והתהלכתי בתוככם

תעויום ג' ערב שבועות תרט"ו

והתהלכתי בתוככם¹ והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם² כו'. הנה לעיל מיני' אמר ונתתי משכני בתוככם³ כו' וא"כ מה יוסיף באמרו והתהלכתי בתוככם. אך יובן עם מאמר המדרש (הובא בילקוט שמעוני ע"פ זה⁴ ) משל למלך⁵ שבא אצל אריסו והי' האריס ההוא מיטמר מלפניו והמלך א"ל לאריס⁶ מה לך שאתה מיטמר מלפני הריני כיוצא בך כך המקום עתיד⁷ לטייל בין הצדיקים וצדיקים מזדעזעין לפניו והמקום אומר לצדיקים⁸ מה לכם שאתם מזדעזעין מלפני הריני כיוצא בכם כו'⁹, או¹⁰ לפי שאני כיוצא בכם יכול לא תהא מוראי עליכם ת"ל והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם, עכ"ל המדרש. ועם זה יובן ענין הנ"ל דבמש"א והתהלכתי בתוככם הוסיף לומר הריני כיוצא בכם כו'. אך להבין ענין¹¹ זה האיך שייך לומר התדמות להקב"ה עם הצדיקים (... גם מהו ההפרש בין מזדעזעים שלא יהיו צריכים להזדעזע מלפניו כו'¹² ובין מוראי שאמר אח"כ שאעפ"כ יצטרכו לירא מלפניו כו'. ..). גם להבין מה שדימה הקב"ה והצדיקים לאריס עם מלך כו', הלא באריס המלך נוטל חלק מחצה או יותר בשדה כי המלך בעצמו חסר שלימות וצ"ל נשלם ע"י השדה כמאמר מלך לשדה נעבד¹³, משא"כ למעל'¹⁴ באוא"ס אינו שייך לומר שהוא נשלם ע"י מעשה התחתונים כי הוא שלימותא דכולא¹⁵ ואינו צריך לשלימות זולתו וכמאמר אם חטאת מה תפעל לו¹⁶ ואם צדקת מה תתן לו¹⁷ וא"כ אין הנמשל דהקב"ה עם הצדיקים דומה כלל למשל דמלך ואריס כו'.

והנה להבין כל הנ"ל צריך להקדים מתחלה שיש ב' מיני הילוך, הילוך בבחי' פנים כמו שנאמר באברהם התהלך לפני¹⁸ כו', והילוך בבחי' אחוריים תעזוחיצוני' כמ"ש אחרי הוי' תלכו¹⁹ כו' (... והגם שאפי' במשה שהי' בחינתו גבוה מאברהם נאמר וראית את אחורי²⁰ כו', הנה יש הפרש בין בחי' ראי' שהוא בחי' גילוי המהות וזה לא יתכן רק בבחי' חיצוני' ואחוריים, אבל הפנימי' א"א לבוא בבחי' גילוי המהות אפי' במשה, אבל בחי' ההילוך בא ע"י ידיעת המציאות רק שאין הידיעה בבחי' השגה בלבד רק בדרך הרגשה להתפעל מזה וזה יכול להיות אפי' בבחי' הפנימי'. ולכן ההילוך דאברהם הגיע בבחי' פנים ומכ"ש הילוך דמשה כמבואר במ"א²¹ כו' וד"ל. ..). והנה מתחילה י"ל בד"כ ענין ההילוך מהו ההפרש בין עמידה להילוך ואח"כ יובן ענין ב' מיני הילוך. ויובן בהקדים ענין אשר אנכי מצוך היום²² בכ"י יהיו בעיניך כחדשים²³ שלכאורה אינו מובן איך יכול להיות בכל המצות כמו הנחת תפילין שמניחין בכל יום וכן לבישת הטלית בכל יום וכן ק"ש קורא²⁴ בכל יום נוסח אחד ואיך יכול להיות שיהיו כחדשים, וכן יקשה על ד"ת שארז"ל ע"פ והודעתם כו'²⁵ יום אשר עמדת²⁶ לפני הוי' אלקיך בחורב כו' מה להלן באימה וביראה²⁷ כו' איך יוכל להיות זה דבשלמא בשעת מ"ת דיבר ה' פב"פ²⁸ בעצמו ולכן הי' באימה ויראה, אבל עכשיו שקוראין²⁹ בספר איך יתכן להיות באימה ויראה כמו אז בשעת מ"ת כו'.

אך הנה ידוע שיש ב' בחי' ממכ"ע ובחי' סוכ"ע, בחי' ממכ"ע הוא אור ושפע הבא בבחי' התלבשות בעולמות והיינו שהעולמות מרגישים שפעם וחיותם³⁰ שהוא שופע בהם ועי"ז מחי' ומהווה אותם מאין ליש והרגשה זאת נק' בשם הלבשה כו'. והנה שפע זאת באה במדה ושיעור היינו שבכל עולם נמדד השפע השופע בו לפ"ע העולם המקבל החיות וממילא בא ונמשך החיות בחילוקי מדריגות רבות לפ"ע ריבוי והתחלקות שבנבראים כו'³¹ וכמו עד"מ חיות הנפש בגוף שבא בחילוקי מדריגות רבות כמו במוח החיות הוא רוחני יותר ובלב הוא מתגשם יותר לכן התפעלות הלב הוא מורגש יותר מגילוי השכל שבמוח כו', ואח"כ כאשר נמשך החיות ביד ורגל מתגשם החיות יותר עד שנעשה ממנו תנועה והילוך כו'. כן בחיות האלקי בעולם הבריאה ששם הוא עולם הנשמות³² ונהנין מזיו השכינה³³ שם החיות הוא רוחני יותר ואח"כ בעולם היצי' מתצמצם החיות יותר עד שבא בהתפעלות במורגש ולכן חיות תעחהקדש בעולם היצירה³⁴ מתפעלים ברעש גדול כו' עד שבעולם העשי' הגשמי נמשך החיות בתכלית הצמצום וההסתר כו', והנה בבחי' החיות³⁵ דממכ"ע אין שום התחדשות בשפע זאת כי כבר נמדד השפע בתחילת הבריאה כמה יהי' נמשך בכל יום ובאיזה אופן יומשך וכ"ז נמשך³⁶ בכל יום בלי שום שינוי כלל לא יוסיף ולא יגרע כו', ולכן אין כל חדש בשפע זאת, ומש"א המחדש בטובו³⁷ בכל יום מעשה בראשית היינו חידוש הישנות היינו שבכל נברא מתחדש חיותו בכל יום שיהי' חי' באופן שנמדד בו החיות בתחילת הבריאה אבל לא ישתנה מטבעו הראשון כו' (... וביאור ענין חידוש הישנות היינו כי כל מדה ושיעור שבא בגילוי בעולמות כבר נעשה מדידה זו בהעלם בבחי' עצמות המשפיע וכידוע שיש עשרה מאמרות הגלוים³⁸ בגילוי בעולמות להוות אותם מאין ליש ונק' עשרה מאמרות שבדיבור (וענין הדיבור היינו ירידת המל' מל' כלים שבה³⁹ בג' עולמות בי"ע כו') (ועד"ז יש עשרה מאמרות במח' והיינו בעצם המל' כמ"ש בבחי' אצי' ושם נמדד בהעלם איכות כל פרטי ההשתל' הבאים אח"כ בגילוי בדיבור⁴¹ והו"ע ים ויבשה⁴⁰ וכמארז"ל כל מה שיש ביבשה⁴² יש בים, והנה ענין⁴³ חידוש מעשה בראשית כי⁴⁴ היינו שנתחדש בכל יום שפע החיות מהעלם המחשבה לבוא בגילוי בדיבור ונמצא שהנברא מאין ליש ע"י הדיבור מתחדש חיותו ממקורו בהעלם במח' לכן אינו נק' שפע חדשה לגמרי מצד שגם במקורו במחשבה כבר בא השפע במדה ושיעור כו' וד"ל. ..).

והנה כל הנ"ל הוא בבחי' ממכ"ע כו' אבל בבחי' סוכ"ע הוא אור ושפע שבא ונמשך בכל העולמות בעולם היותר עליון דבריאה עד דומם הגשמי דעשי' בהשוואה וכמאמר את השמים ואת הארץ אני מלא⁴⁶ בהשוואה⁴⁵ אך המשכתו הוא בהעלם ולא בגילוי כי לית מחשבה תפיסא⁴⁷ בי' כלל כו'⁴⁸, אך כ"ז הוא ע"פ סדר ההשתל' אינו יכול להיות בחי' הסובב בגילוי בעולמות אבל ע"י תומ"צ ממשיכים אור הסובב בבחי' גילוי למטה בנש"י שבגופים כו', והנה כאשר מאיר בחי' הסובב הוא בחי' אור חדש לגמרי להיותו למעלה מבחי' מדה ושיעור אפי' בהעלם כו', ולכן תעטאמרו בכל יום יהי' בעיניך כחדשים כי באמת כ"ה שבכ"י שעושה את המצוה הוא ממשיך אור חדש שלא המשיך אתמול נמצא שהמשכה הוא⁴⁹ חדשה לגמרי מצד חיות החדש הנמשך בה וע"י בנה"א כו' (... כי הגם שגילוי הסובב הוא גילוי אור העצמי' כמ"ש מ"מ יכול להתגלות בע"א⁵⁰ עד אין שיעור כי אוא"ס הוא בעילוי אחר עילוי בעצמותו ולכן ע"י כל מצוה נמשך אור חדש לגמרי שלא נמשך מעולם עדיין כו' וד"ל. ..). וכן ע"י לימוד התורה בכל עת שלומד ממשיך אור חדש מבחי' סוכ"ע כמו בשעת מ"ת ממש ולכן אנו אומרים נותן התורה ל' הווה⁵¹ כי הנתינה הוא מחדש בכ"י כי בכ"י נמשך אור חדש מבחי' הסובב ע"י לימוד התורה ולכן צריך להיות באימה ויראה כמו בשעת מ"ת ממש, כי גם עכשיו הוא לומד בתורה בבחי' פב"פ כו' וד"ל.

ועוד יתפרש תיבת היום לעשותם⁵² כי ענין המעשה דתומ"צ להמשיך בחי' אור חדש דסוכ"ע אינו רק בעוה"ז הגשמי ולא בעולמות הרוחני' כי שם אינו נמשך רק מבחי' ממכ"ע (... ואפי' זיו תומ"צ שמקבלת הנשמה בג"ע אחרי שהיתה בגוף אינו רק הארה מעצמות אור תומ"צ שנעשה⁵³ בעוה"ז הגשמי ע"י גוף המעשה, וכן ארז"ל אשרי איש⁵⁴ כו' במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו וכנ"ל במא' ויחי⁵⁵ שעיקר קיבול השכר מעצם אור המצוה הוא לע"ל ולא בג"ע כו'. ..), וראי' לזה מענין התשובה שאינו רק בעוה"ז הגשמי כידוע מארז"ל המקדש את האשה⁵⁶ ע"מ שאני צדיק גמור אע"פ שהוא רשע גמור מ"מ מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו, נמצא שע"י הרהור תשובה בלבד יכול להתהפך מן הקצה אל הקצה מרשע גמור לצדיק גמור, משא"כ בעוה"ב לא יוכל להיות עלי' ממדריגה למדריגה כ"א ע"י ביטול והפשטה ממדריגה הראשונה ולכן כאשר נמשכה הנשמה אחרי תענוגי עוה"ז לא תוכל לבוא בג"ע להנות מזיו תענוג האלקי כ"א כאשר תזדכך נפשו בתחילה ע"י גיהנם ונהר דינור כו' (... וכן מגעה"ת לגעה"ע אע"פ ששניהם הוא בבחי' עונג האלקי מ"מ לא תוכל להתעלות מגעה"ת לגעה"ע כ"א ע"י העמוד⁵⁷ המפשיטה ממהות תענוג הראשון לגמרי כו'. ..). והיינו מפני שבעולמות הרוחני' אינו נמשך רק מבחי' ממכ"ע שהוא אור הבא בסדר והדרגה, לכן מי שהוא במדריגה התחתונה א"א לו לקבל האור שבמדרגה העליונה הימנה כ"א ע"י ביטול והפשטה ממדריגה הראשונה תפלגמרי, משא"כ בעוה"ז מאיר אור הסובב שאינו בא בסדר והדרגה להיותו למעלה מכל המדריגות לכן יכול להאיר ברשע גמור כמו בצדיק גמור רק שיהרהר תשובה בלבו כו' (... והטעם לזה שבעוה"ז מאיר דוקא אור הסובב היינו כמבואר במ"א שהתהוות הגשמי' מן הרוחני' א"א להיות בסדר ההשתלשלות רק מבחי' כל יכול⁵⁸ ונמצא שהתהוות עולם הגשמי הוא מבחי' הסובב דוקא רק שהסובב נמצא בו בהעלם עד שנראה ליש, אבל ע"י המצוה מהפכים הדבר הגשמי' ממש לאין ועי"ז נתגלה כח המהווה אותו שהוא בחי' הסובב כנ"ל בבחי' גילוי במעשה המצות כו' וכן ע"י התשובה כו'⁵⁹ וד"ל). וזהו הטעם דהיום לעשותם דוקא כו' (... משא"כ בעולמות הרוחני' אין מעשה וחשבון וחכמה כו' וד"ל. ..).

והנה עם הנ"ל יובן ההפרש בין בחי' עמידה לבחי' הילוך כו', שבחי' עמידה הוא בחי'⁶⁰ שפע הבאה במדה ושיעור היינו ההשפעה דבחי' ממכ"ע שכבר נמדד שפע זאת בהעלם המשפיע והגם שיש התחדשות בשפע זאת הוא רק מהעלם אל הגילוי ולכן נק' המקבל שפע זאת בחי' עומד עדיין⁶¹ להיות שהוא במדריגתו הראשונה רק שהמדריגה שלו נתחדשה בחיות חדש אבל לא נשתנה כלל ממהותו הראשון משא"כ בחי' הילוך הוא בחי' השפעת הסובב שהוא למעלה מבחי' אדם⁶² אפי' בהעלם ולכן כאשר מאיר בחי' הסובב הוא בחי' אור חדש לגמרי ולכן נק' המקבל שפע זאת בשם מהלך להיות שהולך ממדריגתו לגמרי ונתעלה בבחי' א"ס ממש (... ולכן נק' המלאכים בשם עומדים וכן הנשמות קודם בואם לגוף רק הנשמות המתלבשים בגופים ומקיימים תומ"צ בגשמיות נק' מהלכים כמשי"ת לקמן במאמר אם בדרכי תלכו⁶³ יעו"ש. ..).

ומעתה י"ל איך שבבחי' הילוך שלמעלה מבחי' עמידה יש ב' בחי' הא' בחי' הילוך בבחי' אחוריים והב' בחי' הילוך⁶⁴ בבחי' פנים כנ"ל. ויובן בהקדים המאמר דרשב"י (ברכות דל"ה ע"ב) אפשר אדם חורש כו' אלא בזמן שישראל עושין רצונו ש"מ מלאכתן נעשית ע"י אחרים שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם⁶⁶ כו' ובזמן שאין ישראל עושין רש"מ מלאכתן נעשית⁶⁵ ע"י עצמן כו'. והקושי' מפורסמת דהלא ואספת דגנך⁶⁷ נאמר בפ' והיה אם שמוע ושם נאמר בכל לבבכם⁶⁸ כו', ואיך יקראו בשם אין עושין רש"מ כו', ותי' הרה"מ נ"ע דמחמת שלא נאמר בכל מאדך⁶⁹ בפ' תפאשני', לכן נק' אין עושין רצונו של מקום כו' (... כי בכל מאדך הוא גילוי נקודת הלב שהוא הרצון שלמעלה מן הטעם לגמרי וזה דוקא נק' עושין רש"מ, ועד"ז תירץ בחידושי מהרש"א⁷⁰ ע"ד הפשוט⁷¹ דבכל מאדך הוא בכל ממונך⁷² וכ"ז שלא בא למדה זאת להפקיר ממונו ורכושו בשביל רצון ה' נק' אין עושין רש"מ כ"כ יעו"ש. ..). אך גם זה אינו מובן וכי בשביל שלא נגלה נקודת הלב יקרא אין עושין רש"מ הלא יש⁷³ לו אהבה דבכל לבבכם ובכל נפשכם ומקיים כל המצות ושומר א"ע מכל מיני רע מחמת אהבה זאת⁷⁴.

אך ⁷⁵ יובן בהקדם ענין ברוך המקום⁷⁶ כי הנה ארז"ל הוא מקומו של עולם⁷⁷ והכוונה שהוא ע"ד דוגמא דמקום הגשמי שמגביל את מהות הנברא דומם או צומח כו' בו"ק מעלה ומטה וד' רוחות⁷⁸ וכן ברוחני' מקום הרוחני הוא מגביל הנברא הרוחני בו"ק רוחני' שנכללים בג' בחי' עומק ורוחב ואורך (... כמו עד"מ בשכל שיש בחי' עומק ורוחב ואורך, עומק הוא עצמי' ההשכלה הפרטי' בראשית מציאותה מכח המשכיל הנקרא אין וכאשר מבריק בגילוי במוח נק' רוחב, והאורך הוא כח המדידה⁷⁹ שבהשכלה להביאה בהסבר ההשגה כמבואר בשער היחוד פ"א יעו"ש⁸⁰. ..). כן עד"ז למעלה אמיתית המגביל ומודד כל הנבראים הן בהתהוותם מאין ליש והן בקבלת חיותם שהוא בחי' הביטול הנמצא בהם הכל הוא מצד בחי' אלקות שנותן מדה וקצבה לכל נברא פרטי ובחי' זאת נק' מקום כו' (... והנה מקום זה הוא בחי' ממכ"ע שהוא בחי' מל'⁸¹ דאצי' שבחי' ו"ק⁸² שבמל' הם מגבילים לאור האלקי שיתלבש בכל עולם לפ"ע להחיותו וכן הם מגבילים לבחי' העולם עצמו שהוא בחי' התהוות היש שלו באיזה אופן יהי' וע"ז כיוונו רז"ל באמרם הוא מקומו של עולם פי' שהוא עושה בחי' המקום בכל העולמות, הן בבחי' החומר להגבילו בששה קצוותיו והן בבחי' חיות האלקי לצמצמו שיתלבש בבחי' החומר בבחי' הרגשה כו'.

אך מבואר במ"א בביאור דוהתהלכתי⁸³ ששמעתי בשנת תר"ב פ' וישלח שיש בחי' ב' בבחי' מקום שהוא בחי' סוכ"ע, וביאור הדברים ע"ד שאנו רואים במקום תפבהגשמי בכלי גשמי שמדת הכלי הוא מקומה המגבילה, אבל האויר⁸⁴ המקיף לכלי ונושא וסובל אותה הוא בחי' מקום שהוא יתר ממדת הכלי וכמארז"ל אמתא באמתא היכי יתיב⁸⁵ כו', ועד"ז גם⁸⁶ ברוחני' בחי' סוכ"ע הוא בחי' המקיף לאור וחיות הממכ"ע עם גוף העולמות והוא כח הנושא וסובל את כל העולמות עם האור וחיות שבהם והוא קיומם האמיתי, והוא בחי' בינה מקור כל המקיפים⁸⁷ כו' (כן מבואר שם הל' ברשימה שלי, ולפ"ד שאין הכוונה על עצמי' הבינה רק בחי' הבינה הכוללת המדות דאצי' בתוכה שבחי' זאת למעל' מבחי' סובב ומקיף⁸⁹ כמשי"ת לקמן)⁸⁸, וגם ע"ז כוונו רז"ל באמרם הוא מקומו של עולם שהוא סובל כל העולמות בידיעתו המקפת אותם מראשם ועד תחתיתם ותוכם ותוך תוכם הכל בפ"מ והוא אמיתית המהווה אותם מאין ליש וגם הוא אמיתית קיומם (וכמבואר בלק"א פ' מ"ח יעו"ש)⁹⁰, כי אינו דומה המשל דמקום של האויר המקיף כלי הגשמי שהוא משמש רק עמידת הכלי שתעמוד בו בלבד כו', אבל בנמשל המקום הנושא וסובל הוא ממלא את כל העולמות עד דלית אתר פנוי מיני'⁹¹ (רק מילוי זה הוא בהעלם ובכולם בהשוואה כו' והוא אמיתית התהוותם מאין ליש ואמיתית קיומם כנ"ל)⁹². ומבואר עוד במאמר הנ"ל שב' בחי' מקום אלו דסובב וממלא הוא בחי' מקום דבע"ת ומקום דצ"ג יעו"ש. ..).

ומעתה יש להבין ענין ברוך המקום כי הנה כתיב הנה מקום אתי⁹³ והמקום⁹⁴ דהשתל' נכלל בלמעלה מהשתל' כו' (... ויתפרש ג"כ בב' בחי' הנ"ל בהג"ה שמקום⁹⁵ דממכ"ע שהוא בחי' המל' דאצי' נכלל בבחי' הסוכ"ע שהם בחי' המדות דאצי' כידוע דמתחילה קודם בנין המל' בבחי' פרצוף שלם⁹⁶ בפ"ע היתה כלולה בבחי' הי"ס דאצי' בחי' עשיראה דכולהו⁹⁷ ונק' עצם מעצמו⁹⁸ כו' ומכ"ש כשהיו בחי' המדות עצמם כלולים בבחי' בינה המקיפים ששם היתה בחי' המל' בבחי' ביטול בתכלית וזהו שהמקום דממכ"ע הוא אתי⁹⁹ נכלל בבחי' הסוכ"ע למעלה מהשתל' דממכ"ע. ויתפרש עוד באופן ב'¹⁰⁰ שגם המקום דסוכ"ע הוא אתי נכלל בלמעלה מהשתל' לגמרי שאינו גם בבחי' סובב לעלמין והוא עצמות הבינה דאצי' כנ"ל כידוע בכהאריז"ל דבחי' או"א עילאין¹⁰¹ הם למעלה מבחי' מקור למדות דז"א תפג(כי מקור מדות דז"א נק' יסו"ת¹⁰³ כו'¹⁰² ), ונק' בלשון החסידות אור המאיר לעצמו וע"ד מבשרי אחזה כשמשכיל השכלות עמוקות לעצמו¹⁰⁴ שאינם שייכים להנהגת המדות כלל כו', ובחי' זאת נק' אתה הוי' לבדיך¹⁰⁶ למעלה מבחי' סובב וממלא, אך אעפ"כ היו כלולים שם המדות בתכלית הביטול כי אור המאיר להיות מקור לבחי' זולתו שהוא בחי' המדות דאצי' עם בחי' בינה המקור למדות נמשך מבחי' אור המאיר לעצמו וא"כ ע"כ היו כלולים בו מתחילה (וע"ד מבשרי אחזה¹⁰⁵ שבחי' השכל איך להתנהג במדותיו נמשך מעצמות השכל המשכיל השכלות שאינם שייכים להנהגת המדות, וראי' שלפ"ע חכמתו בעצם כ"ה חכמתו בהנהגת מדותיו כו'¹⁰⁷ ), וזהו המקום דסובב שהוא ג"כ אתי¹⁰⁹ דהיינו שכלול ובטל באור העצמי' שלמעל' מבחי' סומ"מ וד"ל. ..)¹⁰⁸ ולזה צריך לברך ולהמשיך מבחי' הנה מקום אתי הנ"ל לבחי' הוא מקומו של עולם, והיינו שיומשך הביטול למטה בבחי' מקום דהשתל' (... שהוא בב' בחי' דסובב וממלא כנ"ל בהג"ה. ..), כמו למעלה כאשר הי' המקום כלול בלמעלה מהשתל' אשר שם הוא בתכלית הביטול, כן יתגלה ביטול זה בבחי' המקום שבגילוי כו', וזהו ברוך המקום ל' נפעל שבחי' הוא מקומו של עולם יתברך ויומשך ממקורו בחי' הנה מקום אתי הנ"ל כו' וד"ל.

והנה המשכה זאת שיתגלה הביטול דבחי' הנה מקום אתי בבחי' הוא מקומו של עולם כנ"ל שזהו גילוי אא"ס למטה כמו למעלה כו'¹¹⁰ לא תהי' מצ"ע רק ע"י אתעדל"ת דמעשה התחתונים דייקא (... כי כן הי' פנימי' הרצון אשר שלימות הכוונה שהוא להיות לו דירה בתחתונים שהוא גילוי אא"ס למטה כמו למעלה יהי' תלוי במעשה התחתונים כמבואר בסידור בשער ברהמ"ז¹¹¹ בענין ואח"כ תלוי במעשה התחתונים, שסוף מעשה מוכיח על תחילת המח' כו'. ..). והנה איזה אתעדל"ת תוכל לעורר הגילוי דאא"ס למטה כמו למעלה הוא ע"י אהבה דבכל מאדך דייקא שלמעלה מבחי' אהבה דבכל לבבך ובכל נפשך כו' (... והטעם לזה כי כל התעוררות צ"ל בדוגמתו דייקא וידוע אשר בחי' רצה"ע הנ"ל דלהיות לו דירה בתחתונים¹¹³ כו' הוא למעלה מן הטעם¹¹² לגמרי אפי' מבחי' טעם הכמוס כו' ולמעלה אפי' מבחי' עונג כו' כי העונג הוא בחי' שלימות ואין דבר שישלימנו כי הוא שלימותא דכולא כו' ולזאת לעורר רצון זה צ"ל ההתעוררות מלמטה ע"י הרצון שבנפש ג"כ בבחי' רצון¹¹⁴ שלמעלה מן הטעם לגמרי והוא בחי' נקודת הלב שהוא בחי' אהבה דבכל מאדך כנ"ל כו' וד"ל. ..). ולכן הם הנקראים עושין רצונו של מקום היינו שעושין וממשיכים בחי' תפדרצה"ע שלמעלה מבחי' מקום (... כנ"ל שבחי' מקום הוא בחי' המדות ובחי' חו"ב עילאין הוא למעלה מבחי' מדות ומכ"ש רצה"ע שזהו בחי' הכתר שלמעלה מחו"ב כו'. ..), שיומשך ויתגלה בבחי' המקום (... דסובב וממלא שנק' מקומו של עולם כנ"ל וד"ל (ומה¹¹⁵ שנק' בשם רצונו של מקום הגם שהרצון הוא למעלה מבחי' מקום כנ"ל היינו ע"ד הידוע בשם הבעש"ט שכל מקום שהרצון¹¹⁶ הוא שם¹¹⁷ שם הוא כולו, נמצא כיון שרצה"ע הוא להתגלות בבחי' מקום ממילא הוא מלובש בבחי' המקום בהעלם וממילא כל העצמות מלובש בבחי' מקום וכידוע דנעוץ תחב"ס¹¹⁸ וכתר עליון איהו כתר מל'¹¹⁹ רק שצריך שיתגלה בבחי' גילוי ממש וזהו ע"י מעשה התחתונים דוקא, ובזה יובן שלכן נק' רש"מ מצד שהוא מלובש בבחי' המקום בהעלם, מ"מ נק' צדיקים עושין רצונו של מקום מצד שממשיכין אותו מהעלם אל הגילוי כו' וד"ל. ..), משא"כ אותן שלא הגיעו לבחי' אהבה דבכל מאדך רק לבחי' בכל לבבכם ובכל נפשיכם כו' הגם שממשיכים תוס' שפע ע"י עבודתם מ"מ לא יומשך הגילוי למטה כמו למעלה ולכן נק' אין עושין רצונו של מקום להיות שאינם משלימין לגמרי רצה"ע ששלימות הרצון הוא להיות למטה כמו למעלה ממש דוקא כו' וד"ל.

וזה"ע ותקנא רחל באחותה¹²⁰ כו' שזהו תיאובתא דעלמא תתאה למהוי כגוונא דעלמא עילאה¹²¹ ממש (... כמו אל יקנא לבך¹²² כו' כ"א ביראת ה' שהכוונה להיות כמותם כו'. ..). והענין הוא דבחי' לאה הוא בחי' עלמא¹²⁴ דאתכסיא¹²³ שזה"ע התכללות המקום דהשתלשלות בלמעלה מהשתל' שנק' הנה מקום אתי וכידוע דבחי' לאה ילדה ששה בנים¹²⁵ שהם ו"ק שנק' בחי' הוא מקומו של עולם אך כל לידה מוכרח להיות ע"י עיבור בתחילה, ונמצא שמתחילה היו כלולים המדות בהעלם בבחי' לאה הנ"ל (... וזהו עלמא דאתכסייא שהעולם שהוא בבחי' מקום וזמן¹²⁷ הוא בבחי' כיסוי והעלם¹²⁸ להיותו נכלל ובטל בלמעלה מהשתל' כו'. ..), שהוא בחי' אותיות המחשבה¹²⁶ וזהו הנה מקום אתי שהמדות שהם בחי' מקומו של עולם כלולים באותיות המחשבה שהם למעלה מהשתל' (... והגם שאותיות המחשבה הם מקבלים מן המדות תפהכידוע דיעקב נשא שתי אחיות¹²⁹ ויעקב הוא בחי' המדות¹³⁰ והוא משפיע לבחי' לאה שהוא בחי' אותיות המח', הנה ידוע בפע"ח שער הנהגת ע"פ¹³¹ שיש ד' בחי' לאה ובחי' העליונה מד' בחי' הנ"ל הוא בעטרת יסוד אבא במקומה ובחי' האחרונה הוא בעטרת יסוד אימא חוץ לאחורי ז"א מבחוץ יעו"ש. וע"ד ההסבר בחי' האחרונה הוא בחי' הרהורי הלב שבוקעים ועולים אל המוח לחשוב ולהרהר בהם ובבחי' זאת המדות הם המשפיעים במחשבה שזה"ע יעקב נשא ב' אחיות הנ"ל, אך יש בחי' מחשבת שכל שהם אותיות דהשגה המולידים המדות, ויש בחי' אותיות המח' בעצם ההשכלה המוליד את המדות מצד עצם השכל למעלה מבחי' השגה כו', והוא בחי' העליונה דלאה ובחי' הק'¹³² דאותיות ההשגה שנק' מחשבת שכל ונק' אם לגבי המדות שהוא¹³³ בחי' יעקב כו', וכמ"ש בזהר ויצא ד' קנ"ד ע"ב וירא ה' כי שנואה לאה מהכא דסאני ב"נ עריין דאימי' כו' וד"ל. ..). משא"כ בחי' רחל הוא עלמא¹³⁴ דאתגלייא¹³⁵ שהוא בחי' ירידת המל' להתלבש באותיות שנבראו בהם שמים וארץ שעי"ז¹³⁶ צירופי האותיות שנק' דבר ה' נראה העולם ליש ומסתיר על אור האלקי השופע בו וזהו בחי' ומשם יפרד¹³⁷ (... וזהו עלמא דאתגלייא שהעולם שהוא בבחי' מקום וזמן הוא בהתגלות והאור האלקי המהווה אותו הוא מלובש בו בהסתר והעלם כו'. ..), אך אעפ"כ האור האלקי המלובש בצירופי אותיות שנבראו בהם שמים וארץ תשוקתו בתמידות לצאת מגדרי הכלי ולעלות בבחי' כליון וביטול במקורה ולהיות בתכלית הביטול כמו בחי' עלמא דאתכסייא הנ"ל וזה"ע הקנאה דרחל באחותה כי קנאה נק' בחי' אהבה עזה כרשפי אש להיות בבחי' כלה שארי ולבבי¹³⁸ (... והוא בחי' אהבה שהוא כמעלת הזהב על הכסף המבואר בלק"א ח"א פ"נ שנק' קנאה כמאמר קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבת י"ה¹³⁹ כי י"ה הוא בחי' שלמעלה מהשתל' שנק' אור המאיר לעצמו כנ"ל שהוא בחי' או"א עילאין כנ"ל¹⁴⁰. וההתבוננות בבחי' ביטול דמקור ההשתל' בלמעלה מהשתל' גורם הולדת אהבה כרשפי אש לצאת מגדרי הכלי וליכלל בלמעלה מהשתלשלות לגמרי לכן נק' בשם שלהבת י"ה כו'. ומה שנק' בשם אחותה הגם¹⁴¹ שבחי' לאה בכל בחינתה¹⁴² הוא גבוה הרבה¹⁴³ מבחי' רחל עד שנק' אם אפי' לגבי ז"א כנ"ל בהג"ה מ"מ¹⁴⁵ מצד שרשם נק' אחותי כי שרש אותיות הדבור¹⁴⁴ הוא בבחי' תפוחכמה עילאה כמאמר אבא יסד ברתא¹⁴⁶ ושם הוא שרש בחי' העליונה דלאה שהוא בעטרת יסוד אבא במקומה כנ"ל. ועוד אפ"ל ששרש ב' מיני אותיות הנ"ל דאותיות המח' ואותיות הדבור הם יותר נעלה בבחי' לובן העליון¹⁴⁷ דעצמות אא"ס ולכן נק' שתי בנות לבן¹⁴⁸ כו' ע"ש שרשם בלובן העליון¹⁴⁹ כו' וד"ל. ..).

והנה בחי' אהבה כרשפי אש הנ"ל הוא בחי' אהבה דבכל מאדך הנ"ל והוא בבחי' רצוא, והעלאה זאת עולה לבחי' חכ"ע ומעורר בחי' המשכה מלמעלה למטה ועי"ז נעשה בחי' שוב ועי"ז נעשה¹⁵⁰ גילוי אא"ס למטה כמו למעלה¹⁵¹ בעלמא דאתגלייא כמו בעלמא דאתכסייא (... והיינו שהם במהותם כמ"ש בבחי' יש נברא ואעפ"כ הם בתכלית הביטול כמו בעלמא דאתכסייא, משא"כ הרצוא הוא בחי' הפשטת מהותם כו' וד"ל. ..). וזהו ומעיין מבית ה' יוצא¹⁵² והשקה את נחל השטים, כי הנה כתי' ונהר¹⁵³ יוצא מעדן נהר הוא בחי' יסוד אבא¹⁵⁴ שהוא ממשיך בחי' הארה מחכמה עילאה¹⁵⁵ ולא עצמית החכמה עילאה ולכן נק' בשם יוצא מעדן (... כי כל הארה לא תוכל להתגלות כ"א ע"י העלם העצמי' אז נראה ההארה בבחי' חוץ מן העצמות, משא"כ כשהעצמי' מאיר אז ההארה נכללת בו בבחי' אין ואפס כזיו¹⁵⁶ השמש בשמש כו' וד"ל. ..), ואז נמשך להשקות את הגן בלבד שהוא בחי' בינה¹⁵⁷ כו' או אפי' בחי' מל'¹⁵⁸ כו' אבל מבחי' מל' בבי"ע¹⁵⁹ נמשכת ההארה בבחי' פירוד מן העצם וזהו ומשם יפרד כו', אבל כאשר ומעיין מבית ה' יוצא היינו שתהי' נמשך עצמות המהות¹⁶⁰ בבחי' גילוי אז והשקה את נחל השיטים שהוא בחי' טורי דפרודא¹⁶¹ מקור תאות תענוגי עוה"ז שגם הם יתהפכו ויהיו נכללים בבחי' ביטול באחדות ה' עד שמאיר אא"ס למטה כמ"ש למעלה, והיינו מטעם דאא"ס שבחכ"ע תפזהוא למעלה משני הבחי' דעלמא דאתגלייא דמל' ועלמא דאתכסייא דבינה¹⁶² ולכן כאשר מאיר הוא פועל הגילוי בעלמא דאתגלייא כמו בעלמא דאתכסייא בלי שום שינוי כלל וד"ל (... וזה"ע המבואר בזהר תרומה דקכ"ו ע"ב בענין קנאת סופרים אסגיאו משיכו דחכמתא עילאה לגבייהו היינו שיומשך החכמה עילאה בתוס' וריבוי שהוא המשכת עצמי' חכמה עילאה ולא הארה בלבד כסדר ההשתלשלות כו' וד"ל. ..).

ומעתה י"ל ענין ב' מיני הילוך דבחי' פנים ובחי' אחוריים כי הנה יש ב' מיני נשמות הא' בחי' נשמות הגבוהות מבחי' אצי' שאצלם בחי' נקודת הלב שהוא בחי' רעו"ד הוא בבחי' גילוי ממש והן הנק' עושין רצונו של מקום כי אצלם מאיר עצמות¹⁶³ האהבה דבכל מאדך והם תמיד בבחי' כלות הנפש לעצמות אא"ס המלובש בי"ס דאצי' ולכן פועלים למעלה ג"כ גילוי רצה"ע שהוא בחי' עצמות הסובב שיתגלה בבחי' ממכ"ע בבחי' גילוי ממש והיינו להיות שפועלים בעצמם בחי' שוב אחר הרצוא דאהבה דכל מאדך¹⁶⁴ לקבל עליהם עומ"ש ולבטל רצונם (... שהוא בבחי' כלות הנפש כנ"ל)¹⁶⁵ מפני רצון ה' להיות לו דירה בתחתונים ואז נתהפך הרצוא עצמו לשוב (ע' בב"ז פ' תזריע¹⁶⁶ ) והיינו שהאהבה כרשפי אש שהיתה מתחלה אצלם בבחי' רצוא עתה מתלבשת היא בתומ"צ ללמוד תורה ולקיים מצותיו באהבה עזה כו'. ..), ולכן ממשיכים עצמות הסובב לבוא לידי גילוי למטה בבחי' ממכ"ע כי ע"י הרצוא יתעורר עצמות הסובב שבהעלם לבוא לידי גילוי¹⁶⁷ וע"י השוב הוא נמשך למטה כו', ולכן מאיר אצלם ד' אותית דשם הוי' כסדרן היינו מתחלה מאיר אצלם בחי' אהבה דבכל מאדך שהוא בחי' ה' ראשונה דשם הוי' (... וכוללת בתוכה בחי' יראה עילאה שהוא בחי' יו"ד דשם הוי' כי ואהבת את¹⁶⁸ כו' תיבת את מרבה בחי' יראה כו' כמבואר ברשימה דיונתי הנאמר בשנת תר"ב ¹⁶⁹... ), ואח"כ נמשך אצלם בחי' ו"ה דשם הוי' שהוא לימוד התורה וקיום המצות והוא¹⁷⁰ פרשה ראשונה דק"ש ובנשמות אלו מדבר בפ' ראשונה דק"ש לכן אמר מתחלה ואהבת את כו'¹⁷¹ בכל מאדך שזהו בחי' ו"ה¹⁷² כנ"ל, ואח"כ והיו הדברים האלה¹⁷³ כו' ושננתם¹⁷⁴ כו' שהוא בחי' וי"ו דשם הוי', ואח"כ וקשרתם¹⁷⁵ כו' שכולל כל המצות במעשה (כידוע דהוקשה כל התורה לתפילין¹⁷⁷ כו'¹⁷⁶ ) שהוא בחי' ה' אחרונה דשם הוי' כו' וד"ל.

תפחוהב' הם בחי' נשמות הנמוכות ששרשם בבי"ע ואצלם אינו מאיר נקודת הלב הנק' רעו"ד¹⁷⁸ בגילוי לכן העבודה שלהם הוא מלמטה למעלה היינו בתחילה צריכין לקיים המצות בבחי' יראה תתאה קבלת עומ"ש והוא בחי' ה' אחרונה דשם הוי', ואח"כ מגיעים ללימוד התורה ובחי' וי"ו דשם הוי' (... וגם האהבה רבה¹⁷⁹ שלהם הוא בחי' אהבה זוטא שנק' אהבת עולם שנמשך מהתבוננות דכי הוא חייך¹⁸⁰ כו' וגם היראה שלהם נמשך מבחי' ההתבוננות בבחי' ריבוי רבבות העולמות איך דאיהו רב ושליט עליהם¹⁸¹ כו', וב' בחי' דאהבה ויראה אלו הם ג"כ בחי' ו"ה דשם הוי' כו'. ..), ולכן עבודת אהוי"ר שלהם הוא בבחי' בכל לבבכם ובכל נפשכם בלבד רק אחר העבודה דתורה ומצות יעלו ויגיעו לבחי' אהוי"ר עילאין אהבה דבכל מאדך ויראה עילאה שהוא בחי' ו"ה דשם הוי' (כי גם אצלם מאיר אהבה דבכל מאדך, וראי' לדבר שגם בפסוק אחרי הוי' שהוא רק הילוך בבחי' אחוריים אמר אח"כ ובו תדבקון כו'¹⁸² ), (... נמצא שמאיר אצלם בחי' ד' אותיות הוי' מלמטה למעלה כו'. ..), ובהם מדבר בפ' שני' דק"ש לכן אמר וקשרתם קודם ולמדתם¹⁸³ כו' ולכן הם נק' אין עושין רצונו של מקום כי הגם שאצלם מאיר אהבה דבכל מאדך כנ"ל, אינו מאיר עצמות האהבה רק הארה בעלמא ממנה לפ"ע עבודתם באהוי"ר ותומ"צ ולכן גם למעלה אינם גורמים להיות נמשך עצמות הסובב בממלא רק הארה בעלמא¹⁸⁴ מבחי' הסובב ונמצא שלא נשלם על ידם הרצון שהוא להיות הגילוי למטה כמו למעלה ממש רק ע"י נשמות הגבוהות שאצלם מאיר עצמות האהבה דבכל מאדך מצד שרש נשמתם בעצם לכן מעוררים למעלה ג"כ עצם הרצון שהוא בחי' עצמות הסובב לבוא לידי גילוי¹⁸⁵, וממילא מתגלה למטה כמו למעלה בלי שום שינוי כלל כו' וד"ל.

ומעתה יובן הטעם דב' בחי' שמבואר בשני פסוקים דועמדו זרים כו' ואספת דגנך כו' שתלוי בעושין כו' ואין עושין כו', ויש בזה ב' טעמים הא' ע"פ פשוט כי הנה ארז"ל ע"פ גבורי כח עושי דברו¹⁸⁶ בשומרי שביעית הכתוב מדבר כו', כי הנה יש ב' בחי' בבעלי בטחון הא' שהוא עושה כלי לברכת ה' היינו שחורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה כו' או עוסק במו"מ רק שבוטח בה' שהוא ישלח ברכה והצלחה במעשה ידיו נמצא שבוטח בה' על אור השפע שישלח לו מלמעלה והוא בעצמו עושה הכלי להשפעה מלמטה כו', אך יש בחי' ב' בביטחון שהוא בוטח בה' שישלח לו גם הכלי מלמעלה כמאמר השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך¹⁸⁷ גם בבחי' תפטהכלים כו' (... וכמבואר לעיל דמ"ח ע"ב¹⁸⁸ בשם הבעש"ט¹⁸⁹ ע"פ ברוך הגבר¹⁹⁰ אשר יבטח בה'¹⁹¹ כו' יעו"ש. ..). והנה ב' בחי' בטחון אלו תלוי בשרש נשמתו, שבאם שרש נשמתו הוא ממקום גבוה (... בחי' אצי' כנ"ל. ..) אזי נקודת הלב היא אצלו בבחי' גילוי כנ"ל ממילא יש לו בטחון גם על הכלי שיושלח לו¹⁹² מלמעלה, משא"כ כאשר שרש נשמתו הוא מבחי' בי"ע אזי מוכרח לעשות כלי בעצמו ולבטוח בה' על שליחות אור השפע מלמעלה כו'. והנה שומרי שביעית אינם חורשין וזורעין ואינם עושים כלום רק בוטחים בה' שישלח מלמעלה אור השפע וגם הכלים, כמאמר וצויתי את ברכתי¹⁹³ כו' הנה זה מורה על שנתגלה אצלם בחי' נקודת הלב הנק' רעו"ד בגילוי גמור ולכן נק' גבורי בשם כח היינו שהתגברו בעצמם להביא בחי' יחידה שנעלם בנקודת הלב לידי גילוי (... ובחי' חי' יחידה נק' כח כמבואר בב"ז פ' פנחס¹⁹⁴ ע"פ כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך¹⁹⁵ כו' יעו"ש)¹⁹⁶, ולכן נק' עושי דברו היינו שמתקנים דבר ה' שהוא בחי' מל' דאצי' שהוא בחי' ממכ"ע וממשיכים בה בחי' עצמות הסוכ"ע בבחי' גילוי ממש למטה כמו למעלה כנ"ל בענין עושין רש"מ כו'. ..). והנה בזה יובן ג"כ שלכן בנשמות שנק' עושין רצונו של מקום נאמר ועמדו זרים כו' כי גם הכלי נשלח אצלו מלמעלה כו' כנ"ל. משא"כ באותן שאין עושין רצונו של מקום נא' ואספת דגנך¹⁹⁷ שצריכים לעשות בעצמם הכלי להשפעה לכן נאמר אצלם ואספת דגנך כו' וזהו טעם הפשוט.

אך יש עוד טעם ב' והוא כי ואספת דגנך הוא ע"ד ששת ימים תעבוד¹⁹⁸ דלכאורה קשה הלא ששת ימים תעבוד אינו מצוה והי' לו לומר רק וביום השביעי תשבות שזהו עיקר המצוה כו'. אך הענין דתעבוד קאי על עבודת הבירורים בעצמו להפוך ולברר נפשו הטבעי' שתתהפך לאהבה את ה' (שיש בזה כל העבודות חרישה וזריעה ברוחניות כו')¹⁹⁹, וגם לברר דצ"ח שבעולם ע"י התורה והמצות כו', ומזה נעשה אח"כ יום השבת²⁰⁰ כמבואר במ"א, וכ"ה בכאן בענין ואספת דגנך דקאי על עבודת הבירורים כו' ולכן אינו צריך לזה רק מי שלא הגיע לגילוי עצמות האהבה דבכל מאדך שבא מצד גילוי עצמות היחידה וממילא לא נתברר אצלו נפשו הטבעית בשלימות מן הרע²⁰¹ שבה, ולכן צריך עדיין לעבודת הבירורים כו', משא"כ מי שהגיע לבחי' גילוי עצמות האהבה דבכל מאדך ממילא נגלה עצמות היחידה אצלו, וזה לא יוכל להיות כ"א כאשר כבר²⁰² נתבררה ונזדככה נפשו הטבעית בשלימות מן תצהרע שבה מ"מ²⁰³ אינו צריך כלל²⁰⁴ לעבודת הבירורים רק כל עבודתו הוא המשכת תוס' אורות עליונים למעלה וגם בנפשו כו' (... וממילא נעשה הבירורים בבחי' דצ"ח שבעולם שלא נתבררו עדיין בשלימות כמשל האבוקה²⁰⁵ שממשיך כל הניצוצות אליו כו'. ..), וזהו ועמדו זרים ורעו²⁰⁶ כו' כלומר שמלאכתו שהם הבירורים נעשית ממילא ומאיליו כו' וד"ל.

(והנה ב' בחי' הילוך הנ"ל דהילוך בבחי' פנים והילוך בבחי' אחוריים נוכל לומר שהם ב'²⁰⁷ בחי' דצדיקים גמורים וצדיקים שאינם גמורים ובינונים, כי שרש הבינונים הוא נשמות דיצי' ועשי', וצדיק שאינו גמור שרש נשמתו מבריאה ונשמות דבי"ע ההילוך שלהם הוא מלמטה למעלה כנ"ל, שזהו הילוך בבחי' אחוריים, אך צדיקים גמורים הם נשמות דאצי' הילוכם מלמעלה למטה בבחי' פנים כנ"ל באריכות. אך לפי המבואר לעיל בהג"ה²⁰⁸ שיש ב' מיני מקום, מקום דצדיקים גמורים ומקום דבעלי תשובה, מובן ממילא שב' מיני הילוך הנ"ל הוא להמשיך מבחי' הנה מקום אתי לבחי' הוא²⁰⁹ מקומו של עולם היינו מבחי' סובב לממכ"ע, כי בחי' ממכ"ע נק' מקומו של עולם ובחי' סוכ"ע נק' הנה מקום אתי להיות שהמקום דממכ"ע נכלל ובטל בבחי' סוכ"ע כנ"ל בהג"ה באריכות. רק שהנשמות שהילוכם הוא בבחי' אחרי הוי' הם ממשיכים רק הארת הסובב בממלא ונק' אין עושין רצונו של מקום, והנשמות שהילוכם בבחי' פנים ממשיכים עצמות הסובב בממלא ונק' עושין רצונו של מקום היינו שממשיכים הרצון שהוא בחי' סובב בממכ"ע שנק' מקום. אך באמת יש עוד ב' מיני הילוך בבע"ת, והיינו כמבואר למעלה שהמקום דבע"ת הוא בחי' סוכ"ע מטעם המבואר ברשימה שלי דתר"ב בהג"ה²¹⁰ להיות שהכלי שלהם הוא מאנין תבירין לכן המקום שהוא הכלי שלהם בו שורה בחי' המקום דסוכ"ע, ומה שנק' אצלם הנה מקום אתי היינו בחי' התכללות המקום דסוכ"ע בבחי' אתה הוי' לבדך שלמעלה מבחי' סובב וממלא שעבודתם הוא להמשיך מבחי' הנה מקום אתי שהוא התכללות המקום שלהם בבחי' עצמות אא"ס שלמעלה מבחי' סובב וממלא (כנ"ל²¹² בהג"ה שזהו בחי' אא"ס המלובש באו"א עילאין שלמעלה מבחי' בינה מקור המדות כו')²¹¹, וזהו בחי' אתה הוי' לבדך הנ"ל לבחי' המקום שלהם שהוא בחי' סוכ"ע, וזהו ג"כ ענין ההילוך שלהם להמשיך מבחי' עצמות הוי' כמ"ש לבדו בבחי' סוכ"ע.

ועד"ז יובן ג"כ שבהילוך שלהם יש ג"כ ב' בחי'²¹³ הילוך בבחי' אחוריים והילוך בבחי' פנים, הילוך בבחי' אחוריים הוא בנשמות דבי"ע שההילוך שלהם הוא בחי' תשובה תתאה ששב מן המיצר כאשר מתבונן בעוצם ריחוקו מצד כל תצאהמחשבות ודיבורים ומעשים אשר לא לה' המה שעי"ז נעשה אצלו רצון פשוט שלמעלה מן הטעם לגמרי שמואס בחייו לגמרי ולהיות כלה שארי ולבבי, ולהיות שכלות הנפש שלו הוא מצד המנגד שהוא הריחוק בעצם²¹⁴ לזאת מגיע למעלה מבחי' כלות הנפש דצד"ג שאצלם הכליון הוא מצד עוצם העריבות ומתיקות שמרגישים בבחי' האור שלמעלה כי בצדיקים גמורים אינם מגיעים רק לבחי' סוכ"ע ובע"ת יגיעו בכלות נפשם לבחי' העצמות שלמעלה מבחי' סוכ"ע כו'. אך אעפ"כ לא יגיעו רק לבחי' הארת העצמי' וממשיכים אותו בבחי' סובב כו', ולכן נק' בשם אין עושין רצונו של מקום בבחינתם כו', משא"כ ההילוך בבחי' פנים בבע"ת הוא בחי' תשו"ע והיינו תשובה שאינה באה מצד הריחוק רק מצד ההסתכלות דאמיתית הביטול דסוכ"ע וממכ"ע לגבי אור העצמו' דבחי' אתה הוי' לבדך כו' (והם²¹⁵ נשמות שנולדים בבחי' תאומים עם בחי' ז"א בהיותם²¹⁶ בבחי' עיבור באימא עילאה והם הנק' אחים ממש לז"א כו' עיין בב"ז פ' פנחס במאמר האיילת²¹⁷ כו'²¹⁸ ), וההסתכלות זאת אצלם הוא ע"י לימוד התורה כמאמר גל עיני ואביטה נפלאות²¹⁹ כו', שהוא ביטול דסובב וממלא בבחי' העצמות שנק' נפלאות ב' מיני פלא, והבטה זאת הוא מתורתך כו' להיות שהתורה קדמה לעולם בחי' סובב וממלא רק שרשה בבחי' העצמי' המלובש בחכמה²²¹ עילאין שנק' אלפיים שנה²²⁰ אאלפך חכמה אאלפך²²² בינה²²³ כו', וידוע דהתורה נק' תשו"ע כמבואר באיגרת התשובה פ"ח בשם הרע"מ פ' נשא²²⁴ יעו"ש, ועיין במאמר מה טובו הנאמר תר"ב²²⁶ ברשימה שלי²²⁵ בענין תשובה דנשמה שזהו בחי' לימוד התורה. והנה ע"י לימוד זה ממשיכין בחי' עצמות ממש בבחי' סובב וממלא כו'²²⁷, ונק' זה עושין רצונו של מקום היינו הרצון הוא בחי' העצמי' שלמעלה מבחי' סובב וממשיכים אותו בבחי' המקום דסובב וזהו בחי' הילוך בבחי' פנים דבע"ת, כ"ז נלע"ד²²⁸ בדא"פ כו' וד"ל. ..).

ומעתה י"ל ענין והתהלכתי בתוככם וענין המדרש במשל דמלך ואריס, דהנה כדוגמת ב' מיני הילוך דעכשיו בבחי' פנים ואחוריים שהוא בבחי' או"י שמלמעלה למטה ובבחי' אור²²⁹ חוזר מלמטה למעלה ועל ידם נמשך הארת הסובב תצבבממלא ועצם הסובב בממלא²³⁰ (... ועוד יש ב' מיני הילוך בבע"ת שממשיך הארת העצמי' בבחי' סובב וממלא בב' אופנים הנ"ל כנ"ל הכל באריכות. ..) כן יהי' לע"ל ב' מיני הילוך הנ"ל (... וגם בב' אופנים דצ"ג ובע"ת כו'. ..), רק ההפרש הוא דעכשיו כל בחי' הילוך הנ"ל הוא בחי' הילוך הנשמות בבחי' הוי' דאצי' (... שיש בו כל הבחי' ממכ"ע הוא בחי' ה' אחרונה דשם הוי' בחי' המל' דאצי' ובחי' בינה דאצי' מקור המדות עם המדות הוא בחי' וי"ו דשם הוי' הוא בבחי' סוכ"ע ובבחי' זאת מגיע ההילוך דצד"ג ועצמות החו"ב שהם בחי' י"ה דשם הוי' הוא בחי' אתה הוי' לבדך ובבחי' זאת מגיע ההילוך דבע"ת כנ"ל. ..). אך לע"ל יהי' ההילוך בשם הוי' עצמו²³¹ והיינו מעצמות אא"ס שלפני הצמצום בבחי' שם הוי' שהוא בחי' אא"ס המלובש בי"ס²³² דאצי' (... ושם יש ג"כ כל הבחי' בחי' שפע הממלא הנק' עמידה והוא בחי' הקו"ח המשפיע בג' עולמות א"ק ועתיק ואריך וי"ס דאצי' שנק' ג' מיני אדם²³³, אדם דבריאה ואדם דיצירה אדם דעשי' כידוע, וההתחדשות בבחי' הקו"ח עצמו הוא מבחי' המדידה שכבר נמדד בהעלם שהוא בחי' גליף גליפו²³⁴ בטהירו עילאה שיער בעצמו בכח²³⁵ מה שעתיד להיות בפועל, ובחי' הילוך הוא בחי' שפע המשכת הסובב בממלא, ובחי' סוכ"ע הוא בחי' מל' דא"ס וחסד דא"ס שגילוי בחי' המדות אלו בבחי' העצמי' ע"י הרצון לזה שהוא הרצון להיטיב ומח' דאנא אמלוך²³⁶ נק' א"ס ששפע זאת אינו בא במדה ושיעור, ושפע העצמות ממש הנק' יחיד שגם בחי' א"ס לא יתכן לקרותו להיותו למעלה מגדר גילוי, וכל הבחי' הנ"ל יומשכו ויתגלו בבחי' הי"ס דאצי' ולכן לע"ל יהיו מקיפים ופנימי' חדשים כי הפנימי' יהי' בחי' גילוי הסובב בממלא והמקיפים יהיו מבחי' גילוי העצמות בבחי' סובב וזהו ענין השמים החדשים והארץ החדשה²³⁷ כו' וד"ל. ..).

אך הילוך זה שיתגלה בבחי' שם הוי' עצמו מבחי' עצמות אא"ס בב' אופנים דאו"י ואו"ח יתגלה ג"כ בנשמות שהם ג"כ יקבלו עצמות האורות שיומשכו מעצמות אא"ס בבחי' שם הוי' עצמו וזהו והתהלכתי בתוככם (... ולא אמר והלכתי בתוככם, כי התהלך הוא בנין הפועל פעולה בעצמו כידוע למדקדקים, והכוונה שאקבל בעצמי שפע חדשה מעצמות אא"ס המאציל ואותו השפע יהי' נמשך בתוככם כו' וד"ל. ..). וע"ד דוגמא דהיא מתהלכת בין החיות²³⁸, שהכוונה ג"כ שנפעל בעצם המל'²³⁹ בחי' תצגהילוך ע"י השפע שהוא משפיע בבחי' חיות שבמרכבה כידוע דהחיות נושאות את הכסא²⁴⁰ ע"י ביטולם לבחי' הכסא ואדם שעל הכסא עי"ז מנשאים את הכסא והאדם²⁴¹ שעהכ"ס²⁴² למקום שלא יוכל להגיע מעצמו (... כידוע דשרש החיות שבמרכבה גבוה יותר בבחי' התהו שקדם לתיקון ועי"ז שמתבררים ונהפכים מיש לאין ע"י המל' דאצי' עולה החיות שבהם לשרשם בבחי' אורות ומעוררים וממשיכים אורות הנ"ל שיומשכו בבחי' הכלים במל' דאצי' ואורות דתהו הם אורות חדשים להיותם בלתי מוגבלים כידוע, ולכן השפע שלהם נק' בחי' הילוך וזהו ההילוך שבבחי' מל' דאצי' עצמו כו'. ..). כ"ה בכאן ענין והתהלכתי בתוככם היינו שיומשך בו בחי' הילוך שפע חדשה מעצמות אא"ס (... ולגבי הילוך זה נק' בחי' הילוך דמאצי' לבי"ע בשם עמידה כמבואר ברשימה דתר"ב²⁴³ יעו"ש. ..), ואותו ההילוך יהי' נמשך בתוככם.

וביאור הדברים יש להקדים מאמר אז תתענג על הוי'²⁴⁴ על דוקא למעלה מבחי' שם הוי' (... וכדוגמא דכתיב גבי חנה ותתפלל על הוי'²⁴⁵ מצד שרצתה להמשיך בחי' בנים דבמזלא תליא²⁴⁶ שהוא בחי' שלמעלה משם הוי' שבחכ"ע כו' וד"ל. ..). והענין יובן ע"ד דוגמא מבשרי אחזה²⁴⁷ שכשאדם משכיל שכל חדש שנתמלא נפשו מתענוג, וא"א לומר שהתענוג עם השכל אחד הוא שא"כ הי' צ"ל נמצא התענוג במי ששומע את השכל ג"כ בשוה כמו במי שהמציא את השכל ממקורו, וע"כ צ"ל שמקור התענוג הוא למעלה ממקור השכל רק שבכח ומקור התענוג כלול כח ומקור להשכיל שכל ומקור השכל מתייחד²⁴⁹ עם מקור התענוג²⁴⁸ ולכן הממציא את השכל ממקורו מעורר מקור התענוג שיומשך עמו ולכן הוא מלא מתענוג, משא"כ במי ששומע את השכל אינו מאיר התענוג רק הארה מועטת כו', והנה באדם בחי' התענוג הוא מורכב באיזה מציאות דבר מה משא"כ למעלה לא יתכן להתענג מאיזה דבר רק למעלה מציאות התענוג הוא מקור המשפיע כל מיני תענוג והוא בחי' א"ס מקור כל התענוגים²⁵⁰ (... אך מבואר בכמה תצדמקומות שגם שם אא"ס לא יתכן רק בבחי' מל' דא"ס²⁵¹ שנמשך ע"י ירידת העצמות שהוא הרצון להיות מלך על עם וכל רצון מוכרח להיות ע"י עונג והעונג הוא עונג פרטי להתענג מבחי' מדת המלוכה ועונג הפרטי הזה הוא נמשך מבחי' שעשועי המלך בעצמותו²⁵² שזהו אמיתית המקור לכל מיני תענוג הנמשכים למטה כו' וד"ל. ..).

והנה בחי' זאת דאא"ס מקור כל התענוגים הוא למעלה הרבה מבחי' חכ"ע, וזהו על הוי', כי הוי' הוא בחכ'²⁵³ כי היו"ד דשם הוי' הוא בחי' חכ"ע שנמשך ע"י צמצום מאא"ס וכידוע דנקודה דיו"ד הוא מורה על בחי' צמצום כו', משא"כ אא"ס הוא הגבה מאד נעלה מבחי' חכמה עילאה עד שהחכמה נחשב לבחי'²⁵⁴ עשי'²⁵⁵ כמאמר כולם בחכמה עשית²⁵⁶, ועם זה יובן ענין ההילוך בשם הוי' עצמו היינו שנמשך בשם הוי' בחי' תוס' אורות מבחי' אא"ס מקור כל התענוגים כנ"ל (... ועוד הגבה יותר מבחי' שעשועי המלך בעצמותו כנ"ל בהג"ה. ..), וזה"ע אז תתענג על הוי' היינו שתקבל השפע ממקור כל התענוגים שהוא למעלה משם הוי' שמשם נמשך תוס' אורות בש' הוי' ואותו השפע תהי' נמשכת בך ג"כ, ובחי' זאת היא מאירה ביראי ה' וחושבי שמו²⁵⁷ בכל שבת ושבת רק אעפ"כ ההארה דשבת הוא מעין לע"ל (... וכן בכל חצות לילה מאיר מעין השפע דלע"ל, וזהו דקוב"ה אתא לאשתעשע²⁵⁸ בגנתא דעדן עם צדיקייא כו'. ..). אך עיקר הגילוי²⁵⁹ יהי' לע"ל כו' שאזי יקבלו נש"י בגופים שפע התענוג הנמשך בשם הוי' עצמו²⁶⁰ בשוה עמו כבי' (... וזהו והתהלכתי בתוככם שההילוך שיומשך בו יומשך בתוככם בשוה עמו ממש כבי'. ..).

ובזה יובן מאמר²⁶¹ המדרש שדימה הצדיקים עם הקב"ה לאריס עם המלך כו' כי הגם שלמעלה לא יתכן שלימות מן עבודת הצדיקים, היינו דוקא בעצמות אא"ס, אבל בבחי' שם הוי' שבאצי' שנק' מלך (... וכמאמר הת"ז מלכא איהו וחיוהי²⁶² חד בהון כו'. ..) יתכן שלימות מן העבודה כי ע"י עבודת הצדיקים גורמים תוספת אורות בשם הוי' עצמו כבי', וזהו ענין מה שהקב"ה מטייל עם הצדיקים בג"ע כו', תצה(... טייל הוא ל' תענוג²⁶³ מפולש²⁶⁴ שאינו מורכב בשום דבר והו"ע גילוי שעשועי המלך בעצמותו כנ"ל. ..) ואומר להם הריני כיוצא בכם היינו שמקבל אור השעשועים עמם בשוה וממילא לא יהיו צריכים להזדעזע כי ענין זעזוע הוא ביטול המהות לגמרי כדוגמת איבוד החושים בנביאים²⁶⁶ בעת קבלת הנבואה²⁶⁵, ולע"ל לא יצטרכו לזה כי יהיו שלמים במהותם בכל החושים שלהם, ואעפ"כ יקבלו אור השעשועים המאיר בשם הוי' עצמו כנ"ל כו'.

יכול לא תהי' מוראי עליכם ת"ל והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם, הענין הוא שאע"פ שיקבלו אור השעשועים בשוה עם שם הוי' עצמו²⁶⁷ כבי' מ"מ יקבלו אותו ע"י שם הוי' מצד דבחי' הוי' הוא בחי' אלקים איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד וכמאמר אני הוי' כולא חד²⁶⁸ משא"כ הנשמות נבראו מאין ליש כו', נמצא ששם הוי' הוא המשפיע להם והם המקבלים ממנו כו', ולכן צריכים להיות בטלי' להוי' בתכלית אך לא יצטרכו לאיבוד החושים מצד שיזדכך חומר גופם בתכלית עד שיקבלו האור בשוה עם הנשמה (... וכדוגמת משה שהי' מדבר בבחי' פב"פ כאשר ידבר איש אל רעהו²⁶⁹ כו'. ..), וזהו והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם ולכן תהי' מוראי עליכם כמו מקבל למשפיע שהוא בבחי' ביטול אליו כו' וד"ל. וזהו ג"כ מה שאמר יעקב אע"ה ושבתי בשלום²⁷⁰ אל בית אבי שהוא בחי' יצחק שהוא מלשון צחוק²⁷¹ ותענוג שהוא בחי' גילוי השעשועים שיתגלה²⁷² לע"ל, ואעפ"כ והי' הוי' לי לאלקים בבחי' משפיע אלי כו' וד"ל.