287
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לאיסור גיורת לכהן היא, כפי שצויין לעיל, "לפי שבאה מן העכו"ם (ארמית) השטופים בזימה". כלומר, אם ה"מדינית" אסורה מפני שהיא "ארמית" – מדוע מותרת "בת יתרו", שאף היא "באה מן העכו"ם (ארמית)..." למשה (כהן)?
אך לפי זה נשאר קשה מצד שני (כדלעיל בסעיף ב'): (א) מהי אמנם התשובה לטענה זו? (ב) מדוע לא ענו תשובה זאת לזמרי?28 ד. האפשרות לענות על
השאלות בעזרת דברי
חז"ל ש"פירש מן האשה"
לכאורה ניתן היה לתרץ29 את הקושיות בעזרת דברי חז"ל30 האומרים ש"ג' דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה עמו", ואחד מהם הוא שמשה "פירש מן האשה", כך אין קיימת הטענה "בת יתרו מי התירה לך" (מצד איסור גיורת לכהן), שהרי משה פרש מאשתו.
ואם אמנם אין די בפרישה בלבד כדי להסיר את איסור גיורת לכהן, הרי רש"י אומר בפירושו על התורה, על הפסוק (בסוף פרשת בהעלותך31) "ותדבר מרים... על אודות האשה... כי אשה כשית לקח" – "על אודות האשה, על אודות גירושיה, כי אשה כשית לקח, ועתה גירשה". כלומר, רש"י סובר שלא רק ש"פירש מן האשה" (כפי שהוא מצטט שם32), פרישה בלבד33, אלא שהיו אלה גירושין34.
עם זאת, לא ענו לזמרי כאשר שאל "בת יתרו מי התירה לך", מפני שאף אחד לא ידע על כך, כמוסבר בדברי חז"ל35, וגם למרים לא נודע על כך רק כאשר "אלדד ומידד מתנבאים במחנה"36 וצפורה אמרה "אוי לנשותיהן של אלו..."37.
הערות
- 28. ראה לעיל הערה 20 מה שי"ל ע"פ המבואר בצפע"נ שגם מדין "אם נתגיירו הוה ישראל למפרע". ועפ"ז י"ל שזמרי לא ס"ל כן (לענין מדינית) ולכן טען "בת יתרו מי התירה לך" מצד איסור גיורת לכהן. ומשה לא השיב, כמבואר לקמן בפנים (סעיף ו') דלא נאמן בשעת מעשה, עיי"ש.
- 29. ראה גם ערוך לנר סנהדרין שם.
- 30. שבת פז, א. יבמות סב, רע"א.
- 31. יב, א.
- 32. ד"ה ותדבר מרים ואהרן.
- 33. דלא כמ"ש הרא"ם שם. ד"גרושי'" היינו "הפרשתה שפירש בעלה ממנה". וראה לעיל ע' 158 שוה"ג להערה 41.
- 34. ראה גם תוד"ה דכתיב יבמות שם: "או נתן לה גט". ובמכילתא עה"פ (יתרו יח, ב) "אחר שלוחי'" – "שנפטרה ממנו בגט". וראה ריב"א עה"ת יתרו יט, טו.
- 35. ספרי בהעלותך שם* (הובא בתוס' יבמות שם. שבת שם ד"ה ואתה (בשם "מדרש")). פרש"י שם. תנחומא צו יג. ומלשון התנחומא (שבהערה 2) "אותה שתחתיך" מוכח שעד אז (שנת הארבעים) לא ידעו כל ישראל שגירשה רק "פירש" ממנה.
- 36. בהעלותך יא, כז.
- 37. בתוס' שבת כ' "דודאי ידעו אבל היו סבורין שפירש ע"פ הדיבור עד שאמרה להם צפורה שמדעתו פירש כו'". אבל ביבמות שם כתבו "שלא נתגלה להם אלא באותה שעה כדתניא בסיפרי כו'".
- . בכמה דפוסי ספרי הובא רק הטעם "שראתה את צפורה שאינה מתקשטת כו'". אבל גם לטעם זה רק אז נתוודע שפירש כו'.
רש"י על שמות י״ט:ט״ו - הטקסט מספריא
היו נכנים לשלשת ימים. לְסוֹף ג' יָמִים, הוּא יוֹם רְבִיעִי, שֶׁהוֹסִיף מֹשֶׁה יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ כְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי, וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר בְּשִׁשָּׁה בַחֹדֶשׁ נִתְּנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, לֹא הוֹסִיף מֹשֶׁה כְלוּם, וְלִשְׁלֹשֶׁת יָמִים כְּמוֹ לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:
אל תגשו אל אשה. כָּל ג' יָמִים הַלָּלוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַנָּשִׁים טוֹבְלוֹת לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְתִהְיֶינָה טְהוֹרוֹת לְקַבֵּל תּוֹרָה, שֶׁאִם יְשַׁמְּשׁוּ תּוֹךְ ג' יָמִים שֶׁמָּא תִפְלֹט הָאִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע לְאַחַר טְבִילָתָהּ וְתַחֲזֹר וְתִטַּמֵּא, אֲבָל מִשֶּׁשָּׁהֲתָה ג' יָמִים, כְּבָר הַזֶּרַע מַסְרִיחַ וְאֵינוֹ רָאוּי לְהַזְרִיעַ, וְטָהוֹר מִלְּטַמֵּא אֶת הַפּוֹלֶטֶת (שבת פ"ו):
היו נכנים לשלשת ימים means be ready by the end of three days, that is, by the fourth day — for Moses added a day of his own accord to the time appointed by God. This is the opinion of Rabbi José. But according to the opinion of him who says that the Ten Commandments were given on the sixth of the month Moses did not add anything, and the words לשלשת ימים do not signify after three days but mean the same as ליום השלישי (v. 11), i. e. by three days (cf. Shabbat 86b-87a).
אל תגשו אל אשה DO NOT GO NEAR A WOMAN during the whole of these three days, this was in order that the women may immerse themselves on the third day and be pure to receive the Torah. If they have relations within the three days, the woman could [involuntarily] expel semen after her immersion and become unclean again. After three days have elapsed, however, the semen has already become putrid and is no longer capable of fertilization, so it is pure from contaminating the woman who expels it. (cf. Shabbat 86a)
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.