וזהו שרש ענין יונתי בחגוי הסלע

תקסגוזהו שרש ענין יונתי בחגוי הסלע

סיום המשך ”יונתי בחגוי הסלע — תר"ם".

נעתק מגוף כתי"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע.

<59>

וזהו שרש ענין יונתי1 בחגוי הסלע2 שכאשר הנשמה היא בחגוי הסלע אז אינה יכולה לפרוח שמחמת הנה"ב והגוף המסתיר ומעלים אין ביכולת הנה"א להיות ברצו"ש והעצה לזה הוא הראיני את מראיך השמיעני את קולך שהם בחי' תורה ומצות3 כמשי"ת לקמן בס"ד4 ושרשם בבחי' רצה"ע, והרצון מנהיג הכנפים5 ברצו"ש, וזהו שרש ענין מה שנמשלה כנס"י ליונה6 שמה יונה כנפי' מגינות עלי'7, ומצילות אותה כך ישראל מצות מגינות עלי' ומצילם מכל צו"צ כו', והענין הוא דהנה זוג יונים כל עיקר הענג שלהם הוא מההסתכלות8 שמסתכלים זע"ז וז"ע יחודם להוליד בדומה להם, ועד"ז יובן בענין ביום חתונתו זו מ"ת9 שהקב"ה נק' בשם חתן וכנס"י נק' כלה10 עיקר הענג הוא מבחי' ההסתכלות שע"י שכנס"י היא בבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא11, עי"ז ישמח ישראל בעושיו12 כו'.

והנה בכדי לבוא לבחי' ראי' זו בחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא, צ"ל תחילה בחי' התבוננות בגדולת ה', שעם היות שבחי' ההתבוננות זהו מבחי' שמיעה לבד עכ"ז א"א לבוא לבחי' ראי' הנ"ל א"ל שתחילה יהי' בבחי' התבוננות הנ"ל, והיינו מפני שיש בנש"י ב' בחי' נשמות13, שהם נשמות הגדולות הנק' בשם זרע אדם שעז"נ תקסדראיתי בני עלי'14 והנה הם מועטי', ורוב הנשמות ובפרט בדורתינו15 אלה בעקבות משיחא16 הם נשמות הנק' זרע בהמה, וכדכתיב וזרעתי את ב"י17 זרע אדם וזרע בהמה, ותחלת זמן הזריעה היא כשגלו לבבל שעז"נ וזרעתי' לי בארץ18, לא גלו אלא כדי להוסיף עליהם ניצוצות19 שנפלו בשבה"כ, וכמא' אלי' לבושין תקינת לון20 דמנייהו פרחין נשמתין לבני נשא שהוא בחי' הלבושי' דמדו"מ דבי"ע שמהם רוב הנשמות כו', ואם21 היות שגם מי שיש בו נשמה ממל' דמל' דעשי'22, עכ"ז בתוכה מלובש מל' דיצי' כו' עד האצי' שבו א"ס כמ"ש בסש"ב23 עכ"ז בכדי לבוא לבחי' ראי' צ"ל תחילה ע"י התבוננות דוקא, וענין ההתבוננות הוא כמ"ש מה רבו מעשיך ה', וכתי' מה גדלו מעשיך ה' פי'24 מה גדלו קאי על נבראי' הגדולים כמו השמים וארץ, דכתי' השמים מספרים כבוד אל וארז"ל במד"ת25 משל לגבור שנכנס למדינה מאבנא דהוא מתעשית26 בה אנן ידעין גבורתו, וכן כל צבא השמים השמש והירח שהשמש היא בערך קס"ז פעמים גדול <60>

מן הארץ27, והירח הוא בערך ארבעים פעמים28, וכן המלאכים משרתיו עושי רצונו נת' במ"א שהמלאך בשליש העולם עומד29 שיש בזה ב' פירושים30 הא' שהמלאך הוא שליש מן כללות העולם ז"ר וארץ תקסהואויריהם, והב' שכלליות העולם הוא שליש מן המלאך, שזהו נבראי' הגדולי', ופי' מה רבו מעשיך הוא ריבוי התהוות הנבראים שנתהוו, מחנה מיכאל קפ"ו אלף31 מחנות כו' וכן כולם, וריבוי התהוות נבראים שנתהוו בדצח"ם הגשמי' ריבוי מיני פרטי' עד אין שיעור מן דומם האבן הפשוט32 עד פרטי מיני אבנים הטובות המבהיקים ומאירי' וכמארז"ל ע"פ צוהר תעשה לתיבה33, וכן בצומח פרטי' רבי' עד אין שיעור34 בדשאי' ואילנות ותבואות, וכן בע"ח למיניהם, וגם במדבר35 יש מיני' רבי' כמ"ש בספרי המדע והמחקר36, וכלליות התהוות כל הנבראי' כולם הם מהארה בעלמא, אשר לכן אני הוי' לא שניתי37 שלא יש שום שינוי כלל וכלל, ואתה הוא קודם שנבה"ע ואתה הוא לאחר שנבה"ע38 בלי שום שינוי כלל, והיינו מטעם הנ"ל כו', ומצד בחי' זו הי' צ"ל כליית הנפש בנש"י להשתפך נפשם אל חיק אבינו שבשמי', וכמש"צ39 הנביא ואתם בני יעקב לא כליתם40, והיינו שמצד ההתבוננות איך שאני הוי' לא שניתי הצ"ל בחי' כליית הנפש, אלא שמ"מ אתם בני יעקב לא כליתם הוא מפני שנקרא' בני יעקב מל' עקב41, שעקב הלב מכל ואנוש הוא42 פי' חלש הוא שמחמת חלישות כח הנפש שאין בכוחה לצאת מנרתקה ומאסרה, והוא מ"ש כשל בעוני כחי43 שע"י העוונות נכשל ונחלש כח הנפש, וז"ע עוונות שאדם דש בעקביו44 מצד ההרגל מפני גסות הגוף וחומריותו כו', ולזה ניתנה תורה לישראל שהתו' נק' עוז ותושי'45 עוז הוא לפי שנותנת כח לנה"א, ותושי' שמתשת כח הנה"ב עד שע"י התבוננות בבחי' מה רבו ומה גדלו, ואשר כ"ז הוא מהארה בעלמא לבד, תתפעל הנפש לבוא לבחי' תשוקה עכ"פ להבטל ולכלל באוא"ס ב"ה כו'.

קיצור. יונים זיווגם הוא ע"י הסתכלות, וכמו"כ בכנס"י שנמשלה ליונה ז"ע לאסתכלא ביקרא דמלכא, אך מפני כי רוב הנשמות הם מבי"ע, וזרע אדם תקסוהם רק בני עלי' שמועטי' המה אפי' בדורות הראשונים, לכן צ"ל תחילה התבוננות במ"ש מה רבו, ומה גדלו, עד שתתפעל הנפש להיות בבחי' תשוקה עכ"פ כו'.

ואמנם לא די בבחי' התבוננות הנ"ל לבד כ"א שכאו"א מישראל צריך לקיים כמ"ש שאו מרום עיניכם46 וראו מי ברא אלה שלא די בבחי' ההתבוננות הנ"ל שבכלל שמיעה יחשב כ"א צריך לבוא ולהגיע לבחי' ראי', וכמ"ש וראו מי ברא אלה, והנה בחי' ראי' זו הוא בחי' ראיית השכל וזהו שארז"ל הסתכל בשלשה דברי'47 ואי48 אתה בא כו', פי' הסתכל הוא הראי' בעין השכל שאדם חכם רואה את הנולד49 בעין שכלו, שע"י ראי' זו מתקרב הדבר מה שעדיין לא בא לידי פועל בגילוי כלל, כ"א כאשר רואה בעין שכלו שכן יהי' נדמה לו כאילו כבר בא עליו בפועל ומתפחד אם רע הוא ושמח אם טוב הוא, שבחי' ראי' והכרה זו הוא מבחי' החכמה דוקא שלמעלה מהשגת הבינה, וקרוב לראיית העין <61>

גשמי, וע"ז אמרו איזהו חכם הרואה ובחי' ראי' זו יש גם בבחי' יחו"ת ג"כ, ולכן גם הנשמות דבי"ע יכולים לבוא לבחי' וראו מי ברא אלה כו', שבחי' ראי' כזו מתייחס לבחי' חכמה דוקא קודם שבא לידי השגת הבינה, ולכן כאשר פועל בעצמו שיהי' בבחי' וראו מי ברא אלה, היינו לא בבחי' השגה בלבד שיתבונן וישיג איך שמבחי' מי נמשך להיות ברא אלה, כ"א שיהי' ראיית השכל כאילו רואה ממש בעין הגשמי כו', וע"י בחי' ראי' זו בא יבוא לבחי' אהבה בתענוגים שלמעלה מאה"ר ואה"ע, ושרשם50 מש'51 ע"ב שלמעלה מש' מ"ה וש' ס"ג52.

ויובן ד"ז ממה שארז"ל אינו דומה שמיעה לראי'53, ולכאו' א"מ כלל שמאחר ששמע הדבר ומאמין שכן הוא מה מתחדש אצלו כשרואה אח"כ הדבר ההוא כו' מאחר שכבר שמע הכל בפרטיות מהאיש המספר לו ומבאר לו הדבר איך שהוא ממש, שהרי בהכרח לומר שע"י ראייתו שרואה אינו מתחדש אצלו בעצם מהות הדבר איזהו פרט חדש שלא סיפר לו המספר, שא"כ אינו דומה שמיעה לשמיעה ג"כ שהרי כשיבוא אחר ויספר לו בטוב יותר בשלימות הפרטי' יובן יותר, אלא מ"ש רז"ל שאינו דומה שמיעה לראי' היינו שע"י הראי' שרואה לא מצא בדבר ההוא שום תוס' תקסזפרט א' שלא סיפר לו המספר, כ"א כל הפרטי' שרואה עתה בראיית העין הגשמי סיפר לו המספר תחילה בכיוון ממש כל פרטי פרטיות הנמצא בדבר ההוא עד שע"י ראייתו לא ימצא שום דבר נוסף כלל בעצם שלא סיפר לו המספר כו', ועכ"ז אינו דומה שמיעה לראי', והענין הוא שכאשר האדם שומע איזה דבר מזולתו המספר ומתאר לו איזהו ציור עד שיבינו על בוריו בעת שמיעת הדברי' מצייר השומע אותו הדבר, ומ"מ כ"ז בחי' ציור שמצייר הוא רק לפי ערך שמיעתו שאוזן מילין תבחן54 עד שישיג אותו הדבר מכח תבונתו כו', ואמנם אח"כ כשרואה הדבר ההוא בראיית העין שאם היות שג"ז רק מה שמצטייר בכלי העינים שלו כמשנ"ת מזה באריכות בד"ה וככה, (בד' אלול וי"נ)55 עכ"ז ההנחה מה שנקנה בנפשו ע"י ראי' הוא באופן אחר לגמרי כו' ע"ש, ולכן אינו דומה שמיעה לראי'. ועד"ז יובן בענין הפרש בין ההתבוננות סתם בבחי' השגה לבחי' וראו מי ברא, שענין בחי' הראי' הוא הנחה אחרת לגמרי שנקנה בנפשו בבחי' ראיית השכל כאלו רואה בעיניו ממש.

ובעבודה שרש ההפרש בין בחי' האהבה הבאה מהתבוננות השגת השכל והבנת הדבר בכח בינתו כו' לבחי' האהבה הבאה מבחי' וראו מי ברא אלה בבחי' ראי' דוקא, שהאהבה הבאה מצד בחי' ההשגה הנה לאחר שחולף ועובר ההתבוננות חולף ועובר האהבה ג"כ שכאשר יסיר מחשבתו כרגע יכול לפנות לדרכי תאוותיה56 כו', משא"כ האהבה הבאה מבחי' ראי' שמבין אחדות ה' בבחי' הסתכלות חכמה שהוא מקור הבינה קודם שבא להתבוננות בהרחבה כו', הוא ממש כמו ראיית העינים, וא"א לו בשו"א להסיר מחשבתו וכל מדותיו מענין האחדות, ובכל עשיותיו ועניניו דבוק הוא בו ית', דביקות נפלא מפני <62>

היותו רואה המלך מש"ע57 בעיניו, ולבחי' ומדריגת אהבה בתענוגי' זו זכו ישראל בזמן קבלת התורה בה"ס עד שכל העם ראו את הקולות ראו את הנשמע58, הוא בחי' הבן שיש בחכמה כמ"ש בס"י הבן בחכמה59 כמשנ"ת מזה במ"א כו'.

קיצור. שלא די בהתבוננות לבד אלא שצ"ל וראו מי ברא אלה בבחי' ראיית השכל, הסתכל בג"ד, שענין הסתכלות זו הוא קרוב לבחי' ראיית העין, ועי"ז בא יבא לבחי' אהבה בתענוגי' כו' ששרשה מש' ע"ב, כי אינו דומה שמיעה לראי', ובעבודה אהבה זו אינה חולפת ועוברת כו', ולבחי' זו זכו ישראל במעמד ה"ס, ולכן הי' רואים את הנשמע ע"י בחי' הבן בחכ' כו'.

ואמנם עיקר ענין מה שנמשלה כנס"י ליונה שעיניך יונים61 הוא כמו שהיונים מסתכלים תמיד זע"ז ואינם שביעים בההסתכלות כלל מלהפסיק ממנו, כך תקסחבכנס"י צ"ל כמארז"ל ע"פ אשר אנכי מצוך היום62 בכי"ו יהיו בעיניך כחדשים63, וכמ"ש עיני האדם לא תשבענה64 מלאסתכלא ביקרא דמלכא60, ולכאו' צ"ל איך יכול להיות שיהי' בכי"ו כחדשים ממש, ויובן בהקדם ענין ממכ"ע וסוכ"ע65 בקצרה, שבחי' ממכ"ע הוא בחי' כח הפועל בנפעל, שהאור מתלבש בהעולמות ומחי' אותם כו', ובחי' התלבשות זו ז"ע גילוי ההשפעה, וכמ"ש בסש"ב פמ"ח שההשפעה שהוא בבחי' גילוי בעולמות נק' בשם הלבשה שמתלבש בעולמות כי הם מלבישים ומשיגים ההשפעה שמקבלים כו' ע"ש, והוא עד"מ כמו המדות אהוי"ר שמקבלי' השפעה מחב"ד שלפי בחי' ההתבוננות כך הוא האהבה או היראה, והרי שכל זה המוליד המדה הוא מלובש בתוך המדה, שמפני מה הוא אוהב ד"ז או ירא מד"ז מפני טעם ושכל זה כו', ועד"ז יובן ענין החיות המתלבש בעולמות ולכן אותו החיות שהוא מקור להתלבשות זו נק' עלמא דאתגליא66 וממכ"ע67, וע' בסש"ב פנ"ב גבי ומקור זה הוא הנק' עלמא דאתגליא כו'.

והנה בבחי' האור והחיות המאיר בבחי' ממכ"ע ומתלבש בעולמות יש כמוכ"מ68 מדריגות שונות שבנשמות מאיר יותר, ואח"כ במלאכים וכן ג"ע והיכלות ורקיעים אשר בכ"א יש התגלות יותר מבחברו כו', ואמנם בחי' סוכ"ע הוא בחי' אוא"ס שבלי גבול ולכן א"י לבוא ולהתלבש האור בכלי ולבוא לידי גילוי והלבשה, שאין העולמות יכולי' להשיג כלל בחי' אוא"ס ממש, ואין ההארה וההשפעה באה ממנו בבחי' גילוי אלא בבחי' הסתר והעלם, ולכן נק' סוכ"ע שמקיף לכל העולמות בשוה דקמי' כחשיכה כאורה שוין בשני כפין כמ"ש בלק"ת בד"ה מצה זו69, וכולא קמי' כלא ממש חשיבא70, וא"א להמשיך שום התגלות בעולמות מבחי' אור הסוכ"ע, כ"א ע"י עשיית המצות יוכל להמשיך התגלות האור מסוכ"ע ממש, ולכן אומרים בברכת המצות בא"י אמ"ה אקב"ו פי' מלך העולם הוא בחי' ממכ"ע, והברכה הוא שיהי' המשכה מסוכ"ע להיות מאיר בממכ"ע, והיינו ע"י אק"ב, קדש לשון מובדל71 מה שאינו מאיר ומתלבש בעולמות כלל, ומשם נמשכים המצות כי המצות הם

<63>

רצה"ע ב"ה שהוא מה שלמעלה מהחכ' והשכל כו' וכענין שתוק כך עלה במח'72 תקסטשהענין שכך הוא הרצון שלמעלה מהשכל, ולא שאין לזה טעם כלל, כ"א שגבהו דרכיו למעלה מהחכ' והדעת שהם מע"ס שנק' בשם ממכ"ע, אבל בחי' המצות הוא סוכ"ע בלי גבול וע"כ אינו מושג, וכמו עד"מ שאין העין הגשמי משיג מהות השכל הרוחני, כך עד"ז אפי' ח"ע לית מח' (מח' ויובלא כמ"ש בזהר74 ) תפיסא בי' כלל73 בבחי' אוא"ס ב"ה ממש, וזהו כצינה רצון תעטרנו75 שהרצ"ע נק' בשם צינה שהוא מקיף, ולכן כתיב היום לעשותם76 דוקא, ויפה שע"א77 בתשומע"ט בעוה"ז מכל כו' כי בג"ע שהוא קיבול שכר נהנין מזיו78 כו' זהו רק מבחי' ממכ"ע, וכמארז"ל ביו"ד נבה"ע הבא79 וע' באגה"ק סי' י"ז ד"ה נודע דבאתעדל"ת, ולכן שם לא מהני התשובה80, כ"א צ"ל בגיהנם תחלה, כי צריך לילך מדרגא לדרגא וא"א לדלג מדריגות כו', ואפי' מי שהוא בג"ע כשעולים למעלה ומדריגה גבוה יותר צריך לטבול בנהר דינור וכמ"ש במ"א בד"ה מראיהם ומעשיהם81, משא"כ בעוה"ז היום דוקא לעשותם מועיל התשובה, ולכן המקדש כו' ע"מ שהוא צ"ג כו' מקודשת82 שמא הרהר תשובה כו', ופ"י מלאים מצות כרימון83 שבעוה"ז דוקא יוכל לבוא למדריגה גבוה כזו כי ע"י המצות ממשיך התגלות מסוכ"ע המקיף את כולם בשוה כו', ועפי"ז יובן ענין בכי"ו יהי' בעיניך כחדשים היינו התגלות האור מסוכ"ע שהוא אור חדש ממש, דהיינו מה שלא האיר עדיין בסדר השתלשלות עילה ועלול84, ומשם היינו מבחי' שלמעלה מהשתלשלות נמשך ומאיר או"ח בבחי' ממכ"ע, וע"י התבוננות זו עצמה יהי' עשיית המצות בעיניך כחדשים ממש כי היום בעוה"ז דוקא אנו יכולים להמשיך בחי' או"ח זה כו', וזהו אין כל חדש תחת השמש85, תחת השמש הוא בחי' ממכ"ע, ע' זח"ג ר"פ חקת86 בפי' תחת השמש, משא"כ עמלא דאורייתא לעילא מן שמשא87 שממשיך מבחי' סוכ"ע ממש כו'.

תקעוהנה נת' במ"א שכמו בבינה88 יש חמשי' שע"ב89 ועכ"ז לא נתגלו רק מ"ט שערי', כן בחכ' הגם שיש ל"ב נת"ח כמ"ש בס"י90 בל"ב נתי' פליאות חכ' כו', עכ"ז גם ליעקב לא נתגלה כ"א ל"א נתי'91, וזהו מ"ש נתי' לא ידעו עיט92 ולא שזפתו עין אי', וכמ"ש בזהר ע"פ זה, ולכן ביעקב נא' ויקרא אל אלוקי ישראל93, ל"א נתיבות, ועי' בד"ה ויכל אלקים, רכ"ב94 ובד"ה את שבתותי תשמרו שלא נדפס ובהגהות לשם95, ועל בחי' נתי' זה הוא משנ"ת במ"א שפנימי' אבא96 חשיב כמו פנימי' ע"י97, ובשעת מ"ת שארז"ל במ"ת נדמה להם כזקן98 לכאו' הלא ארז"ל ומי איכא זיקנה קמי' קוב"ה99, אלא שנדמה להם כזקן ז"ע גילוי בחי' עת"י, ולכן זכו אז כ"י לבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא כמשנ"ת לעיל שזהו בחי' ראי' שנת' לעיל100.

הערות

עמוד תקסג

  1. 1. וזהו שרש ענין יונתי : מכאן מתחיל סיום המשך יונתי שנדפס לעיל (לא נגמר בגוכתי"ק). נרשמו בו שני קיצורים אבל לא נסמנו פרקים. סיום זה לא הופיע בשעתו ביחד עם המשך הנדפס, רק בא בתור הוספה בספר התולדות אדמו"ר מהר"ש [קה"ת — תש"ז ע' 59-63 המסומנות כאן בצדדי הע'], ובהערת כ"ק אדמו"ר שם: ”המשך זה נדפס בשם ”לקוטי תורה תורת שמואל שער שמיני". הסיום — מצאתי לאחר זמן". פיסקא ראשונה לשון אוה"ת שה"ש ח"א ע' שיג (בשינויים והוספות).
  2. 2. יונתי בחגוי הסלע : שה"ש ב, יד.
  3. 3. הראיני את מראיך. . קולך. . תורה ומצות : שה"ש ב, יד. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' צ ואילך. ע' צה. ע' ק ואילך. לעיל מאמר ד"ה סוכה שחמתה מרובה מצלתה על יד הערה 53.
  4. 4. כמשי"ת לקמן בס"ד : לפנינו לא נמצא — ההמשך לא נגמר כנ"ל.
  5. 5. והרצון מנהיג הכנפים : ראה גם לעיל בריש ההמשך.
  6. 6. שנמשלה כנס"י ליונה : שבת מט, א (צויין לעיל בפנים בריש ההמשך).
  7. 7. שמה יונה כנפי' מגינות עלי' : ראה הערה שלפנ"ז.
  8. 8. זוג יונים. . מההסתכלות : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קלז. לקו"ת שה"ש יד, ב. תו"ח ח"ש קלב, סע"א ואילך ובהנסמן לשם. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקפז.
  9. 9. ביום חתונתו זו מ"ת : תענית כו, ב (במשנה). ראה מאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' לד. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
  10. 10. שהקב"ה נק' בשם חתן וכנ"י נק' כלה : וכל שה"ש מיוסד ע"ז כידוע במדרשי רז"ל. ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' רלא. וש"נ. תו"ח וארא ח"א עב, ג ובהערה 7.
  11. 11. לאסתכלא ביקרא דמלכא : ראה זהר מקץ קצט, א. בראשית לח, א-ב. פקודי רמז, ב. תרומה קלד, א.
  12. 12. ישמח ישראל בעושיו : תהלים קמט, ב.
  13. 13. ב' בחי' נשמות : ראה תו"א ותו"ח ר"פ משפטים. לעיל ח"א (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים ובהערה 29.
  14. . ונדפס כאן כי כן סידורו ברשימת המאמרים שנדפס בספר התולדות אדמו"ר מהר"ש [קה"ת — תש"ז ע' 53].

עמוד תקסד

  1. 14. ראיתי בני עלי' : סוכה מה, ב.
  2. 15. בדורתינו : אוצ"ל: בדורותינו.
  3. 16. בדורותינו אלה בעקבות משיחא : ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה עשה צדקה ומשפט על יד הערה 18. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו על יד הערה 1321. תו"ח שמות ח"א ל, א. וש"נ. אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תלח. סה"מ תרל"ח ע' שעט. וש"נ.
  4. 17. וזרעתי את ב"י : ירמי' לא, כו [בדילוג].
  5. 18. וזרעתי' לי בארץ : הושע ב, כה.
  6. 19. לא גלו. . ניצוצות : ראה פסחים פז, ב. תו"ח שמות ח"א מ, ג ואילך ובהנסמן שם. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ר' אבהו פתח והמה כאדם על יד הערה 129.
  7. 20. לבושין תקינת לון : ת"ז בהקדמה יז, א.
  8. 21. ואם : כ"ה בכ"מ — ראה גם סה"מ תרל"ח ע' ה. וש"נ.
  9. 22. נשמה ממל' דמל' דעשי' : ראה גם לעיל ח"א (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים ובהערה 11.
  10. 23. בסש"ב : ראה לעיל המשך יונתי הערה 168.
  11. 24. מה רבו. . מה גדלו. . פי' : תהלים קד, כד. שם צב, ו. ראה לעיל המשך יונתי פ"ה ובהערה 120.
  12. 25. השמים מספרים. . במד"ת : תהלים יט, ב. שם ו [בדילוג ובשינוי].
  13. 26. מתעשית : ראה סה"מ תרל"ו ח"ב ריש ע' רסז: ”מתעשש . . ובילקוט בתלים ע"פ השמים מספרי' רמז תרע"ב דצ"ו ע"ב הגירסא. . מתגושש וזה עיקר".
  14. 27. שהשמש. . בערך קס"ז. . הארץ : ראה לעיל המשך יונתי פ"ה ובהערה 123.
  15. 28. והירח הוא בערך ארבעים פעמים : ראה לעיל המשך יונתי פ"ה: והארץ גדולה מהירח כמו ארבעים פעמים — רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ג, ה"ח. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה ד"ה ואהבת את ה' אלקיך על יד הערה 34. ואולי גם כאן צ"ל עד"ז.
  16. 29. שהמלאך בשליש העולם עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול הערה 44.
  17. 30. שהמלאך בשליש העולם עומד. . ב' פירושים : ראה גם סה"מ תרל"ג ח"א ע' כד. תרמ"ד מהדורת תשס"ב ע' שיג. וש"נ. סה"מ ליקוט ח"ב ע' פ [נדפס בסה"מ] תרס"ג ח"א מהדורת תשנ"ד ע' רט. סה"מ תרצ"ט ס"ע 211 ואילך.
  18. א. וכ"ה בילקוט המכירי תהלים שם. ראה גם הערת באבער הערה מד במד"ת שם.
  19. ב. השווה אוה"ת שבועות ע' ר. ראה גם המשך תרע"ב ח"א ע' קצב. אוה"ת בראשית כרך ו ס"ע 2086. (יהל אור) תהלים ע' סא. מאמרי אדמו"ר הצ"מ הנחות תרט"ו ע' קלח. סה"מ תרל"ב ח"א ע' רג. תרע"ב ח"ב ע' א'כב. סה"מ תרפ"ט ע' 109.

עמוד תקסה

  1. 31. מחנה מיכאל קפ"ו אלף : ראה זהר בהעלותך ס"ע קנד ואילך. ולא קפיד להעתיק גם מספר המאות שבזהר שם. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קלא. וש"נ.
  2. 32. ריבוי. . האבן הפשוט : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 37.
  3. 33. צוהר תעשה לתיבה : נח ו, טז. ראה סנהדרין קח, ב. לקו"ש נח כרך י ע' 19 ואילך ובהנסמן שם.
  4. 34. בצומח פרטי' רבי' עד אין שיעור : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 38.
  5. 35. בע"ח למיניהם וגם במדבר : ראה גם לעיל מאמר ואעשך לגוי גדול שם ובהערה 39.
  6. 36. בספרי המדע והמחקר : ראה גם לעיל המשך יונתי הערה 128.
  7. 37. אני הוי' לא שניתי : מלאכי ג, ו. ראה גם לעיל המשך יונתי פ"א. וש"נ.
  8. 38. ואתה הוא קודם שנבה"ע : ראה תפלת השחר. ראה גם לעיל שם פ"ו. וש"נ.
  9. 39. וכמש"צ : וכמו שצועק.
  10. 40. ואתם בני יעקב לא כליתם : ראה גם לעיל המשך יונתי ובהערה 663.
  11. 41. יעקב מל' עקב : ראה תולדות כה, כו.
  12. 42. שעקב הלב מכל ואנוש הוא : ירמי' יז, ט.
  13. 43. כשל בעוני כחי : תהלים לא, יא.
  14. 44. עוונות שאדם דש בעקביו : ראה ע"ז יח, א. לעיל המשך יונתי ובהערה 666.
  15. 45. שהתו' נק' עוז ותושי' : ראה מכילתא דרשב"י יתרו פי"ט, טז. לקו"ת ויקרא ו, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקעח. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קפד, א. וש"נ.

עמוד תקסו

  1. 46. שאו מרום עיניכם : ישעי' מ, כו.
  2. 47. הסתכל בשלשה דברי' : אבות פ"ב, מ"א. פ"ג, מ"א. ראה תו"א משפטים עה, א [צויין אליו באוה"ת שה"ש כרך א ע' שיג ]. אוה"ת פסח כרך ג' ע' תשצ . סה"מ תרכ"ט ע' רסט ואילך. תרל"ב ח"א ע' י. ע' קצב.
  3. 48. ואי : בסידור אדה"ז: ואין. אבל כ"ה הגי' במשניות.
  4. 49. חכם רואה את הנולד : תמיד לב, א. ראה גם סה"מ תרמ"ג ע' פב.
  5. 50. ושרשם : לקמן בהקיצור: ששרשה.
  6. 51. מש' ע"ב שלמעלה מש' מ"ה וש' ס"ג : ראה ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"א. שער עקודים ש"ו, פ"ב.
  7. 52. ע"ב. . מ"ה. . ס"ג : ראה (לקמן הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב — בחלק הנחותיו) הנחה ד"ה לכל תכלה ראיתי קץ ובהערות 79-81.
  8. 53. אינו דומה שמיעה לראי' : ראה מכילתא יתרו יט, ט. לק"ט שלח יג, יח. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה גור ארי' יהודה ובהערה 17.
  9. ג. והוא מד"ה אינו דומה שמיעה לראי' — מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקנו.
  10. ד. ראה גם לעיל מאמר ד"ה סוכה שחמתה מרובה מצלתה על יד הערה 60.
  11. ה. וכן צ"ל בסה"מ שבפנים ההערה — נדפס גם באוה"ת שה"ש ס"ע רכא ואילך.

עמוד תקסז

  1. 54. שאוזן מילין תבחן : איוב יב, יא.
  2. 55. בד"ה וככה (בד' אלול וי"נ) : תרל"ז. ראה שם פ' עקב פנ"ז. פנ"ח. וראה גם שם פל"ג.
  3. 56. תאוותיה : כ"ה גם בתו"א וסה"מ תרל"ב ע' קצב שבהערה 47. בסה"מ תרכ"ט שם: תאוותיו.
  4. 57. מש"ע : מלכו של עולם.
  5. 58. ראו את הקולות. . הנשמע : יתרו כ, טו. מכילתא ורש"י שם. תו"ח נח נז, ד הערה 64.
  6. 59. בס"י הבן בחכמה : פ"א, מ"ד.
  7. 61. שעיניך יונים : שה"ש א, טו. ד, א.

עמוד תקסח

  1. 62. אשר אנכי מצוך היום : ואתחנן ו, ו.
  2. 63. בכי"ו יהיו בעיניך כחדשים : ראה לקח טוב ואתחנן שם. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רסו ואילך. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' שו ואילך וע' שיט.
  3. 64. עיני האדם לא תשבענה : משלי כז, כ [ושם: ועיני ]. ראה לקו"ת שה"ש לד, ג. לה, ד. סהמ"צ להצ"צ ע' קפח. פלח הרמון שה"ש ע' 124 ואילך.
  4. 60. ואמנם. . דמלכא : לשון אוה"ת שה"ש ח"א ע' שיג (בשינויים והוספות).
  5. 65. ממכ"ע וסוכ"ע : זהר רע"מ פינחס רכה, א.
  6. 66. עלמא דאתגליא : ראה זהר בראשית יח, א. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 651.
  7. 67. עלמא דאתגליא וממכ"ע : ראה גם סה"מ תרל"ח ע' שצא ובהערה 8.
  8. 68. כמוכ"מ : כמה וכמה.
  9. 69. כחשיכה כאורה. . בלק"ת בד"ה מצה זו : ראה לקו"ת צו יב, א. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 1175.
  10. 70. וכולא קמי' כלא ממש חשיבא : ראה זהר בהקדמה יא, ב. ראשית חכמה שער היראה ש"א, פ"ז [ז, רע"א]. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שמא. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנג.
  11. 71. קדש לשון מובדל : ראה תניא פמ"ו (סו, א). תו"ח וארא ח"א נא, ד ובהערה 10.
  12. 72. שתוק כך עלה במחשבה : ראה לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואתה תצוה ובהערה 62.
  13. ו. אבל ראה גם לעיל מאמר ד"ה סוכה שחמתה מרובה מצלתה על יד הערה 65.

עמוד תקסט

  1. 74. מח' ויובלא כמ"ש בזהר : ראה שם ח"ש קכג, א. ראה גם מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד ע' כו. סה"מ תרכ"ז ע' תלא. תרל"ב ח"ב ס"ע שסב. תרל"ג ח"א ע' פ וע' פה.
  2. 73. לית מח'. . תפיסא בי' כלל : ת"ז בהקדמה יז, א.
  3. 75. כצינה רצון תעטרנו : תהלים ה, יג. ראה גם ש"א נז, א ובהערה 3.
  4. 76. היום לעשותם : ואתחנן ז, יא.
  5. 77. ויפה שע"א : אבות פ"ד, מי"ז. ראה גם המשך וככה תרל"ז רפ"ט.
  6. 78. נהנין מזיו : ראה ברכות יז, א.
  7. 79. ביו"ד נבה"ע הבא : ראה מנחות כט, ב.
  8. 80. שם לא מהני התשובה : ראה לקו"ת פינחס עה, סע"ב ואילך. עו, סע"ד. סידור שחרית לב, ב. לה סע"ד ואילך. סה"מ תרל"ה ח"ב ע' שעב ואילך. אעת"ר ע' קמד ואילך. פלח הרמון בחוקותי ע' תסא ואילך ובהערה 34.
  9. 81. בג"ע כשעולים. . לטבול בנהר דינור. . בד"ה מראיהם ומעשיהם : ראה תו"א יתרו סט, ג ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח בראשית לג, ד ובהערה 10. שמות ח"א ה, ד ובהערה 263. סה"מ תרכ"ט ע' צח. וש"נ.
  10. 82. המקדש. . מקודשת : ראה קדושין מט, ב. לקו"ת דברים א, ב. סה"מ תרל"ח ע' תקי. לקו"ש אלול כרך ט ע' 316. אחרי כרך יז ע' 186. אגה"ת כרך יט ע' 394. תצא כרך לד ע' 290.
  11. 83. ופ"י מלאים מצות כרימון : ערובין יט, א.
  12. 84. עילה ועלול : ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו. לקו"ת ברכה צה, ב (הנזכר בספרים). שה"ש א, ב (כמ"ש בספרים).
  13. 85. אין כל חדש תחת השמש : קהלת א, ט [ושם: ואין].
  14. 86. ע' זח"ג ר"פ חקת : קפא, סע"א ואילך.
  15. 87. עמלא דאורייתא לעילא מן שמשא : זהר ויחי רכג, ב.

עמוד תקע

  1. 88. שכמו בבינה. . כן בחכמה : ראה גם לקמן מאמר ד"ה והוא כחתן על יד הערה 29. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה שם על יד הערה 26. המשך והחרים תרל"א ע' עה. סה"מ תרל"ב ח"א ע' לח. תרל"ד ע' כח. מים רבים תרל"ו פקנ"ד.
  2. 89. חמשי' שע"ב : ר"ה כא, ב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה נעשה אדם פ"ב ובהערה 17.
  3. 90. ל"ב נת"ח כמ"ש בס"י : פ"א, מ"א. ראה גם הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' ג.
  4. 91. ליעקב. . ל"א נתי' : ראה גם לקמן מאמר ד"ה והוא כחתן על יד הערה 31. ובהנחה שם. המשך והחרים ומים רבים שם. סה"מ תרל"ב ח"א ע' לח. ע' קנט. תרל"ח ע' קצד ואילך. וש"נ. מאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' סג.
  5. 92. נתי' לא ידעו עיט : איוב כח, ז . ראה ת"ז ת"ל עג, ב. לקמן מאמר ד"ה והוא כחתן על יד הערה 34. ובהנחה שם על יד הערה 28. סה"מ תרל"ד ע' כח. וש"נ. מאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' סב.
  6. 93. ויקרא אל אלוקי ישראל : וישלח לג, כ [בדילוג].
  7. 94. בד"ה ויכל אלקים רכ"ב : לע"ע אינו תח"י . ויש להוסיף מאמר זה לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר הצ"צ.
  8. 95. ובד"ה את שבתותי תשמרו. . ובהגהות לשם : כ"ה גם במאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' סא. לע"ע אינו תח"י . ראה גם אוה"ת בהר כרך ד ע' א'קמד .
  9. 96. נתיב זה. . שפנימי' אבא : ראה גם לקמן מאמר ד"ה והוא כחתן על יד הערה 36. ובהנחה שם על יד הערה 35. לקו"ת בהעלותך לו, ג. אוה"ת מיכה ע' תצב. לך כרך ד ע' 1414. בהעלותך ס"ע תיט. פלח הרמון בהר ע' שפז.
  10. 97. שפנימי' אבא. . פנימי' ע"י : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתסה. לקו"ת נצבים מט, ד. תו"ח שמות ח"א כג, א הערה 951.
  11. 98. במ"ת נדמה להם כזקן : ראה מכילתא בשלח טו, ג. יתרו כ, ב.
  12. 99. ומי איכא זיקנה קמי' קוב"ה : ראה יבמות טז, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' צב ד"ה והנה. שעה"י קפו, ג. שע"ת כט, ב. תו"ח תולדות קנג, א הערה 9. לקמן מאמר ד"ה רני ושמחי על יד הערה 20. ובהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב שם על יד הערה 25.
  13. 100. לעיל : עד כאן נמצא בגוף כתי"ק.
  14. ז. במאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' סא: איוב ך"ח וא"ו. ואולי צ"ל כבפנים.
  15. ח. ראה גם לקמן מאמר ד"ה והוא כחתן על יד הערה 28 [ושם: ובד"ה ויכל אלקים ביום השביעי].
  16. ט. ראה גם לקמן ד"ה והוא כחתן שם על יד הערה 27 [ושם: ביאור שבתותי]. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקנב [ושם: בד"ה את שבתותי דתפילין].
  17. י. ובמהדורת תשנ"ג אוה"ת בהר כרך ב ע' תרט"ז.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 2
  1. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ אז ישיר משה ‹ נא סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקסג
  2. תרמ"א ‹ הנחות ‹ שלש רגלים תחג לי ‹ תקמז סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקע