שיחה ג

186שיחה ג

ואתחנן

שיחה לילדי מחנות קיץ יומיים שיחיו - בבית הכנסת, אחוי תפלת מנחתה - יוס ב' פ' ואתחנן, ייא מנחם-אב, היתשל"ח.

א. [אמרו את הי"ב פסוקים ומאמרז"ל !].

187(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

188(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

189(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

190(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

191(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

192(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

193(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

194[ניגנו את הניגוןז עוצו עצה ותופר].

- וועט מען מסיים זיין מיטן ניגון (אויפן פסוק '5) ,הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם".

[ניגנו את הניגון הושיעה את עמך].

אח'כ נתן להמדריכים שיחיו מטבעות של עשר סענט לחלק להילדים והילדות שיחיו, שתי מטבעות לכ"א: א' לתת לצדקה, והב' -- לעשות בה כטוב בעיניהם.

195שיחה להתלמידות דמחנה קיף ,אמונה" שתחיינה

א. [אמרו את הי"ב פסוקים ומאמרז"ל ].

196(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

197(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

198(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

199יא כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לומר (עוה"פ) את הפסוק 9 ,תורה צוה גו'".

אח"כ נתן ובקש -- שהמדריכות תחיינה תתנה לכאו"א מהילדות שתחיינה: השיחה לילדי מחנות קיץ יומיים די"א מנ"א (תרגום באנגלית), וכן שתי מטבעות של עשר סענט: א' לתת לצדקה, והב' -- לעשות בה כטוב בעיניהז.

200בעל התולדות הנדפס בהתמים וכו' וכו'. ואחכה לבשו"ט בזה, (ממכתב ג' תמוז תשי*ב)

... שקו"ט במ"ש אדמו"ר הזקן בהל' שמירת גוף ונפש סו"ס זיין וז"ל: לא ישתה משקה מזוגין שעבר עליהם הלילה אחר שנמזגו במים והוא שלנו בכלי מתכות או כלי נתר (ואצ"ל מים עצמן שעבר עליהם הלילה בכלי המתכות) לתרץ: א) מה שבעיה"ק הוא מהנמנעות להזהר בזה, כי המים שבחצרות נשמרים מכלי מתכות. ב) מה שהקשו ע"ז מכמה מקומות בש"ס.

והנה מכ"ק מו"ח אדמו"ר (שליט"א) לא שמעתי בזה. ובהצעת כת"ר הנני לענות חלקי עד"ז.

א) רצה ליישב מנהג עיה"ק ע"י פ" חדש בדברי אדה", שאין כוונתו לאסור שתית מים שעבר עליהם הלילה בכלי מתכות, אלא שבא בהמשך לדין הקודם ע"ד משקין מזוגין. ומוסיף רבינו שאם המים לנו בכלי מתכות ואח"ב נמזגו בהם משקין ואח"כ עבר עליהם הלילה כ"ש שאסורין.

ומה שצ"ע לפענ"ד בפי' זה: א) העיקר חסר בדברי רבנו. ובפרט שבסעיף זה מפרט דבריו, שלכן הוסיף כמה תיבות על לשון הש"ס. ב) הול"ל: ואצ"ל אם המים בפני עצמז עבר כו', כי מלשונו משמק שהוא דין במים עצמן. ג) מנ"ל לרבנו דין מחודש כזה; כי בש"ס לא הוזכרו מים כלל. ועל כרחך צ"ל משום דס"ל דמים עלולים לרוח רעה יותר משאר משקין, וראי' מדינים שהובאו שם סעיף ד' שהם רק במים, ולכן ג"כ דוקא משקין מזוגין אסורין מפני המים שבתוכם, וא"כ הרי ,אצ"ל" זה צריך להיות אעיקר הדין, היינו שאין לשתות מים שלנו בכלי מתכות. והנה בסי שו"ת בני ציוז ס"י סקי'א (למהר"ד שפירא בירות"ו) רוצה לפרש דברי אדה"ז, אשר 201,משקין מזוגין" היינו משקין (וגם מים בכלל) שנמזגו לשתי' דוקא, ואינו מדבר בעירוב במים כלל, עיי"ש*.

ומלבד שיש להעיר על פי' זה מצד עצמו, הנה אדה"ז בירר דעתו וכמ"ש: אחר שנמזגו במים כו' ואצ"ל מים כו, דמוכח שמפרש מזוגץ - עירוב מים, ואשר איסור מים עצמן לא נלמד אלא ב,אצ"ל", ולא שהוא מפורש בש"ס.

- וי"ל שלכן ג"כ הדין דאצ"ל מים עצמן מוקף בחצע"ג, שההקפה זהו הוראה שספק יש בדין זה, וכמ"ש בשארית יודא לאו"ח סשט"ג, הובא בשער הכולל בתחלתו -- והספק הוא אם למדין ק"ו בענינים כאלו -

וכשאני לעצמי רציתי ליישב מנהג ירות"ו, כי אין איסור המשקין אלא בלנו בכלי, היינו בכלי תלוש, כסתם כלי שבכ"מ, משא"כ אם הכלי מחובר בבנין או בקרקע, שלכמה ענינים בטל מתורת כלי. ובעניני רוח רעה הרי - הבו דלא לוסיף עלה, ואין לנו אלא מה שכתוב בפירוש.

ובאמת איני יודע אם זקוקים לכל ישובים אלו, ומחוורתא אשר כיון דדשו בה רבים שומר פתאים ד' (וכמארז"ל שבת קכט, ב, ובמקומות שנסמנו בשו"ת צ"צ חאה"ע סוסי"א). ולא עוד אלא שבמקום סכנה טבעית וכמו בשבת יבמות (עב, א) עיז (ל, ב) וכיו"ב ע"כ צ"ל שומר פתאים דבעי שמירה עכ"פ, כי אין לומר שהסכנה בטילה. אבל בנדו"ד כיון שהוא ענין סגוליי, הרי ייל שע*י דדשו בה רבים בטל הענין לגמרי. וא"כ הוא, הרי פשיטא שגם ת"ח יוכל לסמוך ע"ז, אף את"ל (ראה הדעות בשו"ת צ"צ שם) שבמקום שנאמר שומר פתאים אינו סומך.

-- רמז לדבר שאפשר לבטל ענין כגוז זה, ולא רק להשמר שלא יזיק, ייל מירושלמי סוף פאה שמביא ע"ז קרא דאל תסיג גבול, והשגת גבול היינו שמגרשים כלה. עוד ראי', מפסחים (קיא, ב) ונפסק בשו"ע אדה"ז שם סט דפת תלוי' קשה לעניות אבל לא בשר ודגים הואיל ודרכם בכך. אבל ראי" זו יש לדחות דשם אין הסיבה התלי' באויר, אלא מה שמבזה את הפת עי", דתלי' חשיבא בזיון וכמו בברכות (כד, א), וכיון דבשר ודגים דרכם בכך הרי אין כאן בזיון, וא"כ אינו שייך לעניננו -- ואף דארז"ל (ע"ז ל, א) פירוקא לסכנתא -- אני הרי לא באתי בכהנ"ל אלא ליישב את המנהג הנהוג כבר.

ב) מה שהקשה בשם ס' עובר אורח (ולא ראיתי ס' זה עצמו) על רבנו הזקן מחולין (נה, ב) ממשיכלי שיחומי -- יפה תירץ כת"ר דמי יימר דאין שופך המים אח"כ, ובפרט שנכבשה בהם הריאה מעל"ע.

אבל מה שרצה לתרץ שנית, דכיון שיש במים איזה דבר הרי אין רו"ר שורה עליהם -- לא שמיעא לי, דא"כ הול"ל זה בפירוש, וכמ"ש בכגון דא 202עוד הקשה משו"ע או"ח סתנ"ה שמתיר, בדיעבד, ליקח מים שלנו בכלי נחושת,

והנה י"ל דלא מצינו בשום מקום דמתיר אף אם לנו כל הלילה בכלי נחושת זה, אלא שלכתחילה אסור לעאוב (ליקח) בכלי נחושת ובדיעבד התירו זה, אבל בדין הלינה לא קאמיירי. ומיש בשו"ע אדה"ז (שם סוסי"ט) דמותר אפילו נשתהו המים בתוכו ימים רבים -- י"ל דהיינו בלא לילות, ולא ביאר זה בפירוש כיון דאינו שייך לדין מים שלנו אלא להל' שמירת הגוף, וכמו שלא ביאר בהל' פסח שלכתחילה לא ילונו בכל כלי מתכות -- ודוחק קצת.

ואולי אפ"ל דלי הש"ס הוא השותה משקין מזוגין וכו', וכיון שהוא ענין סגולי, ולא טבעי במשקין מגולין, אין לנו בו אלא חידושו שאסור לשתותם, אבל כשמערבם בעיסה ולא יבואו לכלל שתי' לית לן בה.

ועִ"י חילוק זה שלא אסרו במשקין מזוגין אלא השתיי, מתורץ ג"כ מה שהקשה מסוכה (מח, ב) דהיו מלינין המים של הניסוך בחבית של זהב, אף דבירושלמי שם (משא"כ הבבלי לפרש"י ותוס') אמר דבעינן ממשקה ישראל.

במענה על מכתבו משילהי אדר והקודם לו. ת"ח על בשורתו הטובה מהטבת מצב בריאותו. ויהי רצון שילך הלוך וטוב, וכפסק תורתנו הק' מעליז בקדש, ובודאי נוסף על ההוספה בלימוד תורת החסידות מוסיף ג"כ בפעולות במסגרת צעירי אגודת חב"ד, שעי"ז מוסיפים ג"כ בברכת השי"ת והצלחתו בהמצטרך.

במ"ש אודות אופן קביעות מזוזה בגזוזטרא*, הרי בכלל בהנוגע לקביעות מזוזה, ישנה הוראה בשם רבותינו הנשיאים שהולכים בתר היכר ציר, וכדעת ראשונים בזה. ומוסיפין בזה ששאלום, ומה יעשו אם כל הדלתות שבחדר היכר ציר שלהם לחדר אחר, וא"כ באיזה אופן יכנס לחדר, וענו ע"זא יכנס דרך החלון. אבל הנ"ל הוא מלבד הדלתות היוצאות לחצר או לרה"ר; וכדאי שיוודע פרטים מזקני אנ"ש אשר בסביבתו, ושבטח גם להם ידוע עד"זו (ממכחב יח ניסן תשט"ז) 203ב"ה, ראש חדש אלול, ה'תשלזו

צו נשי ובנות ישראל בכל מקום שהן

ה' עליהן תחיינה ברכה ושלום!

204(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

205אחד* מהטעמים הגלויים: העובר כולו נבנה מטפת משהו - לגוף משוכלל (ומבנה הגוף משפיע גם על תכונות הנפש במדה חשובה) - ע"י האם בלבד (ובזמן שהותו בעיבור -- אוכל ממה שאמו אוכלת וכו') ועד כדי כך שרואים במוחש שרוחניות האם (ואם היא בשמחה או בפחד וכיו"ב) משפיעה, וגם מעצבת החרקטער (האופי) של העובר (שיולד שלם ובריא

הערות

עמוד 186

  1. 1. נדפסו בחוברת ,י"ב פסוקים ומרז"ל* (ברוקלין, ה'תשללו).
  2. 2. מתאים להפס"ד בשו"ע (או"ח סרל*א) כל מעשיך יהיו לשם שמים.
  3. 3. ובלשון הזהר (ח"ג צד, ב) כל יומא ויומא עביד עבידתיי.
  4. 4. ובפרט ע"פ תורת הבעש"ט אשר כל דבר ודבר אשר האדם רואה ושומע הוא הוראת הנהגה בעבודת השם (כש"ט הוספות אות קכז-קבט. וש"נ).
  5. 65. אבות פ"א מי"ז.
  6. 65. היינו שמשפיע ומשנה את כל פרטי הנהגתו, הן בעניני יום והן בעניני לילה.
  7. 6. מוסף דיו"ט.
  8. 7. ד,חטא" הוא גם מלשון חסרון -- כפרש"י עה"פ מ"א א, כא. וראה לקו"ת מטות פב, א. ובארוכה - ד"ה על כן יאמרו המושלים תרצ"א (סה*מ קונטרסים ח*"א קצא, סע"ב ואילך).

עמוד 187

  1. 1. לקוטי הוספות / ואתחנז שיחות 17
  2. 8. להעיר, אשר בקביעות ש. ז. שת"ב ,נדחה", ישנה נתינת כח מיוחדת לפעול שת"ב ידחה לגמרי (לקו"ש ח"ח ע' 355. וש"נ).
  3. 9. שבת קיט, ב.
  4. 0. קידושין מ, ב.

עמוד 188

  1. 18. לקוטי הוספות / ואתחנן שיחות
  2. 1. ראה רמב"ם סוף הל' לולב. תניא פכ"ו.
  3. 2. בשיחה לילדי מחנות קיץ יומיים שיחיו -- ב' אלול ה'תשליז ס"ה (נדפס לקמן ע' 276).
  4. 3. דהרי נהוג ונתקבל בכ"מ דגם בנות מתפללות. וראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סק"ו ס"ב. שם סו"ס פ"ח. כף החיים ריש סי' ע'. סו"ס פ"ח. וש"נ. .
  5. 4. יתרה עז: ברכות התורה -- שהן ברכות לת"ת דכל היום כולו -- ולימוד תורה שבכתב ושבע"פ לאת"ז.
  6. 5. ששקולה צדקה כנגד כל המצוות (ב"ב ט, א. וראה ירושלמי פאה פ'א ה*א), ועד ש,בכל תלמוד ירושלמי היא נק' בשם מצוה סתם" (תניא פל"ז (מח, ב)).
  7. 6. כמשינ (ישעי' א, כז) ,ציוו במשפט (תורה -- לקו"ת ר"פ דברים) תפדה ושבי' בצדקה".

עמוד 189

  1. 1. לקוטי הוספות / ואתחנן שיחות 2
  2. 2. * +. +
  3. 3. 7ו) קדושים יט, יח. וראה תו"כ ופרש"י עה"פ.
  4. 8. סה"ש תש"ב ע' 29 ואילך.
  5. 9. פרשתנו ד, י.
  6. 20. שהשל"ר פ"א, ד.
  7. 21. דתורה מלשון הוראה -- זח"ג נג, ב.

עמוד 190

  1. 190. לקוטי הוספות / ואתחנן שיחות
  2. 2. תענית כו, ב במשנה. וראה בגמרא שם ל, ב ואילך. ב"ב קכא, א ואילך. וראה חדא"ג מהרשיא לתענית שם: שטעמי שמחתו תלוים בבניז המקדש,
  3. 3. אוה"ת נ"ך כרך ב' ע' א'צו. רד"ה נחמו עת"ר (סה"מ עת*ר ע' רכא).
  4. 4. זח"א קנ, רע"א. ח"ב פה, א.
  5. 5. סוכה כט, א.
  6. 6. פרשתנו ו, ז.
  7. 1. ראה לקו"ש חי"ט ע' 39 ובהערה 24 שם.
  8. 8. דבדברי תורה הכתוב מדבר -- יומא יט, ב. הלי ת*"ת לאדה"ז פ"ג ה"ב. וראה לקו"ש הנ"ל העי 6. -- וראה פיהמ"ש להרמב"ם אבות פ"א מי"ז. שערי תשובה לר"י ש'ג אות יז -- שלמדו מ"ע דלימוד התורה מ,ודברת בם". וראה לקו"ש הנ"ל.

עמוד 191

  1. 1. לקוטי הוספות / ואתחנן שיחות 1%
  2. 9. עה"פ -- מספרי. רמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ב. הל' ת*ת לאדה"ז פ"א ה"ח.
  3. 0. להעיר מאופן ,מעשי חייא" (כתובות קג, ב. ב"מ פה, ב) דלכל חד וחד אמרי לי" אתני סידרך לחברך.
  4. 1. קידושין ל, סע"א. ספרי ופרש"י שם. הל' תת לאדה"ז פ"ב ה"ג.
  5. 2. להעיר ממשנ"ת אשר גודל העילוי דט"ו באב -- מתאים לגודל הירידה דת"ב (ד"ה נחמו עת*ר הנ"ל (שם ס"ע רכט ואילך)).
  6. 3. ובפרט ע"פ מארז"ל (תענית בסופה) ,מכאן ואילך דמוסיף יוסיף", ובפרש"י: מחמשה עשר באב ואילך דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו.
  7. 4. דב,ושננתם" נכלל גם החיוב ,ללמוד" בעצמו -- ראה לקו"ש שם.
  8. 5. ראה ד"ה נחמו עת"ר הנ"ל (שם ע' רכא), שחמשה עשר באב הוא ,יו*ט ביותר משאר מועדים, דהיינו אפילו מפסח וסוכות".
  9. 6. שו"ע או"ח סקל"א ס"ו. אדה"ז בסידורו קודם ,ובא לציון". השלמה לשו"ע רז"ל סקל"א ס"ח.

עמוד 192

  1. 12. לקוטי הוספות / ואתחנן שיחות
  2. 7. מיכה ז, טו.
  3. 8. תהלים עז, כא.
  4. 9. ראה שמו"ר פ"ב, ב.
  5. 0. כמ"ש (מלאכי ג, כב) ,זכרו תורת משה עבדי". וראה שמו"ר פ"ל, ד. וש"נ. 1 נשא ו, בדדכו.
  6. 2. ראה אבות פ"א מי*ב. אדר"נ פי"ב בתחלתו.
  7. 3. ר*פ בהעלותך. וראה לקו"ת ר"פ בהעלותך. ועוד.
  8. 4. משלי ב, כז.
  9. 5. משלי ו, בג.

עמוד 193

  1. 1. לקוטי הוספות / ואתחנן שיחות 13
  2. 6. ישעי' ס, ג. וביל"ש שבהע' הבאה: האומות עתידין להיות מהלכין לאורכם שנאמר והלכו גוים כו' וכ"כ למה בזכות הנרות שהן מדליקין בשבת.
  3. 7. יל"ש ר"פ בהעלותך.
  4. 47. גואל ראשון -- הוא גואל אחרון (ראה שמו"ר פ"ב, ד. זח"א רנג, א. שה"פ פ' ויחי. תו"א ר"פ משפטים).
  5. 8. ראה יומא ה, ב: אהרן ומשה עמהם. תוד"ה אחד -- פסחים קיד, סע"ב.
  6. 9. שהרי מקום סנהדרי' גדולה שהם עיקר תורה שבע"פ והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל (רמב"ם ריש הל' ממרים) הוא סמוך למזבח בלשכת הגזית (ירושלמי מכות פ"ב הזו, מכילתא ס"פ יתרו. משפטים כא, יד. פרש"י ר"פ משפטים. מדות פ"ה מ"ד. סנהדרין פו, ב (במשנה). רמב"ם הל' סנהדרין פי"ד הי"ב).
  7. 0. פרשתנו שם, ט.

עמוד 194

  1. 14. לקוטי הוספות / ואתחנן שיחות
  2. 2. יג, כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לומר (עוה"פ) את הפסוק" ,תורה צוה גו'".
  3. 1. ישעי' ח, י.
  4. 2. תהלים כח, ט. 3 ברכה לג, ד.

עמוד 195

  1. 1. לקוטי הוספות / ואתחנן שיחות 155
  2. 2. % - *
  3. 1. נדפסו בחוברת ,י"ב פסוקים ומרז"ל* (ברוקלין, ה'תשליו).
  4. 2. בהשיחה לילדי מחנות קיץ יומיים -- י"א מנחם-אב (נדפס לעיל ע' 186).
  5. 3. כש"ט (הוצאת קה"ת) הוספות אות קכז-קכט. וש"נ.
  6. 6. ד,אני נבראתי לשמש את קוני" (קידושין בסופה).
  7. 5. שהרי ישראל הם ,מאמינים בני מאמינים" (שבת צז, א).
  8. 66. ראה שעהיוה"א בתחלתו.

עמוד 196

  1. 1. 6% לקוטי הוספות / ואתחנן שיחות
  2. 2. ד ישעי' ס, כא.
  3. 8. סוכה מב, א.
  4. 9. הל' ת"ת רפ"א.
  5. 0. ספרי לעקב יא, יט (הובא בפרש"י שם).

עמוד 197

  1. 1. לקוטי הוספות / ואתחנן שיחות 17
  2. 1. שיחת מוצאי ש"פ בראשית תשל"ה (נדפסה בלקו"ש חיט בתחלתו). לקו"ש חט"ו ע' 168 ס"ו, חי"ז עי 6 סי"א ואילך. ועוד.
  3. 2. ראה שו"ע אדה"ז או*ח סשמ"ג ס"ג: ושיעור החינוך במ"ע הוא בכל תינוק לפי חריפותו וידיעתו בכל דבר לפי עניניו כו'.

עמוד 198

  1. 08. לקוטי הוספות / ואתוזגן שיחות
  2. 3. קיצור שו"ע סע"ה ס"ב. כף החיים סרס"ג סקל"ד בתחלתו.
  3. 4. ראה כף החיים שם: וטוב שתתן מקודם פרוטה לצדקה .. וטוב ליתן ג' פרוטות לצדקה כו'.
  4. 5. כמחז"ל היו מכבדין את המצוות שהן שלוחי (תנחומא ויגש ו. וראה לקו"ת ויקרא ב, א).
  5. 6. סוטה ח, ב במשנה. פס"ז עה*פ שמות ג, ו.
  6. 7. כולל גם יו"ט דאיקרי שבת, שבתון (פרש"י, ראב"ע, רמב"ז ועוד לאמור כג, יא. וראה חדא"ג מהרש"א למנחות סה, א).
  7. 8. ח"א מח, ב.

עמוד 199

  1. 1. לקוטי הוספות / ואתחנן שיחות (
  2. 2. * *' %
  3. 9. יל"ש ר*פ בהעלותך.
  4. 0. וכמ"ש (משלי ו, כג) ,כי נר מצוה ותורה אור" -- שקאי גם על נרות שבת (ראה פרש"י ד"ה בנים - שבת כג, ב).
  5. 1. מכיון ש,אחישנה" תלוי ב,זכו* (סנהדרין צח, א).
  6. 2. להעיר שיש ,נוהגיו מיום ט"ו באב ואילך לברך זל"ז בברכת כוח"ט" (דרכי חיים ושלום סתרפ"ד).
  7. 3. ברכה לג, ד.

עמוד 200

  1. 200. לקוטי הוספות / ואתחנן שיחות

עמוד 201

  1. 1. לקוטי הוספות / ואתחגן שיחות 201
  2. 2. - .* .*
  3. 3. *) ראה לקו"ש ח"י ע' 186. המו"ל.

עמוד 202

  1. 22. לקוטי הוספות / ואתחנן שיחות
  2. 2. בב"מ (כט, ב) והובא בשו"ע רבנו שם סוס"ד. וגם שם אין מתיר אלא דבר שדרכו ליתנו במשקין אלו.
  3. 3. ואין מדמין בזה מילתא למילתא, וכמו שלא מצינו איסור שלא ישתמש בהם שום תשמיש, ע"ד שאמרו במים של נט"י שחרית (שו"ע או"ח ס"ד).
  4. 4. ובתירוץ הרש"מ מברעזאן דאין ר"ר שורה בביהמ"ק יעויין בשו"ת בני ציון הנ"ל דשקו"ט בזה. (ממכתב יום ד, כלזז סיץן תש"
  5. 5. 6-2
  6. 6. *) ראה גם לקו"ש ו"ט ע' 259. המוחל. 6-2

עמוד 203

  1. 1. לק וטי הוספות / ואתחנן שיחות 23
  2. 2. % . -

עמוד 204

  1. 204. לקוטי הוספות / ואתחנן שיחות
  2. 2. ₪ ₪ *
  3. 3. - * -

עמוד 205

  1. 1. וכו'). (ממכחב כ"ק אדמו"ר שליט"א)
  2. 2. *) נכתב במענה להשאלה איך להסביר לאלו שאינם מאמינים בתומ"צ זה שבנשואי תערובת מתייחס הילד אחר האם. המו"ל.

מצוטט ב־4 עמודים

אגרות קודש 2
  1. כרך כז ‹ י'רכו לקו"ש חי"ד ע' 205
  2. כרך ו ‹ א'תרפג לקו"ש חי"ד ע' 200
לקוטי שיחות 2
  1. כרך כד ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ב ‹ 278 לקו"ש חי"ד ע' 186
  2. כרך כד ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ד ‹ 297 לקו"ש חי"ד ע' 197