לה"ע המבואר לעיל - ביאור והתהלכתי

תסז[פ' וישלח תר"ב]

להבין ענין המבואר לעיל¹ שבמשה הי' בחי' אחוריים וחיצוני' כמאמר וראית את אחורי² ובאברהם הי' הילוך פנימי כמאמר התהלך לפני³, ואיך יתכן זה הלא בחי' משה הוא למעלה מבחי' אברהם כמאמר ושמי הוי' לא נודעתי להם⁴ ולמשה נתגלה ע"י נתינת התורה. והנה קושיא זאת יתורץ בב' אופנים ושניהם אמיתים, הא' שיש הפרש בין הילוך לראי' כי⁵ הנה לכאורה יש לתמוה⁶ מה שמצינו בענין הנביאים שיחזקאל נדמה לבן כפר⁷ כו'⁸ נבואתו הי' בעולם היצירה⁹, וישעי' לבן כרך¹⁰ מצד שנבואתו היתה בבריאה¹¹ ונבואת משה הוא למעלה מכל הנביאים בזה הדבר¹² כי תסחנבואתו היתה באצי'¹³ אך לא הגיע מדריגת נבואתו רק לבחי' נו"ה דאצי' וגם זאת ע"י התלבשות בבריאה וא"כ יש לתמוה איך שרשב"י בזוהר גילה כל הפרצופים עליונים עד בחי' פרצופים שבכתר שהם בחי' עת"י וא"א, והאריז"ל גילה עוד למעלה מן הכתר [שהוא בחי' א"ק¹⁴, ובוודאי לא הי' למעלה מבחי' מרע"ה כו'. אך הענין הוא שיש הפרש בין ידיעה והשגה לבחי' ראי', שבחי' ידיעה והשגה אינו רק מציאת הדבר ולא מהותו משא"כ הראי' הוא התגלות עצם המהות שנגלה לעין הרואה כו', וזהו ההפרש בין כל החכמים בפרצופים העליונים שבבחי' עולמות הנעלמים שאינם רק משיגים ויודעים רק המציאות, והיינו שמשיגים בשכלם שיש בחי' פרצופים כאלה אבל מהות הפרצופים לא נגלה אצלם כלל ולכן יכולים להשיג במקום יותר עליון מהנביאים, משא"כ גילוי הנבואה הוא התגלות המהות וכמאמר ואראה את ה'¹⁵ וכן וירא אליו ומתרגמינן ואתגלי' לי'¹⁶, ולכן לא הי' יכול להתגלות בכלים שלהם רק ממקום נמוך ביותר, ולכן חכם עדיף מנביא¹⁷ כי בחכמתו יכול להשיג במקום עליון יותר אבל בעצם מהות הגלוי אין ערך כלל מגלוי החכמה לגלוי הנבואה כי גלוי החכמה אינו רק השגת מציאות הדבר אבל הנבואה הוא בחי' גלוי המהות כנ"ל וד"ל. אך גם בידיעת המציאות יש ג"כ ב' אופנים הא' בחי' הידיעה והשגת המציאות בלבד והב' בחי' הרגשת המציאות עד שנעשה לחיות בקרבו כמו איברי הגוף שאינם יודעים במהות הנפש רק במציאות הנפש, אבל ידיעת מציאות הנפש הוא בבחי' הרגשה בהם עד שהרגשה זאת הוא מחי' אותם ממש כו'.

ובזה יובן ענין ההפרש בין הילוך דאברהם לבחי' ראי' דמשה כי ענין ההילוך דאברהם אינו בחי' ראי' והתגלות רק בחי' התעוררות שיתעורר מלמטה למעלה ועי"ז יגיע לבחי' פנימי' להמשיך הפנימי' שלמעלה למטה בבחי' התגלות, וזהו התהלך לפני וענין התעוררות שלו הוא ע"י ידיעת המציאות בבחי' אא"ס כידוע דאא"ס ידוע מציאותו ולא מהותו¹⁸, אך ידיעה זאת נקלטה בבחי' הרגשה ממש עד שנתפעל מזה באהבה ותשוקה להתמשך אחרי אלקות בכל לב ונפש בתמידיות בלי הפסק כלל [כמאמר זכור אב הנמשך אחריך כמים¹⁹ כו'], והנה התפעלות זאת הוא בחי' אתעדל"ת לעורר בחי' אתעדל"ע²⁰ מבחי' פנימי' ומטעם הנ"ל דידיעת המציאות יכול להיות במקום עליון ביותר, אבל בחי' הראי' דמשה הי' בבחי' התגלות ממש, תסטוהיינו גילוי כל הפרצופים העליונים דאצי' בבחי' המהות שלהם לזאת לא יכול להתגלות הפנימי' מהם רק בחי' החיצוני' שלהם, וזהו בחי' נה"י דאצי' כו' כי נה"י הוא לבר מגופא²¹ שאינו עצמות ומהות הדבר רק גלוי הדבר לזולתו אך הגלוי הזה הוא בחי' גלוי העצם וזהו וראית את אחורי ופני לא יראו כי הפנימי' לא יכול לבוא בבחי' התגלות המהות כו' וד"ל.

והתירוץ הב' הוא שיש כמה מדריגות בבחי' פנים עד שיכול להיות שמה שהוא פנים בבחי' מדריגה התחתונה הוא למטה מבחי' אחוריים וחיצוני' שבמדריגה עליונה [וכידוע דמבחי' חיצוני' שבעליון נעשה פנימי' לתחתון²² ע"י צמצום]. וביאור הדברים הנה בחי' פנים הוא בחי' מוחין והנה עצם המוחין הוא בראש ובהם משכן והשראת עצם החכמה ובינה ודעת שלמעלה מהיות מקור למדות, והנה גם בבחי' עצמיות השכל יש בחי' פנימי' ובחי' חיצוני' כו', בחי' פנימי' החכמה הוא עומק השכל כמ"ש נמצא ממקורו שהוא כח המשכיל שהוא בחי' אין כמ"ש והחכמה מאין תמצא²³ כו' ובחי' חיצוני' החכמה הוא בחי' התגלותו במוח החכמה בבחי' יש בבחי' אותיו' קצרים, וכן בבחי' בינה עומק ההשגה הוא בחי' תמצית המושג הוא בחי' אין של היש דבינה זהו בחי' פנימי' שבה וחיצוני' שבה הוא כאשר מתגלית במוח ההשגה בבחי' התיישבות שזהו בחי' יש, והנה מעצמיות החו"ב נעשה בחי' התפעלות במוח עצמו שזהו בחי' מדות שבשכל ומבחי' המדות שבשכל נמשך הארה בעלמא במדות שבלב ונק' בחי' מוחין שבמדות שזהו בחי' פנים לגבי מדות שבלב והמדות עצמן הם בחי' חיצוני' ואחוריים לגבי המוחין שבהם, ונמצא שבחי' אחוריים שבחו"ב עצמן הן למעלה הרבה מבחי' הפנים שבמדות, וכן עד"ז אנו מוצאין שמתפשט הארת השכל בידים, חסד דרועא ימינא²⁴ כו', כי ידוע שבידים יש ג' פרקים²⁵ ראשי אצבעות שביד הוא בחי' פרק העליון חב"ד שבהם שזהו בחי' פנים לגבי בחי' חג"ת ונה"י שביד שהם פרקי הזרועות והכתפיים ולכן יכול לכתוב בהם דבר שכל ואעפ"כ הפנימי שבהם הוא למטה הרבה אפי' מבחי' אחוריים וחיצוני' השכל שבמוח עצמם כו'.

והדוגמא מזה יובן בענין ההפרש בין משה לאברהם שמה שנאמר באברהם התהלך לפני היינו בחי' פנימי' שבמדות כידוע דאברהם אע"ה הי' עבודתו והילוכו בקודש בבחי' האהבה כמאמר הלוך ונסוע הנגבה²⁶ והתפעלות שלו הי' מצד ההשגה בעילוי אחר עילוי בבחי' אא"ס עד שמחמת נמשך²⁷ ונדבק אחרי ה' תעכנ"ל, ונק' רחימא דמלכא²⁸, וזהו בחי' פנימי' הביטול שלו ומחמת זה הי' עסקו בחיצוני' בבחי' חסד להאכיל אפי' לערביים²⁹ ולהודיעם שם ה' כמ"ש ויקרא שם בשם ה'³⁰ כו', וגם זה נמשך מבחי' השגה שלו באלקי' חיים עד שנעשה רחימא דמלכא לכן מדתו הי' להיטיב כו' [... כידוע דאהבה הוא בחי' פנימי' המדה בלב ומזה נמשך בחי' חסד בחיצוני' בדרועא ימינא להיטיב לכל כו'], ונמצא שבחי' פנים שלו הי' בחי' פנים שבמדות בפנימי' וחיצוני' הנק' חסד דרועא ימינא כו', וזהו ענין ההילוך שלו שהוא בחי' התעוררות שלו מלמטה למעלה כנ"ל, ועז"נ התהלך לפני שהילוך זה בחי' העלאה מלמטה למעלה נתעוררו ע"י בחי' פנים העליונים שבבחי' אצי', אך לא הגיע רק עד בחי' המוחין שבמדות העליונים שבאצי' בפנימי' שלהם וגם בחיצוני' הנק' חסד דרועא ימינא, אבל מה שנאמר במשה רבינו ע"ה וראית את אחורי היינו בחי' אחוריים וחיצוני' עצמי' החו"ב דאצי' שזהו בחי' התורה שנתנה ע"י כידוע דאורייתא מחכ"ע נפקא³¹, עילאה דווקא למעלה הרבה משרש ומקור המדות שהם מקור ההשתלשלות, ונמצא לפי חשבון זה גם בחי' הראי' דמשה שהייתה בחי' ראיית המהות הגיע למעלה ממדריגת ההילוך דאברהם הגם שלא היתה רק בחי' ידיעת המציאות בלבד כו'.

אך להבין מהו בחי' פנים שנאמר גבי משה שעז"נ ופני לא יראו³², י"ל ענין במקום שבע"ת עומדין³³ אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד כידוע דבע"ת משכין לי' בחילא יתיר³⁴ כו'. ולהבין ההפרש בין מקום דבע"ת למקום דצ"ג ששניהם הם בבחי' מקום, רק שבע"ת הם במקום יותר גבוה כו'. אך הנה ידוע שיש ב' בחי' בבחי' מקום הא' בבחי' ממכ"ע שנק' בחי' מקום כידוע דמקום הוא בחי' מיצר המגביל למעלה ולמטה ולד' רוחות³⁵ העולם מזרח ומערב צפון ודרום, והנה כ"ה למעלה ברוחני' יש בחי' י"ב מלאכים הנושאים את הכסא³⁶ שהם ד' מחנות שכינה³⁷ כ"א כלול מג'³⁸, תעאמחנה מיכאל לימין וכן פני ארי'³⁹, והימין זהו בחי' דרום, וכן מחנה גבריאל ופני שור⁴¹ להשמאל הוא בחי' צפון וכן ופני נשר⁴⁰ כו' וזהו מש"א בזוהר ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום⁴² שזהו ענין י"ב מלאכים הנ"ל. והנה מקור בחי' מקום הנ"ל הוא בחי' כח האלקי המגביל שעושה בחי' מקום וזהו בחי' מל'⁴³ דאצי' שהוא בחי' מקום האמתי [... וי"ב מלאכים נק' אבני המקום כו', ולפע"ד הוא בחי' פנימי' הכלים די"ס דבי"ע המגבילים את האור האלקי הבל"ג שרשו ג"כ בחי' אלקות כידוע דהמגביל לבחי' בלי גבול הוא כח הבלתי מוגבל⁴⁴ כו', ומחמת זה ממילא נתהוו בחי' מקום בבחי' הנבראים כו']. ועז"א רז"ל הוא מקומו של עולם⁴⁵ ובחי' זאת נק' ממכ"ע שהוא בחי' כח המגביל לאור האלקי בכל עולם במדה ושיעור לפי"ע כו', ובחי' הב' בבחי' מקום הוא בחי' סוכ"ע⁴⁶.

וביאור הדברים ע"ד שאנו רואים במקום הגשמי בכלי גשמי' שמדת הכלי היא מקומה המגבילה אבל האויר המקיף הכלי ונושא וסובל אותה הוא בחי' מקום שהוא יתר ממדת הכלי וכמארז"ל אמתא באמתא היכי יתיב⁴⁷ כו', ועד"ז גם ברוחני' בחי' סוכ"ע הוא המקיף לאור וחיות הממכ"ע עם גוף העולמות והוא כח הנושא וסובל את כל העולמות עם האור וחיות שבהם והוא קיומם האמתי והוא בחי' בינה מקור כל המקיפים⁴⁷ כו' [... ושמעתי מבנו⁴⁸ שיחי' משמו שפ"א אמר שלמעלה יותר הוא בחי' צמצום ומקיף⁴⁹ ולפ"ז מקום דממכ"ע הוא בחי' הקו"ח שעושה בחי' מעלה ומטה⁵⁰ כמבואר בע"ח כו'], ועל בחי' זאת אמר משרע"ה אדני מעון אתה היית לנו⁵¹ כו' בטרם הרים יולדו⁵², שהוא בחי' המדות דממכ"ע שנק' בחי' הרים⁵³ כו', ומעון אותיו' נועם⁵⁴ שהוא בחי' בינה כו'. והנה זהו ההפרש בין צד"ג לבע"ת תעבששניהם הם בבחי' עושין רצונו של מקום, אך בחי' צדיקים גמורים עושין וממשיכין מבחי' רצה"ע שהוא בחי' סוכ"ע בממכ"ע הנק' בחי' מקום, ונמצא שכל עבודתם הוא לפעול בחי' גלוי הסובב בממלא, והם⁵⁵ עושין וממשיכין בחי' עצמיות אוא"ס שלמעלה מבחי' סובב וממלא להאיר בבחי' מקום דסובב וממלא שזהו בחי' אור חדש לגמרי שאינו בבחי' כלל ופרט עדיין [... והיינו משום דבע"ת הם בבחי' מאנין תבירין לכן בבחי' הכלים שלהם שהוא בחי' מקום שלהם שורה בחי' מקום הב' דסוכ"ע וכמאמר מדורא דקוב"ה באינון מאנין תבירין⁵⁶ והאור העצמי' כו'].

וזהו אנכי אנכי⁵⁷ הוא מוחה פשעיך למעני כי בצ"ג נאמר אשר אנכי מצווך היום⁵⁸ שע"י האהבה דבכל מאודך שהוא בחי' אהבה שלמעלה מבחי' הכלי שלהם בזה עושין רצונו כו' ומעוררים בחי' סוכ"ע שלמעלה מבחי' אוב"כ⁵⁹ להאיר בבחי' הכלי' כנ"ל בתו'⁶⁰, וזהו אנכי בחי' סוכ"ע מצווך לבא בבחי' צוותא והתחברות⁶¹ להאיר בכלים והוא ע"י אהבה דבכל מאודך שהזכיר מקודם, אך בבע"ת נאמר אנכי אנכי שהוא בחי' המשכה מבחי' אנכי ה"א שהוא בחי' עצמות אא"ס להאיר באנכי הב' דבחי' סוכ"ע בבחי' אור חדש ועי"ז הוא מוחה פשעיך עד שזדונות נעשו כזכיות⁶² כו' וד"ל. וזהו ג"כ שלום שלום לרחוק ולקרוב⁶³ לרחוק שנעשה קרוב⁶⁴ כו', קרוב הוא בחי' ממכ"ע שנושא וסובל כל העולמות כנ"ל משא"כ בחי' העצמיות הוא למעלה מגדר עולמות לגמרי נק' רחוק כמאמר אחכמה והיא רחוקה ממני⁶⁵ ובחי' זאת נעשה קרוב להאיר בסו"מ כו' ולכן ארז"ל דרשו ה' בהמצאו⁶⁶ זהו עשי"ת ואז קראוהו בהיותו קרוב מצד התשובה מעומקא דלבא שבימים ההם כו', וזהו שלום שלום כפולה כי שלום הוא בחי' יסוד⁶⁷ שנק' צדיק⁶⁸ דאחיד בשמיא וארעא⁶⁹ לחבר ההעלם דסוכ"ע לידי גלוי דממכ"ע ונק' טוב⁷⁰ וכמאמר אמרו צדיק כי טוב⁷¹ כו' אבל שלום הב' הוא בחי' בע"ת שזהו לרחוק שנעשה קרוב והוא המייחד ומחבר בחי' העצמי' בסוכ"ע וממכ"ע כו' וד"ל.

תעגועם כל הנ"ל יובן ענין ההפרש בין שבת ליו"ט, כי יו"ט הוא בחי' אחת עם צד"ג ולכן נק' יום טוב שטוב הוא בחי' התחברות מבחי' סוכ"ע לממכ"ע כנ"ל והיינו מלמעלה מן הזמן בבחי' הזמן שהוא בחי' יומין דחול [כי שרש הזמן הוא ג"כ בבחי' ממכ"ע וכמבואר למעלה במ' של הפרש בין שבת ליו"ט⁷² ], אבל בחי' שבת אותי' תשב⁷³ הוא בחי' אחת עם בע"ת כי שבת נק' קודש⁷⁴ בעצם שלמעלה מבחי' קדוש⁷⁵ והוא בחי' סוכ"ע בעצם שלמעלה מבחי' הגלוי דסובב בממלא, ויש בחי' שבת שבתון⁷⁶ שהוא בחי' הארה מבחי' העצמיות לבחי' הסוכ"ע. כי כמו שביו"ט יש כמה מדריגות עד רום המעלות, והיינו בחי' אותם במועדם ומתורגם בזמניהן⁷⁷ כו' והוא בחי' המשכה מבחי' המדות לבחי' מל', ויש בחי' מועדי הוי'⁷⁸ שהוא ההתחברות מחכ' לבינה ובחי' אלה הם⁷⁹ הוא בחי' ההתחברות ממדות שברצון שלמעלה מן החכמה הנק' ימי קדם⁸⁰ לבחי' חכ', וזהו עושין רצש"מ⁸¹ מבחי' רצה"ע שלמעלה מן החכ' לבחי' מקום שהוא בחי' המל', אך כל בחי' המשכות דיו"ט הוא מבחי' מדות שברצון, כ"ה בבחי' החכמה בעצם שהוא בחי' שבת יש בחי' חכמה הגלויה ויש בחי' חכמה נעלמה בעצמי' הרצון שזהו בחי' שבת שבתון וההמשכה מבחי' זאת הוא בחי' תשובה כו' כי התשובה אינו מן החטא דווקא⁸² רק כאשר הרוח תשוב אל האלקים⁸³ כו' וע"ד דמלכא משיחא אתא לאתבא⁸⁴ לצדיקיא בתיובתא כו' [... והנה זהו רק הארה מבחי' שבת שבתון אבל בחי' שבת שבתון בעצם הוא בחי' יוה"כ⁸⁵ שנק' קדוש ה'⁸⁶ כו' והוא בחי' עצמיות הרצון בחי' רעדכ"ר⁸⁷ תעדשלמעלה מבחי' חכמה הנעלמה בו כידוע שאין טעם לרצון⁸⁸ אפילו טעם הכמוס וכמשי"ת⁸⁹ וד"ל]. ועם הנ"ל יובן ג"כ ההפרש בין ההיכל הנק' קודש שזהו בחי' מקום דסוכ"ע בעצם שלמעלה מגילוי הסובב בממלא ובין בחי' קה"ק שזהו בחי' הארת העצמיות בבחי' הסוכ"ע וזהו בחי' תשובה דווקא, ולכן ביוה"כ שהוא יום התשובה אז כה"ג נכנס לפני ולפנים⁹⁰ כו' וד"ל [ושמעתי מבנו שי' ששמע פ"א ממנו שבקה"ק עצמו יש הפרש בין כל קה"ק שהוא המשכת העצמיות בבחי' הסוכ"ע ובין מקום ארון עצמו שהוגבה המקום דסובב בבחי' העצמיות ממש ולכן הוא בבחי' מקום דווקא מודד עשר אמה מכל צד ואע"פ⁹² אינו מן המדה⁹¹ כו' וד"ל].

ועם כל הנ"ל יובן ההפרש בין בחי' משה לבחי' אברהם בתוס' ביאור ויובן ג"כ ענין וראית את אחורי ופני לא יראו בבחי' משה עצמו כי הנה עבודת אברהם הוא ע"ד מועדי ה' שהוא בד"כ גלוי הסובב בממלא ולכן ג' אבות כנגד ג' מועדי ה'⁹³ פסח בחי' האהבה דאברהם שבועות הוא בחי' היראה דיצחק כו' וסוכות הוא בחי' מדות הרחמנות דיעקב וכמאמר ויעקב נסע סוכותה⁹⁴ כו', וכ"ז הוא בחי' גלוי הסובב בממלא כנ"ל משא"כ בחי' משה הוא בחי' שבת שהוא קדש דחכמה בעצם עצם הסוכ"ע ולכן הי' משה כבד פה ולשון⁹⁵ ע"ד השבת דקי"ל בו דבור אסור⁹⁶ ובקושי התירו לדבר בו אפילו ד"ת⁹⁷ להיותו בבחי' נקודה למעלה מבחי' האותיות, וזהו שאנו אומרים בשבת ישמח משה⁹⁸ במתנת חלקו כו', ולכן נאמר ג"כ אצל משה כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא⁹⁹ עצם הסוכ"ע כו', אך כ"ז הוא בחי' אחוריים וחיצוני' לגבי הארת העצמות דבע"ת [... שזהו בחי' משיח] וזהו כתירוץ הב' דבחי' אחורים וחיצוני' דגבי משה הוא גבוה מבחי' הפנימי' דאברהם שזהו עצם הסוכ"ע וזהו גלוי הסובב בממלא כו', אך גם תירוץ הא' אמת דופני לא יראו בבחי' ראיית המהות אבל בא בבחי' ידיעת המציאות והיינו ע"פ הידוע דבשבת מאיר מעין¹⁰⁰ שע"ל¹⁰¹ ומעין יו"כ¹⁰² הנק' תעהשבת שבתן והיינו במנחה דשבת שאז זמן רעדכ"ר¹⁰³ כו' אבל בחי' מעין הוא רק גילוי המציאות ולא בחי' המהות וע"ד¹⁰⁴ ג"כ בבחי' משה מאיר מעין הארה דיום שכולו שבת שזהו בחי' גלוי המציאות וזהו ופני לא יראו לפי תירוץ הא' הנ"ל שאינו בא בבחי' גלוי המהות רק ידיעת המציאות ולא בחי' גלוי המהות כו' וד"ל.

להבין עוד בענין המבואר למעלה דמאמר דוהתהלכתי כו' שיש ב' בחי' עושין רצונו של מקום ואין עושין כו', שע"י בחי' עושין רש"מ ממשיכין גלוי הסובב בממלא בבחי' פנימי' וכשאין עושין רש"מ ממשיכין גלוי הסובב רק בבחי' מקיף ולכאורה קשה דהלא פרשה שניה מיירי כשאין עושין כו' שלכן נאמר שם ואספת דגנך¹⁰⁵ וא"כ איך נאמר שם ונתתי מטר ארצכם¹⁰⁶ שמטר הוא בחי' המשכת הסובב בממלא בבחי' או"פ כמבואר ג"כ במא' הנ"ל¹⁰⁷. וביאור התירוץ לזה ממאמר בפר"א שכשישראל עושין¹⁰⁸ רש"מ אז שותין ממטר השמים כו' וכשאין עושין כו' אז שותין מימי אוקיינוס ובאור הדברים שיש ים ויבשה שהם ב' בחי' עלמין, עלמין סתימין דלא אתגליין ועלמא דאתגלי'¹⁰⁹ אבל בחי' שמים הם בבחי'¹¹⁰ מקיפים שאינו בגדר עלמין כלל, ולכן פ' שני' מיירי כשאין עושין רש"מ לכן א' ונתתי מטר ארצכם שהוא המשכה מימי אוקיינוס, והיינו המשכת ההעלם דעלמין סתימין לבא לידי גילוי בבחי' או"פ אבל לא המשכת המקיפים שאינם מאירים רק בבחי' או"מ, אבל כשעושין רש"מ כמו בפ' ראשונה אז גם המקיפים דשמים באים בבחי' או"פ הנק' מטר ועז"נ למטר השמים תשתה מים¹¹¹ כו' וד"ל.

הערות

עמוד תסז

1. להבין ענין המבואר לעיל : הנחת ר' הלל מדרוש הצ"צ. מאמר זה הוא ביאור על המאמר שנדפס לפנ"ז. למאמר זה ראה ד"ה והתהלכתי במאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' קנח־ תקס"ט ע' קמ־ מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתסו (ובהנסמן בראשי המאמרים שם)־ אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרעג.
2. וראית את אחורי : תשא לג, כג.
3. התהלך לפני : לך יז, א.
4. ושמי הוי' לא נודעתי להם : וארא ו, ג.
5. כי : אולי כתוב: כו'.
6. לכאורה יש לתמוה : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' רעז ואילך. ע' רפד ואילך. ס' המצות להצ"צ ע' 344 ואילך. אוה"ת תשא ע' ב'מא. ירמי' כרך ב' ע' תתפז. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' כב ואילך ובהנסמן בריש המאמר שם. תו"ח בא ח"א צח, א ואילך (ובהנסמן בריש המאמר שם). המשך וככה תרל"ז פנ"ו ע' פד. סה"מ תרמ"ז ע' קכה ואילך.
7. שיחזקאל נדמה לבן כפר : חגיגה יג, ב. ראה גם המשך זאת חנוכת תר"ם פ"ג. וש"נ.
8. כו' : אולי כ"ה בהכת"י.
9. נבואתו הי' בעולם היצירה : ראה ע"ח שער ק"נ שמ"ט, פ"ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קמא. וש"נ. תו"ח בא ח"א קיד, סע"ג. ובהערה 194. ולהעיר מויקהל משה [זאלקווא תקל"ה ו, א — ראה אודותיו אוה"ת בלק ע' תתקפה]. תו"א משפטים עח, ב : בריאה.
10. וישעי' לבן כרך : חגיגה שם. המשך זאת חנוכת שם.
11. וישעי'. . בבריאה : ראה לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. לקוטי הש"ס להנ"ל יבמות מט, ב ד"ה מנשה. תו"ח בא ח"א קיד, סע"ג. וש"נ.
12. ונבואת משה. . בזה הדבר : ראה ספרי ר"פ מטות הובא ברש"י שם. תו"ח בשלח ח"א קמד, ב הערה 29.

עמוד תסח

13. ונבואת משה. . היתה באצי' : ראה תו"א בא ס, ב. לקו"ש שמות כרך ו ע' 251 ואילך. וראה גם לקו"ת נצבים מט, ב.
14. א"ק : אוצ"ל: א"ק].
15. ואראה את ה' : ישעי' ו, א.
16. וירא. . ואתגלי' לי' : וירא יח, א ובת"א [ושם: ואתגלי].
17. חכם עדיף מנביא : ב"ב יב, א. ראה לקוטי הש"ס להאריז"ל סוף מס' יבמות. וראה גם לקו"ת פקודי ו, ד. ויקרא ה, ד. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רסד ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח שמות ח"א נט, א ובהערה 39. המשך וככה תרל"ז פל"ז ע' מד. פקפ"ט ע' רטו.
18. דאא"ס ידוע מציאותו ולא מהותו : ראה לקו"ת בחוקותי נ, ג. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' סח. מאמרי אדהצ"צ ע' צד. ע' רה. המשך תער"ב ח"א ע' סח.
19. זכור אב הנמשך אחריך כמים : תפלת גשם [ושם: נמשך]. ראה גם המשך תער"ב ח"ג ע' א'רפט.
20. אתעדל"ת. . אתעדל"ע : ראה זהר לך פח, א. תו"ח שמות ח"א מא, א ובהערה 189.

עמוד תסט

21. נה"י הוא לבר מגופא : ראה ע"ח שער הולדת או"א וזו"ן שט"ז, רפ"ד.
22. חיצוני' שבעליון. . לתחתון : ראה ע"ח שער א"א שי"ד, פ"ט. לקו"ת שלח מא, ד ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' תלז ואילך.
23. והחכמה מאין תמצא : איוב כח, יד.
24. חסד דרועא ימינא : ת"ז בהקדמה יז, א.
25. שבידים יש ג' פרקים : ראה זהר ויחי רמא, א. לעיל ע' שכח. ביאוה"ז במדבר פה, א. שה"א פנ"ה פז, א ובהערה 16.
26. הלוך ונסוע הנגבה : לך יב, ט. ראה זהר לך פ, א. פד, א. וראה גם לעיל ע' קמט הערה 4. ע' רצט.
27. שמחמת נמשך : אוצ"ל: שמחמת זה נמשך.

עמוד תע

28. רחימא דמלכא : זהר ואתחנן רסב, ב. ראה מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שמג. וש"נ.
29. להאכיל אפי' לערביים : ראה ב"מ פו, ב. תו"ח לך פג, ד הערה 57.
30. ויקרא שם בשם ה' : וירא כא, לג.
31. דאורייתא מחכ"ע נפקא : זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. (רע"מ) משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.
32. ופני לא יראו : המשך הכתוב וראית את אחורי — תשא לג, כג.
33. במקום שבע"ת עומדין : ראה ברכות לד, ב. לקו"ש נצבים כרך יד ע' 361 וע' 363. תו"ח שמות ח"א מא, א. וש"נ. אוה"ת בחוקותי כאן ע' תרעה ואילך. לעיל ע' שפ. לעיל מאמר ד"ה אם בחוקותי הג' על יד הערה 140.
34. דבע"ת. . בחילא יתיר : ראה זהר ח"ש קכט, ב. אגה"ת פ"ח. מאמרי אדה"א בראשית ע' קעב. וש"נ. תו"ח שמות ח"א לז, א. וש"נ. לעיל ע' קפח ואילך.
35. דמקום הוא. . למעלה ולמטה ולד' רוחות : ראה שער היחוד והאמונה פ"ז ובמ"מ הגהות והע"ק שם. לקו"ת בחוקותי מח, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קסז (ובהנסמן בריש המאמר שם). שע"ת קכה, ג.
36. י"ב מלאכים הנושאים את הכסא : ראה זהר ויצא קמז, ב ואילך (הובא בסמוך בפנים).
37. ד' מחנות שכינה : זהר במדבר קיח, ב.
38. ד' מחנות שכינה כ"א כלול מג' : ראה לקו"ת צו יז, רע"א. בלק סח, ג. ביאוה"ז במדבר פה, א ואילך. שה"א ע' פז ואילך.

עמוד תעא

39. מיכאל. . פני ארי' : ראה זהר בראשית כג, ב. רע"מ בא מב, א. צו לג, א. בהעלותך קנד, א. פינחס ריז, א. ת"ז תכ"א סב, ב. ת"ע קכו, א. ז"ח יתרו לא, ב. לב, סע"ב. תז"ח צה, ג.
41. גבריאל ופני שור : ראה זהר בראשית כג, ב. רע"מ בא מב, א. נשא קכא, ב. בהעלותך קנד, ב. פינחס ריז, א. ת"ז ת"ע קכו, א. ז"ח יתרו לא, ב. לב, סע"ב.
40. פני ארי'. . ופני שור. . ופני נשר : יחזקאל א, י.
42. בזוהר ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום : קמז, ב ואילך. ויצא כח, יא.
43. מקור בחי' מקום. . מל' : ראה שער היחוד והאמונה פ"ז.
44. דהמגביל לבחי' בלי גבול הוא כח הבלתי מוגבל : ראה גם תו"ח מקץ רכא, ד ואילך.
45. הוא מקומו של עולם : ראה ב"ר פס"ח, ט. הנסמן בתו"ח בראשית מג, א הערה 2. לעיל בהמאמר הערה 45.
46. ובחי' הב' בבחי' מקום. . סוכ"ע : ראה לקמן מאמר ד"ה והתהלכתי בתוככם תרט"ו פיסקא אך מבואר במ"א ואילך.
47. אמתא באמתא היכי יתיב : פסחים קט, ב כגי' התוס'.
47. בינה מקור כל המקיפים : ראה ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"ג. לקו"ת להאריז"ל תהלים סנ"ג.
48. מבנו : של כ"ק אדמו"ר הצ"צ.
49. ומקיף : תיבה זו איננה ברורה בהכת"י.
50. הקו"ח. . מעלה ומטה : ראה ע"ח שער עגו"י ש"א, ענף ב. שעה"י קכ, ב הערה 9.
51. אדני מעון אתה הייתה לנו : תהלים צ, א.
52. בטרם הרים יולדו : תהלים שם, ב.
53. המדות. . הרים : ראה זהר סבא משפטים קט, ב ובמפרשים שם. תו"ח שמות ח"א יד, ד הערה 642.
54. ומעון אותיו' נועם : ראה לקו"ת להאריז"ל לתהלים שם. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רא וש"נ. תו"ח נח נה, ב ובהערה 16.

עמוד תעב

55. והם : הבע"ת.
56. מדורא דקוב"ה באינון מאנין תבירין : ראה זהר ויקהל ריח, א. ש"א צא, ב.
57. אנכי אנכי : ישעי' מג, כה.
58. אשר אנכי מצווך היום : ואתחנן ו, ו.
59. אוב"כ : אור בכלי.
60. כנ"ל בתו' : בפיסקא וביאור הענין יובן ואילך.
61. מצווך. . צוותא והתחברות : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ס"ע תתפ ואילך. תו"ח נח סג, ב ובהערה 28.
62. שזדונות נעשו כזכיות : ראה יומא פו, ב.
63. שלום שלום לרחוק ולקרוב : ישעי' נז, יט.
64. לרחוק שנעשה קרוב : ראה ברכות לד, ב. אוה"ת ישעי' כרך א ע' רעג.
65. אחכמה והיא רחוקה ממני : קהלת ז, כג.
66. דרשו ה' בהמצאו : ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א.
67. שלום הוא בחי' יסוד : ראה זהר בחוקותי קטו, ב. במדבר קיח, א ובהגהות מהרח"ו שם. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקמ ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רכו. וש"נ. תו"ח וישלח קצד, ב.
68. יסוד שנק' צדיק : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פי"ח מערכת צדיק. מאו"א מערכת צדיק אות ז.
69. דאחיד בשמיא וארעא : ראה דהי"א כט, יא. זהר בראשית לא, א. ת"ז תמ"ז פד, א: ותרגום יונתן. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשמב. וש"נ.
70. יסוד. . טוב : ראה זהר נח ס, א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רכד. וש"נ.
71. אמרו צדיק כי טוב : ישעי' ג, י.

עמוד תעג

72. במ' של הפרש בין שבת ליו"ט : נדפס לעיל — ראה שם ע' רמד ואילך.
73. שבת אותי' תשב : ראה אגה"ת ספ"י. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קפ. וש"נ. לעיל ע' רמח ובהערה 63.
74. שבת נק' קודש : תשא לד, יא. טו. ראה זהר אמור צד, א. שעה"י קכח, א ובהערה 12.
75. קודש שלמעלה מבחי' קדוש : ראה גם לעיל מאמר ד"ה את שבתותי תרי"ב ובהערה 57. לקו"ת אמור לג, ב ואילך. תו"ח תשא ח"ב שפב, ב. סה"מ תרכ"ז ע' שמ בהערה.
76. שבת שבתון : ויקהל לה, ב. ראה גם בענין שבת שבתון לעיל ע' רסג ובהערה 108.
77. אותם במועדם ומתורגם בזמניהן : אמור כג, ד בת"א. ראה גם לעיל ע' רנב.
78. מועדי הוי' : אמור כג, ב. ד. ראה גם לעיל שם.
79. אלה הם : אמור כג, ב.
80. ממדות שברצון. . ימי קדם : ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שכח. תקס"ט ע' טז. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתנא.
81. עושין רצש"מ : ברכות לה, ב.
82. התשובה אינו מן החטא דווקא : ראה חובת הלבבות שער עבודת אלקים פ"ג (ד"ה והחמישי כי מצות). תו"א ויחי מה, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' רו. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' צה. וש"נ. סה"מ תרכ"ט ע' קד.ע' קכא. ע' קעט. תרצ"ז ע' 235. וש"נ.
83. הרוח תשוב אל האלקים : קהלת יב, ז.
84. דמלכא משיחא אתא לאתבא : ראה זהר רע"מ בהעלותך קנג, ב. לקמן מאמר ד"ה רפאיני הא' על יד הערה 88. פלח הרמון בשלח ע' שיב בשם רז"ל. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רפא וש"נ. תו"ח בראשית ז, א ובהערה 34. שמות ח"א מא, ב. וש"נ. סה"מ תרכ"ט ע' קד. וש"נ.
85. שבת שבתון. . יוה"כ : אחרי טז, לב. אמור כג, לב. ראה גם הנסמן בתו"ח בא ח"א צד, ב.
86. יוה"כ שנק' קדוש ה' : ראה ישעי' נח, יג. שבת קיט, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתלא.
87. רעדכ"ר : ראה זהר ספדצ"נ תרומה קעו, ב. תו"ח בראשית לו, ג הערה 23. תצוה ח"ב שעו, ג. לעיל מאמר ד"ה אם בחוקותי תר"י על יד הערה 56.

עמוד תעד

88. שאין טעם לרצון : ראה של"ה בית ה' ד, ב בהגה. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כא. וש"נ. תו"ח בא ח"א פט, ד. וש"נ.
89. וכמשי"ת : כ"ה בהכת"י.
90. ביוה"כ. . לפני ולפנים : ר"פ אחרי.
92. ואע"פ : אוצ"ל: ואעפ"כ.
91. מקום ארון. . אינו מן המדה : יומא כא, א.
93. ג' אבות כנגד ג' מועדי ה' : ראה זהר רע"מ פינחס רנז, ב. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תסד. וש"נ. הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' שפא־ במדבר ח"ג ע' א'תרנו. הנחות תקע"ז ע' ריז.
94. ויעקב נסע סוכותה : וישלח לג, יז.
95. הי' משה כבד פה ולשון : שמות ד, י.
96. השבת. . דבור אסור : שבת קיג, רע"ב.
97. ובקושי התירו. . ד"ת : ראה ירושלמי שבת פט"ו, ה"ג. רבינו יונה בס' היראה. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשסט. ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קנו. וש"נ. תו"ח יתרו ח"ב שפב, ב. תורת לו"י תענית ע' ג.
98. שאנו אומרים בשבת ישמח משה : בתפלת העמידה.
99. כי המקום. . אדמת קדש הוא : שמות ג, ה.
100. דבשבת מאיר מעין שלע"ל : ראה תו"ח שמות ח"א לג, ג. וש"נ.
101. שע"ל : אוצ"ל: שלע"ל.
102. דבשבת מאיר מעין. . יו"כ : ראה לקו"ת האזינו עב, ג.

עמוד תעה

103. במנחה דשבת. . רעדכ"ר : ראה זהר יתרו פח, ב. אד"ר נשא קכט, א. אד"ז האזינו רפח, ב. רצג, סע"א.
104. וע"ד : אוצ"ל: ועד"ז.
105. ואספת דגנך : עקב יא, יד.
106. ונתתי מטר ארצכם : עקב שם.
107. שמטר. . במא' הנ"ל : ד"ה וביאור הענין בין הערות 64-65.
108. ממאמר בפר"א שכשישראל עושין : ראה גם לעיל מאמר ד"ה אם בחוקותי תר"י ובהערה 64.
109. ים ויבשה. . עלמין סתימין. . דאתגלי' : ראה גם לעיל ע' פב ובהערה 2.
110. בבחי' : אוצ"ל: בחי'.
111. למטר השמים תשתה מים : עקב יא, יא.