רכ, ג
שלימות, א' מצד ההתכללות בגמר השפע דמשפיע, והב' מצד בחי' העלא' דאו"ח בכללות מסוף מעשה דוקא וד"ל.
וזהו ג"כ טעם הג' הנ"ל משום דבכלות השפע שבפו"מ עולה הכל בבחי' או"ח אל העצמות לפי שלא ירד עוד למטה יותר, [ו]כל דבר הנמשך ובא בסיום אז יגדל כח העולה משם בבחי' או"ח למעלה מכח של [ה]התחלה532, וכנראה בחוש במים היורדי' ממקום גבוה בהר לעמק בסיום כח ירידתן למטה שלא ירדו [עוד] מפני הדבר המעכב הילוכן עוד, אז יעלו המים בחזרה בכח העלי' והגבהה למעלה עד מקור חוצבו [ו]למעלה משם533, וכח החוזר הזה חזק יותר מכח היורד כו'. וזהו יתרון מעלה דאו"ח על או"י דבאו"י שיורד מגבוה לנמוך נתמעט כחו בירידתו למטה אך כשהגיע בסופו דוקא שם מתחזק כח [ה]התחלה בתוס' כח יותר משהי' בעצם, והוא כח החוזר למעלה ממקור[ו] הראשון534. וכנראה בחוש בהתפשטו' חום השמש באויר הארץ שבהתפשטות למטה מתחלש כח החום אך בהגיע בסופו שהוא בכדור הארץ שם יתרבה כח החום דשמש, דאויר הארץ מתחמם שם ביותר הרבה מאויר האמצעי שאין אור השמש [שם] חם כ"כ, וגם יותר מחום השמש שבקרוב לשמש535, לפי שלמטה בארץ שלא יתפשט שם עוד למטה יותר ע"כ שם דוקא עיקר הכאת אור השמש בכח חזק מאד להיותו מטה יותר ומעוכב שם התפשטותו שלא יתפשט עוד כו', ע"כ ימצא שם כח העולה בבחי' או"ח בתוקף חום השמש ביותר מתחלתו (ולא כפי'536 הפרד"ס537 בנתחב"ס שאין בסוף יותר מתחלתו, אלא שכל כח [ה]התחלה מקבל מן הסוף מטעם דאו"ח גדול מאו"י). וכמו"כ יובן [ענין] טעם מעלה יתירה דיום הוי"ו שנק' סוף מעשה מכל אשר עשה בכל הימים כמ"ש ויכולו השמים והארץ כו', כי בגמר דיום הוי"ו הי' כלות כל ההמשכו' ו[כל] ההשפעות די"מ בכלל ובפרט, ובבחי' כלו[ת] השפע למטה ממש שם נמצא כח העולה למעלה בבחי' או"ח לקדמותו ממש לעצמות המאציל שלמעלה ממקור כל ההמשכו' ד[ו]ימ"ב, מפני שנתחב"ס באופן שיתחזק כח ומקור [ה]התחלה מסוף מעשה דוקא לפי שבחי' או"ח דסוף מעשה חוזר אל העצמות ממש כמ"ש כי בו שבת וינפש כו'. וזהו ויכל אלקים ביום הז' מיד אחר כלות יום הוי"ו שהוא בחי' עלי' דאו"ח לקדמות המאציל [oldpage_שכ] וד"ל (וזהו למעלה יותר מעלי' התענוג מכל אשר עשה, שזהו ביום הוי"ו עדיין בגמר מלאכתו בכללות דוקא שז"ש וירא אלקי' את כל כו'. ואמנם אחר שא' ויהי ערב כו' יום הששי ויכולו השמים שזהו בחי' ההעלאה דאו"ח מן הגמר דגוף השפע דמשפיע ומקבל, וזהו ויכולו לשון רבים ואח"כ א' ויכל
הערות
- 532. או"ח למעלה מכח של [ה]התחלה : ראה בסמוך בפנים ובהערות הסמוכות.
- 533. במים היורדי'. . עד מקור חוצבו [ו]למעלה משם : ראה יומא לא, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' שכז. קונטרסים ע' שצט. וש"נ.
- 534. דאו"ח. . למעלה ממקור[ו] הראשון : נסמן לעיל פ' שמות מ, סע"ד.
- 535. החום דשמש. . יותר. . שבקרוב לשמש : ראה גם בענין החום דשמש לקמן פ' תשא שפו, א (בשם ספרי התכונה). ביאוה"ז א, ב (בשם ספרי התכונה). דר"מ מצות ציצית (טו, ב). שרש מצות התפלה (קכט, ב). מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' נט. כאן ע' רצו וע' רצט. תקס"ה ח"ב ע' תשמא (בשם ספרי הטבע). ענינים ע' שלד. מאמרי אדה"א בראשית ע' תקיח. דברים ח"א ע' שכז (בשם ספרי הטבע).
- 536. כפי' הפרד"ס בנתחב"ס : ראה שם (שער ממטה למעלה) שט"ו, פ"א. ע"ח (שער מ"ן ומ"ד) של"ט, דרוש ט"ו.
- 537. הפרד"ס : בה: פרדס. נסמן לעיל פ' בא צ, א.
יומא ל״א א - הטקסט מספריא
חוֹצֵץ, אוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ? אֲמַר לֵיהּ: כֹּל דְּתַקּוּן רַבָּנַן — כְּעֵין דְּאוֹרָיְיתָא תַּקּוּן.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: בִּיאָה בְּמִקְצָת, שְׁמָהּ בִּיאָה אוֹ לָא? אֲמַר לֵיהּ: בְּהוֹנוֹת יוֹכִיחוּ, שֶׁהֵן בִּיאָה בְּמִקְצָת, וְתַנְיָא: מְצוֹרָע טוֹבֵל וְעוֹמֵד בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה סַכִּין אֲרוּכָּה וְיִשְׁחוֹט?
תִּיבְּעֵי לְבֶן זוֹמָא, תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה. תִּבְּעֵי לְבֶן זוֹמָא: עַד כָּאן לָא מְחַיֵּיב בֶּן זוֹמָא אֶלָּא לְגַוַּאי, אֲבָל לְבָרַאי — לָא. אוֹ דִילְמָא, אָתֵי לְאִימְּשׁוֹכֵי.
תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה. עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם, דְּלָא קָא עָבֵיד עֲבוֹדָה, אֲבָל הָכָא דְּקָא עָבֵיד עֲבוֹדָה — לָא. אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא. תֵּיקוּ.
חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין טוֹבֵל. תָּנוּ רַבָּנַן: חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם, וְכוּלָּן בַּקּוֹדֶשׁ בְּבֵית הַפַּרְוָה, חוּץ מֵרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה בַּחוֹל עַל גַּבֵּי שַׁעַר הַמַּיִם, וּבְצַד לִשְׁכָּתוֹ הָיְתָה. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּיהּ עֵין עֵיטָם גָּבוֹהַּ מִקַּרְקַע עֲזָרָה עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת.
דִּתְנַן: כׇּל הַפְּתָחִים שֶׁהָיוּ שָׁם גּוֹבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה וְרׇחְבָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. וְתַנְיָא: ״וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם״ — בְּמֵי מִקְוֶה, ״כׇּל בְּשָׂרוֹ״ — מַיִם שֶׁכׇּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶן. וְכַמָּה הֵן? אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה.
do items that are generally considered interpositions that invalidate an immersion interpose in this immersion, or do they not interpose, since the immersion is only ancillary and serves as a reminder? Rav Yosef said to him: All ordinances that the Sages instituted, they instituted parallel to Torah law. Therefore, this immersion by rabbinic law has the same basic parameters as immersion by Torah law. There may be no interposition.
Abaye said to Rav Yosef: Is partial entry, when one enters a certain place with only part of his body, considered entry or not? Rav Yosef said to him: The thumbs of the leper will prove this point, as the leper reaching his thumbs into the Temple constitutes partial entry, and it was taught in a baraita: A leper immerses and stands at the Gate of Nicanor, indicating that immersion is required before even partial entry. A dilemma was raised before the Sages: What is the halakha; may an impure person craft a very long knife and slaughter an animal in the Temple courtyard while remaining outside the courtyard? Is it the essence of the service that requires immersion, or is it entry into the courtyard that requires immersion?
The Gemara comments: Raise the dilemma according to ben Zoma, who rules stringently with regard to immersion; and raise the dilemma according to the Rabbis who disagree with Rabbi Yehuda and do not obligate all people in this immersion. The Gemara elaborates: Raise the dilemma according to ben Zoma: Does ben Zoma require immersion only for entry inside the courtyard; however, for standing outside the courtyard, no, he does not require immersion? Or perhaps even for one standing outside the courtyard ben Zoma requires immersion, lest he inadvertently come to be drawn inside in the course of his service.
Similarly, raise the dilemma according to the Rabbis, who disagree with Rabbi Yehuda: How so? Do the Rabbis say that there is no requirement of immersion only there, where he is not performing any Temple service; however, here, where he is performing service, no, they would require immersion? Or perhaps there is no difference, and they would not require immersion under any circumstances. The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.
§ It was taught in the mishna: Five immersions and ten sanctifications the High Priest immerses and sanctifies his hands and feet, respectively. The Sages taught in a baraita: Five immersions and ten sanctifications the High Priest immerses and sanctifies his hands and feet, respectively, on the day of Yom Kippur. And all of these immersions and sanctifications take place in the sacred area, the Temple courtyard, in the Hall of Parva, except for this first immersion, which was in the non-sacred area on the roof of Gate of the Water, and that gate was alongside his chamber. Abaye said: Conclude from that which was taught in this baraita that Ein Eitam, the spring from which water was supplied to the Temple, was twenty-three cubits higher than the ground of the Temple courtyard.
As we learned in a mishna: All the entrances that were there in the Temple, their height is twenty cubits and their width is ten cubits, except for the entrance to the Entrance Hall of the Sanctuary, which was twice that, i.e., forty cubits high and twenty cubits wide. And it was taught in a baraita that it is stated: “And he shall wash his flesh in water” (Leviticus 15:13), and it is stated in another verse: “And he shall wash all of his flesh in water”(Leviticus 15:16). This refers to water known as the waters of a ritual bath. The verse adds the emphasis: All of his flesh, to say that immersion must be in water that one’s entire body enters at the same time. And how much water is it? It is one cubit length by one cubit width by a height of three cubits. That is sufficient water to cover a person’s height. And the Sages calculated that the volume of the waters of a ritual bath that fit into that space is forty se’a.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ב יומא לא, א
- תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד יומא לא, א
- תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז יומא לא, א
- תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י יומא לא, א
- תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א יומא לא, א
- מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח יומא לא, א
- מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א יומא לא, א
- תורת שמואל תר"ם סוכה שחמתה כו' יומא לא, א-ב
- תורת שמואל תרל"א וכל העם רואים יומא לא, א
- נר מצוה ותורה אור שער האמונה כט, א יומא לא, א
- פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית יומא לא, ב
- תיקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו תיקון המקוה של כ"ק אדמו"ר הזקן יומא לא:
- שיעורי הלכה למעשה הלכות חנוכה יומא לא, ב
- תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג יומא לא, א