229
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
חוקת
א. ה"חוקה" האמיתית – פרה אדומה, והשאלות המתעוררות
על הפסוק "זאת חוקת התורה" נאמר במדרש1: "ארבעה דברים יצר־הרע משיב עליהן דכתיב בהן חוקה, אשת אח וכלאים ושעיר המשתלח ופרה אדומה"2, שבכל אלו קיימים דברים הנעלים מן השכל – דברים והיפוכם3.
אך מדברי שלמה המלך4 "על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי אמרתי* אחכמה והיא רחוקה ממני" מובן, שעיקר ענין החוקה – "חוקה חקקתי גזירה גזרתי" – מתבטא דוקא בפרה אדומה.
מכך ש"חוקת" הפרה מובדלת מחוקים אחרים, מובן מדוע כתוב בענינה "זאת חוקת התורה", שמשמעותו בפשטות היא: "זאת ולא אחרת, היא ה"חוקה" של התורה5, כלומר, הענין האמיתי של חוקת התורה, שכלל איננה בגבולות של השגה שכלית6, הוא אצל פרה אדומה7.
ב. הגילוי למשה רבינו – לא בכח עצמו
לפי זה יש להבין את דברי המדרש8 "אמר לו הקדוש־ברוך־הוא למשה לך אני מגלה טעם פרה", שמכך מובן שגם לחוקת הפרה יש טעם שכלי. ואם כך, קשה: א) מדוע לא יכול היה שלמה, שעליו נאמר9 "ויחכם מכל האדם", להשיג את הטעם של פרה אדומה? ב)
הערות
- 1. במדב"ר פרשתנו פי"ט, ה. תנחומא כאן ז.
- 2. וביומא סז, ב: את חוקותי תשמרו דברים שהשטן משיב עליהן ואלו הן אכילת חזיר ולבישת שעטנז וחליצת יבמה וטהרת מצורע ושעיר המשתלח כו', וראה השינויים בפרש"י תולדות כו, ה. בשלח טו, כו. אחרי יח, ד.
- 3. וראה במדב"ר שם (רפי"ט. תנחומא ג) ג"כ ד' דוגמאות בעניני טומאה שנמצאו בהם דבר והיפוכו וא' מהם "העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים היא גופה מטהרת בגדים אמר הקב"ה חוקה חקקתי כו'".
- 4. במדב"ר שם, ג (בסופו). תנחומא ו.
- *. קהלת ז, כג.
- 5. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ח (ע'
- 6. ולא מצד הדבר והיפוכו ש"מטהרת את הטמאים ומטמאה את הטהורים"* שהרי בזה: א) שוה הוא לשאר החוקים שבמדרש שם, ב) ה"יצה"ר משיב", אלא מצד עצם ענין טהרתו כמובן מהמדרש דלקמן הערה 13 וכדלקמן בפנים ס"ז־ח. וראה לקו"ש שם ע"ד הפשט. אבל ראה אוה"ח כאן ד"ה "אשר צוה" בסופו.
- 7. הפירוש ב"זאת חוקת התורה" דפ' מטות (לא, כא) – ראה לקו"ש שם ע' 187 ואילך. ועפ"י המבואר לקמן בפנים (ס"ז־ח) החוקה דטהרת פרה אדומה, יובן גם שם.
- 8. במדב"ר שם, ו. תנחומא ח.
- 9. מ"א ה, יא. וממשיך שם: "מאיתן האזרחי והימן גו'". ובפרש"י שם (מפסיקתא): הימן זה משה.
- 128. שכ"ה גם ע"ד הפשט.
- . וראה לקו"ש שם הערה 17 שע"ד הפשט מובן הוא גם בשכל.
רש"י על בראשית כ״ו:ה׳ - הטקסט מספריא
שמע אברהם בקולי. כְּשֶׁנִּסִּיתִי אוֹתוֹ:
וישמר משמרתי. גְּזֵרוֹת לְהַרְחָקָה עַל הָאַזְהָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּגוֹן שְׁנִיּוֹת לָעֲרָיוֹת וּשְׁבוּת לַשַּׁבָּת (יבמות כ"א):
מצותי. דְּבָרִים שֶׁאִלּוּ לֹא נִכְתְּבוּ רְאוּיִן הֵם לְהִצְטַוּוֹת, כְּגוֹן גֶּזֶל וּשְׁפִיכוּת דָּמִים:
חקותי. דְּבָרִים שֶׁיֵּצֶר הָרָע וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן אֲכִילַת חֲזִיר וּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, שֶׁאֵין טַעַם בַּדָּבָר, אֶלָּא גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ וְחֻקּוֹתָיו עַל עֲבָדָיו:
ותורתי. לְהָבִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי (בראשית רבה):
שמע אברהם בקלי ABRAHAM HEARKENED TO MY VOICE when I put him to the test.
וישמר משמרתי AND KEPT MY CHARGE — This refers to precautionary measures which are intended to make us avoid the infringement of Biblical prohibitions: such are the Rabbinical inhibition of marriage between relatives in the second degree and the Rabbinical regulations regarding not doing certain acts on the Sabbath (cf. Yevamot 21a).
מצותי MY COMMANDMENTS — those matters which, had they not been written in the Torah, we would nevertheless hold that they are fitting matters to be the subject of a commandment, such as robbery and murder (cf. Yoma 67b).
חקותי MY ORDINANCES — matters which our evil inclination and the heathen nations argue against the necessity of prohibiting, such as the eating of swine’s flesh and the wearing of garments made of a mixture of wool and linen — things for which there are no apparent reasons but which are the King’s decrees and enactments imposed on His subjects (Yoma 67b).
ותורתי AND MY LAWS — The plural serves to include with the written Law also the Oral Law which prescribes commands that are an ancient institution given by God to Moses from Sinai (cf. Genesis Rabbah 64:4).
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 2
- נב - שנת תשכ"ח - חלק שני ‹ שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח לקו"ש חי"ח ע' 229
- נז - שנת תשכ"ט - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"ח ע' 229
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.