בסוכות תשבו

שעבסוכות תשבו שבעת ימים¹ כל האזרח בישראל ישבו בסוכות² למען ידעו דורותיכם³ כי בסוכות הושבתי את בנ"י כו', נמצא שמצות סוכה דעכשיו הוא זכר לענני כבוד⁴ שהי' במדבר בצאתם ממצרים. וזהו מ"ש בתהילים ויבא מלך הכבוד⁵ כו' שקאי על מקיפים דסוכות דעכשיו שהוא נגד ענני כבוד שהי' במדבר, כי בתהילים מבואר שם ג' ענינים ר"ה ויו"כ וסוכות, שמ"ש לה' הארץ ומלואה⁶ קאי על ר"ה כמ"ש ארץ אשר הוי' אלקיך דורש אותה מראשית השנה⁷ כו', שבר"ה הארץ מקבל מבחי' הוי' עצמו משא"כ בכל השנה שאינה מקבלת רק מבחי' אלקים כמשי"ת. ומ"ש עוד מי יעלה בהר ה'⁸ ומי יקום במקום קדשו קאי על יו"כ שביו"כ הוא גילוי מבחי' מקום קדשו העצמי כמ"ש במשה הנה מקום אתי⁹ ונצבת על הצור כו' ויעבור ה' על פניו¹⁰ ויקרא הוי' הוי' כו' נמצא שבחי' מקום אתי הוא ענין גילוי של י"ג מדה"ר שזה ג"כ מאיר בכל יו"כ¹¹, ויבא מלך הכבוד הוא ענין הגילוי של מקיפים שעאדסוכות זכר לענני כבוד כנ"ל, נמצא שמבואר בקפיטל¹² זה של מזמור לדוד¹³ ג' ענינים ר"ה ויו"כ וסוכות לכן אומרים זה בר"ה ויו"כ¹⁴.

ולהבין את כל הנ"ל, גם להבין מ"ש כאן ארץ וכאן כתי' תבל, גם כאן כתיב ומלאה וכאן כתי' יושבי בה, דהנה כתי' אשריך ארץ שמלכך בן חורין¹⁵ אוי לך ארץ שמלכך נער¹⁶, נמצא שלפעמים הארץ היא בן חורין כשמקבל מבחי' הוי' עצמו כמו בר"ה משא"כ כשמקבלת ע"י ממוצעים ע"י בחי' נער שש"ע¹⁷ אז היא אינה בן חורין כמשי"ת. דהנה כתי' וזאת המצוה אשר ציוה ה' אלקי' כו' לעשות בארץ¹⁸ כו' שמע¹⁹ ישראל²⁰ כו', ולכאורה מה שייך זה לארץ דוקא הלא ק"ש היא חובת הגוף²¹ ונוהגת בין בארץ בין בחו"ל כמארז"ל מצות התלויות בארץ²² אינה נוהגת אלא בארץ אבל מצות שאינה תלויות בארץ נוהגת בין בארץ בין בחו"ל, וק"ש הוא חובת הגוף. דהנה כתי' את ה' האמרת היום²³ וה' האמירך היום²⁴ כו' וארז"ל אתם עשוני חטיבה אחת בעולם²⁵ שנ' שמע ישראל כו' הוי' אחד שישראל עושין אותו לשבח בעולם שאומרים הוי' אחד אף אני אעשה אתכם ג"כ חטיבה אחת בעולם שנאמר²⁶ ומי כעמך ישראל²⁷ גוי אחד בארץ כו', וצ"ל מה ענין השבח מישראל במה שאומרים ה' אחד הלא כתי' מקודם אנוכי הוי' אלקי'²⁸ כו' ולא יהי' לך²⁹ אלקים שעבאחורים כו' נמצא שהי' ציווי ע"ז בעת מ"ת מכבר ומה זה חידוש מזה שאומרים הוי' אחד שלכאו' הוא ענין אחד עם הציווי של אנוכי ולא יהי' לך. גם במנין המצות נמנה זה למצוה בפ"ע מצווה ליחדה³⁰ את ה' שהו"ע הוי' אחד, ואנוכי ולא יהי' לך נמנה לב' מצוות³¹ בפ"ע, דהנה ביתרו כתי' עתה ידעתי³² כי גדול הוי' מכל האלקי' כו' ואיתא במדרש שאמר השבח עדיין לא בשלימות³³ כי במשה כתי' וידעת היום³⁴ כו' כי הוי' הוא האלקים בשמים ממעל כו' נמצא שהוי' ואלקים כולא חד³⁵ ממ"ש ולא שאלקי' הוא מציאות בפ"ע, ולכאורה הלא במשה כתי' ג"כ כי הוי' אלקיכם³⁶ הוא אלקי האלקים, גם בתהילים כתי' ג"כ בזה הלשון הודו לאלקי האלקי'³⁷ כו', ומפני מה אמר במדרש שיתרו דווקא אמר השבח לא בשלימות, גם שבאמת יש סברא שיתרו קודם מ"ת בא³⁸ ושמע ג"כ הציווי של עשה"ד של אנכי ולא יהי' לך ובוודאי אמר השבח בשלימות.

דהנה בפי' אלקי' יש ב' פירושים הא' פי' אלקי' לשון אלקי' ממש כמ"ש במלאכים ויבאו בני האלקים⁴⁰ דמצד שהם בתכלית הביטול לאלקים נקראים ג"כ אלקי'³⁹, כמ"ש זה דור דורשיו⁴¹ מבקשי פניך יעקב סלה כו'⁴² שנק' פנימי' א"ס בשם יעקב מצד עוצם ביטולו לפנימי' א"ס, גם כמ"ש ויקרא לו אל אלקי ישראל⁴³ והפי' הוא שאלקי ישראל קראו ליעקב אל, שיעקב הי' בבחי' אלקי' ממש, גם במשה כתי' ונתתי עשב⁴⁴ כו' שאמר ע"ע ונתתי, ומלאכים דוברים ג"כ בשם ה' שעגכמ"ש בי נשבעתי⁴⁵ כו'. ויש עוד פי' אלקי' לשון כח⁴⁶ כמ"ש ואת אלי הארץ לקח⁴⁷ כו', ראה נתתיך אלקי' לפרעה⁴⁸ שנתן לו כח לשלוח העשר מכות למצרים, ודיינים נקראים ג"כ בשם אלקי'⁴⁹ ע"ש הכח והיכולת שיש להם, לכן מלאכים נקראים ג"כ בשם אלקי' ע"ש הכח שיש להם להשפיע למטה כל מיני השפעה שהם כוחות שלוחי השפע, כמו שאנו רואים למטה שיש תבואות שגדילים מן השמש ויש תבואות שגדילים מן לבנה כמ"ש ממגד תבואות שמש⁵⁰ וממגד גרש ירחים נמצא שבחמה ולבנה יש כח להשפיע למטה כמ"כ מלאכים הם כוחות שמשפיעים בעולמות העליונים הרוחני' ולכן נקראים אלקי' לשון כח⁵¹, ובאמת ב' הפירושים הכל ענין אחד דהכח שיש להם הוא רק מצד האא"ס המלובש בהם ולא שיש בהם כח מצד עצמם ח"ו רק מפני שהם בבחי' ביטול לאא"ס עד שהם בבחי' אלקי' ממש לכן שורה בהם אא"ס ומצד האא"ס השורה בהם נמצא בהם הכח והיכולת, כמו שליח הוא ביד המשלח שהמשלח הוא העיקר אבל השליח עצמו אין לו שום כח רק לפי רצון המשלח דווקא כמ"כ חמה ולבנה הגשמי או מלאכים עליונים הרוחניים אין להם שום כח מצד עצמם רק שהם כגרזן ביד החוצב⁵² כו' והעיקר הוא אא"ס המלובש בהם הוא העושה בהם הכח להשפיע בכל עולם לפי ערכו.

וזהו מ"ש וידעת כו' כי הוי' הוא האלקי' שהעיקר הוא הוי' שהוא אא"ס המלובש בשם אלקי' ושם אלקי' הוא טפל ובטל לבחי' הוי' כגרזן ביד החוצב כו', גם ע"ס דאצי' נקראים ג"כ בשם אלקי' מב' טעמים הנ"ל שהם כוחות ומקורים לכללות הע"ס הנמצאים בבי"ע והם בתכלית האחדות עם עצמות אא"ס המאיר בעולם אצי' כמ"ש איהו וחיוהי חד⁵³ איהו וגרמוהי כו', וזהו בשמים ממעל שקאי על ע"ס דאצי' ועל הארץ מתחת שהו"ע מלאכים דבי"ע עד חמה ולבנה הגשמי הכל הוי' הוא העיקר והאלקי' הוא בטל וטפל עד שאינה במציאות כלל נגד בחי' הוי', וזהו אין עוד אפי' עוד הטפל אין שייך ג"כ לומר עליו [שבאמת לבד שאין להם כח מצד עצמם אלא גם עצם מציאותם הוא ג"כ רק מצד אא"ס המלובש בהם ולולי הא"ס המלובש בהם אין להם שום מציאות כלל. נמצא שהכל הוא העיקר הוי' אפי' בבחי' מציאותן עד שאין שייך לקרוא להם אפי' בבחי' עוד הטפל, כי בכל נברא יש ב' בחי' פנימי' וחיצוני' ומצד פנימיותם הם בתכלית הביטול ונפשטים מהגבלתם ונכללים בעצמות שעדהאא"ס הבבע"ג עד שהם אלקו' ממש, ופי' אלקות ממש הוא כי עצמות אא"ס הוא באמת בלתי מוגבל רק כשצריך לירד למקבלים הוצרך לבוא ולהתצמצם בבחי' גבול בכדי שיהי' יש וגבול, אך כשנפשטים מיש שלהם אז הם ניכללים באא"ס הבלתי מוגבל ולכן הם אלקו' ממש כמו עצמות אא"ס הבלתי מוגבל ממש, אך באמת מצד חיצוני' שלהם הם עומדים בבחי' גבול ולכן יש בכוחם להשפיע למטה בבחי' גבול ג"כ כמו ממחנה מיכאל נמשך למטה בחי' חסד דווקא וממחנה גבריאל בחי' גבו' דווקא כמו חמה מגדל צמחים אלו, ובוודאי הם עצמם ג"כ בבחי' גבול ומציאות יש ולכן נקראים בשם אלקי' לשון כח מצד הכח הנמצא בחיצוני' שלהם להשפיע למטה, ונמצא לכאו' שזו ב' הפכים אך באמת הא בהא תלי' כי הכח הנמצא בחיצוני' שלהם הוא רק מצד עוצם הביטול שלהם בבחי' פנימי' שלהם לכן הם מקבלים הכח מאא"ס להשפיע למטה נמצא שהגבול שלהם הוא ג"כ מאא"ס הבלתי מוגבל כמו שליח שגם החיצוני' שלו הכח הנמצא בו הוא רק מצד פנימי' הביטול שלו למשלח, ולא עוד שלמע'⁵⁴ אפי' עצם מציאותן הוא ג"כ מא"ס לבד הכח הנמצא בהם משא"כ בשליח שעצם מציאותו הוא נמצא מצד עצמו אבל למע' הרי הכל הוא ממך כו', לכן הן הכח שלהם והן עצם מציאותן הוא רק מא"ס, וכ"ז הוא רק מצד פנימי' הביטול שלהם, ונמצא שב' הפי' הכל אחד]⁵³.

וזהו ג"כ כי הוי' אלקיכם הוא אלקי האלקים שהעיקר הוא הוי' דווקא כמ"ש לקמן עושה משפט⁵⁵ כו' הוא הוא העושה בעצמו את משפט יתום כו', וזהו מ"ש הודו לאלקי האלקים כל"ח שההודאה והביטול צ"ל לאלקי האלקים לעצמו' האא"ס המקור לכל בחי' אלקי'. ובזה יובן מ"ש במדרש שביתרו השבח עדיין אינה בשלימות שאמר כי גדול הוי' מכל האלקים משמע שיש מציאות ג"כ להם רק שהוי' הוא גדול מהם, ובאמת לפי המבואר לעיל אין להם שום מציאות כלל ומה שנראה מציאותן הכל הוא רק הוי'. וזהו אתם עשיתוני חטיבה אחת במה שאומרים הוי' אחד שהכל הוא רק אחדות הפשוטה ואין שום מציאות בלעדי ית'. וזהו מצוות היחוד באלקי' שנחשב למצווה בפ"ע, כי הציווי של אנוכי הוא מצוה להאמין שיש מציאות לא"ס ולא יהי' לך הוא מצווה בפ"ע שלא יהי' אלקי' אחרים ח"ו, אבל משמע שיש מציאות בלעדו רק שלא יהי' עובד להם אבל מצוות היחוד הוא ליחדה שבאמת אין שום מציאות כלל בלעדו ית', וזהו שאנו אומרים לשם יחוד קוב"ה ושכנתי' קודם כל מצוה⁵⁶ שהו"ע מצוות יחוד כנ"ל.

אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ כו' שהם ג"כ במדריג' אחד [ולכאורה איך שייך לומר עליהם אחד דבשלמ' על שעההקב"ה נופל לשון אחד שאין שום מציאות בלעדו ית', אך פי' אחד הנאמר על נש"י הפי' הוא כך] אחד שאין כיוצא להן כמ"ש באברהם אחד הי' אברהם⁵⁷ שלא הי' כיוצא בו בדורו כך נש"י הם אחד שאין כיוצא להן כמ"ש נש"י עבמ"ח⁵⁸ בנים אתם להוי'⁵⁹ כו' חלק הוי' עמו⁶⁰ משא"כ המלאכים. נמצא ששרשם ומקורם הוא בהוי' אחד בבחי' אחדות הפשוטה אך ירדו למטה בכדי להפכא חשוכא לנהורא⁶¹ דווקא, שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים⁶² דווקא לכן ירדו הנשמות למטה להפוך חושך התחתון לאור ע"י שישראל הם מתקשראן באוריי' ואוריי' בקוב"ה⁶³ נמצא שע"י מעשה המצוות גשמי' למטה הם ממשיכים הוי' אחד למטה. ועיקר הגילוי יהי' לע"ל כמ"ש ונגלה כבוד הוי'⁶⁴ כו' וכ"ז ע"י היום לעשותם⁶⁵ דווקא והעיקר הוא היום לעשותם⁶⁶ כמ"ש יפה שעה אחת⁶⁷ בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב, וזהו גוי אחד בארץ⁶⁸ שממשיכים בחי' הוי' אחד למטה בארץ ע"י תומ"צ הנעשים בארץ, ודווקא בארץ עי"ז הם ממשיכים מבחי' עצמות א"ס למטה מצד דנסב"ת⁶⁹ סוף מעשה עבמ"ת⁷⁰, ופי' בארץ ע"י הארץ מצד נסב"ת כנ"ל.

והענין הוא דהנה כתי' וזאת הארץ אשר תפול לכם לנחלה⁷¹ דאיתא במדרש כמה דברים ברא הקב"ה ולא בחר אלא אחד מהם, ברא כמה ארצות ולא בחר אלא בא"י כמ"ש כי לי⁷⁶ כל הארץ⁷³, כמה אומות ברא ולא בחר אלא בישראל כמ"ש כי לי ישראל⁷⁴ יעקב בחר לו יה⁷⁵, יבא ישראל שנאמר עליהם כי לי ישראל ויקבלו את הארץ שנ' כי לי הארץ עכ"ל⁷². נמצא שהארץ שייך לישראל דווקא. ולהבין זה דהנה כתי' זורע צדקות⁷⁷ כו' שתומ"צ נמשלו לזריעה כמ"ש אור זרוע לצדיק⁷⁸ שעושאור התומ"צ נזרע למטה. והענין הוא דכמו שבזריעה הגשמי' שכשזורעין גרעין אחד נצמח מזה אילן שלם כך ע"י קיום התומ"צ למטה בגשמי' ממשיכים אא"ס למטה שלא לפ"ע העבודה כמו בתפילין ממשיכים הקב"ה מניח תפילין⁷⁹ בציצית ממשיכים ל"ב נ"ח⁸⁰ בסוכה מקיפים עליונים⁸¹ וכמו"כ בלולב ואתרוג שזה רק כמו הזריעה שהצמיחה הוא לא לפ"ע הזריעה כך ע"י קיום התומ"צ ממשיכים שלא לפ"ע העבודה, לכן דכמו שהזריעה בגשמי' צ"ל בארץ דווקא שבלא ארץ לא יגדל ולא יצמח כלל כך מה שממשיכים מבחי' הוי' אחד ע"י תומ"צ צ"ל בארץ דווקא (... והענין הוא דכמו שבגשמי' הארץ הוא מוצא מהעלם אל הגילוי מפני שבה דווקא מלובש הכח הצומח רק שהגרעין הוא מעלה מ"ן לכח הצומח אשר בארץ ובהעלאת מ"ן המשכת מ"ד ולכן נגלה עי"ז הכח הצומח המלובש בה, כך דווקא בארץ הגשמי למטה מלובש בזה מעצמות א"ס הפשוט מצד נסב"ת רק שהוא בהעלם וכשמקיים תומ"צ למטה ה"ז מעלה מ"ן לאא"ס המלובש למטה שיאיר בבחי' גילוי למטה, ומצד שסוף מעשה עבמ"ת לכן עי"ז הוא ממשיך מבחי' עצמות למטה שיאיר בבחי' גילוי מאחר שזה הי' תחלת כוונתו שיהפוך חושך התחתון לאור ולהיות לו דירה בתחתונים. ..) שע"י הארץ דווקא נגלה הוי' אחד למטה.

דהנה איתא בסידור בבהמ"ז⁸² מה שאנו אומרים על הארץ שהנחלת לאבותינו⁸³, והקשו שם איך אנו אומרים זה עכשיו שאין לנו הארץ שנמסר לזרים, ותירץ שם שקאי על ארץ העליונה, שארץ עליונה אנו יורשים גם עכשיו כמ"ש ועמך כולם צדיקים⁸⁴ לעולם ירשו ארץ שהו"ע ארץ עליונה, כמ"ש התהלך⁸⁵ לפני ה' בארצות החיים⁸⁶ ב' ארצות ארץ התחתון ובחי' ארץ עליונה⁸⁷, וזהו גוי אחד בארץ דהפי' הוא ע"י הארץ הם ממשיכים הוי' אחד והמכוון הוא ע"י הארץ העליונה שהיא משפיע גילוי אלקו' למטה שהוא מקור נש"י (... ובאמת הפי' גוי אחד בארץ ע"י ב' ארצות דוקא שע"י קיום התומ"צ למטה בארץ הגשמי עי"ז מגלה ארץ העליונה גילוי אלקו', וזהו התהלך לפני הוי' בארצות החיים ע"י ב' ארצות דווקא שארץ הגשמי מגיע לבחי' ארץ העליונה שהוא בחי' מלכות⁸⁸ ובחי' מלכות מגיע לבחי' ארץ חפץ שעזשהוא בחי' עתיק סעהא"ס⁸⁹ בחי' מל' דא"ס כי מל' עולה עד הכתר⁹⁰ ולבחי' פנימי' הכתר⁹¹ כידוע. ..).

וזהו השמים שמים לה'⁹² והארץ נתן לבני אדם כי אדם קאי על תומ"צ כמ"ש ועל דמות הכסא⁹³ דמות כמראה אדם ובני אדם קאי על נש"י המקיימים תומ"צ לכן נתן להם את הארץ שמה שממשיכים הוי' אחד ע"י תומ"צ הוא דווקא ע"י הארץ כנ"ל [... ופי' גוי אחד בארץ הפי' הוא כך שממשיכים הוי' אחד ע"י תומ"צ למטה בארץ שענין התומ"צ הוא רק להפכה חשל"נ ונמצא שנכלל הכל בבחי' הוי' אחד, וגם ע"י הארץ דווקא מצד שבארץ הגשמי יש כח זו שכשמקיים בה תומ"צ ממשיכים מבחי' הוי' אחד מצד שבה מלובש מבחי' הוי' אחד בהעלם מצד נסב"ת וסוף מעבמח"ת לכן כשנשלם הסוף מעשה ממשיכים מבחי' מח' תחלה ונעשה לו דירה בתחתונים, אך מאין נמצא לו הכח לכ"ז לבוא להתבוננות של הוי' אחד ולקיים התומ"צ למטה להעלות הכל לבחי' אחד שיהי' נכללים בהוי' אחד הוא מחמת שמקבל מבחי' ארץ העליונה שבחי' ארץ העליונה נותן לו כח המעלה מ"ן לבוא לבחי' התבוננות של הוי' אחד ולקיים התומ"צ וזהו גוי אחד בארץ ע"י הארץ שהיא ארץ עליונה, ונמצא שמתחלה מקבל מבחי' ארץ עליונה כח המעלה מ"נ ואח"כ בא לבחי' אתדל"ת לבחי' התבוננות של הוי' אחד ומאחר שמשיג לבחי' הוי' אחד שהכל הוא רק הוי' ואין שום מציאות בלעדו ית' אז הוא בא לקיום התומ"צ בגשמי' ומעלה הכל לבחי' אחד ומהפך חשל"נ ובאתדל"ת אתדל"ע⁹⁴, ואתדל"ת זו מגיע עד עצמות א"ס הפשוט מחמת סוף מעבמח"ת ובקיום התומ"צ בגשמי' למטה בהארץ הזו הגשמי מגיע לבחי' ארץ חפץ שהו"ע מל' דא"ס ואז הוא בא לבחי' אהבה רבה אהבה בתענוגים אך כל הגילוים שאח"כ הכל הוא ג"כ ע"י ארץ העליונה בחי' מל' דאצי' וזהו לעולם ירשו ארץ, ולפי זה מ"ש התהלך לפני הוי' בארצות ב' ארצות קאי על מל' דאצי' ומל' דא"ס כנ"ל, ונמצא שפי' גוי אחד בארץ הפי' הוא שע"י הארץ הן ע"י הארץ התחתון ע"י קיום התומ"צ או ע"י הארץ העליונה נעשים אז בבחי' אחד שאז נכללים בבחי' הוי' אחד, והגם שמבואר לעיל שמצד שרשם ומקורם הם ג"כ בבחי' אחד, אך בבחי' אחד יש ג"כ ב' ענינים כמו שהוא למע' מתייחד בע"ס והעיקר בחי' אחד הוא מה שמתייחד למטה בז' רקיעי' וארץ שהנשמה מצד שרשה כמו שהיא למע' אינה נכללת בבחי' אחד זו רק דווקא למטה ע"י הארץ התחתון והארץ העליונה עד שמגלה בה מבחי' ארץ חפץ ואז הוא בא לבחי' ומדריגה היותר עליונה, ופי' מה אתם עשאוני חטיבה אחת פי' שעושין אותי לשבח בעולם שאין רואים שום מציאות רק אותי לכן אתם אומרים הוי' אחד שהוי' הוא אחד ואין שום מציאות אחר, שעחכך אני אעשה אתכם כו' וקורא לנש"י ג"כ גוי אחד שכמו שאתם מייחדים אותי בעולם כך אני ג"כ מייחד אתכם בעולם שכל העולמות מתייחדים ונכללים בנש"י ע"י שמהפכים הכל מחל"נ, ונמצא שהארץ מקבל מבחי' הוי' אחד ע"י נשמות ונשמות מקבלים מבחי' הוי' אחד ע"י הארץ ומקבלים זה מזה ואז שניהם נכללים בבחי' אחד משא"כ זה בלא זה לא הי' באים לבחי' ומדריגו' אחד האמיתי כנ"ל וד"ל. וזהו ג"כ מה אתם כו' אף אני כו' פי' מאחר שאתם עשאוני חטיבה אחת ומייחדים אותי בכם אז אתם מתייחדים ג"כ בארץ שמאחר שמתבוננים בהוי' אחד אז הם ממשיכים הוי' אחד למטה בארץ ג"כ ומתייחדים בארץ ע"י תומ"צ כנ"ל. ..]. וזהו וזאת המצוה אשר ציווה הוי' אלקי' אתכם לעשות בארץ כו' שמע ישראל כו' שענין ק"ש הוא כללות המצות⁹⁵ וכללות המצוות אינה שייך רק לארץ דווקא כנ"ל [... והענין הוא שבכדי שיבוא להתבוננות דשמע לבחי' הוי' אחד הוא מקבל תחלה מבחי' ארץ העליונה כנ"ל ואח"כ יבוא מזה לקיום התומ"צ למטה בארץ הגשמי ובאתדל"ת אתדל"ע מגיע לבחי' ארץ חפץ והגילוי מלמע' למטה הוא ג"כ ע"י ארץ העליונה בחי' מל' דאצי', ונמצא שכ"ז הוא שייך רק לבחי' ארץ דווקא ולכן כתי' לעשות בארץ דווקא. ..].

וזהו אשריך ארץ שמלכך בן חורין שכשארץ הגשמי למטה מקבל מבחי' הארץ העליונה הגילוי של הוי' ע"י תומ"צ כנ"ל אז הוא בן חורין שמאיר בה מבחי' חורין עילאין מבחי' אני הוי' לא שניתי⁹⁶, משא"כ שכשאינה מקבלת מבחי' ארץ העליונה שכשאין נעשה למטה קיום התומ"צ אז אוי לה שמקבלת מבחי' אלקי' ואינו מאיר בה מבחי' הוי' רק ע"י ממוצעים בחי' נער שש"ע ואז אין גילוי אלקו' למטה. וזהו שבר"ה אז הוא לה' הארץ שבר"ה נמשך גילוי אלקו' על כל השנה מה שיקיים תומ"צ בכל השנה ונמצא שאז הוא הגילוי כללית של כל השנה לכן אז הארץ הוא רק לה' שמאיר בהארץ מבחי' הוי' אחד, וזהו ארץ אשר הוי' אלקי' דורש אותה מראשית השנה שבר"ה הוי' דורש את הארץ, וזהו מראשית כי ראשית חכ' כמ"ש הוי' בחכ' יסד ארץ⁹⁷ כונן שמים בתבונה שהארץ שרשה מבחי' חכ', אך בכל השנה אינו מאיר בה מבחי' שרשה ומקורה כ"א ע"י תומ"צ, ולכן בר"ה מאיר בה מבחי' ראשית חכ' מבחי' הוי' מבחי' שרשה ויסודה, וזהו ג"כ מ"ש כי הוא על ימים יסדה שאז מאיר בהארץ מבחי' ים כי ים וארץ הוא עלמא דאתגלי' ועלמא דאתכסי'⁹⁹ ובבחי' עלמא דאתכסי' שם הוא תכלית הביטול משא"כ בחי' ארץ אין שם כ"כ ביטול אבל בר"ה מאיר בה מבחי' ימים מבחי' יסדה שעלמא דאתכסי' הוא מקור של עלמא דאתגלי' ובר"ה מאיר בה מבחי' שרשה ומקורה, וזהו ועל נהרות יכוננהו⁹⁸ כי נהר היוצא מעדן הוא בחי' נהר דבינה¹⁰⁰ עלמא דאתכסי' היוצא מעדן מבחי' חכ"ע¹⁰¹ שעטובר"ה מאיר בה מבחי' נהר ומבחי' חכ"ע כמבואר לעיל ואז הארץ הוא רק לה' וזהו ומלאה שהוא לשון מכה"כ¹⁰² שאז הוא מלא מבחי' גילוי אלקו' עד שאין נראה העולם כלל ליש ומציאות משא"כ כשמקבלת ע"י ממוצעים אז כתיב ויושבי בה שיש מציאות עולמות, וזהו תבל כי תבל הוא גימ' ב"פ ארי'¹⁰³ כי בעת הקרבת הקרבנות הי' יורד¹⁰⁴ כדוגמת ארי' דאכיל קרבנין¹⁰⁵ ויש ב' בחי' ארי' דיצי' וארי' דבריאה ובכלל הוא נער שש"ע שזהו בחי' ממוצעים, כי לה' הארץ קאי על א"י ותבל קאי על שאר ארצות¹⁰⁶ ששאר ארצות מקבל רק ע"י ממוצעים, ובאמת כתי' לה' בפתח שבאמת הוא הכל לה' אפי' בחי' תבל וזהו בחי' פ’תח שהוא שימוש להורות שהכל הוא לה' רק בגילוי בארץ מאיר בה מבחי' הוי' משא"כ שאר ארצות וזהו דרך כלל ובפרט הוא בכל ר"ה מאיר בכל הארץ מבחי' לה' כו' וד"ל.

מי יעלה¹⁰⁷ בהר ה' ומי יקום במקום קדשו כו' שקאי על יו"כ ופי' שבר"ה הארץ מקבל רק מבחי' הוי' כנ"ל משא"כ ביו"כ מאיר מבחי' הר הוי' שהוא בחי' לפני הוי', שיש ב' בחי' הוי' כמ"ש הוי' הוי' פסיק טעמ'¹⁰⁸, וב' בחי' הוי' הוא בחי' ג"ע התחתון וג"ע העליון כמ"ש כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב¹⁰⁹ נמצא שמקבלים רק חלק אחד ולפעמים כתי' כל השונ' הלכות מובטח לו שהוא בן עוה"ב¹¹⁰ שיורש כולה וזהו ב' בחי' הוי' הנ"ל שלפעמים הוא מקבל רק מבחי' הוי' דלתתא ולפעמים הוא מקבל גם מבחי' לפני הוי', ובכלל בר"ה העולמות אינם מקבלים רק מבחי' הוי' דלתתא וזהו לה' הארץ שהארץ אינה מקבל רק מבחי' לה' משא"כ ביו"כ הארץ מקבל גם מבחי' לפני הוי' וזהו בחי' מקום קדשו שהוא בחי' הנה מקום איתי, כי יש ב' בחי' מקום כמ"ש ברוך המקום¹¹¹ שהוא בבחי' השתל' אבל בחי' הנה מקום אתי הוא בחי' שלמע' מהשתל' שהוא בחי' הוי' דלעילא ובזוהר נק' אתר טמיר וגניז¹¹², ולבחי' מקום זה אינה יכול' להגיע עדיין בר"ה שעל מקום כזו כתי' מי יעלה כו' שפומי יקום כו' שלא כל אדם יכולים להגיע לבחי' מקום זו, לבד במשה ובאברהם וביעקב הי' הגילוי מבחי' מקום זו כמ"ש במשה הנה מקום אתי כו' ובאברהם כתי' וירא את המקום¹¹³ כו' וביעקב כתי' ויפגע במקום¹¹⁴ כו' אבל לבד ג' אילו אינם יכולים להגיע למעלה זו כ"א כמ"ש לקמן נקי כפים ובר לבב¹¹⁵ שלא יהי' לו שום פני' ולגרמי' אפי' אהבה שהיא חייך הוא ג"כ לגרמי' רק שיהי' אהבתו להוי' עצמו, וזהו אשר לא נשא לשוא נפשו בלא שום פני' ולגרמי' ולא נשבע למרמה שהיא השבועה שמשביעין אותו תהי צדיק¹¹⁶ ואל תהי רשע שיקיים השבועה כמו שהוא בד' תנאים אלו¹¹⁷ אז יכול להגיע לבחי' מקום קדשו הנ"ל, נמצא שאפי' בחי' צדיקים המקיימים תומ"צ בשלימות אינם יכולים להגיע למעלה זו עדיין כ"א כשימצא בהם ד' תנאים הנ"ל.

אך כתי' במקום שבעת"ש עומדים¹¹⁸ צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד שבבחי' תשובה בחילי' יתיר¹¹⁹ מגיע לבחי' מקום זו ודווקא ג"כ בד' תנאים כמ"ש יעזוב רשע דרכו¹²⁰ כו' שהיא בחי' עזיבת החטא, ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו¹²¹ כו' שהוא בחי' עקירת הרצון, אחרי שובי נחמתי¹²² כו' שהוא קבלה על להבא, קחו עמכם דברים¹²³ ושובו אל הוי' כו' שהוא ווידוי בפה, בד' תנאים אלו שבתשובה מגיע לבחי' מקום זו. נמצא שבר"ה שלא הי' לו עדיין בחי' תשובה הנ"ל אינו מגיע אז לבחי' מקום הנ"ל רק דווקא ביו"כ מחמת התשובה של עשי"ת שמקודם אז מגיע ביו"כ לבחי' מקום הנ"ל [... והגם שמבואר לעיל שבקיום התומ"צ בגשמי' למטה בארץ מגיע ג"כ לבחי' ארץ חפץ שהוא בחי' מל' דא"ס בחי' לפני הוי', אך זהו רק שמעורר למע' בבחי' ארץ חפץ הנ"ל מצד נסב"ת אבל הגילוי בנפש אינה מאיר רק מבחי' הוי' דלתת' שורש התומ"צ שהוא בחי' אא"ס המלובש בתומ"צ, ולמע' הוא בחי' אא"ס המלובש בע"ס דאצי' בחי' אדם שעל הכסא, ובעבודה הוא בחי' הביטול של הוי' אחד ביטול במציאות וזה הכל בא לו ע"י קיום התומ"צ שממשיך מבחי' הוי' למטה בנפש, אבל שיהי' הגילוי בנפשו מבחי' ארץ חפץ הנ"ל זה אינו כ"א שיהי' לו ד' תנאים הנ"ל של צדיקי' כמבואר לעיל, וזה לא כל אדם יכול להגיע לזו אך ע"י תשובה יכול להגיע לזו ג"כ שיהי' הגילוי בנפשו מבחי' ארץ חפץ הנ"ל בחי' אהבה בתענוגים בחי' מקום קדשו הנ"ל, לכן ביו"כ ע"י התשובה של עשי"ת שמקודם מתעלה כל אחד לבחי' מקום קדשו הנ"ל. ..]. וזהו מה שפאשדרז"ל כאן בישראל ערש"מ¹²⁴ כאן באין ישראל ערש"מ, כי בפ' השני' לא כתי' מאודך לכן לא נק' עדיין עושין רש"מ משא"כ בפ' ראשונה כתי' בכל מאדך¹²⁵ שזו בחי' בע"ת שמגיעים לבחי' מקום קדשו הנ"ל, וזהו ג"כ מ"ש זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה כי בחי' יעקב הוא בחי' הקל קול יעקב¹²⁶ קול התומ"צ, גם בחי' יעקב הוא בחי' רחמים¹²⁷ רבים שמגיע לפנימי' ועצמות א"ס כמ"ש ואשא אתכם על כנפי נשרים¹²⁸ ואביא אתכם אלי ממש לעצמותי ומהותי ע"י התעוררות ר"ר על נפשו, וגם בעסק התומ"צ מגיע ג"כ לפנימי' ועצמות כמ"ש פניך יעקב, אך הגילוי מפנימי' אינו כ"א ע"י תשובה כמבואר לעיל.

ויבוא מלך הכבוד¹²⁹ הוא בחי' סוכות, שר"ה ויו"כ הוא הכל מלמטה למעל' [... שהוא בחי' עלי' המקבלים שבר"ה עולים כללות העולמות לבחי' הוי' הב' וביו"כ לבחי' לפני הוי' שהוא הכל בדרך עלי' שהתחתון עולה ונכלל בהעליון אבל בסוכות הוא מלמעלמ"ט שהעליון יורד למטה. ..] אבל בסוכות הוא מלמעלמ"ט וזהו ויבוא מלמעלמ"ט מלך הכבוד כי יש ב' בחי' כבוד כבוד עילאה וכבוד תתאה¹³⁰ כי כבוד בגימ' ל"ב¹³¹ שהוא בחי' ל"ב נה"ח¹³² שהוא בחי' ל"ב שבהשתל' ול"ב נהח"כ שלמע' מהשתל', וזהו שביקש משה הראיני נא את כבודיך¹³³ שביקש הגילוי של ל"ב נהח"כ שלמעל' מהשתל', אך באמת זה אינו יכול להיות בבחי' ראיה וזהו וראית את אחורי¹³⁴ ופני לא יראו שאינו יכול להיות בבחי' ראיה כ"א בחי' ל"ב נהח"כ של השתל', וזהו קש"ת הראהו לו¹³⁵ שהוא בחי' אחוריים בלבד, וגם בתומ"צ מלובש בהעלם מבחי' כבוד עילאה הנ"ל אבל לא בבחי' ראיה בגילוי, אך ע"י תשובה ממשיכי' מבחי' כבוד עילאה הנ"ל בגילוי ולכן בסוכות אז הגילוי מבחי' כבוד עילאה הנ"ל ועיקר הגילוי יהי' לע"ל כמ"ש יהי כבוד ה' לעולם¹³⁶ ישמח הוי' כו' שמח לא נאמר אלא ישמח¹³⁷ לע"ל שאז יהי' עיקר הגילוי ועכשיו בכל סוכות הוא ג"כ מעין הגילוי דלע"ל ולכן בסוכות הוא ג"כ בחי' שמחה מעין דלע"ל שענין השמחה הוא גילוי ההעלם ובסוכות מאיר אז מהעלם אל הגילוי מבחי' אתר טמיר וגניז הנ"ל כנ"ל וד"ל.