תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"ב מאמרים

ולקחתם לכם

רשימת העמודים (6) מצוטט ב־8 עמודים חיפוש חדש

תקעחולקחתם לכם

ולקחתם לכם¹ ביום הראשון² פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, ונודע ממ"ש בכהאריז"ל³ ובמ"ח בקצרה⁴ שענין הנענוע בד' מינים שבלולב הוא בחי' המשכת הדעת לנוק' דז"א העומדת בחזה דז"א, ולכאורה יפלא מדוע ע"י אלו הצמחים גשמים⁵ דוקא בהם וע"י יומשך הדעת ולמה לא יפעלו זה ע"י הכוונה והתקשרות הדעת באלקות, ומדוע דוקא ע"י העשייה גשמית דוקא ממשיכים המשכות גם אם לא יכוין הכוונות פרטית⁶ כ"א בכלל מה שציוונו ה' אלקינו ליקח ד' מינים אלו, ולנענע בהם, רק שאם מכוין הכוונה פרטיות ה"ז יותר משובח⁷, כי מצוה בלא כוונה⁸ היא כגוף בלא נשמה, אבל מ"מ אינו מעכב כלל, ובכוונה לבדה בלתי הלקיחה שלהם והנענוע גם אם יכוין כל היום לא יפעול מאומה כו', וגם צ"ל מדוע ד' מינים אלו דוקא הם הם הממשיכים בחי' המשכת הדעת כו'. ויובן זה ע"פ מה שפי' הה"מ ז"ל⁹ על מ"ש בע' נפש דיעקב¹⁰ נפש ל' יחיד, ובעשו שהיו רק ששה נא' נפשות ל' רבים, כי זהו הכלל שבכ"מ שהוא בחי' ריבוי ובחי' יש א"א להיות מזה בחי' אחדות, אבל ע"י בחי' ביטול בחי' אין נעשה אחדות, כמו שנא' עושה שלום במרומיו¹¹ שר של מים ואש אין מכבין זא"ז, אף שבאמת הם הפכים רק שע"י הביטול מגילוי תקעטהארה¹² שלמעלה מערכם והוא מ"ש המשל ופחד עמו¹³ ועי"ז הם בבחי' אין ולכן יכולים להתחבר יחד כי המים אינן מים והאש אינו אש עד"מ עד שיהיו בלתי סובלי' זא"ז אלא כולם כאחד ממש מחמת שהם בבחי' אין. וביאור הענין דהנה האין המהווה המים שהשר שלהם הוא מיכאל, והאין המהוה האש שהשר שלו הוא גבריאל¹⁵ הנה בהכרח לומר שיש הפרש ביניהם דאל"כ מדוע בחי' אין זה מהוה מים ואין זה מהוה אש, ולמה לא יתחלפו הווייתן, ומ"מ ה"ה קרובים יותר מבחי' המים והאש המתהוים מהם, ולכן כשמאיר על השרים דמים ואש בחי' הגבוה יותר מערכם ה"ה מתבטלים לאין שלהם ולכן מתייחדים אז כמו שהם אינם מנגדים כלל, וע"ד שאנו רואים בכחות הנפש¹⁶ שבהיות הנפש מלובש בגוף הנה אנו רואים שהחסד הוא היפך הגבורה מכל וכל שהאיש החסד הנה מטבע הטוב להטיב¹⁷ גם למי שאינו ראוי, ובחי' הגבורה הוא להיפך ממש שגם שמים לא זכו בעיניו¹⁸ שגם להראוי יש ג"כ מונעים ומעכבים, ונמצא כי הם הפכים, ומ"מ בעת שהם בנפש קודם התלבשותם בגוף ה"ה מתאחדים יחד, וכן גם בשמים שהוא בחי' אש ומים¹⁹, ומ"מ הם מתכללים כחדא, שזהו ע"י בחי' רוחא עילאה כו' כמ"ש בזהר ר"פ לך לך²⁰, ועד"ז יובן בענין מיכאל וגבריאל כו'¹⁴, משא"כ כשהוא בבחי' יש אזי הם כאו"א בפ"ע נפשות ל' רבים, אבל יעקב להיותו בריח התיכון²¹ שמבריח מן הקצה אל הקצה ומחבר אברהם ויצחק חו"ג²² ע"י המשכת א"ס ב"ה שלמעלה מעלה שע"י בחי' אין אזי מתחברים יחד כנ"ל וזהו ע' נפש ל' יחיד.

ב) והנה כמו"כ כל הד' מינים שבלולב הם נמשכים מבחי' זו שהיא בחי' האין בחי' האחדות שמשם הושפל ההארה להיות כן בד' מינים גשמיים הללו, כי אתרוג הדר באילנו²³ משנה לשנה קיץ וחורף קור וחום, ואף גם בא"י יש שינוי ימות תקפהחמה וימות הגשמים, וכן עפ"י אמת הוא ב' מדרגות חלוקות ניסן ותשרי²⁴, והאתרוג דר באילנו משנה לשנה שסובל ב' הפכים מצד בחי' אין שבו, וכן הלולב שכל ענפיו הם ביושר מדובקי'²⁵ אלו לאלו לא ככל האילנות שענפיהן מתפרדין זה פונה לכאן וזה לכאן ואף אם אינן בקצוות רחוקים מ"מ אינן קרובים אלו לאלו כבלולב שמדובקי' ממש ונק' כפות תמרים ל' כ‘פות²⁶, וכן ההדס עליו חופים את עצו²⁷, והערבה ארז"ל שנק' אחוינא²⁸ ע"ש שגדילים באחוה דהיינו בדיבוק זל"ז, והכל מפני בחי' אין שבהם ועי"ז הוא שממשיכים מבחי' דעת שהוא מבחי' אין בחי' חכמה.

ג) אך מה שהצורך דוקא במינים גשמיי' ולא בבחי' דעת רוחני, הוא כי הגשמיות הוא בשרשו נעלה יותר שנמשך מבחי' סוכ"ע²⁹ כי מבחי' ממכ"ע א"א להיות אלא ההמשכה ברוחני' כמו נפשות הבהמות ונפש הבהמי' שבאדם מפני שור³⁰ ונפש האלקי' מפני אדם³¹ כו' הכל ברוחני', אבל להיות התהוות מציאות גשמי' זה א"א בשום פנים כלל להתהוות מן הרוחני'³² כמ"ש הרמב"ם שעילה ועלול הכל בערך א' מרוחני' לרוחני'³³ אבל איך יתהוה מזה מציאת גשם זהו דבר שא"א כלל, כ"א מבחי' רצון עליון הכל יכול והוא למעלה מן החכ' שהיא בחי' ממכ"ע שמשם ואילך הוא בחי' השתלשלו'³⁴ יש מיש אבי"ע, אבל כשצ"ל התהוות גשמיות א"א להיות ממנה כנ"ל אלא מבחי' כתר רצון³⁵ עליון אני ראשון ואני אחרון³⁶ כו', וז"ש כולם בחכ' עשית³⁷ ולא נא' חכ' עשה רק שעם החכמה עשה הרצון כי מ"מ ריבוי ההתחלקות הוא מחמת החכ' אבל גוף המעשה הוא ע"י הרצון רק שהחכ' מתלבשת ברצון ואז עשית הוא הרצון כו' ולכן ארץ קדמה³⁸ ששרש הגשמיות נעלה יותר כי הוא בחי' תקפאהחיצוני' דכתר משא"כ בחי' שמים רוחני' שנמשך מחכמה ממכ"ע בחי' פנימי' שלמטה במדריגה כידוע בענין הע"ס דפעמים הכתר נמנה כשמונים י"ס מבחי' חיצוני' ואז חיצוני' הכתר ראשון ואח"כ חכ' ואז אין הדעת נמנה ופעמים אינו נמנה³⁹ כשמונים בחי' פנימי' כי פנימי' הכתר אינו בערך הספי' כלל ואז ראשית היא חכ' דאצי' כו', והנה להיות כי בשבעת ימי הסוכות צריך להמשיך דעת מחדש כנ"ל וכל המשכת אור חדש הוא ע"י הכתר דוקא כי אף שההמשכה היא מחכ' אבל א"א להיות המשכה אם לא ע"י שמתחלה יומשך הארה מן המקור בחכמה כמשל הנהר כשרוצים להמשיכו אנה ואנה שמתחלה צריך לחפור בעומק יותר להרחיבו בעצמותו וכו', ובחי' ההמשכה מכתר הוא ע"י בחי' עשי' דוקא ששרשם נלקח מבחי' כתר דוקא כנ"ל, וכן בחי' סוכות בחי' פנימי' בינה תשו"ע שביוכ"פ שמזה נעשה בסוכות מקיף מלמעלה ולכן חמתה מרובה מצלתה פסולה כי הצל בחי' חשך נעלה יותר כמ"ש בצל החכ'⁴⁰ וכתיב ישת חשך סתרו⁴¹, חשכת מים⁴², כמראה החמה עמוקה מהצל⁴³ כו'.

ד) והנה האדם מורכב מב' הבחי' נפשו הרוחני' מממלא וגופו הגשמי' שרשו מבחי' סוכ"ע והתחברותם יחד ע"י התורה שהיא כלולה מב' הבחי' אוריי' מחכ' נפקת⁴⁴ אבל לא כחכמה שהיא חיות העולמות שהיא בחי' נובלות חכ' שע"ז נא' כולם בחכ' עשית אבל התורה היא בחי' פנימי' חכ' שלכן נענש דוד על שקרא ד"ת בשם זמירות⁴⁶ כמ"ש באגה"ק בד"ה דוד זמירות⁴⁷ קרית להו⁴⁵, וכן המצות שהם רצון העליון יש בהם ג"כ חפץ שהם חפץ ה' ית' ה' חפץ למען צדקו⁴⁸ כו', וזהו דכתי' כל אשר חפץ ה' עשה⁵⁰ בשמים ובארץ וארז"ל במד"ר וארא פי"ב⁵¹ משל למלך שגזר שבני רומי לא ירדו לסוריא ובני סוריא לא יעלו לרומי, ואח"כ ביטל הגזירה ואני הוא המתחיל, וכך כתי' השמים שמים לה'⁵² והארץ נתן לבני אדם, ואח"כ ביטל הגזירה תקפבדכתי' וירד ה' על ה"ס⁵³, ומשה עלה אל האלקי'⁵⁴, הוי⁵⁵ כל אשר חפץ ה' עשה בשוב"א, והיינו כי שמים הוא בחי' רוחניות בחי' שמים קדמו⁵⁶ בחי' ממכ"ע וארץ גשמית שהתהוותן הוא מבחי' סוכ"ע⁵⁷ ומתחלה היו כ"א בפ"ע, וע"י מ"ת נתחברו שמים וארץ שע"י חפץ הוי' הוא בחי' פנימיות הרצון שנק' חפץ⁵⁸ וכן תורה היא ג"כ בח' פנימיות אבא שהוא בחי' פנימיות עתיק⁵⁹ עי"ז מתחברין שמים וארץ שהתהוותם הוא מחיצוניות החכ' וחיצוניות הרצון כנ"ל וע"י הפנימיות מתחברים כו'⁴⁹, וע"כ הם מחברים בחי' החיצוני' שהוא הרצון שממנו נלקח כל הדברים גשמיי' שכולם הם מבחי' רצון שהרי אין בהם חפץ⁶⁰ וכן⁶¹ כל הדברים רוחניי' שהם מחיצוני' חכ' כנ"ל, והענין שבכדי שיהי' המשכת רצונו ית' בדברים ושיהי'⁶² התלבשות החכ' בהם הוא מחמת החפץ שיש לו במצות שהוא המכריחם⁶³, אף גם כי יש כמה דברים בעולם שלא נעשו בהם מצוה מ"מ כולם לא נבראו אלא לצוות לזה⁶⁴ לחם לאכול ובגד ללבוש⁶⁵ ועי"ז יהי' כח⁶⁶ לומר אחד ואהבת⁶⁷ שבזה יש לו חפץ וחפץ זה מכריח וגורם התלבשות הרצון וחכ' בכל הדברים השייכי' לזה, וזהו ענין שלום בפמשמ"ט, וכמו"כ יש בחי' שלום בפמשמ"ע להיות התחברות הרצון עליון הנק' סובב עם הי"ס דאצי' הנק' ממלא הוא ע"י פנימי' חכ' ובחי' חפץ הנ"ל, ולכן העוסק בתורה⁶⁸ דוקא משים שלום התחברות המאציל עם הנאצלים שזהו ע"י בחי' רצון הנ"ל.

ה) והנה יש ב' בחי' תורה, א' לצדיקים בשבועות⁶⁹ ולכן הי' בפרהסיא בקולי קולות⁷⁰ כי הצדיקים הרי כל מעשיהם באתגלי' כי אינן מתייראי' מכל דבר המזיק אחר ששלימים הם בעבודתם, משא"כ בחי' מ"ת הב' שביוכ"פ⁷¹ שהוא תקפגכנגד בחי' בע"ת הוא בצנעא⁷² משום שבע"ת הם הכל בסתר שהרי מתחלה מכסה פשעיו הוא וגם אחרי ששב לה' היינו ג"כ בסתר, ואז ממעמקי' קראתיך הוי'⁷³ ועי"ז מתעלה בנעילה עליי' המל' עד דיקנא⁷⁴ ואז מתמלאי' כל הפגמי' והחסרונות שנפגמו בשם הוי' ע"י התו'⁷⁵ וא"כ הוא למעלה מבחי' מ"ת דשבועות כנ"ל⁷⁶, ואח"כ בסוכות באה הארה זו ומתגלי' מלמעלה למטה בבחי' מקיף עד שאח"כ ע"י שבעת ימים אלו וע"י הלולב ומיניו נמשכה ההארה זו בבחי' פנימי' בשמע"צ ואז מקיפים עם התורה הגשמיות שכל הדקדוק באותיותיה ונגיעה פסולה⁷⁷ שאין זה בשביל הקריאה בדבור שהרי יוכל לקרות האלף אף שיהי' בו נגיעה כו', אלא משום שצ"ל שלימה באותיותי' הגשמיי' דוקא כי מקרא בעשי'⁷⁸ שנשפל בבחי' עשי' וארץ קדמה שהתהוות הגשמיות הוא ממקום יותר עליון כנ"ל ולכן מקיפים בה על מקום שקוראי' בו כל השנה באותיות הדבור הרוחניי' כו', ואז עצרת תהי' לכם פי' עצרת מלשון עוצר, שההמשכה מתעכבת ונקלטת שלא תהא פולטת ח"ו וכך ממש הוא למעלה בנשמות ישראל דפעמים נק' אחיי וריעיי⁷⁹ ופעמים אם כבנים⁸⁰ ואם כעבדים, כי העבד היינו כשהוא בחי' נפרד לגמרי ובן אף שהוא חלק מהאב מ"מ הוא בחי' שחוץ ממנו שהרי נא' בן יכבד אב⁸¹ א"כ שייך הכיבוד מן הבן לאב להיותו דבר נמוך ממנו, משא"כ אחיי וריעיי היינו שהם בערך והשוואה א', כמו"כ יובן למעלה שהנשמות מתחלה בבחי' אצי' הם אחים וריעים⁸² להקב"ה ואח"כ נמשכת הטפה בבטן הנוק' ונק' בנים וכשיורדים בבי"ע אז אם כבנים אם כעבדים, שאפשר שמתגשמי' ביותר עד שנעשים בבחי' פירוד לגמרי להיות כיש ונפרד ממש, והנה בזש"פ הוא הלידה⁸³ אבל הקלטת הטפה הוא בשמע"צ שמתעכבת ברחם הנוק'⁸⁴, וזהו ולקחתם לכם ביום הראשון, ביום הראשון בגימ' כתר⁸⁵ וכדי שיומשך בחי' חיבור חיצוני' הכתר עם ע"ס ושיומשך לכם זהו ע"י ד' מינים אלו שהם אין כו' ונצטוינו בהם שזהו מפנימי' וחפץ ה' כו'.

הערות

עמוד תקעח

1. ולקחתם לכם : בספר התולדות מאדמו"ר מהר"ש ברשימת המאמרים נרשם אודות מאמר זה : ענין הנענוע כו' ד"מ גשמיים. מאמר זה הוא הדרוש דליל ב' דסוכות שנת תרל"ד נדפס בסה"מ תרל"ג ח"ב (ע' תקלד ואילך. ראה בהנסמן שם). מאמר זה הוא מאמר ד"ה שרשי הדברים הנ"ל ביאור לד"ה ביום השמע"צ משנת תקע"ב שנרשם בגוכתי"ק הצ"צ . וכאן הוא בתוס' הגהות (ובהוספת התחלה וסיום). לפרקים א-ב ראה גם סידור שער הלולב רסא, ג-רסב, ג. רסד, ד-רסה, א . מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שט ואילך. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שנח-שסא. המשך וככה תרל"ז פרק פז. סה"מ תרנ"ב (ע' א) ס"ע ב-ד. פ"ג ואילך ראה בשינויים ובתוס' הגהות באוה"ת דרושים לשמע"צ ע' א'תשעט ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רפד ואילך. ע' א'רפג ואילך. מאמר זה לא נדפס בהמשך יונתי הנדפס.
2. ולקחתם לכם ביום הראשון : אמור כג, מ.
3. בכהאריז"ל : בסידור שער הלולב רסב, ד: בפע"ח שער הלולב — שכ"ט, פ"א-ג. ראה גם שער הכוונות ענין סוכות דרוש ה. בהערה הבאה.
4. ובמ"ח בקצרה : מסכת ימי מצוה וסוכה פ"ה, מ"ג. ראה סידור שם רסג, ג ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'שט ואילך. המשך וככה תרל"ז פפ"ד ואילך.
5. גשמים : בסה"מ תרל"ג כאן: גשמיים.
6. פרטית : שם: פרטיות.
7. שאם מכוון. . משובח : ראה גם תניא פמ"א. שע"ת יב, ב. עט"ר נח, ב ואילך. שער האמונה פי"ד. מאמרי אדה"א נ"ך ע' א ואילך. תו"ח בשלח ח"א קנו, ב ואילך. קסט, ג ואילך. תצוה ח"ב שלח, ג. סה"מ מלוקט ב' ע' נז. וראה גם לעיל המשך יונתי פכ"א המאמר דר"ה ד"ה ויובן ענין הטוב.
8. מצוה בלא כוונה : ראה לקו"ת להאריז"ל עקב ח, א. תניא פל"ח (נ, א. נא, א).
9. הה"מ ז"ל : בבוך 1116 כאן: ששמע [אדה"ז] ממנו בסוכות האחרון תקל"ג.
10. בע' נפש דיעקב : ויגש מו, כז. ראה ויק"ר פ"ד, ו. רש"י ויגש מו, כו. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שיא. סה"מ תרל"ג ח"ב כאן ע' תקלד. וש"נ. תרל"ו ח"ב ע' שנח. תרל"ח ע' פג. וש"נ.
11. עושה שלום במרומיו : איוב כה, ב. ראה במד"ר פי"ב, ח. וש"נ. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פ"נ. וש"נ.
א. בס' התולדות שם (מהדורת תש"ז ע' 53) ברשימת מאמרי שנה זו כתב כ"ק אדמו"ר אודות מאמר זה רק מספר הפרקים, ובהערה 5 שם רשם: הוא הדרוש דשנת תרל"ד. בשנה הנ"ל (בס' התולדות שם ע' 39) נרשם ע"ד המאמר — הלשון שבפנים.
ב. בוך 1116 ח, ב.
ג. נדפס גם במאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' תמז-ח.

עמוד תקעט

12. הארה : כ"ה גם בבוך 1116 כאן. בסה"מ תרל"ג ח"ב כאן ע' תקלה: ההארה.
13. המשל ופחד עמו : התחלת הכתוב עושה שלום במרומיו.
15. המים. . מיכאל. . האש. . גבריאל : ראה במד"ר פי"ב, ח. וש"נ. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו שם. וש"נ.
16. וע"ד שאנו רואים בכחות הנפש : ראה סה"מ תרנ"ב כאן ע' ג: עמ"ש בד"ה ולקחתם בס' רל"ג פ"א בהמשל מכוחות הנפש, והוא כענין שנת' במ"א בענין עקודים כו'.
17. מטבע הטוב להטיב : ראה עמק המלך שער שעשועי המלך בתחילתו. שומר אמונים ויכוח שני סי"ד. שער היחוה"א פ"ד ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. ולהעיר משו"ת חכם צבי סי"ח.
18. שמים לא זכו בעיניו : איוב טו, טו. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רנב ואילך.
19. בשמים. . אש ומים : ראה חגיגה יב, סע"א. רש"י בראשית א, ח.
20. רוחא עילאה. . בזהר ר"פ לך לך : עז, א.
14. וביאור. . כו' : בסה"מ תרל"ג כאן ע' תקלד: (וביאור. . כו'). והוא הוספת כ"ק אדמו"ר מהר"ש. ראה גם לעיל שם ע' תקד ואילך.
21. יעקב להיותו בריח התיכון : ע"ד תרומה כו, כח. ראה זהר בשלח נא, ב. תרומה קעה, ב. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"א ע' יט. סה"מ תרכ"ט ע' קיז. וש"נ. תרנ"ג ע' רנח ואילך.
22. יעקב. . ומחבר אברהם ויצחק חו"ג : ראה לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול בסופו. וש"נ.
23. אתרוג הדר באילנו : סוכה לה, א. ראה סידור שער הלולב רסא, ג ואילך. רסד, סע"ד ואילך. רסה, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ס"ע א'שיא ואילך. המשך וככה תרל"ז פרק צד. סה"מ מלוקט א' ע' רנד.

עמוד תקפ

24. ב' מדרגות חלוקות ניסן ותשרי : ראה סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שס.
25. הלולב שכל ענפיו הם ביושר מדובקי' : ראה סידור שער הלולב רסב, ב.
26. כפות תמרים ל' כפות : ראה סוכה לב, א. סה"מ מלוקט א' ע' רנג.
27. הדס עליו חופים את עצו : סוכה לב, ב. ראה סידור שם רסד, ד.
28. והערבה. . אחוינא : ראה שבת כ, א וברש"י שם. סידור שם רסב, ג. רסד, סע"ד. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' שיז.
29. הגשמיות. . שנמשך מבחי' סוכ"ע : ראה לעיל מאמר ד"ה סוכה שחמתה מרובה מצלתה ובהערה 25.
30. ונפש הבהמי'. . מפני שור : ראה סידור שער האלול רל, א. ש"א יז, א הערה 11. סה"מ תרכ"ט ע' קי וע' קכז. וש"נ. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ויאמר ה' אל אברם לך לך על יד הערה 130.
31. ונפש האלקי' מפני אדם : ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' קנה. וש"נ. תו"ח משפטים ח"ב רפא, סע"ג ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' קי.
32. התהוות מציאות גשמי. . מן הרוחני' : ראה גם לעיל מאמר ד"ה סוכה שחמתה מרובה מצלתה ובהערה 25. לקמן ד"ה ויאמר כו' לך לך על יד הערה 35.
33. כמ"ש הרמב"ם שעילה ועלול. . מרוחני' לרוחני' : ראה מורה נבוכים ח"ב פכ"ב.
34. החכ'. . בחי' השתלשלו' : ראה לקו"ת שה"ש כו, ד. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 1248.
35. כתר רצון : ראה אגה"ק סכ"ט. לעיל מאמר ד"ה להבין שרש ענין מקיפים דבינה הערה 27.
36. אני ראשון ואני אחרון : ישעי' מד, ו.
37. כולם בחכ' עשית : תהלים קד, כד.
38. ארץ קדמה : חגיגה יב, א.

עמוד תקפא

39. דפעמים הכתר נמנה. . אינו נמנה : ראה ביאוה"ז להצ"צ תשא כרך א ע' ערה ואילך. וש"נ.
40. בצל החכ' : קהלת ז, יב.
41. ישת חשך סתרו : תהלים יח, יב.
42. חשכת מים : תהלים שם.
43. כמראה החמה עמוקה מהצל : ראה תו"כ תזריע יג, ג (הובא ברש"י שם). ב"ב פד, א. וש"נ.
44. אוריי' מחכ' נפקת : זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.
46. נענש דוד. . זמירות : בלקו"ת דבסמוך מציין: במדרש רבה [במדבר פ"ד, כ]. ובתנחומא [פינחס ח] ובגמרא פ"ז דסוטה ל"ה ע"א . ראה גם לקו"ת במדבר יח, א ואילך. יט, ג. אוה"ת תהלים כרך ב ע' תקמא. סה"מ תרכ"ז ס"ע שצא ואילך. ע' תסג ואילך. תרכ"ט ע' תה ואילך. תרל"ג ח"ב ע' תקנד ואילך ובהנסמן בהנ"ל.
47. באגה"ק בד"ה דוד זמירות : תניא קס, א ואילך. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח הערה 541.
45. שלכן. . להו : בסה"מ תרל"ג כאן ע' תקלז: (שלכן. . להו). והוא הוספת כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
48. ה' חפץ למען צדקו : ישעי' מב, כא. ראה גם לעיל ח"א (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה הנה אנכי כורת עמך ברית על יד הערה 54.
50. כל אשר חפץ ה' עשה : תהלים קלה, ו.
51. במד"ר וארא פי"ב : אות ג — (בשינויים וכו'). וראה גם פלח הרמון אמור ע' רפ הערה 81.
52. השמים שמים לה' : תהלים קטו, טז.
ד. ולכאורה כצ"ל גם בסה"מ תרכ"ט שמובא בהמשך ההערה.

עמוד תקפב

53. וירד ה' על ה"ס : יתרו יט, כ.
54. ומשה עלה אל האלקי' : יתרו יט, ג. כתוב זה הובא בילקו"ש תהלים קטו, טז [רמז תתעג].
55. הוי : בשמו"ר כאן: הרי. אבל כ"ה בילקו"ש תהלים שם. תנחומא וארא טו.
56. שמים קדמו : חגיגה יב, א.
57. שמים. . ממכ"ע וארץ. . סוכ"ע : ראה גם לקו"ת נשא כא, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קכו. שה"א נח, א ובהערה 2. תו"ח וארא ח"א עז, א.
58. פנימיות הרצון שנק' חפץ : ראה שו"ת הצ"צ אבהע"ז ח"ב סרס"ג (ח, ג). לקו"ת שה"ש כח, ד. וש"נ. תו"ח בא ח"א קכה, ד ובהערה 597. סה"מ ליקוט ב' ע' רעו.
59. פנימיות אבא. . פנימיות עתיק : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתסה. לקו"ת נצבים מט, ד. תו"ח שמות ח"א כג, א הערה 951.
49. וזהו. . כו' : בסה"מ תרל"ג כאן: (וזהו. . כו'). והוא הוספת כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
60. שכולם. . חפץ : כ"ה גם בבוך 1116 כאן. אבל בסה"מ תרל"ג כאן: (שכולם. . חפץ).
61. וכן : בסה"מ תרל"ג כאן: עם. אבל בבוך 1116 כבפנים.
62. בדברים ושיהי' : כ"ה גם בבוך 1116. בסה"מ תרל"ג כאן: בדברי' גשמיים ושיהי'.
63. המכריחם : בסה"מ תרל"ג כאן: המכריחו. בבוך 1116 כבפנים.
64. כולם. . לצוות לזה : ראה ברכות ו, ב.
65. לחם לאכול ובגד ללבוש : ויצא כח, כ.
66. יהי' כח : כ"ה גם בבוך 1116. בסה"מ תרל"ג כאן: יהי' לו כח.
67. אחד ואהבת : ק"ש — ואתחנן ו, ד. ה.
68. שלום בפמשמ"ט. . בפמשמ"ע. . העוסק בתורה : סנהדרין צט, ב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המשך מצה זו הערה 939.
69. תורה. . בשבועות : ראה שבת פו, ב. לקו"ש שבועות כרך ח ע' 21.
70. בפרהסיא בקולי קולות : ראה יתרו פי"ט-כ.
71. מ"ת הב' שביוכ"פ : ראה תענית ל, ב. רש"י תשא לד, כט. הוספות לשו"ע אדה"ז — קה"ת — חאו"ח רסתקפ"א.

עמוד תקפג

72. מ"ת. . שביוכ"פ. . בצנעה : ראה תשא לד, ג וברש"י שם. תנחומא תשא לא.
73. ממעמקי' קראתיך הוי' : תהלים קל, א.
74. בנעילה עליי' המל' עד דיקנא : ראה פע"ח שער יוה"כ פ"א בסופו. פ"ה. לקו"ת מסעי צג, ד. אוה"ת פ' ראה ע' תשכב.
75. התו' : בבוך 1116: התורה. בסה"מ תרל"ג כאן: התשובה.
76. כנ"ל : ראה גם בהמאמר.
77. ונגיעה פסולה : ראה שו"ע יו"ד סעד"ר, ס"ד. שו"ע אדה"ז הל' תפילין סל"ב, ס"ה. ראה גם לקמן מאמר ד"ה ושאבתם מים פ"ד. ו(בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 105.
78. דמקרא בעשי' : ראה פע"ח שער הנהגת הלימוד שי"ז. תניא פ"מ. לקו"ת ויקרא ה, סע"א ואילך. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלט. וש"נ.
79. אחיי וריעיי : תהלים קכב, ח.
80. אם כבנים : נוסח היום הרת עולם — מוסף לר"ה.
81. בן יכבד אב : מלאכי א, ו.
82. שהנשמות. . אחים וריעים : ראה זהר משפטים קכב, רע"א. ביאוה"ז פינחס קיד, ד — קטו, ב. לקו"ת צו טז, סע"ב ואילך. סה"מ תרל"ח ע' קה הערה 241.
83. בזש"פ הוא הלידה : ראה פע"ח שער הלולב שכ"ט, ספ"ח. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שפז. וש"נ.
84. הנוק' : בבוך 1116 ישנו המשך נוסף — הגהת הצ"צ ונעתק בסה"מ תרל"ג ח"ב כאן ע' תקלח בשולי היריעה.
85. ביום הראשון בגימ' כתר : ראה לקו"ת שמע"צ פה, ד בשם מ"ע.

מצוטט ב־8 עמודים

מאמרי אדה"ז ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1

תקע"ב ‹ ביום השמיני עצרת ‹ ל סה"מ תר"מ ח"ב ע' תקפ

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 7

תרמ"א ‹ מאמרים ‹ הקבצו ושמעו בנ"י ‹ ח סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקפ
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ראה קראתי בשם ‹ קא סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקעח
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ כי תשא את ראש בנ"י ‹ קיג סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקפ
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ וידעת היום ‹ קכא סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקפ
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ הקבצו ושמעו ‹ שפד סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקפ
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ כי תשא ‹ תמד סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקפ
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ כי תשא ‹ תמט סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקפ