שיחה ג

הערות

עמוד 114

1. 1. פרש"י פרשתנו יב, ו. ממכילתא עה"פ.
2. 2. פרשתנו שם.
3. 3. לשון רש"י שם. וראה הערה 6.
4. 4. פסחים צו, א. מכילתא ופרש"י פרשתנו שם (ומסתימת לשון רש"י* משמע, שהוא דין גם בפסח דורות).וראהאנציקלופדי'תלמודיתע'בקורמומים (ע' קסג), וש"נ. תורה שלמה פרשתנו מילואים לכרך י"א סי' יב.
5. 5. פרש"י שם, ג ד"ה הזה. ממכילתא ותיב"ע עה"פ. פסחים שם.
6. 6. שם, ו – לאחרי שמפרש "והי' לכם למשמרת, זה לשון בקור כו'". וראה מפרשי רש"י (גו"א, דברי דוד, משכיל לדוד ועוד) ביאור המשך ב' הענינים שבפרש"י [ובפרט שהשאלה "מפני מה הקדים לקיחתו כו'" הי' לכאורה צ"ל מקומה לעיל בפסוק ג (כקושיית הרא"ם ועוד)] – דמכיון שהענין דבקור ממום ד' ימים הוא גם בפסח דורות (כנ"ל הערה 4), א"כ עכצ"ל דזה שהלקיחה היא בעשור לחודש אינה בשביל בקור ממום*, שהרי בפסח דורות אין צ"ל הלקיחה בעשור לחודש: וא"כ קשה "מפני מה הקדים לקיחתו לשחיטתו ארבעה ימים מה שלא צוה כן בפסח דורות", [ומתורצת עפ"ז גם הוספת רש"י (על לשון המכילתא) "מה שלא צוה כן בפסח דורות" – כי זהו יסוד השאלה "מפני מה הקדים כו'", כנ"ל (ראה דברי דוד שם)].
7. 7. עה"פ.
8. 8. יחזקאל טז, ח.
9. 9. שם, ז.
10. 10. תיבות אלו ליתא במכילתא שלפנינו. וראה משכיל לדוד כאן. לקמן בפנים סעיף ב' והערה 15, 18.
11. . במכילתא שם מסיים "והי' לכם למשמרת להוציא פסח דורות .. מקחו כל זמן". וראה מפרשי המכילתא. תו"ש שם.
12. . וצ"ע ברבינו בחיי (לעיל פסוק ג): "יהי' נלקח בעשור ונשחט בי"ד, למדך הכתוב שהוא טעון בקור ארבעה ימים ולכך הקדים לקיחתו לשחיטתו ארבעה ימים". וראה תו"ש שם.

עמוד 114

1. 11. בגו"א כאן מפרש* דמכיון שפסח טעון התעסקות דבקור מום ד' ימים לכן הקדים גם לקיחתו ד' ימים כדי שיעסקו בו ד' ימים – אבל ביאור זה לא נרמז כלל בדברי רמב"ח (כי רמב"ח מבאר רק הצורך שיהיו עסוקים במצות בכלל).
2. 12. פרשתנו שם, ז. שם, כב.
3. 13. רבותינו בעה"ת (דעת זקנים פסוק ג. הדר זקנים פסוק ו). ועד"ז בריב"א ורע"ב כאן (בפי' האחרון). וראה גם אלשיך ומשכיל לדוד כאן באו"א קצת (וראה לקמן הערה 15). בריב"א ורע"ב שם לפנ"ז מפרשים שטעמו של רש"י למה הקדים ד' ימים קודם שחיטה הוא "כדי להיות הלקיחה בשעת משיכת ידם (הפרשתן) מע"ז שהיא בעשור .. משכו וקחו" – אבל (נוסף לזה שלא ביארו למה הביא רש"י בפירושו מאמרו של רמב"ח) עדיין חסר ביאור, מהו הענין בזה שהלקיחה תהי' בשעת משיכת ידם מע"ז (ולאידך – הדיבור הי' בר"ח והציווי דמשכו כו' מע"ז בפועל דחו ל"בעשור לחודש"?).
4. 14. ד, כד.
5. 15. במשכיל לדוד מפרש, דהקב"ה ציוום שימולו בעשור לחודש אלא שקצתם לא מלו אז ומלו א"ע בליל טו (ואליהם כוונת רש"י ב"מלו באותו הלילה"), ע"ש – אבל (נוסף על מה שיש להקשות בגוף פירושו, כדלקמן הערה 18, הרי) עניין זה לא נמצא בפרש"י, אפילו לא ברמז. ומסתימת לשונו "מלו באותו הלילה .. מתבוססת בדמיך" משמע, שמדבר רק ע"ד מילת בנ"י בליל טו.
6. 16. בהמשך לשונו – ובמכילתא הובא רק לשון הכתוב "מתבוססת בדמיך".
7. . בתי' הא'. תירוצו הב' (וכן התי' שבצידה לדרך כאן) אינו ע"ד הפשט. ע"ש.

עמוד 115

1. 17. יחזקאל שם, ו.
2. 18. וכן מפורש בשמו"ר פי"ט, ה. שהש"ר פ"א, יב (ג). וכן מוכח לפי דחז"ל (פדר"א פכ"ט. תיב"ע פרשתנו שם, יג. ועוד) דגם מדם מילה נתנו לאות על הבתים. ולהעיר, שלפרש"י (לקמן פסוק מג) האזהרה ד"כל ערל לא יאכל בו" (שם, מח) נאמרה בי"ד בניסן [ועפ"ז צ"ע במ"ש במשכיל לדוד כאן, דמה שהקדים לקיחתו לעשור בחודש הוא "כדי שיתרצו למול א"ל ויקחו .. להזכירם שהם צריכים לעשות הפסח וכל בן נכר לא יאכל בו כו'" – שהרי אזהרה זו נאמרה לאחרי זה בי"ד].
3. 19. פרשתנו שם, כא.
4. 20. ראה רא"ם (ועוד) כאן.
5. 21. ובפרט שנותן מקום לטעות שזהו המשך דברי רמב"ח.
6. 22. להעיר שבדפוס שני דרש"י לא העתיק תיבת "הי'".

עמוד 116

1. 23. ראה גם ש"ך עה"ת כאן (ושם, שזהו הדיוק "הי' רמב"ח אומר כו'", כי רמב"ח לא בא לתרץ למה קדמה לקיחתו כו'" אלא שבעל המכילתא מביא ש"הי' רמב"ח אומר כו'" כי ע"פ דרשתו מתורצת גם שאלה זו, ע"ש. וראה גם אלשיך כאן).
2. 24. פרשתנו שם, מג ובפרש"י.
3. 25. פרש"י שם, יא.
4. 26. ישעי' נח, ז. וראה לקמן סעיף יוד ובהערה 61.
5. 27. להעיר ממרז"ל (מכות כג, ב במשנה) רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תומ"צ.
6. 28. ראה – ע"ד הדרוש – גו"א כאן. גבורות ה' פל"ה.
7. 29. וכב' הלשונות "ערום וערי'". וראה ריטב"א להגש"פ, שמפרש "ערום" – ערומים מן המצות. "ומהו ערי' .. שלא קיימו מצות מילה".

עמוד 117

1. 30. שמות ג, יב וברש"י.
2. 31. ע"פ המבואר בפנים יש לבאר זה שהעתיק רש"י (בראי' הב' – מזכרי' ט, יא) גם סיום הכתוב "(גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך) מבור אין מים בו" – דלכאורה אין זה מוסיף כלום בהראי' – כי בתיבות אלו מרמז רש"י לפירושו בפ' וישב עה"פ (לז, כד) "והבור רק אין בו מים" – "מים אין בואבלנחשיםועקרביםישבו",היינודכאשר"מים אין בו" באים בו במילא נחשים ועקרבים (ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 350 ואילך): ועד"ז בעניננו, דמכיון ש"לא היו בידם מצות" בדרך ממילא נעשו "שטופים באלילים" (נתדבק בהם הרע של מצרים).
3. 32. ראה גם גבורות ה' שם (אלא ששם מפרש, דמילההיאהסרתהערלהוהפסחהואעבודתולוית'. וראה הערה הבאה).
4. 33. ראה עד"ז אלשיך כאן. וראה אוה"ת יתרו (כרך ז' ע' ב'תרצז): פסח הוא מל' .. ובה מל"ת .. ז"א שבו מ"ע והיינו ע"י מילה* יסוד ז"א (וראה שם – כי העיקר במצות הפסח כאן הוא "דם פסח", שלילת הרע, כבפנים.
5. 34. וגם: מכיון שהי' צ"ל תיקון ע"ז שלא קיימו מצות, הי' צ"ל ע"י מצוה שהיו מחוייבים בה מכבר, ולא מצוה שנתחדשה רק עתה.
6. 35. בלשון המשנה (פסחים עו, ב) – הפסח "לא בא מתחילתו אלא לאכילה".
7. 36. פרשתנו שם, ג־ד.
8. 37. רש"י שם.
9. *. עפ"ז יש לתרץ ג"כ מ"ש במשכיל לדוד ש"מצות הפסח (לחוד) אין בה כדאי שהיא מצוה שאין בה שום צערא דגופא אדרבה הנאה וטעמא" כ"א גם) שיהא מהול (ראה צפע"נ לרמב"ם ריש הל' מילה. ובכ"מ. לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 12 ואילך. וראה ע"ד החסידות סהמ"צ להצ"צ מצות מילה. אוה"ת בראשית כרך ד' ס"פ לך).
10. . להעיר דמצות מילה היא (לא רק שלא יהא ערל, ע' ב'תרחצ). ובאוה"ת שה"ש (ע' תפז): במצרים בשתי מצות בדם הפסח ובדם המילה .. דם פסח ה' גבורות שבמלכות ודם מילה ה' חסדים שביסוד. ועפ"ז מתורץ מה שהקדים (רמב"ח ו)רש"י דם פסח לדם מילה – מתאים להסדר (כבקרא) סור מרע (ואח"כ) ועשה טוב (ראה אלשיך שם); וכן הי' גם אצל בנ"י במצרים (גם לרש"י), שהרי פסח הי' בין הערביים, ומילה – "באותו הלילה".

עמוד 118

1. 38. להעיר ממחז"ל (כריתות בתחלתה): ל"ו כריתותבתורהכו'הפסחוהמילהבמצותעשה.וראה אוה"ת יתרו שם.
2. *. לך יז, יא. וראה גו"א כאן.
3. 39. ח, כב וברש"י.
4. 40. לשון רש"י שם.
5. 41. ראה גם אלשיך ואוה"ח כאן. – ועפ"ז מתורצת קושיית הבאר מים חיים (לאחי המהר"ל) כאן ד"א"כ יהי' להם ג' מצות" (גם פרישת ע"ז) – כי פסחופרישתע"זתוכנםותועלתם בנדו"דהיינוהך.
6. 42. ובפרטשהי'קשורעםמסנ"פ,וכמש"נ(וארא שם)"הןנזבחגו'ולאיסקלונו".וראהמדרששהובא בבעה"ת (דלעילהערה13). טור או"ח סי' תלובב"ח שם. וראה גם תיב"ע כאן.
7. 43. וירא כב, ד.
8. 44. להעיר מרש"י יתרו יט, טז: הוא יום ד'.
9. 45. כי בפשטות, "ביום השלישי" היינו משיצא מביתו (כמ"ש הראב"ע שם. רמב"ן שם, ג (בכמה דפוסי הרמב"ן נשמטה תיבת "והולכים")).
10. 46. שם, ב.

עמוד 119

1. 47. שם, ג.
2. 48. ובפרט שכבר פרש"י לעיל (שמות ג, יב): ששאלת מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים .. עתידים לקבל התורה.
3. 49. לב, ב.
4. 50. הגהות מיימוניות הל' סנהדרין ספ"ו.
5. 51. ובפרט ע"פ פרש"י ס"פ וישלח.
6. 52. ובפרט שכשיצא רמב"ח לחו"ל קרע בגדיו (ספרי ראה יב, כט).
7. 53. ראה ב"ח לטאו"ח סמ"ז ד"ה ונוסחא. סד"ה אריב"ל כו' נכסיו, תרפ"ח.
8. 54. להעיר שר' מתיא ניצוץ יוסף הצדיק (הובא בסה"ד בערכו) – והרי ענינו של יוסף שכלכל את בנ"י במצרים, וממנו בא הכח לעבודת הבירורים ו(במילא) גאולת מצרים (ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 85 ואילך).
9. 55. סנהדרין צז, ב.

עמוד 120

1. 56. לך טו, יד.
2. 57. ברכות ט, ריש ע"ב.
3. 58. מתחיל בונצלתם את מצרים כפשוטו ועד – לכל ניצוצי קדושה שהיו שם. וראה תו"א (פרשתנו ס,ג)שהעלומשםר"בניצוציםמהרפ"חשנפלוכו'.
4. 59. מיכה ז, טו.
5. 60. לפני שלשים שנה* – שנת ה'שי"ת – ראה לקו"ש [המתורגם] (ח"ב ע' 272 ואילך. ח"ד ע' 305 ואילך) ביאור ענין דשלשים שנה. וראה לקוטי לוי"צ אג"ק ע' רעז.
6. 61. פורים תרצ"א (לקו"ד ח"ד תשכט, א). והוא ע"פ תדבא"ר פכ"ז.
7. 62. כההמשך בתדבא"ר שם – "וכן אתה מוצא .. שבמצרים .. ואת ערום וערי' .. שנתרוקנים מן המצות ואין בך אלא שתי מצות אחת דם פסח ואחת דם מילה".
8. 63. להעיר ממשנ"ת (לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע'
9. 64. לשון הש"ס – מכות בסופה.
10. 65. ראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 2 ואילך, וש"נ.
11. . שיחה זו י"ל בשנת תש"מ. המו"ל.
12. 89. ע"ד כ"ק מו"ח אדמו"ר ויוסף הצדיק (ראה לעיל הערה 54).

עמוד 121

1. 66. להעיר שבפרטיות יש בקיום דכל מצוה: סור מרע (– עבירה על רצון ה'), עשה טוב (– רצון ה').
2. 67. ובפרטשמצוהגוררתמצוה(אבותפ"דמ"ב). וגם המצוה ש"נגררה" גוררת מצוה וכו'. (משיחת ש"פ בא תשל"ז)
3. 68. לשון אגה"ק סי' זך.
4. 69. ראה רמב"ם הל' תשובה (פ"ז ה"ה) ומיד הן נגאלין.