והתהלכתי בתוככם

תנט[פ' וישלח תר"ב]

והתהלכתי בתוככם¹ כו'² ואולך אתכם קוממיות³ כו'⁴. הנה יש ב' מיני הילוך הא' בבחי' אחורים וחיצוני' כמא' אחרי הוי' תלכו⁵ וכן במשה כתיב וראית את אחורי ופני לא יראו⁶. והב' ההילוך בבחי' פנים שהוא בחי' פנימי' כמו באברהם כתיב התהלך לפני והיה תמים⁷ וכן ביעקב כתיב האלקי' אשר התהלכו אבותי לפניו⁸ וכן בחזקי' כתב אשר התהלכתי לפניך⁹ כו'. והנה להבין ענין ב' בחי' הילוך הנ"ל מתחילה צ"ל ענין ההילוך, כי הנה כתיב ונתתי לך מהלכים¹⁰ בין העומדים האלה שמלאכים נק' עומדים וכן בחי' הנשמות קודם בואם לגוף נק' עומדים וכמאמ' חי ה' אשר עמדתי לפניו¹¹, ותכלית הכוונה בבחי' הירידה שלהם בגוף הוא כדי שיבואו למדרגה מהלכים בין העומדים כמשי"ת. וביאור הדברים צ"ל ענין ב' בחי' שפע מאא"ס בעולמות, הא' בחי' ממכ"ע והב' בחי' סכ"ע, רק¹² בחי' ממכ"ע הוא בחי' אור וחיות הבא בבחי' התלבשות בעולמות בחלוקי מדריגות בכל עולם ועולם לפ"ע כמו עד"מ בחי' שכל ומדות שבחי' המדות נולדים מן השכל¹³ שיש שכל שמראה לחסד ויש שכל שמראה לדין ויש שמראה לדין לרחם¹⁴, וכפי הוראת השכל כן נולדים המדות בלב, הנה שפע זאת הוא הבא בבחי' פנימי' ומתלבשת במדות כו'. ויובן בתוס' באור מבחי' חיות הנפש בגוף שבחי' שפע החיות מתלבש באברים ונמשך בהם בדרך חומר וצורה¹⁴ שהחומר מעין הצורה¹⁵ ולכן משתנה החיות לפ"ע החומר המתלבש בו כמו במוחין בא השפע בדרך כללות לכלול כל פרטי החיות של כל האיברים בהעלם ואח"כ הוא בא ונמשך מההעלם אל הגילוי בכל אבר ואבר בפרט כמו כח הראי' בעין וכח השמיעה באוזן כו'.

תסוככה יובן למעלה עד"ז בבחי' התגלות החיות דממכ"ע בעולמות שהוא בא בדרך כלל ופרט כמו תחלת התלבשות החיות הוא בהיכל שבכל עולם ועולם שהוא בחי' ראש ומוחין שבעולם ההוא ובו בא התלבשות החיות בדרך כלל ואח"כ נמשך מהאה"ג¹⁷ בפרט בבחי' ששה היכלות שבעולם ההוא¹⁶, וכ"ה בכללות העולמות דבי"ע ראשית גילוי החיות בד"כ הוא בהיכל דבריאה ואח"כ מתחלק מהעלם אה"ג בכל עולם בפרט, ובכל מדריגה שבעולם ההוא ג"כ בפרט, ושפע זאת דממכ"ע הוא הבא ע"י צמצום אור האלקי שזהו ענין צמצם שכינתו בין שני בדי הארון¹⁸ כו' שכינה הוא בחי' מל'¹⁹ דאצי' שהוא בחי' אלקות ממש דאיהו וגרמוהי חד²⁰ כמו כל הספי' דאצי' וע"י צמצום בא אור האלקי בבחי' תפיסא והתלבשות בהיכל דבריאה שזהו ענין בין שני בדי הארון כו' וע"ד גילוי שכינה בעוה"ז שתחלת כללות הגילוי הי' בהיכל שבבהמ"ק ומשם האיר לכל נש"י לכאו"א בפרט לפ"ע וכמבואר בלק"א פ'²¹ [... ובדרך כלל יותר הנה בחי' גילוי הקו המאיר ע"י צמצום מבחי' מל' דא"ס הנק' אא"ס הוא בחי' ממכ"ע והוא מאיר בתחלה בד"כ בבחי' א"ק שהוא בחי' מחה"ק שצופה ומביט²² עד סוף כל הדורות בסקירה אחת והוא בחי' ראש ומוחין בכללות העולמות דאבי"ע ואח"כ קורא הדורות מראש²³ בפרט מהאה"ג כנ"ל במא' יונתי²⁴ כו'].

והנה כ"ז הוא בחי' ממכ"ע אבל סוכ"ע הוא בחי' אור ושפע שאינו בא בבחי' התלבשות בעולמות כלל רק בבחי' השראה בהעלם וכמו הנשמה המחי' את הגוף שכללו' החיות המאיר בגוף אפי' בבחי' המוחין שהוא בחי' חיות כללי אינו רק הארה בעלמא מעצמי' הנשמה אבל עצמי' נשאר בבחי' העלם ומקיף שזהו בחי' מזלא שבנשמה²⁵ כו' כי אין האיברים מרגישים כלל חיות עצמי' הנשמה אעפ"י שבאמת עיקר קיום חיות הפנימי הוא מבחי' המקיף השורה בהעלם מ"מ אינו מורגש באברים כלל, כ"ה למעלה בחי' עצמו' אלקות אינו בא כלל בבחי' הרגשה בעולמות אע"פ שבאמת נמצא בכל העולמות עד דלית אתר פנוי מיני'²⁶ והוא נמצא בכולם תסאבהשוואה ומזה הוא אמיתת קיום חיותם והתהוותם מאין ליש מ"מ אינו נמצא רק בהעלם ולא בגלוי כלל ולכן נק' סוכ"ע ע"ש שאינו בא בהרגשה התלבשות בעולמות רק בהעלם אבל באמת נמצא בכולם בהשוואה כנ"ל. והנה בחי' סוכ"ע א"א להשיג כלל בשום דרך ואופן כי למת"ב²⁷ כו' רק ע"י מצוות גורמים בחי' יחוד קובהו"ש²⁸ שזהו בחי' גלוי הסובב בממלא והיינו ע"י מצוות שמקיים כ"א מישראל דווקא בנשמתו המלובשת בגופו דווקא בזה ממשיכים יחוד סובב וממלא והיינו שיאיר בחי' הסובב בבחי' גלוי בממכ"ע כו'.

ועם זה יובן ענין עומדים ומהלכים כי המלאכים וכן הנשמות בהיותם בג"ע הגם שנהנין מזיו השכינה²⁹ בבחי' עונג האלקי הנמשך שם וגם עליהם נא' וקדושים בכ"י יהללוך סלה³⁰ בעא"ע בלי הפסק אך כאו"א הוא מרגיש אור האלקי שבמקורו אשר לוקח משם כמו מחנה מיכאל באה' מקבלים שפע וחיות מחסד שבמל' דאצי' המקור אליו ומקורו הוא גופא הוא בחי' אור המוגבל בכלי [... שהוא ענין ע"מ³¹ שבמל' שהם בחי' כלים לאורות די"ס שבמל' כו'], וכן הנשמות ג"כ אינם מקבלים רק מבחי' אור המוגבל בכלי [... רק שמקבלים מפנימי' הכלים] שזהו בחי' ממכ"ע, וההתפעלות זאת מוגבלת שזהו ענין אה' דבכל נפשך כו', אבל הנשמה ע"י התלבשותה בגוף לקיים מצוות בעוה"ז המלובשים בדברים גשמיי' המה מעוררים למעלה בחי' הסוכ"ע בממלא ועי"ז נק' מהלכים, כי ענין הילוך הוא בחי' התפשטות שהוא בחי' יציאה לחוץ מגבולו המגבילו וא"כ ממילא הוא בל"ג כו' והוא ענין אה' דבכל מאדך שבא מצד גילוי הסובב דווקא כו' וד"ל. וזהו בכל יום יהי' בעיניך כחדשים³² שזהו דווקא כאשר הגלוי הוא מבחי' סוכ"ע שהוא בחי' א"ס למעלה מבחי' הגבלה בכלים ולכן בכי"ו הוא התחדשות ואינו מתיישן כלל כנ"ל במא' יונתי³³ כו'.

והטעם לזה שע"י מצוות גשמי' שבעוה"ז ממשיכים גלוי הסובב הנה ידוע בענין מה שעוה"ב נק' עולם ברור³⁴ והיינו מפני ששרשו נמשך מבחי' ממכ"ע שהוא בחי' אור וחיות פנימי בבחי' התלבשות הכלים ולכן א"א שיתהפך מן הקצה אל הקצה וא"א לבוא למדריגתו בעוה"ב כאשר פגם נשמתו כ"א כאשר יזדכך בתחילה בגיהנום או בכף הקלע או בנה"ד כ"א לפי אופן הפגם שלו כו', משא"כ בעוה"ז אפשר להתהפך ע"י תשובה ברגע א' מן הקצה אל הקצה דהיינו מבחי' רשע גמור תסבלבחי' צדיק גמור כמארז"ל בענין המקדש את האשה³⁵ כו', והטעם לזה כי שורש גשמי' העוה"ז נמשך מבחי' כל יכול שהוא בחי' סוכ"ע לכן בעוה"ז דווקא יוכל להיות התהפכות כנ"ל מצד הארת סוכ"ע המאיר בו כו' והוא ג"כ הטעם בעסק המצות שבעוה"ז דווקא בגשמיות שיוכל עי"ז להמשיך גילוי הסובב בממלא כנ"ל וד"ל. וזהו ענין מהלכים בין העומדים שע"י ההילוך שנעשה מעסק המצוות שבעוה"ז עי"ז ממשיך גלוי אא"ס הסובב כ"ע גם בין העומדים שהוא בחי' נשמות ומלאכים שבג"ע שמקבלים ג"כ תוס' אור ושפע יתר מכפי המדה הקצובה להם משרש מקור חוצבם בממכ"ע כו' וד"ל.

ומעתה י"ל ענין ב' מיני הילוך הנ"ל בבחי' אחורים ובבחי' פנים כו'. הנה ארז"ל בברכות בפ' כ"מ³⁶ ארומיא דקראי דלפעמים א' ועמדו זרים ורעו את צאנם³⁷ ולפעמים ואספת דגנך³⁸ ותירצו כאן כשאין עושין רצונו ש"מ וכאן כשעושין רצונו ש"מ, והקושיא מבוארת דהלא ואספת דגנך הוא בפ' שני' דק"ש ושם נאמר והי' אם שמוע³⁹ תשמעו אל מצוותי וגם נא' בכל לבבכם ובכל נפשכם ואיך יתכן לומר שזה נק' אין עושין רצונו של מקום, וידוע התירוץ בשם הה"מ נ"ע שמפני שלא נא' כאן בכל מאודך לכן נק' אין עושין כו' משא"כ בפ' ראשונה נאמר בכל מאודך⁴⁰ לכן נק' עושין רצונו ש"מ. ועדיין אינו מובן דמפני שלא נא' ובכל מאודך אף שמבטל א"ע לאלקות בכל לב ונפש נק' אין עושין רצונו של מקום, אך הענין יובן בהקדם ענין מקום מהו כי הנה הקב"ה נק' בשם מקום כמארז"ל במשנה אין עומדים⁴¹ עד שיתכוונו⁴² לבם למקום, וכן אנו אומרים ברוך המקום⁴³, הענין הוא דהנה כי הנה מקום אתי⁴⁴ וביאור ענינו הוא בחי' כח אלקי העושה בחי' מקום לכן נק' בשם מקום להיותו מקור לבחי' מקום וכמאמר הוא מקומו ש"ע⁴⁵ כו'. הנה ביעקב כתיב ויקח תסגמאבני המקום⁴⁶ ומבואר בזוהר שיש י"ב מלאכים הנושאים את הכסא⁴⁷ שהם ג' לסטרא מזרח וג' לסטרא דרום כו' ונמצא שהם בחי' מקום של כל העולמות כי מקום הוא מעלה ומטה ד' רוחות⁴⁸ שהוא בחי' הגבלת כל נברא בכאו"א לפ"ע וכן יש הגבלה בזמן כו', אך מקור המקום והזמן הוא בחי' מל'⁴⁹ דאצי' כידוע בענין ממכ"ע הוא בחי' מקום הנק' עולם וממשלתך בכל דו"ד⁵⁰ הוא בחי' הזמן, וע"ז נא' הנה מקום אתי שבחי' המל' מיוחדת בו ית' שהוא למעלה מגדר מקום וזמן וכמא' לך ה' הממלכה⁵¹ וכידוע דנהו"ת קארי תדיר לנהורא עילאה⁵², אך כדי שיתגלה יחוד זה בעולמות זהו ענין ויפגע במקום⁵³ שהוא ענין יעקב תיקן תפילת ערבית⁵⁴ והיינו שתיקנה שיתגלה בחי' מקום בחי' סוכ"ע שהוא למע' מגדר מקום וזמן.

וזהו ענין יין המשמח אלקים⁵⁵ ולכאורה אינו מובן מהו שמחתו שמשמח את אלקים, אך הנה ידוע בענין הוי' ואלקי' ששם הוי' הוא למע' מגדר מקום וזמן כידוע דהוי' הוא הי' הווה ויהי' כא'⁵⁶ אך בחי' אלקות⁵⁷ הוא בחי' המל'⁵⁸ שבניינה מהגבורות⁵⁹ שפועלים צמצומים והסתר שיהי' בחי' מקום וזמן, ויין הוא המשמח אלקים שמגלה פנימיותו שהוא בחי' שם הווי' שלמעלה מגדר מקום וזמן המלובש במקום וזמן בהעלם וע"י היין נתגלה כו', וזהו מה שמשמח אלקים כו', ומבואר למעלה שבחי' יחוד דסובב וממלא הוא ע"י המצוות אך בזה יש ב' אופנים בחי' עושין רצונו כו' ואין עושין כו', כי הנה לפעמים אנו מוצאים שהמצות נק' בשם לבושים כמא' הזוהר ע"פ ואברהם זקן בא בימים⁶⁰ דמאן דגרע יומא חדא גרע לבושא חדא, וכן ביעקב נא' וירח את ריח בגדיו⁶¹ כו' שהוא בחי' כללו' המצוות הנק' תסדבשם בגדים של נשמה הנק' בחי' יעקב, וכן אצל הינוקא נא' שהכיר בריחא דלבושייהו⁶², ולפעמים אנו מוצאים שהמצוות נק' בשם פירות כמארז"ל אצל עגלה ערופה שלא הניחוהו לעשות פירות מאי פירות מצוות⁶³.

וביאור הענין יובן ע"פ הנ"ל שענין המצוות הוא בחי' גלוי הסובב בממלא אך בגילוי זה יש ג'⁶⁴ אופנים, הא' הגלוי בבחי' מקיף שגם המקיף נק' אור ופועל בו קיומו כו' וכענין השמים המקיפים לארץ שעי"ז מתקיים הארץ ובלא הנ"ל לא הי' מתקיים כלל, והב' כאשר המקיף נגלה ונמשך בבחי' או"פ ממש תוך הכלים וכענין השפע הבא משמים לארץ שהוא ענין טל ומטר הנכנס ומתלבש בתוך חלקי כדור הארץ ופועל בו צמיחה מאין ליש, כ"ה בענין המצות שלפעמים מעוררים גלוי הסובב שיאיר בבחי' מקיף בלבד ואז המצוות נק' בשם לבושים כו' ולפעמים פועלים ע"י המצוות שיתגלו בבחי' פנימי' ממש ואז נעשה בחי' מזון לנשמה ואז המצוות נק' בשם פירות⁶⁵ כו' וענין זה תלוי בעושין רצונו כו' ואין עושין כו', כי הנה ענין עושין רצונו הוא כמו בנשמות הגבוהות שנגלה אצלם בחי' רעו"ד שלמעלה משכל ומדות וכמו ברשב"י שא' בחד קטירא אתקטרנא⁶⁶ בי' בקב"ה ואצלם הוא בחי' אתהפכא שהרע נהפך לטוב והוא בחי' ישראל כי שרית עם אלקים⁶⁷ מצד שרואין אמיתת ביטול המקום הנמשך מבחי' שם אלקים לגבי שם הוי' שהוא למע' מבחי' מקום וזמן, ובחי' זאת הוא בחי' בן שעבודתו הוא בחי' תענוג שמתענגין על הוי', וזהו ולא ראה עמל בישראל⁶⁸ כי אינם צריכים לעבודה ויגיעה רק עבודתם הוא בבחי' תענוג ממילא ומאיליו, וזהו עושין רצונו ש"מ שממשיכין בחי' רצה"ע בבחי' מקום⁶⁹ ונעשה גלוי הסובב בממלא בבחי' או"פ, משא"כ נשמות שלמטה במדריגה שעבודתם הוא בחי' מעהמ"צ ונק' בחי' יעקב ובחי' עבד כמ"ש שמע אלי יעקב עבדי⁷⁰ נק' אין עושין רצש"מ מצד שאינם מגיעים לרצה"ע ואינם פועלים רק גלוי הסובב בבחי' או"מ ואז נק' המצוות בשם לבושים כו'.

וזהו ענין ב' פרשיות דק"ש כי פרשה ראשונה הוא בבחי' נשמות הגבוהות שנק' ישראל כמא' שמע ישראל⁷¹ ולכן נא' ובכל מאודך כי אצלם נגלה בחי' רעו"ד, ובחי' זאת אור הגבורה כי גבורה אינו בחי' דין רק גבורות ממותקות⁷² תסהכענין הדם שהוא בחי' תוקף החמימות תוקף הגבורה והוא עיקר המחי' וכמו מי שנק' גבור שהוא ע"ש תגבורת כחו לבא בבחי' גלוי, וזהו גלוי סובב בממלא לבוא בבחי' או"פ כו', ובחי' פ' שני' דק"ש כאשר אין נגלה אצלם בחי' רעו"ד שלכן לא נא' בכל מאדך אז נק' אין עושין כו' ולכן אין פועלים גלוי הסובב רק בבחי' או"מ, וזהו ההפרש בין מלאכתן נעשה ע"י אחרים ובין מלאכתן נעשה ע"י עצמן שע"ז נא' ואספת דגנך, כי הנה פי' ואספת דגנך אינו העבודה לקבל הדגן בגשמי' כפשוטן רק הכוונה הוא ברוחני' מעשה המצוות⁷³ שיש בחי' חרישא דמרפיא ארעא⁷⁴ שהוא ענין ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר⁷⁵ ולהכניע חומר הגוף הגס וכן עד"ז כל העבודות ישנם ברוחני' ואח"כ כאשר מקיים המצוות גורם בירור והעלאה למע' מע' ועי"ז גורם המשכה מבחי' סובב בממלא שהוא בחי' ורב תבואות בכח שור⁷⁶ ובחי' זאת נק' מלאכתן נעשה ע"י עצמן, משא"כ בנשמות הגבוהים שנהפך אצלם הרע אינם צריכים לחרטה כלל רק המשכת אלקות בבחי' תענוג [... וממילא נעשה הבירורים למטה כמ"ש במ"א ממשל האבוקה⁷⁷ שממשיך אליו ממילא כל הניצוצים] ואז מלאכתן נעשה ע"י אחרים ממילא ומאליו וזהו שא' רשב"י אפשר אדם חורש⁷⁸ כו'.

ומעתה יובן ענין ב' מיני הילוך הנ"ל כי הנה ההילוך בבחי' פנים הוא בחי' ההילוך מלמעלה למטה כי התחלת העבודה הוא מבחי' תענוג שמתענג על הוי' וממילא נמשך גילוי אלקות בבחי' שכל ומדות ואח"כ בלבושים דמחדו"מ וזהו ענין פ' ראשונה דק"ש שמתחילה ההעלאה דבכל מאודך שהוא בחי' רעו"ד הנ"ל ואח"כ נעשה המשכה מלמעלה למטה והיו הדברים האלה⁷⁹ אשר אנכי מצוך היום על לבבך בבחי' שכל ומדות ואח"כ בלבושים דמחדו"מ וזהו ושננתם כו' ודברת בם⁸⁰ כו' וקשרתם⁸¹ כו', ולכן נא' בפ' זאת מתחילה לימוד התורה והוא ענין ודברת בם ואח"כ וקשרתם שהוא ענין מעהמ"צ וזהו בחי' ואלי'⁸² שהוא בחי' ההילוך דנשמות הגבוהות, אבל בפ' שני' הוא ענין ההילוך בבחי' אחוריים וחיצוני' מצד שאין להם התגלות בחי' רעו"ד שנק' מאוד רק התחלת העבודה הוא בבחי' אתכפיא במעה"מ, אך בחי' זאת מעורר למעלה גלוי הסובב בממלא [... אך להיותו בבחי' מקיף לכן אין אצלם בחי' רעו"ד בבחי' גלוי ולכן נא'⁸³ בכל מאודך בפ' תסוזאת] ובחי' זאת נק' אור חוזר ולכן בפ' זאת נא' בתחלה וקשרתם ואח"כ ולמדתם⁸⁴ כו'.

והנה כמו שעכשיו יש ב' מיני הילוך בדרך או"י ואו"ח שמעורר בחי' א"ס להתגלות בנשמה שהוא בבחי' אוב"כ⁸⁵ שזהו ענין גלוי הסובב בממלא דווקא ונק' מהלכים בין העומדים כנ"ל כך לע"ל יתגלה ב' מיני הילוך מלמעלה למטה כנגד ב' מיני הילוך אלו ואז יהי' הגלוי מעצמו' אוא"ס עד שההילוך דעכשיו נק' עומד לגבי ההילוך דלע"ל. ובאור הענין הנה כל מיני הילוך דעכשיו הוא התגלות מאצי' שזהו ג"כ נק' הילוך להיות שאצי' הוא בחי' א"ס לגבי בי"ע כידוע דבאצי' איהו וגרמוהי חד אך לע"ל יתגלה מעצמו' אוא"ס בנאצלים [... כי גם בחי' אצי' הוא בחי' אוב"כ לגבי עצמיות ונק' עומדים לגבי הגלוי דעצמיות אא"ס שנק' מהלכים כמא' ילכו מחיל אל חיל⁸⁶ ואין להם מנוחה בעוה"ב⁸⁷ כו'] והגילוי יהי' ג"כ בב' אופנים דאו"י ואו"ח כמו ההילוך דעכשיו אך הילוך דלע"ל יתגלה ג"כ בבחי' עומדים שהוא ההילוך דעכשיו להיות שההילוך דעכשיו הוא המעורר הגילוי דלע"ל לכן בו יתגלה, וזהו והתהלכתי בתוככם והתהלכתי דווקא שהגילוי יהי' מעצמו' המאציל שלמעלה מבחי' הצמצום בשביל להאציל ע"ס דאצי' [... שזהו ענין גלוי נשמות חדשות שיתגלו לע"ל], והיכן יהי' ההילוך שלי בתוככם דווקא [... היינו שגילוי נשמות החדשות יתגלו בנשמות דעכשיו כו'], ואח"כ אמר ואולך אתכם קוממיות הוא בחי' מאה אמה⁸⁸ כי עכשיו אינו נחשב רק שבע היכלות כי הגילוי אינו רק מבחי' בינה ובה נכללי' ג"ר⁸⁹ בהעלם אבל לע"ל יבואו כל הג"ר מהעלם אל הגילוי כ"א במדרגה בפ"ע [... ויתגלה גם החכ' וכתר וזהו אראנו נפלאות ב'⁹⁰ כתר וחכ' כו' וד"ל] וכאשר כל הע"ס וכ"א כלול מי' זהו ענין הקומה דמאה אמה, אך גלוי זה מעוררים עכשיו במאה ברכות שחייב אדם לברך⁹¹ בכל יום וכמבואר בזוהר שיש שם הוי' ברבוע בחי' מקום⁹² כי היוד בכפל עם ו"ד בגי' קוף⁹³ וזהו מעוררים⁹⁴ ה' פ"ה הוא כ"ה אתוון דיחו"ע שמע"י ובה' אחרונה ג"כ כנ"ל הוא כ"ד אתוון תסזדבשכמל"ו⁹⁶ עם הכולל הוא כ"ה אתוון דיחו"ת⁹⁵, ופ"ו ל"ו הוא שית ס'⁹⁷ משנה⁹⁸, שבכ"ז מעוררים לע"ל שיתגלה שם הוי' שהוא למעלה מבחי' מקום בבחי' מקום וזהו ואולך אתכם קוממיות כו' וד"ל.

הערות

עמוד תנט

1. והתהלכתי בתוככם : הנחת ר' הלל מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ. למאמר זה ראה ד"ה זה במאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' קנו־ תקס"ט ע' קלא־ ובארוכה במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשפה ואילך (ובהנסמן בהנ"ל)־ אוה"ת ויקרא כרך ב. לקמן ד"ה והתהלכתי תרכ"ב. ראה עוד ע"ד המאמר לקמן ברשימת הכת"י כאן.
2. והתהלכתי בתוככם כו' : בחוקותי כו, יב.
3. ואולך אתכם קוממיות : בחוקותי שם, יג.
4. כו' : וכ"ה גם לקמן במאמר ד"ה זה דשנת תרכ"ב בתחילתו.
5. אחרי הוי' תלכו : ראה פ' ראה יג, ה.
6. וראית את אחורי ופני לא יראו : תשא לג, כג.
7. התהלך לפני והיה תמים : לך יז, א.
8. האלקי' אשר התהלכו אבותי לפניו : ויחי מח, טו.
9. כתב [אוצ"ל: כתיב] אשר התהלכתי לפניך : מל"ב כ, ג. ישעי' לח, ג.
10. ונתתי לך מהלכים : זכרי' ג, ז. ראה לעיל מאמר ד"ה אם בחוקותי תר"י ובהערה 43.
11. חי הוי' אשר עמדתי לפניו : מל"ב ה, טז. ראה גם שע"ת כ, ג ובהערה 31.
12. רק : אינו ברור בהכת"י ואולי כתוב: כו'.
13. המדות נולדים מן השכל : ראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ס"ע שלא ואילך. תקס"ט ע' טז. ע' קסז ואילך. ענינים ע' רעח ואילך. תו"א יתרו עג, א. לקו"ת שמיני יט, ב. שה"ש מו, ב. סה"מ תרכ"ז ע' קה ואילך. ע' שנד. וראה גם לקמן בהביאור פיסקא והתירוץ הב'.
14. לדין לרחם : כ"ה בהכת"י.
14. חומר וצורה : ראה מו"נ ח"א פי"ז. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' קעו. שמות ח"א ע' כג. סה"מ תרכ"ט ע' יז. וש"נ.
15. שהחומר מעין הצורה : ראה גם שעה"י קכט, א ובהערה 7.

עמוד תס

17. מהאה"ג : מהעלם אל הגילוי.
16. בהיכל שבכל עולם. . ואח"כ. . ששה היכלות שבעולם ההוא : ראה ע"ח שער כסה"כ שמ"ו, פ"ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתה.
18. צמצם שכינתו. . הארון : ראה ב"ר פ"ד, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ס"ע שמו ואילך (נו"א). לקו"ת אמור לד, ב. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' קכט. שה"א ז, א ובהערה 12.
19. שכינה. . מל' : ראה זהר רע"מ תצא רפא, ב. לעיל מאמר ד"ה את שבתותי תרי"ב ובהערה 115.
20. דאיהו וגרמוהי חד : ראה ת"ז בהקדמה (ג, ב).
21. בלק"א פ' : אינו ברור הנרשם כאן בהכת"י. ראה פנ"ב-ג.
22. שצופה ומביט : ראה ברכת זכרונות. ר"ה יח, א. סהמ"צ להצ"צ ע' פב. תו"ח שמות ח"א מח, ב. וש"נ.
23. קורא הדורות מראש : ישעי' מא, ד. ראה גם לעיל ע' עז ובהערה 27.
24. כנ"ל במא' יונתי : פלח הרמון שה"ש ע' מג.
25. מעצמי' הנשמה. . מזלא שבנשמה : ראה שעה"ק להרח"ו ח"ג, ש"ה. לקו"ת במדבר טז, א ואילך. האזינו עא, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קסט ואילך. וש"נ. לעיל ע' רמח
26. דלית אתר פנוי מיני' : ראה ת"ז תנ"ז צא, ב. ת"ע קכב, ב. ס' האמונות והדעות לרס"ג מ"ב, פי"ג. תניא פכ"א ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. לקו"ת בהר מא, א. שם בהוספות נב, ג.

עמוד תסא

27. למת"ב : ראה ת"ז בהקדמה יז, א.
28. יחוד קובהו"ש : ראה גם אוה"ת ואתחנן ע' רנה ואילך. כרך ו ע' ב'רעג ואילך (ס"ב). מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רכ ואילך. תו"ח תצוה ח"ב שלא, א הערה 504.
29. בג"ע. . מזיו השכינה : ראה תו"א מקץ לב, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קפה ואילך.
30. וקדושים בכ"י יהללוך סלה : תפילת שמו"ע.
31. ע"מ : עשרה מאמרות.
32. בכל יום יהי' בעיניך כחדשים : ראה לקח טוב ואתחנן ו, ו. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רסו ואילך. וש"נ. לעיל ע' קמב הערה 14.
33. כנ"ל במא' יונתי : פלח הרמון שה"ש ע' מא.
34. שעוה"ב נק' עולם ברור : פסחים נ, א. ראה לקו"ת פינחס עה, סע"ב ואילך. עו, סע"ד. סידור שחרית לב, ב. לה סע"ד ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתכג ואילך. במדבר ח"ה ע' א'תרכד ואילך. סהמ"צ להצ"צ לט, ב ואילך. קמב, ב ואילך.

עמוד תסב

35. המקדש את האשה : קדושין מט, ב. ראה גם לקמן מאמר ד"ה והתהלכתי תרכ"ב על יד הערה 41. לקו"ת דברים א, ב. סה"מ תרל"ח ע' תקי ובהערה 89.
36. בברכות בפ' כ"מ : ראה ברכות לה, ב. ע"ד הלשון כאן (בנוסף להערה 1) ראה מאמרי אדה"ז־ שע"ת־ מאמרי אדה"א־ אוה"ת שהובאו לקמן הערה 40.
37. ועמדו זרים ורעו את צאנם : ישעי' סא, ה [ושם: ורעו צאנכם].
38. ואספת דגנך : עקב יא, יד.
39. והי' אם שמוע : עקב יא, יג.
40. בשם הה"מ. . בכל מאודך : ראה או"ת עקב ד"ה מפני מה (נג, סע"ג ואילך). לקמן מאמר ד"ה והתהלכתי תרט"ו על יד הערה 69 ובהגהת ר' הלל שם. ד"ה והתהלכתי תרכ"ב על יד הערה 73. מובא גם בשם הה"מ במאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תרעט. שע"ת קכה, ב. קלה סע"ג ואילך. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רפו. אוה"ת עקב ע' תפא. מאמרי אדהצ"צ תרט"ו ע' קב. ע' רמט. ע' ערה. סה"מ תרכ"ט ע' קצז. ראה גם הנסמן בלקו"ש אמור כרך יב ע' 98־ מאמרי אדה"א וסה"מ תרכ"ט שם.
41. הקב"ה. . מקום. . במשנה אין עומדים : ברכות רפ"ד כגי' המשניות. ראה גם בהבא לקמן שיעור קומה להרמ"ק ס"כ. אוה"ת בחוקותי כרך ב ע' תרמד ואילך. ע' תרנז ואילך. יחזקאל כרך א' ס"ע תב ואילך. לעיל ע' שעט.
42. שיתכוונו : כ"ה בהכת"י.
43. ברוך המקום : מדות ספ"ה.
44. כי הנה מקום אתי : תשא לג, כא [בהוספת תיבת כי — ראה גם שע"ת קכה, ג]..
45. הוא מקומו ש"ע : ראה ב"ר פס"ח, ט. הנסמן בתו"ח בראשית מג, א הערה 2. סה"מ תרכ"ט ע' קסט. וש"נ. לקמן בהביאור על יד הערה 45. ד"ה והתהלכתי תרט"ו על יד הערה 77 ואילך.

עמוד תסג

46. ויקח מאבני המקום : ויצא כח, יא.
47. י"ב מלאכים הנושאים את הכסא : ראה זהר ויצא קמז, ב ואילך. לקמן בהביאור על יד הערה 36 ואילך.
48. מקום הוא מעלה ומטה ד' רוחות : ראה שער היחוד והאמונה פ"ז ובמ"מ הגהות והע"ק שם. לקו"ת בחוקותי מח, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קסז (ובהנסמן בריש המאמר שם). שע"ת קכה, ג.
49. מקור המקום והזמן הוא בחי' מל' : ראה שהיוה"א שם. לעיל ע' רלא ובהערה 20.
50. ממכ"ע. . וממשלתך בכל דו"ד : תהלים קמה, יג. ראה תו"א מקץ לז, א. לקו"ת אחרי כז, ב. בהעלותך ל, א.
51. לך ה' הממלכה : דהי"א כט, יא.
52. דנהו"ת קארי תדיר לנהורא עילאה : ראה זהר היכלות פקודי רנו, ב. תרומה קמ, רע"א. וישלח קעח, ב. לך עז, ב. פו, ב.
53. ויפגע במקום : התחלת הכתוב ויקח מאבני המקום — ויצא כח, יא.
54. יעקב תיקן תפילת ערבית : ברכות כו, ב.
55. יין המשמח אלקים : ס' שופטים ט, יג. ראה גם לעיל מאמר ד"ה כי תבואו וגו' ושבתה תר"ט על יד הערה 48.
56. דהוי' הוא הי' הווה ויהי' כא' : ראה שער היחוד והאמונה פ"ז. תו"ח מקץ ריט, ד הערה 62.
57. אלקות : כנצ"ל: אלקים.
58. אלקים הוא בחי' המל' : ראה זהר בראשית כב, א. אחרי סה, א. תו"ח וארא ח"א עה, ב הערה 202.
59. המל' שבניינה מהגבורות : ראה ע"ח שער תיקון הנוקבא של"ד, פ"ה. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ריח. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א רמד, א. וש"נ. לעיל ע' רצא ואילך.
60. ואברהם זקן בא בימים : ח"ש כד, א. ראה גם לעיל ע' רנב ובהערה 119.
61. וירח את ריח בגדיו : תולדות כז, כז. ראה סידור שער התפלה כז, ב. כח, ד. לקו"ת שה"ש לב, ב. לג, ב. ש"א יא, ב. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' קכא.

עמוד תסד

62. שהכיר בריחא דלבושייהו : זהר ינוקא בלק קפו, א. ראה מאמרי אה"ז הקצרים ע' שצט. מאמרי אדה"א דרושי חתונה שם ע' קה. וש"נ.
63. מאי פירות מצוות : ראה סוטה מו, סע"א.
64. ג' : כ"ה בהכת"י.
65. המצוות נק' בשם לבושים. . פירות : ראה גם אוה"ת בחוקותי כאן ע' תרסו. לקמן מאמר ד"ה והתהלכתי תרכ"ב על יד הערה 81.
66. בחד קטירא אתקטרנא : ראה זהר אד"ז האזינו רפח, א. סידור ערב שבת קסג, א. שע"ת נד, ד ובהערה 44.
67. כי שרית עם אלקים : וישלח לב, כט.
68. ולא ראה עמל בישראל : בלק כג, כא.
69. עושין רצונו. . בבחי' מקום : ראה גם שע"ת קכה, ג (ובהנסמן בריש המאמר שם). אוה"ת בחוקותי כאן ס"ע תרסה ואילך.
70. שמע אלי יעקב עבדי : ישעי מד, א [בהוספת תיבת: אלי — וכ"ה בלקו"ת בלק ע, רע"ג. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קעד. אוה"ת בלק ע' תתקצו].
71. שמע ישראל : ואתחנן ו, ד.
72. גבורה. . גבורות ממותקות : ראה תו"א נח ט, ג. לקו"ש תולדות כרך ל ע' 108. וש"נ.

עמוד תסה

73. ואספת דגנך. . מעשה המצוות : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קלב. תו"ח וארא ח"א פב, א.
74. חרישא דמרפיא ארעא : ראה מועד קטן ב, ב. לקו"ת האזינו עה, ד. שה"ש לח, ד. שע"ת סג, ב ואילך.
75. ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר : ברכות ה, א. ראה תניא פכ"ט. לקו"ת שלח מא, א. מאמרי אדה"ז תקע"א ס"ע רצז ואילך. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שמו. תו"ח בשלח ח"א רכו, ב ואילך. וש"נ.
76. ורב תבואות בכח שור : משלי יד, ד.
77. ממשל האבוקה : ראה גם לקמן מאמר ד"ה והתהלכתי תרט"ו על יד הערה 205. ביאוה"ז ויצא קלב, ג. לקו"ת במדבר ג, ג ואילך.
78. אפשר אדם חורש : ברכות לה, ב.
79. והיו הדברים האלה : ואתחנן ו, ו. ראה גם לעיל מאמר ד"ה אם בחוקותי תר"י ובהערה 32.
80. ושננתם כו' ודברת בם : ואתחנן שם, ז.
81. וקשרתם : שם ו, ח.
82. ואל' : כ"ה בהכת"י. ואולי צ"ל: ואולך [אתכם קוממיות].
83. ולכן נא' : כנצ"ל: ולכן לא נא'.

עמוד תסו

84. וקשרתם. . ולמדתם : עקב יא, יח. יט.
85. אוב"כ : (תיבה זו איננה ברורה בהכת"י) אור בכלי.
86. ילכו מחיל אל חיל : תהלים פד, ח.
87. ואין להם מנוחה בעוה"ב : ראה ברכות בסופה. ראה גם תו"ח שמות ח"א ד, ג. וש"נ.
88. מאה אמה : ב"ב עה, א. סנהדרין ק, א. ראה גם לקו"ש בחוקותי כרך ז ע' 198 ואילך.
89. שבע היכלות. . ג"ר : ראה ע"ח שער כסא הכבוד שמ"ו, פ"א. פ"ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתה (ובנו"ש ע' תתו) ואילך.
90. אראנו נפלאות ב' : ראה גם לעיל ע' עח. פלח הרמון יתרו ע' רנה. תו"ח שמות ח"א כא, א. וש"נ.
91. במאה ברכות שחייב אדם לברך : מנחות מג, ב. ראה שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר רסמ"ו. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קכז.
92. בזוהר. . הוי'. . מקום : באוה"ת בחוקותי כאן ע' תרעו: בספרים. יחזקאל כרך א' ס"ע תא: ת"ז תכ"ו [עא, ב]. ושם: י' עשר זמנין מאה, ה' חמש זמנין עשרים וחמש, ו' שית זמנין תליתן ושית, ה' חמש זמנין עשרים וחמש, בגימטריא מקום.
93. כי היוד בכפל עם ו"ד בגי' קוף : כ"ה בהכת"י. ראה הערה שלפנ"ז.
94. וזהו מעוררים : אולי תיבות אלו הם ע"ד התיבות דשורה הבאה ונסרחו משם.

עמוד תסז

96. דבשכמל"ו : פסחים נו, א.
95. דיחו"ע שמע"י. . דבשכמל"ו. . דיחו"ת : זהר בראשית יח, ב.
97. ופ"ו ל"ו הוא שית ס' משנה : אולי הכוונה ו'. . שית סדרי משנה. או ופ"ו ל"ו שכל סדר כלול מששה־ ל"ו מסכתות — ראה תו"ח פקודי ח"ב תמט, ב.
98. שית ס' משנה : ראה זהר בראשית מב, א. במד"ר פי"ב, יז. פי"ג, טוטז. שבת לא, א. לקו"ש בשלח כרך יא ע' 56 הערה 13.