קסד
שירותא דעלמא עילאה7 כמ"ש בזהר, להיות כי הנברא ע"י עבודתו עצמו (בלא תומ"צ), א"א לו להגיע יותר נעלה משרשו ומקורו אשר נלקח משם.
וראי' לזה ממה שארז"ל ש"מ מעין עין עיטם8 גבוה מקרקע העזרה ך"ג אמה, שהרי מקוה של הכה"ג שהי' בבית הפרוה היתה על הפתח9, שהפתח הי' עשרים אמה גובהה וג' אמות על מקום המים10, ואם נאמר שיכולי' להגביה המים גם עוד יותר מהמעיין אשר נובע ממנו א"כ מנ"ל שמעין עין עיטם גבוה ך"ג אמה, אלא בהכרח לומר שא"א להגבי' קויית המים גבוה יותר מהמקום אשר נלקח משם11. ומזה נלמוד לכל דבר אשר א"א שיתעלה ע"י עבודתו למעלה ממקור שורשו. גם ענין ירידת הנשמה בגוף תוכיח12 שא"א לעלות כ"א ע"י ירידתה שירדה עשר מעלות אחורנית להתלבש בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר על בחי' האהוי"ר אשר הי' לה קודם ירידתה והתלבשותה בגוף, כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו כו' וכמ"ש מזה במ"א באורך13, והיינו כי כמו פעולת המים שהוא ענין קיבוץ וקיווי המים א"א להיות גבוה יותר מגובה המעיין עצמו, כן פעולת כל דבר נברא א"א להיות גבוה יותר משרשו הקדום. ובזה יובן היטיב דקדוק הלשון שאמרו בענין ירידת הנשמה בגוף שהירידה היא צורך עלי', הנה כיוונו לזה באמרם שהירידה דוקא היא צורך עלי',
הערות
- 7. נגבה הוא בחי' החסד. . שירותא דעלמא עילאה : ראה אוה"ת יתרו ע' תשעה-ו. סה"מ תרל"ג ח"א ע' רצד. תרנ"ה ע' פח. תש"ב ע' 102. וראה גם תו"א יתרו סו, ד.
- 8. וראיה לזה ממה שארז"ל ש"מ מעין עין עיטם : בהבא לקמן ראה [נוסף להדרושים שנסמנו לעיל בתחילת המאמר] מאמרי אדה"ז הקצרים ע' ב. על מארז"ל ע' רד [בשם הע"ח]. מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ע' א'לג. סה"מ תרכ"ט ע' ריא. תרס"ה ע' ז. רכא. תרפ"ט ע' 269 ואילך. תש"ג ע' 23.
- 9. מקוה של הכה"ג שהי' בבית הפרוה היתה על הפתח : מש"כ כאן ”בבית הפרוה" ראה ד"ה זה תרס"ב בהגה"ה: צ"ע, וע' בפרש"י ביומא דל"א ע"א דהיינו בהמקוה שהייתה ע"ג שער המים, ועי' שם בתוס' ד"ה וכולן. ע"כ. — ראה יומא לא, א: חמש טבילות כו' טובל כהן גדול כו' בו ביום וכולן בקודש בבית הפרוה, חוץ מראשונה שהיתה בחול על גבי שער המים כו', אמר אביי שמע מיניה עין עיטם גבוה מקרקע עזרה כ"ג אמות. ובפירש"י ד"ה עין עיטם: עין עיטם ממנו באה אמת המים לבית טבילת שער המים שעל החומה. ובתוס' ד"ה וכולן שם גורס בגמ': וכולן בקודש בגג בית הפרוה [אלא שהתוס' ס"ל ש”גג בית הפרוה היה שוה לקרקע העזרה"]. וכנראה שבמאמר כאן קאי עפ"י הגירסא שהובאה בתוס' שהמקוה שבבית הפרוה היתה בגג בית הפרוה, אך מ"מ ס"ל שגג בית הפרוה היה גבוה מקרקע העזרה. [ולהעיר שברוב הדרושים שנסמנו לעיל בתחילת המאמר (ד"ה וכל העם תרכ"ט תרע"ח, וכו' וד"ה זכור גו' תרל"ב ועוד) הלשון הוא ”המקוה של כה"ג הי' ע"ג הפתח" ולא נכתב שם שהי' ע"ג בית הפרוה. אך בסה"מ תש"ו ע' 96 מביא מפירש"י שם שהי' ע"ג שער המים].
- 10. וג' אמות על מקום המים : בד"ה זה תרע"ח מוסיף: שיעור מקוה הוא אמה על אמה ברום ג' אמות. [וראה יומא לא, סע"א שם. ובתוס' ד"ה אמה].
- 11. שא"א להגבי' קויית המים גבוה יותר מהמקום אשר נלקח משם : בד"ה זכור גו' תרנ"ד שם מעיר ע"ז: צ"ל הכוונה דמעצמם א"א להמים לעלות יותר משרשם, אבל להגביה אותם יכולים גם למעלה כו' כנראה בחוש שמגביהים ע"י הכלי הנק' פאמפע וכ"ה בנמשל ג"כ.
- 12. גם ענין ירידת הנשמה בגוף תוכיח : ראה בארוכה בד"ה זה תרע"ח ע' קסה-ז. סה"מ תש"ו שם ע' 96 ואילך.
- 13. ירידת הנשמה בגוף. . המעלים. . האהוי"ר. . חי ה' אשר עמדתי לפניו כו' וכמ"ש מזה במ"א באורך : ראה תו"א וישב כט, ב. ל, סע"א ואילך. בשלח סב, סע"ד ואילך. לקו"ת שלח לח, ד. סה"מ תרל"ב ח"א ע' קעז-ח. תרל"ג ח"א ע' רלג ואילך. ועוד.
יומא ל״א א - הטקסט מספריא
חוֹצֵץ, אוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ? אֲמַר לֵיהּ: כֹּל דְּתַקּוּן רַבָּנַן — כְּעֵין דְּאוֹרָיְיתָא תַּקּוּן.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: בִּיאָה בְּמִקְצָת, שְׁמָהּ בִּיאָה אוֹ לָא? אֲמַר לֵיהּ: בְּהוֹנוֹת יוֹכִיחוּ, שֶׁהֵן בִּיאָה בְּמִקְצָת, וְתַנְיָא: מְצוֹרָע טוֹבֵל וְעוֹמֵד בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה סַכִּין אֲרוּכָּה וְיִשְׁחוֹט?
תִּיבְּעֵי לְבֶן זוֹמָא, תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה. תִּבְּעֵי לְבֶן זוֹמָא: עַד כָּאן לָא מְחַיֵּיב בֶּן זוֹמָא אֶלָּא לְגַוַּאי, אֲבָל לְבָרַאי — לָא. אוֹ דִילְמָא, אָתֵי לְאִימְּשׁוֹכֵי.
תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה. עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם, דְּלָא קָא עָבֵיד עֲבוֹדָה, אֲבָל הָכָא דְּקָא עָבֵיד עֲבוֹדָה — לָא. אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא. תֵּיקוּ.
חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין טוֹבֵל. תָּנוּ רַבָּנַן: חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם, וְכוּלָּן בַּקּוֹדֶשׁ בְּבֵית הַפַּרְוָה, חוּץ מֵרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה בַּחוֹל עַל גַּבֵּי שַׁעַר הַמַּיִם, וּבְצַד לִשְׁכָּתוֹ הָיְתָה. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּיהּ עֵין עֵיטָם גָּבוֹהַּ מִקַּרְקַע עֲזָרָה עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת.
דִּתְנַן: כׇּל הַפְּתָחִים שֶׁהָיוּ שָׁם גּוֹבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה וְרׇחְבָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. וְתַנְיָא: ״וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם״ — בְּמֵי מִקְוֶה, ״כׇּל בְּשָׂרוֹ״ — מַיִם שֶׁכׇּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶן. וְכַמָּה הֵן? אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה.
do items that are generally considered interpositions that invalidate an immersion interpose in this immersion, or do they not interpose, since the immersion is only ancillary and serves as a reminder? Rav Yosef said to him: All ordinances that the Sages instituted, they instituted parallel to Torah law. Therefore, this immersion by rabbinic law has the same basic parameters as immersion by Torah law. There may be no interposition.
Abaye said to Rav Yosef: Is partial entry, when one enters a certain place with only part of his body, considered entry or not? Rav Yosef said to him: The thumbs of the leper will prove this point, as the leper reaching his thumbs into the Temple constitutes partial entry, and it was taught in a baraita: A leper immerses and stands at the Gate of Nicanor, indicating that immersion is required before even partial entry. A dilemma was raised before the Sages: What is the halakha; may an impure person craft a very long knife and slaughter an animal in the Temple courtyard while remaining outside the courtyard? Is it the essence of the service that requires immersion, or is it entry into the courtyard that requires immersion?
The Gemara comments: Raise the dilemma according to ben Zoma, who rules stringently with regard to immersion; and raise the dilemma according to the Rabbis who disagree with Rabbi Yehuda and do not obligate all people in this immersion. The Gemara elaborates: Raise the dilemma according to ben Zoma: Does ben Zoma require immersion only for entry inside the courtyard; however, for standing outside the courtyard, no, he does not require immersion? Or perhaps even for one standing outside the courtyard ben Zoma requires immersion, lest he inadvertently come to be drawn inside in the course of his service.
Similarly, raise the dilemma according to the Rabbis, who disagree with Rabbi Yehuda: How so? Do the Rabbis say that there is no requirement of immersion only there, where he is not performing any Temple service; however, here, where he is performing service, no, they would require immersion? Or perhaps there is no difference, and they would not require immersion under any circumstances. The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.
§ It was taught in the mishna: Five immersions and ten sanctifications the High Priest immerses and sanctifies his hands and feet, respectively. The Sages taught in a baraita: Five immersions and ten sanctifications the High Priest immerses and sanctifies his hands and feet, respectively, on the day of Yom Kippur. And all of these immersions and sanctifications take place in the sacred area, the Temple courtyard, in the Hall of Parva, except for this first immersion, which was in the non-sacred area on the roof of Gate of the Water, and that gate was alongside his chamber. Abaye said: Conclude from that which was taught in this baraita that Ein Eitam, the spring from which water was supplied to the Temple, was twenty-three cubits higher than the ground of the Temple courtyard.
As we learned in a mishna: All the entrances that were there in the Temple, their height is twenty cubits and their width is ten cubits, except for the entrance to the Entrance Hall of the Sanctuary, which was twice that, i.e., forty cubits high and twenty cubits wide. And it was taught in a baraita that it is stated: “And he shall wash his flesh in water” (Leviticus 15:13), and it is stated in another verse: “And he shall wash all of his flesh in water”(Leviticus 15:16). This refers to water known as the waters of a ritual bath. The verse adds the emphasis: All of his flesh, to say that immersion must be in water that one’s entire body enters at the same time. And how much water is it? It is one cubit length by one cubit width by a height of three cubits. That is sufficient water to cover a person’s height. And the Sages calculated that the volume of the waters of a ritual bath that fit into that space is forty se’a.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ב יומא לא, א
- תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד יומא לא, א
- תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז יומא לא, א
- תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י יומא לא, א
- תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א יומא לא, א
- מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח יומא לא, א
- מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א יומא לא, א
- תורת שמואל תר"ם סוכה שחמתה כו' מאותו ספר יומא לא, א-ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם יומא לא, א
- נר מצוה ותורה אור שער האמונה כט, א יומא לא, א
- פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית יומא לא, ב
- תיקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו תיקון המקוה של כ"ק אדמו"ר הזקן יומא לא:
- שיעורי הלכה למעשה הלכות חנוכה יומא לא, ב
- תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג יומא לא, א