על העמוד
אגרות קודש כרך כו ט'תתצג
מקור מפורש
בעמוד זה
9 ואשבור . . קוממיות : בחוקותי כו, יג.
לכל התלמידים והתלמידות : כולל גם עפמש"נ: וכל בניך לימודי ה' – תלמידי ה' (ישעי' נד, יג ובמצו"צ שם). וראה ד"ה וכל בניך, תרפ"ט הביאור ע"ד החסידות.
התלמידים והתלמידות : וע"פ הוראת חכז"ל: איזהו חכם הלומד מכל אדם (אבות רפ"ד. ולהעיר מתורת הבעש"ט בזה – נדפסה בסו"ס הזכרונות ח"א ע' שד"מ).
יום הסגולה : להעיר ממלאכי (ג, יז): ליום אשר אני עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו. ובשמו"ר (פי"ח, ז).
ל"ג בעומר : ענינו וטעמיו מפורשים בפוסקים ע"ד הנגלה (טושו"ע או"ח סתצ"ג ובשו"ע אדמו"ר הזקן שם), וכן ע"ד הסוד (פע"ח שכ"ב, פ"ז. ועוד). ע"ד החסידות (דרושי ל"ג בעומר). ועוד.
חיות וכוחות : להעיר אשר לדעת מדרש ל"ג בעומר ח"י אייר הוא יום בו התחיל המן (שו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ג. אבל מסיים שם דהוא דלא כהש"ס פר"ע. וראה קידושין לח, א. תוספתא סוטה פי"א, ב. ועוד).
בהליכה . . בלימוד תורתנו . . מעשה, קיום המצות : להעיר אשר רשב"י וחבריו תורתן אומנתן (שבת יא, א) וביחד עם זה למעשה מפסיקין (ירוש' ברכות פ"א ה"ב).
סיפור הגמרא : יבמות (סב, ב) וראה ג"כ ב"ר פס"א, ג. קה"ר פי"א. אוצה"ג ליבמות שם. ובהמאירי שם: קבלה ביד הגאונים ז"ל כו'.
סיפורי התורה . . הוראה : ראה זח"ג (קנב, א): ר"ש אמר כו'.
התנא הגדול והחכם הדגול : ראה סנהדרין (פו, א) וכולהו אליבי' דרע"ק, ספרי ברכה (לד, ל), מנחות (כט, ב).
בהתמדה . . במסירת-נפש : ראה כתובות (סב, סע"ב. אדר"נ פ"ו, ב. ועוד). ברכות (סא, ב) כל ימי כו'. ד"ה וירח, ש"ת (וע"פ המבואר שם ענין מס"נ זו שהיא ע"פ השכל כו' מובן שלמדה לתלמידיו).
שאין דיעותיהם : ובתנחומא (פנחס י): כאו"א יש לו דעת בפ"ע. וראה סנהדרין לח, א.
שגם בעבודת השם כו' : ראה לקו"ת ר"פ בהעלתך. ובקה"ר (שם) "שהייתה עיניהם צרה בתורה זה לזה". וראה ג"כ חדא"ג מהרש"א ליבמות (שם): ולא חש כ"א מהם על כבוד התורה של חברו דאין כבוד אלא תורה (הובא ונתבאר באוה"ת – להצ"צ – ויקרא ע' קפז).
אהבת . . יראת . . עול : ראה אגה"ק סי' זך וביאורו. הרח"ו (אוה"ח לזח"א רכו, ב).
אנשי אמת : להעיר אשר רע"ק גלגול (ואותיות) יעקב (ראה שער הגלגולים הקדמה לו) ואביר יעקב אותיות רבי עקיבא (ל"ת להאריז"ל פ' ויחי), ומן שית מילי איעתר (נדרים נ, א) והי' דורש ווי"ן (יבמות סח, ב. וראה שם תוד"ה כמאן בסופו). (כוונות האריז"ל וכו' . – הובאו בילקוט ראובני פ' וישב. וש"נ ). ויעקב מדתו אמת, ואות ו – אות אמת (זח"ג ב, א).
שאמר ואהבת כו' : ספרא קדושים (יט, יח) הובא בפרש"י שם. וראה תניא פ' לב.
עבודה תמה : שאין צורך לעוד עבודה לאח"ז (יומא כד, א), ועיין תניא ספי"ג, ספט"ו.
והוי . . זכות : אבות (פ"א, מ"ו).
התנא הגדול : ראה ירושלמי סנהדרין (פ"א ה"ב): סמיכות כו' שאני ובוראך מכירין כחך. וראה לקו"ת אמור (כח, א).
יום שמחתו : במשנת חסידים מס' אייר פ"א מ"ו: ביום ל"ג בעומר . . מצוה לשמוח שמחת רשב"י. והמ"ח לא העתיק רק דברי האריז"ל (דברי אדמו"ר הזקן – הובאו בפס"ד לאדמו"ר הצ"צ ליו"ד סקט"ז). וראה פע"ח שער ספה"ע פ"ז (הובא בעט"ז לשו"ע או"ח סתצ"ג).
ולהעיר שעפ"ז מפורש ג"כ ענין השמחה (ולא רק מניעת אבלות) וטעמה "שמחת רשב"י" (עיין זח"ג רפז, ב. רצא, סע"א). ומזה מענה להשקו"ט בזה בשו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ג. שו"ת שם ארי' חאו"ח סי"ד ועוד. וראה ג"כ נ"כ שו"ע או"ח סתצ"ג.
ומה שהקשו דהא אדרבא בהסתלקותן של צדיקים מתענין, י"ל – ע"פ נגלה – דשאני ל"ג בעומר דרשב"י צוה לשמוח בו (עיין בפע"ח שם), ועפמש"כ במהרי"ו (הובא בש"ך יו"ד סשמ"ד סק"ט) הדין דשומעין לו. ואכמ"ל.
כל העולם כולו : כפל – דמצינו הרבה פעמים רובו ככולו וקמ"ל כאן כולו ממש (ע"ד – ט"ז בשו"ע או"ח סתקפ"ב סק"ג).
סוכה : וראה ג"כ ירוש' ברכות (פ"ט, ה"ב). זח"א רכה, רע"א.
ואחת מכם . . בכל זה : ראה הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א: הנשים חייבות ללמוד כל כו'.
ומתוך שמחה וטוב לבב : ראה זח"ג (קכח, א) חדי ר"ש ואמר כו' אנן בחביבותא תליא מילתא דכתיב ואהבת את ה' אלקיך וכתיב מאהבת ה' אתכם וכתיב אהבתי אתכם אמר ה'.
ולהעיר ג"כ מסדר המעלות בתהלים (סט, בסופו): כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יודא וישבו שם וירשוה (דשייך לכאו"א מבנ"י) וזרע עבדיו (לויים) ינחלוה ואוהבי שמו (כהנים – ונקט מעלתם דוקא בענין האהבה ) ישכנו בה.
ואולך אתכם קוממיות : ר"ש אומר כו' (תו"כ עה"פ. וכ"ה בב"ר פי"ב, ו. במדב"ר פי"ג, יב. תנחומא עקב ז (ולכן נראית דעת האומרים שגם בתנחומא בראשית ו צ"ל כן). ובסנה' (ק, א) בשם ר' מאיר. ונתבאר באוה"ת – להצ"צ – [בחוקותי כרך ב] ע' תערב).
בגאולה האמיתית והשלימה : להעיר ממגילה (כט, א): רשב"י אומר כו' – ובהוספות בזה בירוש' תענית (פ"א, ה"א) – ומסיים: ושב ה"א את שבותך כו' הקב"ה שב עמהן.
והשלימה : שאין אחרי' גלות. וראה שמו"ר (ספי"ח) "נס עובר אבל לעת"ל כו'" ושם (פי"ט, וא"ו) "לשעבר כו' אבל לעת"ל אני לבדי כו'" (נתבאר באוה"ת בא ע' רחץ). וי"ל שזוהי ג"כ ההדגשה: כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יודא וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'כ
מקור מפורש
בעמוד זה
21 אבטוביבליאוגראפי' ירושלים, תש"ל. ובה רשימת כל פרסומיו בדפוס תר"צ-תש"ל.
גאולת אדמו"ר האמצעי א' וישלח בשנת תקפ"ז. בארוכה ראה קונטרס בד קודש.
שמיום זכאי בפרש"י ד"ה זכות (ערכין יא, ב) משמע דגם בנוגע לחודש כן הוא.
יום בשורה ראה שו"ת מן השמים ס"ה.
אז הותחל תורת שלום ע' 112 בסופו.
למיסמך גאולה לגאולה ע"ד פרש"י במגלה (ו, סע"ב) גאולת "פורים (דאכתי עבדי אחשורש אנן) לפסח" (דכימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות).
לקיום היעוד באגרת הבעש"ט הידועה (נדפסה בס' בן פורת יוסף. ובכ"מ).
ילחום . . ישראל ראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
כל האומות שסביביו כן הוא בדפוסי הרמב"ם שלא שלטה בהם יד הגוים.
שבגלותא . . נגאלין זח"א קכ, ב. מגלה כט, א.
מושיעים (משיח) רמב"ם הל' מלכים פי"א סה"א. וראה ג"כ פרש"י וישלח לג, יד.
לשפוט גו' והייתה לה' המלוכה י"ל שזהו ב' התקופות דמשיח: נצחון האומות במלחמה (ואח"כ) אהפוך אל עמים גו' לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו גו' (רמב"ם הל' מלכים ספי"א. – בתנ"ך שלפנינו לעבדו . אבל ראה ב"ר ס"פ וישב. ועוד. ואכ"מ. וראה ג"כ רשימת הצ"צ עה"פ). וכביאור אדהאמ"צ דלעת"ל א"צ למלחמה ואדרבא אז כתיב אז אהפוך אל עמים כו' וע"ז אמר דוד פדה בשלום נפשי כו' (שערי תשובה ח"א ד"ה פדה בשלום. וראה ברכות ח, רע"א. הצ"צ לתהלים נה, יט. דרושי רבותינו נשיאנו ד"ה פדה בשלום). ולהעיר מאגרת אדה"ז הידועה ש"כשקריתי . . פדה בשלום נפשי יצאתי בשלום מה' שלום".
מילוי הלבנה כלשון שמ"ר פט"ו, כו.
בשלימותא זח"א (רכה, סע"ב). וי"ל דב"שלימותא" (שלימות) יש עוד פי' – יותר ממילוי (חסרון). וע"ד החילוק בין די מחסורו ולעשרו (כתובות סז, ב). ובדוגמת ב' הפי' בויבוא יעקב שלם – בשבת (לג, סע"ב) ובזח"א קעב, סע"ב. וי"א דמר אמר חדא כו' ולא פליגי.
דחודש תליתאי ראה שבת (פח, א ובר' נסים גאון שם).
דחדשי החורף שהם לעומת חדשי הקייץ (ל"ת להאריז"ל פ' ויצא. שם פ' בא בטעמי המצות).
ושלימות . . בעבודת . . בשכר . . דההבטחה להעיר מד"ה וכל בניך תרפ"ט פ"ב בפי' השולמית. וסד"ה כל הנהנה תרפ"ט (בס' הקונטרסים ח"א [יז, א. שם כח, ב (סה"מ תרפ"ט ע' 72. ע' 102)]).
דסור . . שלום ראה לקו"ת בלק ד"ה מה טובו [עג, א ואילך].
דסור . . המשולשת ראה זח"א דפרשתנו (קפט, א) עה"פ כי ה' אוהב משפט ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו. ובהערות אאמו"ר שם דמשפט כנגד מל"ת (דינים) וחסידיו – מ"ע, לעולם נשמרו – תורה דמגינא ומצלא לעולם (סוטה כא, א) ובא בהמשך למש"נ לפניו (תהלים לז, כז) סו"מ וע"ט ושכון לעולם (לקוטי לוי יצחק – זח"א [ע' קנז]).
כביאור חז"ל ברכות ח, רע"א. וראה פי' הרשב"א וחדא"ג שם – הובאו בצ"צ לתהלים הנ"ל. עיי"ש. ולהעיר מאור תורה להה"מ עה"פ ובגפן שלשה [אות נב (יח, ג-ד)].
אלקים . . בה תהלים מזמור סט בחותמו.
וירשוה . . עבדיו . . ואוהבי י"ל כנגד ישראלים לויים כהנים (עם תליתאי), תורה (מורשה) תפלה (עבודה) גמ"ח (דפנימיותם – אהבה).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תשנט
מקור מפורש
בעמוד זה
בעונג רב קראתי את מכתב כת"ר מי"ד רחמים, ותקותי תאמצני אשר כת"ר - ועל ידו בודאי גם העומדים תחת השפעתו - מוכנים להשתתף בסידור וחיזוק החינוך הכשר של הילדים והילדות במדינתו ולהגדיל תורה ולהאדירה, כי חפץ ה' בידינו יצליח לראות פרי טוב בעמלנו, עמלא דאורייתא דלעילא מן שמשא (זח"א רכג, ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ג'תתמג
מקור מפורש
בעמוד זה
ואף שמבואר שכאו"א מישראל מצד נשמתו שהיא חלק אלקה ממעל ממש למעלה מהזמן והמקום יכול לפעול בכל מקום ובכל זמן ובכל רגע ע"ד פעולת כהן גדול ביוהכ"פ בקדש הקדשים ע"י הזזה כדבעי בשינוי המהות, הנה מובן ופשוט שאין זה פוטר ח"ו כלל בעבודה במשך כל השנה וכלשון הזהר כל יומא ויומא עביד עבידתי (זח"ג צד, ב) וחסר יומא חדא חסר לבושא חדא (זח"א רכד, א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רלו
מקור מפורש
בעמוד זה
וראה זח"א רכד, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
56 ח"ש כד, א. זח"א רכד, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
40 זח"א רכג, סע"ב. וראה שבת ל, ב וברש"י שם. פרש"י קהלת שם. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
3 ראה גם ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב (וכן משמע בכתובות עז, ב). מדרש תהלים מזמור לו בסופו (בהוצאת באבער. משא"כ בשוחר טוב לפנינו "כל ימיו של [ר' יהושע] בן לוי" — כבכתובות שם). זח"ג טו, א. לו, א (ולהעיר מניצוצי אורות לזח"א רכה, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
13 ראה זח"א רכד, א. תו"א טז, א. עט, ב. יהל אור קלט, טז, ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
בעמוד זה
51 זח"ג טו, א. לו, א. וכן משמע בכתובות שם. (ולהעיר מניצוצי אורות לזח"א רכה, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
9 בראשית כד, א. זח"א רכד, א. תו"א טז, א. עט, ב. ולכאורה קשה ממרז"ל דבן שלש הכיר את בוראו כו' עק"ב אשר שמע (נדרים לב, סע"א) וי"ל דאין "הכרת בוראו" ושמיעה בקולו מעבודת הימים שלפני זה ושלימותם. וראה נ"כ הרמב"ם הלכות ע"ז ספ"א. אבל עצ"ע מהא דשנות האבות נחשבות רק ת"ק כיון דבן שלש הכיר כו' (ירושלמי ריש מס' ברכות, אבל ראה במדב"ר פי"ח, כא. ד"ה ויהי אומן, תרכ"ז). – וראה לקו"ש חל"ה ע' 9־68.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
9 ראה זח"א רכד, א. תו"א טז, א. עט, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"א (רכה, סע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בעמוד זה
1 סוכה : וראה ג"כ ירוש' ברכות (פ"ט, ה"ב). זח"א רכה, רע"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
26 זח"א רכה, סע"ב. וראה גם שמו"ר פט"ו, כו. ד"ה פדה בשלום תרע"ה (בהמשך תער"ב ח"ב) פ' שעד. ויש לומר שהענין ד"קיימא סיהרא באשלימותא" שייך גם לדוד, דור י"ד. שהרי מילוי ושלימות הלבנה הוא "חצי כ"ט י"ב תשצ"ג" (ב"י או"ח סתכ"ו) שהוא בין י"ד לט"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וירא-כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
37 זח"א רכד, א. תו"א טז, א. עט, ב. וראה לקו"ש שבהערה הקודמת.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ד
מקור מפורש
בעמוד זה
9 ובזח"א (רכד, א) מוסיף שנתלבש בכל הימים. וראה תו"א פ' ח"ש. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
43 ירמי' לא, כ. הובא בד"ה ציון במשפט תפדה לאדה"ז (קה"ת תשט"ו, תש"ל) ע' 14 לענין ד"ציון הוא לשון סימן" (וגם הובא שם אנא סימנא כו' – זח"א רכה, א (שהובא גם בהמאמר בלקו"ת שם)).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ד
מקור מפורש
בעמוד זה
42 תהלים קלט, טז. וראה זח"א רכד, א. תו"ח שם פי"ז ואילך. וראה תו"א שם, ב־ג. אוה"ת שם ס"ע א'רסא ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
29 זח"א רכה, סע"ב. וראה שמו"ר פט"ו, כו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
50 זח"א רכה, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
77 בקה"ע לירושלמי שם, דמה שנראתה הקשת בענן הוא "לומר שכדאי הן דברים אלו לרחם על הארץ ולכרות עליהם ברית כו'" – אבל לפענ"ד צ"ע: 1) איך יפרש הקשת שבמרכבה (ביחזקאל שם), 2) למה לדמותו לקשת דמבול ולא לקשת דמרכבה, דבזה עסקינן. ובכל אופן גם לפירושו יש לומר, ע"פ משנ"ת בלקו"ש [המתורגם] ח"ד (ע' 213 ואילך), דמה שלא נראה הקשת בימי ריב"ל הוא להיותו "צדיק גמור בדור" (רש"י כתובות שם), שהוא מעורב בדור, מתקן מזכך ומטהר אנשי דורו; ועד"ז מה שרשב"י לא נראתה קשת בימיו (ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר שם, ב. רש"י נח ט, יב. זח"ג טו, א. לו, א. ועוד) – י"ל שזהו מצד מעלתו שהי' בבחי' יסוד עולם (זח"א רנה, סע"א. ז"ח ר"פ וירא), שלמעלה אפילו מבחי' "בני עלי'" (סוכה מה, ב), ופעולתו ש"כל היכא דהוה מחי ר"א הוי מסי ר"ש" ואמר "איכא מילתא דבעי לתקוני כו'" (שבת לג, סע"ב) [ולהעיר מנצו"א לזח"א (רכה, א). דרק במחוז רשב"י לא נראה הקשת]; משא"כ מצד העילוי ד"תורתו אמנתו" שענינו בפשטות – התעסקות בתורה ולא בהדור*, עם (העולם) שמסביבו (וראה סידור עה, ג־ד) – י"ל, שמצד עילוי זה נעשה רק "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" (סוכה שם), כדלקמן בפנים סעיף יו"ד**.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בעמוד זה
4 ראה זח"א רכד, א. וראה שם קכט, א הלשון ,יומין עילאין".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב בהר-בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
30 ע"ד מאמר רשב"י אנא סימנא בעלמא (זח"א רכה, א) – ראה סה"מ תקס"ד ע' רו. אוה"ת ויחי שנט, א ואילך. המשך תרס"ו ע' קנט. סה"מ תפר"ח ע' מג. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1 ה יום אחד: בראשית א, ה. ראה פרש"י שם (מב"ר א, חדט). ואברהם . . בימים: שיעור החומש דיום הכינוס. ראה זח"א רכד, א. תו"א טז, א. עט, ב. יהל אור -- להצ"צ -- מזמור קלט, טז ה (סק"ג ואילך). ובכ"מ. אחדות אמתית: ע"ד הרמז ובעבודת השם -- יש לקשר זה עם שיעור הרמב"ם (דג' פרקים ליום) דיום הכינוס -- שכל ישראל חברים הן וכו'. לאחדות כל ישראל: לא חסר אף אחד (ע"ד כבמתן תורה --:דב"ר פ"ז, ח) -- ובקדושה ה"ז קשור עם ,לא יותר", גיור רק כ(דבר השם זו) הלכה (שבת קלח, ב). כלל גדול: תורת כהנים ויקרא יט, יח. הובא בפרש"י עה"ת שם. בל התורה . . זיל גמור: שבת לא, א. וראה תניא פי לב. זיל גמור: לימוד התורה ועד לגמרה -- כל התורה, ובאופן דזיל והליכה (אמתית). הנאה . . לעולם: סנה' עא, סעיב. בשביל . . נברא: ויק"ר לו, ד. וראה ב"ר א, ד. פרש"י עה"ת ר"פ בראשית ד"ה בראשית ברא. כאיש אחד בלב אחד: מכילתא שמות יט, ב. הובא בפרש"י עה"ת שם.: כיף' מרחשון, יוס הולדת: בשנת כתר"א (שני כפי"ן, וראה מבוא לקונ' חנוך לנער ע' 8).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
בעמוד זה
1195 זח"א רכה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
822 תהלים קלט, טז. וראה זח"א רכד, א. וראה גם לקו"ש חט"ז ע' 273. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
188 זח"א רכה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
4 ראה זח"א רכד, א. הובא בתו"א חיי שרה טז, רע"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
21 ראה זח"א רכד, א. וראה תניא אגה"ק סכ"ט. תו"א לב, ד ואילך. מו, ב. פב, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ט"ז תמוז, במחנה-קיץ "גן ישראל", ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
9 ראה זח"א רכה, ב. שמו"ר פט"ו, כו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
13 זח"א רכה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
39 ראה זח"א רכד, א. וראה ד"ה ואברהם זקן תשל"ח (תו"מ סה"מ חשון ע' שז ואילך). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, פ' זכור, ט' אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
44 זח"א רכה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון (תשעה-באב נדחה), ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
15 זח"א רכה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
44 זח"א רכה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
18 ראה זהר ח"א רכה, ב. שמו"ר שבהערה הבאה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
77 ראה זהר ח"א רכד, א. קכט, א. תו"א שם. ד"ה ואברהם זקן תשל"ח פ"א (תו"מ סה"מ תשרי ע' שז).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
86 ראה זח"א רכד, א. קכט, א. תו"מ סה"מ חשון ע' שז ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
94 ראה זהר ח"א רכה, ב. שמו"ר פט"ו, כו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
70 תהלים קלט, טז. וראה זח"א רכד, א. תו"א שם. תו"ח שם תלז, ב ואילך. אוה"ת שם. וראה גם ד"ה וידבר גו' וארא שנה זו (לעיל ע' 267). ד"ה ואברהם זקן תשל"ח ובהנסמן שם (סה"מ מלוקט ח"א ע' רפט ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
24 זח"א רכה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
58 זח"א רכה, א. נתבאר במאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קו. סה"מ תרנ"ה ע' נה. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
41 רמ"ז ונצו"א לזהר ח"א רכה, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
51 ראה זהר ח"א רכה, ב. ח"ב קלו, ב. ח"ג מט, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וירא, י"ח מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
1133 חיי שרה כד, א. זח"א רכד, א. תו"א טז, א. עט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
159 ראה זהר ח"א רכה, ב. ח"ב קלו, ב. ח"ג מט, א. קכח, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
956 פרש"י נח ט, יב מב"ר שם (פל"ה, ב). זח"ג טו, א. לו, א. וכן משמע בכתובות שם. (ולהעיר מניצוצי אורות לזח"א רכה, א). וראה לקו"ש חל"ה ע' 31 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
398 ראה זהר ח"א רכה, א. ח"ג רפח, א. רצב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
66 ראה זהר ח"א רכד, א. וראה ד"ה ואברהם זקן תשל"ח (תו"מ סה"מ חשון ע' שז). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויחי, י"א טבת, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
1004 ראה זח"א רכד, א. וראה שם קכט, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
1310 ראה זח"א רכה, ב. שמו"ר פט"ו, כו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
80 ראה זח"א רכד, א. תו"א חיי שרה טז, א. משפטים עו, ג. עט, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
2216 לשון הזהר ח"א רכג, ב. ח"ב נט, א. וראה זהר ח"א צא, ב. ח"ב קטו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
1617 זהר ח"א רכה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
1742 זח"א רכה, א. וראה מאמרים שבהערה 37.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
715 זח"א רכה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
2043 זח"א רכה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1269 זח"א רכה, א. ראה מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ד ע' קו. הובא באוה"ת ויחי שנט, סע"א ואילך; סה"מ תרל"ג ח"א ע' מט ואילך. תרנ"ה ע' נה. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1535 זח"א רכה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1394 זח"א רכה, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשל"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
27 ראה זח"א רכד, א. תו"א פרשתנו טז, א ואילך. ובארוכה בד"ה זה ה'תשל"ח (לקמן ע' שז ואילך). וש"נ .
בתו"א שם סע"א ואילך, שהלבושים הם תורה ומצוות. וכ"ה בתו"א משפטים עט, סע"ג (הובא באוה"ת שם תשפב, א. ד"ה הנ"ל תרכ"ז פ"ו (סה"מ תרכ"ז ע' לח)) "הימים הם בחינת לבושים והם לבושי התורה והמצוות". אבל בפרטיות, רק המצוות הם לבושים ("ימים"), משא"כ התורה הו"ע "זקן", כמפורש באוה"ת וסה"מ תרכ"ז שבהערה 25.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
4 ראה זח"א רכד, א. וראה שם קכט, א הלשון "יומין עילאין".
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
29 ראה זח"א רכד, א. שם קכט, א. אוה"ת שבהערה הקודמת. וראה ד"ה ואברהם זקן תשל"ח פ"א (לעיל ע' שז). וש"נ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשי"א*
מקור מפורש
בעמוד זה
ו זח"א רכד, א. ועייג"כ תו"א פ' חיי שרה ד"ה יפה שעה אחת [טז, א].
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
11 לשון הזהר ח"א רכג, ב. ח"ב נט, א. וראה זהר ח"א צא, ב. ח"ב קטו, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר ה'תשל"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
14 לשון הזהר ח"א רכג, ב. ח"ב נט, א. וראה זהר ח"א צא, ב. ח"ב קטו, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשמ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
18 זח"א רכה, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום השלישי שהוכפל בו כי טוב, ערב ר"ח מנחם-אב, תשל"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
19 זח"א רכה, א. הובא בלקו"ת (שבהערה 8 – א, סע"ב) לענין ציון במשפט גו'.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בעמוד זה
8 מזון לנפש. . והמצות. . בחי' לבושין. . בספרי הקבלה : זח"א רכד, א. וראה גם תניא פל"ז. תו"א כ, ד. וראה לקמן הערה 54.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ועתה יגדל נא כח
מקור מפורש
בעמוד זה
5 ובזוהר. . דמצות. . לבושין לנפש : זח"א רכד, א. ראה תניא פ"ה. מע"ח שער מ"ד פ"ג. וראה לקו"ש ח"כ ע' 315 הערה 5.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ולהבין בתוספת הביאור
מקור מפורש
בעמוד זה
45 וכמ"ש בזוהר ע"פ ואברהם ושרה זקנים : ראה זח"א רכד, א. ובכ"מ. וראה בהנסמן בד"ה ואברהם זקן תשל"ח ס"א (נדפס בסה"מ מלוקט ח"א ע' רפט).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב הנה להבין ענין הנ"ל בתוס' ביאור
מקור מפורש
בעמוד זה
31 טלא דבדולחא : ראה זח"א רכה, ב. זח"ג מט, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביאור על התורה הנ"ל - איתא במ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
42 רשב"י אמר אנא סימנא בעלמא : זח"א רכה, א. וראה גם ס' מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"ב ע' תקלח. וש"נ.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקפג דברים שנוהגים לאכול בראש השנה
מקור מפורש
בעמוד זה
76 טור (באשכנז שרגילין לאכול בתחלת הסעודה תפוח מתוק בדבש, לומר תתחדש עלינו שנה מתוקה). רמ"א ס"א (ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש, ואומרים תתחדש עלינו שנה מתוקה, וכן נוהגין).
וכן הוא בפסקי הסדור (בראש השנה בלילה ראשונה נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש בתחלת הסעודה).
והטעם שבחרו בתפוח נתבאר במהרי"ל הל' ראש השנה ס"ז ע' רעז (מאי טעמא למיכל תפוח, הא איכא כמה מיני מתוקים טפי. ויש ליתן טעם דרומז לשדה של תפוחים הידוע למקובלים, ויאמר ראה ריח בני כריח שדה (תולדות כז, כז)). הובא בד"מ ס"ק ג, וט"ז ס"ק ב. והיינו כדאמרינן בתענית כט, ב (ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, כריח שדה של תפוחים), ובזח"א רכד, ב (ועל דא כתיב ראה ריח בני כריח שדה, דא הוא חקל דתפוחין קדישין). ונתבאר בתורה אור וישב כח, א (בחינת חקל תפוחין, שהיא מלכות דאצילות). אגרות קודש ח"ג אגרת תקד (טעם לקיחת תפוח דוקא כתב מהרי"ל – הובא בד"מ – לרמז על חקל תפוחין קדישין. ולכאורה הול"ל דמרמז לזח"ג (קלג, ב) דכתב דמיני' – תפוחין דלעילא – חיי. ומזח"ג עד, א. ובשני המקומות מדבר בתפוחים ולא באתרוגים (תוד"ה פריו שבת פח, סע"א) כי משבחו בטעם מתוק ובג' גוונין. – ואולי עדיפא למהרי"ל רמז הנ"ל, כי בראש השנה הוא בנין המלכות, שהיא חקל תפוחין קדישין, משא"כ תפוח שהוא מחולק משאר פירות דשייך לז"א דוקא ולא למלכות (זח"ב טו, ב). וראה גם בפלח הרמון ח"א סא, ד טעם מרבנו הצמח צדק, לאכילת תפוח דוקא.
גם בחרוסת שבליל הסדר, נתבאר לעיל סי' תעג סל"ב (ויש לעשות החרוסת ... ותפוחים, זכר לתחת התפוח עוררתיך שהיו יולדות שם בניהם בלא עצב), ושם (הערה רפה). אלא שטעם זה אינו שייך בראש השנה, רק הטעם האמור לעיל.
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן ו
מקור מפורש
בעמוד זה
406 עמלא דאורייתא דוקא דלעילא מן שמשא : זח"א רכג, ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
33 ראה זח"א רכד, א. קכט, א.
פתיחה בהקשר