תקנט
פסולה שזהו הוכחה שעדיין לא בירר שהרי תוקף החום זהו השלהבת הנ"ל, וענין קטרת זהו התקשרות בלא הרגש חום כ"א דביקות וביטול ההרגשה כו', כ"א כוכבי' צ"ל נראין שענין כוכבי' הם ברקיע תמינאה35 וכוכב37 המאיר38 זהו בחי' האור המאיר בבינה36 שזהו מבחי' אור זה"י ז"ת דעתיקא39.
והנה נת' במ"א שנשר הוא בינה40 שכ"ע41 וע' פרדס ע' נשר בסופו, רחמני על בניו ודינא לגבי אחרנין43, בינה דינין מתערין44 כו' על ההיפך, וחרה אף45 שבק"ש שכאשר תשמעו46 אוזן שומעת47 אזי וחרה על ההיפך, והפרדס פי' נשר42 ת"ת י"ל כנפי יונה כנס"י48 וכנפי נשרים מז"א מלמעלמ"ט, שמהלך על כנפי רוח49, וי"ל כנפי יונה רצו"ש שנמשך ע"י לאסתכלא דעיניך יונים51, וזהו יונתי בחגוי52 ואז אינה יכולה לפרוח מחמת נה"ב והעצה לזה הראני השמיעני תומ"צ53 רצה"ע והרצון*
הערות
- 35. כוכבי'. . ברקיע תמינאה : ראה זהר ויצא קסב, ב. רמב"ם רפ"ג מהל' יסוה"ת. חגיגה יב, ב. פרדס שער סדר עמידתן ש"ו, פ"ג. לקו"ת פ' ראה כז, ג. שיחת כ' כסלו תשי"ז סל"א.
- 37. וכוכב. . בבינה : ראה גם המשך מים רבים תרל"ו פקל"ו.
- 38. וכוכב המאיר : ראה גם פסחים ב, א. תו"ח ויחי רמו, א ובהערה 4.
- 36. ברקיע תמינאה. . בבינה : ראה זהר ויצא קסב, ב ובמפרשים שם. ויקהל ריג, א ובהגהות מהרח"ו שם.
- 39. אור זה"י ז"ת דעתיקא : ראה סידור שער חהמ"צ רצא, ד.
- 40. שנשר הוא בינה : ראה גם פרדס שער עשר ולא תשע ש"א. אוה"ת האזינו ע' א'תרסח.
- 41. בינה שכ"ע [ שכינתא עילאה]: ראה פרדס שער עה"כ שכ"ג, פכ"א מערכת שכינה. זהר הרקיע בראשית א, א [שער מאמרי הרשב"י לזהר שם (טו, א)]. סה"מ תרל"ח ע' רז. וש"נ.
- 43. נשר. . רחמני על בניו ודינא לגבי אחרנין : ראה זהר יתרו פ, ב.
- 44. בינה דינין מתערין : ראה זהר ויקרא י, סע"ב. יא, רע"א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שעז. וש"נ.
- 45. וחרה אף : עקב יא, יז. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה גור ארי' יהודה פ"ב.
- 46. תשמעו : עקב שם, יג.
- 47. אוזן שומעת : משלי טו, לא. כ, יב.
- 42. פרדס ערך נשר : שער עה"כ שכ"ג, פי"ד.
- 48. כנפי יונה כנס"י : ראה גם לעיל המשך יונתי בתחילתו.
- 49. שמהלך על כנפי רוח : ע"פ תהלים קד, ג.
- 51. דעיניך יונים : שה"ש א, טו. ד, א.
- 52. יונתי בחגוי : שם ב, יד. ראה בריש המאמר שלאח"ז (סיום יונתי).
- 53. הראיני. . תומ"צ : ראה במאמר שם ובהערה 3.
- *. קטרת בבגדי לבןא, גוון עצמיב, בד עולה יחידיג כו'. קטרת בבגדי לבן: ראה יומא לא, א-ב. רמב"ם הל' עבודת יוה"כ רפ"ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קלט. לבן גוון עצמי: ראה לקו"ת אחרי כח, ג. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 1436. בד עולה יחידי: ראה רש"י ותוס' זבחים יח, ב. תו"ח תרומה ח"ב שז, א.
יומא ל״א א - הטקסט מספריא
חוֹצֵץ, אוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ? אֲמַר לֵיהּ: כֹּל דְּתַקּוּן רַבָּנַן — כְּעֵין דְּאוֹרָיְיתָא תַּקּוּן.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: בִּיאָה בְּמִקְצָת, שְׁמָהּ בִּיאָה אוֹ לָא? אֲמַר לֵיהּ: בְּהוֹנוֹת יוֹכִיחוּ, שֶׁהֵן בִּיאָה בְּמִקְצָת, וְתַנְיָא: מְצוֹרָע טוֹבֵל וְעוֹמֵד בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה סַכִּין אֲרוּכָּה וְיִשְׁחוֹט?
תִּיבְּעֵי לְבֶן זוֹמָא, תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה. תִּבְּעֵי לְבֶן זוֹמָא: עַד כָּאן לָא מְחַיֵּיב בֶּן זוֹמָא אֶלָּא לְגַוַּאי, אֲבָל לְבָרַאי — לָא. אוֹ דִילְמָא, אָתֵי לְאִימְּשׁוֹכֵי.
תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה. עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם, דְּלָא קָא עָבֵיד עֲבוֹדָה, אֲבָל הָכָא דְּקָא עָבֵיד עֲבוֹדָה — לָא. אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא. תֵּיקוּ.
חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין טוֹבֵל. תָּנוּ רַבָּנַן: חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם, וְכוּלָּן בַּקּוֹדֶשׁ בְּבֵית הַפַּרְוָה, חוּץ מֵרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה בַּחוֹל עַל גַּבֵּי שַׁעַר הַמַּיִם, וּבְצַד לִשְׁכָּתוֹ הָיְתָה. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּיהּ עֵין עֵיטָם גָּבוֹהַּ מִקַּרְקַע עֲזָרָה עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת.
דִּתְנַן: כׇּל הַפְּתָחִים שֶׁהָיוּ שָׁם גּוֹבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה וְרׇחְבָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. וְתַנְיָא: ״וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם״ — בְּמֵי מִקְוֶה, ״כׇּל בְּשָׂרוֹ״ — מַיִם שֶׁכׇּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶן. וְכַמָּה הֵן? אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה.
do items that are generally considered interpositions that invalidate an immersion interpose in this immersion, or do they not interpose, since the immersion is only ancillary and serves as a reminder? Rav Yosef said to him: All ordinances that the Sages instituted, they instituted parallel to Torah law. Therefore, this immersion by rabbinic law has the same basic parameters as immersion by Torah law. There may be no interposition.
Abaye said to Rav Yosef: Is partial entry, when one enters a certain place with only part of his body, considered entry or not? Rav Yosef said to him: The thumbs of the leper will prove this point, as the leper reaching his thumbs into the Temple constitutes partial entry, and it was taught in a baraita: A leper immerses and stands at the Gate of Nicanor, indicating that immersion is required before even partial entry. A dilemma was raised before the Sages: What is the halakha; may an impure person craft a very long knife and slaughter an animal in the Temple courtyard while remaining outside the courtyard? Is it the essence of the service that requires immersion, or is it entry into the courtyard that requires immersion?
The Gemara comments: Raise the dilemma according to ben Zoma, who rules stringently with regard to immersion; and raise the dilemma according to the Rabbis who disagree with Rabbi Yehuda and do not obligate all people in this immersion. The Gemara elaborates: Raise the dilemma according to ben Zoma: Does ben Zoma require immersion only for entry inside the courtyard; however, for standing outside the courtyard, no, he does not require immersion? Or perhaps even for one standing outside the courtyard ben Zoma requires immersion, lest he inadvertently come to be drawn inside in the course of his service.
Similarly, raise the dilemma according to the Rabbis, who disagree with Rabbi Yehuda: How so? Do the Rabbis say that there is no requirement of immersion only there, where he is not performing any Temple service; however, here, where he is performing service, no, they would require immersion? Or perhaps there is no difference, and they would not require immersion under any circumstances. The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.
§ It was taught in the mishna: Five immersions and ten sanctifications the High Priest immerses and sanctifies his hands and feet, respectively. The Sages taught in a baraita: Five immersions and ten sanctifications the High Priest immerses and sanctifies his hands and feet, respectively, on the day of Yom Kippur. And all of these immersions and sanctifications take place in the sacred area, the Temple courtyard, in the Hall of Parva, except for this first immersion, which was in the non-sacred area on the roof of Gate of the Water, and that gate was alongside his chamber. Abaye said: Conclude from that which was taught in this baraita that Ein Eitam, the spring from which water was supplied to the Temple, was twenty-three cubits higher than the ground of the Temple courtyard.
As we learned in a mishna: All the entrances that were there in the Temple, their height is twenty cubits and their width is ten cubits, except for the entrance to the Entrance Hall of the Sanctuary, which was twice that, i.e., forty cubits high and twenty cubits wide. And it was taught in a baraita that it is stated: “And he shall wash his flesh in water” (Leviticus 15:13), and it is stated in another verse: “And he shall wash all of his flesh in water”(Leviticus 15:16). This refers to water known as the waters of a ritual bath. The verse adds the emphasis: All of his flesh, to say that immersion must be in water that one’s entire body enters at the same time. And how much water is it? It is one cubit length by one cubit width by a height of three cubits. That is sufficient water to cover a person’s height. And the Sages calculated that the volume of the waters of a ritual bath that fit into that space is forty se’a.
משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים ב׳ - הטקסט מספריא
כל מעשה התמידין והמוספין של יום זה כהן גדול עושה אותן והוא לבוש בבגדי זהב ועבודות המיוחדות ליום זה בבגדי לבן ועבודה המיוחדת ליום זה היא מעשה הפר של כהן גדול ושני השעירים שאחד מהן שעיר המשתלח והקטרת הקטורת בקדש הקדשים כל אלו בבגדי לבן הם נעשים:
כל עת שישנה הבגדים ויפשוט בגדים ולובש בגדים אחרים טעון טבילה שנאמר ופשט את בגדי הבד ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו וחמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום כיצד בתחלה פושט בגדי חול שעליו וטובל ועולה ומסתפג ולובש בגדי זהב ומקדש ידיו ורגליו ושוחט את התמיד ומקטיר קטורת של שחר של כל יום ומטיב את הנרות ומקטיר איברי התמיד עם החביתין והנסכים ומקריב הפר ושבעה כבשים של מוסף היום ואח"כ מקדש ידיו ורגליו ופושט בגדי הזהב וטובל ועולה ומסתפג ולובש בגדי לבן ומקדש ידיו ורגליו ועובד עבודת היום כל הוידויים עם ההגרלה וזריקת הדמים בפנים והקטרת הקטורת בקודש הקדשים ומוסר השעיר למשלחו לעזאזל ומוציא אימורי הפר והשעיר הנשרפים ומוסר שארן לשריפה ואחר כך מקדש ידיו ורגליו ופושט בגדי לבן וטובל ועולה ומסתפג ולובש בגדי זהב ומקדש ידיו ורגליו ומקריב שעיר חטאת של מוסף היום ואילו ואיל העם והם עולות ומקטיר אימורי פר ושעיר הנשרפין ומקריב תמיד של בין הערבים ואח"כ מקדש ידיו ורגליו ופושט בגדי זהב וטובל ועולה ומסתפג ולובש בגדי לבן ומקדש ידיו ורגליו ונכנס לקדש הקדשים ומוציא משם את הכף ואת המחתה ואחר כך מקדש ידיו ורגליו ופושט בגדי לבן וטובל ועולה ומסתפג ולובש בגדי זהב ומקדש ידיו ורגליו ומקטיר קטרת של בין הערבים של כל יום ומטיב את הנרות בין הערבים ומקדש ידיו ורגליו ופושט בגדי זהב ולובש בגדי חול ויוצא:
כל הטבילות האלו והקידושין כולן במקדש שנאמר ורחץ את בשרו במים במקום קדוש חוץ מטבילה ראשונה שהוא רשאי לטבול אותה בחול שאינה אלא להוסיף כוונתו שאם יזכור טומאה ישנה שבידו יפרוש ממנה בטבילה זו לשמה וכל כהן שלא טבל בין בגדים לבגדים או שלא קדש בין בגד לבגד ובין עבודה לעבודה ועבד עבודתו כשירה:
היה כהן גדול זקן או חולה מלבנין עששיות של ברזל באש מבערב ולמחר מטילין אותן במים כדי להפיג צינתן שאין שבות במקדש או מערבין מים חמין במי המקוה עד שתפיג צינתן:
בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור כשאר הכהנים והיום מקדש מקיתון של זהב משום כבודו בכל יום הכהנים עולים במזרחו של כבש ויורדין במערבו והיום עולים באמצע ויורדין באמצע לפני כהן גדול כדי להדרו בכל יום מי שזכה במחתה חותה במחתה של כסף ומערה האש למחתה של זהב והיום חותה כהן גדול במחתה של זהב ובה נכנס להיכל שלא ליגעו בתוספת עבודה וכן מחתה של כל יום מחזקת ארבעה קבין ושל היום שלשה קבין ובכל יום היתה כבידה והיום קלה ובכל יום ידה קצרה והיום ארוכה כדי להקל על כהן גדול שלא ייגע בכל יום ויום היו על המזבח שלש מערכות של אש והיום היו שם ארבע מוסיפין מערכה כדי להדר המזבח ולעטרו:
זה שנאמר בתורה וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל מפי השמועה למדו שזה וידוי דברים נמצאת למד שהוא מתודה ביום זה שלשה וידויים אחד על ידי עצמו תחילה וידוי שניע"יעצמו עם שאר הכהנים ושניהם על פר החטאת אשר לו והוידוי שלישי על ידי כל ישראל על שעיר המשתלח ומזכיר את השם בכל וידוי מהן שלש פעמים כיצד הוא אומר אנא השם חטאתי עויתי ופשעתי לפניך אנא השם כפר נא לחטאים ולעוונות ולפשעים שחטאתי ושעויתי ושפשעתי וכו' שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו הרי שלש פעמים הזכיר את השם וכן בכל וידוי מהן וכשהוא נותן את הגורל על שעיר החטאת אומר להשם חטאת נמצא מזכיר את השם ביום זה עשר פעמים ובכולם הוא מזכיר ככתבו שהוא השם המפורש בראשונה היה מגביה את קולו בשם כיון שרבו פרוצין חזרו לאומרו בקול נמוך ומבליעו בנעימות עד שלא יכירו בו אפילו חביריו הכהנים:
כל הכהנים והעם העומדים בעזרה כשהם שומעים את השם המפורש יוצא מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים בשכמל"ו שנאמר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו ובשלשת הוידויים היה מתכוין לגמור את השם כנגד המברכין ואומר להן תטהרו וכל היום כשר לוידוי יום הכפורים ולוידוי הפרים הנשרפים:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 32 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ב יומא לא, א
- תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד יומא לא, א
- תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז יומא לא, א
- תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י יומא לא, א
- תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א יומא לא, א
- מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח יומא לא, א
- מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א יומא לא, א
- תורת שמואל תרל"א וכל העם רואים מאותו ספר יומא לא, א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם יומא לא, א
- נר מצוה ותורה אור שער האמונה כט, א יומא לא, א
- פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית יומא לא, ב
- תיקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו תיקון המקוה של כ"ק אדמו"ר הזקן יומא לא:
- שיעורי הלכה למעשה הלכות חנוכה יומא לא, ב
- תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג יומא לא, א
- לקוטי שיחות כרך ח שלח שיחה ב זבחים יח, ב
- לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ד זבחים יח, ב
- לקוטי שיחות כרך טז תצוה שיחה א זבחים יח, רע"ב
- לקוטי שיחות כרך כב אחרי שיחה א זבחים יח, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כד ואתחנן שיחה ב זבחים יח, ריש ע"ב
- תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ד זבחים יח, ב
- תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ט זבחים יח, ב
- תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ה זבחים יח, ב
- מאמרי אדה"ז תקע"ב המצנפת של כה"ג זבחים יח, ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשו לי מקדש זבחים יח, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית י דיני כנפות הטלית א זבחים יח, ב
- לקוטי תורה פרשה אחרי כח ב זבחים דף י"ח ב
- פלח הרמון אחרי ענין העבודה דיוה"כ זבחים יח, ב
- תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח זבחים יח, ב
- תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ט זבחים יח, ב
- תורת מנחם שבת חול המועד סוכות (בבוקר לפני התפלה), ה'תשל"ב זבחים יח, ב
- תורת מנחם י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע), אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג זבחים יח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית י דיני כנפות הטלית זבחים יח, ב