שיחה ז

הערות

עמוד 371

1. 1. עד פירוש הרא"מי
2. 1. ראה גם לקוש חלייה ע' 119 ואילך.
3. 2. מסי שבועות קפא, א.
4. 3. וכן הקשה בגור ארי כאן.
5. 4. ב"ר פס"ה, ו, רות רבה פ"ב, ב.

עמוד 372

1. 6. וא"מ כאן. -- בגור ארי' פירש, שכוונת המדרש ,וכי לא יצא משם אלא הוא" -- שמכיון שהכתוב בא לספר מענין
2. 2. יעקב שהלך לחרן, הוה ל" למיכתב וק ההליכה לשם, לא היציאה מבאר שבע, כי אייז שייך ליעקב, שהרי כמה גמלים יצאו משם, ועד"ז פי' ביפיית. ולפירושם, לכאורה, דיוק המדרש הוא מיתור הכתוב, כחפירשיי. אבל א"כ אינו מובן במדרש : א) אריכות הלשון, ב) העיקר -- לא ה" צריך לכתוב -- חסר! 6) בראשית יח, כו.
3. 3. הוספות
4. 7. סנה' צט, סע"ב. ) משלי '/, כה, יומא לחו בי

עמוד 373

1. 1. וכמו הפריך במדרש שם : ניחא התמן כו ואפילו ר' עזריי דפליג ע"יז (ולא בתור מתרץ, כדמוכת מהל' ,ר"ע בשם ר"ס אמר", ולא -- ,אמר ר*עי) -- אינו אומר שזהו כן, בשווה.
2. 2. אב לכל העולם (רש*י לך "יז, ה) וראה לקמן הערה 21.
3. 3. ולכן אומרים אלקי אברהם אלקי יצחק וכו', אלקי אצל כאו"א, לפי שמדתו של זה לא כמדתו של זה (תו"א ויקהל צ, ב)
4. 4. י"ט כסלו תשכיב (לקו"ש חלייה ע' 101 ואילך) (ושם נתבאר שכ"ה גם בהבעש"ט הה"מ ואדה"ז. כי הסתלקות הבעש"ט היתה בשנת תק"כ ואדה"ז נולד בשנת תקיה). לקו"ש ח"כ ע' 125.

עמוד 374

1. 5. ברכות לא, ב. עירובין סג, א.
2. 6. תו"א ותו"ח רייפ תולדות.
3. 7. בראשית כד, סג. ברכות כו, ב.
4. 8. זח"א עב, סע"א. קלב, ב. וראה אוה"ת וישלח רלד, א.
5. 9. משא"כ לשוח בשדה -- שהוא כמרו"ל בעירובין (שם) דלנפשי' חזי צורבא מרבנן (עיין שו"ת חוות יאיר סקכ"א, פ"ת לשו"ל יו"ד סרמ"ב סק"ה, אוה"ח שמיני י,/ יט וגם כאן י"ל שהוא ,כאילו אמר לו" אברהם, כי אברהם הוליד את יצחק -- ראה לעיל שיחת שיים תולדות (ע' 359). ועפיייז
6. 6. הוספות
7. 20. תו"א יא, א, לקו"ת ואתחנן ה, א:
8. 2. לכאורה כן יש לתרץ גם בנוגע ליושב אוהלים -- דשם ועבר שהיו לא בבאר שבע -- וכמש"נג ע"ז ותלך לדרוש, ויעקב הי' יכול להיות נחבא שם בברחו מפני עשיו. ועפיייז מתורץ הא דאברהם זקן ויושב בישיבה אף דיש אהלי שם ועבר.
9. 3. כמובן מהדין ההמורה הלכה בפני רבו.

עמוד 375

1. 5. מסיפורי חסידים.
2. 6. מלכים ב' ב, ט.
3. 7. רד"ק שם ב, יד.
4. 8. סנהדרין מז, א. חולין ז, ב.
5. 9. ראה התמים חב ע' סד [עט, ב] (אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' שעד): בעיני גדולי חסידי חב"ד המופתים הם כעין פגיעה בכבוד החסידות כו'.
6. 0. הל' יסוה'ית רפ"ח.
7. 1. מלכים שם ב, י. ובמצו"ד שם.
8. 2. ובזה מובן התנאי (ושייכותו להענין) : אם תראה -- יהי לך ואם איץ - לא יה", וא"צ לדחוק שאמר לו זה על דרך המופתים (רלב"ג שם)
9. 3. תענית 0 א, מכות , א,
10. 4. מכות שם, וראה רמב"ם הל' רוצח רפ"ז : ,תלמיד שגלה לערי מקלט מגלין רבו עמו שנאמר וחי וחיי בעלי הכמה' ומבקשיי בלא תת כמיתה חשובין וכן הרב שגלה כו'".
11. 1. הלשון .וכן" משמע שזהו מאותו הטעם, 2) עפ"ז מובנת אריכות הלשון : בעלי חכ' -- רב ; מבקשי' -- תלמיד*. וראה ג"כ ב"מ פד, סע"א.
12. 5. משא"כ הרב בנוגע לתלמיך, ובזה מובן מה שעיקר ותחילת הלימוד (בש"ס
13. 13. *) וראה לקו"ש חכ"ט ע' 55 ואילך.

עמוד 376

1. 1. וברמב"ם) מ,וחי* -- הוא בנוגע לתלמיד.
2. 6. מה שגם ביציאת נעמי רק פנה הודה כו' ולא בנוגע לקיום המקום כו' -- הוא מפני שישיבתם שם באה באיסור ואין קטיגור נעשה סניגור.
3. 3. הוספות
4. 7. ב"ב ח, בי

עמוד 377

1. 1. ומלבד שהפנימיות זהו עיקרו די" עקב -- הנה ,לא ה" צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה", כי באם יציאתו מבאר שבע רק בגופו ובחיצוניותו, לא צריך קרא על זה, וכמו שלא כתב זה בפ' תולדות, כי מובן ממש"כ ,וילך פדנה ארם", <וילך חר" נה" -- פסיק רישי -- ויתור כל העניף ה"ז קושיא יותר מאשר דיוק בתיבה אחת. ולכן לא נקט רש"י דיוק המדרש : וכי לא יצא כו'.
2. 2. מים רבים תרל"ו פקי"גב. רפאני תרח"ץ (נדפס גם בסה"מ קונטי ח"ב) פי"יה. וראה גם לקו"ת אמור לב, ב.
3. 43. ישעי ו, ב.

עמוד 378

1. 4. בראשית כה, כ.
2. 5. ויצא לא, יח.
3. 6. ברכות לד, סע"ב. שו"ע אדה"ז סיצ סעיף ה
4. 7. בדוגמת מרז"ל (נדרים כ, 2): אל ישתה כו', ואפילו היא אשתו (ר"ן. ובשויע אויח סר"מ ס"ב) ובפרט להמבואר בתניא
5. 5. הוספות
6. 6. פ"ג, שדעת הוא שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאד, הרי אינו שייך שיקשר רעתו בשני ענינים שונים.
7. 8. ראה תורת שלום ע' 39 ואילך.
8. 9. לקו"ת שלח מב, ד. חוקת ו( ג. ובארוכה -- תו"ח שמות תרך, א ואילך. וראה לקוטי שיחות ת"א ע' 188.
9. 0. תהלים קכח, ב.
10. 1. לקו"ת שה"ש מ, א
11. 2. לקו"ת שלח 1, א
12. 3. רש"י ס"פ נח.

עמוד 379

1. 5. דאף שאמר לו ,וקח לך משם אשה", לא הי' יכול לידע אם הליכתו הוא כרצון המשלח (גם בפנימיות), כי אינו רואה רק הליכת הגוף והחיצוניות.
2. 6. ר"פ תולדות. וראה לעיל ע' 355:
3. 3. תק יותר, שגם עיקר הסיפור דהליכת יעקב כו' שבפ' תולדות, הוא שהלך פדנה ארם, אלא שבדברי יצחק וציוי שלו ליפקב הי בזה (נתיגת כת על) ב' הענינים : לך א) פדנה ארם, ב) ביתה בתואל.
4. 8. יהושע כד, ג;
5. 9. בראשית כא, יב. נדרים לא, א. סנ" הדרין גט, ב.
6. 0. ב"ר פס"ח, ה וראה במפרשי הד מדרש שם.

עמוד 380

1. 1. וכן הוא בסנה' צה, ב. חולין צא, ב. רש"י בפרשתנו כח, יו
2. 2. מפרשי רש"י כאן.
3. 3. רש"י עה"פ. סנהדרין שם. חולין שם.
4. 4. אף שבכ"מ מביא גם דרשות רז"ל. וכן בנדו"ד מביא גם דעה הא' לקמן (כח, יז), אבל מקדים לזה : אמרו רבותינו כו', וכיז -- שלא על אתר (עה"פ וילך חרנה) - כי אעו בדרך הפשט,
5. 5. ואף שכתב רש"י שם: ;וקרא מוכיח וילך חרנה" -- ההוכחה היא מלשון הכתוב, מדלא כתיב ללכת כ"א וילך, וההוכחה שברש"י כאן היא מסדר כל המקראות. וסדר כל המקראות מכריח יותר מאשר דיוק בתיבה אחת.
6. 6. הוספות
7. 7. 5)' אף שבדוחק י"ל שסומך על מש"כ שם וכח, ב) פדנה. כמו לפדן.
8. 6. ומקרא ככתבו. אבל בהכתוב (כח,

עמוד 381

1. 1. ב) א"א לומר כן, דאם נפרש ככתבו היינו שיגיע, א"כ גם ביתה בתואל פ"' שגניע -- ועפי"ז הולייל לך ביתה בתואל ו,פדנה ארם" מיותר, דאף שב,פדנה ארם" נרמז ענין שגי בתכלית הליכת יעקב כנ"ל -- פשוטו של מקרא הוא שהכונה היא רק ,וקח לך משם אשה".
2. 7. יהל אור קד, א ס"ק א.
3. 8. אות ז' סעיף יח,
4. 9. במק"א (רות רבה פ"ב, יב. רשיי שם א, ז) כתוב גם פנה שבחה -- דקאי על ספירת המלכות (קהלת יעקב בערכו וראה יאיר נתיב למאו"א בערכו)
5. 5. -- שינוי הלשונות שמרש"י כאן לב"ר כאן, רות רבה שם ורש"י שם, יש להבינם משינויי הפירושים שביהל אור שם, ואכ"מי
6. 0. שעהיוה"א פ"ג ור'י
7. 1. לקו"ת מסעי צ, ג
8. 2. כתובות קג, סע"ב. ועיין הלי ת"ת לאדה"ז (בסוף
9. 3. שבת ל, ב. פסחים קיז, או
10. 4. אגה"ק סט"ו.
11. 5. רשיי וישלח לח, ית.

עמוד 382

1. 1. הוספות
2. 0. באב, מס' 31.,
3. 2. וכ"ה בזהר ח"א רסו, ב. חייג שו, ב: ת"ז תיי מה:
4. 5. ת"ז תס"ו. ע'יח שי ק"נ רפ"ג.
5. 5. *) אוה"ת בראשית כרך ה' (תתמ, ב)

עמוד 383

1. 6. וניאל ב, לב"לג.
2. 7. שם סעיף 1
3. 8. ואה מאמרי אדה"ז -- אתהלך לאזניא ע' קנה. -- ושם בסוף המאמר: (נמצא בד' ויחלום אות א'), וכנראה הכונה לדרוש זה. וא"כ צ"ל : אות ז,
4. 9. ב"ב ט, א,
5. 0. ראה רשימות הצ"צ לשה"ש עה"פ (ע' רח ואילך).
6. 1. לקו"ת תזריע (כג, ב)
7. 2. לקו"ת חוקת סא, סע"ד.

עמוד 384

1. 3. לקו"ת ראה יט, א, דרמ"צ קפה, ב. 4 כן הוא בהכת"י.

עמוד 385

1. 5. ר"ה ", א. ובגירסת הע"י: תחת כפות רגלי. אבל בזת"א (קלא, א) קטמא תחות רגליהון. -- ע"פ המבואר במאמר יובנו דברי הכס"מ (רמב"ם הל' תשובה
2. 2. פיג, ה"ה): וזכות הוא להם כו
3. 6. תענית כא, א.
4. 7. תניא פלי"ב, 8 תנחומא עֶה"פ.

עמוד 386

1. 9. אולי צ"ל : ניתן.
2. 0. תענית כג, א
3. 1. משלי ל, ת.
4. 02. כ"ב טז, סע"ב.
5. 3. תו"ח ויחי ד"ה בן פרת יוסף. דהמ"צ פא, א. ד"ה ומקנה רב תרכ"ט.
6. 4. כנראה צ"ל ספי"ב. והוא שם קד, א.
7. 5. שבת קיג, ב. ב"מ פה, א,
8. 6. עהעלותך יא, כג. לקו"ת שם לא, ד.
9. 7. בונה ירושלים סי' קכו (בשינוי לשון קצת). מאמרי אדה"ז על מארז"ל (ע' תעג).
10. 8. שבת ל, ב. /
11. 9. ישעי' סה, -כ.
12. 0. ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ט, הל' מלכים ספי"ב.
13. 1. בבונה ירושלים : בימים ההףם כי יה"
14. 2. כן הוא בכת"י. אבל בבונה ירושלים : בזה העולם הגשמי ומלאה הארץ.

עמוד 387

1. 3. מגילה כב, א וראה :בהערה שבפ" תח דבר למפתחות לתניא.

עמוד 388

1. 4. חולין צא, ב. רשיי בפרשתינו (כח, יג) וז"ל : קיפל . . תחתיו רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו (כארבע אמות שזה מקומו של אדם)
2. 115. ישעי" מ, ה.