהלים פט, א): מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי. הֵימָן זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ז): בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר זֶה עָכָן, עַל שֵׁם (יהושע ז, כ): אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי. כַּלְכֹּל זֶה יוֹסֵף, עַל שֵׁם (בראשית מז, יב): וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף. [ודרע] [ודרדע] זֶה דּוֹר הַמִּדְבָּר שֶׁכֻּלּוֹ דֵּעָה. כֻּלָּם חֲמִשָּׁה, וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁכֻּלָּם חֲמִשָּׁה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאַף עָכָן הָיָה עִמָּהֶן לָעוֹלָם הַבָּא, וְכֵן אָמַר יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ז, כה): יַעֲכֶרְךָ ה' הַיּוֹם הַזֶּה, הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר וְאֵין אַתָּה עָכוּר לֶעָתִיד לָבוֹא.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- סג - שנת תשל"א - חלק שני ‹ שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א לקו"ש חט"ז ע' 172
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.