על הפרק
אגרות קודש כרך כז י'שלג
מקור מפורש
בפרק זה
6 אהבתו שירושה היא לנו כו' תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלד
מקור מפורש
בפרק זה
8 אהבתו שירושה היא לנו כו' תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תכב
מקור מפורש
בפרק זה
13 תהלים עא הקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן השתא – ראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
ג' תמוז יום היציאה מבית האסורים (א' פ' בלק, תרפ"ז).
וכנהוג לקשר ראה קונטרס ביקור שיקאגא ע' ז (ס' השיחות תש"ב ע' 29).
וכהוראת הכתוב מיכה ו, ה.
עמי זכר נא ראה זח"ג ר"פ בחוקותי.
נושא משלו ראה ב"ר (מד, ו) י' לשונות נקראת נבואה כו' משל כו'. ולהעיר מתו"א ר"פ לך. ל"ת להאריז"ל ר"פ בלק. אוה"ת להצ"צ עה"פ ולא קם נביא.
כי מראש . . יתחשב בלק כג, ט. ראה במדב"ר עה"פ. ביאוה"ז עה"פ. באוה"ת שם.
וירושה . . בנפשותינו ראה תניא פי"ח ואילך וספל"ח.
שעושה . . בעולם ראה ברכות ו, סע"א. וראה ד"ה את ה' האמרת (אוה"ת להצ"צ תבוא).
מי . . ישראל בלק כג, יו"ד.
ומתנהגים כיאות וכפי' השני באותה התיבה "עפר" – מצות שהן מקיימים בעפר.
כל . . יכונה מכתב בעל השמחה לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בס' המאמרים ה'תש"ח ע' רסג).
וכפירוש רש"י חוקת (כא, כא). וברמב"ם (מלכים פ"ג, ה"ו) שלבו הוא לב כל קהל ישראל. ובשו"ת הרשב"א (ח"א סקמ"ח): המלך כציבור שהציבור וכל ישראל תלויין בו. ובאגה"ק רסכ"ט שמצות התלויות במלך "הוא מוציא כל קהל ישראל כי הוא כללות כולם כו'" – והרי במצות אלו ישנן התלויות בחכמתו, בינתו כו' ועד במעשה שלו. וס"ת שיוצאת ונכנסת עמו (סנה' כא, ב) – ה"ז מצוה שבגופו.
בכל אחד ואחת . . על אחת כמה וכמה עיין תניא פ"ב.
כמופת . . עוז תהלים עא, ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תרלה
מקור מפורש
בפרק זה
והנה יש להעיר עוד בהמשך להנ"ל דלכאורה מתחיל בשרשי עבודת ה' דו"ר ומסיים רק באהבה (ואין זה שייך להנ"ל כי גם היראה היא מצות עשה) ויש לפרש זה ע"פ המבואר בכ"מ אשר באהבה נכלל ג"כ דחילו, ולא רק באהבה המסותרת כמבואר בתניא פי"ח אלא גם באיזה אהבה שתהי' כי מפני האהבה ירא למרות רצונו וכמ"ש גם כאן כי האהבה היא יסוד ושרש לקיום כל מ"ע אשר גם היראה נכללה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'רצז
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא פי"ח ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
51 ראה תניא פי"ח ופי"ט. וראה בארוכה לקו"ש ח"כ ע' 75 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
53 ראה גם רמב"ם הל' ע"ז ספ"א: ונעשית בעולם אומה כו' (וראה לקו"ש חלק לא ע' 10 ואילך, הטעם שלידת עם ישראל היא ביצי"מ דוקא). וראה תניא פי"ח: האבות. . זכו להמשיך נר"נ לבניהם אחריהם עד עולם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
24 ראה תניא רפי"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
40 ראה תניא פי"ח (כג, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא וארא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
19 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
42 ל' התניא ספי"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
42 תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה תוכן ומפתח
מקור מפורש
בפרק זה
ג' הלימודים שמילה דוחה שבת — מגז"ש "אות ברית ודורות" (דפרשתנו יז, יאיב); מהכתוב (תזריע יב, ג) "ביום השמיני ימול"; מ"ושמרו בנ"י את השבת" (תשא לא, טז ובמכילתא שם) — הנפק"מ בין ג' הלימודים בהלכה וע"ד החסידות; הטעם שכח המסירת נפש שישנו בכל ישראל הוא ירושה מאבותינו (תניא פי"ח), היינו קודם מ"ת
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
67 תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
40 להעיר מתניא פי"ח, שבחי' החכמה שבנפש האדם (יו"ד) "מתפשטת בכל בחי' הנפש כולה. . מבחי' ראשה עד בחי' רגלה".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
231 "חיה" "יחידה". . מסירות נפש : ראה תניא פי"ח. וראה סה"מ מלוקט ח"ב ע' קסו, ובהערה 97 שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
26 תניא פרק יח־יט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כד
מקור מפורש
בפרק זה
64 כמבואר בתניא פרק יח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד תבוא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
20 תניא פי"ח ופל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
7 וירושה . . בנפשותינו : ראה תניא פי"ח ואילך וספלייח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
42 תניא ספי"ח ואילך. ד"ה באתי לגני שם. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
7 ועי"ז מקיימין : ראה תניא פי"ח ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
58 ראה תניא פי"ח־יט. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
* תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
90 תניא פי"ח־יט. (משיחת ש"פ בהעלותך תשכ"ה)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
82 וי"ל שלכן אמר מעלת אבותינו שהם היו "בעלי מסירת נפש בפועל ממש" – אף שאבותינו בכלל מורה על עבודת המוחין (ראה תניא רפ"ג. וראה ד"ה יהי ה"א תש"י בסופו) – כי ענין המסנ"פ הרי"ז דבר השוה בכאו"א מישראל (ראה תניא פי"ח. ואדרבה מעלה יתירה בדור דעקבתא דמשיחא שמקיימים התומ"צ במסנ"פ – ראה סה"מ קונטרסים ח"א ע' 106 ואילך. סה"מ תש"י ע' 237. תש"ט ע' 122. ועוד) – וגם זה לא נראה בהם. (משיחות ש"פ קרח, ג' תמוז תשכ"ד. י"ט כסלו, תשכ"ה. יום ג' פ' קרח תשל"ז)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
* להעיר מתניא פי"ח, שבחי' החכמה שבנפש האדם (יו"ד) "מתפשטת בכל בחי' הנפש כולה .. מבחי' ראשה עד בחי' רגלה".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ וירא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
30 ראה סה"מ תרע"ח ותפר"ח שם. וראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה שם ע' קל. ובכ"מ. ולהעיר מתניא פי"ח. סה"מ תש"ט ע' 121 ובהנסמן שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויגש שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
42 שבת צז, א. וראה תניא פי"ח־יט. – ויכול להיות באופן שאפילו משה אינו יודע עד"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויגש שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
44 וראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
2 תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תצוה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
37 וכמו שמצינו ענין במסנ"פ על קידוש השם אפילו בקל שבקלים (תניא ספי"ח) שנפרד ר"ל מכל התורה. וראה סה"מ תרנ"ט (ע' יג) שהכח למסנ"פ בא מזה שנש"י שרשן למעלה מן התורה. וראה בארוכה (במעלת מסנ"פ על קדה"ש – על כל התורה) שער האמונה בתחלתו. ס' הליקוטים לספרי הצ"צ ע' מס"נ (ע' תתצ ואילך). וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תצוה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
54 ראה תניא ספי"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פורים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
28 תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
5 בירושה צו יעדן אידן: ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
35 ראה תו"א ר"פ וארא. ד"ה וארא בסה"מ תקס"ב ע' קלד. ובכ"מ. ועייג"כ תניא פי"ח ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
84 תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
והנה יש להעיר עוד בהמשך להנ"ל דלכאורה מתחיל בשרשי עבודת ה' דו"ר ומסיים רק באהבה (ואין זה שייך להנ"ל כי גם היראה היא מצות עשה) ויש לפרש זה ע'פ המבואר בכ"מ אשר באהבה נכלל ג"כ דחילו, ולא רק באהבה המסותרת כמבואר בתניא פי"ח אלא גם באיזה אהבה שתהי' כי מפני האהבה ירא למרות רצונו וכמ"ש גם כאן כי האהבה היא יסוד ושרש לקיום כל מ"ע אשר גם היראה נכללה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
47 ראה תניא פי"ח־יט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח בלק שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
54 בפרטיות בחי' האהבה שהיא ירושה לנו מאבותינו היא בחי' אהבה מסותרת (תניא פי"ח־יט. ועוד). וראה ספר הערכים־חב"ד בערכו ע"ד דרגת אהבה זו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
66 תניא ספי"ח. ישכון ובגוים לא יתחשב" – עוצמתם
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
67 ראה תניא פי"ח (ואילך) בביאור זה שהאהבה מסותרת שבלב כל ישראל היא ירושה לנו מאבותינו (וע"ש השייכות לענין האמונה ומסירת נפש). וראה היום יום כא אלול. ג' מרחשון. ועוד. ולהעיר ג"כ מהמבואר דאברהם אבינו פתח את הצינור דמסירת נפש (סה"מ תרע"ח ע' רפג. וראה לקו"ש ח"כ ע' 5־74, וש"נ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
68 תניא רפ"ב. ובפרטיות יותר בחי' חכמה שבנפש – תניא פי"ח. אוה"ת שם ע' תתקו־ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
70 לשון התניא רפי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
1587 שזהו חידוש גדול יותר, כי בנוגע לאמונה, גם קל שבקלים מוסר נפשו (תניא פי"ח. ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
בפרק זה
39 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר ב') ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
69 בתניא ספי"ח " שאי אפשר כלל לכפור בה' אחד". ומבואר במק"א (ראה סה"מ מלוקט ח"ג ע' כז) דכיון שמס"נ הוא גילוי היחידה שאין כנגדה לעו"ז (בבואה דבבואה לית להו), לכן המס"נ שלו הוא באופן שאינו יכול להיות נפרד ח"ו.
אבל מכיון שענין הבחירה הוא "עמוד התורה והמצוה" (רמב"ם הל' תשובה פ"ה ה"ג), והבחירה היא מעיקרי מעלת עבודת האדם (סה"מ תר"ס ע' ח ואילך) – צריך לומר (וראה גם לקו"ש ח"ד ע' 1340 ואילך ושם בהערה 14), דזה שמצד היחידה א"א להיות באופן אחר, אין זה שהיא מוכרחת בזה, אלא שהבחירה שלה בהעצמות היא השוללת שלא יהי' נתינת מקום ואפשרות להיות נפרד ח"ו [וע"ד "להחליפם באומה אחרת איני יכול " (פתיחתא דרות רבה ג. ובכ"מ) שזהו מצד הבחירה שהקב"ה בחר בישראל בבחירתו החפשית]. וראה לקו"ש חי"ט ע' 281 ואילך ובהערות שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
12 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
116 תניא פי"ח. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ טהרה, ה' ניסן ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
7 תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
66 תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
47 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
87 תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
39 ראה תניא פי"ח. לקו"ת תצא לח, ג ואילך. אוה"ת שם ע' תתקפב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
81 ראה תניא רפי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
7 ראה תניא פי"ח. פכ"ה. ספמ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
34 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
46 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
29 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
144 תניא רפי"ח. רפכ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
31 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
81 תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
55 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
160 תניא פי"ח ופל"ה בהגהה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ לך לך, י"א מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1007 תניא פי"ח ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בפרק זה
50 שהרי גם קל שבקלים מוסר נפשו על קדה"ש (תניא פי"ח. ובכ"מ). וראה לקו"ש ח"ג ע' 818 בהערות, שגם בשעת המס"נ אפשר שלא יזהר באיזו מצוה, ועדיין קל שבקלים הוא.
ואין סתירה לזה ממ"ש בקונטרס העבודה (ע' 32) שכשבא לידי מס"נ בפו"מ ומאיזה סיבה מהשי"ת ניצל מזה כו' נעשה אדם אחר ממש – כי המדובר שם הוא בכללות, משא"כ בנוגע לזהירות במצוה פרטית. ועאכו"כ שאין זה פועל בו ההרגש שהגלות הוא לילה וחושך, ונשאר בהמצב ד"לילה ההוא". וראה תו"א שבהערה 51. ועצ"ע.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בפרק זה
425 ראה תניא ספי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1103 פרש"י שם. ויתירה מזה – כהמשך דברי רש"י: "משל לשני אחים תאומים כו'", שזהו"ע נעלה יותר מאשר בן סתם. וכל זה – אפילו לאחרי החטא!
וטעם הדבר – לפי שענין החטא הוא רק בחיצוניות ובגלוי (בחי' יעקב), אבל מצד הפנימיות והעצם* (בחי' ישראל) הרי הוא נשאר כמקודם, אלא "שהיא בבחי' שינה", וראי' לדבר – ש"כשבאים לידי נסיון בדבר אמונה" (שאז אינו יכול לרמות את עצמו ש"בעבירה זו עודנו ביהדותו ואין נשמתו מובדלת מאלקי ישראל" – תניא פי"ד), אזי אפילו קל שבקלים מוסר נפשו על קדושת ה' (ראה תניא פי"ח-יט).
*
) שקשור עם העצם דלמעלה , שבבחי' זו לא נוגע כלל מעשה התחתונים , כמ"ש (איוב לה , ו) " אם חטאת מה תפעל בו וגו' ".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
773 תניא רפי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
849 תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
486 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
670 תניא פי"ח-יט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, שושן פורים קטן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
242 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
529 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
77 ראה גם תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב** מאמר א, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
625 תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
793 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
219 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
482 כמבואר בתניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
735 תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1210 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2706 ראה תניא ספי"ח "שאי אפשר כלל". וראה בארוכה המשך תרס"ו ע' רסז (נעתק בתו"מ סה"מ אב ס"ע רי הערה 30).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
634 נזכר גם ענין "אהבה מסותרת שבלב כללות ישראל שהיא ירושה לנו מאבותינו" (תניא רפי"ח).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1931 תניא פי"ח. פכ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל אחרון של פסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
671 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1673 תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2906 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1104 תניא פי"ח-יט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2902 ראה תניא פי"ח. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
153 תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1476 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
178 ראה תניא פי"ח. ספל"ח.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ה', וא"ו תשרי ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
43 המשך תרס"ו ע' רסז. וראה גם תניא פי"ח "שאי אפשר כלל".
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ לך לך - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
38 תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
15 ראה תניא פי"ח-יט.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
96 תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו, ה'תשל"ט
מקור מפורש
בפרק זה
29 המשך תרס"ו ע' רסז. וראה גם תניא ספי"ח "שאי אפשר כלל".
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
47 תניא ספי"ח. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
בפרק זה
39 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תצוה, יו"ד אדר-ראשון ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
28 שזהו חידוש גדול יותר, כי בנוגע לאמונה, גם קל שבקלים מוסר נפשו (תניא פי"ח. ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
13 שזהו חידוש גדול יותר, כי בנוגע לאמונה, גם קל שבקלים מוסר נפשו (תניא פי"ח. ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים (מאמר ב') ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
69 בתניא ספי"ח " שאי אפשר כלל לכפור בה' אחד". ומבואר במק"א (ראה לעיל ח"ב ע' מא) דכיון שמס"נ הוא גילוי היחידה שאין כנגדה לעו"ז (בבואה דבבואה לית להו), לכן המס"נ שלו הוא באופן שאינו יכול להיות נפרד ח"ו.
אבל מכיון שענין הבחירה הוא "עמוד התורה והמצוה" (רמב"ם הל' תשובה פ"ה ה"ג), והבחירה היא מעיקרי מעלת עבודת האדם (סה"מ תר"ס ע' ח ואילך) – צריך לומר (וראה גם לקו"ש ח"ד ע' 1340 ואילך ושם בהערה 14), דזה שמצד היחידה א"א להיות באופן אחר, אין זה שהיא מוכרחת בזה, אלא שהבחירה שלה בהעצמות היא השוללת שלא יהי' נתינת מקום ואפשרות להיות נפרד ח"ו [וע"ד "להחליפם באומה אחרת איני יכול " (פתיחתא דרות רבה ג. ובכ"מ) שזהו מצד הבחירה שהקב"ה בחר בישראל בבחירתו החפשית]. וראה לקו"ש חי"ט ע' 281 ואילך ובהערות שם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
49 שהרי גם קל שבקלים מוסר נפשו על קדה"ש (תניא פי"ח. ובכ"מ). וראה לקו"ש ח"ג ע' 818 בהערות, שגם בשעת המס"נ אפשר שלא יזהר באיזו מצוה, ועדיין קל שבקלים הוא.
ואין סתירה לזה ממ"ש בקונטרס העבודה (ע' 32) שכשבא לידי מס"נ בפו"מ ומאיזה סיבה מהשי"ת ניצל מזה כו' נעשה אדם אחר ממש – כי המדובר שם הוא בכללות, משא"כ בנוגע לזהירות במצוה פרטית. ועאכו"כ שאין זה פועל בו ההרגש שהגלות הוא לילה וחושך, ונשאר בהמצב ד"לילה ההוא". וראה תו"א שבהערה 51. ועצ"ע.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
19 ראה תניא ספי"ח.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
31 תניא פי"ח (כד, א). וראה המשך באתי לגני ה'שי"ת פ"ה (סה"מ ה'שי"ת ע' 117 ואילך). ובארוכה בד"ה באתי לגני ה'תשט"ו פ"ג ואילך (תורת מנחם – התוועדויות חי"ג ע' 208 ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
9 ב"ר פנ"ט, ו. וראה תו"ח שמות תקלז, סע"ב [בהוצאה החדשה – תצוה ח"ב שסד, א], בענין האהבה המסותרת שהיא בבחי' ירושה מהאבות (תניא פי"ח) – ש"העיקר אברהם שהוא השרש הראשון לנש"י והוא הרועה הראשון כידוע". וראה בנדו"ד ד"ה זה פר"ת ס"ד (סה"מ פר"ת ע' קיג).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב [מאמר א'] ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
49 תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
40 ראה תניא ספי"ח "שאי אפשר כלל". וראה בארוכה המשך תרס"ו ע' רסז (נעתק לקמן ס"ע רי הערה 30).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
30 ראה תניא ספי"ח "שאי אפשר כלל". וראה בהמשך תרס"ו ע' רסז, דזהו שענין המס"נ הוא בקדושה דוקא, דהמס"נ שיש בסט"א היא "שהוא רוצה למסור נפשו, לא שהוא מוכרח לזה", משא"כ בקדושה, המס"נ היא מצד תוקף ההתקשרות שלו באלקות "שא"א לו כלל לזוז מזה וא"א להיות באופן אחר ח"ו", ולכן הוא מוסר נפשו "גם שאינו רוצה בזה באמת, כי רוצה הוא לחיות".
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
מקור מפורש
בפרק זה
30 שאין אוא"ס שורה אלא בחכמה דוקא : ראה תניא פי"ח. פל"ה בהג"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
בפרק זה
101 והתלבשות אא"ס. . בחכ' : ראה תניא פי"ח. פל"ה בהג"ה. סידור ערב שבת קסה, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרכא.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
20 שהחכמה נק' אין והבינה יש : ראה איוב כח, יד. וראה שערי אורה (לר"י גיקטליא) שער יו"ד קב, ב. ליקוט פירושים ומ"מ לתניא פי"ח. וראה פרדס שעה"כ מערכת יש.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו בהעלותך את הנרות
מקור מפורש
בפרק זה
26 שהחכמה נק' אין : ראה לקו"ת פקודי ג, סע"ג. ו, ב. ובכ"מ. וראה תניא פי"ח ובליקוט פירושים שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו זוהר פ' שלח והי' ביום ההוא
מקור מפורש
בפרק זה
7 ואין א"ס מתלבש כ"א בחכמה : ראה תניא פי"ח. פל"ה בהגה [ובהנסמן בליקוט פירושים לשם ע' תרעא ואילך].
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ולא אבה ה' אלקיך
מקור מפורש
בפרק זה
12 מס"נ על קדה"ש שהוא בלא טעם : ראה תניא פי"ח. ביאורי הזהר תשא נד, ד. תו"א משפטים עח, ב. מג"א צט, ב. לקו"ת תצא לו, א. תו"ח ויצא קעו, ג.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בפרק זה
62 ירושה מאבותיהם : ראה תניא פי"ח ופל"ג. מאמרי אדה"א נ"ך ע' כח. וש"נ. שה"א ו, א ובהערה 13.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בפרק זה
290 אה"ר שבנפשם בירושה מאבות : ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
333 התלבשות אור א"ס אלא בחכ' : ראה תניא פי"ח (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). פל"ה בהג"ה. לקמן פ' תצוה שנז, ב. ויקהל שפט, ד. שצב, ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרכא. שע"ת עג, ג בהערה 62.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בפרק זה
14 אהבה. . הירושה מאבותינו : ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
בפרק זה
25 אהבה. . [ה]ירושה מאבותינו : ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בפרק זה
58 אהב'. . ירושה מאבות : ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זהר כו' ת"ח ברזא דשמא קדישא
מקור מפורש
בפרק זה
82 למסור נפשו. . חכמ"ה : ראה תניא פי"ח. ראה גם סה"מ מלוקט ח"ב ע' קסו הערה 97.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
בפרק זה
730 האמונה. . בנש"י מאבות : ראה תניא פי"ח ופל"ג. לעיל פ' בא קטז, ג. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בפרק זה
811 בכאו"א מישראל למסור נפשו על קדוה"ש : ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור הקדמה ו, א
מקור מפורש
בפרק זה
13 האמונה. . שירושה היא מאבותינו : ראה להלן ז, סע"ב. ט, א. כה, א. תניא פי"ח ופל"ג. שע"ת שם. מאמרי אדה"א נ"ך ס"ע כח ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה י, א
מקור מפורש
בפרק זה
1 כמ"ש בל"א : תניא פי"ח. פי"ט.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת י
מקור מפורש
בפרק זה
876 אני בער . . עמך: תהלים עג, כב. וראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך א דרושים לחג השבועות והי' אמונת עתך
מקור מפורש
בפרק זה
והנה כתיב אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה, ואיתא בזהר הרקיע בפי' הספ"ד פ"ה כפכה כף שלך, ור"ל בחי' כף הנ"ל שהוא בחי' מחשבה הקדומה שמשם שרש הנשמה כו', ואפשר שזהו ג"כ ענין שני יודין דבתיבת וייצר את האדם עיין מזה באדרא דנשא דף קמ"א ע"ב, אך הנשמה יש בה אחור וקדם, שהרצון נק' אחור לגבי בחי' התענוג אהבה בתענוגים וכמ"ש בד"ה ואהי' אצלו אמון כו', ושרש דשרש ב' בחי' האלו הם מב' בחי' ע"ס שבכף הנ"ל שהן ג"כ רצון העליון ומקור התענוגים כו', והנה בחי' אהבה בתענוגים לא כל אדם זוכה לזה וכמ"ש בתניא פרק י"ד כו' אבל בחי' האהבה והרצון לה' זהו חובה על הכל וכמ"ש בפ' כי תשא ע"פ זה יתנו כו' ובאגה"ק ע"פ מה יפית ומה נעמת כו' וזהו זה יתנו כו' מחצית השקל וברע"מ ר"פ תשא דמחצית השקל הוא י', והיינו כמ"ש בתניא פי"ח שזהו בחי' החכ' שבנפש כו' ע"ש.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת בלק כי מראש צורים אראנו
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו ג"כ שרש ענין האהבה מסותרת שבנפש שהיא מבחי' אהוי"ר שבחכמה שבנפש כמ"ש בתניא פי"ח ועמ"ש בד"ה ראה אנכי נותן בענין משכיל לאיתן נקודה בהיכליה וזהו ענין מראש צורים ומגבעות.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת בלק כי מראש צורים אראנו
מקור מפורש
בפרק זה
אך הנה צ"ל מצוקי ארץ בחי' יסוד כדי שלא ישטפו מי אוקיינוס כו' דהיינו בימי אנוש ודור המבול שגבר עליהם תאוות נה"ב עד שלא די שלא נזדככה כ"א המים שטפו הארץ דהיינו שנפלו בתאוות נה"ב עד שהנה"א נבלעה בתוך נה"ב כו', והיסוד זהו ענין מראש צורים שהם האבות וה"ע שרש האבות במדות שלמעלה מהבינה והדעת כמ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם כו' ומכח זה נמשך המס"נ, וזהו המפסיק וחוצץ בפני המים שלא יוכלו לשטוףהארץ וכמ"ש בתניא פי"ח י"ט איך שע"ז נאמר כי קרוב אליך הדבר מאד כו' ע"ש וזהו ענין מים לא יוכלו לכבות את האהבה כמ"ש בת"א פ' נח, והנה בחי' זו נק' צור לבבי ע"ד מ"ש מי לי בשמים כו'
פתיחה בהקשר
ספר החקירה הוספות הערות וציונים מאת כ"ק אדמו"ר זי"ע
מקור מפורש
בפרק זה
גם עיקר — עיין בכ"ז הערות הצ"צ לתניא פי"ח ס"ק יג.
פתיחה בהקשר
ספר החקירה [דרך אמונה] ח"ג בספר י"ה לריי"ע ל"א פרקים
מקור מפורש
בפרק זה
* כמאמר : גם עיקר — עיין בכ"ז הערות הצ"צ לתניא פי"ח ס"ק יג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין אכילת מצה כו' אך מה שיש
מקור מפורש
בפרק זה
195 האמונה היא בירושה לנו מאבותינו : ראה תניא פי"ח ופל"ג. מאמרי אדה"א נ"ך ע' כח. וש"נ. שה"א ו, א ובהערה 13.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח שלח לך אנשים כו' ועתה נבוא
מקור מפורש
בפרק זה
1453 השראת אור א"ס הוא בחכמה : ראה תניא פי"ח (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). פל"ה בהג"ה (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). לקו"ת במדבר יד, ב [ושם מציין: ”בע"ח שער מ"ז פ"ג" ולפנינו הוא פ"ב ”ושער ב במה"ב פ"א פ"ג" ולפנינו הוא בשער סדר אצי' ש"ג]. תו"ח שמות ח"א ז, ד הערה 333.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אנכי אנכי כו'
מקור מפורש
בפרק זה
82 כמ"ש בסש"ב : ראה גם מאמרי אדה"א קונטרסים ע' קמב. וש"נ. שע"ת ח, ב ובהערה 24. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תלו. ע' תס. וש"נ. תניא פי"ח (ע' כד).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח שה"מ ממעמקים כו'
מקור מפורש
בפרק זה
76 אור א"ס מתלבש בחכ' : ראה תניא פי"ח (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). פל"ה בהג"ה (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). לקו"ת במדבר יד, ב [ושם מציין: ”בע"ח שער מ"ז פ"ג" ולפנינו הוא פ"ב ”ושער ב במה"ב פ"א פ"ג" ולפנינו הוא בשער סדר אצי' ש"ג]. תו"ח שמות ח"א ז, ד הערה 333.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואעשך לגוי גדול
מקור מפורש
בפרק זה
35 בירושה לנו. . שלמעלה מן הטו"ד : ראה תניא פי"ח. פי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מצה זו
מקור מפורש
בפרק זה
83 בחכ' שורה אוא"ס : ראה תניא פי"ח . פל"ה בהג"ה. לקו"ת במדבר יד, ב . תו"ח שמות ח"א ז, ד הערה 333. סה"מ תרנ"ח ע' יב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור
מקור מפורש
בפרק זה
853 בקל שבקלים יכול למסו"נ : ראה תניא פי"ח. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קלד. וש"נ. לקו"ש חנוכה כרך ג ע' 818 בהערה. סה"מ מלוקט ד' ע' קפח בהערה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים כו' והנה כאשר נמשך
מקור מפורש
בפרק זה
1064 למסו"נ על קדה"ש. . חכ' : ראה תניא פי"ח. ראה גם סה"מ מלוקט ב' ע' קסו הערה 97.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ישקני מנשיקות פיהו
מקור מפורש
בפרק זה
27 נפש דמל'. . שורה אוא"ס : ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מצה זו
מקור מפורש
בפרק זה
62 דבחכ' שורה אוא"ס : ראה תניא פי"ח. פל"ה בהג"ה . לקו"ת במדבר יד, ב . תו"ח שמות ח"א ז, ד הערה 333. סה"מ תרנ"ח ע' יב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
בפרק זה
75 קל שבקלים. . למס"נ לה' : ראה תניא פי"ח. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קלד. וש"נ. לקו"ש חנוכה כרך ג ע' 818 בהערה. סה"מ מלוקט ד' ע' קפח בהערה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמים הפנים
מקור מפורש
בפרק זה
10 כל הנשמה. . מאצי'. . בבינונים : תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ואהבת את ה' אלקיך] והנה כמו שנמשלו המצות בנר
מקור מפורש
בפרק זה
168 וכל נשמה. . דאצי' כמ"ש בסש"ב : תניא פי"ח. ראה גם לקמן מאמר ד"ה וזהו שרש יונתי על יד הערה 23. לעיל ח"א (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים על יד הערה 10 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
83 שהאבות : מכאן לשון התניא פי"ח בשינויים ובהוספות.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
98 האהבה המוסתרת. . מאבותינו : ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי כו' עדרת
מקור מפורש
בפרק זה
19 חכמה שבו אור א"ס : ראה תניא פי"ח (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). פל"ה בהג"ה (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). לקו"ת במדבר יד, ב . תו"ח שמות ח"א ז, ד הערה 333. סה"מ תרנ"ח ע' יב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
בפרק זה
103 קל שבקלים יש כח למס"נ : ראה תניא פי"ח. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קלד. וש"נ. לקו"ש חנוכה כרך ג ע' 818 בהערה. סה"מ מלוקט ד' ע' קפח בהערה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה
מקור מפורש
בפרק זה
68 בענין האבות : ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה
מקור מפורש
בפרק זה
77 האהבה המוסתרת. . מאבותינו : ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו תתקלז
מקור מפורש
בפרק זה
123 קל שבקלים. . מס"נ : ראה תניא פי"ח. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קלד. וש"נ. לקו"ש חנוכה כרך ג ע' 818 בהערה. סה"מ מלוקט ד' ע' קפח בהערה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ג שתי ידות לקרש
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו ענין הקרשים שהיו מעצי שטים פי' שטים שנתהפך מבחי' שטים שהוא רוח שטות דסט"א שהרי אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות וכתי' שטו העם ולקטו כו' וישב העם בשיטים כו', ונתהפך להיות עצי שטים עומדי' בחי' ביטול שלמעלה מהדעת ע"ד שארז"ל כתובות י"ז ע"א אהני לי' שטותא לסבא וכמ"ש בתניא פי"ח בפי' בהמות הייתי עמך וכו' שהכל כפתיים אצלו ית' כו' יעו"ש, כי הוא ית' הוא למעלה מן השכל והדעת, וא"א
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את הוי' אלקיכם
מקור מפורש
בפרק זה
א ששם שמים שגור בפי הכל: ראה גם מאמרי אדה"א קונטרסים ע' קמב. וש"נ. שע"ת ח, ב ובהערה 24 . סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תלו. ע' תס. וש"נ. תרל"ח ע' שיז. תניא פי"ח (ע' כד).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ובירך את לחמך
מקור מפורש
בפרק זה
11 ובחכמה שורה אוא"ס : ראה תניא פי"ח. פל"ה בהג"ה [ראה במ"מ הגהות והע"ק לפי"ח. ופל"ה]. אגה"ק ס"כ קל, ב. לקו"ת במדבר יד, ב [ושם מציין: ”בע"ח שער מ"ז פ"ג" (ולפנינו הוא פ"ב) ”ושער ב' במה"ב פ"א פ"ג" — ולפנינו הוא בשער סדר אצי' ש"ג]. תו"ח שמות ח"א ז, ד הערה 333. סה"מ תרנ"ח ע' יב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
בפרק זה
120 א"ס מה שמלובש בחכמה : ראה תניא פי"ח. פל"ה בהג"ה [ראה במ"מ הגהות והע"ק לפי"ח. ופל"ה]. לקו"ת במדבר יד, ב [ושם מציין: ”בע"ח שער מ"ז פ"ג" (ולפנינו הוא פ"ב) ”ושער ב' במה"ב פ"א פ"ג" — ולפנינו הוא בשער סדר אצי' ש"ג]. תו"ח שמות ח"א ז, ד הערה 333. סה"מ תרנ"ח ע' יב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
בפרק זה
93 חכ' ואוא"ס המלובש בו : ראה תניא פי"ח. פל"ה בהג"ה [ראה במ"מ הגהות והע"ק לפי"ח. ופל"ה]. אגה"ק ס"כ קל, ב. לקו"ת במדבר יד, ב [ושם מציין: ”בע"ח שער מ"ז פ"ג" (ולפנינו הוא פ"ב) ”ושער ב' במה"ב פ"א פ"ג" — ולפנינו הוא בשער סדר אצי' ש"ג]. תו"ח שמות ח"א ז, ד הערה 333. סה"מ תרנ"ח ע' יב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב ולא אבה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
17 ואין אדם עובר עבירה . . אפי' קל שבקלים מוסר נפשו . . מחמת טבע נפשו נר ה' נשמת אדם : ראה בכ"ז בארוכה תניא פי"ח-י"ט (כד, א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב ולא אבה (ש"פ תצא)
מקור מפורש
בפרק זה
11 הנה ארז"ל אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות : ראה בארוכה תניא פי"ח-י"ט (כד, א ואילך).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ואתחנן רצ"ב דרוזגעניק
מקור מפורש
בפרק זה
11 ראה תניא פי"ח-יט. לקו"ת שם. קיצורים והערות לתניא ע' צט. אוה"ת ויקרא ח"ב ע' תקטו.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
בפרק זה
76 ראה תניא פי"ח-יט. לקו"ת שם. קיצורים והערות לתניא ע' צט. אוה"ת ויקרא ח"ב ע' תקטו.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
283 ראה תניא פי"ח.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
196 ראה רע"מ בזח"ג כח, א. לד, א. תניא פי"ח-יט. תורת חיים בראשית א, ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות שמחת תורה תרפ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה שבת צז, א. תניא פי"ח. ועוד.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון צו ואכלתם אכול
מקור מפורש
בפרק זה
47 אא"ס. . בחכ' : ראה תניא פי"ח (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). פל"ה בהג"ה (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). לקו"ת במדבר יד, ב [ושם מציין: ”בע"ח שער מ"ז פ"ג" ולפנינו הוא פ"ב ”ושער ב' במה"ב פ"א פ"ג" ולפנינו הוא בשער סדר אצי' ש"ג]. תו"ח שמות ח"א ז, ד הערה 333.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח שרש ענין קי"ס
מקור מפורש
בפרק זה
28 החכמה. . כלי לבחי' גילוי אא"ס : ראה תניא פי"ח (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). פל"ה בהג"ה (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). לקו"ת במדבר יד, ב [ושם מציין: ”בע"ח שער מ"ז פ"ג" ולפנינו הוא פ"ב ”ושער ב' במה"ב פ"א פ"ג" ולפנינו הוא בשער סדר אצי' ש"ג]. תו"ח שמות ח"א ז, ד הערה 333.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
בפרק זה
51 אא"ס. . בחכ' : ראה תניא פי"ח (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). פל"ה בהגהה (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). לקו"ת במדבר יד, ב [ושם מציין: ”בע"ח שער מ"ז פ"ג" ולפנינו הוא פ"ב ”ושער ב במה"ב פ"א פ"ג" ולפנינו הוא בשער סדר אצי' ש"ג]. תו"ח שמות ח"א ז, ד הערה 333.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח להבין שושר ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בפרק זה
197 אמונה. . הירושה מאבות : ראה תניא פי"ח ופל"ג. מאמרי אדה"א נ"ך ע' כח. וש"נ. שה"א ו, א ובהערה 13.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח להבין שושר ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בפרק זה
282 חכ' בה שורה עצמות אא"ס : ראה תניא פי"ח (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). פל"ה בהג"ה (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). לקו"ת במדבר יד, ב [ושם מציין: ”בע"ח שער מ"ז פ"ג" ולפנינו הוא פ"ב ”ושער ב' במה"ב פ"א פ"ג" ולפנינו הוא בשער סדר אצי' ש"ג]. תו"ח שמות ח"א ז, ד הערה 333.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ב
מקור מפורש
בפרק זה
וע' בלק"ת בד"ה ביאור שבתותי 23 פ"א ובד"ה להבין מ"ש באוצ"ח בהוספות לקו"ת ספ"א 24 , לענין שהכלי מלובש בה חיות מאוא"ס לבד האור, (שהוא בחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי) וע"ז יצדק השמות, וזה הכוונה כאן בשם חלק אלוה, וכן לפי מה שנתבאר בלק"ת בד"ה ולא תשבית 25 ובאגה"ק סי' ל"ה 26 ותניא פי"ח, שבהנשמה ששרשה מכלי ח"ע מלובש גם כן אוא"ס שלמעלה מהחכמה כמשל הטפה כו', אז יצדק יותר לשון חלק אלוה או חלק ה', וכמ"ש מזה בד"ה שטת הריקאנטי פי"ב 27 .
פתיחה בהקשר