על הפרק
אגרות קודש כרך כו ט'תשכא
מקור מפורש
בפרק זה
13 ביטוי ההודי' : על השאלה כיצד להודות לה' על רפואת בנו שחלה במחלה קשה והתרפא ב"ה לגמרי.
של עתה : ומשיעור היום בפ' השבוע: וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך.
לחזק : ראה שבת (קל, א): מוחזקת כו' מרופה כו'. ודתענית (יז, סע"ב) ד"ת א"צ חיזוק (שלא יקילו בהם), היינו ע"י ד"א. ובאבות (רפ"א) ועשו סייג לתורה, היינו הרחקה (כפיה"מ שם. ראה אדר"נ רפ"ב. שבת יג, סע"א. וברמב"ם הל' ממרים פ"ב ה"ד "לחזק הדת ולעשות סייג". וראה שם פ"א ה"ב. ואכ"מ). ודברכות (לב, ב), היינו שיהי' תמיד בכל כחו (פרש"י שם), או שאף שלא הצליח יחזור עוה"פ (כ"מ באגה"ק דאדה"ז (בית רבי ע' קנ), וי"ל דהוכחתו ממאמר הסמוך לו: אם ראה כו' שנאמר קוה כו').
אתם קרוים אדם : יבמות סא, רע"א.
בהררי קודש : היא בחי' חכמה שבנפש האלקית שבה מלובש אור א"ס ב"ה (תניא ספי"ט). ולהעיר מהתרגום (תהלים פז, א).
אני ישנה . . הגלות) : ילקוט שמעוני שה"ש רמז תתקפח. וראה ד"ה אני ישנה תר"ץ וביאורו (ס' הקונטרסים ח"א).
שהוקשה . . לתפלין : קדושין לה, א. – דהכוונה לכל המצות. – ועפ"ז יומתק מה שאמר אלישע על תפלין כנפי יונה (שבת מט, א), אף דדרז"ל עה"פ (תהלים סח, יד) היא "מצות" סתם. ועפ"ז יל"פ דברי רש"י שם ד"ה כנפי יונה " מפני שהם מצות " (אף דפשוטי' – "הם" קאי אכנפי יונה).
הובטח : ספר הישר לר"ת שי"ג. של"ה ש' האותיות אות ל'.
שכל . . בלב : ירוש' תרומות ספ"ח. וראה זח"ג קסא, ב. וראה של"ה שם.
כל עמי . . תפלין : ברכות (ו, א) ושם "אלו תפלין שבראש". אבל הרי צ"ל כל זמן שבין עיניך יהו שתים (מנחות לו, א). וראה צפע"נ (להגאון הרגצובי) על הרמב"ם הל' תפלין (פ"ד ה"ד) דתש"י מוסיפה בתש"ר. ולכאורה פשוט אשר גם תש"ר בפ"ע דיים לפעול "ויראו" (ראה תוס'. וצע"ג רש"י מנחות לה, ב).
הרא"ש : וראה ג"כ בחיי מטות לב, לב.
מפני . . ותיקונן : נ"א: ע"ש קיום מצות תפלין שתקנו.
וטרף זרוע : תש"י גם בפ"ע – (לא רק שמוסיפה בתש"ר כדלעיל (ובפרט לפרש"י הנ"ל) – כי שם הפעולה "ויראו" היא באחרים – ותש"י לא לאחרים לאות (מנחות לז, ב), משא"כ) "וטרף".
ונתתי שלום בארץ : להעיר ממרז"ל כל הנותן בעין יפה נותן, ובפרש"י – ב"ב עא, א ד"ה אבל – מוסיף: יותר מדאי. ולהעיר מפרש"י ר"פ השבוע: ואתחנן כו' מתנת חנם אעפ"י כו'.
שלום השקט ובטח : להעיר מאגה"ק סי"ב. ד"ה אתה אחד לאדמו"ר האמצעי. אוה"ת לאדמו"ר הצ"צ (וכן מפ' ואתחנן ע' שכז – ושם מביא משל"ה מס' חולין ר"פ תו"א, קטז, א) עה"פ ונתתי שלום.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב שטו
מקור מפורש
בפרק זה
אלא שאפשר שתהי' בבחינת שינה קודם שבא לידי נסיון באמונה וכמ"ש בתניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תקג
מקור מפורש
בפרק זה
והנה כל זה - מקומו כשמדברים עם פב"פ בתור מנהיג מפלגה, אבל לפי אמונתי, המיוסדת על מה שנתבאר בארוכה בתורת החסידות, ובל' רבנו הזקן (תניא ספי"ט) - בחינת חכמה שבנפש האלקית כשמתחילה לפעול פעולתה, אזי כל הענינים המנגדים על זה ומעלימים ומסתירים עלי', בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש כו', וככתוב הרים כדונג נמסו, ועצום כח זה כל כך לעמוד בנסיון למסור נפשו וכו' וכו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תשכג
מקור מפורש
בפרק זה
בזח"ג רצג, ב (ועוד בכ"מ בזח"ג) איתא אשר ענין ויקץ כישן הוי' הוא בשם הוי' ולא אד' וכ"מ בתניא פי"ט (מדבארו על חכ' שבנפש)
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'תג
מקור מפורש
בפרק זה
- ואם תמצא לומר, הרי הנ"ל - העתקה מהמבואר בתניא פרק י"ט.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'רצז
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פי"ט, פכ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קנו
מקור מפורש
בפרק זה
וראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל הוספות יט כסלו - חנוכה
מקור מפורש
בפרק זה
אלא שאפשר שתהי' בבחינת שינה קודם שבא לידי נסיון באמונה וכמ"ש בתניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
34 ראה גם לקו"ש ח"ד ע' 1058 ואילך. ולהעיר מתניא פי"ט (כד, ב) בענין "החכמה תחי'". וראה בארוכה לקו"ש חי"ח ע' 233 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בפרק זה
67 נר השם נשמת אדם : משלי כ, כז. וראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו מפתחות מפתח ספרי החסידות מרבותינו נשיאינו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ספר השיחות תש"ב
מקור מפורש
בפרק זה
עו בפי' (תניא פי"ט) וטבע זה הוא כו':
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א מקץ שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
36 תניא פי"ט. ד"ה אין הקב"ה בא בטרוניא תרפ"ה. סה"מ תש"ט ע' 118.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חנוכה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
36 תניא פי"ט. ד"ה אין הקב"ה בא בטרוניא תרפ"ה. סה"מ תש"ט ע' 118.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה תניא פי"ט. במדב"ר פי"ד, יב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד נשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
13 כ"ה בכל החטאים, שכולם מקורם היא הגאוה, מציאות בפ"ע נפרד מרצה"ע (ובאים מצד רוח שטות, סוטה). מלבד חטא ע"ז (שנוגע בחכמה שבנפש. שמדריגתה שה' לבדו הוא כו' – ראה תניא פי"ט והג"ה בפל"ה שם) זה נוגע גם בבחי' חקיקה, שלכן בחטא העגל, שבר משה את הלוחות אף שהיו בחי' חקיקה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
21 תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
7 ראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה מד
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה מה
מקור מפורש
בפרק זה
3 3\ ראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יתרו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
42 ולהעיר מהמבואר בכ"מ, שבד' היסודות ארמ"ע, יסוד האש הוא כנגד סוג המדבר (תו"ח בראשית יט, ג. ובד"ה נ"ח תרס"ו (ריש ע' קטו) שבתניא רפי"ט הוא ע"פ דיעה זו שהיא דעת הע"ח שער דרושי אבי"ע פ"א) ועולם האצילות (לקו"ת שה"ש ד, ד. אוה"ת יתרו ע' תתכו. ד"ה זה היום תר"ס. והר סיני תרס"ב קרוב לתחלתו).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
1 בהררי קודש : היא בחי' חכמה שבנפש האלקית שבה מלובש אור א"ס ב"ה (תניא ספי"ט), ולהעיר מהתרגום (תהלים פו, 8)'
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז שמיני שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
48 ובדוגמת המבואר בתניא פי"ט ובהמשך דיום ההילולא (באתי לגני תש"י) פ"ד, שבענינים הנוגעים לעצם הנשמה, אין ביכולת (הרוח שטות ד)נה"ב להעלים. וראה גם לקו"ש ח"ד [המתורגם] ע' 180 ובהערות שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט דברים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
46 לקו"ת שם. ולהעיר מתניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
10 ומכוסה אצלן: תניא פי"ט, פכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא פקודי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
2 (נדרים לב, ב), שיאיר בכל כחות ולבושי הנפש שלו (ראה תניא ספי"ט ובפכ"ד כ"ה וראה נדרים שם: חכם זה יצר טוב כר", ומלט את העיר בחכמתו זו תשובה ומע"ט בו').
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
34 ראה ד"ה תניא ז"ד תרצ"ז (סה"מ תרצ"ו־ז ע' 251), דזה ש"נשמת האדם .. חפצה וחשקה בטבעה .. ולדבקה בשרשה ומקורה" (תניא פי"ט) אף שרצון זה אינו בשביל עצמה, שהרי כשתדבק בשרשה "תהי' אין ואפס ותתבטל שם במציאות לגמרי" (תניא שם), מ"מ – מכיון שרצון זה הוא מצד טבעה, לכן ע"י רצון זה "אינו מתבטל מטבעו וכ"ש שאינו נאבד צורתו העצמי". ושם (וראה עד"ז ד"ה וכל העם תרע"ח. ד"ה לריח שמניך תש"ו פ"ו), שע"י שנה"א פועלת הבירור דנה"ב עד שגם הנה"ב מתעוררת ברצוא לאלקות, מכיון שבנה"ב הרצוא לאלקות הוא היפך טבעה, הנה "זה פועל בהנפש האלקית דגם הוא מתבטל מטבעו". ושם (ע"ב) שעי"ז נעשה בה "יציאה מגדר הכלים והגבלה לגמרי".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו מקץ שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
23 היינו, שגם הארת הנשמה שמתלבשת בגוף (שמצד התלבשות זו "בכל דבר ודבר שהאדם פועל ועושה מכניס בזה כחות אלקית כו'" – המשך תער"ב בתחילתו) אינה נתפסת בזה. וראה ד"ה זאת תורת הבית תרפ"ט פ"ד ואילך (סה"מ קונטרסים ח"א מ, ב ואילך), וד"ה אז ישיר ה'ש"ת "ג ואילך – דגם הארת הנשמה היא עצמית, עיי"ש בארוכה. וראה תניא רפי"ט: "כך נשמת האדם וכן בחי' רוח ונפש חפצה וחשקה כו' ליפרד כו' ולידבק כו'".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יו"ד שבט שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
28 להעיר מתניא רפי"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
95 תניא ספי"ט. וראה ד"ה וקבל שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תשא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
31 תניא פי"ט. (משיחת ש"פ תשא תשל"ב)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
-- ואם תמצא לומר, הרי הנ"ל -- העתקה מהמבואר בתניא פרק י"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
36 קהלת ז, יב. תניא פי"ט (כד, סע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
49 תניא פי"ט (כה, א־ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
22 תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
42 ראה גם תניא ספי"ט. ספכ"ב. פכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
6 קודש: היא בחי' חכמה שבנפש האלקית (תניא ספי"ט).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט נצבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
34 ראה תניא פי"ט (כה, א): לעמוד .. בלי שום טעם ודעת ושכל מושג לו .. ולבחור לו ה' לחלקו ולגורלו כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יז
מקור מפורש
בפרק זה
5 תניא ספי"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פורים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
38 תניא ספי"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
-- ואם תמצא לומר, הרי הנ"ל -- העתקה מהמבואר בתניא פרק י"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
54 סוטה (ג, א) – מ"לבוש שק דקליפה" (תניא פי"ט – כה, רע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תצוה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
65 ראה גם תניא פי"ט. (משיחות (מוצאי) ש"פ תצוה תשל"ז, תשל"ט)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
52 ראה תניא רפי"ט – ע"פ במדב"ר שבהערה 34. וראה זהר (כד, א) ורמב"ם (פ"ד ה"ב) שבהערה הנ"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אמור שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
18 ראה גם תניא ספי"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח שלח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
23 תניא ספי"ט (כה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי-שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
484 ראה תניא פי"ט. פכ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ח"י אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
900 ראה תניא ספי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
46 ראה תניא רפי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
11 תניא פי"ט. ד"ה אין הקב"ה בא
בטרוניא תרפ"ה (סה"מ תרפ"ה ע' רנז ואילך). סה"מ תש"ט ע' 118 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
33 ראה תניא ספי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
37 תניא פי"ט (כד, ב). לקו"ת שבהערה הבאה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
39 סוטה ג, א. וראה תניא פי"ט. פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
106 ודוגמתו בכאו"א מישראל – "כשבאים לידי נסיון בדבר אמונה שהיא למעלה מהדעת ונגעה עד הנפש לבחי' חכמה שבה", שעומד בנסיון "למסור נפשו אפי' שלא לעשות רק איזה מעשה לבד נגד אמונת ה' אחד . . אף שאינו מאמין בה כלל בלבו, וכן שלא לדבר תועה ח"ו על אחדות ה' אף שאין פיו ולבו שוין כו'" (תניא פי"ט).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
42 ראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
56 משלי כ, כז. וראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
31 תניא פי"ט (כד, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
9 משלי כ, כז. וראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ש"פ פקודי, פרשת שקלים
מקור מפורש
בפרק זה
12 ראה תניא פי"ט. במדב"ר פי"ד, יב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
25 משלי כ, כז. וראה תניא רפי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
102 כ"ה בכל החטאים, שכולם מקורם היא הגאוה, מציאות בפ"ע נפרד מרצה"ע (ובאים מצד רוח שטות, סוטה). מלבד חטא ע"ז (שנוגע בחכמה שבנפש, שמדרגתה שה' לבדו הוא כו' – ראה תניא פי"ט והגהה בפל"ה שם), זה נוגע גם בבחי' חקיקה, שלכן, בחטא העגל, שבר משה את הלחות אף שהיו בחי' חקיקה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
12 איוב ד, כא. וראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
150 משלי כ, כז. וראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
165 תהלים סח, ג. וראה גם תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
53 ראה לקו"ת שה"ש ה, ג-ד. וראה גם תניא פי"ט (כה, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
21 ראה תניא פי"ט. לקו"ת תזריע כ, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
259 תהלים צז, ה. וראה תניא פי"ט (כה, סע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
366 ראה תניא רפי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
156 תהלים סח, ג. וראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
311 ראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
437 תניא פי"ט (כה, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
203 ראה תניא רפי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
376 תהלים סח, ג. וראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז (מאמר ב), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
וכפי שמביא בהמאמר לפנ"ז 6 מ"ש רבינו הזקן בתניא פי"ט שבחינת חכמה הוא הביטול שלמעלה מטעם ודעת שעל זה נאמר 7 נר הוי' נשמת אדם, דכמו שאור האש חפץ בטבע ליפרד מהפתילה ולידבק בשרשו למעלה כו' אף שעי"ז יכבה ויתבטל במציאות, כך נשמת האדם חפצה וחשקה בטבעה ליפרד ולצאת מן הגוף ולידבק בשרשה ומקורה בה' חיי החיים ב"ה הגם שתהי' אין ואפס ותתבטל שם במציאות לגמרי כו', שזוהי בחי' אהבה רבה הכלולה בחכמה שבנפש.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1617 ע"פ תהלים סח, ג. וראה תניא פי"ט (כה, סע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב** מאמר א, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
616 תניא רפי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פרשת שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
312 ראה רמב"ם שם ה"ב. שמו"ר פכ"ג, יג. במדב"ר פי"ד, יב. זח"ב כד, א (ובהנסמן בנצוצי זוהר שם). תניא רפי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
508 משלי כ, כז. וראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1083 ראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
405 תהלים סח, ג. וראה תניא ספי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
514 ראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2158 ראה תניא פי"ט. לקו"ש ח"ד ע' 1034 הערה 13.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2261 ראה תניא רפי"ט (כד, ב) "הגם שתהי' אין ואפס ותתבטל שם במציאות לגמרי".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, ח"י מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1393 ועל בחי' זו אין שום מנגד, כידוע בענין "בבואה דבבואה לית להו" (ראה לקו"ת תצא לו, ג ואילך. ובכ"מ), ו"אף בשעת החטא היתה באמנה אתו ית'" (תניא ספכ"ד), ועז"נ (תהלים עח, סה) "ויקץ כישן הוי'" (ראה תניא פי"ט).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
279 להעיר מתניא פי"ט (הובא בלקו"ת שם), דזה שנשמת האדם רוצה לידבק בשרשה ומקורה בה' חיי החיים ב"ה הגם שתהי' אין ואפס ותתבטל שם במציאות לגמרי, הוא טבע שלמעלה מהשכל. דהגם שזה שרוצה לידבק בה' הוא מפני שהוא "חיי החיים" (תכלית העילוי), מ"מ, מכיון שהוא יהי' עי"ז אין ואפס, הרצון לידבק בשרשו הוא טבע שלמעלה מהשכל.
ואולי יש לומר דמ"ש בלקו"ת שם שהסיבה לרצון זה הוא " דעת חזק" [ובפרט שבלקו"ת גופא מציין לתניא שם] – הכוונה היא, דהרצון שמצד טבע הנשמה פועל על השכל, כדלקמן בפנים.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2218 משלי כ, כז. וראה תניא רפי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
73 ראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1089 תניא רפי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1576 משלי כ, כז. וראה תניא רפי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
134 תניא רפי"ט (מע"ח).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
10 ראה תניא פי"ט (כה, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
105 ראה נדרים מא, א: אין עני אלא בדעה. כתובות סח, א: עני – עני בדעת, עשיר – עשיר בדעת. זח"ג רעג, ב. וראה להלן הערה 107.
*) בסה"ש ה'תש"ב ע' 80 , שה' הלשונות שבתניא פי"ט (כד , ב) " טעם ודעת ושכל מושג ומובן " הם כנגד ה' הבחינות יחידה חי' נשמה רוח ונפש . ומזה משמע שכח המס"נ הוא מעצם הנשמה שלמעלה גם מבחי' יחידה , שהרי כח זה , " אינו בבחי' טעם כו '".
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
31 תניא פי"ט (כד, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
29 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ד ריש ה"ב. תניא רפי"ט.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
58 במדב"ר פי"ד, יב. תניא רפי"ט. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
47 להעיר מתניא פי"ט (הובא בלקו"ת שם), דזה שנשמת האדם רוצה לידבק בשרשה ומקורה בה' חיי החיים ב"ה הגם שתהי' אין ואפס ותתבטל שם במציאות לגמרי, הוא טבע שלמעלה מהשכל. דהגם שזה שרוצה לידבק בה' הוא מפני שהוא "חיי החיים" (תכלית העילוי), מ"מ, מכיון שהוא יהי' עי"ז אין ואפס, הרצון לידבק בשרשו הוא טבע שלמעלה מהשכל.
ואולי יש לומר דמ"ש בלקו"ת שם שהסיבה לרצון זה הוא " דעת חזק" [ובפרט שבלקו"ת גופא מציין לתניא שם] – הכוונה היא, דהרצון שמצד טבע הנשמה פועל על השכל, כדלקמן בפנים.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ בהעלותך, כ"א סיון ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
28 ראה תניא רפי"ט (כד, ב) "הגם שתהי' אין ואפס ותתבטל שם במציאות לגמרי".
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ד' פ' בהעלותך, ט"ו סיון ה'תשל"ד
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא רפי"ט, מע"ח.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב [מאמר א'] ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
40 תניא רפי"ט.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
53 ראה לקו"ת שה"ש ה, ג-ד. וראה גם תניא פי"ט (כה, א).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ולא אבה ה' אלקיך
מקור מפורש
בפרק זה
13 נר ה' נשמת אדם : משלי כ, כז. וראה תניא רפי"ט ובליקוט פירושים לשם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
64 ונק' לבוש שק : ראה תניא פי"ט ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
בפרק זה
121 לעלוקה שתי בנות : משלי ל, טו. וראה זח"א קיא, א. תניא פי"ט. תו"א ה, ד.
פתיחה בהקשר
תורה אור ויחי מז,ג
מקור מפורש
בפרק זה
וצ"ל שיש ב' בחינות אה"ר הא' האהבה הנז' בתניא פי"ט כשבאה לידי גילוי כשאינה בבחינת גילוי התענוג.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר ה' אל משה מה זה בידך
מקור מפורש
בפרק זה
27 נר ה' נשמת אדם : משלי כ, כז. וראה תניא רפי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בפרק זה
1082 טבע האש. . לעלות למעלה : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ד, ה"ב. תניא רפי"ט. לקו"ת אחרי כה, ג. תו"ח בראשית כה, ד הערה 46. לקמן פ' ויקהל שצד, א (תח, סע"ג).
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ד פרשת מסעי [ויסעו מעציון גבר]
מקור מפורש
בפרק זה
תמצא כ"א במקום עיקר גילוי המלכות, ולכך גם בהגלגלים דעשי' הנה במזרח לא תמצא בהם הביטול וההשתחוואה אע"פ שיכול להיות כח הפועל שלהם ממזרח דוקא או מדרום וצפון אבל עכ"ז אין שם עיקר השראת השכינה אלא שנמשך לשם בהשתלשלות מאלקים חיים בחי' שכינה במערב השוכן שם בבחי' גילוי, לכן אין שייך השתחוואה של הגלגלים למזרח אבל למערב ששם מקור מדת המל' לשם ישתחוו ויתבטלו ולכן הם מתנועעים למערב דוקא כי זה הוא ענין השתחוואה וביטול שלהם וגם זה אמת שיש אהבה ותשוקה בסיבובם אבל ההשתחוואה לא תהי' אלא למערב דוקא (ופי' וג"ז אמת כו' היינו שההשתחוואה והביטול אינו ביטול פשוט בלבד, כ"א שכלול בו ג"כ בחי' אהבה וכמ"ש במ"א ע"פ ושם אחיו יובל בענין שיר פשוט ושיר כפול כו' ועמ"ש סד"ה והי' ביום ההוא יתקע בענין פי' בהר הקדש, והנה ענין זה שפי' שתנועתם למערב זהו ענין השתחוואה וביטול למקור מדת מל' ית' המאירה שם זהו כענין דברי בעל העקידה דלעיל שפי' שענין תנועת הגלגלים הוא בהתחלה טבעית כו' אל הנקודה המערבית כנ"ל כי ענין ביטול הנ"ל הוא ג"כ טבעית להם וכמ"ש בתניא פי"ט בענין ביטול שבנפש שהוא כמשל אור הנר שמתנענע תמיד למעלה בטבעו כו' לידבק בשרשו כו' וכטבע הנר ליכלל באבוקה וטבע זה הוא שם המושאל לכל דבר שאינו בבחי' טעם ודעת כו' ע"ש, ועד"ז רצון וחפץ הגלגלים בטבעם להבטל כלפי אור השכינה שבמערב שהוא מקורם ושרשם, ופי' שכינה במערב וההפרש לפי"ז בין מערב למזרח ודרום וצפון אפשר להבין מעין מה שנת' במ"א בענין השראת השכינה במקדש ומשחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה שהוא עד"מ הנשמה שורה במוח ומתפשטת בכל האברים אפילו בצפרנים כח הצמיחה מהמוח הגם שיש תיקון בהסרתם כן כבי' מלכותו בכל משלה אפי' בעו"כ ובעמלקים וכחות הקליפה ובאבוד רשעים רינה אך הוא עד"מ מהנשמה המתפשטת כחה בכל האברים אפי' בצפרנים אבל עצם השראתו בישראל לי ראש ע"ד השראת הנשמה במוח ומשם מתפשטת שבכאו"א מישראל יש בו רצונו ית'.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ב פרשת בהעלותך והנה מנורת זהב
מקור מפורש
בפרק זה
ריעין, וענין בחי' שמן זה באדם הוא בחי' חכ' שבנה"א ומבואר בתניא פי"ט וז"ל אבל שרש ועיקר בחי' חכ' שבנה"א הוא במוחין ואינה מתלבשת בלבוש שק דקלי' שבלב בחלל השמאלי כו', וז"ע מ"ש במדרש ואינו מתערב כו', גם ח"ע חיה סוכ"ע למעלה מא"פ שמתחיל מנשמה רוח נפש כו' וזהו ג"כ ענין מ"ש במדרש השמן כו' הוא נתון למעלה כו' ועמ"ש בד"ה אתם נצבים בענין כי ה' אלקיך אש אוכלה כו' אל עליון כו', ובכל הנ"ל יובן ענין שמן וקטורת ישמח לב, וע' מזה בפ' בהעלותך קנא"ב וק"נ א' ובמק"מ ובהרמ"ז שם, ובפ' ויקרא ח' רע"א כי הקטרת הוא ההעלא' ועי"ז באה ההמשכה והיינו כי קטרת העלאה מבחי' לבונה שהוא בחי' המקיף מה שאינו מתערב בחול כנ"ל לכן עי"ז דוקא באה ההמשכה מבחי' שמן למאור שהוא הנמשך מע"ק חד ולא בחושבן וע"ל בהגהות לד"ה ראה ריח בני ענין הקטרת ע"ד ריח בוגדיו כו' בחי' תשובה, והרי ביאר במדרש ר"פ תצוה דדוקא ע"י בחי' ויצעקו בצר להם נמשך גילוי בחי' השמן יגמה"ר כי אל רחום ועי"ז ישמח לב היא כנס"י לבבתני אחותי כלה, וכמו שגילוי השמן נמשך ע"י כתיתת הזתים דוקא, וז"ש ותבא אליו היונה לע"ע והנה עלה זית כו' וע' מזה ח"ג רמב"ב ובפ' שלח קס"ה א' עלה זית דא מלכא משיחא כו' והוא נמשך ומתגלה לאחר בחי' המים רבים שהם טרדת העוה"ז, ע' בד"ה מ"ר שבפ' נח, וכמ"ש הפסוקי' בפ' ואתחנן סי' ד' ל' ל"א, וע' במד"ר ויקרא ספל"א מענין והנה עלה זית, ובשה"ש ס"פ הנך יפה רעייתי, ומענין יפה נוף משוש הנז' ברבות ר"פ תצוה הנ"ל, עיין בזהר ויגש ר"ו סע"ב שהוא בחי' יוסף יפ"ת כו', זית הששי בפירות א"י ע' בד"ה בכ"ה בכסליו מענין נר השישי, ולכן אעפ"כ זית סמוך לארץ כמו חטה והוא ע"ד בענין ז' הנרות ה' נרות ענין בפ"ע וב' האחרוני' ענין בפ"ע כך בענין ז' המינין שנשתבחה בהן א"י נז' תחלה ארץ חטה כו' ורמון ה' מינין ואח"כ ארץ זית כו' וארז"ל ארץ שרוב שיעורי' כזתים כמ"ש בלק"ת פ' עקב שם בענין טוב שכן קרוב כו'.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת בלק לא הביט און ביעקב
מקור מפורש
בפרק זה
עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש שענין כובד ראש הוא הנשמה שנק' ראש כנ"ל בענין לי ראש, וכתיב עוונותי עברו ראשי, וזהו שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי כו', והיינו מחמת שגם למטה בחי' הישראל של כל א' שרוי בצער מחמת כובד העונות ועון ביטול תורה כנגד כולם כי בחי' ישראל מתקשראן באורייתא, שע"י התורה ממשיכים אור א"ס בנש"י ולכן מחמת ביטול תורה בחי' הישראל שרוי בצער, וזהו בחי' כובד ראש ראשי כבד עלי, ובהתבוננו' זו יתחיל להתפלל ולהשיב נפשו לה' כנודע, רק בזמן בהמ"ק ביטל יוחנן כה"ג את המעוררים כו' כי ע"י הקרבן הי' נמשך גלוי אור א"ס במוחין עליונים כמ"ש במ"א, והנה בחי' שינה הנ"ל שבאדם שהוא העדר הגלוי בחי' כח מה שבנפשו הנק' ישראל לי ראש להיות בבחי' גילוי וביטול לה' כ"א הוא כישן מצד התגברות תאוות נה"ב (ועיי' בתניא פי"ט הלשון ויקץ כישן כו') זהו הגרמא ג"כ למעלה כן כנ"ל.
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים קמו תקסג
מקור מפורש
בפרק זה
וע"י המשכה זו מחו"ב בהמדות עי"ז א"א לחיצונים לקבל יניקה מן המדות כי לא יגורך רע כתי' (ועי' בתניא ספי"ט גבי וכתיב כהמס דונג מפני אש כו' ועמ"ש בת"א פ' וישלח בד"ה ויאבק איש גבי וירא כי לא יכול לו שהוא מפני שיעקב הוא י' עקב הארת יסוד אבא כו' ע"ש.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין הנוסח כו' באש הצתה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
18 שיסוד האש הוא תחת גלגל הירח : ראה תניא פי"ט בשם הע"ח. מהדו"ק שם ע' קלב הערה 5. המשך תער"ב ח"ג ע' א'שכט מספורנו בראשית א, ב. לקו"ב לשער היחוד קסט, ד בשם פלוסופים הראשונים. תו"א מג"א צו, ג. צז, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרק זה
124 דיסוד האש הוא תחת גלגל הירח : ראה תניא פי"ט בשם הע"ח. מהדו"ק שם ע' קלב הערה 5. המשך תער"ב ח"ג ע' א'שכט מספורנו בראשית א, ב. לקו"ב לשער היחוד קסט, ד בשם פלוסופים הראשונים. תו"א מג"א צו, ג. צז, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הא'
מקור מפורש
בפרק זה
15 טבע האש לעלות למעלה : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ד, ה"ב. תניא פי"ט. סה"מ תרל"ח ע' תצא. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הא'
מקור מפורש
בפרק זה
14 שטבע של אש להתעלות למעלה : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ד, ה"ב. תניא פי"ט. סה"מ תרל"ח ע' תצא. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א לא תבערו אש כו'
מקור מפורש
בפרק זה
9 טבע האש חלוק מכל היסודות. . לעלות למעלה : ראה תניא פי"ט (כד, רע"ב). ובארוכה מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' רכו ואילך. המשך מים רבים תרל"ו ס"ע קט-י. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א וסמך ידו
מקור מפורש
בפרק זה
17 שטבע יסוד האש מובדל משארי יסודות. . עולה למעלה : ראה תניא פי"ט (כד, רע"ב). ובארוכה מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' רכו ואילך. המשך מים רבים תרל"ו ס"ע קט-י. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שיר המעלות ממעמקים
מקור מפורש
בפרק זה
59 שרוצה לעלות . . האש היסודי : ראה תניא רפי"ט. מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' רכו ואילך. המשך מים רבים תרל"ו פק"ה.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים יב תמוז תרצ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
20 עכ"ל אדמו"ר הזקן בתניא פי"ט (בלי החצע"ג).
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחקתי תלכו
מקור מפורש
בפרק זה
14 נר הוי' : משלי כ, כז. ראה תניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי כי ביום הזה יכפר
מקור מפורש
בפרק זה
18 בטבע האש. . להסתלק במקורו : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ד, ה"ב. תניא פי"ט. תו"ח בשלח ח"א רלט, רע"ג. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' תצא ובהערה 15.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע למנצח על השמינית
מקור מפורש
בפרק זה
(וע' בתו"א פ' ויחי במאמר חכלילי עם הביאור ובהגהת אדמו"ר שליט"א דף ע"ט ע"א בד"ה וצ"ע בתניא ובתניא פי"ט ובפרק מ"ג ותבין היטיב איך שבמדריגות אה' דשם מ"ה יש ג"כ בחי' תענוג רק הוא בהגבלה כו' ואינו גילוי תענוג העיקרי אך גילוי האה' משם ע"ב היא עלי' (בעילוי אחר עילוי) בלי שיעור שזהו ע"י רשפי אש דווקא כו'.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ב
מקור מפורש
בפרק זה
והנה הבחי' נר"ן דבי"ע הם בדרך כלל בינה תפארת ומל' דבריאה (חוש ההשגה, חוש ההתפעלות מהשגה, חוש הפרומקייט), ובחי' ח"י שבנר"ן דבי"ע, ביטול מחמת ראיה דחכמה, ורצון למעלה מהטעם ודעת, הם נמשכו מכתר וחכמה דבריאה, וניצוץ קטן שמלובש בהיחידה הוא הארת אלקות ממל' דאצילות שנקרא אלקים, בחי' אחרונה שבבורא, והוא בחי' ביטול והתקשרות טבעי ממש למעלה אפילו ממהות רצון, כי אם טבע אלקי כטבע האש אף שתהי' אין ואפס, עי' תניא פי"ט, וכ"ז בנר"ן דבי"ע.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ב
מקור מפורש
בפרק זה
וע"ז הכוונה בתניא פי"ט בענין נר ה' נשמת אדם כטבע האש כו', שהוא הניצוץ קטן הנ"ל שמתלבש ביחידה וחי', וכן מצד חלק האב שבנשמה שהוא פרצוף ז"א בכלל מתלבש בה ניצוץ מהכלים דע"ס דז"א, והעיקר מכלי המוחין והוא חלק האב שבנשמה, וענינה הוא טבע אלקי להמשיך דירתו בתחתונים לעשות נח"ר לקונו, כברא דאשתדל בתר אבא 54 כו' ולא בשביל לדבקה בו וכנזכר בתניא בפרק ט' ופרק מ"א ופרק מ"ד.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק י"ז
מקור מפורש
בפרק זה
אך כ"ז הוא הניצוץ המחי' הנר"ן שלו נר"ן דבי"ע ששרשו ממל' דאצילות שמלובש ממש בנר"ן, ונקרא הארת החכמה שמתפשטת בכל הנפש כולה להחיותה בתניא פי"ט, ונקרא גם כן הארת פנימי' נקודת הלב בלק"ת ד"ה כי תצא והביאור ושם נקרא גם כן אשת יפ"ת, ונר"ן דאצילות שבבי"ע ושרשם נר"ן דאצילות ממש שבתוכם מלובש נר"ן דחכמה דאצילות (ונקרא נר"ן לגבי בי"ע ממש שמתלבשים בהם כנשמה לגוף, אבל באצילות ממש נקרא גם כן בי"ע דאצילות) והם בחי' גוף ממש לנר"ן דחי', היינו שבי"ע דאצילות הם בחי' בינה ת"ת ומל' דז"א דאצילות והם בחי' גופא לבחי' נר"ן דחי' דאצילות המתלבשים בהם כנשמה לגוף, וזהו גם כן למעלה באצילות ענין הארת החכמה (נר"ן דחי') שמתפשטת בכל הנפש כולה (בי"ע דאצילות) להחיותה כנשמה לגוף, וכ"ה למטה בנר"ן דבי"ע ממש שמלובשים בגוף שבהן מתלבש ניצוץ אלקות מנר"ן דמל' דאצילות שמקבלת מנר"ן דאצילות, היינו שנר"ן דאצילות מתלבשים בנר"ן דמל' דאצילות וחי' דאצילות מתלבשת בחכמה דמל', וכן נר"ן דחי' דמל' מתלבשים בנר"ן שבה, ואח"כ מתלבשים בנר"ן דבי"ע ממש וגם כן מלובש בהן נר"ן דחכמה דבריאה כו', (ע' ד"ה שבת שבתון בהביאור פ"א 9 בשם הע"ח שער מ"א פ"י 10 , ובד"ה אנת הוא שלימו דכולהו שלא נדפס 11 ובד"ה כי תצא ובהביאור), אבל עצם הנשמה בחי' מזל ומקיף ששרשה מחכמה דאצילות ממש ל' דצלם ונקרא יפ"ת ועצמות נקודת הלב ושרש ועצם החכמה וכ"ש יחידה האמיתי' ששרשה מכתר ממש אינה מתפשטת כלל בהנר"ן דבי"ע ונשאר למעלה, וע"ז אין שייך שום בחי' גלות ושבי' כלל כי היא מסותרת מצד עצמו ולא מצד לבוש שק דקליפה ואדרבה כל הקליפות בטלי' נגדה כמ"ש בתניא פי"ט.
פתיחה בהקשר
תולדות אברהם חיים פרק תשיעי - כתביו בהשקפה ועבודת ה' עצבות, מאנין תבירין וליצנות
מקור מפורש
בפרק זה
(ועי' בתניא פי"ט וזהו כלל בכל סט' דקדושה כו' ולכן נק' כח מה, והוא היפך ממש מבחי' הקליפה וסט"א כו' ואמרין הב הב והלעיטני כו' ולכן נקראים מתים כי החכמה תחי' וכתי' ימותו ולא בחכמה, וכן הרשעים כו' מסותרות ומכוסה בלבוש שק דקלי' כו').
פתיחה בהקשר