289
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הוא לומר, שלאחר מתן תורה צריכים היו בני ישראל לחדש את קידושי נשותיהם בהתאם לתורה49, שבה אפוא הקושיה למקומה: כיצד מותר היה למשה לקדש את צפורה לאחר מתן תורה50?
לאמתו של דבר, אין כאן שום קושי, כי [נוסף לכך שגם לו היתה לקיחה חדשה, הרי היא היתה בודאי מיד לאחר מתן תורה, והיה זה לפני שנעשה משה לכהן (בימי המלואים או לאחר הקמת המשכן), הרי גם לפי הדעה שמשה "כל ימיו כהן היה" התחילה כהונתו מיד לאחר מתן תורה51, גם אז אין שום קושי, כי]:
על הפסוק52 "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" דורשת הגמרא53: "שעשה לה מעשה ליקוחין". שפירושו של דבר הוא, שעמרם קידשה בליקוחין של לאחר מתן תורה.
[בכך מסבירים המפרשים54 את דברי הרמב"ם55 האומר: "ובמצרים נצטוה עמרם במצוות יתירות", שלכאורה אינם מובנים56: היכן מוצאין אנו ש"נצטוה עמרם במצוות יתירות"? – אלא שזוהי המצווה של קידושין, שקוימה כבר במצרים57].
וכיוון שגם לפני מתן תורה היו קידושי אשה אצל בני ישראל בדרך של לקיחה שלאחר מתן תורה, לא היו צריכים לערוך קידושין חדשים לאחר מתן תורה – הקידושין הקודמים נותרו בתקפם גם לאחר מתן תורה58.
לפי זה מובן שפעולת "יקח אשה" של משה היתה בהיתר, מפני שהיתה לפני מתן תורה, ולאחר מתן תורה לא היה צריך משה לקדש את צפורה בשנית.
הערות
- 49. כדין גר שנתגייר ואשתו עמו שצריכים חופה וקידושין – דגול מרבבה לשו"ע יו"ד הל' גרים בסופן. וראה גליוני הש"ס (דלעיל הערה 4): פשיטא דנתגיירה במ"ת והוצרכה קידושין מחדש.
- 50. כי להדיעות שלא גירשה רק "פירש" ממנה, משמע שגם אח"כ היתה אשתו [ולהעיר מלשון הספרי בהעלותך שם: שפירש משה מפרי' ורבי' כו' שאינה מתקשטת כו'] וא"כ קידשה לאחר מ"ת – אף שנאמר לו "ואתה פה עמוד עמדי". ודוחק. וע"פ המבואר לקמן בפנים מתורץ בפשטות. וגם לדעת רש"י ש"גירשה" – הרי זמרי לא ידע מזה (כנ"ל בפנים), ולכן טען "בת יתרו מי התירה לך", כדלקמן בפנים סעיף ו'.
- 51. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 184 והערה 28 שם.
- 52. שמות ב. א.
- 53. סוטה יב, א. ב"ב קכ, א.
- 54. צפע"נ עה"ת שמות שם. מהר"ץ חיות סוטה שם.
- 55. הל' מלכים פ"ט סה"א.
- 56. כקושיית הכס"מ ורדב"ז שם.
- 57. ועפ"ז לשון הרמב"ם (נעתק לעיל הערה לך"62.
- 58. ובזה מתורץ מש"נ (ואתחנן ה, כז) תיכף לאחר מ"ת "שובו לכם לאהליכם", דמזה שנק' "אהליכם" גם קודם "שובו גו'", מוכח, שלא היו צריכים קידושין מחדש לאחרי מ"ת. וראה תו"ש דלעיל הערה 4.
- 48. "כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל כו'" – לאו דוקא.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ט׳ - הטקסט מספריא
על ששה דברים נצטווה אדם הראשון:על ע"ז ועל ברכת השם ועל שפיכות דמים ועל גילוי עריות ועל הגזל ועל הדינים אע"פ שכולן הן קבלה בידינו ממשה רבינו והדעת נוטה להן מכלל דברי תורה יראה שעל אלו נצטוה הוסיף לנח אבר מן החי שנאמר אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו נמצאו שבע מצות וכן היה הדבר בכל העולם עד אברהם בא אברהם ונצטוה יתר על אלו במילה והוא התפלל שחרית ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפלה אחרת לפנות היום ויעקב הוסיף גיד הנשה והתפלל ערבית ובמצרים נצטוה עמרם במצות יתירות עד שבא משה רבינו ונשלמה תורה על ידו.
בן נח שעבד ע"ז הרי זה חייב והוא שיעבוד כדרכה וכל ע"ז שבית דין של ישראל ממיתין עליה בן נח נהרג עליה וכל שאין בית דין של ישראל ממיתין עליה אין בן נח נהרג עליה ואף על פי שאינו נהרג אסור בכל ואין מניחין אותו להקים מצבה ולא ליטע אשרה ולא לעשות צורות וכיוצא בהן לנוי.
בן נח שבירך את השם בין שבירך בשם המיוחד בין שבירך בכינוי בכל לשון חייב מה שאין כן בישראל.
בן נח שהרג נפש אפילו עובר במעי אמו נהרג עליו וכן אם הרג טריפה או שכפתו ונתנו לפי ארי או שהניחו ברעב עד שמת הואיל והמית מכל מקום נהרג וכן אם הרג רודף שיכול להצילו באחד מאיבריו נהרג עליו מה שאין כן בישראל.
שש עריות אסורות על בני נח:האם ואשת האב ואשת איש ואחותו מאמו וזכור ובהמה שנאמר על כן יעזוב איש את אביו זו אשת אביו ואת אמו כמשמעה ודבק באשתו ולא באשת חבירו באשתו ולא בזכור והיו לבשר אחד להוציא בהמה חיה ועוף שאין הוא והם בשר אחד ונאמר אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה.
בן נח חייב על מפותת אביו ואנוסת אביו הרי היא אמו מכל מקום וחייב על אשת אביו אפילו לאחר מיתת אביו וחייב על הזכור בין קטן בין גדול ועל הבהמה בין קטנה בין גדולה והוא נהרג לבדו ואין הורגין את הבהמה שלא נצטוו בהריגת בהמה אלא ישראל.
אין בן נח חייב על אשת חבירו עד שיבא עליה כדרכה אחר שנבעלה לבעלה אבל מאורסה או שנכנסה לחופה ולא נבעלה אין חייבין עליה שנאמר והיא בעולת בעל במה דברים אמורים בבן נח שבא על בת נח אבל עכו"ם הבא על הישראלית בין כדרכה בין שלא כדרכה חייב ואם היתה נערה מאורסה נסקל עליה כדיני ישראל בא עליה אחר שנכנסה לחופה ולא נבעלה הרי זה בחנק כדיני ישראל אבל אם בא על אשת ישראל אחר שנבעלה הרי זה כמי שבא על אשת עכו"ם חבירו ויהרג בסייף.
בן נח שייחד שפחה לעבדו ובא עליה הרי זה נהרג עליה משום אשת חבירו ואינו חייב עליה עד שיפשט הדבר ואמרו לה העם זו דבית עבד פלוני ומאימתי תחזור להתירה משיפרישנה מעבדו ויפרע ראשה בשוק ומאימתי תהיה אשת חבירו כגרושה שלנו משיוציאנה מביתו וישלחנה לעצמה או משתצא היא מתחת רשותו ותלך לה שאין להם גירושין בכתב ואין הדבר תלוי בו לבד אלא כל זמן שירצה הוא או היא לפרוש זה מזה פורשין.
בן נח חייב על הגזל בין שגזל עכו"ם בין שגזל ישראל ואחד הגוזל או הגונב ממון או גונב נפש או הכובש שכר שכיר וכיוצא בו אפילו פועל שאכל שלא בשעת מלאכה על הכל הוא חייב והרי הוא בכלל גזלן מה שאין כן בישראל וכן חייב על פחות משוה פרוטה ובן נח שגזל פחות משוה פרוטה ובא אחר וגזלה ממנו שניהן נהרגין עליה.
וכן חייב על אבר מן החי ועל בשר מן החי בכל שהוא שלא ניתנו השיעורין אלא לישראל בלבד ומותר הוא בדם מן החי.
אחד האבר או הבשר הפורש מן הבהמה או מן החיה אבל העוף יראה לי שאין בן נח נהרג על אבר מן החי ממנו.
השוחט את הבהמה אפילו שחט בה שני הסימנין כל זמן שהיא מפרכסת אבר ובשר הפורשין ממנה אסורין לבני נח משום אבר מן החי.
כל שאסור על ישראל משום אבר מן החי אסור על בני נח ויש שבני נח חייבין ולא ישראל שבני נח אחד בהמה וחיה בין טמאה בין טהורה חייבין עליה משום אבר מן החי ומשום בשר מן החי ואבר ובשר הפורשין מן המפרכסת אע"פ ששחט בה ישראל שני סימנין הרי זה אסור לבני נח משום אבר מן החי.
וכיצד מצווין הן על הדינין חייבין להושיב דיינין ושופטים בכל פלך ופלך לדון בשש מצות אלו ולהזהיר את העם ובן נח שעבר על אחת משבע מצות אלו יהרג בסייף ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה שהרי שכם גזל והם ראו וידעו ולא דנוהו ובן נח נהרג בעד אחד ובדיין אחד בלא התראה ועל פי קרובין אבל לא בעדות אשה ולא תדון אשה להם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- אגרות קודש כרך ז ב'קכג ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות כרך ל הוספות ויצא מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות כרך לג מטות שיחה א מאותו ספר ב"ב קכ, ב
- לקוטי שיחות כרך לג מטות שיחה א מאותו ספר ב"ב קכ, ב
- לקוטי שיחות כרך לג מטות שיחה א מאותו ספר ב"ב קכ, ב
- לקוטי שיחות כרך לט תצא (תנש"א) תצא (תנש"א) מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות כרך ד מטות שיחה א מאותו ספר ב"ב קכ, ב
- לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ג מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ג מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות כרך ח מסעי שיחה ב מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ב מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות כרך יח במדבר שיחה ב מאותו ספר ב"ב קכ, רע"א
- לקוטי שיחות כרך יח פינחס שיחה ב מאותו ספר ב"ב קכ, סע"ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך כ מקץ שיחה א מאותו ספר ב"ב קכ, רע"א
- תורת מנחם ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד בבא בתרא קכ, ב
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ ב"ב קכ, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב ב"ב קכ, ב
- תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג ב"ב קכ, ב