שיחה ד
206שיחה ד
חמשה עשר באב
ב"ה, חמשה עשר באב, ה'תשל"ג ברוקלין, 2.1
שלום וברכה !
... בעמדנו ביום אשר ,מכאן ואילך דמוטיף יוסיף -- מוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חיו".
ולימוד התורה (ובפרט -- העסק בתורה) וההוספה בו -- ה"ה מביא לידי מעשה, קיום המצוות והוספה בזה, כולל ג: הוספה באיכות -- הידור בקיום המצוות,
והרי זהו גם ענין שהזמ"ג, שנכגסנו לשבע דנחמתא על פורענותא ד,מפני חטאינו גלינו מארצנו כו'" והוספה בביטול הסיבה (חטאינו) מוסיפה בביטול המסובב (גלינו),
וכמודגש גם בזה אשר חז"ל מקשרים יום זה וענינו (הוספה בלימוד התורה בלילות) עם ענין תשעה באב -- בנתנם סימן לדבר (אשר סימן בתורה -- גם כן תורה והוראה היא): מקומי עד שכבי קומי -- פירוש מזמן אמירת קומי רוני בלילה (במגילת איכה) בט' באב ועד זמז אמירת שכבי עד הבוקר (במגילת רות) בשבועות, צריך להיות קומי רוני בלילה -- להוסיף בלימוד התורה בלילות,
ולא רק בסימן (לכל הדורות) מודגש הקישור שבין תשעה באב וחמשה עשר באב, אלא גם בקביעות ט"ו באב ליו"ט בפעם הראשונה שהי' זה בשנת הארבעים לדור המדבר, שכשראו את הלבנה במילואה בט"ו באב -- ידעו שבטלה הגזרה דמתי מדבר שנגזרה בבכי' הראשונה של תשעה באב, וקבעוהו יום-טוב, כמסופר במדרש, 207ומרומז הנ"ל (דמכאן ואילך -- מוסיף) גם בזה, שהרי ישראל מונין ללבנה, שאחד הטעמים בזה הוא שדברי ימי ישראל הם עליות וירידות בדוגמת הלבנה ועתידים להתחדש כמותה, וכד קיימא סיהרא באשלמותא בט"ו בחדש, שאז אור הלבנה במילואו ובשלימותו, ובפרט בט"ו באב -- שבא אחרי ירידת פלאים דתשעה באב -
שלכן לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים -
ה"ז מרמז ומדגיש מילוי ושלימות חיי כאו"א מישראל בתורה אור ונר מצוה הבא ע"י התורה,
ולפום צערא (דט' באב) אגרא -- הוספת ועליית פלאים.
ויה"ר אשר ביום זה דחמשה עשר באב ו,מכאן ואילך" -- ובפרט בשנה זו, שנת השבע, שבת לה/, והכנה לשבת וענין הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו' למען ישמעו גו' את כל דברי התורה הזאת -- יתעורר כל או"א מאתנו בתוככי כל ישראל להוסיף בתורה ובמצוות, הן בנוגע לעצמו והן בהשפעה על זולתו.
וע"י הוספת אור בחשך הלילה והגלות (הנקרא לילה) -- אשר אפילו מעט אור דוחה הרבה חושך -- עאכו"כ הוספה באור, אור במילואו -
נזכה בקרוב ממש לקיום היעוד: קץ שם לחשך ולילה כיום יאיר, בגאולתנו האמתית והשלימה ע'י משיח צדקנו מאפילה לאור גדול. בכבוד ובברכה
הערות
עמוד 206
- 1. מכאן .. חייו: תענית בסופה ובפרש"י שם (בפרש"י בע"י: מוסיף הקב"ה שנים על שנותיו).
- 2. העסק בתורה: ראה ב"ח לטואו"ח סמ"ז ד"ה ונוסחא. ד"ה הסכת תרצ"ג (בס' הקונטרסים ח'א).
- 3. תשעה באב: להעיר מלקוטי לוי יצחק אגרות ע' תי.
- 4. בנתנם סימן: ב"ח לטואו"ח סרל"ח: האחרונים קבלו לומר כו' מקומי כו'. ובמגיא שם משמע שעפיז צ"ל מטי באב בפשטות ל' הב"ח. ואולי י"ל דלא פליגי ומוסיפים על הש"ס -- וע"ד (ולא ממש) שמטעם דבטלה גזירת מדבר קבעו יו"ט ליום שנחברר (דבטלה בט' באב שלפניו. וראה מת"ב באיכ'"ר פתיחה לג). כך בהטעם בנדו"ז דלילות ארוכים קבעוהו לחצי אָב (סיום ה)קייץ - ב"מ קו, בי
- 5. קומי .. שכבי: איכה (ב, יט). רות (ג, יג). וראה תמיד ספ"ד.
- 6. כמסופר במדרש: איכ"ר פתיחה לג. ירוש' סוף תענית -- הובאו ברש"י ותוס' תענית שם.
עמוד 207
- 1. ישראל מונין ללבנה. שאחד הטעמים: סוכה כט, א. שמו"ר (פט"ו, כו): החדש הזה לכם הה"ד יפרח בימיו צדיק גו'. זח"ב פה, א.
- 2. ובפרט בט"ו באב .. שלכן: ראה ד"ה נחמו, תרכ"ו. נחמו, עת*ר (ברוקלין, תשכו).
- 3. ירידת פלאים .. ועליית פלאים: ראה רשימות הצ"צ איכה (א, ט) ע' עד-עה.
- 4. כחמשה .. הכיפורים: ראה רשימות הנ"ל ע' מד.
- 5. שבת לה בנוגע לט*ב -- להעיר דנדחה כשחל בשבת ואמר רבי הואיל ונדחה ידחה (מגילה ה, ב)
- 6. הקהל .. הזאת: וילך לא, יב. ברמב"ם סוף הל' חגיגה: אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייביז לשמוע (הקריאה בהקהל) בכוונה גדולה יתרה. -- שמזה הוראה להכנה שלהם ג"ב.
- 7. והגלות (הנקרא לילה): להעיר משהש"ר רפ"ג: לילן של מצרים כו' בבל כו' מדי כו" יוז כוי אדום כו' שישנתי לי מן התורה ומן המצות כו'. וראה ירוש' תענית פ'א סה"א. תו"א שמות (נד, א). ובכ"מ. ולהעיר מלקו"א להה"מ ד"ה מה כו' הקב"ה (ז, ב (קה"ת, תשליג)).
- 8. קץ שם לחשן: ראה שערי אורה ע' קעב ואילך.
- 9. ולילה כיום יאיר: ע"פ תורת הבעש"ט עה"פ ואנכי הסתר אסתיר (דמ"א ליקוטים צו) שמוסתר שזוהי הסתרה -- י"ל שתיקונו ולמעליותא זהו קצה השני -- לילה כיום יאיר.
- 10. מאפילה לאור גדול: פסחים (קטז, ב). וי"ל אפלה למטה מחשך (זח"ב רסח, ב) ולכן הפכו אור גדול. ובסיי האריז"ל (קול יעקב): הארת ע"ק (בהגדה שם -- בפ" אור גדול).
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך כח ‹ י'תתעב לקו"ש חי"ד ע' 206