125
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. מילה רק ביום – דין שנתחדש לאחר מ"ת
על הפסוק1 "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" דורשים חז"ל ב"תורת כהנים"2 (ובגמרא3) "ביום ולא בלילה". לפי זה יוצא שהדין שאין מלין בלילה4 נתחדש לאחר מתן תורה, אך לפני מתן תורה יכלה המילה להיעשות גם בלילה.
אף לפי המקור האחר לדין זה, במסכת שבת5, שלומדים זאת מ"ובן שמונת ימים..." – פסוק הנאמר בפרשת לך־לך6 (ובמיוחד לפי דברי ה"תוספות"7 האומר שדין זה נלמד בעיקר מפסוק זה), הרי זה רק בקשר למילה בזמנה, אך לגבי מילה שאיננה בזמנה, לומדים שהיא צריכה להיעשות ביום8 מן הוא"ו של "וביום השמיני..." – בפרשתנו, כהסבר ה"תוספות"9, וזה ודאי נתחדש לאחר מתן תורה.
ב. מדוע לא גרם הקב"ה לכך שימולו עצמם ביום?
כדי להסביר את הדברים יש להבין תחלה את דברי המדרש10, שבהיותם במצרים "הרבה מהן (מבני ישראל) לא היו מקבלים עליהם למול, אמר הקב"ה שיעשו הפסח, וכיוון שעשה משה את הפסח, גזר הקב"ה לד' רוחות העולם... הלכו ונדבקו באותו פסח... נתכנסו כל ישראל אצל משה אמרו לו בבקשה ממך האכילנו מפסחך... היה אומר... אם אין אתם נימולין אין אתם אוכלים... מיד נתנו עצמן ומלו...".
ממדרש זה יוצא שבני ישראל מלו עצמם בליל פסח11, יתר על כן משתמע מן המדרש, ובמיוחד כפי שהוא מובא בשיר השירים רבה, שמשה רבנו כלל לא מסר לבני ישראל את הציוי "וכל ערל לא יאכל בו", עד הלילה, כאשר באו בני ישראל לבקש ממנו "האכילנו מפסחך"12.
אין מובן איפוא: אמנם אפשר היה למול בלילה, כי זה היה לפני מתן תורה, אך בכל זאת, ולפחות בפנימיות הענינים, דורש הענין הסבר: כיון שבני ישראל ("הרבה מהן") לא נימולו אז מעצמם, אלא מפני ש"גזר הקב"ה
הערות
- 1. פרשתנו יב, ג.
- 2. עה"פ.
- 3. מגילה כ, א.
- 4. מגילה שם (במשנה).
- 5. קלב, א.
- 6. יז, יב.
- 7. שבת שם ד"ה ההיא. מגילה שם ד"ה דכתיב.
- 8. תו"כ כאן. יבמות עב, ב.
- 9. יבמות שם ד"ה מר.
- 10. שמו"ר פי"ט, ה. ועד"ז בשהש"ר פ"א, יב (ג). פ"ג, ו (ד). וכדלקמן בפנים.
- 11. וראה גם פרש"י בא יב, ו. בעל הטורים שם, יג.
- 12. ראה שהש"ר פ"א שם, דבתחילה א"ל "כל בן נכר גו'", ואח"כ – "וכל עבד איש מקנת כסף גו'", ורק אח"כ – "כל ערל לא יאכל בו". וראה בהמצויין בהערה 10 דכשא"ל משה דכך אמר לי הקב"ה כל ערל לא יאכל בו "מיד" מלו עצמם.
שמות רבה י״ט:ה׳ - הטקסט מספריא
זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הַזְהֵר לְיִשְׂרָאֵל עַל מִצְוַת הַפֶּסַח, כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ, וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כֶּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁפָּסַל לָעֲרֵלִים לֶאֱכֹל בַּפֶּסַח עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְשָׁעָה קַלָּה וּמָלוּ כָּל עַבְדֵיהֶם וּבְנֵיהֶם וְכָל מִי שֶׁיָּצָא עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לְאוֹהֲבָיו, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִם אֵין סִימָנְטְרִי עַל כָּל הַמְסֻבִּין אַל יִכָּנֵס אֶחָד מֵהֶם לְכָאן. כָּךְ הָאֱלֹהִים עָשָׂה מִשְׁתֶּה לָהֶם (שמות יב, ח): צְלִי אֵשׁ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁגְּאָלָן מִן הַצָּרָה, אָמַר לָהֶם אִם אֵין חוֹתָמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בִּבְשַׂרְכֶם לֹא תִטְעֲמוּ מִמֶּנּוּ, מִיָּד כָּל הַנּוֹלָד בְּמִצְרַיִם נִמּוֹלוּ לְשָׁעָה קַלָּה, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (תהלים נ, ה): אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, לֹא בִּקְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל לָמוּל בְּמִצְרַיִם, אֶלָּא כֻּלָּם בִּטְּלוּ הַמִּילָה בְּמִצְרַיִם חוּץ מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ח): וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ, לָמָּה (דברים לג, ט): כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ, בְּמִצְרַיִם. וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לְגָאֳלָן וְלֹא הָיָה לָהֶם זְכוּת, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לְמשֶׁה וְאָמַר לוֹ לֵךְ וּמְהוֹל אוֹתָם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שָׁם הָיָה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמָּל אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ה, ב): וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית, וְהַרְבֵּה מֵהֶן לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם לָמוּל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲשׂוּ הַפֶּסַח וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה משֶׁה אֶת הַפֶּסַח גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם וְנוֹשְׁבוֹת בַּגַּן עֵדֶן מִן הָרוּחוֹת שֶׁבַּגַּן עֵדֶן הָלְכוּ וְנִדְבְּקוּ בְּאוֹתוֹ הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, טז): עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, וְהָיָה רֵיחוֹ הוֹלֵךְ מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם, נִתְכַּנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֵצֶל משֶׁה אָמְרוּ לוֹ בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ הַאֲכִילֵנוּ מִפִּסְחֲךָ, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ עֲיֵפִים מִן הָרֵיחַ, הָיָה אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם אֵין אַתֶּם נִמּוֹלִין אֵין אַתֶּם אוֹכְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח וגו', מִיָּד נָתְנוּ עַצְמָן וּמָלוּ, וְנִתְעָרַב דַּם הַפֶּסַח בְּדַם הַמִּילָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹבֵר וְנוֹטֵל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹשְׁקוֹ וּמְבָרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ו): וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וגו', חֲיִי בְּדַם הַפָּסַח, חֲיִי בְּדַם מִילָה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- אגרות קודש כרך כח י'תשנג יבמות עב, ב
- לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ב מאותו ספר יבמות עב, א
- לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה ב מאותו ספר יבמות עב, א
- לקוטי שיחות כרך לו הוספות תשא מאותו ספר יבמות עב, ב
- לקוטי שיחות כרך ג לך לך שיחה א מאותו ספר יבמות עב, א
- לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה ב מאותו ספר יבמות עב, א
- לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה א מאותו ספר יבמות עב, א
- תורת מנחם תשי"א הדרן על הש"ס* יבמות עב , א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשי"ג יבמות עב, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה יבמות עב, ב
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב יבמות עב, א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח מקול מחצצים בין משאבים יבמות עב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ג יבמות עב , א
- שו"ת אבן העזר סימן יא יבמות דף ע"ב א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח ברך יבמות עב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תפ סדר כוס רביעי יבמות עב, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום ברך יבמות עב, ב
- ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק יד יבמות עב, א