228

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ש"אלקינו" הוא "עמנו" מהוה הוכחה לכך שהוא קשור לאלקות.

ג) "אל יעזבנו ואל יטשנו": כדי לגרום לכך שגם אצל יהודים שהם בבחינת "תחתונים" ממש – בשם ישראל יכונה – שאין נראה אצלם כלל הקשר לאלקות81, יהיה ענין הגאולה, מוסיף הרבי "כאשר היה עם אבותינו, אף שאין אנו כאבותינו..." – וכוונתו היתה לרמוז לפירוש המדרש כדלעיל82, ובכך הוא גרם שגם אצל ה"פועלים רעים" תהיה לפחות תחושה של "אל יעזבנו ואל יטשנו" – שגם במצב זה שבו הם נמצאים ניכר שאין הם מנותקים ח"ו ועוזבים על־ידי הקדוש־ברוך־הוא.

ודוקא בכך מודגש שגם ה"תחתונים" במציאותם הגלויה קשורים לאלקות. שבכל דרגה שיהודי שרוי בה, מהותו האמיתית והפנימית היא אלקות. ובלשונו של הרבי79: כל איש ישראל "מבלי התחשב עם מצבו הפרטי בשמירת וקיום המצוות לבו תמים עם ה' ותורתו".

וזה השפיע גם על ה"תחתונים" שבעולם, ואף על אלה אשר אסרו אותו, שגם במצבם שלהם הם יסכימו להפצת התורה על־ידי הרבי, ועד כדי סיועם לשחרורו וגאולתו כפשוטה.

כיוון שהימים האלו נזכרים (עד כדי) ונעשים83, יש לכל אחד ולכולם – עמנו – הוראה ונתינת כח מיום ג' בתמוז, שלא להירתע עקב ההפרעות והעיכובים המונעים הפצת תורה ויהדות, ואף ניתנה ההבטחה – כמשמעות השניה של "יהי" "אל יעזבנו ואל יטשנו" – שיקויים "יהי ה' אלקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו ולכל בני ישראל יהיה אור ברוחניות ובגשמיות"84.

הערות

  1. 81. ראה לקו"ש שם.
  2. 82. וי"ל שלכן אמר מעלת אבותינו שהם היו "בעלי מסירת נפש בפועל ממש" – אף שאבותינו בכלל מורה על עבודת המוחין (ראה תניא רפ"ג. וראה ד"ה יהי ה"א תש"י בסופו) – כי ענין המסנ"פ הרי"ז דבר השוה בכאו"א מישראל (ראה תניא פי"ח. ואדרבה מעלה יתירה בדור דעקבתא דמשיחא שמקיימים התומ"צ במסנ"פ – ראה סה"מ קונטרסים ח"א ע' 106 ואילך. סה"מ תש"י ע' 237. תש"ט ע' 122. ועוד) – וגם זה לא נראה בהם. (משיחות ש"פ קרח, ג' תמוז תשכ"ד. י"ט כסלו, תשכ"ה. יום ג' פ' קרח תשל"ז)
  3. 79.
  4. 83. כידוע פי' האריז"ל אשר כשהם "נזכרים" כדבעי הם "נעשים" (ראה רמ"ז בספר תיקון שובבים. הובא ונתבאר בספר לב דוד (להחיד"א) פכ"ט).
  5. 84. סיום לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחתו ג' תמוז הנ"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.