תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"א הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב

מזבח אדמה תעשה לי

רשימת העמודים (10) מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

ערהמזבח אדמה תעשה לי

ש"פ יתרו תר"ם לפ"ק

מזבח אדמה תעשה לי¹ וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך² כו' ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית³ כו' הנה במזבח אדמה אינו מתנה שום תנאי ובמזבח אבנים ה"ה מתנה תנאים לא תבנה כו' וצ"ל שעיקר מזבח הוא מזבח אדמה⁴ ואם ההכרח שיהי' מזבח אבנים לא תבנה כו', והנה להבין זה צ"ל תחילה ענין שמן זית שמחזיר תלמודו⁵ של ע' שנים, דהנה במדרש⁶ ע"פ זית רענן⁷ יפה פרי תואר קרא ה' שמך למה נמשלו ישראל לזית והרי נמשלו להרבה אילנות טובים ומשובחים כו' כמ"ש גפן ממצרים תסיע⁸, כבכורה בתאנה⁹ ראיתי אבותיכם, זאת קמתך¹⁰ דמתה לתמר, כארז בלבנון ישגה¹¹, שלחיך פרדס רמונים¹², אל גינת אגוז ירדתי¹³, אלא מה הזית מורידין מהאילן ומקיפי' אותו בחבלים ומורידי' אותו לגת וכובשין אותו ודורכין אותו ואח"כ יוצא השמן כך ישראל כובשין אותן כו' כדין ויאנחו בנ"י¹⁴ מן העבודה ויזעקו, בצר לך ומצאוך¹⁵, הה"ד זית רענן כו', והנמשל מזה מי שהוא חוטא ע"י יסורים שמכבידין עליו הוא חוזר בתשובה וכמו הזית ע"י הכתישה מוציא שמן כך ישראל ע"י יסורים עושין תשובה נמצא שמן זית הוא משל לתשובה.

והנה להבין זה צ"ל תחילה ענין גלות מצרים שה"ה מביא פסוק ויאנחו כו' שהוא כתי' גבי' גלות מצרים, דהנה איתא במדרש שמשה טען אד' למה הרעותה¹⁷ כו' נטלתי ס' בראשית¹⁶ ומדות הדין היתה ופי' במת"כ דין אמת הי', אבל אלו מה חטאו דדור המבול ודור הפלגה היו חייבים הדין שדנם אבל נשמות דמצרים מה חטאו, ואי' בפע"ח דנשמות דמצרים הם אותן נשמות של דור הפלגה¹⁸ שנתגלגלו במצרים ולפ"ז בטל טענת משה¹⁹ מאת²⁰ שמודה על דור הפלגה ממילא גם נשמות דמצרים חייבים דין וז"ש ותוכן לבנים תתנו²¹ איזה מספר לבנים, וקאי על רעומספר לבנים שעשו דור הפלגה וכמ"ש ותהי' להם הלבינה לאבן²² לפ"ע הפגם כן צ"ל התיקון. אך לכאורה קשה על פע"ח מהמשנה דדור הפלגה²³ אין להם חלק לעוה"ב ואין עומדין בדין²⁴ ושעבוד הי' זיכוך. וצ"ל דמה שנק' במשנה עוה"ב הוא עולם התחי' והגוף לא יעמוד לעוה"ב ובמצרים היו נשמות של דור הפלגה והם יזדככו. והנה צ"ל חטא דור הפלגה שבנו עיר ומגדל²⁵ מה נוגע זה למעלה שעשו המגדל, אך הנה יש עיר ומגדל בקדושה, עיר הוא ירושלים והוא עיר אלקינו²⁶, ומגדל הוא ציון²⁷ פנימיות ירושלים²⁸, והנה כל השפעה צ"ל ע"י עיר ומגדל דקדושה וכמ"ש מי יתן מציון ישועת ישראל²⁹, מציון תצא תורה³⁰, כי שם צוה ה' את הברכה³¹, והם לא רצו העיר ומגדל דקדושה כמשית"ל הטעם לכן עשו מגדל בארץ שנער בגימ' כרת³² שהוא קליפה נגד הכתר³³ ומשם יומשך להם על צד ההכרח עפ"י³⁴ שילכו בשרירות לבם הרע.

והנה צ"ל תחילה עיר ומגדל דקדושה, עיר הוא כללות עולם הדיבור³⁵ כמו קבוץ אבנים הרבה הוא בית וקיבוץ בתים הרבה הוא עיר כמו"כ אי' בס"י שתי אבנים בונות שני בתים³⁶ שלשה אבנים בונות שלשה³⁷ בתים, שתי אותיות יש בהם ב' צירופי' כמו אב בא³⁸ כו', מכאן והולך³⁹ צא וחשוב עד אין שיעור דיש צירוף של עשרה אותיות למשפחותיהם יש בו י' אותיות⁴⁰ ולמעלה הו"ע כללות עולם הדיבור וזהו"ע עשרה מאמרות⁴¹ שהם מאמרות כללים שמהם נתהוה כללות כל העולמות רעזוכתי' גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו⁴² בהמשל הוא מה שנק' מגדל וכמ"ש מגדול עוז שם הוי'⁴³ בו ירוץ צדיק ונשגב, ומהמגדל ניכר גדולת ה' דאימתי הוא גדול⁴⁴ כשהוא בעיר אלקינו אז ניכר גדולת הוי', או י"ל שע"י המגדל הוא גדול דמלכא בלא מטרוניתא⁴⁵ לאו איהו מלך ולאו גדול איקרי, ויש פי' בזה מפני מה הוא כן אך כ"ה, וכדי שיומשך בעיר ומגדל צ"ל את אלקים ירא⁴⁶ ואת מצותיו שמור ובד"כ הו"ע קבלת עומ"ש וקבלת עול מצות, אך דור הפלגה לא רצו העיר ומגדל דקדושה מפני שצ"ל בטל והם רצו לילך בשרירות לבם וכשיהי' בטל א"א לילך בשרירות לבם הרע לכן עשו עיר ומגדל בלעו"ז⁴⁷ שמשם יומשך להם ההשפעה, וזהו שכ' ותהי להם הלבינה לאבן, אבן הוא בריאה בידי שמים והוא א' ב"ן⁴⁸ והם אותיות דקדושה, ולבינה הוא מל' דנוגה⁴⁹ ותהי להם הלבינה שהם עשו הלבינה הגם דמל' דנוגה יש בעצם מ"מ אינו נחשב למציאות והם חשבו אותה שיהי' ושפחה כי תירוש גבירתה⁵⁰ וכמו ע"א של ישראל אימתי נעשה ע"ז כשהאדם מחשב אותה למציאות אז נעשה ע"ז וכמו זקף לבינה⁵¹ והשתחוה לה העיקר מה שזקף הלבינה אבל הלבינה כמו שהיא בעצם אינה כלום, והזכוך לזה הי' שיעבוד מצרים בחומר ובלבנים וימררו את חייהם⁵² ע"י מרירות החיות נתתקן חטא של דור הפלגה, עוי"ל ענין האבן שהוא כמ"ש בזהר אבן בוחן⁵³. ולפי פי' זה יובן ענין מזבח אבנים, דהנה יש אבן בוחן, אבן ישראל⁵⁴ כמ"ש ומשם רועה אבן ישראל⁵⁵, אבן שתי'⁵⁶ שממנו הושתת העולם, וג' אבנים אלו הם אבן א' דאבן שתי' תלוי באבן בוחן ומזה נעשה אבן ישראל.

רעחוביאור הענין דהנה ארז"ל מעשה אבות סימן לבנים⁵⁷ וגבי יעקב כתי' ויקח מאבני המקום⁵⁸ כתי' ל' רבים ואח"כ וישם אותה מצבה⁵⁹ ל' יחיד, והאבן הזאת⁶⁰ ל' יחיד, וידוע דיעקב נטל י"ב אבנים⁶¹ ועשאן אבן אחת, והענין דהנה נת"ל דאבנים הם אותיות וכמ"ש בס"י שתי אבנים כו' ועוי"ל מפני מה נק' אותיות בשם אבנים שהוא דומם⁶² ולכן בחי' שהוא מקור המהווה עולמות נק' אותיות שהוא בחי' אחרונה וה"ה⁶³ בחי' דומם, והנה מהאותיות אפשר שישתלשל כ"כ עד שיהי' אותיות חרן שהוא היפך גרון⁶⁴, דהנה גרון הוא שדרך בו עובר הקול וממילא נשמעים האותיות אבל חרן הוא ניחר גרוני⁶⁵ שאינו נשמע הקול וממילא אינם נשמעים האותיות ג"כ, והנמשל הוא כששומע האותיות היינו שמרגיש חיות העולמות איך שהעולם חי וכמו אדם חי שניכר החיות בכל האברים שיש בהם תנועה אבל בצאת הנפש הגם שהאדם הוא בכל אבריו כמו שהי' קודם אך אין בו חיות ותנועה כלל, וכמו"כ כשמרגיש שהעולם חי היינו שנמשך גילוי אלקות בעולמות עד שמרגיש החיות שאינו מסתיר כ"כ, אבל חרן הוא ניחר גרוני שאינו נרגש חיות העולם הגם שיש חיות המחי' וכמ"ש ואתה מחי' את כולם אפי' קליפות וסט"א⁶⁶ וא"ת מחי' אלא מהווה⁶⁷ אך אינו מרגיש החיות וע"ד מ"ש אותותינו לא ראינו⁶⁸ הגם שיש אותות ומופתים וכמ"ש לעושה נפלאות גדולות לבדו אין בעה"נ⁶⁹ מכיר בניסו אך מ"מ לא ראינו שאינו מרגיש אותם וזהו חר"ן. והנה יעקב בירר אותם וזהו ויקח מאבני המקום מאבני ולא כל אבני⁷⁰ וכמשית"ל שיש אותיות שאפשר לברר אותם ויש אותיות שא"א לברר אותם, וישם אותה מצבה שהעלה אותם לחכ' שהוא ביטול שהוא אחד האמת שבו שורה אוא"ס⁷¹, ויצוק עלי' שמן ית"ל אי"ה, והאבן הזא"ת תי' הזאת יש בו ג"כ מכוון וית"ל אי"ה.

רעטוביאור הענין דהנה על לע"ל כתי' והסרותי⁷² לב האבן מבשרכם⁷³ דהיצה"ר⁷⁴ נק' לב האבן כמו שהאבן אטום כמו"כ לבו אטום שאינו מקבל דבר חכ' והוא טמטום הלב, וטמטום המוח⁷⁵ הוא שאינו משיג כלל והוא גרוע מטמטום הלב לכן נק' אבן, והנה נת"ל⁷⁶ שהיצה"ר בעצם אינו רע רק הוא כח המתאווה ואפשר שיהי' לו אהבה לאלקות ולפי פי' הב' ה"ה טוב רק שהאדם מצייר בו ציור רע ומלביש אותו בלבושים רעים, והנה יש בזה כמה חלוקי מדרי' וכמו"כ בהלבושים ג"כ, וכמו למטה בחולי הגוף יש ג' מיני חולאים, א' חולה שאין בו סכנה היינו שיש לו מיחושים וסובל יסורים מזה אך אינו נוגע לו לחיי נפשו ממש שיכול לחיות בחולי זה מדה הקצובה שנקצב לו, אך כשיארע לו עוד חולאת ה"ה חלוש ואין ביכולתו להתגבר עליו ואז נוגע לו לחיי נפשו ממש, אבל חולאת זה לבדו אינו נוגע לו לחיי נפשו ממש. ב' חולה שיש בו סכנה כמו חולי החום ששואב הלחלוחית ונשאר עצמות יבישות וכידוע שיש ב' מיני זיעות כשמזיע בזיעה דבוקה (בל"א קלעפיקע) ה"ז הוראה שיהי' בריא, אבל כשמזיע זיעה קרה ה"ז שואב הלחלוחית ונשארים עצמות יבישות. ג' חולה בדקות היינו שאין לו שום חולאת רק שהוא חלוש שאם יש לו איזה מיחוש ה"ז חולי שאין בו סכנה וזה אינו חולה כלל רק חלוש.

וכמו"כ יובן ג' מיני חולאים אלו בנפש, יש חולה בדקות חולה בגימ' מ"ט⁷⁷ וכשחסר לו שער הנו"ן ה"ז חולי, אך זה בדקות דגבי משה כתיב ותחסריהו מעט מאלקים⁷⁸ שחסר לו מעט מאלקים דבינה⁷⁹ (בפ"א⁸⁰ אלקים חיים ומלך עולם⁸¹ ) דמ"ט שערים נמסרו למשה⁸² ושער הנו"ן לא השיג עד הסתלקותו ואז⁸⁴ השיג רפשער הנו"ן⁸³ וזהו שארז"ל לעליונים נדמה להם למטה⁸⁵ ולתחתונים נדמה להם למעלה לעליונים ר"ל מהחכ' ולמעלה נדמה להם למטה דשער הנו"ן למטה מחכ' ולתחתונים מהבינה ולמטה נדמה להם למעלה דשער למעלה⁸⁶ מהם, שהוא השגה ואינו השגה (דשער הנו"ן הוא המחבר חו"ב⁸⁶, ובאמת שרשו למעלה גם מחכ' לכן יש בכוחו לחבר חו"ב) הנה באמת ה"ז חולי שאינו שלימות העבודה, אך הוא בדקות מאד דחולי שגם משה הי' חולה בזה ה"ז בדקות מאד. ב', חולה שאין בו סכנה, הנה חולה זה הוא חולה באמת רק שאין בו סכנה והוא מי שהוא משוקע בתאות היתר הגם שהוא היתר היפך האיסר, דאיסר ר"ל שאסור וקשור בידי החיצונים והיתר ר"ל שאינו אסור וקשור בידי החיצונים⁸⁷ ואפשר לכוון לשם שמים אבל כשעושה אותה למלאות תאוות נפשו כי ירעב⁸⁸ ה"ז חולי, ובאמת הנה ארז"ל אבר קטן יש באדם⁸⁹ משביעו רעב שאין שיעור לתאוותו ואין שייך לומר כשממלא תאוותו אינו רוצה עוד אלא אף שמילא תאוותו מ"מ הוא רוצה עוד וכמארז"ל אין אדם מת וחצי תאוותו בידו⁹⁰, וכמו מי שהוא זולל וסובא אין שייך לומר כשכבר אכל אינו רוצה עוד אלא יאכל עוד כמקדם, וכמארז"ל רווחא לבסומי שכיחא⁹¹ ונעשה עוד ריווח, והנה ע"י יורד⁹² עשר מעלות אחורנית⁹³ דהנה ארז"ל כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה⁹⁴, צוות הוא ל' צוותא וחיבור⁹⁵ דצומח חי ע"י שהאדם אוכל אותם מתחברים עם האדם וה"ז עלי' להם, אך כשהאדם מקבל עונג מהצומח ה"ה מקבל ממנו ונמצא ה"ה שפל מהם וה"ז ירידה גדולה, ובאמת מי שהוא משוקע בתאוות עוה"ז שדי תיכלא בכולו⁹⁶, שאפי' מי שיש לו חושים טובים ודקים אך מאחר שמשוקע בתאוות קען ער זיך ניט נעמען צוא קיין זאך, קיין זאך גייט⁹⁷ עם ניט איין שה"ה רוצה למלאות תאוות נפשו ואינו יכול לקשר עצמו לראות במו"מ, והנה איש אשר אלה לו הוא חולה ממש, אך אין בו סכנה שבקל יכול לתקן זאת שיאכל לשם שמים בכדי שיוכל ללמוד ולהתפלל וכמ"ש צדיק אוכל לשובע נפשו⁹⁸ ובטן רשעים רפאתחסר, בטן רשעים תחסר הוא כשאוכל למלאות תאוות נפשו וכמארז"ל מליא כריסא זיני בישא⁹⁹, וצדיק אוכל לשובע נפשו היינו כשאוכל בכוונה לשם שמים. ג', חולה שיש בו סכנה, היינו כשמשוקע בתאוות איסור וכ"ש כשנופל ח"ו באחת מהנה וכמ"ש בעשותו אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה ואשם¹⁰⁰ שעי"ז מגשם¹⁰¹ נפשו והנה עי"ז¹⁰² כורת נפשו מאוא"ס חיי החיים¹⁰³ וזה יש בו סכנה דמאחר שכורת נפשו מא"ס חיי החיים ה"ז סכנה ממש, ובזה יש חייבי כריתות וחייבי מיתות, והגם שאין לך דבר שעומד מפני התשובה¹⁰⁴ דתשובה מועיל ע"ז ג"כ ומי שנפל ח"ו בתאוות איסר אל יאמר נואש דתשובה מועיל ע"ז ג"כ, אך צריכים תשובה עמוקה וכמו תשובת ראב"ד שגעה בבכי' עד שיצאה נשמתו¹⁰⁵, תמורת שכרת נפשו מאלקות ונשתקע בתאוות עוה"ז נקשר אח"כ באלקות, וכ"כ עד שכרת נפשו לגמרי מתאוות עוה"ז, ולא כל אדם זוכה לתשובה כזו, אך מי שזכה לתשובה זו גדלה מעלתו על מעלות הצדיקים וכמארז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים¹⁰⁶ צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד דמאן דמשכי לי' בחילי יתיר¹⁰⁷ ה"ז מדרי' היותר גבוה ממדריגות הצדיקים.

והנה כמו שנת"ל ג' מיני חולאים בנפש כמו"כ ישנם בלבושי הנפש מחו"ד ג"כ. א, חולה בדקות הוא מי שנופל לו מח"ז בשעת התפלה ולפ"ע דקות האדם לפ"ע זה דקות המח"ז וכמארז"ל על ר"ח יומא חדא הוה בעית לאכוונה¹⁰⁸ נפל לי' אלקפתא¹⁰⁹ וריש גלותא מאן אעיל קדם מלכא קדים, הגם שבמח"ז זו יש כמה כוונות דאין פי' בגשמיות¹¹⁰ למטה אלא מדרי' זו ומדרי' זו מי נתעלה למעלה קודם, דאדם אחר יכול להתפלל במח"ז זו אך לגבי ר"ח ובניו שבכח תפילתם הי' בכוחם להביא משיחא בלא זמני'¹¹¹ ה"ז ג"כ מח"ז ומזה יובן לכל אדם לפ"ע דקותו כמו"כ המח"ז דאפשר שלגבי' הוא מח"ז לגבי אחר אינו מח"ז וה"ז חולה בדקות. ב' חולה שאין בו סכנה היינו מי שהוא משוקע מכף רגלו ועד ראשו¹¹² ועד בכלל במח"ז של תאוות היתר איך להשיג התאווה וכשישיג אותה איך יתנהג עמה יעשה כך ויעשה כך, וזה רפבהוא חולה ממש אך אין בו סכנה שבקל יכול לדחותם. ג' חולה שיש בו סכנה היינו שמשוקע במח"ז של תאוות איסור דהרהורי עבירה קשים מעבירה¹¹³ ועי"ז נעשה בגדים צואים, ובאמת עי"ז נדחה ממחיצתו של הקב"ה דמה קדירה¹¹⁴ שבישל בהם קדירה לרבו לא ימזוג כוס לרבו¹¹⁵ כ"ש בבגדים צואים דכתי' אין לבוא אל המלך¹¹⁶ בלבוש שק, ש"ק בגימ' ד' מאות¹¹⁷ והוא לבוש גס דעשי'¹¹⁸ ולכה"פ הוא נקי ולכן אין לבוא רק בחצר הפנימי אבל בחצר החיצוני יוכל לכנוס אבל בבגדים הצואים האלו נדחה לגמרי אפי' מחצר החיצוני¹¹⁹, וזהו נשמה שנתת בי טהורה היא¹²⁰, היינו שנקי' מכל סיג ופסולת ואינו דבר נוסף על עצמותו כלל רק חלק הוי'¹²¹ כמו שהוא וע"י המח"ז האלו מטנף הנשמה ומלביש אותה בלבושים צואים וכ"ז אפי' במח"ז של תאוות היתר ומכ"ש במח"ז של תאוות איסור הנה אמרז"ל עבירה מלפפתו¹²² ואין מקום שיכנס הרהור תשובה אבל מח"ז של תאוות היתר רק מלבישים אותה ויש מקום שיכנס הרהור תשובה.

וזהו ויקח מאבני המקום ולא כל אבני המקום דאותיות מח"ז של תאוות איסור צריכים לדחות לגמרי וכמארז"ל כלי חרס שבירתן זהו תקנתן¹²³ וכמו כ"ח כ"ז שראוים קצת למלאכתה אינו בטל מתורת כלי¹²⁴ כמו"כ כאן כ"ז שיש בהם איזה תאווה לא טוב הדבר רק צריכים לדחותם לגמרי, אך מח"ז של תאוות היתר בירור אותם, דהנה היצה"ר בעצם אינו רע¹²⁵ רק כח המתאווה ואפשר שיתאווה אלקות¹²⁶ וזהו ואהבת בכל לבבך בשני יצריך¹²⁷ שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות וצ"ל הלא רפגהיצה"ר הוא מסית ומדיח איך שייך שיהי' לו אהבה לאלקות, וגם צ"ל מה שייך ציווי על אהבה¹²⁸ הרי אהבה היא מדה שבלב ואיך שייך ע"ז ציווי, אך הציווי אינה על האהבה כ"א על ההתבוננות איך דאני הוי' לא שניתי¹²⁹ שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה אתה הוא קודם שנבה"ע¹³⁰ ואתה הוא אחר שנבה"ע דכללות השתל' העולמות הוא רק שם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות, ומצד התבוננות זו יבוא לאהבה לאלקות, והנה היצה"ר בעצם אינו רע רק כח המתאווה ומצד הכח המתאווה אפשר שיתאווה אלקות לכן כשיתבונן בהתבוננות זו גם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות, וזהו ויקח מאבני המקום הם אותיות דתאוות היתר וא' ל' רבים שהם רה"ר טורי דפרודא¹³¹ וישם אותה מצבה ל' יחיד שהוא ביטול, וראי' דאוא"ס אין שורה במקום¹³² ביטל וכ' בסש"ב¹³³ אחד האמת שבו שורה אוא"ס וכ' שם וזוהי מדרי' החכ' א"כ חכ' הוא ביטול שהוא אחד וכ' לפני אחד מה אתה סופר¹³⁴ שבמספר לא יש פחות מאחד וזהו שעשה מאבני רבים אבן אחת, וכמו נפשות ל' רבים שהוא רה"ר טורי דפרודא ונפש ל' יחיד¹³⁵ שהוא ביטל, ויצוק עלי' שמן¹³⁶ הוא בחי' חכ'¹³⁷ והו"ע שמחזיר תלמודו של ע' שנה, על ראשו שהוא הכלי לזה כמו מוח שבראש הוא כלי לשכל כמו"כ הראש הוא כלי להחכ', (ובפ"א¹³⁸ וזהו וישם אות"ה מצבה¹³⁹ אותה ל' נקבה שהוא מקבל להורות שנעשה מקבל להשמן), וזהו אבן בוחן, אבן ישראל, אבן שתי' שממנו הושתה¹⁴⁰ העולם, דהנה אבא יסד ברתא¹⁴¹ שמקור העולמות צ"ל מבחי' חכ' וזהו אבן שתי', וזה תלוי באבן בוחן שנבחנו בו ישראל רפדכשנופל מח"ז והוא מדחה אותם ה"ז בחינה ומזה נעשה אבן ישראל, וכתי' גם את העולם נתן בלבו¹⁴² לפ"ע שמברר בנפשו מברר חלקו בעולם.

וזהו מזבח אדמה כו' וזבחת עליו את עולותיך כו' והוא רוח האדם העולה למעלה¹⁴³ וכמ"ש אדם כי יקריב מכם¹⁴⁴ דאדם בגימ' מ"ה¹⁴⁵ צריך ג"כ הקרבה לבחי' כי לא אדם הוא וזהו עיקר מזבח, אך אם ההכרח שיהי' מזבח אבנים היינו שהוא משוקע במח"ז של תאוות היתר ואיסור, לא תבנה אתהן גזית דאותיות של תאוות איסור צריכים לדחות לגמרי לכן לא תבנה כו' שלא ישאר מאומה, ואותיות של תאוות היתר צריכים שיתעלו כולם ולכן לא תבנה שלא ישאר מאומה, כי חרבך הנפת¹⁴⁶ עלי' הוא חרב אוכלת¹⁴⁷, ותחללי'¹⁴⁸ כמ"ש ולא תחללו את שם קדשי שלא תעשו חלל¹⁴⁹ ומקום ריקן וע"י המח"ז נעשה חלל כו' לכן לא תבנה כו', וזהו מזבח אדמה כו' לא יש שום תנאי שהוא עיקר מזבח, אך אם מזבח אבנים כו' בתנאי לא תבנה כו' דאותיות של תאוות איסור צריכים שישבר לגמרי ואותיות של תאוות היתר צריכים שיתעלה לגמרי ולא ישאר מאומה.

הערות

עמוד ערה

1. מזבח אדמה תעשה לי : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר הו' מהמשך זאת חנוכת המזבח פרקים יד-טז שנדפס לעיל בחלק המאמרים (ושם הפתיחא: ויובן עוד כו' זית רענן). וש"נ.
2. מזבח אדמה. . ואת שלמיך : יתרו כ, כא.
3. ואם מזבח אבנים. . גזית : יתרו שם, כב.
4. שעיקר מזבח הוא מזבח אדמה : ראה גם בסיום הההנחה. אוה"ת יתרו ס"ע א'נ. ולהעיר מזהר לך צה, א.
5. שמן זית שמחזיר תלמודו : ראה הוריות יג, ב (כגי' הע"י).
6. במדרש : ראה שמו"ר רפל"ו בשינויים וכו'.
7. זית רענן : ירמי' יא, טז.
8. גפן ממצרים תסיע : תהלים פ, ט.
9. כבכורה בתאנה : הושע ט, י [בדילוג].
10. זאת קמתך : שה"ש ז, ח.
11. כארז בלבנון ישגה : תהלים צב, יג.
12. שלחיך פרדס רמונים : שה"ש ד, יג.
13. אל גינת אגוז ירדתי : שה"ש ו, יא.
14. ויאנחו בנ"י : שמות ב, כג.
15. בצר לך ומצאוך : ואתחנן ד, ל.
17. אד' למה הרעות : שמות ה, כב.
16. במדרש. . נטלתי ס' בראשית : ראה שמו"ר ספ"ה. לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן ובהערה 290.
18. בפע"ח דנשמות. . דור הפלגה : ראה שם שער חג המצות שכ"א, פ"א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' עג. וש"נ. שמות ח"א ע' כה. וש"נ.
19. בטל טענת משה : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן ובהערה 292.
20. מאת : אולי כתוב: מאחר.
21. ותוכן לבנים תתנו : שמות ה, יח.

עמוד רעו

22. ותהי' להם הלבינה לאבן : [כנצ"ל: ותהי, וכ"ה בפיסקא הבאה] נח יא, ג. ראה גם סה"מ תרכ"ו ע' קיז.
23. מהמשנה דדור הפלגה : סנהדרין פ"י, מ"ג. (פי"א) קז, סע"ב. ראה לקו"ש נח כרך ג הערה 12 ואין מי שיחלוק ע"ז.
24. ואין עומדין בדין : ראה לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן ובהערה 297.
25. דור הפלגה שבנו עיר ומגדל : נח יא, ד. ה.
26. ירושלים והוא עיר אלקינו : תהלים מח, ב ובתרגום ומפרשים שם.
27. ומגדל הוא ציון : ראה לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן על יד הערה 302.
28. ציון. . ירושלים : ראה לקו"ת דברים א, ג.
29. מי יתן מציון ישועת ישראל : תהלים יד, ז.
30. מציון תצא תורה : ישעי' ב, ג.
31. כי שם צוה ה' את הברכה : תהלים קלג, ג.
32. שנער בגימ' כרת : מובא גם באוה"ת כאן ע' ב'תקסז. לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן על יד הערה 303.
33. שנער. . שהוא קליפה נגד הכתר : נסמן לעיל (בחלק המאמרים) בהמשך זאת חנוכת המזבח כאן הערה 304.
34. עפ"י : אוצ"ל: אעפ"י.
35. עיר. . עולם הדיבור : תו"א וארא נו, סע"ב.
36. בס"י שתי אבנים בונות שני בתים : ראה ס"י פ"ד, מי"ב.
37. שלשה : אוצ"ל: ששה.
38. שתי אותיות. . אב בא : מפרשים לס"י שם.
39. והולך : אוצ"ל: ואילך.
40. למשפחותיהם יש בו י' אותיות : יהושע יח, כא. וראה לקמן הנחה ד"ה ישקני מנשיקות פיהו על יד הערה 53 בשם התניא? וראה גם רמב"ם הל' ס"ת פ"ז, ה"ו. טושו"ע יו"ד הל' ס"ת סרע"ג, ס"ד. ולהעיר מפי' הר"א מגרמישא לס"י שם: ”וי"א אותיות שהיא תיבה גדולה שבתורה כמו [אסתר ט, ג] והאחשדרפנים".
41. עשרה מאמרות : אבות רפ"ה. ראה שער היחוד והאמונה פ"א.

עמוד רעז

42. גדול הוי'. . בעיר אלקינו : תהלים מח, ב. ראה (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כמגדל דוד צוארך. וש"נ.
43. מגדול עוז שם הוי' : משלי יח, י.
44. דאימתי הוא גדול : ראה זהר פקודי רלה, א. ויקרא ה, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' פ. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ס"ע ר. וש"נ.
45. דמלכא בלא מטרוניתא : ראה (לעיל בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן על יד הערה 312 שמציין: בזהר פ' ויקרא [ה, א]. ראה גם אחרי סט, א. השמטות לזהר בראשית רנו, סע"א. איכ"ר פ"ה, יט. לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה כמגדל דוד צוארך על יד הערה 39 ואילך.
46. את אלקים ירא : ע"פ קהלת יב, יג.
47. בלעו"ז : ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קלד.
48. אבן. . א' ב"ן : ראה שער היחוה"א פ"ז. תו"ח בא ח"א קטו, ג. וש"נ.
49. ולבינה. . מל' דנוגה : ראה לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן הערה 320.
50. ושפחה כי תירוש גבירתה : ע"פ משלי ל, כג.
51. זקף לבינה : ע"ז מו, א. ראה לקו"ש שמות כרך ו ע' 16 הערה 33.
52. וימררו את חייהם : שמות א, יד.
53. כמ"ש בזהר אבן בוחן : ישעי' כח, טז. שלח קסח, א. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן הערה 326.
54. אבן ישראל : ויחי מט, כד. וראה גם לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פט"ז ובהקיצור שם.
55. ומשם רועה אבן ישראל : ויחי מט, כד [ושם: משם].
56. אבן שתי' : יומא נג, ב. נד, ב. וראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בההמשך שם.

עמוד רעח

57. מעשה אבות סימן לבנים : ראה תו"א וישלח כו, רע"א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' צא. רמב"ן לך יב, ו. לקו"ש תולדות כרך כה ע' 123. וש"נ.
58. ויקח מאבני המקום : ויצא כח, יא.
59. וישם אותה מצבה : ויצא שם, יח.
60. והאבן הזאת : שם כח, כב.
61. דיעקב נטל י"ב אבנים : פדר"א פל"ה. ב"ר פס"ח, יא. זהר ויצא קמז, ב. ויחי רלא, ב. פקודי רכט, ב.
62. נק' אותיות בשם אבנים שהוא דומם : ראה תו"א ויצא כב, א. תו"ח שם קסד, סע"א ואילך.
63. וה"ה : אולי כתוב: ה"ה.
64. חרן. . גרון : ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' פג. וש"נ. תו"ח ויצא קסו, ב ובהערה 28.
65. חרן הוא ניחר גרוני : תהלים סט, ד. ראה תו"א ויצא כא, ג. כב, ב. תו"ח שם קסו, ב ובהערה 30.
66. ואתה מחי'. . קליפות וסט"א : נחמי' ט, ו. ראה גם תו"א וישב כז, א. סה"מ תרל"ח ע' חצר ובהערה 52.
67. ואתה מחי'. . אלא מהוה : ראה שער היחוה"א פ"ב ובמ"מ, הגהות והע"ק שם. הערה בסה"מ תש"ד ע' 20.
68. אותותינו לא ראינו : תהלים עד, ט.
69. לעושה נפלאות. . אין בעה"נ : ראה גם (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה תכון תפלתי ובהערה 97.
70. ויקח מאבני המקום ולא כל אבני : ראה גם תו"א ויצא כב, א.
71. לחכ'. . אוא"ס : ראה תניא פל"ה בהגהה.

עמוד רעט

72. לע"ל כתי' והסרותי : ראה גם שע"ת סג, סע"ב ובהערה 20. ש"א פז, א. אוה"ת שבהערה 74.
73. והסרותי לב האבן מבשרכם : יחזקאל לו, כו [בדילוג].
74. והסרותי לב האבן. . דהיצה"ר : ראה סוכה נב, א. זהר ואתחנן רסז, ב. אוה"ת יחזקאל כרך א ס"ע תיז ואילך.
75. טמטום הלב וטמטום המוח : ראה יומא לט, א. תו"ח שמות ח"א ב, ב. וש"נ. סה"מ תרכ"ו ע' לא. המשך והחרים תרל"א ע' ג.
76. נת"ל : (בחלק המאמרים) בריש ההמשך פ"ב.
77. חולה בגימ' מ"ט : ראה טעמי המצות להאריז"ל ר"פ וירא. לקו"ת להאריז"ל ויחי מח, ב. מאו"א מערכת חולה סל"ה. לקו"ת ברכה צז, ב. המשך וככה תרל"ז ספס"ג.
78. ותחסריהו מעט מאלקים : תהלים ח, ו. ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תלד.
79. מאלקים דבינה : ראה זהר בהקדמה ב, א. תו"ח בראשית ח, ב ובהערה 35.
80. בפ"א : [ בפעם א? אמר כ"ק אדמו"ר מהר"ש] ראה גם לקמן כאן על יד הערה 138 . הנחה ד"ה ישקני מנשיקות פיהו על יד הערה 78 [ושם: בפ"ג].
81. אלקים חיים ומלך עולם : ברכת יוצר. ירמי' י, י.
82. דמ"ט שערים נמסרו למשה : ראה ר"ה כא, ב.
84. ואז : אינו ברור בגוכתי"ק.
א. לעיל הנחה ד"ה זאת חנוכת המזבח על יד הערות 14 30. ד"ה ויהי הענן והחשך על יד הערה 46.
ב. לקמן ע' שכב. ע' שלב-שלג (ג"פ). ע' שמוז-שמח (ג"פ). ע' שנו. ע' שסד-שסח (ז"פ). ע' שעד-שעה (ג"פ). ע' שפז. ע' שצ-שצד (ד"פ). לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואהבת את ה' אלקיך ובהערה 74.

עמוד רפ

83. הסתלקותו. . שער הנו"ן : ראה לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן הערה 350.
85. לעליונים נדמה להם למטה : ראה סוטה יד, רע"א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קפד לקו"ת במדבר יב, א ואילך (בשם המגיד). לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה והוא כחתן על יד הערה 25.
86. דשער למעלה : כנצ"ל: דשער הנו"ן למעלה.
86. דשער הנו"ן הוא המחבר חו"ב : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ספ"ט. המשך תער"ב ח"ב ע' א'ר. לקו"ת במדבר יב, א ואילך.
87. דאיסר. . והיתר. . החיצונים : ראה תניא פ"ז. אגה"ק סכ"ו (קמג, ב).
88. למלאות. . נפשו כי ירעב : ע"פ משלי ו, ל.
89. אבר קטן יש באדם : סנהדרין קז, א.
90. וכמארז"ל אין אדם. . בידו : בסה"מ תש"ג ע' 191: ”מה שאמרו" — וראה בהערה לשם.
91. רווחא לבסומי שכיחא : ראה ערובין פב, ב.
92. ע"י יורד : אוצ"ל: עי"ז יורד ע"י התאוות יורד.
93. עשר מעלות אחורנית : ע"פ מלכים-ב כ, י. יא. ישעי' לח, ח.
94. כל העולם כולו. . לזה : ראה ברכות ו, ב.
95. לצוות. . צוותא וחיבור : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' רצ. אוה"ת מטות ע' א'רנח. לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן על יד הערה 357. סה"מ תרמ"ד ס"ע רעג ואילך.
96. שדי תיכלא בכולו : ראה חולין סד, ב.
97. גייט : אינו ברור בגוכתי"ק ואולי כצ"ל.
98. צדיק אוכל לשובע נפשו : משלי יג, כה. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואמנם יש עוד בחי' חולה ובהערה 13.

עמוד רפא

99. מליא כריסא זיני בישא : ראה ברכות לב, א.
100. בעשותו אחת מכל מצות ה'. . ואשם : ויקרא ד, כז [ושם: בעשותה. . ממצות]. וראה גם שם, יג. כב. ה, יז.
101. מגשם : אינו ברור בגוכתי"ק.
102. עי"ז : אינו ברור בגוכתי"ק ואולי כצ"ל.
103. חיי החיים : יומא עא, א.
104. שאין לך דבר שעומד מפני התשובה : ראה תניא פכ"ה. פיה"מ להרמב"ם אבות פ"ג, מי"א. סה"מ תש"ט ע' 42 (הא') בהערה. לקו"ש בא כרך ו ע' 66 הערה 54.
105. ראב"ד. . שיצאה נשמתו : ע"ז יז, א. ראה סה"מ תרמ"ו ע' יט.
106. במקום שבעלי תשובה עומדים : ראה ברכות לד, ב. לקו"ש נצבים כרך יד ע' 361 וע' 363. תו"ח שמות ח"א מא, א. וש"נ. סה"מ מלוקט ד' ס"ע יח.
107. דמאן דמשכי לי' בחילי יתיר : ראה זהר ח"ש קכט, ב. אגה"ת פ"ח. מאמרי אדה"א בראשית ע' קעב. וש"נ. תו"ח שמות ח"א לז, א. וש"נ.
108. ר"ח יומא חדא הוה בעית לאכוונא : ראה ירושלמי ברכות פ"ב, סה"ד.
109. אלקפתא : ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן ובהערה 370.
110. דאין פי' בגשמיות : ראה אוה"ת ואתחנן ע' קנה. פלח הרמון ויקרא ע' קיט ואילך.
111. להביא משיחא בלא זמני' : ב"מ פה, ב.
112. מכף רגלו ועד ראשו : ע"פ ישעי' א, ו.

עמוד רפב

113. דהרהורי עבירה קשים מעבירה : ראה יומא כט, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קיד. וש"נ. נ"ך ע' פח. וש"נ. שע"ת ד, ד ובהערה 29.
114. קדרה : אוצ"ל: בגדים.
115. בגדים שבישל. . כוס לרבו : שבת קיד, רע"א.
116. אין לבוא אל המלך : אסתר ד, ב [בדילוג].
117. ש"ק בגימ' ד' מאות : ראה שער רוח הקדש כונת שק. מבוא שערים ש"ג ח"ב פ"ט. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' פה (נו"א). ע' פג (נו"ש). תו"א וישלח כד, ג. תו"ח שם קפג, ריש ע"ב.
118. לבוש גס דעשי' : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרנב ואילך (נו"א). ס"ע תרנד ואילך (נו"ש).
119. ולכן אין לבוא. . החיצוני' : ראה מ"ש לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן.
120. נשמה. . טהורה היא : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). וראה גם לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 193.
121. חלק הוי' : האזינו לב, ט. ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי פ"ד ד"ה וככל. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואהבת את ה' אלקיך הא' ד"ה וככל.
122. עבירה מלפפתו : סוטה ג, ב.
123. כלי חרס שבירתן זהו תקנתן : ראה כלים פ"ב, מ"א.
124. כ"ח. . מתורת כלי : ראה רמב"ם הל' כלים רפי"ט.
125. היצה"ר בעצם אינו רע : ראה גם לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואהבת את ה' אלקיך הא' על יד הערה 54. לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המבח פ"ב.
126. כח המתאוה. . אלקות : ראה לקו"ת חוקת נו, סע"ג ואילך. סה"מ תרל"ח ע' קסג. וש"נ.
127. ואהבת בכל לבבך בשני יצריך : ואתחנן ו, ה [בדילוג] ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שסג ואילך. שערי אורה ו, א הערה 9. לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פט"ז.

עמוד רפג

128. ציווי על אהבה : ראה גם סהמ"צ להצ"צ ע' קצט ובציונים והערות לשם ע' 404. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשלז. סה"מ תרכ"ו ע' צד. תרכ"ז ע' עד. תר"ל ע' קמט. המשך והחרים תרל"א ע' סו. סה"מ תרל"ח ס"ע רנו. תרמ"ו ע' תיב. תרנ"ז ס"ע קיח ואילך. לעיל ע' סח. לקמן ח"ב ע' תשטז. סה"מ תרמ"א ד"ה הקבצו ושמעו פ"ב. וש"נ.
129. דאני הוי' לא שניתי : מלאכי ג, ו.
130. אתה הוא קודם שנבה"ע : ראה תפלת השחר. של"ה ג, ב. מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' שלו.
131. רה"ר טורי דפרודא : ראה תניא ספל"ג ובמ"מ הגהות והערות קצרות לשם. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' רצו דברים ח"ב ע' תעט ובהנסמן בהנ"ל. לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו רפמ"ט.
132. שורה במקום : אוצ"ל: שורה אלא במקום.
133. בסש"ב : ראה שם פל"ה בהגהה.
134. לפני אחד מה אתה סופר : ראה ס"י פ"א, מ"ז.
135. נפשות. . ונפש ל' יחיד : וישלח לו, ו. ויגש מו, כו וברש"י שם. ויק"ר פ"ד, ו. שע"ת עג, ד ובהערה 87.
136. ויצוק עלי' שמן : ויצא כח, יח [ושם: ויצוק שמן על ראשה].
137. שמן. . חכ' : ראה זהר יתרו פז, ב תרומה קמז, ב ובהגהת הרח"ו שם. מאורי אור מערכת שמן אות מח וביאיר נתיב שם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקמה. וש"נ. תו"א מקץ מ, ד. סה"מ תרל"ח ע' כג. וש"נ. לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ט. וש"נ.
138. ובפ"א : ראה לעיל הערה 80.
139. וישם אות"ה מצבה : ויצא כח, יב. וראה גם לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן על יד הערה 393.
140. הושתה : ראה לעיל על יד הערה 56: הושתת.
141. אבא יסד ברתא : ראה זהר רע"מ פינחס רנו, ב. רמח, א. רנח, א. אגה"ק ס"ה. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שפ הערה ד"ה מצירופי. קונטרסים ס"ע תקמז ואילך. תו"ח שמות ח"א יב, א.

עמוד רפד

142. גם את העולם נתן בלבו : קהלת ג, יא [ושם: בלבם]. ראה לקמן הנחה ד"ה ר' אבהו פתח והמה כאדם על יד הערה 74. לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה אני לדודי הב' על יד הערה 65. ד"ה אריב"ל הנהו ך"ו הודו על יד הערה 72. לקו"ת במדבר ה, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תקעט. ע' תרמ. אוה"ת בלק ע' תתקמ.
143. רוח האדם העולה למעלה : ראה קהלת ג, כא.
144. אדם כי יקריב מכם : ויקרא א, ב.
145. דאדם בגימ' מ"ה : ראה ע"ח שער התיקון ש"י, פ"ג. לקו"ת ושער הפסוקים להאריז"ל בראשית ג, כ. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקסז ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח בראשית ט, א הערה 14.
146. כי חרבך הנפת : המשך הכתוב ואם מזבח אבנים.
147. חרב אוכלת : ע"פ האזינו לב, מב.
148. ותחללי' : ע"פ סיום הכתוב ואם מזבח אבנים.
149. ולא תחללו את שם קדשי. . חלל : נסמן לעיל (בחלק המאמרים) בהמשך זאת חנוכת המזבח ספט"ז הערה 410.

מצוטט בעמוד אחד

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1

תרמ"א ‹ מאמרים ‹ קדש ישראל לה' ‹ טו סה"מ תר"ם ח"א ע' רעט