על הסימן
אגרות קודש כרך כו ט'תרעא
מקור מפורש
בסימן זה
4 וכמו שנאמר : משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשסו
מקור מפורש
בסימן זה
3 וכפירוש חכמינו ז"ל בזה : רמב"ם הל' דיעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתעט
מקור מפורש
בסימן זה
3 וכמו שנאמר : משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקכה
מקור מפורש
בסימן זה
17 מורשה קהלת יעקב : ברכה לג, ד.
שהוכפל . . טוב : טוב לשמים וטוב לבריות (ראה קידושין (מ, א). אוה"ת בראשית (לד, א)).
חגיגת הסיום : להעיר ממחז"ל שעושין סעודה לגמרה של תורה (קהלת רבה בתחלתו).
מאמר הידוע : קונטרס ביקור שיקאגא ע' 7 (ס' השיחות תש"ב ע' 29).
פקח הי' : במדב"ר פי"ח, ח.
בסיפור רבותינו : פרש"י ר"פ קרח (וראה מדרש רבה ותנחומא שם).
נקודת הטענה : ראה לקו"ת ר"פ קרח. שם שלח (מו, ג) ועוד.
אשר תעשה : ראה קונטרס ומעין מי"ז ואילך.
לשם שמים . . דעהו : ראה טושו"ע או"ח סרל"א.
שתלמיד . . אומנתו : להעיר מהל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ה: אבל אם כו' חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש בכל ענין. ועיין קונטרס עץ החיים סכ"ב ואילך בנוגע ללימוד החסידות.
אלקים . . בה : תהלים סט, לו-לז.
וירשוה . . עבדיו . . ואוהבי : תורה ( מורשה קהלת יעקב – סנה' נט, א), עבודה, גמילות חסדים (שפנימיותם – אהבה (אגה"ק סט"ו – קכג, א)).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קכה
מקור מפורש
בסימן זה
10 זכרו . . עשה דברי-הימים א' טז, יב.
למנצח לדוד להזכיר גו' כי אלקים יושיע ציון גו' : סיום מזמור סט, והתחלת מזמור ע – שסיימו והתחילו לומר בי"א ניסן השתא – ראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
הלל היא מה"ת : ראה גם אנציק' תלמודית ערך הלל ס"ב (כרך ט ע' שצב ואילך). וש"נ.
דהשיר יהי' לכם : ישעי' ל, כט.
מבואר בכ"מ : ראה גם תו"מ – התוועדויות ח"י ע' 169 ואילך. וש"נ.
די ימים טובים . . פון יאָר ראה סנהדרין יא, ב. ובתוד"ה או שם.
ספּעציעל . . פסח מיט פרילינג ראה ג"כ שמות יג, ד. יו"ד. שם כג, טו (וברמב"ן שם טז). שם לד, יח.
שמור . . אלקיך דברים טז, א. ולרמב"ן (לשרש הא' דסהמ"צ להרמב"ם) ולבעל ההלכות – זוהי מ"ע (לעבר השנים, או – מושמרת את החוקה). וראה רמב"ם הל' קדה"ח רפ"ד.
ראש לרגלים ר"ה ד, א.
דער "קאָפּ" ראה עטרת ראש בתחלתו.
"קאָפּ" פון די ימים טובים להעיר שצ"ל לימוד מיוחד שאין מצה בשבועות וסוכות (ספרי ראה טז, יב. ספרא אמור כג, ו). אוה"ח מצורע (יד, ו) ד"ה וראיתי. תורה תמימה אמור כג, ו.
אָפּשלוס פון פסח . . אַ פאָלק ראה יתרו יט, ד-ו. יבמות מו, סע"א. רמב"ם הל' איסו"ב רפי"ג.
בסוכות הושבתי אמור כג, מג. וראה טאו"ח סתרכ"ה ובב"י שם ד"בניסן מיבעי לה" לעשות סוכות.
האביב דער ערשטער . . בליאונג ראה רש"י שמות כג, טו. ולד שם. אוה"ת להצ"צ משפטים ע' א'קפ ואילך.
מעבדות . . גדול פסחים פ"י מ"ה. נוסח ההגדה.
נידעריגסטער . . קנעכטשאַפט שמות א, יד. ובדחז"ל עה"פ.
טיפע פינצטערניש שהרי מצרים היא ערות הארץ (ויקרא יח, ג ובתו"כ (ובפרש"י) שם. קה"ר עה"פ והארץ לעולם עומדת).
נאָכדעם . . צעפוילט ראה לקו"ת ר"פ בהר.
תורה (מלשון "הוראה") זח"ג נג, ב.
אין טאָג-טעגלעכן לעבן ובפרט שמצוה מן התורה להזכיר יצי"מ בכל יום בבוקר ובלילה (רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג. שו"ע אדה"ז ר"ס סז. ועוד).
דינען מיט יעדן פרט ראה טושו"ע או"ח סרל"א: בכל דרכיך דעהו . . כל מעשיך יהיו לשם שמים.
טרינקען א.ז.וו. להעיר ממחז"ל על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא (ב"ר ספי"ד).
עסט צוליב . . מיט דעם עסן אַליין כבטושו"ע שם: לשם שמים, בכל דרכיך דעהו*.
הוספה לאחר זמן:
*) מיט דעם עסן אַליין . . דאָס בריינגט עם צו מאַכן אַ ברכה : היינו שהאכילה נעשה טפל לגבי (העיקר) אמירת הברכה, ע"ד חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום (מנחות מג, ב), החיוב הוא אמירת הברכה, ובתור תוצאה מזה – נהנה מעניני עוה"ז (אכו"ש וכיו"ב).
ומזה הלכה למעשה (מנחות שם, טושו"ע או"ח סי' רצ) אשר בכדי להשלים מאה ברכות בשבת צ"ל אכילת פירות וכיו"ב, שהעיקר בזה הוא אמירת עוד ברכות, אלא בכדי שלא תהי' ברכה לבטלה, צריך לאכול הפרי וכיו"ב, שאכילה כזו – היא טפלה לגבי העיקר – אמירת הברכה. ועפ"ז יומתק ל' הרמב"ם (סוף הל' ברכות): ולעולם כו' וירבה בברכות הצריכות. ועייג"כ שו"ע רבנו הזקן חאו"ח סרמ"ט קו"א סק"ד.
חוקות . . שמים וארץ . . עוד כל ימי ירמי' לג, כה. בראשית ח, כב.
קוקט אַרויס ע"ד פרש"י בראשית לז, יא.
דערזעט אין דעם פרילינג ע"ד הירוש' הובא בתוד"ה אמונת (שבת לא, א): שמאמין בחי העולמים וזורע.
הנהגה טבעית . . נסית ראה שמו"ר (פט"ו, יא): משבחר הקב"ה בעולמו . . וכשבחר ביעקב ובניו כו'. עקדה שער לח בתחלתו.
טאָג-טעגלעכן לעבן . . באַפרייען זיך ראה תניא פמ"ז: כל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כו'.
באַפרייען זיך . . תעבדון את האלקים ע"ד מש"נ שמות ג, יב.
עבודה-זרה וכדחז"ל: משכו מעבודה זרה (מכילתא לשמות יב, כא).
זה . . מיטן פינגער רש"י שמות טו, ב. וראה תענית בסופה.
די גאַנצע תורה ברכות ה, א ובכ"מ.
אַרויסגיין . . דורך פאַרבינדן זיך ראה תניא ספמ"ז ועיין בליקוטי לוי יצחק שם.
מצוה . . ובלילה רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג*.
*) (הטעם שלעיל בשו"ה אין טאָג-טעגלעכן לעבן מובא המ"מ ברמב"ם ובשו"ע אדה"ז, וכאן רק ברמב"ם – כי) שם – במכ' – הענין (וראי' ע"ז במ"מ), משא"כ כאן הל' בדיוק במכ', ולמכ' אין שייך ונוגע (ואדרבא) הפרטים שבשו"ע (מה"ת וכו') – ולכן הובא הל' דהרמב"ם.
(מענה רבינו – ניסן תשל"א)
להזכיר יציאת מצרים להעיר מדחז"ל: כל זמן שאתם מזכירים אותי מעי הומים עליכם כו', זכרו נפלאותיו אשר עשה כו', בשביל שיהיו מזכירים נפלאותיו, אמר דוד א"כ אני מזכירו למנצח לדוד להזכיר אלקים להצילני (לאחר שאמר דוד למעלה) כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה (מדרש תהלים ע'. הובא בפרש"י שם)**.
הוספה לאחר זמן:
**) וי"ל שמכאן ראי' נוספת לדברי האומרים שאמירת הלל היא מה"ת (בה"ג במנין המצות. יראים סי' קכה. ר"ש בן גבירול מ"ע טז. סמ"ק סקמ"ו. ר' דניאל הבבלי בס' מעשה נסים לר"א בן הרמב"ם סי' א' – שגם נמנה במנין המצות; ולהרמב"ם בסהמ"צ שרש א' – שאינה נמנית במנין המצות, אבל היא מה"ת. ובווי העמודים (לס' יראים שם) שכן נראה דעת רש"י ור"ח וא"ח).
כאמרו דנפלאותיו שעושה עמכם בכל עת (לאו דוקא יצי"מ) – לא עשה כו' אלא בשביל שיהיו מזכירין נפלאותיו (שבפשטות – הו"ע ההילול והשבח להקב"ה).
ואעפ"י שהפסוק הוא בתהלים, ודברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן (חגיגה י, ב. ב"ק ב, ב ועוד), וכש"כ שדברי קבלה אינם דברי תורה, הרי זהו רק גילוי מילתא (והטעם) דעשיית הנפלאות, וע"ד – ולא ממש – המובא בב"ק (שם) : והאי מילף הוא (בתמי') גילוי מילתא הוא ובפרש"י שם. וראה ס' יראים שם : עד דלא אתי נביא גמרא גמירי לה ואתי נביא ואסמכי' אקרא (דהשיר יהי' לכם – לשיטתי').
ומעלה יתרה בהראי' מכתוב זה לגבי פסוקי נ"ך המובאים במדרש הגדול (פ' בא י, ב), כי אינו בל' הלכה ודין (שמדברי קבלה לא ילפינן), אלא בסגנון של סיפור דברים וגילוי מילתא בעלמא.
ולהעיר מהכלל דאין למדים מקודם מ"ת (ירוש' חגיגה פ"ג, ה"ח ועוד) – ובכ"ז במילתא דמסתברא וכיו"ב למדין (שעפ"ז מבואר בכ"מ הא שלמדין דאין מערבין שמחה בשמחה מהכתוב " מלא שבוע זאת וגו'" (ויצא כט, כז. ירוש' מו"ק פ"א ה"ז). ראה שד"ח כללים א, שכא. וש"נ ).
ועוד להעיר שמדרש תהלים מסיים במעשה רב: אמר דוד כו'.
ומה שלא הובא זה במדה"ג – הרי כו"כ מדחז"ל שלא הביאום.
גאולת הפרט . . הכלל להעיר מאגה"ק ס"ד (קה, סע"ב ואילך).
כימי . . נפלאות מיכה ז, טו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קכו
מקור מפורש
בסימן זה
2 וכמו שנאמר משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שעא
מקור מפורש
בסימן זה
5 וכמו שנאמר משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שעה
מקור מפורש
בסימן זה
6 שנאמר משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תסג
מקור מפורש
בסימן זה
2 כל מעשיך יהיו לשם שמים אבות פ"ב מי"ב. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תעח
מקור מפורש
בסימן זה
15 ומלכותו ברצון קבלו עליהם נוסח תפלת ערבית.
ח"י אלול י"ב ימים האחרונים דחודש (אלול) החשבון דשנה העוברת – מתאימים לי"ב חדשי השנה – וח"י אלול לחשבון דחודש תשרי העבר (ס' השיחות, ה'תש"ג ע' קעז, קעט).
פאַרענדיקט . . מיט . . בחיר הנבראים, דעם מענטשן כמחז"ל אחור למעשה בראשית (ברכות סא, א) כדי שיכנס לסעודה מיד, שימצא הכל כו' (סנה, לח, א ובפרש"י).
בחיר הנבראים ראה זח"ג (מח, א). ובזח"א (לד, ב) דכד בעא קוב"ה למברא אדם אזדעזעו כל עילאין ותתאין (ראה לקוטי לוי יצחק לזהר שם). וראה עבודת הקודש ח"ג פג"ד.
ווי פון יעדער זאַך להעיר מתורת הבעש"ט שבכל דבר שהאדם רואה או שומע יש בזה הוראה בעבודתו לקונו (היום יום ט' אייר).
מה רבו מעשיך ראה תו"א וארא (נו, ב). וברשימות הצ"צ לתהלים (קד, כד) מה רבו שלבד ריבוי הנבראים עוד זאת כל נברא יש בו ריבוי בחי' שהוא ביבשה ובים כו' – ועפ"ז מובנת דחז"ל בזה בחולין (קכז, א).
בארוכה – ד"ה שבחי ירושלים – השני (תורת שמואל – תרכ"ז [ע' שפו ואילך]).
אַלע אין איין איינהייט להעיר מאבות ספ"ו: כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו כו' ובמד"ש שם בכל הארבעה עולמות ובד"ה כי חלק תרצ"ט [סה"מ תרצ"ט ע' 40] – מוכח דהכוונה גם לאבי"ע הכלליים.
הוי' אחד הוי' (גם) ל' מהוה. וכנ"ל מה רבו מעשיך – הוי' . ושם אלקים (ל' רבים) – הוא רק נרתק (שער היחוד והאמונה פ"ד ואילך).
זאָגן אונזערע חכמים . . ובדעת סנהדרין לח, א.
אַלע צייטן אין איין המשך יתרה מזן ראה ר"ה (יח, סע"א) נסקרין בסקירה אחת. ובעטרת ראש שער ר"ה פ"ד ואילך (בפי' צופה ומביט עד סוף כל הדורות).
איין המשך להעיר מענינא דר"ה דב' הימים "נחשבים כיום א' ארוך" (שו"ע אדה"ז או"ח סת"ר).
אַ נייע זאַך ראה אגה"ק סי"ד.
יום . . בשבת ראה ד"ה יו"ט של ר"ה, תרס"ו [המשך תרס"ו בתחלתו]. ובכ"מ.
ששת . . מלאכה שמות כ, ט-י.
אדם לעמל יולד איוב ה, ז. וראה סנה' צט, ב. ובב"ר (פי"ג, ז): לא נברא אדם אלא לעמל. וראה מכתב דר"ח וי"א ניסן תשל"ב.
און בדוגמא ווי שבת . . תורה להעיר מב"ר ספי"א: ממלאכת עולמו שבת ולא שבת כו' ממלאכת הצדיקים כו' שכרן של צדיקים.
שבת . . עמל תורה ירוש' שבת (פט"ו, ה"ג). טושו"ע או"ח סר"ץ.
עמל תורה עמל תורה בנוגע לשבת אולי יל"פ ע"פ מרז"ל (הובא בסו"ס היראה לר"י ונתבאר בהוספות לתו"א סו"פ כי תשא): בקושי התירו כו'.
כל מעשיך לשם שמים טושו"ע או"ח סרל"א. וראה ג"כ פ"ה מח' פרקים להרמב"ם.
דורכגעדרונגען מיט דער רוחניות'דיקער להעיר מאור תורה להה"מ בסופו ד"ה גדולים מעשי צדיקים.
איז זיכער כמחז"ל איני מבקש אלא לפי כוחן (במדב"ר פי"ב, ג).
בשמחה ובטוב לבב ראה שער המצות להאריז"ל בהקדמתו. וראה תניא פכ"ו. וראה תו"א תולדות (כ, ב) האריז"ל הי' "שמח מאד בעשיית המצות ולכך זכה לרוה"ק". השייכות לרוה"ק – ראה ירוש' סוכה רפ"ה ונת' בלק"א להה"מ ד"ה וסוכה תהי'. ביאור שייכותם דשמחה וטוב לבב – ראה אוה"ת תבוא (ע' תתשו ואילך). ד"ה אלקים א-לי, תש"ג [סה"מ תש"ג ע' 180 ואילך].
בך . . לעולם תהלים עא, א.
עבד מלך – מלך רש"י עה"ת לך (טו, יח).
מלך ראה הקדמת תקו"ז בתחלתה (א, ב) אתקריאו ישראל מלכים. בהוריות (יג, א) כל ישראל ראוים למלכות. בברכות (ג, ב) שכן דרך מלכים. וראה רמב"ם הל' מלכים רפ"ב: כבוד גדול נוהגין במלך כו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשדמ
מקור מפורש
בסימן זה
2 וכמו שנאמר משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשנא
מקור מפורש
בסימן זה
ראה הפס"ד בטושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשנב
מקור מפורש
בסימן זה
2 שנאמר משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשפ
מקור מפורש
בסימן זה
וראה ג"כ שו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתג
מקור מפורש
בסימן זה
בכל דרכיך דעהו (טושו"ע או"ח סרל"א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתו
מקור מפורש
בסימן זה
בכל דרכיך דעהו (טושו"ע או"ח סרל"א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתקח
מקור מפורש
בסימן זה
5 בכל דרכיך דעהו משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'קצד
מקור מפורש
בסימן זה
ואקוה שבקר[וב] ממש יהי' שמח מפני שהקב"ה ציוה עבדו את ה' בשמחה ועבודת השם היא לא רק בשעת קיום מצוה, אלא כמא' הכתוב בכל דרכיך דעהו, וכמו שנת' ברמב"ם הל' דיעות פ"ג וטושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'רמ
מקור מפורש
בסימן זה
ועל פי מה שפירש הרמב"ם ז"ל בהל' דיעות בענין בכל דרכיך דעהו, והובא ג"כ בטושו"ע או"ח סי' רלא, הנה מובן אשר כל רגע ורגע מזמן חיי האדם יכול להיות ממולא בתורה ומצוות שהם טוב אמתי.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז א'תתקפא
מקור מפורש
בסימן זה
בהנהלתו בכלל ותפקידו בה בפרט, הנני בא בזה עוד הפעם על כל פנים בקיצור כדי שתהי' השקפתי ברורה, ואכתוב באידיש אולי מרצונו לקרוא המכתב עוד בפני מי, ובהקדמה כללית לכל הנקודות הבאות להלן, שידוע פס"ד הבעש"ט שצריכה להיות עבודת השי"ת דוקא בשמחה, וידוע ג"כ פסק דין הרמב"ם בהלכות דיעות ובטור שו"ע או"ח סי' רל"א ובכמה מקומות בדא"ח, שעבודת השם צ"ל בכל דרכיך דעהו, היינו בכל הענינים שבחיי היום יומיים.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'שיז
מקור מפורש
בסימן זה
יאוש - שלא מדעת, ומובן ג"כ שזהו בהיפך הגמור מדרישת הבעש"ט עבדו את ה' בשמחה, שבלשון עבדו נכללו ג"כ הענין דבכל דרכיך דעהו, וכמבואר ברמב"ם הלכות דיעות ובשו"ע או"ח סי' רלא.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'תקל
מקור מפורש
בסימן זה
וכיון שבהלכות דיעות וכן בטור ושו"ע או"ח סי' רל"א נפסק שכלל גדול בחיי האדם הוא עבודת השי"ת בכל דרכיך, הרי מובן שפסק הדין [הנ]"ל לעבוד את ה' בשמחה חל גם כן על זה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תנ
מקור מפורש
בסימן זה
לצערי הודיעוני ידיעות בלתי משמחות אודות מצב רוחו, ובודאי לדכוותי' אך למותר להאריך על הפליאה הכי גדולה בזה, בהתבונן בפסק דין הרמב"ם סוף הלכות לולב אודות ענין השמחה בעבודת ה', ובצירוף הוראה זו לפסק דין הרמב"ם טור ושו"ע או"ח סי' רל"א, אשר עבודת ה' היא בכל דרכיך, היינו כל משך העשרים וארבע שעות של היום, שמזה מובן הכרח השמחה בכל משך זמן זה, ובפרט על פי המבואר בכמה מקומות בתורת החסידות מאור שבתורה הענינים דבכל דרכיך דעהו, וגודל הענין דשמחה של מצוה (ראה ג"כ בזה תורה אור כ, ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תרב
מקור מפורש
בסימן זה
בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לפרנסה בכשרות ובמנוחה, ויהי רצון שככל התלוי בו יקים ההודעה המפורסמת של רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, אז הקב"ה גיט אידן גשמיות און זיי מאכען פון גשמיות רוחניות, פירושו, שמשתמשים בהפרנסה לעניני תורה ומצותי' והחלק של פרנסת עצמו ובני ביתו ג"כ על פי הוראת השו"ע שאז גם זה קדושה היא, וכמ"ש בכל דרכיך דעהו, וכמבואר בארוכה בשו"ע אורח חיים סי' רל"א, ומהנכון הי' שינהג בהפרשת מעשר מהריוח לצדקה וכבר נאמר על זה, ובחנוני נא בזאת וגו'...
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'שמה
מקור מפורש
בסימן זה
וכמו שנאמר בכל דרכיך דעהו ונתבאר ברמב"ם (דעות סוף פרק ג') והובא להלכה בטור ושו"ע או"ח סי' רל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'שמו
מקור מפורש
בסימן זה
ועבודת השם הרי היא במשך כל היום והלילה כולו ובכל עניני האדם, וכמו שכתבו בכל דרכיך דעהו, וביאר זה הרמב"ם בארוכה (הלכות דיעות סוף פרק ג') והובא להלכה בטור ושו"ע או"ח סי' רל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'שפח
מקור מפורש
בסימן זה
ויהי רצון שזמן חירותנו ישפיע גם עליו חירות מכל דברים המבלבלים מעבודת ה' אשר היא במשך כל השנה ובכל הענינים וכמבואר בהענין דבכל דרכיך דעהו, בטור שו"ע או"ח סי' רל"א ובשמונה פרקים להרמב"ם ריש פרק ה', יעו"ש היטב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תיב
מקור מפורש
בסימן זה
מכיון שהכל בהשגחה פרטית וכותב אלי בשאלה, שכהנ"ל יש לפנות בה לרב במקום, בטח יש בזה עוד ענין, וקרוב לומר שזהו התעוררות להוספה בתורה ומצותי', ובודאי ידוע לו עכ"פ ראשי פרקים מתורת החסידות הדרכותי' ומנהגי', כיון שיודע כתובתי, ולכן רצוני לקוות שעל כל פנים מכאן ולהבא יקבע עתים בלימוד תורה זו ויוסיף בעניני חסידות גם בהנוגע לקיום המצות ומנהגי האדם בכלל, וכהציווי דבכל דרכיך דעהו שהאריך בזה הרמב"ם בשמונה פרקים פ"ה ומובא להלכה בטור ושו"ע או"ח סי' רל"א, יעוין שם, והרי ע"י התחזקות בתורה ומצותיה מתוסף בברכות השי"ת בהמצטרך לאדם ולביתו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תסג
מקור מפורש
בסימן זה
והנה גם בזה נקודה נפלאה שנתגלתה ע"י תורת החסידות וכלולה בתורה הידועה של הבעש"ט, כי תראה חמור וגו' שהסיום עזוב תעזוב עמו, עם הגוף דוקא (נדפס בהיום יום כ"ח שבט ה'תש"ג) ויותר ע"ז מבואר בתורת החסידות, אשר לעתיד לבוא תקבל הנשמה חיות מהגוף גם בעניני אלקות, ואף שהענין דורש ביאור ארוך שקשה להעתיקו במכתב, בכל זה מובנת התוצאה והמסקנא, שאף שצריך האדם לעשות חשבון בנפשו ועניני הגוף צ"ל טפלים לעניני הנשמה כל ימי משך חייו ועאכו"כ באותן השנים אודותן מדובר בפירוש האברבנאל, אין הכוונה בזה שתהי' עבודה שאין לה כל שייכות לגוף, אלא שבעניני הגוף יהי' בכל דרכיך דעהו - את ה' - וכמפורש בתניא סוף פרק ג' ענין הדעת שהוא לשון התקשרות והתחברות עד שעי"ז בכל דרכיך שהם בעיקרם בעניני הגוף וכמבואר בטור ושו"ע או"ח סי' רל"א יבוא להתקשרות והתחברות עם ה', וק"ל, שאז בדרך ממילא ישנה מנוחת הנפש, כי תאוות הגוף אינן מבלבלות, אבל כ"ז הוא בהנוגע להתאוה אבל לא לעצם הענין דאכילה ושתי' וכו'...
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תקיד
מקור מפורש
בסימן זה
נעם לי לקרות בסיום המכתב אשר לומד לפרקים בתורת החסידות, ותקותי חזקה אשר עכ"פ מכאן ולהבא יהי' הלימוד בקביעות, ומי יתן לא רק קביעות בזמן אלא גם קביעות בנפש, ועל מנת שיורגש לימוד זה במשך כל היום ע"י תוספת אור וחיות בעניני תורה ומצות ובכלל בעניני האדם אשר על כולם נאמר בכל דרכיך דעהו, וכמובא בארוכה בהלכות דיעות להרמב"ם ובטור שו"ע או"ח סי' רל"א, עיין שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תקכד
מקור מפורש
בסימן זה
והנה לכל לראש עליו לשאול הוראת רב, שהרי אפשר - אדרבה מצוה הי' לעשות מה שעשה, שזה תלוי בפרטי המאורע, ובכ"א ע"פ מ"ש ברמב"ם סוף הלכות לולב ועפמ"ש בכ"מ בספר תניא קדישא על ההכרח הכי גדול בעבודת השם בשמחה ובטוב לבב דוקא ועבודת השם היא כמש"כ בכל דרכיך דעהו וכפסק הלכה בטושו"ע או"ח סי' רל"א, עליו לקבל גם ציווי זה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תקנא
מקור מפורש
בסימן זה
ולתוכן מכתבו המלא נמיכת רוח ונפילת רוח וכו' לא זוהי הדרך שהתווה הבעש"ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו מאורי החסידות, אשר הדגיש פעם אחר פעם ציווי השי"ת עבדו את ה' בשמחה וכבר כתבתי לכו"כ מאנ"ש וכמדומה גם לכת"ר אשר באמת פסק הלכה היא ולא רק מדת חסידות, ופס"ד יסודי ועיקרי ולא פס"ד פרטי והוא פס"ד הרמב"ם סוף הלכות לולב, עיי"ש בלשונו עבודה גדולה היא, ובצירוף פס"ד בהלכות דיעות סוף פרק ג', נמצא כו' עובד את ה' תמיד וכו' בכל דרכיך דעהו, הועתק גם בטור שו"ע או"ח סי' רל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תקסח*
מקור מפורש
בסימן זה
בברכה להסתדרות טובה בגשמיות וברוחניות גם יחד ולעבודה מתוך שמחה דוקא, והרי עבודת ה' היא משך כל הכ"ד שעות של המעל"ע (שצ"ל בכל דרכך דעהו וכפסק השו"ע או"ח סי' רל"א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תריח
מקור מפורש
בסימן זה
ויעוין רפ"ה מח"פ להרמב"ם ביאור ההלכה שהועתקה גם בטושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתלו
מקור מפורש
בסימן זה
בשאלתו אודות המנהג וכו' שהיו נותנים מטבעות וכו', צ"ע למאי נפק"מ בעניניו הוא, והרי ידוע מאמר רז"ל שלא ברא הקב"ה דבר אחד בעולמו לבטלה, שזהו ג"כ הוראה בעינני האדם שכל המחשבות דבורים ומעשים שלו צריכים להיות שלא לבטלה כי אם לתכלית ומטרה, והתכלית והמטרה היא כפסק המשנה, אני נבראתי לשמש את קוני, שמובן זה ג"כ מרמב"ם וטור ושו"ע או"ח סי' רל"א שצ"ל בכל דרכיך דעהו, וביאור עינן שאלתו האמורה צע"ג מהי הפעולה בזה, בכל זה כדי שלא יאמרו כו' - אפשר לומר שגמרא מפורשת הוא (ב"ב ט"ו סוף ע"ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'קכג
מקור מפורש
בסימן זה
דער מסחר זאל זיין על פי תורה, בכשרות, אן השגת גבול, אן לשון-הרע אויף א קאמפעטיטאר וכדומה, און דאס עסן און טרינקען זאל אויך זיין על פי תורה, אין דער ריכטיקער מאס און מיט דער ריכטיקער כוונה, נוסף אויף כשרות פארשטייט זיך, און דאס איז בכלל דער ענין פון "בכל דרכיך דעהו", ווי עס ווערט דערקלערט אין רמב"ם און טור שו"ע או"ח סי' רל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'רצ
מקור מפורש
בסימן זה
וכמבואר בארוכה ברמב"ם הלכות דיעות ובטור ובשו"ע אורח חיים סימן רל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'שעו
מקור מפורש
בסימן זה
ובמה שמפרט ענינים שגרמו לנמיכת רוח, הרי כבר מלתו אמורה בתניא בביאור מאמר בכי' תקיעא מסטרא דא וחדוה תקיעא מסטרא דא, ומבאר שם איך שאין סתירה מזה לזה והעיקר שידיעת הנ"ל אין זה אלא אמצעי בכדי לבוא אל המטרה לימוד התורה וקיום המצות, והדרך לזה היא שזוהי דרך האמת ששואל אודותה, שיהיו חקוקים במוח זכרונו דברי רבנו הזקן בתניא ריש פרק מ"א, והנה ה' נצב עליו וכו' ומה טוב שילמוד בעל פה מהתחלת פרק זה עד לתיבת המלך (בעמוד ב') וזה צריך להביא שמחה בלב כל האדם, וכמבואר המשל בתניא ממלך גדול המתאכסן ודר אתו עמו בביתו הדיוט ושפל אנשים (תניא פרק ל"ג) ומובן גם כן שאכסניא ודירה זו הרי זה גם נתינת כח להתנהג מתאים לרצון המלך ורצונו, הרי מבואר בשו"ע לפרטי פרטים ואפילו בעניני הרשות הרי ישנו סימן שלם והוא בשו"ע או"ח סי' רל"א מיוסד על הענין דבכל דרכיך דעהו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'תיד
מקור מפורש
בסימן זה
ויהי רצון אשר ההצלחה שהאירה פני' אליו עד עתה תעורר בו כחות פנימים עוד יותר ומרץ גדול עוד יותר להמשיך בכהונתו בקדש להחדיר בכל חברי קהלתו האמת המוחלטה דבר השי"ת שהם ממלכת כהנים וגוי קדוש, שתוכנו שכל משך המעל"ע (לא רק בעת התפלה לימוד התורה וקיום המצוה), הרי האדם, אתם קרוים אדם, מכהנים בקדש, כי אם צריך להיות בכל דרכיך דעהו, וכמבואר בארוכה ברמב"ם בספרו יד החזקה, בשמונה פרקים להרמב"ם, והובא לפסק הלכה בשו"ע או"ח סי' רל"א, וחזקה לדברים היוצאים מן הלב שהם נכנסים אל הלב השומע, והלב הרי הוא מלך באברים ושולט עליהם ומשפיע עליהם להתנהג מתאים להוראותיו, וק"ל.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תקיט*
מקור מפורש
בסימן זה
ובמ"ש אודות מטולטלת, ומעתיק בזה שיודע כו' - כשאני לעצמי איני מאמין בכל הענין, בכל זה, לא שמענו ולא ראינו אינו ראי', ולכן עליו לפנות לרב מורה הוראה, והוא יורהו אם מותר הדבר ע"פ שו"ע, וכמדומה כבר כתבתי לו, שלמה לו לחפש דרכים חדשים וענינים חדשים, בה בשעה שדרך סלולה היא דרך התורה והמצוה, וכלל גדול בזה בכל דרכיך דעהו, שבזה נכלל כל עניני האדם כמבואר ברמב"ם ונפסק להלכה בטור שו"ע או"ח סי' רל"א, והלואי שינצל כל זמנו הפנוי ללימוד התורה בכלל ובזה גם לימוד פנימיות התורה, שבימינו נתגלתה בתורת החסידות.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תשצ
מקור מפורש
בסימן זה
תקותי אשר לדכוותי' אין צריך ביאור בגודל וחשיבות התפקיד וכן לא בההדגשה, אשר אף שלכאורה חקלאות וטבע אין זה לימוד כלימודי קדש, כי אם לימוד בהנוגע לטבע ועבודת האדמה, הנה פשיטא אשר גם על זה הוא הציווי דבכל דרכיך דעהו, אשר כלל הוא ברוחניות ובהנהגת האדם (כמבואר ברמב"ם הלכות דיעות ובטור שו"ע או"ח סי' רל"א בארוכה) ובפרט שבטבע תלמיד לחקות את רבו בכל עניניו, אף שמקשיב לקח הוא ממנו רק במקצוע אחר.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתקלה
מקור מפורש
בסימן זה
ווארום אויף יעדן פרט פון אידישן לעבן איז געזאגט געווארן - בכל דרכיך דעהו, ווי עס איז איך גע'פסק'נט געווארן להלכה אין טור און שו"ע אורח חיים סי' רל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'רמד
מקור מפורש
בסימן זה
ראה טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'שפ
מקור מפורש
בסימן זה
בכלל איז א גלייכע זאך צו נעמען א ערליכער סיילעסמאן בכדי איר זאלט קענען אויסניצען די כשרונות אין דעם אין א גוטען אופן, גוט פארן געשעפט און אויך גוט פאר אייך, און בפרט אז דאס גוט פארן געשעפט, איז א ענין טוב על פי תורה, ווארום די הכנסה דארף פארניצט ווערען אין א גוטען אופן לויט דער אנווייזונג פון מורנו הבעל שם טוב ז"ל אין זיין תורה אויף דעם פסוק כי תראה חמור וגו' עזוב תעזוב עמו, צו דינען השי"ת מיטן גוף און זיינע ענינים, און ניט נאר אין דעם טייל וואס מ'גיט דירעקט אויף צדקה, וואס דאס איז ווי עס דריקט זיך אויס רבנו הזקן (בתניא פרק ל"ד) מעלה עמו כל הארבע ידות, נאר אויך דירעקט אין די ארבע הידות לויטן פסק דין התורה, בכל דרכיך דעהו ווי ערקלערט בארוכה בטור שו"ע אורח חיים סי' רל"א, (עיין ג"כ בתניא שם:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'תיא
מקור מפורש
בסימן זה
ועל פי פסק הרמב"ם ומובא בטור ושו"ע או"ח סי' רל"א ובכ"מ אשר עבודת השי"ת הוא בכל דרכיך אכילה שתי' הליכה וכו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'תמה
מקור מפורש
בסימן זה
ע"פ מש"כ ברמב"ם סוף הל' לולב, וה"ז צ"ל כל היום כולו - ע"פ הפס"ד בשו"ע או"ח סרל"א דבכל דרכיך דעהו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תרכג
מקור מפורש
בסימן זה
ראה טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כא ח'מג
מקור מפורש
בסימן זה
והשי"ת זאל מצליח זיין יעדערן פון אונז בתוך כלל ישראל צו פארוויקליכן די התעוררות אין דעם טאג טעגליכן לעבן, ומתוך הרחבת הדעת ובריאות הנכונה זאל מען דינען השם יתברך ווי עס ווערט ערקלערט אין שולחן ערוך אורח חיים סי' רל"א, בכל דרכיך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שיב
מקור מפורש
בסימן זה
ומובן שמעונין אני בהפרטים אודותם כותב, שהרי האדם וחייו מצטרפים מפרטים כאלו ואפילו הענינים הכי עיקרים, וכמו שנצטוינו על ענין האחדות כפשוטו, כך על האדם להשתדל שיהיו כל עניניו מאוחדים ועד ליחוד גמור ובסגנון חז"ל [אשר כללו כללים גדולים בפתגם קצר, איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוים בה] בכל דרכיך דעהו (ברכות ס"ג א) ועיין הביאור בזה בהלכות דיעות להמורה הגדול הוא הרמב"ם פס"ד הלכה בשו"ע או"ח סי' רל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתפו
מקור מפורש
בסימן זה
ראה טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקצו
מקור מפורש
בסימן זה
ראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג ובהיפך הסדר בטושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא יתרו שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
48 שו"ע או"ח סרל"א ודאדה"ז שם סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא פורים שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
59 עיין רמב"ם הל' דעות פ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. וראה הערה הבאה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בסימן זה
35 באכילתו וכו' משאו ומתנו : ראה רמב"ם הל' דיעות פ"ג ה"בג. שם רפ"ה. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב. וראה או"ת להה"מ עה, ב ד"ה עוד נראה לי (בהוצאת קה"ת ה'תש"מ ואילך — סרנ"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בסימן זה
79 "בכל דרכיך" וב"כל מעשיך" : משלי ג, ו. אבות פ"ב מי"ב. וראה רמב"ם הל' דיעות פ"ג ה"בג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות נח
מקור מפורש
בסימן זה
78 רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
[edn_50_*] בגכי"ק לא נגמר ההערה. ולכאו' הכוונה לרש"י לך יד, יד. המו"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז אחרי אחרי
מקור מפורש
בסימן זה
42 אבות פ"ב מי"ב. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בסימן זה
42 כל מעשיך. . לשם שמים : אבות פ"ב מי"ב. רמב"ם הל' דעות ספ"ג, טושו"ע או"ח סרל"א. וראה מכתב עש"ק ח"י אלול ה'תשמ"ז הערה ד"ה זה (לקו"ש חל"ד ע' 319). וידועה תורת הבעש"ט (צוואת הריב"ש — הוצאת קה"ת — בתחילתה (ס"ג)): כל האדם צריך לעבוד השי"ת בכל בחינותיו. . מפני שהשי"ת רוצה שיעבדו אותו בכל האופנים. ועד"ז הוא באו"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) סז, א [בהוצאת קה"ת תש"מ ואילך — סי' רה(ב)].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
22 ראה רמב"ם הל' דיעות פ"ג. טור ושו"ע או"ח סי' רלא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א פ' זכור שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
22 ראה רמב"ם הל' דיעות פ"ג. טור ושו"ע או"ח סי' רלא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
6 משלי ג, ו. שולחן ערוך אורח חיים סימן רלא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה יז
מקור מפורש
בסימן זה
4 שו"ע או"ח סימן רלא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בסימן זה
4 שו"ע או"ח סימן רלא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בסימן זה
14 ראה טור ושו"ע או"ח סימן רלא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ל
מקור מפורש
בסימן זה
38 ראה רמב"ם הלכות תשובה פרק ט. טור ושו"ע או"ח סימן רלא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג יתרו שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
37 משלי ג, ו. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג הוספה שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
11 עיין רמב"ם וטושו"ע או"ח סרל"א: ומי שנוהג כן עובד את בוראו תמיד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בסימן זה
טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז צו שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
31 ראה רמב"ם הל' דיעות פ"ד ה"ה: ולא יישן ביום. סוכה כו, ב וטושו"ע או"ח סרל"א וס"ד סע' טו. וראה גם שו"ע אדה"ז בתחלתו, שצריך לקום משינתו קודם אור הבוקר.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בסימן זה
וכמו שנאמר בכל דרכיך דעהו ונתבאר ברמב"ם (דעות סוף פרק ג') והובא להלכה בטור ושו"ע או"ח סי' רל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בסימן זה
3 חיובה תמידי: ראה טושו"ע או"ח סרל"א. ועדייז בנוגע לחסידות ועניני' -- בהוראת ב"ק אדמו"ר מהר"ש (ס' התולדות סו, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בסימן זה
9 משלי ג, ו טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח קרח שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
* אבות פ"ב מי"ב. משלי ג, ו. טושו"ע או"ח סרל"א. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ו שם הערה 52.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בסימן זה
4 ראה שו"ע או"ח סרל"א. תניא רפ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בסימן זה
1 רחל ולאה. (שיחת ה' פ' קרח, ב' דר"ח תמוז, ה'תשכ"ד -- לתלמידות ת" המסיימות מבית רבקה) 66 ראה שולחן ערוך אורח חיים סרל"א. שו"ע אדמו"ר הוקן ס"א ס"ה. תיא ריש פמ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בסימן זה
4 לשם שמים . . דעהו: ראה טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט כ"ף אב שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
15 טושו"ע או"ח סרל"א. וראה לקוטי שיחות [המתורגם] ח"ג ע' 161, 187. ח"ו ע' 197.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה יט
מקור מפורש
בסימן זה
1 די בריאה גוט : בראשית א, לא, וראה מו" ח"ג פכ"ה (ופי"ג). בכל דרכיך דעהו: ראה טושו"ע או"ח סרל"א, ,ראש" (קאָפ) : עטרת ראש בתחלתו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כ
מקור מפורש
בסימן זה
1 די בריאה גוט : בראשית א, לא, וראה מו" ח"ג פכ"ה (ופי"ג). בכל דרכיך דעהו: ראה טושו"ע או"ח סרל"א, ,ראש" (קאָפ) : עטרת ראש בתחלתו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כח
מקור מפורש
בסימן זה
1 כל מעשיך לשם שמים: טושו"ע או"ח סרל"א. וראה ג"כ מ"ה מח' פרקים להרמב'ים:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה לא
מקור מפורש
בסימן זה
2 אָזוי גערופענע : כי באמת גם בהם נאמר בכל דרכיך דעהו וכל מעשיך יהיו לשם שמים (טושו"ע או"ח סרל"א. וציע שבשו"ע אדה"ז סקנ"ו סיב לא העתיק כל מעשיך כר).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה לב
מקור מפורש
בסימן זה
3 יעדן פרט .. לעבן: כמ"ש בכל דרכיך העהו (טושו"ע או"ח סרל"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בסימן זה
8 ואה טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בסימן זה
1 משלי ג, ו. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
9 אבות פ"ב מיייב. משלי ג, ו שו"ע או"ח סי' רלא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
1 על טהרת הקודש: שגם לימודי חול ועניני הרשות נשמרים מכל דבר לא טהור כאילו היו קודש (ראה חגיגה יט, ב. תו"א יב, ב. ועוד. וראה סד"ה זכור את יוה"ש תרכ"ו). ע"ד הציווי: בכל. דרכיך דעהו (טושו"ע או"ח סרל"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
2 אבות פ"ב מי"ב. משלי ג, ו. רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
2 משלי ג, ו. רמבים הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כ
מקור מפורש
בסימן זה
1 שצ"ל כל מעשיך לשם שמים ובכל דרכיך דעהו (שו"ע או"ח סרל"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
2 לשם .. דעהו: טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
27 משלי ג, ו. רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
25 משלי ג, ו. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ה
מקור מפורש
בסימן זה
8 משלי ג, ו. וראה רמב"ם שם ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו מקץ שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
14 אבות פ"ב מי"ב. רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יו"ד שבט שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
10 משלי ג, ו. טושו"ע או"ח סי' רלא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
23 פ"ג. וראה תוספתא ברכות רפ"ד. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
49 משלי ג, ו. אבות פ"ב מי"ב. טושו"ע או"ח סי' רלא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
69 משלי ג, ו. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בסימן זה
11 הציוויים דכל מעשיך . . דעהו: אבות פ"ב מי"ב. משלי ג, ו. רמב"ם הלי דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א, שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ברכה-שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
40 משלי ג, ו. טושו"ע או"ח סרל"א. ההוספה בזה על "כל מעשיך לשם שמים" – ראה לקו"ש ח"י ע' 104 ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בסימן זה
ועל פי פסק הרמב"ם ומובא בטור ושו"ע או"ח סי' רל"א ובכ"מ אשר עבודת השי"ת הוא בכל דרכיך אכילה שתי' הליכה וכו', ונפלאתי עליו, כי הלא עיקר הדבר בא מאמונה בבחי' קטנות, או כלשון רז"ל קטני אמנה כי אמונה כדבעי מכרחת לומר אשר לפום גמלא שיחנא, היינו שאין הקב"ה נותן לאדם עבודה שאינה לפי כוחו, וכיון שהיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, בודאי שאין העבודה ממעטת מצד עצמה בבריאות הגוף.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בסימן זה
יאוש -- שלא מדעת, ומובז ג"כ שזהו בהיפך הגמור מדרישת הבעש"ט עבדו את ה' בשמחה, שבלשון עבדו נכללו ג"כ הענין דבכל דרכיך דעהו, וכמבואר ברמב"ם הלכות דיעות ובשו"ע או"ח סי' רל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בסימן זה
2 אבות פ"ב מי"ב. משלי ג, ו. וראה שו"ע או"ח סרל"א,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ה
מקור מפורש
בסימן זה
2 כל מעשיך .. לשם שמיס, ובכל דרכיך .. דעהו: אבות פ"ב מי"ב. משלי ג, ו. וראה רמב"ם הלי דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ לך לך-ז' חשון שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
24 משלי ג, ו. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בסימן זה
9 ראה רמב"ם הלי דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. וראה לקו"ש ח'"ג ע' 907. 932.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בסימן זה
8 אבות פ"ב מי"ב. משלי ג, ו. וראה רמב"ם הלי דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו*ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בסימן זה
9 בכל מעשיך . . בכל דרכיך: אבות פ"ב מי"ב. משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א, שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב. וראה רמב"ם שם רפ"ה,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בסימן זה
2 אבות פ"ב מי"ב. משלי ג, ו. וראה טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
ברמב"ם בספרו יד החזקה, בשמונה פרקים להרמב"ם, והובא לפסק הלכה בשו"ע או"ח סי' רל"א, וחזקה לדברים היוצאים מן הלב שנכנסים אל הלב השומע, והלב הרי הוא מלך באברים ושולט עליהם ומשפיע עליהם להתנהג מתאים להוראותיו, וק"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - הרבצת התורה וחיזוק היהדות שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
וכמבואר בארוכה ברמב"ם הלכות דיעות ובטור ובשו"ע אורח חיים סימן רל"א,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד וילך שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
52 משלי ג, ו. רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בסימן זה
2 טושו"ע או"ח סרל"א. וראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סקנ"ו, סיב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
בסימן זה
9 משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ'ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או*ח סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
4 כל מעשיך . . דעהו: אבות פ"ב מי*ב. משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדהיז או"ח סקג"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
בסימן זה
3 כל מעשיך לשם שמים: אבות פ"ב מי"ב. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ה
מקור מפורש
בסימן זה
2 לשם שמים . . בכל דרכיך דעהו: אבות פ"ב מי"ב. משלי ג, ו (ברכות סג, א). רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א (בהיפך הסדר שברמב"ם) ומסיים ,ומי שנוהג כן עובד את בוראו תמיד". -- וצע"ק שבשו"ע אדה"ז או*ח סקנ"ו השמיט כל מעשיך יהיו לשם שמים (אבל מציין בפנים לעיין באדר"נ פי"ז ובח"פ להרמב"ם פ"ה, שבשניהם מקושר הנ"ל עם ,בכל דרכיך דעהו* -- שהובא בשו"ע אדה"ז שם). -- וראה או"ת להה"מ עה, ב (סי' רנ"ב) ד"ה עוד נראה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ט
מקור מפורש
בסימן זה
8 כל מעשיך לשם שמים: אבות פ"ב מי"ב. רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. וצע"ק שבשו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב השמיטו (אבל מציין בפנים לעיין באדר"נ פי"ז ובח"פ להרמב"ם פ"ה, שבשניהם מקושר הנ"ל עם ,בכל דרכיך דעהו* -- שהובא בשו"ע אדה"ז שם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה בראשית שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
57 משלי ג, ו. רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בסימן זה
8 משלי ג, ו. וראה רמב"ם הלי דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בסימן זה
5 אבות פ"ב מי"ב. וראה רמב"ם הלי דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
בסימן זה
5 בכל דרכיד דעהו: משלי ג, ו (וראה ברכות סג, א). רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב. וראה או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) עה, ב דייה עוד נראה (בהוצאת קה"ת תש"מ ואילך -- סרנ"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
בסימן זה
842 ראה רמב"ם הל' תשובה רפ"ט. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
19 משלי ג, ו. שו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
30 משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דיעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז שם סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
בסימן זה
98 עיין רמב"ם הל' דעות ספ"ג, וטושו"ע או"ח סרל"א: ומי שנוהג כן עובד את בוראו תמיד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשח"י
מקור מפורש
בסימן זה
35 משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בסימן זה
5 משלי ג, ו. וראה שו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
בסימן זה
121 משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז שם סקנ"ו ס"ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, תשי"ב
מקור מפורש
בסימן זה
ט ראה רמב"ם הל' דעות פ"ג. טור ושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסימן זה
11 ראה שו"ע או"ח סרל"א. תניא פ"ז: "והכל כאשר לכל נשפע ונמשך כו'".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום א' פ' אמור, י"ד אייר, פסח שני, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסימן זה
7 משלי ג, ו. וראה טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסימן זה
20 משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. שו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
148 ראה רמב"ם הל' דיעות פ"ד ה"ה: ולא יישן ביום. סוכה כו, ב וטושו"ע או"ח סרל"א וס"ד סע' טו. וראה גם שו"ע אדה"ז בתחלתו, שצריך לקום משינתו קודם אור הבוקר.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב**, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
343 ראה אבות פ"ב מי"ב. רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 646 בהערה ד"ה כל מעשיך לשם שמים.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
370 משלי ג, ו. וראה גם רמב"ם הל' דיעות ספ"ג, שמונה פרקים ספ"ה. טושו"ע או"ח סרל"א. נתבאר בלקו"ש ח"ג ע' 907. ע' 932. תו"מ חל"ג ע' 252. ע' 256.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
741 ראה טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז שם סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
1162 משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז שם סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' קרח, ב' דר"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
730 ראה שו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז (מהדו"ב) ס"א ס"ה (ובמהדו"ק – ס"ב). תניא ריש פמ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
820 משלי ג, ו. ברכות סג, א. רמב"ם הל' דעות ספ"ג. שו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
1558 משלי ג, ו. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
74 משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. שו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' שלח, כ"ו סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
2440 ראה שו"ע או"ח סרל"א. תניא רפ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
3136 משלי ג, ו. רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד אור ליום ה' - הוד שבנצח - י"א אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
1130 משלי ג, ו. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשמ"א
מקור מפורש
בסימן זה
75 ראה אבות פ"ב מי"ב. רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשמ"א
מקור מפורש
בסימן זה
103 מכיון שעבודת ה' צריכה להיות תמיד (רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בסימן זה
19 אבות פ"ב מי"ב. רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 646 בהערה ד"ה כל מעשיך לשם שמים.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור ליום ה' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון
מקור מפורש
בסימן זה
94 דנוסף לזה שהמעשים שעושים לשם שמים הם (גם מצד עצמם) בכלל עבודת ה' (ראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג: המהלך בדרך זו . . עובד את ה' תמיד . . שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא. וכ"ה גם בטושו"ע או"ח סרל"א), ובמילא חל בזה הציווי (תהלים ק, ב) "עבדו את ה' בשמחה" – מתוסף בזה גם קיום הציווי (דוכל מעשיך יהיו לש"ש ובכל דרכיך דעהו), ולכן הוא בכלל "השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה " (רמב"ם סוף הל' לולב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בסימן זה
68 אבות פ"ב מי"ב. רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 646 בהערה ד"ה כל מעשיך לשם שמים.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ח
מקור מפורש
בסימן זה
89 אבות פ"ב מי"ב. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, תשי"ב*
מקור מפורש
בסימן זה
ט ראה רמב"ם הל' דעות פ"ג. טור ושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשח"י
מקור מפורש
בסימן זה
35 משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ט"ו תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
76 אבות פ"ב מי"ב. רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
29 ראה אבות פ"ב מי"ב. רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 646 בהערה ד"ה כל מעשיך לשם שמים.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תצא, י"ג אלול ה'תשמ"א
מקור מפורש
בסימן זה
23 אבות פ"ב מי"ב. רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. וצע"ק שבשו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב השמיטו (אבל מציין בפנים לעיין באדר"נ פי"ז ובח"פ להרמב"ם פ"ה, שבשניהם מקושר הנ"ל עם "בכל דרכיך דעהו" – שהובא בשו"ע אדה"ז שם).
פתיחה בהקשר
אור תורה פסוקים מלוקטים שסט
מקור מפורש
בסימן זה
מז בצוה"ר ואוה"א וכתבי קודש בקיצור: כל ערום יעשה בדעת. פירוש, מי שהוא חכם יעשה אפילו משא ומתן שלו בדעת. וכסיל, אפילו כשהוא פרנס או ראש [ נ"א: פרוש מתאוות העולם, אעפ"כ] אולת הוא.
----- הערות וציונים -----
בנו"א בדמ"א פ' קדושים ד"ה אל תפנו: כמו שאמר הרה"מ המנוח מו"ה דוב בער זללה"ה כל ערום יעשה בדעת היינו אפילו עשיות גשמיות ואפילו ערמה שעושים הכל הוא בדעת קונו, כמו אביגיל [ראה מגילה יד, ב], וכסיל יפרוש היינו אפילו עושה דבר פרישות וקדושה אולת יחשב אע"פ שהוא דבר מצוה וחכמה כמו שנים שאכלו פסחיהם וכו' [ראה נזיר כג, א] ע"ש.
אף על פי שעושה צרכי עצמו כו' הכל בדעת כו' – ראה צוה"ר סי' צד (ובהערות שם). להעיר מרמב"ם הלכות דעות פ"ג. טושו"ע או"ח סי' רלא.
פתיחה בהקשר