שיוך לפסוק
לקוטי שיחות כרך לו ויק"פ - פ' החודש ויק"פ - פ' החודש
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
37 תהלים קלב, יג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
27 זאת מנוחתי עדי עד : תהלים קלב, יד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
47 ראה שהש"ר שם. וכמ"ש (תהלים קלב, יד) זאת מנוחתי עדי עד (תו"א שם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
16 ראה שהש"ר פ"א, טז (ג). וכמ"ש (תהלים קלב, יד) זאת מנוחתי עדי עד (תו"א ר"פ ויגש).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא תרומה שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
4 תהלים קלב, יד. הביאו הרמב"ם ריש הל' ביהב"ח ה"ג. ראה זבתים קיט, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פקודי שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
12 מפשטות לשון הרמב"ם "לבנות בהן בית לה'" משמע, שכוונתו (לא לאיסור הקרבה בכמות, כ"א) שאסור לבנות "בית לה'" אלא בירושלים*. אלא שאח"כ מוסיף ענין שני – "ולהקריב בהן קרבן" [דכתבו "להקריב בהן" (בהמקומות) ולא "בו" (בהבית) מורה שזהו ענין שני – איסור הקרבה (במק"א) בבמות]. ועפ"ז סרה התמי' (וראה הר המורי' לרמב"ם שם) למה הביא הרמב"ם הכתובים (דה"א כב, א. תהלים קלב, יד) "ויאמר דוד זה הוא בית ה' האלקים וזה מזבח לעולה לישראל ואומר זאת מנוחתי עדי עד", ולא הכתוב (ראה יב, ט) "כי לא באתם גו' אל המנוחה ואל הנחלה" שהובא בש"ס (זבחים קיט, א) לענין איסור הקרבה בבמות? כי הפסוק "כי לא באתם גו'" בא בהמשך להקודם: "לא תעשון גו' איש כל הישר בעיניו (וטעם החילוק) כי ("פה" "היום") לא באתם גו'" – היינו האיסור דהקרבת קרבן חוץ ל"מנוחה" "ונחלה", והביא הרמב"ם פסוק שנאמר בו ע"ד ב' ענינים הנ"ל: א) איסור דבנין בית לה' חוץ לירושלים – "זה הוא בית ה' האלקים". ב) איסור הבמות – "וזה מזבח לעולה לישראל"** (ראה פרש"י דה"י שם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פקודי שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
15 תהלים קלב, יד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
25 פ"א ה"ג – והרי שם לא הזכיר הרמב"ם מעלה בירושלים והר המורי' (שלפני הבחירה), ומובן שכוונתו דמה ש"אין שם בית כו' אלא בירושלים בלבד ובהר המורי' שבה נאמר כו'" הוא רק מצד בחירת הקב"ה במקום זה, וכמו שמסיים "ואומר (תהלים קלב, יד) זאת מנוחתי עדי עד" (וראה לקו"ש שם). וראה לקמן הערה 47.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פקודי שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
3 תהלים קלב, יד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ראה שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
36 תהלים קלב, יד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ראה שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
45 לכאורה י"ל שלדעת הרמב"ם פי' "בית הבחירה" היינו – בית הנבחר להקרבת הקרבנות (וראה לעיל הערה 34). ועפמש"כ בסהמ"צ מ"ע כ דהמ"ע היא "לבנות בית הבחירה לעבודה בו יהי' ההקרבה" (ראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 120 ואילך). וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ט ה"ג "וירושלים נבחרת לכך". אבל מדייק לשונו בספר היד* בריש הל' ביהב"ח בגדר המ"ע "לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו כו'" משמע, שהבית והמצוה בבנייתו אינו בשביל ההקרבה כ"א "בית לה'" (והיינו להשראת השכינה), אלא שהבית צ"ל באופן ש"מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות" (וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 330 הערה 34). וכן מוכח מלשונו שם ה"ג (נעתק לקמן ס"ח) "נאסרו כל המקומות כולן לבנות בהן בית לה'" ומביא הכתובים (דה"א כב, א. תהלים קלב, יד) "זה הוא בית לה' האלקים .. זאת מנוחתי עדי עד". כדלקמן בפנים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תצא שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
34 עוד י"ל – את"ל דמאמר חז"ל (שמו"ר פ"ל, ט) "מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות" (שהקב"ה מקיים מצוות התורה) הוא גם גדר בהלכה: ביהמ"ק הוא דירת הקב"ה* [ונק' "בית לה'" (הובא בהלכה – רמב"ם ריש הל' ביהב"ח), ואומר עליו "זאת מנוחתי" (תהלים קלב, יד. רמב"ם שם פ"א ה"ג), דירת קבע – לאחרי ואתהלך באוהל]: ולכן יש חיוב כביכול על הקב"ה לעשות מעקה על גג דירתו, ובנ"י עשאוה בשליחותו של הקב"ה. [ויש לחלק בין זה למ"ש בשו"ת חת"ס (הנ"ל הערה 13) דאין חיוב מזוזה על ביהכנ"ס כי הוא דירה של קדש, "דירת גבוה", ודוקא דירת הדיוט חייבת במזוזה (ולא אמרינן בזה "מה שהוא עושה כו'") – כי ענין המזוזה הוא קביעות שם ה' על פתח הבית, ואין צורך בזה ב"דירת גבוה ה' אלקי ישראל" (ל' החת"ס שם), משא"כ מעקה שענינו שמירת הבית ש"לא יפול הנופל ממנו", צ"ל גם בדירת הקב"ה (אם בנ"א משתמשים בו. וראה לקמן סעיף ה)].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
94 תהלים קלב, יד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
98 תהלים קלב, יז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ט"ז תמוז, במחנה-קיץ "גן ישראל", ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
7 תהלים קלב, ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
153 תהלים קלב, יג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
475 תהלים קלב, ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, ערב חנוכה, ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
564 ויש לומר, דהחילוק שבין "קומה ה' ויפוצו אויביך" (בהעלותך יו"ד, לה) ו"קומה ה' למנוחתך" (תהלים קלב, ח) (ראה בהמאמר די"ט כסלו ס"ח (ע' סב ואילך)) הוא, שהגילוי שהאיר במשכן הי' (בד"כ) הגילוי דאריך, ולכן עיקר הענין שנעשה ע"י נסיעת המשכן במדבר הוא שהי' הורג נחשים שרפים ועקרבים. והגילוי שהאיר במקדש הי' הגילוי דעתיק, ולכן משך אליו את הנצוצות.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
713 תהלים קלב, ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1621 תהלים קלב, יג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
51 תהלים קלב, ח.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, ערב חנוכה ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
61 ויש לומר, דהחילוק שבין "קומה ה' ויפוצו אויביך" (בהעלותך יו"ד, לה) ו"קומה ה' למנוחתך" (תהלים קלב, ח) (ראה בהמאמר די"ט כסלו ס"ח (לעיל ע' קכא)) הוא, שהגילוי שהאיר במשכן הי' (בד"כ) הגילוי דאריך, ולכן עיקר הענין שנעשה ע"י נסיעת המשכן במדבר הוא שהי' הורג נחשים שרפים ועקרבים. והגילוי שהאיר במקדש הי' הגילוי דעתיק, ולכן משך אליו את הנצוצות.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
2 קומה ה' למנוחתיך : תהלים קלב, ח.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
80 וחסידיך ירננו : תהלים קלב, ט.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
45 כהניך ילבשו צדק : תהלים קלב, ט.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
קנא אבות פ"ו מ"ו (נקנית במ"ח דברים). ב"ב י, א. כתובות סב, א וברש"י שם ד"ה מנדנדות. רמב"ם שם. טור ושו"ע. ע"פ תהלים קלב, ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
774 וחסידך ירננו : תהלים קלב, ט.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
520 בדיחי דמלכא. . כהניך : תהלים קלב, ט. ראה זהר ויצא קמח, ב. ביאוה"ז שם (קלג, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
704 בהיכל. . מקום מנוחתי : רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א, ה"ג. ושם הובא מתהלים קלב, יד. ישעי' סו, א (ראה רד"ק שם. סנהדרין ז, א).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
11 יציץ נזרו : תהלים קלב, יח.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
27 ועליו יציץ נזרו : תהלים קלב, יח.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
54 יציץ נזרו : תהלים קלב, יח.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
2000 וחסידיך ירננו : תהלים קלב, ט.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
209 אוו למושב להם: ע"פ תהלים קלב, יג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אז ישיר כו' ומעתה יובן משנת"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
371 קומה ה' למנוחתיך : תהלים קלב, ח.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א מגילה נקראת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
39 יציץ נזרו : תהלים קלב, יח.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ויקרא אל משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
18 עליו יציץ נזרו : תהלים קלב, יח [ושם: ועליו].
פתיחה בהקשר
ספר השיחות יום שמחת תורה תרפ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
28 תהלים קלב, יג.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
167 אוה למושב לו : תהלים קלב, יג.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח להבין שושר ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
295 זאת מנוחתי : תהלים קלב, יד. ראה זבחים קיט, א. רמב"ם הל' ביה"ח פ"א, ה"ג. וראה גם לקו"ש פקודי כרך טז ע' 470 ואילך. כרך כא ע' 460 ואילך ובהנסמן בהנ"ל.
פתיחה בהקשר