שיחה ג

הערות

עמוד 285

1. 1. כה, ו.
2. 2. סנהדרין פב, א. תנחומא פרשתנו כ־כא. במדב"ר פ"כ, כד־כה. תיב"ע ופרש"י עה"פ.
3. 3. בפרשתנו מדובר ע"ד מדינית, במשנה (סנה' שם) הל' ארמית – ואולי יש כאן שינויים ע"י מבקר המלכות. וראה רמב"ם הל' איס"ב רפי"ב ב' גירסות. ובפרש"י סנה' פא, ב: ארמית בת עובד כוכבים.
4. 4. סנהדרין פב, א ד"ה בת יתרו. ביד רמ"ה סנהדרין שם: "ניתנה תורה ונתחדשה הלכה ולא אסרה תורה אלא מכאן ואילך אבל מי שהי' נשוי ועומד קודם מ"ת לא נאסרה עליו". אבל ברבותינו בעה"ת (בהעלותך יא, כז): כשנתנה תורה כו' פרשו כולם כו'. וראה גליוני הש"ס (להר"י ענגל) סנהדרין שם שקו"ט בדבריו. תו"ש לשמות ב, כא אות קע. וראה הערה הבאה.
5. 5. ביד רמ"ה שם משמע דס"ל דמותרת גם בלי גיור ד"ניתנה תורה ונתחדשה הלכה". וראה ג"כ: ילקוט ראובני ר"פ פינחס: "ויאמר לו ניתנה תורה ונתחדשה הלכה ועוד יאמר אני גיירתי". יעב"ץ סנהדרין שם: "ולא שייכא גירות כלל אלא שנתנה תורה". גם מלשון רש"י "נכנסו לכלל מצות והיא עמהם וגרים רבים של ערב רב" משמע קצת שאי"ז ענין הגירות כבערב רב (וראה צפע"נ דלקמן הערה 20). ועפ"ז אין מקום לקושיא דלקמן בפנים סעיף ב'. אבל נוסף ע"ז שגם בנוגע לבני ישראל מפורש שנתגיירו (עיין יבמות מו, א ואילך. כריתות ט, רע"א) – הרי מכיון שהיא "בת יתרו" (ולא מבני אברהם יצחק כו'), ועוד ועיקר – לא הייתה במצרים ששם היתה תחלת הגירות (יבמות וכריתות שם) בודאי הי' צ"ל אצלה גירות. ועד"ז בנוגע לבני' – שמילתם הייתה אך בתור מצוה שנצטווה אברהם, משא"כ במצרים שי"ל שהי' גם התחלת הגירות – עיין יבמות וכריתות שם. ובגליוני הש"ס שם: ודבריו (דהרמ"ה) צע"ג דהא פשיטא דנתגיירה כו'.
6. 6. פינחס כה, יד. ובסנהדרין שם (ועד"ז בפרש"י עה"ת כה, ו (ודלא כבפרש"י בפנחס)): נשיא שבט הוא. ולהעיר מדרז"ל (סנה' שם, ב) שזהו שלומיאל בן צורישדי.

עמוד 285

1. 7. ראה גם ילקוט ראובני שם.
2. 8. ראה עיון יעקב לע"י סנהדרין שם, א.
3. 9. סנהדרין שם. יד רמ"ה שם. וראה ילקוט ראובני ויעב"ץ הנ"ל.
4. 10. ואם כדי שיבוא פינחס ויטול את הראוי לו (תנחומא, במדב"ר ופרש"י שבהערה 2) – העלמת ההלכה דקנאין פוגעין מספיקה.
5. 11. בהבא לקמן ראה אנציקלופדי' תלמודית ע' גיורת, וש"נ.
6. 12. קידושין עח, סע"א.
7. 13. מד, כב.
8. 14. תוד"ה אין יבמות סא, א.
9. 15. אמור כא, ז.
10. 16. רמב"ם הל' איסורי ביאה פי"ח ה"ג (ראה מ"מ שם). תוספות שם. ועוד (נסמנו באנציקלופדי' שם). וגם להראב"ד (הל' איסו"ב שם) ד"אינה משום זונה אלא משום דכתיב כו'" (הקרא דיחזקאל), הוא איסור מן התורה – כמ"ש להדיא (שם פט"ז ה"ב). וראה חידושי הרשב"א יבמות ט, ב.
11. 17. זבחים קב, א. והובאו בכ"מ במדרז"ל.
12. 18. רב – שם קא, ב.
13. 19. וגם למ"ד "אני אמרתי אתה כהן כו' עכשיו כו' ואתה לוי" – "פסיקא לי' דכהן הי' מדעבד עבודה בשבעת ימה"מ .. ונפסקה לו כהונה אלא שניטלה ממנו בחרון אף" (חדא"ג שם).
14. 20. אבל אם לא היתה "בת יתרו" – אף שבמ"ת נתגיירו כל ישראל (כדלעיל בתחילת השיחה והערה 5) – עכצ"ל שגירות זו אינה אסורה לכהן ואהרן ואלעזר ואיתמר בניו יוכיחו והטעם מובן כי בבני אברהם כו' לא שייך הטעם "שבאה מן העכו"ם השטופים בזימה". גם י"ל עפמ"ש בצפע"נ לסנהדרין שם ד"לאחר מ"ת נעשו יהודים למפרע", עיי"ש. וע"פ המבואר בצפע"נ שם "דמדין כיון דהם ג"כ מזרע אברהם לאחר המילה, ואמם נתגיירה אז אם יתגיירו הוה ישראל למפרע, וזה צפורה כו'" – מתורצת הקושיא שבפנים. וראה לקמן הערה 28. ולהוסיף: עפמשנ"ת בלקו"ש ח"ח (ע' 165 הערה

עמוד 286

1. 21. בפרש"י יבמות (סא, סע"א) דגיורת פסולה כי "ביאת עכו"ם כו' פסלה", ועד"ז מפרש שם (ע"ב) ד"ה אלא גיורת ("דנבעלה בנכריותה כו'"). והובא בב"ש לשו"ע אה"ע ס"ו סק"כ. – אבל דעת הפוסקים דאסורה גם כשלא נבעלה (ראה ב"ש שם. אנציקלופדי' שם, וש"נ). וראה מנ"ח (מצוה רסו) שתמה על דעת רש"י, עיי"ש. ובחכמת שלמה (לשו"ע אה"ע שם) מאריך דגם לרש"י אסורה גם אם לא נבעלה, עיי"ש.
2. 22. גם יש לתרץ (למ"ד זה) – כי הציווי(ים) דפ' אמור ("אשה זונה גו' לא יקחו") נאמר(ו) לאחרי ז' ימי המילואים. ובגיטין (ס, סע"א): "ח' פרשיות נאמרו ביום שהוקם בו המשכן כו' פרשת כהנים ("אמור אל הכהנים כו'" – פרש"י שם) כו'". ולהעיר מתו"כ לשמיני (י, ד) "מיכן אמרו אין מטמאין למתים כו'".
3. 23. ע"ז לד, א ד"ה במה.
4. 24. ע"ז שם. וש"נ.
5. 25. להעיר ממשנ"ת (לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 184 שוה"ג הב' להערה 28), שי"ל שכהונת משה היתה רק התואר דכהונה, ולא הענין ד"לקדשו לכהנו לי" – שירות דכהונה (מכיון ששימש בחלוק לבן), עיי"ש. – אבל ג"ז די לאסור עליו גיורת משום "אשה זונה גו'", שהרי גרושה כו' אסורה גם לכהן בע"מ שאין בו שירות דכהונה.
6. 26. לשון רש"י זבחים קב, א ד"ה ויש אומרים.
7. 27. לכאורה אפשר לתרץ ע"ד תי' הש"ס (זבחים שם) דמשה זר הוא לענין נגעים כי "שאני מראות נגעים דאהרן ובניו כתובין בפרשה", והרי גם בר"פ אמור (אצל הציווי "אשה זונה גו'") נאמר "אמור אל הכהנים בני אהרן". אבל – יש לחלק. כי דיוק הש"ס "אהרן ובניו כתובין בפרשה" הוא משום שהכתוב (תזריע יג, ב) מקדים "אהרן הכהן" ורק אח"כ כתיב "או אל אחד מבניו הכהנים". משא"כ בנדו"ד שנאמר "הכהנים (ואח"כ) בני אהרן", י"ל שהכוונה לענין הכהונה ולא שצ"ל "בני אהרן" דוקא.
8. *. ראה גם ראש דוד (להחיד"א) פ' פינחס.
9. 29. שלשיטת רש"י בפירושו עה"ת הי' יתרו "אבי אמו" (ממש) דפינחס – היינו דגם אשת אלעזר הכהן היתה "בת יתרו" – השקו"ט שבפנים השיחה היא גם בנוגע לאלעזר הכהן.

עמוד 287

1. 28. ראה לעיל הערה 20 מה שי"ל ע"פ המבואר בצפע"נ שגם מדין "אם נתגיירו הוה ישראל למפרע". ועפ"ז י"ל שזמרי לא ס"ל כן (לענין מדינית) ולכן טען "בת יתרו מי התירה לך" מצד איסור גיורת לכהן. ומשה לא השיב, כמבואר לקמן בפנים (סעיף ו') דלא נאמן בשעת מעשה, עיי"ש.
2. 29. ראה גם ערוך לנר סנהדרין שם.
3. 30. שבת פז, א. יבמות סב, רע"א.
4. 31. יב, א.
5. 32. ד"ה ותדבר מרים ואהרן.
6. 33. דלא כמ"ש הרא"ם שם. ד"גרושי'" היינו "הפרשתה שפירש בעלה ממנה". וראה לעיל ע' 158 שוה"ג להערה 41.
7. 34. ראה גם תוד"ה דכתיב יבמות שם: "או נתן לה גט". ובמכילתא עה"פ (יתרו יח, ב) "אחר שלוחי'" – "שנפטרה ממנו בגט". וראה ריב"א עה"ת יתרו יט, טו.
8. 35. ספרי בהעלותך שם* (הובא בתוס' יבמות שם. שבת שם ד"ה ואתה (בשם "מדרש")). פרש"י שם. תנחומא צו יג. ומלשון התנחומא (שבהערה 2) "אותה שתחתיך" מוכח שעד אז (שנת הארבעים) לא ידעו כל ישראל שגירשה רק "פירש" ממנה.
9. 36. בהעלותך יא, כז.
10. 37. בתוס' שבת כ' "דודאי ידעו אבל היו סבורין שפירש ע"פ הדיבור עד שאמרה להם צפורה שמדעתו פירש כו'". אבל ביבמות שם כתבו "שלא נתגלה להם אלא באותה שעה כדתניא בסיפרי כו'".
11. . בכמה דפוסי ספרי הובא רק הטעם "שראתה את צפורה שאינה מתקשטת כו'". אבל גם לטעם זה רק אז נתוודע שפירש כו'.

עמוד 288

1. 38. בהעלותך יב, ג.
2. 39. ומכ"ש שמרים ואהרן לא סיפרו שגירשה, שהרי נענשו על שדיברו עליו.
3. 29.
4. 40. בהעלותך שם, ח. ולהעיר מלשון רש"י שם, ד: שיפה עשה משה כו'.
5. 41. ב' הדיעות – אם פירש מדעתו או ע"פ הציווי – הובאו ג"כ באדר"נ פ"ב, ג.
6. 42. ועד"ז לתוס' שבת שם, שאהרן ומרים "היו סבורין שפירש ע"פ הדיבור" – דלמה יעלימו שגירש משה את צפורה ע"פ הדיבור? אבל גם אם פירש משה מדעתו קשה: למה לא השיב לזמרי שפירש מן האשה שלא יאמרו שעבר על איסור גיורת לכהן (שאי"ז היפך העניוות)?
7. 31.
8. 31.
9. 43. וראה שבת (ועד"ז יבמות) שם: אני שכל שעה ושעה שכינה מדברת עמי כו'.
10. 44. ובפרט אם פירש רק מצד הציווי "ואתה פה עמוד עמדי" – היינו, שלולי ציווי זה לא הי' פורש מן האשה.
11. 45. יבמות סא, א.
12. 46. אמור כא, יד.
13. 47. ראה תוד"ה אטו יבמות כ, ב: נשאה קודם שנתמנה משמע דלא צריך קרא שיכול לקיימה משום דנשאה בהיתר.
14. 48. ראה רמב"ם ריש הל' אישות: קודם מ"ת הי' אדם פוגע אשה בשוק כו' מכניסה לתוך ביתו כו' כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל כו' יקנה אותה תחלה כו'. וגם אלה מבנ"י שקיימו כה"ת עד שלא ניתנה וקידשו נשיהם (וראה פרש"י ויחי מח, ט. ועוד) – מ"מ, מכיון שלא נצטוו ע"ז, אין להם תוקף כמו לאחר מ"ת. וראה לקו"ש ח"ל ע' 238 ואילך.

עמוד 289

1. 49. כדין גר שנתגייר ואשתו עמו שצריכים חופה וקידושין – דגול מרבבה לשו"ע יו"ד הל' גרים בסופן. וראה גליוני הש"ס (דלעיל הערה 4): פשיטא דנתגיירה במ"ת והוצרכה קידושין מחדש.
2. 50. כי להדיעות שלא גירשה רק "פירש" ממנה, משמע שגם אח"כ היתה אשתו [ולהעיר מלשון הספרי בהעלותך שם: שפירש משה מפרי' ורבי' כו' שאינה מתקשטת כו'] וא"כ קידשה לאחר מ"ת – אף שנאמר לו "ואתה פה עמוד עמדי". ודוחק. וע"פ המבואר לקמן בפנים מתורץ בפשטות. וגם לדעת רש"י ש"גירשה" – הרי זמרי לא ידע מזה (כנ"ל בפנים), ולכן טען "בת יתרו מי התירה לך", כדלקמן בפנים סעיף ו'.
3. 51. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 184 והערה 28 שם.
4. 52. שמות ב. א.
5. 53. סוטה יב, א. ב"ב קכ, א.
6. 54. צפע"נ עה"ת שמות שם. מהר"ץ חיות סוטה שם.
7. 55. הל' מלכים פ"ט סה"א.
8. 56. כקושיית הכס"מ ורדב"ז שם.
9. 57. ועפ"ז לשון הרמב"ם (נעתק לעיל הערה לך"62.
10. 58. ובזה מתורץ מש"נ (ואתחנן ה, כז) תיכף לאחר מ"ת "שובו לכם לאהליכם", דמזה שנק' "אהליכם" גם קודם "שובו גו'", מוכח, שלא היו צריכים קידושין מחדש לאחרי מ"ת. וראה תו"ש דלעיל הערה 4.
11. 48. "כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל כו'" – לאו דוקא.

עמוד 290

1. 59. אלא שצע"ק לדעת רש"י ש"גירשה" – למה לא השיב לו כן, כנ"ל ס"ד והערה 42 [כי אף שלא הוצרך לגרשה מטעם זה – מ"מ, מכיון שגירשה אין מקום מעיקרא להטענה "בת יתרו כו'"]?
2. 60. ראה גם לקו"ש חי"ג ע' 97 ובהערות שם.
3. 61. רמ"א יו"ד סו"ס רמב. יבמות עז, א (וש"נ). תוד"ה אם שם. נמוק"י שם.
4. 63. ירושלמי סנהדרין פ"י ה"א. תנחומא קרח ב. במדב"ר פי"ח, ג. פרש"י ר"פ קרח (רק "טלית כו'").
5. 64. ורק אמר "חייבת דכתיב גדילים תעשה לך וגו' .. וכתבתם על מזוזות ביתך גו'" (ירוש' שם).
6. 65. קרח טז, ל.
7. 66. שהרי הי' אחי אהרן. ובפרט שמחלוקת קרח היתה גם על משה – ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 107 ובהערות שם, וש"נ. ועיי"ש (ע' 110) שהעיקר ופנימיות מחלוקת קרח הי' על משה.
8. 67. משלי כו, ה. וראה שבת ל, ב.
9. 62. ומה שלא השיב אף א' מבנ"י לזמרי הלימוד ד"יקח אשה", וכפסק הלכה דאם שמעו ממנו קודם מעשה שומעין לו (רמ"א שם) – אולי י"ל שעדיין לא אמר משה לכל ישראל* הלימוד (דתושבע"פ) מ"יקח אשה" (מכיון שלא הי' נוגע להם), ואהרן ובניו – ה"ה קרובים של משה ואין נאמנים. או י"ל שנתעלמה מהם גם הלכה זו (משא"כ משה, שנתעלמה ממנו רק ההלכה דהבועל ארמית כו', כנ"ל בפנים השיחה ס"א). ולהעיר מרמב"ן דברים (א, יח): שלא יהי' לכבוד לו שיזכיר לדור הזה כי אשה כושית לקח.
10. . להעיר מלשון פינחס (לענין ההלכה "הבועל ארמית כו'") "לא כך למדתני כו'".

עמוד 291

1. 68. משלי שם, ד.
2. 69. קהלת ד, יג. קה"ר שם. זהר ר"פ וישב.
3. 70. סוכה נב, ריש ע"ב. קידושין ל, ב.
4. 71. פינחס כה, יא.
5. 72. סנהדרין פב, א. רמב"ם הל' איסו"ב פי"ב ה"ה. טור אה"ע סט"ז. רמ"א חו"מ סתכ"ה ס"ד.
6. 73. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ד (ע'
7. 74. ראה פרש"י חוקת כא, כא: שנשיא הדור כו'.
8. 75. ראה זח"ג רלו, ב ואילך – שייכות דפינחס ליצחק, גבורות.
9. 76. נסמן בלקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 52 הערה 8. ח"ח [המתורגם] ע' 174 הערה 59.
10. 77. מ"א יט, י. שם, יד.
11. 78. זח"א צג, א. וראה הנסמן בנצוצי זהר שם.
12. 79. נוסף על פשטות הענין, ששאל קודם אצל משה "לא כך למדתני כו'".
13. 80. סנהדרין שם.
14. 53. , דמסנ"פ דפינחס היא אמיתית ענין המסנ"פ, שלמעלה מכל מדידה והגבלה, מבחי' יחידה. וראה לקמן ע' 346 ואילך.

עמוד 292

1. 81. לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 200. וראה ספר השיחות תש"ג ע' 12. ועוד. (משיחות י"ג תמוז, וש"פ מטו"מ, תשכ"ט)
2. 82. משלי כב, ט. ובנדרים (לח, א) ועוד – דקאי על משה. ובזח"ג (קל, א) דורשו על יוסף – שמו (הראשון) של בעל הגאולה והשמחה (וראה סה"ש תש"ה ע' 61. ועוד).
3. 83. להעיר ממשנ"ת בארוכה (לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 169) דקנאות דפינחס היתה מצד החסד והאהבה (שלכן "בא הכתוב ויחסו אחר אהרן" – פרש"י ר"פ פינחס). וראה גם זח"ג רלז, סע"ב ואילך. וי"ל שזה הי' ע"י הנתינת כח ממשה, נשיא הדור, כנ"ל בפנים.