שיוך לסימן
אגרות קודש כרך כה ט'תקנ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
13 משמו"ר פי"ט , ה : בשמו"ר דפוס וילנא הוא בפיסקא ו, ובשמו"ר עם הענפים הוא בפיסקא ז. בד"ה וככה – להצ"צ וכו'): לשעבר אני וב"ד כו' לעת"ל אני לבדי שנאמר כי הולך לפניכם ה' ומאסיפכם אלקי ישראל (וראה מגלה עמוקות פ' עקב השייכות לאלול).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשנג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
איך מלו ישראל בלילה (שמו"ר פי"ט, ח) -
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
41 יחיש עוד יותר את הגאולה מן הגלות הנוכחית באופן של חפזון : היינו, שהגאולה תבוא מהר, בחפזון, אבל עצם הגאולה תהי', כדלקמן, "בשובה ונחת תושעון" — "כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון" (ישעי' נב, יב. מכילתא ויל"ש דלעיל הערה ד"ה קול דודי. שמו"ר פי"ט, ו. ד"ה וככה שבהערה דלהלן ד"ה בשובה ונחת תושעון).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
164 מחיש עוד יותר את הגאולה : זריזות בהיציאה מן הגלות, והגאולה עצמה באופן ד"בשובה ונחת תושעון" (ישעי' ל, טו) — "כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון" (שם נב, יב) — מכילתא עה"פ בא יב, יא. שמו"ר פי"ט, ו. יל"ש עה"פ בא שם (רמז קצט). יל"ש ישעי' עה"פ כי לא בחפזון תצאו (רמז תעו). וראה ד"ה וככה באוה"ת בא כרך א ע' שה. כרך ח ס"ע ב'תתקמא ואילך. המשך וככה תרל"ז בסופו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו פ' החודש פ' החודש
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
18 שמו"ר פי"ט, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו פ' החודש פ' החודש
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
18 שמו"ר פי"ט, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות תשא
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
איך מלו ישראל בלילה (שמו"ר פי"ט, ה) —
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח חוקת שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
10 ולכן לא הוזקק רש"י לפרש מ"ש "זאת חקת הפסח" (בא יב, מג), כי פירוש "זאת חקת הפסח" בדרך הפשט (משא"כ במדרש – ראה שמו"ר פי"ט, ב) היא, ש"זאת" – הדינים שנאמרו לאח"ז "כל בן נכר גו'", הם "חקת הפסח", משא"כ הדינים שלפנ"ז. שלכן חלקן בב' אמירות. (ובהלכה י"ל, שנפק"מ למאן דדריש טעמי' דקרא). הפירוש ב"זאת חקת התורה" דפ' מטות (לא, כא) – ראה לקמן ע' 8־187 ובהערה 9 שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
18 וכן מפורש בשמו"ר פי"ט, ה. שהש"ר פ"א, יב (ג). וכן מוכח לפי דחז"ל (פדר"א פכ"ט. תיב"ע פרשתנו שם, יג. ועוד) דגם מדם מילה נתנו לאות על הבתים. ולהעיר, שלפרש"י (לקמן פסוק מג) האזהרה ד"כל ערל לא יאכל בו" (שם, מח) נאמרה בי"ד בניסן [ועפ"ז צ"ע במ"ש במשכיל לדוד כאן, דמה שהקדים לקיחתו לעשור בחודש הוא "כדי שיתרצו למול א"ל ויקחו .. להזכירם שהם צריכים לעשות הפסח וכל בן נכר לא יאכל בו כו'" – שהרי אזהרה זו נאמרה לאחרי זה בי"ד].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פ' פרה שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
54 שמו"ר פי"ט, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
10 שמו"ר פי"ט, ה. ועד"ז בשהש"ר פ"א, יב (ג). פ"ג, ו (ד). וכדלקמן בפנים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
4 שבת'דיקן טאַג . . פסח: יעיין רמב"ם הל' חומ"צ רפ"ז: מ"ע כו' בנסים ונפלאות כו' כמש"נ זכור את יוהיש (ולא העתיק תיבת לקדשו). בסהמ"צ שלו מ"ע קנז. שמו"ר פי"ט, ז ,לזכור את יוה"ש זכר למע"ב כו' כך היו זוכרים הנסים שעשיתי לכם במצרים כו'" ומסיים למה כי בחוזק יד הוציאך ה' ממצרים. - ועפ"ז מתורצת קושית האחרונים מה מלמדנו הזכור דיוה"שי*.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
שמו"ר פי"ט, ז ,לזכור את יוה"ש זכר למע"ב כו' כך היו זוכרים הנסים שעשיתי לכם במצרים כו'", ומסיים ,למה כי בחוזק יד הוציאך ה' ממצרים".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
18 להעיר מהשייכות דעמלק וזכירת יצי"מ: דרמ"צ צה, ב ואילך. ובכ"מ. ולהעיר דזכירה זו בליל טו בניסן הושווה לזכור את יוה"ש לקדשו (רמב"ם הל' חומ"צ פ"ז ה"א ובסהמ"צ שלו מ"ע קנז). וראה פסחים קיז, ב. שמו"ר פי"ט, ז. הרמב"ם והמכילתא דרשב"י (להרב כשר) ע' סא־סב. וש"נ. לקו"ש חכ"א ע' 68 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשי"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן א
1896 שמו"ר פי"ט, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
26 שמו"ר פי"ט, ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
17 שמו"ר פי"ט, ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
49 שמו"ר פי"ט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פ' פרה, ח"י אדר שני, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
2 שמו"ר פי"ט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת ה'תשי"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
104 מכילתא בא יב, יא. שמו"ר פי"ט, ו. ועוד. וראה אוה"ת בא ס"ע שה ואילך. המשך וככה תרל"ז בסופו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח ה'תשי"ב[ftn_709_*]
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
11 שמו"ר פי"ט, ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
37 במשך ד' הימים שהחזיקו את השה בבתיהם, וכן בעת עשיית הפסח, כדאיתא במדרש (שמו"ר פי"ט, ה) שכ"שעשה משה את הפסח .. הי' ריחו הולך מהלך מ' יום", בכל ארץ מצרים שהיתה מהלך מ' יום (מ"כ שם).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
20 שמו"ר פי"ט, ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
184 שמו"ר פי"ט, ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
610 שמו"ר פי"ט, ה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
1515 ראה שמו"ר פי"ט, ו. אוה"ת שם. אוה"ת בא ס"ע רעא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
488 שמו"ר פי"ט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
945 שמו"ר פי"ט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1015 שמו"ר פי"ט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
174 ראה ב"ר פע"ח, א (ובפי' מהרז"ו). שמו"ר פי"ט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
1407 ובפרטיות יותר:
אמונה ("ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (בשלח יד, לא)) היא אמנם היסוד לכל הענינים, אבל, אמונה לבדה אינה מספיקה, ואם רוצים לצאת ממצרים, צריך גם "לעשות" משהו, מעשה בפועל.
וזהו שמצינו שכאשר הקב"ה הי' מבקש לגאול את בנ"י, ולא הי' להם זכות (שמו"ר פי"ט, ה), "נתן להם שתי מצוות, דם פסח ודם מילה .. שנאמר (יחזקאל טז, ח) מתבוססת בדמיך" (פרש"י בא יב, ו).
והענין בזה:
בהציווי דקרבן פסח נאמר (שם, כא) "משכו וקחו גו'", "משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצוה" (פרש"י שם, ו), והיינו, שלא הי' מספיק ליקח צאן של מצוה, אלא תחילה הוצרכו למשוך ידיהם מע"ז – כי, במשך רד"ו שנה היו בנ"י בגלות מצרים, שהיתה המלוכה היותר גדולה בעולם (ראה מכילתא בשלח יד, ה. ועוד), והרבה מהם נתערבו עם המצריים והתנהגו כמותם, ועד כדי כך, שלמרות היותם בני אברהם יצחק ויעקב, הי' מקום לטענה "הללו עובדי ע"ז והללו כו'" (ראה מכילתא שם, כח. ועוד). ולכן נצטוו לכל לראש "משכו ידיכם מעבודה זרה" שהייתם שקועים בה עד עתה, ותתנתקו מזה ("אָפּזאָגן זיך דערפון") ללא בושה, לעין כל; ורק לאחרי כן יכולים ליקח צאן של מצוה.
וכאשר שואלים כיצד יהי' בכחם של בנ"י לקחת את הע"ז של מצרים ולהקריב קרבן לה', מבלי להתיירא מן המצריים – הנה על זה נצטוו מקודם לכן על המילה (ראה דעת זקנים מבעה"ת בא יב, ג), "בריתי בבשרכם לברית עולם" (לך לך יז, יג), שהו"ע ההתקשרות עם הקב"ה למעלה מטעם ודעת שחודרת בבשר הגוף, שנעשה שונה מגופי אומות העולם, ואז, הנה גם כאשר יהודי נמצא עדיין במצרים, קודם היציאה לחירות, אינו מתפעל מן המצריים שמסביבו, ואומר להם שעומד לשחוט את הע"ז שלהם, להיותו שלוחו של הקב"ה לפעול בעולם, היינו, שהוא שולט על העולם, ואין העולם שולט עליו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
1815 שמו"ר פי"ט, ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
1532 שמו"ר פי"ט, ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פרשת פרה, ח"י אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
2363 שמו"ר פי"ט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, ח"י אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
2411 שמו"ר פי"ט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
874 שמו"ר פי"ט, ה. וראה שהש"ר פ"א, יב (ג).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
2887 שמו"ר פי"ט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
615 שהש"ר פ"א, יב (ג). וראה גם שמו"ר פי"ט, ה ובפי' מהרז"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
851 שמו"ר פי"ט, ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
1920 שמו"ר פי"ט, ה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
2064 שמו"ר פי"ט, ב. וראה אוה"ת חוקת ח"ג ע' תשעג ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' צג ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
581 מכילתא ופרש"י בא שם, ו. שמו"ר פי"ט, ה. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
727 שמו"ר פי"ט, ה. וראה שהש"ר שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
728 שמו"ר ספי"ז. וראה עץ יוסף לשמו"ר פי"ט, ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
2279 שמו"ר פי"ט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
1519 ישעי' נב, יב. וראה שמו"ר פי"ט, ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פרשת פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
1848 תהלים קיט, פ. וראה שמו"ר פי"ט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
946 שמו"ר פי"ט, ו. וראה המשך וככה תרל"ז פ"א ואילך. פקכ"ט ואילך (סה"מ תרל"ז ח"ב ע' שפז ואילך. ע' תשטו ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
11 שמו"ר פי"ט, ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום ברך
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
ויש להמתיק זה על פי מש"כ (שמו"ר פי"ט, ה 17 ) שבלילה זה מלו ישראל עצמם [ואף שאין מלין אלא ביום – וכמו שהקשו על זה בכמה ספרים – יש לומר בפשיטות, דהדין דמילה שלא בזמנה אינה אלא ביום – נתחדש לאחר מתן תורה (תוד"ה מר, יבמות עב, ב 18 )].
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תפ סדר כוס רביעי
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
1110 חידושים ביאורים ופסקים למהר"ז בינגא (תלמיד המהרי"ל) פסחים פ"א סי"א (ראיתי יש בני אדם בלילי פסח שמוזגין כוס מיוחד ומעמידין על השולחן ואומרים שזה הכוס לאליהו הנביא. ולא ידעתי מאין זה הטעם. ונראה דהטעם יוצא מהכא, שאם יבא אליהו הנביא בליל פסח, כאשר אנו מקווים ומחכים לו בזה הלילה, וצריך גם הוא לכוס). והיינו כאמור לעיל בתחלת הסעיף, מהמנהיג הל' פסח סי' ב (ואם יבא אליהו ימצא פתח פתוח ונצא לקראתו במהרה).
ח"י סוף סק"ו (ונוהגין באלו מדינות למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו כוס של אליה הנביא).
ובלקוטי טעמים ומנהגים, פיסקה כוסו (טעם כוס זה – כי אלי' הוא המעיד שישראל מקיימים מצות מילה (על פי מש"כ בפדר"א פכ"ט) המעכבת בפסח כמה שנאמר וכל ערל לא יאכל בו (הר"מ חאגיז בס' ברכת אליהו). ויש להמתיק זה על פי מש"כ (שמו"ר פי"ט, ה) שבלילה זה מלו ישראל עצמם [ואף שאין מלין אלא ביום – וכמו שהקשו על זה בכמה ספרים – יש לומר בפשיטות, דהדין דמילה שלא בזמנה אינה אלא ביום – נתחדש לאחר מתן תורה (תוד"ה מר, יבמות עב, ב)]. אבל קשה דלטעם זה הי' צריך למזוג כוס זה בתחלת הסדר, ועכ"פ לפני אכילת האפיקומן שהוא זכר לפסח).
ועוד שם (מזיגת כוס זה אחר ברכת המזון (חוץ מזמנים ידועים – שיחת חה"פ תש"ג)). וראה המלך במסיבו ח"א ע' רפה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ואתה תצוה] וז"ע שארז"ל על שלא ברכו בתורה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
637 כי בחפזון לא תצאו. . במד"ר : ישעי' נב, יב [ושם: לא בחפזון. בדילוג]. שמו"ר פי"ט, ו. ראה גם לקו"ת אמור לה, ב.
פתיחה בהקשר