ס,ג

ס,ג

הנשמה עם הגוף שהגם שהגוף הוא הכלי והעיקר היא הנשמה עכ"ז מתאחדת עם הגוף שנק' אדם הנשמה שבגוף ואין להגוף שם בפ"ע כו' וכהדין קמצא דלבושי' מיניה וביה. וכמו שקורין לאדם שלמד חכמה בשם חכם הנה החכמה קודם שלמדה היא מהות בפ"ע זולת האדם שלמדה והאדם מהות בפ"ע. וכשקנה החכמה נק' חכם ע"ש החכמה שהוא שם התואר. כך עד"מ למעלה עם היות הכלים דבי"ע הם מהות בפ"ע בחי' נשמות ומלאכים נבראים רק שבטלים אליו ית'. אך עכ"ז ע"י שהמשיכו הנביאים להיות גלוי אוא"ס ב"ה בהם ע"ד יחודו באצי' אז נק' הוא ית' הוי"ה צבאות שהוא שם התואר שהוא ית' הוא אחד עם הצבאות הנ"ל ואינן נפרדים כו'. ולכן שם הוי"ה מצטרף לשם צבאות כי שם הוי"ה הוא באצי' והוא המשכת אוא"ס בכלי' דאצי' ואם כן כדי שיתמשך אור א"ס בבי"ע הוא על ידי שם הוי"ה בתחלה וזהו הוי"ה צבאות. ולאחר שהמשיכו הנביאים בחי' זו אזי הוכיחו את ישראל בשם זה כי מבחי' זו שבבריאה נמשך הנבואה להנביא דבר ה' ממש הוא המוכיח את ישראל ולא דמי כלל לשאר מוכיח כו' שהיא תוכחת הנברא וזוהי תוכחת הבורא ית' ממש. והכח להמשכה זו שיהיה אור א"ס מתלבש בבי"ע ע"ד הנ"ל כבאצי' המשיכו הנביאים מבחי' העיגול והסוכ"ע אשר שם כחשכה כאורה שוין השוה ומשוה קטן וגדול שהוא דוקא יכול לישפל א"ע למטה מטה גם בבי"ע כי קמי' ית' כולם שוים וכמ"ש ומתחת זרועו' עולם (ובזה יובן מ"ש בחנה ותתפלל על ה' כו' ותאמר הוי"ה צבאות שכדי להמשיך בחי' צבאות הוצרך להמשיך מבחי' על הוי"ה היינו למעלה משם הוי"ה כמבואר הפי' בזה במ"א. ע' בפ' משפטים ע"פ לא תהי' משכלה ועקרה כו'): וז"ש בעצם היום הזה יצאו כל צבאות וגו'. פי' צבאות הוי"ה הוא לשון סמוך שהצבאות נטפל לשם הוי"ה אבל אינו לשון שם התואר כמו הוי"ה צבאות. והיינו בחי' הנצוצים שנתבררו בגלות דמצרים ונתעלו ליכלל בשם הוי"ה הם הנק' צבאות הוי"ה כי רפ"ח נצוצים נפלו בשבה"כ ומזה נתברר בגלות מצרים ר"ב נצוצים וע"ז נאמר וינצלו את מצרים. וז"ש וגם ערב רב עלה אתם. וכתיב רב לך כו'. ופי' וענין שנק' צבאות הוי"ה בחי' טפל וסמוך לשם הוי"ה. הענין כי מספר רפ"ח נצוצים הם מבחי' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כו'. וכאשר נתבררו מבי"ע לחזור לשרשם אז אינם נקראים בשמות אלו כלל מפני שנתכללו במקורם בתכלית היחוד לכך אינם עולים בשם כלל. והמשל בזה כשהאדם משכיל בגדולת ה' בהתבוננות והשגה אזי נרגשת ההשגה בבחי' יש ודבר. אבל כשנתבטל במציאות לגמרי אז אינו מרגיש ההשגה והבטול בבחי' יש ודבר מה כ"א הוא בטל לגמרי בתכלית הבטול בלי הרגשה כלל. כך עד"מ הנצוצים דתהו שנפלו בשבירה יש להן שמות שזה מורה בחי' יש ודבר עד שנק' בשם שזהו הגילוי לזולתו כמו האדם שבפ"ע א"צ לשם רק שחבירו קוראו בשם. וכיון שנתבררו וחזרו למקורם בתכלית הבטול להתכלל באלקות אזי אין להם שמות כלל. ולכן נק' אז צבאות הוי"ה שהם טפלים וסמוכים ונכללים בשם הוי"ה ופי' הוציא ה' את בני ישראל על צבאתם היינו שנש"י הן למעלה מבחי' ניצוצין הנ"ל: למען תהי' תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוצאך ה' ממצרים. ולכאורה הוא תמוה וכי מה ענין התורה ליצ"מ להזכירם.

מצוטט ב־19 עמודים

לקוטי שיחות 2
  1. כרך כא ‹ שמות ‹ שיחה ב ‹ 15 תו"א בא ס, ג
  2. כרך כא ‹ יתרו ‹ שיחה ב ‹ 117 תו"א בא ס, ג
תורת מנחם 12
  1. ג - שנת תשי"א - חלק שני ‹ בס"ד. י"ג תמוז, ה'תשי"א תו"א בא ס, ג
  2. ז - שנת תשי"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט ה'תשי"ג. תו"א בא ס, ג
  3. יג - שנת תשט"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשט"ו תו"א בא ס, ג
  4. טז - שנת תשט"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשט"ז. תו"א בא ס, ג
  5. כ - שנת תשי"ז - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז תו"א בא ס, ג
  6. כה - שנת תשי"ט - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט. תו"א בא ס, ג
  7. ל - שנת תשכ"א - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א תו"א בא ס, ג
  8. ל - שנת תשכ"א - חלק שני ‹ בס"ד. מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א תו"א בא ס, ג
  9. ל - שנת תשכ"א - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א תו"א בא ס, ג
  10. נ - שנת תשכ"ז - חלק שלישי ערוך ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשכ"ז תו"א בא ס, ג
  11. עא - שנת תשל"ג - חלק שני ‹ ש"פ מקץ, ד' טבת, ה'תשל"ג תו"א בא ס, ג
  12. עב - שנת תשל"ג - חלק שלישי ‹ ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשל"ג תו"א בא ס, ג
מאמרים מלוקטים 1
  1. חלק ב ‹ בס"ד. יו"ד שבט ה'תש"מ תו"א בא ס, ג
תורת חיים ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי 1
  1. שמות ח"א ‹ פרשת שמות ‹ ואלה שמות בני ישראל ‹ יז, ג תו"א בא ס, סע"ג
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 2
  1. תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ [גן נעול] והנה כו' גן נעול ‹ קמב תו"א בא ס, ג
  2. תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ ואלה תולדות כו' (ב) ‹ עה תו"א בשלח ס, סע"ג
פלח הרמון אוצר החסידים 1
  1. בחוקותי ‹ והתהלכתי בתוככם ‹ תצג תו"א בא ס, ג

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.