תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"ב מאמרים

ושאבתם מים

רשימת העמודים (10) מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

תקפדושאבתם מים

בס"ד שבת חומ"ס שנת תרמ"א ליובאוויץ

ה"פ [ענין הנסכים כו' נסוך היין בחול ביו"ט נסוך המים כו' רק ברמז]

שבת חומ"ס

ושאבתם מים¹ בששון ממעייני הישועה (בישעי' סי' י"ב² ), שז"ע ניסוך המים שהי' בחגה"ס³ ובכל השנה הי' רק ניסוך היין לבד⁴ ובחגה"ס ניתוסף גם ניסוך המים, וצ"ל מפני מה ניסוך היין נאמר בפירוש כמה פעמים בתורה בפ' נסכים⁵ ונשנית כמ"פ, וניסוך המים לא נא' בפירוש בתושב"כ כלל רק הל"מ⁶ ורבנן סמכוהו אקרא⁷ ברמז שביום השני כתי' ונסכיהם שניתוסף מ"ם לבסוף וביום הששי נא' ונסכיה ניתוסף יו"ד וביום השביעי נא' כמשפטם⁸ ניתוסף ג"כ מ"ם (שזהו רק בדרך רמז ולולי הל"מ אפשר לא היו למדים מזה כלל ניסוך המים רק מאחר שנא' הל"מ לכן סמכוהו אקרא, הגם) שנא' בדרך רמז בג' ימים, ולכאו' הנה מה שנא' ונשנית בתושב"כ כמ"פ בפירוש הנה זהו גדול יותר א"כ ניסוך היין היא בחי' יותר עליונה, אמנם באמת הנה כתי' ושאבתם מים בששון משא"כ ביין, וגם ארז"ל במשנה כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו⁹, וא"כ גדלה מעלת ניסוך המים על היין כו'. אך הענין הוא דבאמת שניהם אמת, ויובן בהקדם ענין תקפההנסכים מהו, הנה ארז"ל כל הקורא ק"ש בלא תפילין¹⁰ כאלו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים, והענין דבד"כ נסכים הם בחי' המשכה¹¹ למטה והם היו מג' מינים שמן יין וסולת¹² שרומזי' לג' בחי' חב"ד, שמן בחי' חכ'¹³ ויין הוא בחי' בינה¹⁴ כנודע וסולת הוא בחי' דעת וכמשארז"ל אין התינוק יודע לקרות אבא¹⁵ עד שיטעום טעם דגן כו', ולכן הקורא ק"ש כו', דהנה העולה היא בחי' העלאה¹⁶ מלמטלמ"ע (שהיא כולה כליל¹⁷ ) ועי"ז נמשך בחי' מנחה שהיא בחי' המשכה כנודע וע' בת"א בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה בענין מ"ן ח' ה'¹⁸, וזבח הוא קרבן שהוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע, ועי"ז נמשך נסכים שהם בחי' המשכה מלמעלמ"ט, ולכן דימה הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו הקריב עולה בלא מנחה כו', כי ק"ש הוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע שז"ע ואהבת כו' בכל מאדך¹⁹ בבחי' רצוא ליכלל וליבטל באה"ע ואה"ר, ועי"ז נמשך ההמשכה ע"י התפילין, והקורא ק"ש בלא תפילין הוא דומה ממש למקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים כו'. היוצא מזה שנסכים הם בחי' המשכה מלמעלמ"ט, אכן באופן ושרש המשכתה יש שני בחי' הא' הוא בחי' ניסוך היין והב' הוא בחי' ניסוך המים, ולהבין שרש ההפרש שביניהם, דהנה ביין כתי' החדלתי את תירושי המשמח אלקי' ואנשים (בשופטים ט'²⁰ ) וארז"ל אם אנשים משמח אלקי' במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין²¹, וא"כ צ"ל שזה שאומרים שירה על היין עי"ז הוא משמח את שם אלקי', וצ"ל ענין ופי' שמשמח ש' אלקי'.

והענין הוא, דהנה בריאת העולמות הוא מבחי' מדות²² וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה²³ שעולמות הוא מבחי' חסד ועד"ז מכל המדות (רק שאפ"ל שמפני שהחסד הוא יומא דאזיל עם כולהו יומין²⁴ לכן כתי' חסד יבנה, וגם כי עיקר הבנין הוא תקפומהחסד היינו בחי' שיתוף מדה"ר²⁵ ותחלת²⁶ בריאת העולמות הוא ג"כ מצד כי חפץ חסד²⁷ הוא²⁸ כמ"ש במ"א) וכמ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה²⁹, הגם שפי' הפשוט בפי' כי מעולם המה הוא שהם מכבר³⁰ (ופי' מעולם בל"א³² פון אויביק אן³¹ ), אך ג"ז אמת בפי' הפסוק³³ זכור רחמיך כו' שבחי' הרחמים והחסדי' הם שייכים לבחי' עולם דוקא דהיינו שלאחר שנבה"ע אז שייך בחי' רחמים וחסדים, דהנה בחי' החכ' שייך גם לעצמו שיכול לישב ולהשכיל השכלות, אבל בחי' הרחמים והחסדים אינם שייכים כ"א על זולתו ולא שייך לומר שישפיע בחי' הרחמים והחסדים שלו על עצמו כו'. וזהו פי' הפסוק זכור רחמיך וחסדיך הם המדות כי מעולם המה שבחי' מדות שייכים לעולמות³⁴, ושרש בריאת העולמות נמשכי' מבחי' המדות אלו כו', והנה מצד זה נמשך עולם ל' העלם³⁵ כו', אבל יש בחי' עליונה יותר שהוא מובדל מבחי' המדות הנמשכים בעולמות והוא בחי' בינה הנק' עלמא דאתכסי'³⁶ שמכוסה ונעלם כו', ויש רקיע המפסיק בין ז"א לבינה³⁷ שז"ע מ"ש ועל ראשי החיות רקיע³⁸ כעין הקרח שהוא הרקיע שע"ג חיון עילאין³⁹ כמ"ש בזהר, וכמ"ש מבטן מי יצא הקרח⁴⁰ היינו בחי' בינה, כי יש פרסא המפסקת ומבדלת בין ז"א לבינה⁴¹ אשר לכן ז"א הוא המקור לעלמין דאתגליי' והבינה שלמעלה מהפרסא הוא בחי' עלמא דאתכסי' שמכוסה מן העולמות.

תקפזופי' יין המשמח אלקי' כי השמחה הוא בבינה וכמ"ש אם הבנים שמחה⁴² והיינו מפני כי בינה היא בחי' ההשגה וההבנה וכמו עד"מ באדם שכאשר משיג איזה שכל הנה כשלא יבין עדיין את השכל לא יהי' בשמחה ובתענוג מהשכל כ"א כאשר ישיג השכל בהבנה היטב אז יתמלא שמחה ותענוג מהשכל כו', כך עד"ז יובן למעלה שמפני זה בחי' בינה דוקא היא⁴³ אם הבנים היא שמחה דוקא כי בבחי' בינה הוא ההשגה וההבנה באלקות באורך ורוחב ולכן שם הוא בחי' השמחה דוקא כו', ויין המשמח אלקים היינו שממשיך השמחה שיומשך גם בש' אלקי' מקור התהוות העולמות שגם השם אלקי' יהי' בשמחה היינו שלא יהי' בבחי' צמצום⁴⁴ והעלם כ"א בשמחה וגילוי כו', וזהו ע"י היין דוקא כמארז"ל נכנס יין יצא סוד⁴⁵ הוא בחי' סוד הוי'⁴⁶ כו'. וביאור הענין הנה היין אנו רואים פעולתו⁴⁷ בגשמיות אצל האדם שמשמחו ומוציא פנימיותו מהעלם אל הגילוי והיינו מפני כי היין הוא ג"כ כנוס תחלה בענביו⁴⁸ בהעלם וע"י הדריכה בגת יוצא מהעלם אל הגילוי כו', לכן פעולתו שמוציא באדם ג"כ מהעלם אל הגילוי וז"ע שמשמח אנשים כו', ועד"ז יובן ענין המשמח אלקים שממשיך השמחה מהבינה לבחי' ש' אלקי' שז"ע השמחה בש' אלקי', וז"ע נכנס יין יצא סוד דהיינו בחי' בינה עלמא דאתכסי' שמכוסה תחלה ואח"כ יוצא מהעלם אל הגילוי לשמח אלקי', וכ"ז הוא ע"י הלוים שאו' שירה על היין⁴⁹ שהשירה הוא בחי' ניגון בקול שהוא בחי' גילוי וע"י השירה על היין מתגלה בחי' הבינה כנ"ל וכנ"ל⁵⁰ שהיין הוא בחי' בינה כו' כנודע, וזהו שרש ענין ניסוך היין שמנסכים היין בהשיתין⁵⁰ שהשיתין הוא בחי' מ"ת שנעשה מהרקיע המפסקת⁵¹ כנודע ממ"ש במ"א, והנה מ"ת⁵² בוכים⁵³ כו' לכן הי' ענין ניסוך היין בהשיתין לשמח את בחי' מ"ת כו'.

ב) אמנם צ"ל שרש ענין ההפרש בין ניסוך היין שביו"ט ובין ניסוך היין שבחול שגם בחול היו מנסכי' היין מהו ההפרש ביניהם. הנה כתי' תחת אשר תקפחלא עבדת⁵⁴ את ה' אלקיך בשמחה שצ"ל עבודה בשמחה, וכתי' שמחו צדיקים⁵⁵ בהוי'⁵⁶ נאמר צדיקים דוקא. אך הענין הוא דהנה יש ב' אופנים בענין השמחה כמו שאנו רואים עד"מ באדם שהגם שהוא שמח עכ"ז השמחה היא מכוסה ונעלמת ואינה בהתגלות כ"כ, אבל יש בחי' שמחה שהיא בגילוי כ"כ שיוצא מהכלי כו', וכך עד"ז יובן שלהיות⁵⁷ שצ"ל עבודה בשמחה עכ"ז צ"ל השמחה מכוסת בהעבודה והעיקר היא העבודה דהיינו שלזולתו יהי' רק גילוי העבודה ורק בפנימיותו צ"ל בשמחה. והשמחה היא מהתבוננות שכאשר יתבונן שמקיים רצון המלך ממה"מ הקב"ה⁵⁸, והרי בגשמיות אינו דומה עבד הטבח לעבד השר שעבד השר עם כי הוא ג"כ עבד כו', עכ"ז הוא עבד השר כו' (הדבק⁵⁹ לשחרר⁶⁰ וישתחוו לך ). וכך עד"ז יובן שכאשר יתבונן בעשותו א' ממצות ה' הרי הוא עובד את הקב"ה והרי הוא עבד ה' (ועבד מלך מלך⁶¹ ) לכן מצד זה הוא בשמחה גדולה מאד, אך אעפ"כ צ"ל השמחה מכוסה בהעבודה דהיינו שנראה לזולתו רק העבודה שעושה דהיינו שמתעטף בציצית או מניח תפילין והשמחה ש"מ צ"ל מכוסה בעבודת עבד שבהמצוה⁶², וז"ע תחת אשר לא עבדת בשמחה כו' שבחי' שמחה שמכוסה בהעבודה צ"ל אצל כל אדם כו', אך יש בחי' שמחו צדיקים בהוי' שענין השמחה הוא בא"א ואינו עד"ז כלל כ"א שעיקר הגילוי הוא השמחה והשמחה היא בהוי', וזהו שמחו צדיקים בהוי' שהשמחה בש' הוי' עצמו ולא מצד שהוא עבד ה' כו', ששמחה גדולה ונפלאה יותר עד אין קץ מבחי' העבודה⁶⁴ בשמחה הנ"ל⁶³. ועד"ז יובן שרש ענין ההפרש בין ניסוך היין שבכל השנה לניסוך היין שביו"ט ובפרט בחגה"ס שהוא זמן שמחתינו⁶⁵, שניסוך היין שבכל השנה עם כי פעולת היין שמוציא מהעלם אל הגילוי עכ"ז יש הפרש בזה בין רב למעט, שבכל השנה הגם שמנסכין את היין בכלי שיר⁶⁶ עכ"ז מפני כי בחול אינו זמן הגילוי להיות גילוי השמחה מבחי' בינה לא נמשך השמחה בגילוי כ"כ כ"א רק ע"ד העבודה בשמחה, רק מועדי' לשמחה⁶⁸ שהוא זמן שאז מתגלה ההעלם והכיסוי תקפטדבחי' בינה עלמא דאתכסי' שמכוסה כל השנה⁶⁷, וגם כשממשיכי' ע"י ניסוך היין היא ג"כ מכוסה בהעבודה כו', אבל ביו"ט הוא מועדים לשמחה שהוא המועד והזמן שמתגלה בחי' השמחה⁶⁹ דבינה בהתגלות רב ע"י ניסוך היין שביו"ט כו', וזהו שרש ענין ההפרש בין ניסוך היין שבכל השנה לניסוך היין שביו"ט, שבכל השנה הגם שע"י הניסוך נמשך ג"כ השמחה דבינה אכן עדיין היא ג"כ מכוסה בהעבודה רק עכ"פ כמו בלא הניסוך היא בחי' עלמא דאתכסי' לגמרי וע"י ניסוך היין נמשך השמחה להיות עבודה בשמחה, והיינו מפני כי רק מועדים לשמחה כו', אמנם ביו"ט שהוא בחי' מועדים לשמחה אז השמחה הוא בהתגלות רב כו' שהוא בא"א כו' וע' בלק"ת⁷⁰ בד"ה תחת אשר לא עבדת בהג"ה מסש"ב⁷¹.

ג) ומעתה צ"ל ענין מה שניתוסף בחגה"ס בחי' ניסוך המים, ושרש ההפרש בין ניסוך היין לניסוך המים, בהיות ידוע כי המים רומזים לבחי'⁷² החכ'⁷³ שלכן המים אין להם גוון⁷⁴ ומשתנים לפי גוון הכלי כמ"ש מזה במ"א באורך, וע' בד"ה האזינו השמים⁷⁵ כו', והיין רומז לבחי' הבינה כנ"ל. ושרש ההפרש שביניהם, הנה מההפרש שבין כהנים ללוים יובן ההפרש בין ניסוך היין לניסוך המים, שעבודת ניסוך היין הי' ע"י שיר הלוים, והנה בלוים כתי' ועבד הלוי הוא⁷⁶ פי' הוא, הוא בחי' בינה⁷⁷ כמ"ש בזהר ועבודת הלוי הי' להמשיך מבחי' בינה בחי' הוא כנ"ל, וזהו ע"י השיר שהוא בחי' לארמא קלא⁷⁸ כו', משא"כ עבודת הכהנים הי' בחשאי⁷⁹, והיינו באופן הביטול יש ב' אופנים הא' ע"ד עבודת הלוים שהיא לארמא קלא בחי' ניסוך היין, והב' בחי' הביטול וההשתחווא' דכהנים שעבודתם בחשאי אינון כו'⁸⁰, והענין הוא כי יש בחי' רזין ויש בחי' רזא דרזין⁸¹, וזהו שרש ההפרש בין כהנים ללוים שהלוים ממשיכים בחי' רזין היינו מה שהי' סתום תחלה ונעלם דהיינו בחי' הבינה והלוים ממשיכים להיות בחי' זו בגילוי, אבל יש בחי' סדכ"ס⁸² שהוא בחי' רזא דרזין שהוא סוד גם מבחי' הסוד ובחי' זו נמשך ע"י הכהנים שז"ע ניסוך המים שבחג, ולכן בלוים נא' ל' טהרה ובכהנים נא' קדושה⁸³ שגדלה מעלת תקצהקדושה על הטהרה כו'⁸⁴. וביאור הענין הנה כתי' אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך⁸⁵, פי' אנכי ב"פ כי כדי שיהי' בחי' הוא היינו בחי' ועבד הלוי הוא (בחי' בינה) זהו ע"י אנכי אנכי שיש ב"פ אנכי כדי להיות בחי' הוא, והיינו כי אנכי הא' (למפרע) הוא בחי' סוכ"ע ואנכי הב' הוא בחי' שלמעלה מבחי' סובב כו', וכדי להמשיך ב' בחי' אנכי אלו זהו ע"י ניסוך היין וניסוך המים, דהנה יש ב' בחי' אלו בעבודה בנפש האדם ג"כ, וז"ע ממעמקי' קראתיך⁸⁶ שיש ב' בחי' עומקים והיינו כי יש בחי' עומק הלב והפי' הוא כי בינה ליבא⁸⁷ ועומק הלב זהו בחי' פנימיות הבינה⁸⁸ בעבודה, ולכן ע"י העבודה בבחי' עומק הלב ממשיכים מבחי' אנכי בחי' סוכ"ע בבחי' בינה אם הבנים⁸⁹ בחי' הוא כנ"ל, אכן יש בחי' תעלומות לב⁹⁰ והוא בחי' היותר נעלה מבחי' עומק הלב והיינו כי לב הוא ל"ב נ"ח⁹¹ ותעלומות לב הוא בחי' פנימיות החכ' והיינו בחי' פנימיות החכ' שבעבודה שבלב, ועי"ז ממשיכים בחי' אנכי הוא בחי' שלמעלה מבחי' סוכ"ע בבחי' הוא, וז"ס ענין ניסוך המים בעבודה כו'⁹². ומכ"ז יובן שרש ענין ההפרש בין ניסוך היין לניסוך המים כו' הן בעבודה והן בההמשכה שנעשה ע"י ב' בחי' הנ"ל כו'.

ד) אך עדיין צ"ל מפני מה לא נא' ניסוך המים בתושב"כ הלא לפמש"נ ניסוך המים גבוה יותר מניסוך היין ומפני מה ניסוך היין נא' בתושב"כ כמ"פ וניסוך המים נא' רק בדרך רמז ועיקרה הוא בתושבע"פ כו'. הנה תושב"כ הוא בחי' אותיות שהעיקר הוא האותיות ולכן כאשר חסר אות א' ואפי' רק נגיעה⁹⁵ פוסלת⁹⁴ וכל אות צ"ל בדמותו ובצלמו⁹⁶ וכל אותיותיה מנויות⁹⁷ לבל יחסר ולבל יעדיף כו', אבל בתושבע"פ העיקר הוא בחי' השכל שבהאותיות⁹³ ולכן זה אומר תקצאבאותיות אלו וזה אומר באותיות אלו ואין מדקדקי' בזה כלל, כי העיקר הוא השכל שבהאותיות והאותיות אינם מעלים ואינם מורידים⁹⁸ כו'. ולהבין זה הנה איתא בס"י בשלשה ספרים⁹⁹ ברא הקב"ה את עולמו בספר ובסופר ובסיפור, ורז"ל אמרו בשלשה דברים ברא הקב"ה¹⁰⁰ את עולמו בחכ' ובתבונה ובדעת שנא' ה' בחכ' יסד ארץ כונן שמים בתבונה¹⁰¹ בדעתו תהומות¹⁰² כו', ולכאו' צ"ל מפני מה בס"י נא' בספר כו' ורז"ל אמרו בחכ' כו', אך הענין דבאמת אמרו שניהם דבר א', כי הנה ספר הוא בחי' בינה¹⁰⁴ ותבונה כנודע מענין ספר תורה¹⁰⁵ כו', וסופר בוא"ו הוא בחי' חכ'¹⁰⁶ כי הסופר הוא שכותב את הספר כו', וסיפור הוא בחי' הדבור הוא בחי'¹⁰⁷ הדעת¹⁰³ כמ"ש מפיו דעת¹⁰⁸. והנה¹⁰⁹ ארז"ל עריבים עלי ד"ס¹¹⁰ יותר מיינה ש"ת, והיינו כי ד"ס הם הם¹¹¹ הדברים שנמשכי' מבחי' סופר שלמעלה מבחי' ספר שהוא הכותב הספר, ולכן ניסוך המים להיות כי גדלה מעלתן כ"כ עד שהם¹¹² נצטוינו מפי הסופר הכותב הספר, ובספר תורה נמצא רק בדרך רמז לבד, וכנודע שענין הרמז מורה על היותר נעלה, וכאמרם די לחכימא ברמיזא¹¹³, וכמו קוש"י לגבי יו"ד¹¹⁴ כן ערך הרמז לגבי דבר המפורש בפירוש.

תקצבה) אמנם עדיין צ"ל מדוע כתיב בס"ת מצות שהם מבחי' אנכי כמו מצות התשובה¹¹⁵ דכתי' בה כי המצוה הזאת¹¹⁶ אשר אנכי מצוך¹¹⁷ שפי' שמצוה זו דתשובה נמשכת מבחי' אנכי¹¹⁸ שלמעלה משאר מצות שנק' מצות הוי'¹¹⁹, וכן מצות פרה אדומה נא' ג"כ בפירוש בתורה¹²⁰. אך הענין הוא דהמצות שמבחי' אנכי הם למעלה מן הצמצום לגמרי ורק שהם הם הממשיכים מבעל הרצון להיות נמשך צנור הרצון כמ"ש בד"ה והתהלכתי בתוככם¹²¹, וכן פרה אדומה הגם שעליה אמר שלמה אחכמה והיא רחוקה ממני¹²² ומ"מ נאמרה בפירוש מפני שנא' בה חוקה¹²³, וגם אינה דומה לניסוך המים שניסוך המים הוא בחי' יחודים¹²⁴, ולכן לא נא' בתורה רק בדרך רמז לבד, ועיקר הוא הלמ"מ. ומ"מ צ"ל ושאבתם מים בששון חיבור ב' הבחי' דסופר וספר שהו"ע חיבור חו"ב¹²⁵, והגם כי או"א זיווגייהו תדיר¹²⁶ לצורך קיום העולמות, זהו בחי' חיצוניות חו"ב¹²⁷, אבל בחי' פנימיות חו"ב זה מעוררים ע"י העלאת מ"ן ממעשה התחתונים שז"ע ושאבתם מים בששון, ומצד בחי' יחוד פנימי הלזה נמשך להיות ששון שהוא למעלה משמחה¹²⁸ שאם הבנים הוא בחי' בינה היא שמחה כ"א בחי' ששון. והתחלת התעוררות בחי' ששון זה הוא ע"י מה שאומרים בר"ה¹²⁹ שש אנכי על אמרתיך¹³⁰, עי"ז נמשך להיות בחה"ס בחי' ושאבתם מים בששון, ממעייני הישועה ב' מעיינות¹³¹, והיינו שהמעיין הוא שמוצאים אותו כשחופרים ומגלים את עפר הארץ מתגלה גיד המעיין הנובע מתחת לארץ, ויש ב' בחי' עפר, א' הוא בחי' ונפשי כעפר לכל תהי'¹³², וצריכים לחפור בעומק העפר תקצגהלזה אם זהו באמת לאמיתו כו', הב' הוא בחי' תורה שנתלבשה בדברים גשמי' שנמשלו לעפר, וע' בד"ה מי מנה עפר יעקב¹³³ שבחי' העפר אינו בגדר מספר כו', וזהו ונפשי כעפר לכל תהי' ועי"ז נמשך להיות פתח לבי בתורתיך¹³⁴ שהם ב' מעיינות, ושרש ב' מעיינות אלו הם מב' מזלות דונוצר¹³⁵ ונקה כו'.

הערות

עמוד תקפד

1. ושאבתם מים : אודות מאמר זה נרשם בספר התולדות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש : ענין הנסכים כו' נסוך היין בחול ביו"ט נסוך נסוך המים כו' רק ברמז. מאמר זה הוא אותו הדרוש דשנת תרל"ד שנדפס בסה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקלט ואילך. המאמר (עד קרוב לסוף פ"ד) הוא הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש מדרוש הצ"צ מ”ש' חוהמ"ס ך"א" עם תיקונים והוספות בשנת תרל"ג (כנרשם בסה"מ תרל"ג כאן). לכללות המאמר ראה לקו"ת סוכות עט, ד פרקים א-ב (וקיצורים וכו' באוה"ת סוכות כרך ה ע' ב'קמז ואילך). סידור שער הסוכות רסח, א ואילך. ובשינויים במאמרי אדה"ז נביאים ע' עט ואילך. המאמר נדפס גם בסה"מ תרמ"ד ע' רסו ואילך (בתוס' הגהות). תרנ"ד ע' יט ואילך (בשינויים קלים). תרע"ח ע' לח (ושם: ”קיצור ורשומי דברים" בס"ד שחה"ס, רע"ח, תר"מ" ). תרח"ץ ע' נה ואילך. וראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פל"ז ואילך. המאמר נדפס גם בקונט' בפ"ע ע"ש כ"ק אדמו"ר הצ"צ — קה"ת תש"נ. לקמן (בחלק ההנחות) נדפסה הנחה ממאמר זה [ומשם נעתקה הכותרת שמופיעה בריש המאמר כאן]. חלוקת פ"א לקטעים נעשתה ע"י המו"ל (ע"ד סה"מ תרל"ג).
2. ושאבתם מים בששון. . בישעי' סי' י"ב : פסוק ג.
3. ניסוך המים שהי' בחגה"ס : סוכה מב, ב. מח, א-ב. רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"י, ה"ו.
4. ובכל השנה. . היין לבד : ראה רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פ"ב. הל' תמידין ומוספין פ"ו, ה"ו. בסמוך בפנים.
5. בפ' נסכים : שלח פט"ו.
6. וניסוך המים. . הל"מ : בלקו"ת כאן מציין: ”סוכה ל"ד א' זבחים ק"י ע"ב". ראה גם רמב"ם שבהערה 3.
7. ורבנן אסמכוהו אקרא : שבת קג, סע"ב. תענית ב, סע"ב.
8. ונסכיהם. . ונסכיה. . כמשפטם : פינחס כט, יט. לא. לג.
9. כל מי שלא ראה. . מימיו : סוכה נא, א (במשנה).
א. לא נדפס בהמשך יונתי הנדפס.
ב. בס' התולדות שם (מהדורת תש"ז ע' 53) כתב כ"ק אדמו"ר אודות מאמר זה (בשנת תרמ"א) רק מספר הפרקים, ובהערה 6 שם נרשם: הוא הדרוש דשנת תרל"ד. בשנה הנ"ל (בס' התולדות שם ע' 39) נרשם ע"ד המאמר — כבפנים.
ג. כנראה הכוונה שנמצא בבוך תר"מ, והוא משנת תרמ"א.

עמוד תקפה

10. כל הקורא ק"ש בלא תפילין : ברכות יד, סע"ב. ראה (ולהבא בסמוך בפנים) לקו"ת שלח מב, א. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ס"ע א'רא ואילך. אוה"ת על מארז"ל ע' יא. סה"מ תרל"ח ע' מ ואילך.
11. נסכים. . המשכה : ראה בהערה שלפנ"ז.
12. נסכים. . שמן יין וסולת : שלח פט"ו.
13. שמן. . בחי' חכ' : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ט ובהערה 159.
14. ויין. . בינה : ראה זהר נשא קכז, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' לג. וש"נ. בראשית ע' תקעא.
15. אין התינוק יודע לקרות אבא : ראה ברכות מ, סע"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רמה. וש"נ. תו"ח בא ח"א צה, ב. וש"נ.
16. העולה. . העלאה. . וזבח. . העלאה : ראה סה"מ תרמ"ד ע' רסז.
17. העולה. . כולה כליל : ויקרא א, ט. רמב"ם הל' מעשה הקרבנות רפ"ו.
18. בת"א. . מנחה. . מ"ן ח' ה' : וישלח כה, ד. וראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' ע (הנחת הר"מ — נוסח א). ע' עא (הנחת כ"ק אדה"א — נוסח ב). תו"ח וישלח קצ, ד.
19. ואהבת כו' בכל מאדך : ע"פ ואתחנן ו, ה.
20. החדלתי את תירושי. . בשופטים ט' : פסוק יג.
21. אם אנשים משמח. . שירה אלא על היין : ברכות לה, א.
22. בריאת העולמות הוא מבחי' מדות : לפיסקא זו ראה גם אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תקנ וע' תקנה. המשך וככה תרל"ז פכ"ח. הנסמן בסה"מ תרל"ג ח"ב כאן ע' תקמ. תרל"ח ע' יד. ולסיום הפיסקא ראה גם לעיל מאמר ד"ה להבין שרש ענין מקיפים דבינה בתחילתו.
23. כי אמרתי עולם חסד יבנה : תהלים פט, ג.
24. יומא דאזיל עם כולהו יומין : לעיל ח"א (בחלק המאמרים) בסוף מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול מציין: זח"ג אמור קג, ע"ב. ראה גם הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'לה.

עמוד תקפו

25. שיתוף מדה"ר : ראה פסיקתא רבתי פ' החודש השביעי. ב"ר פי"ב, טו. רש"י בראשית א, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תכ.
26. ותחלת : בסה"מ תרל"ג כאן: ותחילת. אבל בהקונטרס שבהערה 1 כבפנים.
27. ותחלת בריאת העולמות. . כי חפץ חסד : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, ספ"ו. סידור שער התפלה יט, רע"א. לקו"ת אחרי כה, סע"ג. נצבים מז, ב. שעה"י פי"א. ש"א ל, א הערה 15. סה"מ תרל"ח ס"ע מז ואילך ובהנסמן שם.
28. כי חפץ חסד הוא : מיכה ז, יח.
29. זכור רחמיך. . המה : תהלים כה, ו [בדילוג השם].
30. שפי' הפשוט. . שהם מכבר : ראה רש"י לתהלים שם.
32. בל"א : בלשון אידיש. ראה שיחת ליל הושע"ר תשנ"ב אות ג (שיחות קודש ע' 165 ואילך). ליל שמח"ת קודם הקפות תשנ"ב — סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 38 בשולי הגליון להערה 20. לקו"ש משפטים כרך כא ע' 448 הערה 15.
31. ופי' מעולם בל"א פון אויביק אן : וכ"ה בקונטרס הנ"ל. ועד"ז בסה"מ תרמ"ד כאן ע' רסח. בסה"מ תרנ"ד ע' כ: ופי'. . פין אויביג אהן. בסה"מ תרח"ץ ע' נח: פון אייביג אן .
33. אך. . הפסוק : בקונטרס הנ"ל ס"ע 3: אך ע"ד החסידות פי' הפסוק.
34. החכ'. . לעצמו. . מדות שייכים לעולמות : ראה גם הנסמן לעיל הערה 22. לעיל המשך יונתי ובהערה 261.
35. עולם ל' העלם : ראה ספר הבהיר ס"י. תו"ח שמות ח"א יח, ד הערה 783.
36. בינה הנק' עלמא דאתכסי' : ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פל"ח הערה 1185.
37. רקיע המפסיק בין ז"א לבינה : ראה בסמוך הערה 39.
38. ועל ראשי החיות רקיע : נסמן בהערה הבאה.
39. הרקיע שע"ג חיון עילאין : ראה לעיל מאמר ד"ה להבין שרש ענין מקיפים דבינה בתחילתו. וש"נ.
40. מבטן מי יצא הקרח : איוב לח, כט. ראה גם סידור שחרית סד, א. אוה"ת איוב כרך א ע' תרצב.
41. פרסא. . בין ז"א לבינה : ראה לעיל הערה 39.
ד. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן ד"ה ושאבתם מים על יד הערה 37: פון אייביק אן.

עמוד תקפז

42. השמחה. . אם הבנים שמחה : תהלים קיג, ט. ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח הערה 208.
43. היא : וכ"ה גם בקונטרס הנ"ל ע' 4. בסה"מ תרל"ג ח"ב כאן ע' תקמא: ליתא.
44. אלקי'. . צמצום : ראה שער היחוה"א רפ"ו. תו"ח שמות ח"א לד, ד. וש"נ.
45. נכנס יין יצא סוד : ערובין סה, סע"א. ראה גם תו"ח ויחי רלו, ב.
46. סוד הוי' : תהלים כה, יד.
47. הנה היין. . פעולתו : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פל"ז. סה"מ תרכ"ט ס"ע שפג ואילך. וש"נ.
48. היין. . כנוס תחלה בענביו : ראה פסחים לג, ב. סה"מ תרכ"ט ע' שפד.
49. הלוים שאו' שירה על היין : ראה ערכין יא, א. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ג, ה"ב.
50. כנ"ל וכנ"ל : כ"ה גם בהקונט' שבהערה 1. בסה"מ תרל"ג כאן: וכנ"ל.
50. שמנסכים היין בהשיתין : ראה רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פ"ב, ה"א. הל' תמידין ומוספין פ"י, ה"ז. אוה"ת על מארז"ל ס"ע ג ואילך.
51. שהשיתין. . מ"ת שנעשה מהרקיע המפסקת : ראה לקו"ת שלח מב, ב. אוה"ת על מארז"ל ע' ט ואילך. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'רה ואילך.
52. מ"ת : וכ"ה גם בקונטרס הנ"ל ע' 4. בסה"מ תרל"ג ח"ב כאן ע' תקמב: מים תחתונים.
53. מ"ת בוכים : ראה ת"ז ת"ה (יט, ב). לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פי"ט. וש"נ.

עמוד תקפח

54. תחת אשר לא עבדת : תבוא כח, מז.
55. תחת. . שמחו צדיקים : ראה לקו"ת תבוא מב, סע"ג [ובהנסמן במ"מ לשם]. סה"מ תר"ל ע' קיד. עטר"ת ע' רעז ואילך. מאמר ד"ה כי תשא תשי"ז.
56. שמחו צדיקים בהוי' : תהלים צז, יב. ראה גם תניא ספ"י. אגה"ק סי"ח (הובא בלקו"ת תבוא מג, א).
57. שלהיות : וכ"ה בקונטרס הנ"ל ע' 5. בסה"מ תרל"ג ח"ב כאן ע' תקמב: שעם היות.
58. ממה"מ הקב"ה : ברכות כח, ב.
59. הדבק לשחוור וישתחוו לך : ספרי דברים א, ז. הובא ברש"י שם ובפ' לך טו, יח.
60. לשחרר : וכ"ה (לקמן בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 80. בקונטרס הנ"ל: לשחרור. בסה"מ תרל"ג: לשחוור.
61. ועבד מלך מלך : ב"ר פט"ז, ג. רש"י בהעלותך יב, ח. לעיל הערה 59.
62. והשמחה ש"מ. . עבד שבהמצוה : ראה סה"מ תרמ"ד ע' רסט.
64. ששמחה. . העבודה : בסה"מ תרל"ג ח"ב כאן ע' תקמג: שהיא שמחה. . עבודה. בקונטרס הנ"ל כבפנים.
63. וז"ע תחת אשר לא עבדת. . הנ"ל : ראה סה"מ תרמ"ד שם.
65. זמן שמחתינו : נוסח תפלת העמידה וקידוש ליו"ט. ראה גם לקו"ת שמ"ע פט, א.
66. שמנסכין את היין בכלי שיר : ראה רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ג, ה"ג.
68. מועדי' לשמחה : נוסח תפלת העמידה וקידוש ליו"ט. ראה גם לקו"ת צו טו, ב.

עמוד תקפט

67. רק מועדי'. . השנה : בסה"מ תרל"ג: (רק במועדים. . השנה). בקונטרס שם כבפנים.
69. ביו"ט הוא מועדים לשמחה. . שמתגלה בחי' השמחה : ראה לקו"ת שמ"ע פח, ד.
70. בלק"ת : תבוא מג, רע"א.
71. מסש"ב : ח"א, פ"י.
72. המים רומזים לבחי' החכ' : ראה תניא פ"ג ובמ"מ הגהות והע"ק שם. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ספמ"ב. וש"נ.
73. המים. . החכ' : ראה סה"מ תרמ"ד ע' ער: י"ל הכוונה לבחי' אור החכמה.
74. המים אין להם גוון : ראה פרדס שער עצמות וכלים שער ד, פ"ד. הנסמן בסה"מ תרל"ג כאן. תרל"ח ע' קמה. וש"נ.
75. בד"ה האזינו השמים : לקו"ת האזינו עג, ב.
76. ועבד הלוי הוא : קרח יח, כג.
77. הוא. . בינה : ראה ביאוה"ז בלק — להצ"צ כרך א — ע' תקכ ואילך. וש"נ. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פל"ח. וש"נ.
78. הלוי. . לארמא קלא : ראה זהר שמיני לט, א. קרח קעז, ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פט"ל. וש"נ.
79. עבודת הכהנים הי' בחשאי : ראה לעיל המשך מצה זו שם. וש"נ.
80. בחשאי אינון כו' : ראה סה"מ תרמ"ד ע' ער.
81. רזא דרזין : לשון הזהר בכ"מ. ראה זהר בראשית מה, ב.
82. סדכ"ס : ראה זהר בהקדמה ב, א. ועוד.
83. בלוים נא' ל' טהרה ובכהנים נא' קדושה : בהעלותך ח, ז. אמור כא, ח. ראה לקו"ת יו"כ סט, א. סה"מ תרח"ץ כאן ע' סג. וש"נ.

עמוד תקצ

84. שגדלה מעלת הקדושה על הטהרה כו' : ראה סה"מ תרמ"ד ס"ע ער ואילך.
85. אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך : ישעי מג, כה. ראה גם להבא להלן לקו"ת נצבים מה, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתפ-תתפא.
86. ממעמקי' קראתיך : תהלים קל, א.
87. בינה ליבא : ת"ז בהקדמה יז, א.
88. בינה. . פנימיות הבינה : ראה גם לקו"ת סוכות עח, ד. עט, ג.
89. בינה אם הבנים : ראה זהר ויחי ריט, א. יתרו פד, א. פה, ב. פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"א מערכת אם הבנים. לקו"ת שמ"ע פח, ד. שעה"י קי, ב ובהערה 19.
90. תעלומות לב : בלקו"ת נצבים מה, ד מציין לתהלים מד [כב] לקו"ת שמ"ע פו, ד. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שצב. וש"נ. שע"ת ז, א ובהערה 3. תו"ח בא ח"א קו, ב. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' תעא. לקמן מאמר ד"ה עטרת תפארת שיבה על יד הערה 4. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה שם על יד הערה 6. (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 102.
91. לב הוא ל"ב נ"ח : ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תמב ואילך. וש"נ.
92. ניסוך המים בעבודה כו' : ראה סה"מ תרמ"ד ע' ערא.
95. נגיעה פוסלת : ראה שו"ע יו"ד סעד"ר, ס"ד. שו"ע אדה"ז הל' תפילין סל"ב, ס"ה. ראה גם לעיל מאמר ד"ה ולקחתם לכם פ"ה. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 105.
94. חסר אות א'. . פוסלת : ראה שו"ע יו"ד סער"ה, ס"ו ובבאר הגולה שם. סה"מ תרל"ח ע' תס. וש"נ.
96. וכל אות צ"ל בדמותו ובצלמו : ראה שו"ע יו"ד סעד"ר, ס"ה. שו"ע אדה"ז שם.
97. וכל אותיותיה מנויות : ראה קדושין ל, א.
93. תושב"כ. . אותיות. . בתושבע"פ. . השכל שבהאותיות : ראה גם (בנוסף להערה 1) תו"ח וארא ח"א ע, א ואילך ובהנסמן שם ובריש המאמר שם.

עמוד תקצא

98. והאותיות אינם מעלים ואינם מורידים : ראה סה"מ תרח"ץ כאן ע' סד.
99. בשלשה ספרים : ראה ס"י פ"א, מ"א.
100. בשלשה דברים ברא הקב"ה : ראה תנחומא ויקהל ה. שמו"ר פמ"ח, ד.
101. ה' בחכ'. . בתבונה : משלי ג, יט.
102. בדעתו תהומות : משלי שם, כ.
104. ספר. . בינה : ראה גם זהר יתרו ע, א ובמק"מ שם. מאו"א מערכת ספר אות כא. ביאוה"ז בלק צח, ד. פינחס קיג, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רב. וש"נ. בהערה שלפנ"ז.
105. ספר. . בינה. . ספר תורה : בלקו"ת כאן פ, א בזהר ויקהל דף רי"ש, א. ביאוה"ז בלק צח, ד בשם זהר תרומה.
106. וסופר. . בחי' חכ' : ראה גם ביאוה"ז בלק שם. פינחס קיג, סע"ג ואילך. לעיל הערה 103.
107. וסיפור. . בחי' הדעת : ראה גם מק"מ תרומה קלו, ב. קלז, ב. לעיל הערה 103.
103. ספר. . בחי' בינה. . וסופר. . חכ'. . וסיפור. . הדעת : ראה (בנוסף להערה 1) לקוטי הש"ס להאריז"ל לר"ה טז, ב. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 111. סידור שחרית לשבת קעט, א. סה"מ תרל"ד ע' נה. תרל"ח ע' רצג . תרנ"ג ע' רפא . תש"ח ע' 273 ובהערות לשם. פלח הרמון בחוקותי ע' תקכ. בהערות הבאות.
108. מפיו דעת : משלי ב, ו.
109. והנה : ע"כ הוא הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש מדרוש הצ"צ מ”ש' חוהמ"ס ך"א". ומכאן ועד סיום המאמר ניתוסף בסמיכות לאמירת המאמר — ראה סה"מ תרל"ג כאן ע' תקמה בשולי היריעה. וכן נדפס שם קיצור מהבא להלן.
110. עריבים עלי ד"ס : ראה ע"ז לה, א וברש"י שם. סה"מ תרח"ץ כאן ע' סד הערה 74.
111. הם הם : בסה"מ תרל"ג: הם. בקונטרס (שבהערה 1 ע' 7)־ סה"מ תרמ"ד־ תרנ"ג כבפנים.
112. שהם : בסה"מ תרל"ג: שבהם. בקונטרס שם־ סה"מ תרמ"ד־ תרנ"ג כבפנים.
113. די לחכימא. . ברמיזא : ראה רשב"ם ח"ש כג, טז. מדרש משלי כב, טו. זהר בראשית כו, ב. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תשנב.
114. קוש"י לגבי יו"ד : ראה גם אגה"ת פ"ד. סה"מ תרח"ץ כאן ע' סד הערה 76.
ה. ראה גם שם ע' סה בשם הפרדס באו"א.
ו. נדפס גם בקונטרס בר מצוה תרנ"ג (קה"ת תש"ס) ע' ל.

עמוד תקצב

115. מצות התשובה : ראה הנסמן לעיל בהמשך יונתי רפ"כ.
116. מצות התשובה. . כי המצוה הזאת : ראה רמב"ן נצבים ל, יא. לקו"ת נצבים מה, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתעו. לקו"ש נצבים כרך יד ע' 112 הערה 24.
117. כי המצוה. . אנכי מצוך : נצבים ל, יא.
118. דתשובה נמשכת מבחי' אנכי : ראה לקו"ת נצבים מה, ג-ד. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקיט ואילך.
119. מצות שנק' מצות הוי' : ויקרא ד, ב. יג. כד. ועוד. ראה הערה שלפנ"ז.
120. מצות פרה אדומה. . בפירוש בתורה : ראה לקו"ת ר"פ חוקת.
121. בד"ה והתהלכתי בתוככם : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' קלד. הנחות הר"פ ע' קנז. סה"מ תרכ"ט ע' קצו ואילך (ובהנסמן שם ע' קצד).
122. אחכמה והיא רחוקה ממני : קהלת ז, כג. ראה זהר רע"מ פינחס רכג, א.
123. שנא' בה חוקה : חוקת יט, ב. י.
124. ניסוך המים. . יחודים : ראה סה"מ תרע"ח כאן ס"ע לח: והגם שנא' מצות תשובה, באמת זהו להיות הרצון דמצות, אבל הוא ציווי אבל נסכים יחוד היינו גילוי.
125. ושאבתם. . חיבור חו"ב : ראה לקו"ת כאן.
126. או"א זיווגייהו תדיר : ראה זהר אד"ז האזינו רצ, ב. ע"ח שער הכללים פי"ג. לקו"ת שה"ש כ, ב ואילך. סה"מ תרל"ח ע' פח. וש"נ.
127. או"א זיווגייהו. . חיצוניות חו"ב : ראה ע"ח שער הכללים ספ"ה. פי"ג. שער הזיווגים שט"ו, פ"א. שער הנסירה שכ"ט, רפ"ב. פרדס שער מהות והנהגה ש"ח, פי"ד. סה"מ תרל"ח ע' פח ואילך. וש"נ.
128. ששון שהוא למעלה משמחה : ראה גם אוה"ת מג"א ע' קנב. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"ב ע' תקפז.
129. שאומרים בר"ה : לפני תקיעת שופר.
130. שש אנכי על אמרתיך : תהלים קיט, קסב.
131. ממעייני הישועה ב' מעיינות : להבא להלן ראה לקו"ת סוכות עט, סע"ג-ד.
132. ונפשי כעפר לכל תהי' : נסמן להלן בהערה 134.

עמוד תקצג

133. בד"ה מי מנה עפר יעקב : לקו"ת בלק סח, ב.
134. ונפשי כעפר. . בתורתיך : ברכות יז, א. סיום תפלת העמידה (אלקי נצור). ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' קכח. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שפא. וש"נ. שערי אורה ע' לו ובהערה 3. לקמן מאמר ד"ה ויובן כו' הני ששה ועשרים הודו על יד הערה 130. (בחלק ההנחות) בהנחה כאן בסופה.
135. ושרש ב' מעיינות אלו. . דונוצר ונקה : בלקו"ת שבהערה 131 מציין: וע' במ"ח דכ"א א' ב'.

מצוטט בעמוד אחד

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1

תרמ"א ‹ מאמרים ‹ שיר המעלות ממעמקים ‹ שמח סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקצא