תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"א מאמרים

ועוי"ל פי' למען יזמרך

רשימת העמודים (7) מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

קלועוי"ל פי' למען יזמרך

[שמיני ש"פ²³⁰]

(ח-יו"ד)

שמיני ש"פ

(ח) ועוי"ל פי' למען יזמרך כבוד כו' בהיפך מפי' הראשון שמאין נמצא בישראל בחי' זו שיוכלו לעלות ממטה למעלה להיות לעולם אודך הוא קלאע"י יזמרך כבוד אותיות התורה ולא ידום מתעלות למקורן ושרשן כנ"ל²³¹ לכן יוכלו גם ישראל להיות לעולם אודך ולעלות בעילוי אחר עילוי מעלה מעלה דהא בהא תליא²³⁰ כו', ועד"ז יובן איך ע"י שירה הזאת אמרו משה ובנ"י ג"כ שירה כו', וביאור הענין דכתי' התהללו בשם קדשו²³² דלכאו' אינו מובן לשון התהללו שהוא לשון נפעל דמשמע שבהם נמשך בחי' תהלה, והרי²³³ אדרבה הם מהללים את ה' והל"ל הללו את שם קדשו ומהו לשון התהללו. אך הענין יובן עפמ"ש אד' שפתי תפתח²³⁴ ופי יגיד תהלתיך, וביאור פסוק זה יובן עד"מ הנה כשאדם מתפלל ברוב העתים צריך ליגיעה רבה בהתבוננות עד שיפעול בלב, ולפעמים א"צ ליגיעה כלל רק מיד שתעלה במחשבתו אחדות ה' וגדולתו תמשך הלב מאליה בהתפעלות מבלי שידע מי הוא המושכה בעבותות אה"ר וכפלא יחשב בעיניו מהיכן באה לו הכוונה ברעותא דלבא מאליו וממילא כו'. אך הענין הוא, דכתי'²³⁵ למען יזמרך כבוד ולא ידום, וכתי' אלקי' אל דמי לך²³⁶, ופי' בזהר דקאי על בחי' מל' שמזמרת תמיד נהורא תתאה קארי תדיר²³⁷ לנהורא עילאה ולא שכיך כו', וזהו ואני תפלה אני הוא בחי' מל'²³⁸ הוא בחי' תפלה כו', ובחי' מל' כלולה מע"ס חב"ד ומדות ודבור, ובחי' הדבור ממנו נמשכו עשרה מאמרות המלובשים בעולמות ע"י חילופי' ותמורות וחילופי' דחילופי' ותמורות דתמורות כמ"ש בסש"ב ח"ב בשער היחוד והאמונה בסופו, ובפרט בנשמות ומלאכים כו' שמקבלים שלא ע"י העלם כ"כ²³⁹ כו' כמ"ש במ"א, והנה כשיש גילוי אוא"ס בתהלה זו של מדת המל' היינו כשהגילוי בחב"ד ומדות עד שגם בבחי' הדבור שבמל' כמ"ש למען יזמרך כבוד, אל דמי לך כו', הנה עד"מ באדם התחתון כשמתפלל ברעותא דלבא וגילוי תשוקת הלב שאז הדבורים יוצאים מעומקא דלבא ורשפי אש ודבר היוצא מן הלב נכנס ללב השומע²⁴⁰ עד שגם הוא מתפעל ג"כ מזה משא"כ אם הדבור בקרירות כו', וכמ"כ יובן למעלה בענין ואני תפלה דבחי' מל' שהוא בחי' חב"ד ומדות שבמל' עד גם בחי' הדבור שהוא בחי' האותיות כח הפועל שבנפעלים נשמות ומלאכים מאירים בבחי' גילוי אלקות דברים היוצאים מן הלב כו', עד שמאיר בחי' זו גם בנשמות שלמטה שנמשכים מאליהן להתפעל ולהתלהב לבו²⁴¹ קלבלה' בלי יגיעה וזהו בחי' אהוי"ר הנמשכים מלמעלה בחי' עבודת מתנה אתן²⁴² כו', משא"כ לפעמים כשאין נמשך בחי' דבור העליון בבחי' גילוי למטה כמ"ש נאלמתי דומי'²⁴³, כרחל לפני <12>

גוזזי' נאלמה²⁴⁴, וגם מחמת גשמיות וחומריות האדם שאין לו כלי לקבל גילוי זה, והיינו כי כדי לקבל דו"ר הבאים מלמעלה הוא ע"י שמעורר תחלה אהוי"ר בנפשו, וז"ע אד' שפתי תפתח, בחי' שם אד' שהוא בחי' מל'²⁴⁵ הוא הפותח שפתי האדם המתפלל, ופי יגיד תהלתיך לשון יגיד הוא המשכה²⁴⁶ כמשל המושך מים מגבוה לנמוך שהמים הולכים מאליהם, כמ"כ התהלה והשבח שהנשמה משבחת אינה מצד השגת הנשמה עצמה שהיא המשיכה דבר מה רק התהלה היא תהלתך העצמי' ממדת מל' ופי אינה אלא המגיד וממשיך לבד, והיינו שהפה שבאדם הוא כלי להשראת דבור העליון כו', וז"ע התהללו בשם קדשו לשון נפעל ולא נא' הללו דהיינו כשיש בחי' גילוי מלמעלה אז אומר לנשמות ומלאכים עליונים שתהלתם ושבחם בהשגות²⁴⁷ אלקות שלהם באלקים חיים שאין התהלה שלהם שיאמר הללו רק שנמשך להם בחי' תהלה זו מלמעלה ופיהם יגיד תהלתו ית' הנמשך בהם מלמעלה, ולכן אמרו פסוק התהללו כשהביאו את הארון לירושלים²⁴⁸ שאז ע"י גילוי אלקות שבארון שהוא בחי' נורא תהלות²⁴⁹ נורא אותיות ארון כמ"ש בס' ה"מ²⁵⁰ סי' ע"ז, עי"ז נמשך בהם גילוי בחי' תהלה להיות התהללו כו'.

קיצור. שהעלי' בנש"י זהו ע"י אותיות התורה, וכמ"ש התהללו בשם קדשו שהל"ל הללו אלא ע"י שנמשך גילוי אלקות בבחי' המל' להיות בבחי'²⁵¹ תהלה עי"ז נמשך גם בנשמות להיות התהללו לשון נפעל כו'.

(ט) ובזהר בראשית דל"ט ע"ב פי' ע"פ הנצנים נראו בארץ²⁵³ עת הזמיר הגיע דהא כדין משבח ומהדר כד"א למען יזמרך כבוד, ופי' כדין היינו כשמתגלים בו ו"ק דז"א שזהו הנצנים נראו בארץ, ובמאו"א אות נו"ן סעיף ך"ה קלגנצנים נו"ה²⁵⁴ דז"א הנמשכים מצד הבינה ארץ החיים, ובפרד"ס²⁵⁵ ערך נצנים²⁵⁶ שהם חג"ת כשהם בחו"ב²⁵⁷ כו', וא"כ פי' נראו בארץ היינו כשהמל' מקבלת ממדות דאו"א עצמן²⁵², ויש לפרש זה בשני דרכים, הא' ע"פ מ"ש אתהלך לפני הוי' בארצות החיים²⁵⁹ שיש שני בחי' ארצות שהם בחי' כלים להשראות²⁶⁰ בחי' חיים העליונים, וכמו חיים ל' רבים כן ארצות לשון רבים²⁵⁸, והענין יובן ע"פ הקדמה למה דוקא נש"י שנק' בנים למקום²⁶¹ גזר עליהם ד"ג²⁶² להיות בארץ לא להם, ובמצרים עבדו וענו אותם ד' מאות²⁶⁴ שנה²⁶³ ועיקר ג' מצרים הי' רד"ו שנה²⁶⁵, ועבודת פרך הי' פ"ו שנים²⁶⁶ אשר לא עשה כן לכל גוי²⁶⁷, ומדוע לישראל עם קרובו²⁶⁸ גזרה חכמתו כן דוקא, אלא שבודאי יש בזה יתרון המעלה, וצ"ל מהו, אך הענין הוא דכל התורה כולה נדרשת בזלעו"ז, שכמו שהי' פרעה וג' שרי פרעה²⁶⁹ בלעו"ז כן יש כל²⁷² בחי' אלו בקדושה, ובכדי שירשו נש"י את כל בחי' אלו²⁷³ בקדושה²⁷⁰ עי"ז הוכרח להיות גלות מצרים בכדי לברר כל בחי' אלו בכדי שלא יהי' מקום²⁷⁴ לבע"ד לחלוק מדוע יגיע לנש"י כ"ז, וכמו במ"ת שהשיב משה גם למלאכים למצרים ירדתם²⁷⁵ כו', וגם שיגיע כ"ז ע"י העבודה שלא כמו נהמא דכסופא²⁷⁶. וביאור הענין דכתיב קלדובקשתם²⁷⁷ משם את ה' אלקיך ומצאת²⁷⁸ משם דוקא, וכמ"ש קראו שם פרעה²⁷⁹ מלך מצרים, ובעבודה בנפש האדם <13>

מצרים הוא בחי' המצרים וגבולים וג' שרי פרעה הם קנה ושט ורידין²⁷¹ שהם במיצר הגרון המונע ומעכב לבוא מבחי' המוח ללב, והיינו הגם שמבין מעט לפי ערכו בגדולת ה' עכ"ז אינו יכול להוליד מהתבוננות זו אהוי"ר בהתגלות לבו, והיינו מפני המיצר הגרון המונע ומעכב מבלי יבא ללב כלל, אך ע"ז נא' ובקשתם משם דהיינו כשיתבונן על ההיפוך מדרכי ה' איך שהוא רחוק בתכלית הריחוק מה' עושהו, כמו עוברי רצונו, וכמו טענת מדה"ד אלו עובדי כו' ואלו עובדי²⁸⁰ כו', וכאשר יתבונן מאין נשפע להם שפע וחיות להיות בהם קיום וחיות הנה הוא מרצונו ית' שרצונו ית' הוא המחי' אותם כמ"ש ואתה מחי' את כולם²⁸¹, אך ע"ז אמרו כמה ארך אפים לפניו²⁸², שמבחי' ארך אפים נמשך ומשתלשל ממדריגות עליונות דרך נפילה להחיותם אף שהם עוברי רצונו, וכשיתבונן אם לעוברי רצונו כך²⁸³ לעושי רצונו עאכו"כ שיושפע בחי' רצון העליון שהוא למעלה מעלה מגדר עלמין שלא בבחי' ירידת והשתלשלות המדרגות בבחי' חכ' ומדות אלא בבחי' פנימי' נקודת הלב שהוא בחי' תשובה עילאה שקדמה לעולם²⁸⁴, וזהו כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך²⁸⁵ דהיינו שיהפך לבו מן הקצה אל הקצה ואתהפכא חשוכא לנהורא²⁸⁶ ע"י בחי' רעו"ד²⁸⁷ זו למאוס בחיי עוה"ז ותענוגים²⁸⁸ ולמשוך לבו ונפשו לדבקה בו ית', ונודע כי תשו"ע ורעו"ד²⁹⁰ הוא בבחי' הבינה²⁸⁹, וזהו אתהלך לפני ה' בארצות החיים שנש"י בעצם שרשם מבחי' המל' כנס"י דלעילא בחי' ארץ תתאה, וע"י העבודה ע"י ההתבוננות משם דוקא באים לבחי' תשו"ע ורעו"ד שהוא בחי' ארץ עילאה שיאיר אור האהוי"ר ג"כ מבחי' ארץ עילאה, וז"ע הנצנים נראו בארץ שבארץ תתאה נראה בחי' מדות עליונות שהוא בחי' אהוי"ר, אלא שבזהר קלהאומר בכלל שנראו נו"ה כו', והרי אות על בחי' יצ"מ שיצאו ממיצר הגרון, ואומרו על נו"ה לפי שהם בחי' ההשפעה שבמדות וגם שלא כאו"א יכול לבוא לגילוי בחי' אהוי"ר, כ"א בבחי' נצח או הודאה כו', והמאו"א מפרש יותר ואומר שנו"ה דז"א זהו נמשכי' מהבינה ארץ החיים וכנ"ל שבא ע"י בחי' רעו"ד כו', והפרד"ס מבאר עוד יותר ואינו חושב הפעולה כ"א הפועל ואומר שזהו חג"ת שכשהם בחו"ב שז"ע ארץ החיים ארץ הוא בחי' בינה²⁹¹ ארץ עילאה וחיים הוא בחי' חכ' כמ"ש והחכ' תחי'²⁹², ולפי שחו"ב הם תרדל"מ²⁹³ לכן אמר כשהם בחו"ב, וגם י"ל כי רעו"ד ז"ע שעה"נ דבינה שמחבר חו"ב²⁹⁴, וע' בעה"מ שער שעשועי המלך בעצמותו²⁹⁵, שמפרש נתיב לא ידעו עיט²⁹⁶ זהו שעה"נ דבינה שמשה לא השיגו בחייו, וזהו הא"ב דא"ל ב"ם²⁹⁷ שהוא תוך הרל"א שערים²⁹⁸, ונתיב בגימט' ב"פ רל"א²⁹⁹, והיינו רל"א שערים פנים ואחור, וא"כ זהו מאותיות שברשימו היותר נעלים ע"ש בעה"מ, אשר ע"י אותיות אלו מתגלה מבחי' אוא"ס בחי' התוס' אור מלפני הצמצום בבחי' היותר נעלה כו'.

<14>

קיצור. הנצנים נו"ה נראו במל' שנק' ארץ, והיינו שהמל' מקבלת ממדות דאו"א, ויתפרש ע"ד ארצות החיים שזהו דוקא ע"י משם עי"ז בא לרעו"ד שהיא בינה, ושיווי ג' פי' שבזהר ובמאו"א ובפרד"ס, וזהו ענין נתיב לא ידעו עיט כמ"ש בעה"מ שער שעה"מ.

(יו"ד) והדרך הב' יובן עפמ"ש שער³⁰⁰ החצר הפנימית³⁰¹ הפונה קדים סגור יהי' ששת ימי המעשה כו' וביום החדש יפתח שיום החדש אינו מכלל ששת ימי המעשה להיות סגור בו שער הפונה קדים, והענין יובן עד"מ מבשרי אחזה³⁰² קלושהדבור הוא מקבל מב' בחי' שלפעמים מקבל מבחי' המדות שלפי שאוהב הדבר ההיא מדבר בו, או להיפך מפני שכועס כו', ולפעמים הדבור מקבל מבחי' ההשגה והבנה שמדבר מה שמשכיל בשכלו ומבין ברוח בינתו, כך עד"מ יובן למשכיל למעלה שהגם שלא מחשבותי מחשבותיכם³⁰³, אעפ"כ נא' למעלה לשון דבור, ובחי' דבר ה'³⁰⁴ הוא בחי' עלמא דאתגלי' והוא מקור בחי' כנס"י, ולפעמים אשר כנס"י מקבלת בחי' זו מבחי' המדות דהיינו בחי' אהבה מוסתרת בכל ששת ימי החול אחר התפלה להיות סומ"ר ועש"ט בקש שלום³⁰⁵ מחמת אהבה הטבעית המוסתרת בלב כל אדם, ופי' בקש שלום להיות התקשרות שני הפכים שכל מה שלמעלה מעלה הוא אין וכל מה שלמטה מטה הוא בחי' יש, משא"כ בראש חדש היא מקבלת מבחי' השכל והבנה שאז הוא שעת הכושר למעלה להמשיך לו השגה והבנה בהתחדשות מעשה בראשית מאין ליש ולהיות האהבה בבחי' ביטול וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך³⁰⁶ דברי ממש, ובחי' זו נק' שער החצר הפנימית הפונה קדים היינו מקדם למע"ב, כי מע"ב היינו בחי' החכ' כמו שמתלבשת במדות³⁰⁷, משא"כ בר"ח מקבל הדבור מבחי' החכ' עצמה, ואינו דומה בחי' החכ'³⁰⁸ המלובשת במדות שהיא³⁰⁹ בתוכם בהעלם לבחי' גילוי החכמה עצמה שהיא רמה ונשגבה למעלה מעלה כמ"ש מזה במ"א בד"ה באתי לגני³¹⁰, והו"ע מחדש חדשים מקור ההתחדשות וכנס"י מתעלה בבחי' זו שביום החדש יפתח כמו ביום השבת שהוא בחי' מוחין דאבא³¹¹ כנודע, ועפ"ז יובן ענין הנצנים נראו בארץ שהארץ מקבלת מבחי' חכ', והיינו מבחי' המדות כמ"ש באו"א, כמ"ש הפרד"ס, ובמאו"א כולל דבר זה בתיבת אה"ח³¹² כנ"ל³¹³, ושניהם ע"פ הזהר³¹⁴ שכדין משבח ומהדר שצ"ל שבחי' שמתגלי' ו"ק דז"א אינו בכל העתים שמקבלת מז"א אלא מבחי' ו"ק דז"א כו'³¹⁵ כמו שהם באו"א כו'.

קיצור. שיש ב' בחי' במל' לפעמים מקבלת מהמדות ולפעמים מחו"ב עצמם, כמו בר"ח שהשער הפונה קדים יפתח בו, ועד"ז הו"ע הנצנים נראו בארץ כו', ועפ"ז יובן <15>

איך שע"י קרי"ס נתעורר למעלה בחי' שירה הזאת עי"ז נעשה להיות ישיר משה ובנ"י כו'³¹⁶

הערות

עמוד קל

230. שמיני ש"פ : הוספת המו"ל ע"פ בוך 224 שיג, ב. ראה לעיל הערה 165.

עמוד קלא

231. כנ"ל : פ"ו.
230. בהיפך מפי'. . תליא : לשון אוה"ת שה"ש תל, ב ואילך (בהוספות).
232. התהללו בשם קדשו : (תהלים קה, ג). דהי"א טז, י (ראה לקמן הערה 248). מכאן לשון לקו"ת שה"ש ב, ג (בשינויים והוספות — צויין אליו באוה"ת הנ"ל). אוה"ת נצבים כרך ו ע' ב'תכא. ראה מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' קלט. אוה"ת סידור ס"ע יד ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' מז. תרל"ה ח"א ע' קפד.
233. והרי : בהמשך הנדפס: והלא. בלקו"ת כבפנים.
234. אד' שפתי תפתח : תהלים נא, יז.
235. דכתי' : בהמשך הנדפס: דהנה כתי'. בלקו"ת כבפנים.
236. אלקי' אל דמי לך : תהלים פג, ב.
237. נהורא תתאה קארי תדיר : ראה זהר היכלות פקודי רנו, ב. תרומה קמ, רע"א. וישלח קעח, ב. לך עז, ב. פו, ב.
238. ואני תפלה. . מל' : תהלים קט, ד. ראה זהר תזריע מט, ב. פע"ח שער התפלה בתחלתו. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תקצב. סה"מ תרכ"ז ע' עב.
239. בנשמות ומלאכים. . העלם כ"כ : ראה גם לקו"ת שה"ש כאן ב, ג.
240. ודבר היוצא. . ללב השומע : ספר הישר לר"ת שי"ג. הובא בשל"ה שער האותיות אות כ (סט, א). שירת ישראל לר' משה בן עזרא (ירושלים תשכ"ז ע' קנו).
241. לבו : בהמשך הנדפס: לבן. בלקו"ת כבפנים.

עמוד קלב

242. עבודת מתנה אתן : קרח יח, ז.
243. נאלמתי דומי' : תהלים לט, ג.
244. כרחל לפני גוזזי' נאלמה : ישעי' נג, ז [ושם: וכרחל. ראה גם לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה עטרת תפארת על יד הערה 102. תו"ח ויצא קסו, ג הערה 53].
245. שם אד'. . מל' : ראה זהר ויקרא יא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' קצז. וש"נ. תו"ח נח סד, ג הערה 44.
246. יגיד הוא המשכה : ראה גם בנוסף ללקו"ת שה"ש כאן (ב, ג). מא, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שט. וש"נ. וראה גם סה"מ תרל"ח ע' קעו. וש"נ.
247. אינה. . היא. . ופי. . בהשגות : בהמשך הנדפס: אינו. . הוא. . ופי'. . בהשגת. בלקו"ת (כ"ז) כבפנים.
248. התהללו כשהביאו את הארון לירושלים : ראה דהי"א טו, א. ג. כט. טז, א.
249. נורא תהלות : בשלח טו, יא.
250. נורא אותיות ארון כמ"ש בס' ה"מ [ הדרך מלך]: הועתק גם (עם הגהות מכ"ק אדמו"ר הצ"צ) באוה"ת יהל אור תהלים ע' קכ (לג, א). ראה גם ע"ח שער מיעוט הירח של"ו, פ"ג.
251. בבחי' : בהמשך הנדפס ליתא.
253. הנצנים נראו בארץ : שה"ש ב, יב.

עמוד קלג

254. נו"ה : במאו"א (נעתק לשונו באוה"ת כאן): ”נק' ה"ן". ופי' הצ"צ: וענין ה"ן דז"א היינו נו"ה דז"א.
255. ובפרד"ס : כ"ה בכ"מ — ראה סה"מ תרל"ח ע' קט הערה 293.
256. ובפרד"ס ערך נצנים : שעה"כ שכ"ג, פי"ד.
257. כשהם בחו"ב : בפרדס: בתחלת עלייתם במחשבה.
252. ובזהר. . עצמן : לשון אוה"ת שה"ש ח"ב ע' תלא בשינויים.
259. אתהלך לפני ה' בארצות החיים : תהלים קטז, ט. ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה גדולה מילה על יד הערה 20. ובח"ב ד"ה ויאמר כו לך לך על יד הערה 107.
260. להשראות : בהמשך הנדפס ובתו"א: להשראת.
258. אתהלך. . רבים : לשון התו"א וישב כו, ג (בשינויים). ראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' קפג.
261. נש"י שנק' בנים למקום : פ' ראה יד, א. שמות ד, כב.
262. ד"ג : דוקא גלות.
264. ובמצרים עבדו וענו אותם ד' מאות שנה : כ"ה גם בהמשך הנדפס.
263. בארץ לא להם. . מאות שנה : ע"פ לך טו, יג. וראה גם רש"י שם שה"ש ב, יב ושבהערה 265. ראה גם מאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' ז ואילך ובהנסמן שם.
265. ועיקר ג' מצרים הי' רד"ו שנה : ראה תנחומא מקץ ח. במדב"ר פי"ג, כ. רש"י מקץ מב, ב לך שם בא יב, מ מגילה ט, א.
266. ועבודת פרך הי' פ"ו שנים : ראה תנחומא — באבער — בא ז. מאמרי אדה"א בראשית ע' רעט. וש"נ. ראה גם דרושי חתונה הנ"ל ע' ט.
267. לא עשה כן לכל גוי : תהלים קמז, כ.
268. לישראל עם קרובו : ע"פ תהלים קמח, יד.
269. וג' שרי פרעה : וישב לז, לו. מ, א ואילך.
272. כל : בהמשך הנדפס ליתא.
273. ובכדי. . אלו בקדושה : בהמשך הנדפס ליתא. ואולי נשמט מפני תיבות הדומות: בקדושה. . בקדושה.
270. וג' שרי פרעה. . בקדושה : ראה גם תו"ח מקץ ריב, ג ואילך. רכח, ג ואילך. לעיל מאמר ד"ה כמגדל דוד צוארך על יד הערה 52 ואילך. וש"נ.
274. מקום : ניתוסף בפנים ע"פ המשך הנדפס.
275. במ"ת. . למצרים ירדתם : שבת פח, סע"ב.
276. נהמא דכסופא : ראה ירושלמי ערלה פ"א, ה"ג הובא בלקו"ת צו ז, רע"ד. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקצה. וש"נ.

עמוד קלד

277. ובקשתם. . בו ית' : לשון תו"א וישב כז, א בהוספות ובשינויים.
278. ובקשתם משם. . ומצאת : ואתחנן ד, כט.
279. קראו שם פרעה : ירמי' מו, יז. ראה גם לקו"ת חוקת נו, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרעו.
271. וג' שרי פרעה. . קנה ושט ורידין : ראה תו"א ויחי קב, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' פא. מאמרי אדה"א בראשית ע' תעא ואילך. סה"מ תרל"ד ע' קסד ואילך. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי על יד הערה 667. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה שובה ישראל הא' על יד הערה 150.
280. אלו עובדי כו' ואלו עובדי : ראה זהר תרומה קע, ב. יל"ר בשלח יד, כח. סה"מ תרל"ב ח"א ע' רפז ואילך.
281. ואתה מחי' את כולם : נחמי' ט, ו. ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה מזבח אדמה ובהערה 66.
282. כמה ארך אפים לפניו : אבות פ"ה, מ"ב. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קמו. תו"ח בשלח ח"א קלד, ד ואילך.
283. אם לעוברי רצונו כך : ראה מכות בסופה. לקו"ת בהעלותך לג, ד. שלח מז, א.
284. תשובה. . שקדמה לעולם : פסחים נד, א. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקצז. וש"נ. שע"ת ג, א.
285. כי תדרשנו. . נפשך : המשך הכתוב ובקשתם משם — ואתחנן ד, כט.
286. ואתהפכא חשוכא לנהורא : ראה זהר בהקדמה ד, א. סה"מ תרכ"ט ע' פח ואילך. וש"נ. מאמר ד"ה זאת חוקת התורה ש"פ פרה תשכ"ו.
287. רעו"ד : זהר וירא ק, א.
288. ותענוגים : בהמשך הנדפס: ותענוגיו. ובתו"א כבפנים.
290. ורעו"ד. . הבינה : ראה תניא פל"ט. לקו"ת שה"ש נא, ג.
289. תשו"ע. . בבחי' הבינה : ראה אגה"ת פ"ח ופ"ט ובליקוט פירושים לשם.

עמוד קלה

291. ארץ. . בינה : ראה לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ויאמר כו' לך לך על יד הערה 82 ואילך. וש"נ. תו"ח וישב רג, ד ובהנסמן במ"מ לשם. אוה"ת אוה"ת לך כרך ד ע' 1450 ואילך. בלק ע' תתקמד. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד ס"ע ג ואילך. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה גדולה מילה.
292. והחכ' תחי' : קהלת ז, יב [ושם: החכמה — ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי על יד הערה 149. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה יונתי בחגוי הסלע על יד הערה 88. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה שובה ישראל הב' על יד הערה 96. לקו"ת פ' ראה כה, א. שה"ש טו, ד הובא לקמן פכ"ח. פרק ג"ל. מאמרי אדה"ז תק"ע ע' קכז. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ש. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' נג. וש"נ].
293. שחו"ב הם תרדל"מ : ראה זהר בשלח נו, א. ויקרא ד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו. וש"נ. תו"ח בראשית כא, ב ובהערה 8.
294. שעה"נ דבינה שמחבר חו"ב : ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה מזבח אדמה על יד הערה 86. לקו"ת במדבר יב, א ואילך. אמרי בינה שער הק"ש פ"ס. סה"מ תרמ"ז ע' צא. המשך תער"ב ח"ב ע' א'ר.
295. בעה"מ שער שעשועי המלך בעצמותו : פ"ד ופנ"ב.
296. נתיב לא ידעו עיט : איוב כח, ז.
297. הא"ב דא"ל ב"ם : שבת קד, סע"א.
298. הרל"א שערים : ראה ס"י פ"ב, מ"ד-ה ובמפרשיו. פי' הראב"ד שם [מב, ד]. פרדס שער הצרוף ש"ל, פ"ה. עמה"מ שם פ"ה,
299. ונתיב בגימט' ב"פ רל"א : עמה"מ שבהערה 295. מאו"א מערכת נתיב אות מב.
300. שער. . השבת : לשון לקו"ת ברכה צז, ב ואילך (בשינויים — צויין אליו באוה"ת שה"ש ע' תלא).
301. שער החצר הפנימית : יחזקאל מו, א.
302. מבשרי אחזה : איוב יט, כו.

עמוד קלו

303. שלא מחשבותי מחשבותיכם : ישעי' נה, ח.
304. ובחי' דבר ה' : בהמשך הנדפס: ובחי' דבור. בלקו"ת: ודבר הוי'. עיי"ש.
305. סומ"ר. . שלום : תהלים לד, טו.
306. ודברי אשר שמתי בפיך : ישעי' נט, כא. ראה לקו"ת במדבר ז, ג. תו"א יתרו סז, ב (צויין בלקו"ת כאן).
307. כי מע"ב. . החכ'. . במדות : בלקו"ת כאן: כמש"ל [צו, ד] בפי' ימי בראשית.
308. החכ' : בהמשך הנדפס: החו"ב. בלקו"ת כאן כבפנים.
309. שהיא : בהמשך הנדפס: שהוא. בלקו"ת כבפנים.
310. כמ"ש בד"ה באתי לגני : לקו"ת שה"ש לב, א.
311. השבת. . מוחין דאבא : ראה (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואתה תצוה הערה 84.
312. אה"ח : ארץ החיים.
313. כנ"ל : בפרק שלפנ"ז.
314. הזהר : לעיל רפ"ט.
315. כו' : בהמשך הנדפס ליתא.
316. ועפ"ז יובן. . כו' : כ"ז לא נמצא בפנים. ראה לעיל רפ"ח.

מצוטט בעמוד אחד

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1

תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ובירך את לחמך ‹ פג סה"מ תר"ם ח"א ע' קלה