על הפרק
אגרות קודש כרך כו ט'תרפט
מקור מפורש
בפרק זה
8 אנכי . . לא יהי' לך : יתרו כ, ב-ג. ואתחנן ה, ו-ז. וראה תניא פ"כ. תו"ש יתרו כרך טז מילואים אות א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קנ
מקור מפורש
בפרק זה
3 אנכי . . מצוות-עשה . . לא יהי' לך . . מצוות לא-תעשה ראה תניא רפ"כ. וראה תו"ש יתרו כרך טז מילואים אות א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רלד
מקור מפורש
בפרק זה
ב) בתניא פ"כ, לט, אגה"ק כה ועוד בכמה דרושים כשמדבר בעבודה דמרכבה דאבות אינו מזכיר עד"ז כלל, אף שמבאר שאר הפרטים.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב שכח
מקור מפורש
בפרק זה
במ"ש בתניא פ"ך דאותיות נולדו כשמתחיל לחשוב איך להוציא תאותו מכח אל הפועל (ועד"ז הוא בבונה ירושלים סי' קל"ב)
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תלג
מקור מפורש
בפרק זה
וראה ג"כ תניא פ"כ החלצו ס"ה וסכ"ב ועוד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'רלח
מקור מפורש
בפרק זה
ויש לציין במיוחד - שארת הקדש (נדפסה בחלק אגה"ק של ס' התניא, סימן כ', מתחיל איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד), שרבינו הזקן כתב אותה "בימים שלפני הסתלקותו בכפר פיענא" (לשון נכדו וממלא מקומו - אדמו"ר הצמח צדק) בלשון אחד מגדולי תלמידיו של רבינו הזקן הר"א מסטראשעלי "שכתב קודם גניזותו נ"ע באור החיים".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וישלח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
33 ל' התניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא יתרו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
16 תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
53 ראה תניא רפ"כ ופכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
בפרק זה
18 תניא רפ"כ. וראה תו"ש יתרו כרך טז מילואים אות א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג יתרו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
26 ראה של"ה שם. תניא פ"כ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג תשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
8 של"ה ר"פ יתרו בשם הקדמונים. תניא פ"כ. וראה לעיל פ' יתרו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
11 ראה תניא פמ"ד: ואף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג אפי' חלק אחד מני אלף ממדריגת אהבת רעיא מהימנא. – דיוק לשון אשר ערב לבו", יש לומר, עפ"י מ"ש בתניא פ"כ אשר תשוקת וחמדת הלב היא למעלה מבחי' מחשבה ואינה אלא מקור להמחשבה (שהתחלתה היא לאחר ש"חזרה ועלתה מהלב למוח"). וזהו אומרו מי הוא כו' אשר ערב לבו, להורות שאין שום מקור כלל למחשבה כזו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
54 להעיר מתניא ספ"כ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
...יש כמה ענינים שהיו בכפר אגה"ק 'נפש השפלה' (נדפסה בלקו"ד ח (נדפסה באגה"ק שבסו"ס התניא סי' כ),
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אמור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
17 שלכן ע"ז – להיותה ה"נקודה" של כל " האיסורים (ראה תניא רפ"כ ופכ"ד) – היא בכל שהוא (ראה ע"ז עג, סע"ב: משום חומרא דע"ז).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
ויש לציין במיוחד -- שאגרת הקדש (נדפסה בחלק אגה"ק של ס' התניא, סימן כ', מתחיל איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד), שרבינו הזקן כתב אותה .בימים שלפני הסתלקותו בכפר פיענא" (לשון נכדו וממלא מקומי -- אדמו"ר הצמח צדק) (בלשון אחד מגדולי תלמידיו של רבינו הזקן הר"א מסטראשעלי ,שכתב קודם גניזותו ג"ע באור החיים") -- נקודתה לבאר גודל מעלת המצוות מעשיות אשר הן תכלית ירידת הנשמות לעולם הזה הגשמי.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
תניא רפ"כ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בפרק זה
3 ובדוגמת אנכי, שהוא העיקר והשרש של כל המצות (ראה ספהמ"צ להצ"צ מצות האמנת אלקות בתחלתה ובהמצויין שם) -- אף שבפרטיות ,אנכי כולל כל רמ"ח מצות עשה ולא יהי' לך כל שס"ה מל"ת* (תניא רפ"כ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב-חנוכה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
8 ראה תניא פ"כ ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
וראה ג"כ תניא פ"כ החלצו ס"ה וסכ"ב ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
ב) בתניא פ"כ, לט, אגה"ק כה ועוד בכמה דרושים כשמדבר בעבודה דמרכבה דאבות אינו מזכיר עד'ז כלל, אף שמבאר שאר פרטים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג נשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
60 ראה תניא פ"כ, ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד יום הכיפורים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
28 ראה בארוכה תניא פ"כ ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
2 *) תניא פ"כ ואילך. שם ח"ב (פב, ב). ספר המצות להצ"צ מצות האמנת אלקות "חי
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
7 תרי"א מצות: כי אנכי ולא יהי' לך הם כללות כל התורה כולה (תניא רפ"ך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
5 די הנהגה . . באַשטייט אין צוויי קווים . . קום ועשה . . און שב ואל תעשה: להעיר גם מתניא רפ"כ: שני דברות הראשונים אנכי ולא יהי לך הם כללות כל התורה כולה. כי דבור אנכי כולל כל רמ"ח מצות עשה. ולא יהי' לך כולל כל שס"ה מצות ל"ח ולכן שמענו אנכי ולא יהי' לך לבד מפי הגבורה כמארז"ל מפני שהם כללות התורה כולה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בהר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה תניא פ"כ בפרטיות ושם רפ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
4 תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה תניא פ"כ. תו"א מקץ לו, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
54 ראה תניא פ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
73 שהרי למעלה לא שייך לומר שדיבורו ית' מובדל ממנו ח"ו, ולכן לגבי הקב"ה הרי זה ממש כמו קודם שנברא העולם, כמבואר בתניא פ"כ ופכ"א באריכות (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת ש"פ משפטים
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה של"ה ר"פ יתרו (שטו, ב ואילך) – בשם הקדמונים. תניא רפ"כ. וראה לקו"ש ח"ג ע' 892.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
59 ראה תניא פ"כ-כא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
38 לקו"ת שם לה, ג.
*) בתניא רפ"כ (כה , סע"ב ואילך) , דפירוש " אתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם " הוא , שהבריאה אינה פועלת " שום שינוי באחדותו ית' ". אבל בלקו"ת אמור (לא , ג) , שאינו נתפס בזה . וכ"מ בלקו"ת שה"ש ח , א . ובכ"מ . וראה לקמן הערה 49 .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
49 ראה גם ד"ה שובה ישראל ה'תשמ"א (תו"מ סה"מ תשרי ע' קטו ואילך). ולהעיר מתניא רפ"כ (נעתק לעיל בשוה"ג להערה 35) דפירוש "אתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם" הוא, שהעולמות אינם פועלים שינוי באחדותו ית'. דמזה מוכח, שגם עולמות שנבראו באופן דבדרך ממילא (" נברא העולם") יש להם תפיסת מקום, ולכן צריך לחדש שהעולמות אינם פועלים שינוי באחדותו ית'.
ועפ"ז יש לבאר זה ש"בנוסחא הישנה הי' כתוב אתה הוא עד שלא בראת ועתה הוא הנוסחא עד שלא נברא" (לקו"ת שה"ש יד, ג) – כי בדורות הראשונים הי' מקום לקס"ד שישנה גם מציאות ממש, והי' צריך לשלול קס"ד זה. אבל לאחרי שנתגלתה תורת הקבלה, שזה הי' גם הקדמה לגילוי תורת החסידות שבה מודגש ענין אחדותו ית' – בנוגע למציאות ממש, אין מקום לקס"ד כזה, וזה שצריך לשלול הוא שלא ישנו אפילו "מציאות" שבתכלית הדקות, "אתה הוא עד שלא נברא כו' אתה הוא משנברא כו'".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בפרק זה
887 כשם ש"אנכי ולא יהי' לך" הם שרש וכללות כל התורה כולה, ש"אנכי" כולל כל רמ"ח מ"ע, ו"לא יהי' לך" כולל כל שס"ה מל"ת (תניא רפ"כ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1442 ראה תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, תשעה באב (נדחה), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
595 ראה זח"ב צא, ב. תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1164 תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
173 ראה תניא פ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
382 ראה תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1537 ראה של"ה שם. תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
484 תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1898 להעיר מתניא ספ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
364 ראה תניא פמ"ד: "ואף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת להשיג אפי' חלק אחד מני אלף ממדריגת אהבת רעיא מהימנא". – דיוק לשון "אשר ערב לבו ", יש לומר, עפ"י מ"ש בתניא פ"כ אשר תשוקת וחמדת הלב היא למעלה מבחי' מחשבה, ואינה אלא מקור להמחשבה (שהתחלתה היא לאחר ש"חזרה ועלתה מהלב למוח"). וזהו אומרו "מי הוא כו' אשר ערב לבו " – להורות שאין שום מקור כלל למחשבה כזו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
ובענין זה ישנו משל שלישי – בחלק ראשון בתניא, פ"כ – מאותיות הדיבור כפי שנמצאים במקורם ושרשם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
559 נוסח תפלת השחר. וראה תניא פ"כ. תו"א ויקהל פז, א. לקו"ת אמור לא, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
132 ולהעיר שעד"ז הוא בהכלל דעשרת הדברות – שיש בו כו"כ דרגות, דב' דברות הראשונות "הם כללות כל התורה כולה" (תניא רפ"כ. וראה תו"ש יתרו כרך טז מילואים אות א. וש"נ), למעלה מזה הוא הדיבור "אנכי" שכולל גם הדיבור לא יהי' לך (ראה "הדרן" על הרמב"ם (קה"ת, תשמ"ה) סעיף ו [תורת מנחם – הדרנים על הרמב"ם וש"ס ע' מט]), למעלה מזה – תיבת אנכי, תיבה הראשונה שכוללת כל הפרטים שבדיבור אנכי (ראה פורת יוסף (כג, ד) בשם הבעש"ט), ובתיבת אנכי גופא – האל"ף שהוא "ראש" התיבה שכולל כל האותיות שבה (ראה פנים יפות (לבעל ההפלאה) עה"פ יתרו כאן).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
488 תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1151 תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1875 פיוט "וכל מאמינים" דימים הנוראים. וראה תניא פ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2131 תניא רפ"כ. וראה תו"ש יתרו כרך טז מילואים אות א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
423 ראה תניא פ"כ. שעהיחוה"א פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
494 תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
904 תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
692 תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
וביותר אינו מובן ע"פ המבואר שהמדבר (שעליו נאמר וידבר גו' את כל הדברים האלה) הוא למעלה במדריגה מהדברים שמדבר, ובדוגמת אדם המדבר שהוא למעלה מהדיבור שמדבר, ועד שהדיבור אינו תופס מקום כלל לגבי האדם המדבר (כמבואר בארוכה בתניא פ"כ), ואעפ"כ נאמר וידבר אלקים דוקא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2129 תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תש"מ
מקור מפורש
בפרק זה
104 תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
20 ולהעיר שעד"ז הוא בהכלל דעשרת הדברות – שיש בו כו"כ דרגות, דב' דברות הראשונות "הם כללות כל התורה כולה" (תניא רפ"כ. וראה תו"ש יתרו כרך טז מילואים אות א. וש"נ), למעלה מזה הוא הדיבור "אנכי" שכולל גם הדיבור לא יהי' לך (ראה "הדרן" על הרמב"ם (קה"ת, תשמ"ה) סעיף ו [תורת מנחם – הדרנים על הרמב"ם וש"ס ע' מט]), למעלה מזה – תיבת אנכי, תיבה הראשונה שכוללת כל הפרטים שבדיבור אנכי (ראה פורת יוסף (כג, ד) בשם הבעש"ט), ובתיבת אנכי גופא – האל"ף שהוא "ראש" התיבה שכולל כל האותיות שבה (ראה פנים יפות (לבעל ההפלאה) עה"פ יתרו כאן).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ד' פ' בהעלותך, ט"ו סיון ה'תשל"ד
מקור מפורש
בפרק זה
26 ראה תניא רפ"כ. וראה תו"ש יתרו כרך טז מילואים אות א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
41 לקו"ת שם לו, ב.
*) בתניא רפ"כ (כה , סע"ב ואילך) , דפירוש " אתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם " הוא , שהבריאה אינה פועלת " שום שינוי באחדותו ית' ". אבל בלקו"ת אמור (לא , ג) , שאינו נתפס בזה . וכ"מ בלקו"ת שה"ש ח , א . ובכ"מ . וראה לקמן הערה 49 .
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
49 ראה גם ד"ה שובה ישראל ה'תשמ"א (לעיל ח"א ע' קטו ואילך). ולהעיר מתניא רפ"כ (נעתק לעיל בשוה"ג להערה 35) דפירוש "אתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם" הוא, שהעולמות אינם פועלים שינוי באחדותו ית'. דמזה מוכח, שגם עולמות שנבראו באופן דבדרך ממילא (" נברא העולם") יש להם תפיסת מקום, ולכן צריך לחדש שהעולמות אינם פועלים שינוי באחדותו ית'.
ועפ"ז יש לבאר זה ש"בנוסחא הישנה הי' כתוב אתה הוא עד שלא בראת ועתה הוא הנוסחא עד שלאנברא" (לקו"ת שה"ש יד, ג) – כי בדורות הראשונים הי' מקום לקס"ד שישנה גם מציאות ממש, והי' צריך לשלול קס"ד זה. אבל לאחרי שנתגלתה תורת הקבלה, שזה הי' גם הקדמה לגילוי תורת החסידות שבה מודגש ענין אחדותו ית' – בנוגע למציאות ממש, אין מקום לקס"ד כזה, וזה שצריך לשלול הוא שלא ישנו אפילו "מציאות" שבתכלית הדקות, "אתה הוא עד שלא נברא כו' אתה הוא משנברא כו'".
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר
מקור מפורש
בפרק זה
3 אנכי ולא יהי' לך. . מפי הגבורה שמענום : מכות כד, רע"א. ראה מו"נ ח"ב פל"ג. תניא פ"כ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו החלצו מאתכם
מקור מפורש
בפרק זה
59 אנכי שרש רמ"ח מ"ע : ראה זח"ב צא, א. רעו, א. של"ה שטו, ב. תניא פ"כ. וראה ס' מאמרי אדה"א במדבר ח"ד ע' א'תפו, מ"ש שם בשם הרמב"ן, ובהמ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים
מקור מפורש
בפרק זה
64 וכמו אות יו"ד לגבי עומק מח' הכללית : ראה תניא פ"כ ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
בפרק זה
91 ואנכי כולל כל רמ"ח מ"ע : זח"ב צא, א. וראה תניא פ"כ ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פב
מקור מפורש
בפרק זה
4692 מתנים: [ואף שמתנים ל' רבים ואמונה היא אחת] 1) גם מים חיים וכו' וכו' – ל' רבים. 2) (כפי המבואר באוה"ת עה"פ והי' צדק איזור מתניו (נו"כ כ"א ע' קפו) ישנם ב' דרגות באמונה (וכאו"א נק' מתנים) האמונה ששייך גם לימות המשיח מ' ובינה) עיי"ש דחלק הגוף למטה מהלב זהו "מתנים" ואולי י"ל דנק' ל' רבים מפני ש"נמשך" בשני ירכים. וכן ממש ואולי עוד יותר באמונה דהיא אחת אבל גם שתים אנכי ולא יהי' לך. ויל"פ עפ"ז הטעם למה גם בזה אחת דיבר אלקים שתים זו שמעתי. ולהעיר ג"כ מתניא רפ"כ – לביאור הנ"ל וק"ל.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
בפרק זה
418 ואנכי. . מפי הגבורה : מכות כד, א. ראה מו"נ ח"ב פל"ג. תניא פ"כ. לקמן פ' פקודי תנא, ג. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תתנב. נ"ך ע' תמז ואילך וע' תקכ ואילך. אוה"ת יתרו ע' תתקט.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
722 במ"ע ול"ת באנכי ולא : ראה זח"ב (יתרו) צא, א. (תוספות) רעו, א. של"ה ר"פ יתרו שטו, ב. תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפרק זה
7 דאנכי ולא יהי'. . שמפי הגבורה : יתרו כ, ב. ג. מכות כד, א. ראה מו"נ ח"ב פל"ג. תניא פ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
בפרק זה
19 אנכי ולא יהי' [לך]. . שמענו : מכות כד, רע"א. ראה מו"נ ח"ב פל"ג. תניא פ"כ. לעיל פ' וארא סט, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
בפרק זה
80 אנכי. . לרמ"ח מ"ע. . ולא יהי' לך. . לשס"ה ל"ת : יתרו כ, ב. ג. ראה זח"ב (יתרו) צא, א. (תוספות) רעו, א. של"ה ר"פ יתרו (שטו, ב). תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
בפרק זה
179 דאנכי מפי הגבורה שמענו : מכות כד, א. ראה מו"נ ח"ב פל"ג. תניא פ"כ. לעיל פ' וארא סט, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
בפרק זה
548 אנכי ולא יהי' כו' [ביא: לך] שמפי הגבורה : מכות כד, א. ראה מו"נ ח"ב פל"ג. תניא פ"כ. לעיל פ' וארא סט, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה יא, ב
מקור מפורש
בפרק זה
12 רמ"ח. . ושס"ה. . ודאנכי ולא יהי' לך : ראה תניא פ"כ.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה כו, א
מקור מפורש
בפרק זה
6 מ"ע. . באנכי. . ושס"ה. . בלא יהיה לך : ראה זח"ב (יתרו) צא, א. (תוספות) רעו, א. של"ה ר"פ יתרו שטו, ב. תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ב פרשת שלח ועתה יגדל נא
מקור מפורש
בפרק זה
אכן בחי' שמו הגדול כמו עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד היינו למעלה מעלה מהחכמה, כי שמו בגימ' רצון והרצון הוא כתר עליון שלמעלה מהחכמה וכ"ש שמו הגדול בחי' רעוא דכל רעוין כו' וכ"ש לפמשנ"ת דשמו הגדול היינו אור א"ס ממש ולכן י"ל הוי' הוא אחד אכן שמו הגדול בחי' יחיד כי אחד א' המשכה מבחי' נוצר חסד לאלפים להיות אאלפך חכמה וזהו ח' דאחד וממנו נמשך בדלית רבתי בחי' הדבור, וא"כ פי' אחד היינו הדבור כמו שהוא כלול במקורו ח"ע עיין בתניא פ"כ ופרק כ"א ועיין מענין לאלפים בת"א פ' יתרו בד"ה מראיהם ומעשיהם.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ב פרשת שלח ועתה יגדל נא
מקור מפורש
בפרק זה
אמנם נראה דשם הוי' ג"כ הרי היו"ד בחכ' ה' בבינה כו' וא"כ הוא מקור להתחלקות אותיות הדבור ועז"נ מה רבו מעשיך הוי' כולם בחכמה עשית כי הוי' בחכמה יסד ארץ שהוא הדבור, אכן בחי' שמו הגדול כמו עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד היינו למעלה מעלה מהחכמה כי שמו בגי' רצון והרצון הוא כ"ע שלמעלה מהחכ' וכש"כ שמו הגדול בחי' רעדכ"ר כו' וכש"כ לפמשנ"ת דשמו הגדול היינו אא"ס ממש ולכן י"ל הוי' הוא אחד אכן שמו הגדול הוא בחי' יחיד כי אחד א' המשכה מבחי' נוצר חסד לאלפים להיות אאלפך חכמה וזהו ח' דאחד וממנו נמשך בדלית רבתי בחי' הדבור וא"כ פי' אחד היינו הדבור כמו שהוא כלול במקורו ח"ע ע' בתניא פ"כ ופכ"א וע' מענין לאלפים בת"א פ' יתרו בד"ה מראיהם ומעשיהם.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת בלק כי מראש צורים אראנו
מקור מפורש
בפרק זה
ק' ע"ב, וע' בזח"ב פ' שמות ד"ג ע"א ע"פ אתי מלבנון כלה כו', והענין כי המל' היא בחי' דיבור העליון שהוא מלביש את המדות והדיבור עד"מ הוא הגילוי לזולתו וכמו"כ למעלה בדבר ה' שמים נעשו כו' ועיין בתניא פ"כ כ"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואעשך לגוי גדול
מקור מפורש
בפרק זה
47 באדם. . ב' אותיות : ראה גם תניא פ"כ ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט כו'
מקור מפורש
בפרק זה
138 אנכי. . מפי הגבורה שמענו : מכות כד, א. ראה מו"נ ח"ב פל"ג. תניא פ"כ. אגה"ק כאן (קיד, ב). תו"ח וארא ח"א סט, א הערה 418. סה"מ תרכ"ט ע' רכו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט
מקור מפורש
בפרק זה
107 אנכי ולא יהי'. . מ"ע ומל"ת : יתרו כ, ב. ג. ראה זח"ב (תוספות) רעו, א. (יתרו) צא. א. של"ה ר"פ יתרו שטו, ב. תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט
מקור מפורש
בפרק זה
108 אנכי ולא יהי'. . מפי הגבור"ה שמענו : מכות כד, א. ראה מו"נ ח"ב פל"ג. תניא פ"כ. אגה"ק כאן (קיד, ב). תו"ח וארא ח"א סט, א הערה 418. סה"מ תרכ"ט ע' רכו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א ויהיו חיי שרה כו' (ב)
מקור מפורש
בפרק זה
23 אנכי. . מקור לרמ"ח מ"ע ולא יהי'. . לשס"ה ל"ת : ראה תניא פ"כ (כה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א אני ישינה
מקור מפורש
בפרק זה
30 העדר תפיסת מקום דשתי אותיות לגבי כח המח' : ראה עד"ז תניא פ"כ (כו, א). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א אר"ע מה זכתה אסתר למלוך על קכ"ז מדינה
מקור מפורש
בפרק זה
14 אנכי מקור מ"ע לא יהי' מקור מל"ת : ראה גם תניא פ"כ (כה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א כי הנה יוצר הרים
מקור מפורש
בפרק זה
10 אנכי מקור רמ"ח מ"ע ולא יהי'. . שס"ה ל"ת : ראה גם תניא פ"כ (כה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ראה קראתי בשם
מקור מפורש
בפרק זה
79 המחשבה . . אותיות היותר נעלים : ראה תניא פ"כ ופכ"א. שהיחוה"א פ"ח. אגה"ק סי"ט בסופה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ראה קראתי
מקור מפורש
בפרק זה
75 אין למעלה מאותיות המח' : ראה תניא פ"כ ופכ"א. שהיחוה"א פ"ח. אגה"ק סי"ט בסופה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועשית ציץ
מקור מפורש
בפרק זה
90 אנכי . . מ"ע לא יהי' . . מל"ת : ראה זח"ב (תוספות) רעו, א. (יתרו) צא. א. של"ה ר"פ יתרו שטו, ב. תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והמים להם חומה
מקור מפורש
בפרק זה
81 דאנכי . . מ"ע ולא יהי' . . ל"ת : יתרו כ, ב. ג. ראה זח"ב (תוספות) רעו, א. (יתרו) צא. א. של"ה ר"פ יתרו שטו, ב. תניא רפ"כ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
בפרק זה
93 שאינו תופס מקום שני אותיות : ראה תניא פ"כ ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב צאינה וראינה כו' (א)
מקור מפורש
בפרק זה
2 כי ה' אלקינו הוא קיבול על הדבור אנכי ה' אלקיך וה' אחד הוא קיבול על דבור לא יהי' לך : ראה גם לקמן ד"ה את ה' האמרת ובהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע שם. ובסה"מ תש"ח שם (ע' 203) מעיר ע"ז כ"ק אדמו"ר זי"ע: עפמ"ש בירושלמי ברכות פ"א ה"ה. — והנה לכאורה זה הוא רק להסוברים דלא יהי' לך הוא אזהרה דיחוד, וכדעת הרמב"ם (סהמ"צ מל"ת א. הל' יסוה"ת פ"א ה"ו) הרמב"ן (על סהמ"צ מ"ע א ומל"ת ה) סמ"ג (מל"ת א) ועוד. ועייג"כ שאילתות יתרו נב. אבל לא לדעת בה"ג (כפי גירסתנו וכפי' הרמב"ן שם) רש"י (שמות כ, ג) וסייעתם, דס"ל דלא יהי' לך הוא אזהרה לקיום צלמים. — אבל באמת גם לשיטת בה"ג ורש"י כן הוא, דמלבד דאמונת היחוד הבאה ב”ה' אחד" במילא שוללת גם קיום צלמים הנאסר ב”לא יהי' לך", הנה: א) אף דלא יהי' לך הוא אזהרה פרטית דקיום צלמים, ענינה וכונתה הוא השלילה דע"ז בכלל (בצד הל"ת) וחיוב אמונת היחוד (בצד הקום עשה). דוגמא לדבר לא תבערו אש, שהוא ציווי פרטי דהבערה, וענינו וכונתו השלילה דחילול שבת וחיוב דקדושת שבת. — ב) גם לבה"ג ורש"י אין מקרא דלא יהי' לך יוצא מידי פשוטו שהוא איסור ע"ז אלא דמאחר דכמה לווין כתובים בע"ז, במקום דאיכא למידרש דרשינן, ודרשינן מיתורא גם איסור דקיום צלמים. וכמש"פ בביאור מהרי"פ פערלא לסהמ"צ להרס"ג מ"ע ג-ד. וע"פ שתי דרכים אלו סרה התמי' על שיטת בה"ג ורש"י ממרז"ל דלא יהי' לך הוא ענינא דע"ז (ראה גיטין נז, ב. ירוש' קידושין פ"א ה"ב. שמ"ר פמ"ד, ט. במד"ר פ"ח, ד. זח"ב פו, א. ועוד). גם יובן מפני מה לא יהי' לך שמענו מפי הגבורה (עיין מו"נ ח"ב פל"ג. תניא רפ"כ). וסרה ג"כ קושית הרמב"ן (בפי' עה"ת) על שיטה הנ"ל.
וראה לקמן בהוספות הערת ומכתב הרה"ג הרה"ח הרא"ח ראזנבוים ששאלו את כ"ק אדמו"ר מהר"ש עמ"ש כאן במאמר זה, ומה שהשיב ע"ז.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב סעודת פורים צב"ר בישיבת תו"ת דריגא
מקור מפורש
בפרק זה
126 ראה תניא פ"כ. תו"א ויקהל פז, א. לקו"ת אמור לא, א. דרושים לר"ה סא, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב סעודת פורים צב"ר בישיבת תו"ת דריגא
מקור מפורש
בפרק זה
130 ראה תניא פ"כ-כא.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ואתחנן רצ"ב דרוזגעניק
מקור מפורש
בפרק זה
37 בתפלת שחרית. וראה תניא פ"כ. תו"א ויקהל פז, א. לקו"ת אמור לא, א. דרושים לר"ה סא, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ואתחנן רצ"ב דרוזגעניק
מקור מפורש
בפרק זה
40 ראה תניא פ"כ-כא.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
בפרק זה
129 בתפלת שחרית. וראה תניא פ"כ. תו"א ויקהל פז, א. לקו"ת אמור לא, א. דרושים לר"ה סא, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
בפרק זה
132 ראה תניא פ"כ-כא.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג שמע"צ רצ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
63 ראה תניא פ"כ. תו"א ויקהל פז, א. לקו"ת אמור לא, א. דרושים לר"ה סא, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
273 ראה תניא פ"כ. תו"א ויקהל פז, א. לקו"ת אמור לא, א. דרושים לר"ה סא, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר