סוכה שחמתה כו'
תקנזסוכה שחמתה כו'
אפר אילו ש"י יסוד מזה"פ כו' נשר יונה ב' דעות במקום
סוכה שחמתה מרובה מצלתה1 פסולה2, וצ"ל כוכבים נראים מתוכה3, וצ"ל מ"ע כוכבים לסוכה, ויובן בהקדם הפסוקים יסובבנהו4 יבוננהו כו', כנשר יעיר קנו5 ה' בדד ינחנו6.
והנה בת"י פי' כנשר יעיר קנו היך נשרא ומחיש7 לשרכפתיה, ועל חסילו8 מחופף, כדין שכינתיה מעורר למשרייתהון דישראל וחפא עליהן מטול9 שכינתיה, והיכמא דנשרא פריש10 גדפוי על בנוי וטעין יתהון על איברי' כדין תקנחטענינון וסכלונון11 ואשרינון על תקוף ברכא12 ארעא דישראל, ובפ' יתרו ע"פ ואשא אתכם על כנפי נשרים13 פי' וטענינון14 יתכון על עננין היך15 כעל גדפי נשרין, והיינו כי שם העיקר הוא הכנפיי' לכן פי' על העננים, ובכאן נא' ישאהו על אברתו שהוא גופו לכן ביאר ענין בחי' רחמים דנשר16. ושרש הענין נושא פסוקי' אלו יסובבנהו יבוננהו, קאי על חה"ס17 זכר לענני כבוד18, ופסוק כנשר קאי גם על אחר חורבן בהמ"ק19, שע"י ההנהגה שמנהיגם ברחמי' יבואו שה' בדד ינחנו כו', וכמו שביצ"מ הי' על עננין כעל גדפי נשרין כן לע"ל כתי' מי אלה כעב תעופינה20, וביאור הענין דהנה נת"ל שאפר האיל זהו יסוד מזבה"פ21, אפר הוא הנשאר אחר בירור הד"י23, אמ"ר יוצאין בעשן22, אפר הנשאר עם היות שהוא היסוד הנמוך יותר אמנם הוא העצם, הכל הי' מן העפר24, ושרש הגוף מסוכ"ע25, א"כ זהו עצם הסובב, וגוף הבע"ח בשרשן גבוהי'26, אלא שגם גוף האדם הי' תחילה דומם27 בכדי שיוכל להעלות הכל28, וכששורף הכל בשלהובא דרחימותא29, ונשאר האפר זהו עצם מה שנשאר אחר הבירור כו', ולכן מזה נעשה יסוד מזה"פ קטרת התקשרות30 בחד קטירא31 כו', מהקטרת יש עשן, והענן נעשה מעשן זה שהאדם המבורר מברר שאמ"ר שבסמי הקטרת יתעלו להיות עשן ונק' ענן הקטרת32, כי בענן33, ומבחי' ענן זה נעשה מקיף דסוכה34 ולכן כשחמתה מרובה תקנטפסולה שזהו הוכחה שעדיין לא בירר שהרי תוקף החום זהו השלהבת הנ"ל, וענין קטרת זהו התקשרות בלא הרגש חום כ"א דביקות וביטול ההרגשה כו', כ"א כוכבי' צ"ל נראין שענין כוכבי' הם ברקיע תמינאה35 וכוכב37 המאיר38 זהו בחי' האור המאיר בבינה36 שזהו מבחי' אור זה"י ז"ת דעתיקא39.
והנה נת' במ"א שנשר הוא בינה40 שכ"ע41 וע' פרדס ע' נשר בסופו, רחמני על בניו ודינא לגבי אחרנין43, בינה דינין מתערין44 כו' על ההיפך, וחרה אף45 שבק"ש שכאשר תשמעו46 אוזן שומעת47 אזי וחרה על ההיפך, והפרדס פי' נשר42 ת"ת י"ל כנפי יונה כנס"י48 וכנפי נשרים מז"א מלמעלמ"ט, שמהלך על כנפי רוח49, וי"ל כנפי יונה רצו"ש שנמשך ע"י לאסתכלא דעיניך יונים51, וזהו יונתי בחגוי52 ואז אינה יכולה לפרוח מחמת נה"ב והעצה לזה הראני השמיעני תומ"צ53 רצה"ע והרצון* תקסמנהיג הכנפי'54 ברצו"ש, והענין זוג יונים כל הענג מההסתכלות55, כן בישראל ישמח ישראל56 ע"י לאסתכלא ביקד"מ50 ע"י התבוננות, מה רבו57 ומה גדלו58, שאו מרום עיניכם59 וראו, הסתכל בג"ד בד"ה ואלה המשפטי'60, ובד"ה יהודה אתה61 ובד"ה חכלילי62 נת' שז"ע אה' בתענוגי', ובד"ה לבבתני63 באחד מעיניך, ועיקר פי' עיניך יונים שאינם שבעי' בההסתכלות מלהפסיק בכ"י יהיו בעיניך כחדשים64, עיני האדם לא תשבענה, ההסתכלות באוא"ס ומי איכא זקנה66, זקנה זמן נברא ומחודש67, ואוא"ס למעלה מהזמן, והזמן אינו פועל בו, ע' בד"ה אני ישינה65 גבי יונתי.
ולבאר 68 פי' הנה מקום אתי69, העקרים מ"ב פי"ז69 הביא ב' דיעות מה"ע המקום שי"א שהמקום הוא דבר המקיף את הגשם מבחוץ, והוא ז"ל חלק עליו והעלה שהמקום הוא הפנוי והריקות שיכנס בו הגשם, וי"ל שכמו"כ ברוחניות70 שבעה"מ דף א' כ'72 הוא מש"ע73 היינו העיגול הג' שבתוכו החלל ומק"פ והרשימו תקסאוהקו, ובשער שמיני74 קרא אותו בעהר"צ, וככ"ע75 שי"ג פמ"ו76 וסוף שט"ו פ' קנ"ב77 שלכן מקום גימ' הקף78 עה"כ71, וקרוב לזה נת' בפי' בכה"מ ממקורו ושרשו79, ובלק"ת מהאריז"ל פ' תשא80 פי' הוא מש"ע בסוד הצמצום שנת' אצלינו שעשה הקב"ה מקום בתוך הצמצום81 לעולמות שזהו כפי' הזהר82, וי"ל שי"א שבעקרים זהו כהעה"מ, ודעת העיקרי' זהו כמ"ש בלק"ת. ובפרד"ס83 פי' שהכתר נק' מקום ות"ת נק' מקום84, ובמאו"א מ' סק"ח85 פי' מקומו בינה מקום ז"א, ורבינו ז"ל נ' שמפרש מקום מל' ממכ"ע, כ"פ בד"ה והתהלכתי86, ובלק"ת שלח87 בביאור מקושש ובפ' בחוקתי בד"ה בשברי88, ובת"א בד"ה אכלוהו היום89, ובד"ה וארא90 בפי' הוי' אחד, ובד"ה כי אברהם לא ידענו91, וע' בד"ה בהעלותך92 שמפרש שסוכ"ע הוא למעלה מבחי' מקום, ובעצם פי' תי' מקום פי' הרמב"ם במ"נ מקום ע"ד מדריגה ומעלה93, ובמד"ר94 שהמקום שוכן אצלו כמו האדם שוכן על המקום, מקום אותיות משל לגבור שרוכב על הסוס, ונראה שרבינו ז"ל מפרש ממכ"ע לפי הפי' שהק"ו תקסבנמשך ממל' דא"ס95 ולדעת מהרי"ס97 שנמשך מת"ת96 זהו כפי' הפרדס והכל על ממכ"ע, והעה"מ מפרש על סוכ"ע ששרשו מהעיגול הג' כו', ולפי מ"ש במ"א בענין ואתה משמרה98 שהעיקר הוא הסוכ"ע צ"ל כמ"ש העה"מ, ולפ"ז י"ל ופרוש עלינו סוכת שלומך99 זהו בחי' מקום אתי לפי' העה"מ שזהו תכלית השלימות וכל האזרח בישראל100 עכשיו ישבו בסוכות כו'.
יו"א 101 בעמדי בבקר נפל בפי מא' דפ"ב דחגיגה102 א"ד103 כו' ולא במע"ב ולא במרכ'104 ביחיד ולכן נמנעתי כו'.
ליל 105 א' דחגה"ס (ש' תרמ"א) סיפר לי את הנ"ל שכ' ח' וכמעט יו"ד פי' בענין הנה מקום אתי106 שנים במל', וברדל"א, ולפני הצמצום, על יסודות מכהאריז"ל והזהר והפרד"ס ומאו"א, וערך ששה דרושים מרבינו ז"ל שנמשכי' לפי פי' אחד, וריבוי משלים על ענין הנ"ל מיחידה שבנפש, ומהתכללות המדות זב"ז.
הערות
עמוד תקנז
- 1. סוכה שחמתה מרובה מצלתה : בספר התולדות מאדמו"ר מהר"ש מהדורת תש"ז — ברשימת מאמרי שנה זו — ע' 53 אודות מאמר זה כותב כ"ק אדמו"ר: ”אפר אילו ש"י יסוד מזה"פ כו' נשר יונה כו' ב' דעות במקום" ובהערה 2 שם: ”כנראה הוא קיצור מדרוש הנאמר". לפיסקא ראשונה (מהתיבות וביאור הענין) ראה גם לקמן מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי על יד הערה 37 ואילך. מאמר זה הובא בסה"מ מלוקט ב' ע' קכא [ושם: ומבאר אדמו"ר מהר"ש בעל ההילולא בהמאמרים דחג הסוכות שנאמרו לפני מאה שנה]. מאמר זה לא נדפס בהמשך יונתי הנדפס.
- 2. סוכה שחמתה מרובה מצלתה פסולה : ראה סוכה ב, א במשנה.
- 3. כוכבים נראים מתוכה : ראה סוכה כב, א (במשנה). שו"ע אדה"ז הל' סוכה סתרל"א, ס"ה ועה"ג שם: ירושלמי סוכה פ"ב, ה"ג. וראה גם לקו"ש ברכה כרך ט ע' 231 בשולי הגליון שם. לקו"ת ויקרא א, ד. פ' ראה כז, ג. סה"מ תרל"ח ע' נח ואילך.
- 4. יסובבנהו יבוננהו : האזינו לב, י.
- 5. כנשר יעיר קנו : שם לב, יא.
- 6. ה' בדד ינחנו : האזינו שם, יב.
- 7. ומחיש : בת"י שם: דמעורר ומחיש.
- 8. חסילו : שם: חסילוי.
- 9. מטול : שם: טול.
- 10. פריש : שם: פריס.
עמוד תקנח
- 11. וסכלונון : שם: וסבלינון.
- 12. ברכא : שם: כרכי.
- 13. ואשא אתכם על כנפי נשרים : יתרו יט, ד.
- 14. וטענינון : בת"י שם: וטענית.
- 15. היך : וכ"ה באוה"ת (יהל אור) תהלים ע' רלה. בת"י שם: הי. ובתרגום ירושלמי שם: היך.
- 16. רחמים דנשר : ראה לעיל מאמר ד"ה כנשר יעיר ובהערה 8.
- 17. יסובבנהו יבוננהו. . חה"ס : ראה גם לקו"ת ר"ה סג, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תתצו. תקס"ו ע' שסד. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שלט.
- 18. חה"ס זכר לענני כבוד : ראה שו"ע אדה"ז הל' סוכה סתרכ"ה. סה"מ מלוקט ב' ע' קכא. וש"נ.
- 19. כנשר. . אחר חורבן בהמ"ק : ראה גם לקו"ת האזינו עז, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' רכד.
- 20. מי אלה כעב תעופינה : ישעי' ס, ח.
- 21. נת"ל שאפר. . יסוד מזבה"פ : ראה לעיל מאמר ד"ה שובה ישראל על יד הערה 14.
- 23. הד"י : ראה שה"א סו, א ובהערה 17. סה"מ תרכ"ט ע' קעט. וש"נ. תרל"ח ע' תצא.
- 22. אפר. . אמ"ר יוצאין בעשן : ראה גם לקמן מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי ובהערה 39.
- 24. הכל הי' מן העפר : קהלת ג, כ.
- 25. ושרש הגוף מסוכ"ע : ראה תו"א מג"א צ, ב. סע"ג. צא, ג. צב, ג ואילך. לקו"ת פ' ראה כ, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רפו ואילך. סהמ"צ להצ"צ קמ, ב. סה"מ תרל"ח ע' נא. לקמן מאמר ד"ה ולקחתם לכם רפ"ג. ד"ה ויאמר כו' לך לך על יד הערה 35. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ויאמר כו' לך לך על יד הערה 52.
- 26. וגוף הבע"ח בשרשן גבוהי' : ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה אני לדודי הב' ובהערה 86.
- 27. גוף האדם הי' תחלה דומם : בראשית ב, ז.
- 28. בכדי שיוכל להעלות הכל : ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ערבים עלי דברי דודיך ובהערה 68.
- 29. בשלהובי דרחימותא : זהר קדושים פד, א.
- 30. קטרת התקשרות : ראה לקמן מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי ובהערה 41.
- 31. בחד קטירא : ראה זהר אד"ז האזינו רפח, א. סידור ערב שבת קסג, א. שע"ת נד, ד ובהערה 44.
- 32. ענן הקטרת : אחרי טז, יג.
- 33. כי בענן : אחרי שם, ב.
- 34. בענן. . מקיף דסוכה : ראה גם עט"ר כח, א. לו, סע"א. תו"ח נח נח, א ובהערה 16. סה"מ מלוקט ב' ע' קכא. וש"נ. לקמן שם על יד הערה 46.
עמוד תקנט
- 35. כוכבי'. . ברקיע תמינאה : ראה זהר ויצא קסב, ב. רמב"ם רפ"ג מהל' יסוה"ת. חגיגה יב, ב. פרדס שער סדר עמידתן ש"ו, פ"ג. לקו"ת פ' ראה כז, ג. שיחת כ' כסלו תשי"ז סל"א.
- 37. וכוכב. . בבינה : ראה גם המשך מים רבים תרל"ו פקל"ו.
- 38. וכוכב המאיר : ראה גם פסחים ב, א. תו"ח ויחי רמו, א ובהערה 4.
- 36. ברקיע תמינאה. . בבינה : ראה זהר ויצא קסב, ב ובמפרשים שם. ויקהל ריג, א ובהגהות מהרח"ו שם.
- 39. אור זה"י ז"ת דעתיקא : ראה סידור שער חהמ"צ רצא, ד.
- 40. שנשר הוא בינה : ראה גם פרדס שער עשר ולא תשע ש"א. אוה"ת האזינו ע' א'תרסח.
- 41. בינה שכ"ע [ שכינתא עילאה]: ראה פרדס שער עה"כ שכ"ג, פכ"א מערכת שכינה. זהר הרקיע בראשית א, א [שער מאמרי הרשב"י לזהר שם (טו, א)]. סה"מ תרל"ח ע' רז. וש"נ.
- 43. נשר. . רחמני על בניו ודינא לגבי אחרנין : ראה זהר יתרו פ, ב.
- 44. בינה דינין מתערין : ראה זהר ויקרא י, סע"ב. יא, רע"א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שעז. וש"נ.
- 45. וחרה אף : עקב יא, יז. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה גור ארי' יהודה פ"ב.
- 46. תשמעו : עקב שם, יג.
- 47. אוזן שומעת : משלי טו, לא. כ, יב.
- 42. פרדס ערך נשר : שער עה"כ שכ"ג, פי"ד.
- 48. כנפי יונה כנס"י : ראה גם לעיל המשך יונתי בתחילתו.
- 49. שמהלך על כנפי רוח : ע"פ תהלים קד, ג.
- 51. דעיניך יונים : שה"ש א, טו. ד, א.
- 52. יונתי בחגוי : שם ב, יד. ראה בריש המאמר שלאח"ז (סיום יונתי).
- 53. הראיני. . תומ"צ : ראה במאמר שם ובהערה 3.
- *. קטרת בבגדי לבןא, גוון עצמיב, בד עולה יחידיג כו'. קטרת בבגדי לבן: ראה יומא לא, א-ב. רמב"ם הל' עבודת יוה"כ רפ"ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קלט. לבן גוון עצמי: ראה לקו"ת אחרי כח, ג. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 1436. בד עולה יחידי: ראה רש"י ותוס' זבחים יח, ב. תו"ח תרומה ח"ב שז, א.
עמוד תקס
- 54. והרצון מנהיג הכנפי' : ראה גם לעיל המשך יונתי בתחילתו.
- 55. זוג יונים. . מההסתכלות : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קלז. לקו"ת שה"ש יד, ב. תו"ח ח"ש קלב, סע"א ואילך ובהנסמן לשם. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקפז.
- 56. ישמח ישראל : תהלים קמט, ב.
- 50. לאסתכלא. . ביקד"מ : ראה זהר מקץ קצט, א. בראשית לח, א-ב. פקודי רמז, ב. תרומה קלד, א.
- 57. מה רבו : שם קד, כד. ראה תו"א וארא נו, ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהנסמן שם.
- 58. ומה גדלו : תהלים צב, ו. ראה בהערה שלפנ"ז.
- 59. שאו מרום עיניכם : ישעי' מ, כו.
- 60. הסתכל בג"ד בד"ה ואלה המשפטי' : תו"א משפטים עה, א ראה הנסמן לקמן במאמר ד"ה וזהו שרש יונתי הערה 47.
- 61. ובד"ה יהודה אתה : ראה תו"א ויגש מה, א.
- 62. ובד"ה חכלילי : ראה שם ויחי מז, ג.
- 63. ובד"ה לבבתני : ראה לקו"ת שה"ש כט, ג.
- 64. בכ"י יהיו בעיניך כחדשים : ראה לקח טוב ואתחנן שם. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רסו ואילך. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' שו ואילך וע' שיט.
- 66. ומי איכא זקנה : ראה יבמות טז, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' צב ד"ה והנה. שעה"י קפו, ג. שע"ת כט, ב. תו"ח תולדות קנג, א הערה 9.
- 67. זמן נברא ומחודש : ראה סידור שער הק"ש עה, סע"ד בשם הה"מ. שער היחוה"א פ"ז ובמ"מ, הגהות והע"ק שם ע' שעה. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשצג. וש"נ.
- 65. עיני האדם לא תשבענה. . בד"ה אני ישינה : נסמן לקמן מאמר ד"ה וזהו שרש יונתי הערה 64.
- 68. ולבאר : בהבוך נמצא ריווח בין פיסקא זו לפיסקא שלפנ"ז לערך 7 שורות. מכאן ועד הסיום נמצא גם בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהורש"ב (הצילום מטושטש בכ"מ).
- 69. הנה מקום אתי : תשא לג, כא.
- 69. העקרים מ"ב פי"ז : ראה לקו"ת ויקרא בהוספות נ, סע"ב ואילך. אוה"ת בחוקותי כרך ב ע' תרנט. ספר החקירה מערכת מקום ע' 148 ואילך. סה"מ תרס"ג ח"ב ע' תו ואילך. המשך תרס"ו ע' לו. סה"מ תרע"ט ע' קג. הנסמן בשולי היריעה.
- 70. הביא ב'. . ברוחניות : השווה אוה"ת בחוקותי שם.
- 72. שבעה"מ דף א' כ' : ראה שם. ספר החקירה שם ע' עה ס"ג .
- 73. הוא מש"ע : ב"ר פס"ח, ט. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רצא. וש"נ. תו"ח בראשית מג, א הערה 2. סה"מ תרכ"ט ע' קסט. וש"נ.
- א. מובא גם באוה"ת בחוקותי כרך ב ע' תרנט. ספר החקירה ע' 152. סה"מ תרמ"ג ע' צד ואילך. תרנ"ז ע' קכו ואילך. פר"ת ע' קפה. תרפ"ז ע' פד ואילך. תש"י ע' 79. מאמר ד"ה פדה בשלום י"ט כסלו תשי"ג. ד"ה קטנתי מכל החסדים י"ט כסלו תש"ל.
- ב. נדפס גם באוה"ת יחזקאל כרך א ע' תב ואילך.
- ג. ומעתיק לשונו בהנוגע לענינינו (וכן להלן).
עמוד תקסא
- 74. ובשער שמיני : היינו שער אדם קדמאה סתם רפ"ט — ספר החקירה שם. אוה"ת בחוקותי שם.
- 75. וככ"ע : וכן כתב עוד.
- 76. שי"ג פמ"ו : בשער או"א פמ"ו דע"ט סע"ב — ספר החקירה שם.
- 77. וסוף שט"ו פקנ"ב : בספר החקירה שם: וכ"כ בשער קרית ארבע ר"פ קנ"ב. באוה"ת כבפנים.
- 78. מקום גימ' הקף עה"כ [ עם הכולל]: בעמה"מ שם: קפ"ו עולה מקו"ם וכמנין הק"ף עם המלה. מובא גם באוה"ת בחוקותי שם. סה"מ תרנ"ז שם. ראה גם אוה"ת יחזקאל כרך א ריש ע' תז. ספר החקירה שם ע' 152 מספר מגן דוד להרדב"ז.
- 71. שבעה"מ. . עה"כ : השווה אוה"ת שם.
- 79. נת' בפי' בכה"מ ממקורו ושרשו : יחזקאל ג, יב. ראה לקו"ת שה"ש מז, ג. ספר החקירה שם סוס"א. סה"מ תרמ"ג שם.
- 80. ובלק"ת מהאריז"ל פ' תשא : עה"פ הנה מקום אתי (לג, כא). ראה לקו"ת ויקרא שם. אוה"ת בחוקותי שם. סה"מ תרמ"ג ריש ע' צה. תרנ"ז ע' קכח. וראה גם ספר החקירה שם ס"ע 152.
- 81. בתוך הצמצום : שם: בתוך אותו הצמצום. וכ"ה באוה"ת ובסה"מ תרנ"ז שם. המשך תער"ב ח"ג ס"ע א'שלג.
- 82. שזהו כפי' הזהר : ראה המשך תרס"ו ע' לו שמציין לזהר בשלח דס"ג ע"ב [ואילך]. וראה גם ספר החקירה ע' 152: בשלח ס"ג.
- 83. ובפרד"ס : כ"ה בכ"מ — ראה סה"מ תרל"ח ע' קט הערה 293.
- 84. ובפרד"ס פי' שהכתר. . ות"ת נק מקום : שער עה"כ שכ"ג, פי"ג מערכת מקום.
- 85. ובמאו"א מ' סק"ח : מובא גם בלקו"ת ויקרא שם.
- 86. בד"ה והתהלכתי : מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' קנז. צויין אליו בספר החקירה עו, א (והועתק לשונו וכן להלן).
- 87. ובלק"ת שלח : מג, א.
- 88. ובפ' בחוקתי בד"ה בשברי : לקו"ת בחוקותי מח, ב.
- 89. ובת"א בד"ה אכלוהו היום : בשלח סה, ב.
- 90. ובד"ה וארא : תו"א וארא נה, סע"ב ואילך.
- 91. ובד"ה כי אברהם לא ידענו : תו"א מג"א צג, ב
- 92. ובד"ה בהעלותך : לקו"ת בהעלותך כט, ד.
- 93. הרמב"ם במ"נ מקום ע"ד מדריגה ומעלה : ח"א, פ"ח.
- 94. ובמד"ר : ראה ב"ר פס"ח, ט. הלשון שבפנים ראה ספר החקירה ע' 150 קיצור ב.
- ד. שער או"א נסמן שער י"ג. שער קרית ארבע נסמן שער י"ד. שער רישא דזעיר אנפין נסמן שער ט"ז. ושער ט"ו לא נסמן.
עמוד תקסב
- 95. שהק"ו נמשך ממל' דא"ס : ראה סה"מ תרס"ד ע' קפב שמציין: לקו"ת בהעלותך לו, א. . בע"ח משמע. וראה גם תו"א מקץ לט, סע"ב. ויגש מד, ג. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ספס"א. סה"מ תרנ"ט ותרס"ה שבהערה הבאה.
- 97. מהרי"ס : מורינו הרב ר' ישראל סרוג. ראה אוה"ת שה"ש ח"א ע' קצג: ומהר"ר ר' מאיר פאפריס בזוהר הרקיע. . וקו"ח נמשך מתפארת שבע"ס הגנוזות. . זה הלשון הוא מקבלת ר"י סרוג ואינו נזכר בדברי הרח"ו ז"ל.
- 96. שהק"ו נמשך. . מת"ת : ראה סה"מ תרס"ד שם: בזוהר"ק. המשך תער"ב ח"ב ע' תקנד ואילך: בזהר"ק פ' בראשית על מאה"ז דט"ו. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' קצ. קרח ע' תשכב. סה"מ תרנ"ט ע' עז הערה ד"ה: נקודת הרושם. תרס"ה ע' ש ואילך. תש"ט ע' 55 (הב'). סה"מ מלוקט ג' ע' רכג. בהערה הבאה.
- 98. ואתה משמרה : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). ראה גם לקו"ת דברים א, א. פ' ראה כ, סע"ד ואילך. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה יפה שעה אחת הא' על יד הערה 117. לעיל ח"א (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ויאמר משה פיסקא וזהו דכתיב.
- 99. ופרוש עלינו סוכת שלומך : נוסח ברכת השכיבנו.
- 100. וכל האזרח בישראל : אמור כג, מב.
- 101. יו"א : יום א'
- 102. בפי מא' דפ"ב דחגיגה : בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהורש"ב : בפי' מא' פ"ב דח'.
- 103. א"ד : [פרק] אין דורשין יג, ב.
- 104. ולא במרכבה : בגוכתי"ק ליתא.
- 105. ליל : נרשם בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בהמשך להנ"ל.
- 106. הנה מקום אתי : תשא לג, כא.
- ה. ראה לעיל הערה 68.
תלמוד ירושלמי סוכה ב׳:ג׳ - הטקסט מספריא
משנה: סוּכָּה הַמְדוּבְלֶלֶת שֶׁצִּילָּתָהּ מְרוּבָּה מֵחַמָּתָהּ כְּשֵׁירָה. הַמְעוּבָּה כְמִין בַּיִת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים מִתּוֹכָהּ כְּשֵׁירָה:
הלכה: רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. מְדוּלֶּלֶת. וְחוֹרָנָה אָמַר. מְדוּבְלֶלֶת. מָאן דְּאָמַר. מְדוּלֶּלֶת. בְּשֶׁצִּילָּתָהּ מְרוּבָּה. וּמָאן דְּאָמַר. מְדוּבְלֶלֶת. בְּשֶׁאֵין צִילָּתָהּ מְרוּבָּה.
הָדָא אָמְרָה. צְרִיכִין הַכּוֹכָבִים שֶׁיְּהוּ נִרָאִין מִתּוֹכָהּ. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. בְּכוֹכְבֵי חַמָּה שָׁנוּ.
יומא ל״א א - הטקסט מספריא
חוֹצֵץ, אוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ? אֲמַר לֵיהּ: כֹּל דְּתַקּוּן רַבָּנַן — כְּעֵין דְּאוֹרָיְיתָא תַּקּוּן.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: בִּיאָה בְּמִקְצָת, שְׁמָהּ בִּיאָה אוֹ לָא? אֲמַר לֵיהּ: בְּהוֹנוֹת יוֹכִיחוּ, שֶׁהֵן בִּיאָה בְּמִקְצָת, וְתַנְיָא: מְצוֹרָע טוֹבֵל וְעוֹמֵד בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה סַכִּין אֲרוּכָּה וְיִשְׁחוֹט?
תִּיבְּעֵי לְבֶן זוֹמָא, תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה. תִּבְּעֵי לְבֶן זוֹמָא: עַד כָּאן לָא מְחַיֵּיב בֶּן זוֹמָא אֶלָּא לְגַוַּאי, אֲבָל לְבָרַאי — לָא. אוֹ דִילְמָא, אָתֵי לְאִימְּשׁוֹכֵי.
תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה. עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם, דְּלָא קָא עָבֵיד עֲבוֹדָה, אֲבָל הָכָא דְּקָא עָבֵיד עֲבוֹדָה — לָא. אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא. תֵּיקוּ.
חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין טוֹבֵל. תָּנוּ רַבָּנַן: חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם, וְכוּלָּן בַּקּוֹדֶשׁ בְּבֵית הַפַּרְוָה, חוּץ מֵרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה בַּחוֹל עַל גַּבֵּי שַׁעַר הַמַּיִם, וּבְצַד לִשְׁכָּתוֹ הָיְתָה. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּיהּ עֵין עֵיטָם גָּבוֹהַּ מִקַּרְקַע עֲזָרָה עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת.
דִּתְנַן: כׇּל הַפְּתָחִים שֶׁהָיוּ שָׁם גּוֹבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה וְרׇחְבָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. וְתַנְיָא: ״וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם״ — בְּמֵי מִקְוֶה, ״כׇּל בְּשָׂרוֹ״ — מַיִם שֶׁכׇּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶן. וְכַמָּה הֵן? אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה.
do items that are generally considered interpositions that invalidate an immersion interpose in this immersion, or do they not interpose, since the immersion is only ancillary and serves as a reminder? Rav Yosef said to him: All ordinances that the Sages instituted, they instituted parallel to Torah law. Therefore, this immersion by rabbinic law has the same basic parameters as immersion by Torah law. There may be no interposition.
Abaye said to Rav Yosef: Is partial entry, when one enters a certain place with only part of his body, considered entry or not? Rav Yosef said to him: The thumbs of the leper will prove this point, as the leper reaching his thumbs into the Temple constitutes partial entry, and it was taught in a baraita: A leper immerses and stands at the Gate of Nicanor, indicating that immersion is required before even partial entry. A dilemma was raised before the Sages: What is the halakha; may an impure person craft a very long knife and slaughter an animal in the Temple courtyard while remaining outside the courtyard? Is it the essence of the service that requires immersion, or is it entry into the courtyard that requires immersion?
The Gemara comments: Raise the dilemma according to ben Zoma, who rules stringently with regard to immersion; and raise the dilemma according to the Rabbis who disagree with Rabbi Yehuda and do not obligate all people in this immersion. The Gemara elaborates: Raise the dilemma according to ben Zoma: Does ben Zoma require immersion only for entry inside the courtyard; however, for standing outside the courtyard, no, he does not require immersion? Or perhaps even for one standing outside the courtyard ben Zoma requires immersion, lest he inadvertently come to be drawn inside in the course of his service.
Similarly, raise the dilemma according to the Rabbis, who disagree with Rabbi Yehuda: How so? Do the Rabbis say that there is no requirement of immersion only there, where he is not performing any Temple service; however, here, where he is performing service, no, they would require immersion? Or perhaps there is no difference, and they would not require immersion under any circumstances. The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.
§ It was taught in the mishna: Five immersions and ten sanctifications the High Priest immerses and sanctifies his hands and feet, respectively. The Sages taught in a baraita: Five immersions and ten sanctifications the High Priest immerses and sanctifies his hands and feet, respectively, on the day of Yom Kippur. And all of these immersions and sanctifications take place in the sacred area, the Temple courtyard, in the Hall of Parva, except for this first immersion, which was in the non-sacred area on the roof of Gate of the Water, and that gate was alongside his chamber. Abaye said: Conclude from that which was taught in this baraita that Ein Eitam, the spring from which water was supplied to the Temple, was twenty-three cubits higher than the ground of the Temple courtyard.
As we learned in a mishna: All the entrances that were there in the Temple, their height is twenty cubits and their width is ten cubits, except for the entrance to the Entrance Hall of the Sanctuary, which was twice that, i.e., forty cubits high and twenty cubits wide. And it was taught in a baraita that it is stated: “And he shall wash his flesh in water” (Leviticus 15:13), and it is stated in another verse: “And he shall wash all of his flesh in water”(Leviticus 15:16). This refers to water known as the waters of a ritual bath. The verse adds the emphasis: All of his flesh, to say that immersion must be in water that one’s entire body enters at the same time. And how much water is it? It is one cubit length by one cubit width by a height of three cubits. That is sufficient water to cover a person’s height. And the Sages calculated that the volume of the waters of a ritual bath that fit into that space is forty se’a.
משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים ב׳ - הטקסט מספריא
כל מעשה התמידין והמוספין של יום זה כהן גדול עושה אותן והוא לבוש בבגדי זהב ועבודות המיוחדות ליום זה בבגדי לבן ועבודה המיוחדת ליום זה היא מעשה הפר של כהן גדול ושני השעירים שאחד מהן שעיר המשתלח והקטרת הקטורת בקדש הקדשים כל אלו בבגדי לבן הם נעשים:
כל עת שישנה הבגדים ויפשוט בגדים ולובש בגדים אחרים טעון טבילה שנאמר ופשט את בגדי הבד ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו וחמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום כיצד בתחלה פושט בגדי חול שעליו וטובל ועולה ומסתפג ולובש בגדי זהב ומקדש ידיו ורגליו ושוחט את התמיד ומקטיר קטורת של שחר של כל יום ומטיב את הנרות ומקטיר איברי התמיד עם החביתין והנסכים ומקריב הפר ושבעה כבשים של מוסף היום ואח"כ מקדש ידיו ורגליו ופושט בגדי הזהב וטובל ועולה ומסתפג ולובש בגדי לבן ומקדש ידיו ורגליו ועובד עבודת היום כל הוידויים עם ההגרלה וזריקת הדמים בפנים והקטרת הקטורת בקודש הקדשים ומוסר השעיר למשלחו לעזאזל ומוציא אימורי הפר והשעיר הנשרפים ומוסר שארן לשריפה ואחר כך מקדש ידיו ורגליו ופושט בגדי לבן וטובל ועולה ומסתפג ולובש בגדי זהב ומקדש ידיו ורגליו ומקריב שעיר חטאת של מוסף היום ואילו ואיל העם והם עולות ומקטיר אימורי פר ושעיר הנשרפין ומקריב תמיד של בין הערבים ואח"כ מקדש ידיו ורגליו ופושט בגדי זהב וטובל ועולה ומסתפג ולובש בגדי לבן ומקדש ידיו ורגליו ונכנס לקדש הקדשים ומוציא משם את הכף ואת המחתה ואחר כך מקדש ידיו ורגליו ופושט בגדי לבן וטובל ועולה ומסתפג ולובש בגדי זהב ומקדש ידיו ורגליו ומקטיר קטרת של בין הערבים של כל יום ומטיב את הנרות בין הערבים ומקדש ידיו ורגליו ופושט בגדי זהב ולובש בגדי חול ויוצא:
כל הטבילות האלו והקידושין כולן במקדש שנאמר ורחץ את בשרו במים במקום קדוש חוץ מטבילה ראשונה שהוא רשאי לטבול אותה בחול שאינה אלא להוסיף כוונתו שאם יזכור טומאה ישנה שבידו יפרוש ממנה בטבילה זו לשמה וכל כהן שלא טבל בין בגדים לבגדים או שלא קדש בין בגד לבגד ובין עבודה לעבודה ועבד עבודתו כשירה:
היה כהן גדול זקן או חולה מלבנין עששיות של ברזל באש מבערב ולמחר מטילין אותן במים כדי להפיג צינתן שאין שבות במקדש או מערבין מים חמין במי המקוה עד שתפיג צינתן:
בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור כשאר הכהנים והיום מקדש מקיתון של זהב משום כבודו בכל יום הכהנים עולים במזרחו של כבש ויורדין במערבו והיום עולים באמצע ויורדין באמצע לפני כהן גדול כדי להדרו בכל יום מי שזכה במחתה חותה במחתה של כסף ומערה האש למחתה של זהב והיום חותה כהן גדול במחתה של זהב ובה נכנס להיכל שלא ליגעו בתוספת עבודה וכן מחתה של כל יום מחזקת ארבעה קבין ושל היום שלשה קבין ובכל יום היתה כבידה והיום קלה ובכל יום ידה קצרה והיום ארוכה כדי להקל על כהן גדול שלא ייגע בכל יום ויום היו על המזבח שלש מערכות של אש והיום היו שם ארבע מוסיפין מערכה כדי להדר המזבח ולעטרו:
זה שנאמר בתורה וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל מפי השמועה למדו שזה וידוי דברים נמצאת למד שהוא מתודה ביום זה שלשה וידויים אחד על ידי עצמו תחילה וידוי שניע"יעצמו עם שאר הכהנים ושניהם על פר החטאת אשר לו והוידוי שלישי על ידי כל ישראל על שעיר המשתלח ומזכיר את השם בכל וידוי מהן שלש פעמים כיצד הוא אומר אנא השם חטאתי עויתי ופשעתי לפניך אנא השם כפר נא לחטאים ולעוונות ולפשעים שחטאתי ושעויתי ושפשעתי וכו' שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו הרי שלש פעמים הזכיר את השם וכן בכל וידוי מהן וכשהוא נותן את הגורל על שעיר החטאת אומר להשם חטאת נמצא מזכיר את השם ביום זה עשר פעמים ובכולם הוא מזכיר ככתבו שהוא השם המפורש בראשונה היה מגביה את קולו בשם כיון שרבו פרוצין חזרו לאומרו בקול נמוך ומבליעו בנעימות עד שלא יכירו בו אפילו חביריו הכהנים:
כל הכהנים והעם העומדים בעזרה כשהם שומעים את השם המפורש יוצא מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים בשכמל"ו שנאמר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו ובשלשת הוידויים היה מתכוין לגמור את השם כנגד המברכין ואומר להן תטהרו וכל היום כשר לוידוי יום הכפורים ולוידוי הפרים הנשרפים:
בראשית רבה ס״ח:ט׳ - הטקסט מספריא
וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם (בראשית כח, יא), רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר מִפְּנֵי מָה מְכַנִּין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקוֹרְאִין אוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ, מִן מַה דִּכְתִיב (שמות לג, כא): הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי, הֱוֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב (דברים לג, כז): מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאִם עוֹלָמוֹ מְעוֹנוֹ, מִן מַה דִּכְתִיב (תהלים צ, א): ה' מָעוֹן אַתָּה, הֱוֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְעוֹנוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יוּדָן לְגִבּוֹר שֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס וְכֵלָיו מְשֻׁפָּעִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ, הַסּוּס טְפֵלָה לָרוֹכֵב וְאֵין הָרוֹכֵב טְפֵלָה לַסּוּס, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, ח): כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ וַיִּפְגַּע, צַלִּי, בַּמָּקוֹם, צַלִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים הִתְקִינוּ שָׁלשׁ תְּפִלּוֹת, אַבְרָהָם, תִּקֵּן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כז): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם וגו', וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ל): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד, סג): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמב, ג): אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי. יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ז, טז): וְאַל תִּשָּׂא בַּעֲדָם וגו' וְאַל תִּפְגַּע בִּי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה כז, יח): וְאִם נְבִאִים הֵם וְאִם יֵשׁ דְּבַר ה' אִתָּם יִפְגְּעוּ נָא בַּה' צְבָאוֹת, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כְּנֶגֶד שָׁלשׁ פְּעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה, בְּעַרְבִית צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. בְּשַׁחֲרִית צָרִיךְ לוֹמַר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁהוֹצֵאתַנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. בְּמִנְחָה צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁזִּכִּיתַנִי לִרְאוֹת חַמָּה בִּזְרִיחָתָהּ כָּךְ תְּזַכֵּנִי לִרְאוֹתָהּ בִּשְׁקִיעָתָהּ. דָּבָר אַחֵר, וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, רַבָּנָן אָמְרֵי כְּנֶגֶד תְּמִידִים תִּקְּנוּם, תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר. תְּפִלַּת מִנְחָה, כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם. תְּפִלַּת הָעֶרֶב, אֵין לָהּ קֶבַע. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲפִלּוּ תְּפִלַּת הָעֶרֶב יֵשׁ לָהּ קֶבַע, כְּנֶגֶד אֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁהָיוּ מִתְאַכְּלִים בָּאוּר עַל הַמִּזְבֵּחַ.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- מא - שנת תשכ"ה - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ה סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקנז

