תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"א מאמרים

[גן נעול] והנה כו' גן נעול

רשימת העמודים (8) מצוטט ב־16 עמודים חיפוש חדש

קלז[גן נעול] והנה כו' גן נעול

בס"ד פ' שמיני

(יא) והנה ³¹⁷ בת"ז תיקון י"ט דל"ז³¹⁹ פי' גן נעול ע"ד מ"ש שער החצר הפנימית הפונה קדים סגור יהי'³²⁰ כו', ושזה"ע מ"ם סתומה כי היא אות ב' וע"י ו' נעשית מ"ם סתומה כו' ע"ש, והיינו כי בגן עדן נא' גן בעדן מקדם³²¹, א"כ הו"ע חצר הפנימית הפונה קדים, ולכן גן נעול ע"ד יהי' סגור כו', והנה ענין בחי' הסגירה זהו כמו בחי' המסך שבין אצי' לבריאה³²² ושרשו³²³ מהכתר³¹⁸, כי הנה כדי שיומשך אור האצי' בבריאה זהו ע"י הפרסא המפסקת בין האצי' לבריאה, משא"כ אם לא הי' הפרסא לא הי' אפשר כלל שיהי' התחברות האצי' בבריאה, וכמו בעולם התהו לא הי' כלל התחברות וגילוי אצי' בבריאה, וכדי שיהי' התחברות זו זהו ע"י הפרסא וכענין ויבא משה בתוך הענן³²⁵, שהענן הי' לבוש שע"י לבוש זה הי' ביכולת משה לבוא בהר ולהיות ניזון מזיו השכינה, וכענין המשל שבו וע"י אפשר להשיג השכל, והגם שהמשל מעלים עליו, שמי שאין דעתו וחכמתו יפה לא יבין כלל, הנה סיבת העלם השכל בלבוש המשל זהו סיבה שעכ"פ מי שדעתו ושכלו יפה ישיג הנמשל ע"י אמצעית המשל, משא"כ בלא המשל א"א שישיגו גם מי ששכלו ודעתו³²⁶ יפה, א"כ ההעלם של המשל הוא סיבת הגילוי כו', ובאמת שרש פרסא נמשך ממקום גבוה³²⁴, והוא מבחי' ת"ת דאימא שנעשה כתר לז"א³²⁸, אשר בחי' כתר הוא יחידה³²⁹ שהוא בחי' מקיף, והמקיף דיחידה הוא מקיף הראש והרגל קלחבהשוואה א' כמ"ש בע"ח שער העקודים פ"ה בהג"ה ממה"ק, שלכן נק' יחידה כו', ולכן כמו שמקיף על חב"ד דז"א מלמעלה עד"מ כך הוא מקיף ג"כ מתחת רגליו מלמטה ולכן ממנו נמשך ג"כ הפרגוד והמסך שבין אצי' לבריאה, וכמ"ש בע"ח שמ"א שהמסך הוא החשמל שנמשך מבחי' בינה³³⁰ ומבואר בהרמ"ז ס"פ יתרו בדף ע"ח שסוד החשמל הוא בת"ת בין דאימא בין דז"א, נמצא שהמסך הנ"ל נמשך מת"ת דאימא, אלא שמ"מ מבואר שם בע"ח פ"א³³¹ דהמסך הוא החיצוני' דת"ת דאימא, ואמנם היחידה והמקיף דז"א הוא עצמיות דת"ת דאימא, ומ"מ המקיף עצמו הוא הגורם להיות בחי' מסך הנ"ל³²⁷, ונמצא שהפרסא שרשה מהכתר.

ועוי"ל פי' יהי' סגור התענוג נעלם בתוך השכל והמדות בימי המעשה, וביום השבת יפתח³³³ ויתגלה ונהר יוצא מעדן כו', והפרסא ז"ע עד³³⁴ הגל³³² והוא בחי' המסך המפסיק בין הקדושה לסט"א בחי' חשמ"ל ושרשו מהמסך המפסיק בין אצי' לבריאה, שע"י מסך זה לא יוכלו הקליפות להתקרב לקדושת האצי' שהוא אור התומ"צ, וענין הגל הזה בעבודה הוא משארז"ל רשעים נדמה להם כחוט השערה וצדיקים נדמה להם כהר³³⁶, ועמך כולם צדיקים³³⁷ פי' שכל איסור קטן נדמה להם כהר ומסך מבדיל בינו לבין קונו, וזה בא ונמשך מבחי' יראת חטא, וענין יראת חטא הוא יראה הכלולה באהבה שמצד עוצם האהבה מתיירא מן החטא שלא ינתק חבל האהבה כו', ולכן נדמה לו כהר <16>

ומסך מבדיל ונק' הר הגלעד³³⁸ שהיא מחיצה המפסקת כו', או הר הוא אהבה³³⁹ וחסד דקדושה שמזה נמשך יראת חטא להיות גל עד ומחיצה מפסקת בינו ליצה"ר, וממילא כשישים אל לבו כל הנ"ל שהוא בחי' הר ומחיצה מפסקת אפי' עבירה קלה שבקלים³⁴⁰ ממילא לא ישאר ח"ו^* קלטבעניניו בלי כוונת הלב³⁴¹ המשכת אלקות בזה הדבר, ושרש ענין גלעד הוא אבנים כשהבית נופל ונעשה חורבה נק' גל, כמ"כ אבנים הם אותיות³⁴² וכשהצירופי אותיות הם בדברים בטלים נעשה ג"כ חורבה ולכן זהו הר ומסך מבדיל כו'³³⁵.

קיצור. בת"ז פי' גן נעול ע"ד סגור יהי', וענין הסגירה זהו ע"ד הפרסא שבין אצי' לבי"ע, ושרשו מהכתר, ת"ת דאימא, אלא שהוא מהחיצוני', או³⁴³ י"ל סגור יהי' העלם התענוג בשכל, והפרסא זהו כענין הפרסא שבין הקדושה לסט"א, ובעבודה ז"ע לצדיקים נדמה להם כהר, הר הגלעד, דב"ט.

(יב) ולפ"ז ³⁴⁴ ענין גן נעול זהו ע"י שס"ה ל"ת³⁴⁵ לשמרה³⁴⁶ כו', כי ל"ת נמשכים מהכתר י"ה³⁴⁷ ומשם הפרסא כו', כי ענין ל"ת להרחיק הרע שלא יקרב זר, א"כ ז"ע³⁴⁸ המסך לפי פי' השני, וכן נעל שלא יהיו הקוצים עוקצים לרגל, ולכן לפעמים איתא מ"ע בז"א ול"ת במל'³⁴⁹ ולפעמים ל"ת באו"א³⁵⁰, אלא כי ל"ת במל' המסך חשמל ושרשו למעלה מז"א והיינו מאו"א, ובכס"מ דקי"ו³⁵¹ וז"ל ולהיות³⁵² כי המחשבה הוא³⁵³ באבא³⁵⁴ לכן מצות ל"ת שאין בהם קום ועשה³⁵⁵ זולתי סור מרע במחשבה בלבד הם תלוים בשם י"ה באו"א, האמנם זו"נ שהם עולם המעשה מששת ימי בראשית הנק' ששת ימי המעשה³⁵⁶ לכן תלוי בהם מ"ע, ואעפ"כ כו' ונמנע ולא עשאה כו' עכ"ל. ובמאו"א אלף סעי' קע"ג אבי"ע הם הד' עולמות נק' מחשבה רצון קול דבור כי המחשבה מתפשטת באברים וא"צ לדבור וכן האצי' איהו וגרמוהי חד³⁵⁷ עכ"ל. וביאור הענין דכתי'³⁵⁸ כי לא מחשבותי מחשבותיכם³⁵⁹ ומבואר במ"א³⁶⁰ שאינו מובן לפי פשוטו כי מילתא דפשיטא היא שאין ערוך קממחשבתינו המלובשת בגוף לגבי מחשבתו של הקב"ה שאין לו דמות הגוף³⁶¹ ולא גוף ח"ו, והענין הוא כי הנה באדם הרהור דהיינו מחשבה לא עביד מידי³⁶², כי הנה המחשבה נק' נהר³⁶³ והיינו דכמו³⁶⁴ הנהר שנובע מן מקורו והולך בתמידות לא ינוח ולא יעמוד, כך המחשבה היא נובעת בתמידות ממקורה מהשכל ולא תנוח אפי' רגע שתמיד תשוטט מחשבת האדם באיזהו דבר, ואעפ"כ לא תפעול שום פעולה מורגשת ולא תעשה רושם כלל כמו הדבור והמעשה, כמו עד"מ כאשר ידמה אדם במחשבתו להוות ולעשות איזה מציאות שיהי' הנה מחשבתו <17>

לא תפעול, ואף אם ידמה ויצייר בשכלו צורת המציאות אשר ברצונו להוות עכ"ז הי' כלא הי' עד יפעול ויצא לפועל ע"י כח המעשה דוקא או ע"י הדבור שמצוה לאחרים לעשות, ונמצא המחשבה אין לה כח לפעול ולעשות כמו הדבור והמעשה שעיקר הפעולה הוא ע"י המעשה דוקא או הדבור עכ"פ שמצוה לאחרים, וזהו דהרהור לא עביד מידי שהמחשבה היא בחי' אין לגבי הדבור והמעשה שהם היש, ואינו כן במחשבתו ית' שהמח' דוקא היא תפעול והיא³⁶⁵ היש כי כאשר עלה במחשבתו ורצונו להוות ולהאציל האצילות הנה אז נאצל ונתהוה ממש ע"י מחשבה זו כו' וכמ"ש כ"ז בפרד"ס שער הצחצחות פ"ג³⁶⁶, ואדרבה שם נהפוך הוא שהתהוות המציאות שע"י מחשבה הוא הרבה גבוה במעלה ומדריגה מהמציאות שנתהווה ע"י הדבור, וכידוע מענין צופה ומביט³⁶⁷ עד סוף כל הדורות במחשבה א', ששם הוא למעלה מבחי' גדר וזמן, וכמ"ש בזהר שבמחשבה אחת נבראו כל העולמות³⁶⁸ אבי"ע, וגם תחה"מ ואלף השביעי, וכל העליות הכל נכלל במחשבה זו שממנה התהוותם, אך כשבא השפע בבחי' הדבור הוא שנתצמצם האור בבחי' מיעוט אחר מיעוט ובבחי' ההתחלקות עד ששם נעשה ונתהוה בחי' זמן להיות שנים וחדשים וימים כו' וכמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ז שהתהוות הזמן הוא רק מבחי' מל' שהוא דבור העליון, אבל בחי' המדות עליונות שלמעלה מהדיבור כתי' כי אלף שנים בעיניך³⁶⁹ כיום אתמול, שכולל אלף שנים ביום א' עד שבמחשבה עילאה הוא למעלה מהזמן כנ"ל שהרי צופה ומביט עד סוף כל הדורות במח' וסקירה אחת, נמצא מובן מזה שלמעלה עיקר בחי' ההתהוות הוא מבחי' המחשבה דוקא עד שגם כל מציאות כשעלה במח' ונתהוה שם עי"ז, הנה יש בו חיות ואור יותר הרבה מכמו שהוא מהותו ומציאותו³⁷⁰ כשנמשך אח"כ למטה ע"י הדבור קמאכו' להתהוות בבי"ע, שהרי מה שנמשך ונתהוה ע"י הדבור ירד ונמשך תחת הזמן ממש, משא"כ מה שהוא בבחי' מחשבה הוא למעלה מזה כו', וזהו כי לא מחשבותי מחשבותיכם שבאדם גשמי נראה מחשבתו נחשבת לאין שלא יומשך ממנה שום התהוות מחמת דקותה, ומה שהולך ומתעבה לבחי' הדבור ומעשה נחשב יותר ליש שמהם יומשך התהוות דבר, אבל מדת הקב"ה אינו כן שהוא ית' הסוכ"ע הוא היש ואין בלתו, ומה שהולך ומתפשט יותר בבחי' עולמות עליונים ותחתוני' הוא נחשב יותר לאין כי הכל בטל נגדו וכולא קמי' כלא חשיב³⁷¹ לכן כמ"כ בענין מחשבה ודבור שלו ית' הם הארות והתפשטות אלקותו ית'³⁷² הנה המח' הוא בחי' יש ועז"נ להנחיל אוהבי יש³⁷³ וממנה עיקר ההתהוות עד שהדבור נחשב לבחי' אין וכלא חשיב לגבי מחשבה זו כו'.

קיצור. גן נעול מל"ת, ותלוי' במח', וכתי' כי לא מחשבותי מחשבותיכם שבאדם לא יתהווה מהמח' מאומה, ולמעלה עיקר ההתהוות הוא מבחי' המח' כו'.

(יג) וע' ³⁷⁴ בד"ה למנצח על השמינית בענין מחשבה שלמעלה מהרצון³⁷⁵, והנה מח' עילאה שולטת <18>

על הכל, ולכן ע"י קיום מצות ל"ת שהמחשבה שולטת על המעשה שנמנע ואינו עושה ממשיך מח' עילאה הנ"ל בחי' כי לא מחשבותי כו', וזהו שרש הפרסא המפסיק, וזהו גן נעול שמה שהוא נעול זהו ע"י קיום מל"ת³⁷⁶ ואבדיל אתכם³⁷⁷ כו', ע"ד רקיע המבדיל בין מים למים כו' וע"ד ויבדל בין האור ובין החשך³⁷⁸, וזהו שער החצר כו' סגור יהי' ששת ימי המעשה פי' האור של הל"ת בחי' י"ה אינו מתגלה בימי המעשה שהם בחי' ו"ה, וביום השבת יפתח כי אז עליות זו"נ במקום או"א, א"כ אזי ו"ה הם במדריגת י"ה, וע"ד מ"ש בביאור והי' מספר פ"ד³⁷⁹, שז"ע והי' מספר כו' אשר לא יספר³⁸⁰, ושז"ע ביום ההוא יהיה³⁸¹ שבחי' ו"ה תהי' במדרגת י"ה, ובחי' זו מאיר בשבת כי אז מקבל העולם חיות מהמחשבה ולא מהדיבור, וע' בד"ה למנצח על השמינית³⁸² קמבובד"ה שובה ישראל³⁸³, וע' בר"ח שעה"ק פ"א קדושת המחשבה שהוא שרש לכל הקדושות והיא אחרית לכולם, ובפ"ד פי' כי המח' ז"ע נשמה והוא בריאה שבתוכה אצי', ובכללות העולמות אצי' ובריאה היינו חו"ב י"ה, וזה מתבאר מענין מל"ת שגבוהים ממ"ע והם תלוים במחשבה, כמ"כ המח' שרש לכל הקדושות כו'.

נמצא ענין גן נעול שלמעלה שנמשך ע"י שלמטה כנס"י הוא גן נעול שנפרד ונבדל ממנה להיות יניקת החיצונים וזהו ע"י וגלחה את ראשה³⁸⁴ מותרי מוחין ועשתה את צפרני' מותרי המדות כו', ויש אתכפי' ואתהפכא כו', אך הכח הזה בנשמות שיהי' גן נעול זהו ע"י גן סדרים דאורייתא וכמ"ש במד"ר הנ"ל כל הימים שאני עמהם אינם נוטלים שם רע, במצרים כו' שנא' גן נעול, ופי' וענין שם רע כי הנה שם הוא ב"ן רפ"ח³⁸⁵ וגלות מצרים הי' בכדי לברר ש' ב"ן היינו להעלות רפ"ח ניצוצין³⁸⁶, ופי' שאינם נוטלים שם רע שלא נשקעו בשה"נ³⁸⁷, כ"א אדרבה בררו רפ"ח ניצוצין וכנודע שבמצרים העלו ר"ב ניצוצין³⁸⁸ וזהו וגם ערב ר"ב עלה אתם³⁸⁹, וכ"ז ע"י היותם גן נעול, וז"ע מ"ם סתומה שהוא ב' עם ו' שהוא"ו שהוא תורה³⁹⁰ קול יעקב³⁹¹ עושה הב' להיות נעול מאמר סתום³⁹² וכמ"ש בר"ח שם ספ"ד שקניית האדם טהרה וקדושה הוא ע"י עסק התורה.

והנה ע"י שהוא בבחי' גן נעול עי"ז הוא בחי' אחותי כלה, כי הנה ענין אחותי הוא לשון איחוי וחיבור מלשון איחוי אלכסנדרית שבגמ'³⁹⁴ שהוא מל' חיבור קמגשמחבר שני דברים להיות לאחדים כגוף אחד ממש, וכך הוא עד"מ ענין האהבה הטבעית שבנפשות ממקור חוצבן שהם חלק אלק' ממש³⁹⁵ ומיוחדי' בתכלית היחוד באוא"ס ממש, ע"כ גם למטה אחר שנבראו מאין ליש וירדו מטה להתלבש בגוף ונפש החיונית זאת היא מדת הצדיקים מצד נפש האלקית אשר בקרבם חשקם ותשוקתם להתכלל באור ה' ולהבטל במציאות אליו ית' בכלות הנפש ממש מעומקא דלבא וכל ימיהם תמיד הם בביטול הנ"ל מחמת טבע נפשותם שנעשה להם טבע ואין צריכים שום התבוננות והכנה לעורר את האהבה³⁹³, וזהו ע"ד תרין ריעין דלא מתפרשין, והוא עד"מ כאהבת אח ואחות שהאהבה ביניהם קבוע ונטוע מעצמה בטבע בתולדותם בלי שום התעוררות כלל, וע' בת"א בד"ה רני ושמחי בת³⁹⁶ בענין עד שקראה אחותי כו', <19>

ובחי' כלה כלתה נפשי אינו שייך רק כשהוא מרחוק ע"ד צמאה לך נפשי³⁹⁷ כו' בארץ ציה כו', אמנם שתהי' אחותי וגם בחי' כלה, היינו ע"ד לאתבא צדיקייא בתיובתא³⁹⁸, כי גם אצי' נק' עשייה³⁹⁹ לגבי אוא"ס ב"ה וכתר עליון כו' אע"ג כו' אוכם הוא⁴⁰⁰.

וזהו וגם אמנה אחותי⁴⁰¹ בת אבי כו' ותהי לי לאשה כו', כי באמת כל⁴⁰² העולמות עליונים מריש כל דרגין כו' הם בחי' מדבר ושממון ובחי' דומם ממש שאין בהם חיות כלל לגבי הקב"ה כי אתה עשית את השמים ושמי השמים⁴⁰³ ואתה מחי' את כולם שהוא הוא ית' חיות כל העולמות ואין עוד מלבדו ואפס זולתו, והיו כלא היו, וכמ"ש אשר שם שמות בארץ⁴⁰⁵ א"ת שמות אלא ש מות⁴⁰⁶ שכל העולמות עליונים הם ג"כ בחי' שמות מפני שהם מקבלים מבחי' שמות בלבד בחי' שם והארה, בי"ה הוי' צור⁴⁰⁷ עולמים⁴⁰⁴, ולזאת תכלה אליו נפש כל חי לדבקה בו ית' חיי החיים⁴⁰⁸ ב"ה וכמ"ש לאהבה את ה' כי הוא חייך⁴⁰⁹ פי' שאין חייך אלא הוא וכדכתי' קמדראו עתה כי אני אני הוא⁴¹⁰ אלא שמקרא זה על העתיד נא' שאז יראו, משא"כ עכשיו הוא בבחי' הצמאון כמ"ש צמאה נפשי לאלקי' לאל⁴¹¹ חי מתי אבוא ואראה כו' ועי"ז גם בחי' אחותי נעשית כלה, וכ"ז הוא ע"י שהוא בחי' גן נעול כו'.

קיצור. זה⁴¹² שהוא גן נעול, סור מרע וקדושת המח' הוא ע"י גן סדרים דאורייתא כי מם סתומה הוא ב' וא"ו אשר⁴¹³ ו' שהוא תורה עושה הב' להיות מאמר סתום, ועי"ז שהוא גן נעול נעשית אחותי כלה כו'.

הערות

עמוד קלז

317. והנה : מכאן מתחיל מאמר הג' מהמשך מצה זו (הכולל פרקים יא-יג). לפי"א — ראה אוה"ת שה"ש כאן ע' תלג פ"ה (בשינויים). לקו"ת שה"ש מט, ד נא, א לו, ג (בשינויים — צויין אליו באוה"ת שם). לפי"ב — ראה אוה"ת שה"ש כאן ע' תלג פ"ה (בשינויים). לקו"ת שה"ש יז, ג ואילך (בשינויים — צויין אליו באוה"ת שם). לפי"ג — ראה אוה"ת שה"ש כאן ע' תלג ואילך (בשינויים). לקו"ת בהר לט, סע"ג ואילך (בשינויים — צויין אליו באוה"ת כאן ע' תלד). לקו"ת במדבר ב, ג (בשינויים — צויין אליו באוה"ת שה"ש שם). הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפסה לקמן (בחלק הנחותיו) ושם הפתיחה: גן נעול אחותי כלה.
319. בת"ז. . דל"ז : דפוס אמשטרדם תקכ"ח (לז, ד). לפנינו לח, א. ראה שם בשינוי.
320. סגור יהי' : ביחזקאל, אוה"ת ות"ז: יהי' סגור — וכ"ה בסמוך בפנים. אבל באוה"ת כאן בסוף העמוד (הובא לקמן פי"ג) כבפנים. וכן (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן.
321. גן בעדן מקדם : בראשית ב, ח.
322. המסך שבין אצי' לבריאה : ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"ד. פי"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא. וש"נ.
323. המסך. . ושרשו מהכתר : ראה בסמוך בפנים.
318. והנה בת"ז. . ושרשו מהכתר : אוה"ת שה"ש כאן ע' תלג רפ"ה (בשינויים).
325. ויבא משה בתוך הענן : משפטים כד, יח. ראה גם אגה"ק סכ"ט (קמט, א). תו"א ח"ש טז, א. סה"מ תרל"ח ע' רמח. וש"נ.
326. ששכלו ודעתו : בהמשך הנדפס: שדעתו ושכלו.
324. כי הנה. . ממקום גבוה : ראה לקו"ת שה"ש מט, ד.
328. ת"ת דאימא שנעשה כתר לז"א : ראה ע"ח שער מוחין דצלם שכ"ג, רפ"ה ורפ"ז. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתעג. וש"נ.
329. כתר הוא יחידה : ראה ע"ח המובא בסמוך בפנים. מאו"א מערכת יחיד סל"ט. (בנוסף ללקו"ת כאן) סה"מ תרל"ח ע' רמט ובהנסמן בריש המאמר שם.
. ויש להוסיף הנחה זו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.

עמוד קלח

330. בע"ח שמ"א שהמסך. . בינה : בדפוס שקלאב תק"ס. ולפנינו שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פי"ג. ראה גם תו"א לך יב, ג. הגהות לד"ה פתח אלי' תרנ"ח פ"ה ס"ע סח ואילך.
331. בע"ח פ"א : ראה הערה שלפנ"ז. בלקו"ת כאן: בע"ח פ"א ואל תטעה לומר כי זהו האור המקיף כו' ע"ש.
327. והוא מבחי'. . הנ"ל : ראה לקו"ת שה"ש נא, א.
333. וביום השבת יפתח : המשך הכתוב שער החצר הפנימית (יחזקאל מו, א).
334. עד הגל : ויצא לא, נב.
332. ועוי"ל. . ז"ע עד הגל : ראה אוה"ת שה"ש כאן ע' תלג.
336. רשעים. . וצדיקים נדמה להם כהר : סוכה נב, א (בהיפך הסדר — וכ"ה בלקו"ת כאן). ראה גם לקו"ת אמור לב, א.
337. ועמך כולם צדיקים : ישעי' ס, כא.
338. הר הגלעד : לשון הכתוב ויצא לא, כא.
339. הר הוא אהבה : ראה גם לעיל המשך זאת חנוכת המזבח פי"ב ובהערה 240.
340. שבקלים : בלקו"ת ובהמשך הנדפס: שבקלות.
*. נכתב בשולי היריעה : ענין אינה נוטלת שם רעא י"ל שפרעה נק' שם קראו שם, והוא ב"ן ורפ"חב וז"ע שם רע, אבל ע"י שהי' עם ישראל במצרי' אינה נוטלת שם רע כ"א בירור רפ"ח וכנודע שביררו במצרים ר"ב ניצוצותג, וזהו ע"י שהי' עמהם כו'.כ4 גג ט ראה לקמן פי"ג פיסקא נמצא. וש"נ. נסמן להלן שם הערה 385. נסמן להלן שם הערה 388.

עמוד קלט

341. הלב : כ"ה גם בלקו"ת. ובהמשך הנדפס ליתא.
342. אבנים הם אותיות : ראה ס"י פ"ד, מי"ב. לעיל מאמר ד"ה כמגדל דוד צוארך ובהערה 45.
335. עד הגל. . כו' : ראה לקו"ת שה"ש לו, ג.
343. או : בהמשך הנדפס: אלא. וכנראה צ"ל כבפנים.
344. ולפ"ז. . עכ"ל : ראה אוה"ת שה"ש כאן ע' תלג פ"ה.
345. שס"ה ל"ת : מכות כג, סע"ב.
346. לשמרה : נסמן לקמן הערה 1783.
347. ל"ת. . י"ה : בהמשך הנדפס: ו"ה. באוה"ת שה"ש כאן כבפנים. ראה גם לקמן רפ"מ ובהערה 1239.
348. ז"ע : באוה"ת שה"ש כאן: זהו עצמו.
349. מ"ע בז"א ול"ת במל' : ראה זהר מקץ קצט, ב.
350. ל"ת באו"א : ראה הקדמה לטעמי המצות לקו"ת (להאריז"ל ס"פ בראשית). תו"א שמות נב, ג ואילך. לקו"ת פקודי ג, ב ו, ב ואילך.
351. ובכס"מ דקי"ו : באוה"ת שה"ש כאן דקי"ד — בדפוס אמשטרדם תקכ"ט באות ר. בדפוס צילום ירושלים ת"ז תס"ט קמט, ב ”אות ק".
352. ולהיות : בכס"מ ובאוה"ת: להיות.
353. הוא : בכס"מ: היא.
354. באבא : שם: באבא כנודע.
355. ועשה : בכס"מ ובאוה"ת: עשה.
356. הנק' ששת ימי המעשה : באוה"ת: (הנק' ששת ימי המעשה). וזה הוספת הצ"צ ובכס"מ ליתא.
357. איהו וגרמוהי חד : ראה ת"ז בהקדמה ג, ב.
358. דכתי'. . זו כו' : ראה לקו"ת שה"ש יז, ג ואילך (פ"א).
359. כי לא מחשבותי מחשבותיכם : ישעי' נה, ח.
360. ומבואר במ"א : ראה גם לקו"ת ר"ה נה, א. מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' קפג ואילך. (נביאים ע' רלב).

עמוד קמ

361. שאין לו דמות הגוף : ע"פ פיוט יגדל. ראה גם לעיל מאמר ד"ה נעשה אדם ובהערה 31.
362. הרהור. . לא עביד מידי : זהר אמור קה, א.
363. מחשבה. . נהר : ראה תו"א נח ט, ב. לקו"ת צו יז, סע"א. שה"א צ, א ובהערה 10.
364. דכמו : בהמשך הנדפס: דבחי'. בלקו"ת כבפנים. וכנראה שבהמשך הנדפס ישנו כעין סימן על תיבה זו, ואולי לא יצא התיקון בהצילום וצ"ל כבפנים?
365. והיא : בהמשך הנדפס: והוא. בלקו"ת כבפנים.
366. בפרד"ס שער הצחצחות פ"ג : הובא גם בלקו"ת ר"ה נה, א. סהמ"צ להצ"צ ע' נח. ע' קעח.
367. צופה ומביט : ראה ברכת זכרונות. ר"ה יח, א. סהמ"צ להצ"צ ע' פב. תו"ח שמות ח"א מח, ב. וש"נ.
368. במחשבה אחת נבראו כל העולמות : ראה זהר שמות כ, א. שם תוספות רעו, סע"ב. סידור שער התפלה יח, סע"ד. סהמ"צ להצ"צ ע' קעח ואילך. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תלג. וש"נ.
369. כי אלף שנים בעיניך : תהלים צ, ד.
370. מהותו ומציאותו : בהמשך הנדפס: מציאותו ומהותו. בלקו"ת כבפנים.

עמוד קמא

371. וכולא קמי' כלא חשיב : ראה זהר בהקדמה יא, ב. ראשית חכמה שער היראה ש"א, פ"ז [ז, רע"א]. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שמא. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנג.
372. ית' : בהמשך הנדפס ליתא.
373. להנחיל אוהבי יש : משלי ח, כא.
374. וע' : לפרק זה ראה אוה"ת שה"ש כאן ע' תלג ואילך (בשינויים). לקו"ת בהר לט, סע"א ואילך (בשינויים — צויין אליו באוה"ת כאן ע' תלד). לקו"ת במדבר ב, ג (בשינויים — צויין אליו באוה"ת שה"ש שם).
375. בד"ה למנצח על השמינית בענין מחשבה שלמעלה מהרצון : ראה לקו"ת תזריע כ, ד (פ"ב). כב, א (פ"ג).
376. גן נעול. . קיום מל"ת : ראה סה"מ מלוקט ד' ע' רלז ובהערה 6.
377. ואבדיל אתכם : קדושים כ, כו. תניא פמ"ו (סו, א).
378. רקיע המבדיל. . למים. . ויבדל. . ובין החשך : בראשית א, ו. שם א, ד [בדילוג].
379. בביאור והי' מספר פ"ד : לקו"ת במדבר ז, ג ואילך.
380. והי' מספר. . לא יספר : הושע ב, א.
381. ביום ההוא יהי' : זכרי' יד, ט ובלקו"ת מהאריז"ל שם. ראה הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' קנב. סה"מ תרכ"ט ע' קכג. וש"נ.
382. בשבת. . מהמחשבה. . בד"ה למנצח על השמינית : ראה לקו"ת תזריע כ, ד. כא, ג.

עמוד קמב

383. בשבת. . מהמחשבה. . ובד"ה שובה ישראל : ראה לקו"ת שבת שובה סו, ג. סה"מ תרכ"ז ע' רסה. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי ס"כ שוה"ג ב. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה יפה שעה הג' על יד הערה 65. (בחלק ההנחות) שם על יד הערה 68. וראה ג"כ סה"מ תקס"ב ח"א ע' רמו.
384. וגלחה את ראשה : תצא כא, יב. ראה לקו"ת תצא לו, ג. לז, ב.
385. שם הוא ב"ן רפ"ח : פע"ח שער הק"ש ש"ח, פ"ט.
386. רפ"ח ניצוצין : ראה ע"ח שער רפ"ח שי"ח, פ"ב. לקו"ש וישב כרך טו ע' 524 (אג"ק שלו ח"ב ע' כא). וש"נ. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קעד. וש"נ.
387. שלא נשקעו בשה"נ : ראה זהר חדש יתרו לא, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רסב. וש"נ. שה"א יג, ב ובהערה 23. תו"ח לך צא, ד ובהערה 48. שמות ח"א מא, ד ובהערה 210.
388. שבמצרים העלו ר"ב ניצוצין : ראה כנפי יונה ח"ג סנ"ו. תו"א בא ס, ג. תו"ח בא ח"א קטו, סע"ב. וש"נ. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ר' אבהו פתח והמה כאדם על יד הערה 131.
389. וגם ערב ר"ב עלה אתם : בא יב, לח.
390. שהוא"ו שהוא תורה : ראה גם זהר רע"מ תצא רעח, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ס"ע קס ואילך . ש"א נא, ב ובהערה 33.
391. תורה קול יעקב : תולדות כז, כב. ראה ב"ר פס"ה, כ. זהר בראשית נ, ב.
392. מאמר סתום : שבת קד, א. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' קפד. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' ריג. וש"נ. תו"ח שמות ח"א יב, ב ובהערה 543.
394. איחוי אלכסנדרית שבגמ' : מוע"ק כו, ריש ע"ב.
א. בתכריך כת"י שפתיחתו היא ”שערי שעיעי שערי רכיכין" (הדרוש הראשון שנרשם במפתח הכת"י הוא ”הבא לטהר"), ושם פח, ב נרשם בסוף ”דרושי תקס"ג" מאמר זה בקיצור, בכותרת : ”מכתבי ב"ה [ בן הרב] מהר"מ" [ מורינו הרב ר' משה].

עמוד קמג

395. חלק אלק' ממש : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. סידור ר' יעקב קאפיל בהקדמת הכותב ע' ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' שעג. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נא, ד. וש"נ. סה"ש תש"נ ע' 381.
393. מלשון. . האהבה : ראה לקו"ת בהר לט, סע"ג ואילך (בשינויים — צויין אליו באוה"ת שה"ש כאן ע' תלד).
396. בת"א בד"ה רני ושמחי בת : מקץ לו, ד.
397. צמאה לך נפשי : תהלים סג, ב.
398. לאתבא צדיקייא בתיובתא : ראה זהר רע"מ בהעלותך קנג, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רפא. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מא, ב. וש"נ.
399. אצי' נק' עשייה : ראה גם תו"א בראשית ג, א.
400. וכתר עליון. . אוכם הוא : ראה ת"ז ת"ע קלה, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתיא. וש"נ. המשך והחרים תרל"א ע' סט. סה"מ תרל"ד ע' רמז. המשך תער"ב ח"א ע' כא.
401. וגם אמנה אחותי : וירא כ, יב.
402. כל. . כו' : לקו"ת במדבר ב, ג (בשינויים — צויין אליו באוה"ת שה"ש כאן ע' תלד).
403. אתה עשית. . השמים : בלקו"ת כאן ניתוסף כו' — נחמי' ט, ו.
405. אשר שם שמות בארץ : תהלים מו, ט.
406. א"ת שמות אלא שמות : ברכות ז, ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשצב. וש"נ. נ"ך ע' תעב.
407. בי"ה הוי' צור עולמים : ישעי' כו, ד.
404. וכמ"ש. . עולמים : באוה"ת שה"ש כאן: ועמ"ש. . ובענין א"ת שמות אלא שמות — ראה לקו"ת בהר מא, ד.
408. חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
409. לאהבה את ה' כי הוא חייך : נצבים ל, כ [בדילוג].

עמוד קמד

410. ראו עתה. . אני הוא : האזינו לב, לט.
411. צמאה נפשי לאלקי' : תהלים מב, ג.
412. זה : בהמשך הנדפס: מטושטש. באוה"ת כאן כבפנים.
413. אשר : בהמשך הנדפס: ליתא. באוה"ת כאן כבפנים.

מצוטט ב־16 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 16

תרמ"א ‹ מאמרים ‹ הקבצו ושמעו בנ"י ‹ יא סה"מ תר"ם ח"א ע' קמב
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ והי' אור הלבנה ‹ לד סה"מ תר"ם ח"א ע' קלט
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ועבדתם את הוי' אלקיכם ‹ פ סה"מ תר"ם ח"א ע' קמב
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ במשנה וכו' ר' נהוראי ‹ צו סה"מ תר"ם ח"א ס"ע קמא
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ומעתה כו' הוקבעו המועדים ‹ רכג סה"מ תר"ם ח"א ע' קמב
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ וידבר כו' קדושים תהיו ‹ ער סה"מ תר"ם ח"א ע' קמב
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ כתר יתנו לך ‹ רפט סה"מ תר"ם ח"א ע' קמב
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ כי תבואו וכו' ושבתה ‹ רצד סה"מ תר"ם ח"א ע' קלט
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ כל אשר חפץ ה' ‹ שז סה"מ תר"ם ח"א ע' קלט
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ בעשרה מאמרות נברא העולם ‹ שיד סה"מ תר"ם ח"א ע' קלט
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ הקבצו ושמעו ‹ שפו סה"מ תר"ם ח"א ע' קמב
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ את חג המצות תשמור ‹ תפט סה"מ תר"ם ח"א ע' קמב
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ כתר יתנו לך ‹ תקיד סה"מ תר"ם ח"א ע' קמב
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ ‹ תקיז סה"מ תר"ם ח"א ע' קלט
תרמ"א ‹ הנחות ‹ שלש רגלים תחג לי ‹ תקלט סה"מ תר"ם ח"א ע' קמב
תרמ"א ‹ הנחות ‹ שלש רגלים תחג לי ‹ תקמז סה"מ תר"ם ח"א ע' קלט