שיוך לפסוק
לקוטי שיחות כרך ל וישלח שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
24 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ראה שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
40 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז שמיני שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
26 איוב יד, טו. וראה שמו"ר ספל"ו. ויק"ר פל"א, ג. של"ה שער הגדול (כט, ב ואילך). עבוה"ק חלק העבודה בתחלתו. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב ראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
5 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
15 איוב יד, ד. וראה לקו"ת חוקת נט, ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה וישב שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
4 איוב יד, טז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
4 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
74 וכמ"ש (איוב יד, טו. וראה שמו"ר ספל"ו. ויק"ר רפל"א) למעשה ידיך תכסוף. ואף שגם במשכן ומקדש אמרו (כתובות ה, סע"א) "גדולים מעשה צדיקים", ומבואר בד"ה גדולים מעשה צדיקים תרפ"ה פ"ז, שהעילוי ד"מעשה צדיקים" הוא מצד ענין ההתחדשות שבביטול היש לאין וראה גם שמו"ר שם, ש"למעשה ידיך תכסוף" קאי על עבודת המשכן), בכ"ז, מכיון שהמשכת הקדושה במשכן ומקדש אינו בתחתונים ממש (המלאים קליפות וסט"א), הרי המשכה זו אינה התחדשות כ"כ (ובדוגמת המבואר בד"ה תקעו תרס"ז (בהמשך תרס"ו. וראה גם ד"ה אחרי תרס"ו) שהבירורים שבדרך מלמעלמ"ט, מכיון שהם מצד המשכת האור, אי"ז ענין ההתחדשות), ובמילא אי"ז אמיתית הענין ד"מעשה צדיקים" (עבודת האדם). ולהעיר מפרש"י עה"פ (בשלח טו, יז) מקדש אד' כוננו ידיך: "ואימתי יבנה בשתי ידים .. לעתיד לבוא כו'" – והרי מה ש"גדולים מעשה צדיקים" למדו (כתובות שם) ממ"ש כוננו ידיך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח שלח שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
39 איוב יד, טו. וראה בדרושים (ד"ה ועבדתם את ה"א אוה"ת פ' משפטים. צאינה וראינה עזר"ת. לא תהי' משכלה תשי"ב. ועוד) המבארים הענין דעבודה צורך גבוה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
0 איוב (יד, טו) דעבודה צורך גבוה ועד לאופן ד,תכסוף", נתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים. וראה של"ה שער הגרול (כט, ב ואילך) בארוכה. וראה שמו"ר (פל"ו, ד): למעשה כו' בד' דברים נתאחה כו' -- ואולי לכן לא הובא בכ"מ כתוב זה לראי' ד(כל) עבודה צורך גבוה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט אלול שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
15 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
64 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
4 איוב יד, טו. וראה עבודת הקודש חלק העבודה פ"א ואילך. של"ה שער הגדול כט, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
2 איוב יד, טו. וראה של"ה שער הגדול (כט, ב ואילך). עבוה"ק חלק העבודה בתחלתו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
5 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
24 איוב יד, יט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
15 לשון הכתוב – איוב יד, יט. וראה סוכה נב, ב. אבות דר"נ פ"ו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
28 איוב יד, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
9 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
62 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
145 איוב יד, טו. וראה של"ה שער הגדול (כט, ב ואילך) בארוכה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
91 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
41 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
5 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות ש"פ תשא, ט"ז אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
34 איוב יד, טו. וראה של"ה שער הגדול (כט, ב ואילך) בארוכה. עבוה"ק חלק העבודה בתחלתו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
49 איוב יד, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
103 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
51 ישעי' יט, ה. איוב יד, יא. וראה זח"א ו, ב. כה, א. כו, א. ועוד. לקו"ת במדבר יג, סע"ג. אוה"ת נ"ך (כרך ב) ע' א'נ ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פ' פרה, ח"י אדר שני, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
29 איוב יד, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
10 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
21 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
91 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
71 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
639 איוב יד, טו. וראה של"ה שער הגדול (כט, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
107 לשון הכתוב – איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
480 איוב יד, טו. וראה של"ה שער הגדול (כט, ב ואילך). עבוה"ק חלק העבודה בתחלתו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
412 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
1497 נתבאר גם מ"ש (איוב יד, ד) "מי יתן טהור מטמא" – כיון שמצד השכל כשלעצמו לא ניכר החילוק ביניהם כו'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ שמות, כ"ג אור לכ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
185 איוב יד, טו. וראה של"ה כט, ב ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
1186 ובלשון חז"ל (ברכות לג, ב. וש"נ): "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", והיינו, שענין היראה אינו בא מלמעלה, אלא עבודה בכח עצמו דוקא. והרי העבודה בקו היראה היא בעיקר אצל בעלי תשובה (ואילו צדיקים, עיקר עבודתם בקו האהבה, "לית פולחנא כפולחנא דרחימותא" (ראה זהר ח"ב נה, ב. ח"ג רסז, א. לקו"ת שלח מב, ג. ובכ"מ)), וכמובן ממאמר המגיד (לקו"ת ואתחנן ט, ד) "שאע"פ שארז"ל (תו"כ ופרש"י קדושים כ, כו) אל יאמר אדם אי אפשי בבשר כו' אלא אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי, היינו במי שלא חטא מעולם, אבל הבע"ת, צ"ל כל מיני רע ואיסורים מאוסים אצלו, ושיאמר אי אפשי כו', בכדי שלא יפול ח"ו" – שזהו מצד גודל יראתו , שעל כל צעד ושעל ה"ה מתיירא שמא יעבור על רצון העליון ויהי' נפרד ח"ו ממנו ית'. וכיון שעבודת התשובה היא בכח עצמו, ה"ה מגעת למעלה יותר מעבודת הצדיקים, כי "למעשה ידיך תכסוף" (איוב יד, טו. וראה של"ה שער הגדול (כט, ב ואילך)).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
261 איוב יד, טו. וראה של"ה כט, ב ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
440 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
1463 איוב יד, טו. וראה של"ה שער הגדול (כט, ב ואילך). עבוה"ק חלק העבודה בתחלתו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
1170 איוב יד, טו. וראה של"ה כט, ב ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
1633 איוב יד, טז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
594 איוב יד, יט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב*
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
897 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
868 ישעי' יט, ה. איוב יד, יא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
885 איוב יד, טו. וראה של"ה שער הגדול (כט, ב ואילך). עבוה"ק חלק העבודה בתחלתו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
989 איוב יד, טו. וראה של"ה שער הגדול (כט, ב ואילך). עבוה"ק חלק העבודה בתחלתו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
2316 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
1118 איוב יד, יא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
258 איוב יד, טו. וראה לקו"ש שבפנים הערה 50.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
1656 איוב יד, טו. וראה עבודת הקודש חלק העבודה פ"א ואילך. של"ה שער הגדול כט, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
3022 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
34 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
1516 וכמשנ"ת בהתוועדות שלפנ"ז (שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ס"ו (לעיל ע' 208 ואילך). וש"נ) מ"ש (תבוא כו, יז-יח) "את ה' האמרת גו'" ("אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם כו'" (ברכות ו, א)) ואח"כ "וה' האמירך גו'" – אף שלכאורה צ"ל הסדר באופן הפוך, שהרי תחילה הוצרך להיות הענין ד"לקחת לו גוי מקרב גוי" (ואתחנן ד, לד), ורק לאח"ז, בשעת מ"ת, אמרו בנ"י נעשה ונשמע – שתחילה צ"ל עבודת בנ"י*, ולאח"ז באה ההמשכה מלמעלה.
*) שזוהי כוונת כל הבריאה – " בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנקראת ראשית " (ובנוגע לישראל ותורה גופא – הרי ישראל קדמו לתורה) – בשביל עבודת נש"י , שעז"נ (איוב יד , טו) " למעשה ידיך תכסוף ", שהקב"ה נכסף כביכול לעבודת בנ"י , כיון שעי"ז נשלמת הכוונה שנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
2109 איוב יד, טו. וראה של"ה שער הגדול (כט, ב ואילך) בארוכה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
977 איוב יד, טו. וראה של"ה שער הגדול (קט, ב ואילך). עבוה"ק שער העבודה בתחלתו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
2291 איוב יד, טו. וראה שמו"ר ספל"ו. ויק"ר פל"א, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד אור ליום ה' - הוד שבנצח - י"א אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
1119 איוב יד, טו – דעבודה צורך גבוה, ועד לאופן ד" תכסוף " – נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים. וראה של"ה שער הגדול (כט, ב ואילך) בארוכה. וראה שמו"ר (פל"ו, ד): "למעשה כו' בד' דברים נתאוה כו'" – ואולי לכן לא הובא בכ"מ כתוב זה לראי' ד(כל) עבודה צורך גבוה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
1440 איוב יד, טו. וראה של"ה שער הגדול כט, ב ואילך. עבוה"ק חלק העבודה בתחלתו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
2024 שזקוק כביכול לעזר שלהם (בדוגמת האיש שזקוק לאשה שהיא "עזר כנגדו" (בראשית ב, יח)), כמ"ש (איוב יד, טו) "למעשה ידיך תכסוף", כי, "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות לג, ב. וש"נ), ש"ה' אלקיך שואל מעמך" (עקב יו"ד, יב ובפרש"י), ודוקא ע"י עבודת בנ"י למטה נשלמת הכוונה של הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
283 איוב יד, טו. וראה של"ה שער הגדול (כט, ב ואילך). עבוה"ק חלק העבודה בתחלתו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
1199 איוב יד, טו. וראה של"ה שער הגדול (כט, ב ואילך) בארוכה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
1290 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
865 איוב יד, טו. וראה שמו"ר ספל"ו. ויק"ר פל"א, ג. של"ה שער הגדול (כט, ב ואילך). עבוה"ק חלק העבודה בתחלתו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
2460 ועד"ז בקיום המצוות – שאין זה רק באופן ש"מה איכפת לי' להקב"ה כו' לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות" (ב"ר רפמ"ד), אלא גם באופן שעי"ז פועלים עילוי למעלה כביכול, כמארז"ל (איכ"ר פ"א, לג) "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מוסיפין כח בגבורה של מעלה" (ולהיפך ח"ו – "מתישין כח כו'"), ולכן "למעשה ידיך תכסוף" (איוב יד, טו), "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני" (תו"כ ופרש"י ויקרא א, ט. ועוד), שמזה מובן, שלפנ"ז הי' ענין של חסרון כבכיכול (ראה גם ד"ה לא תהי' משכלה תשי"ב שבהערה 139. וש"נ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
1917 ובהקדים – שלכאורה אינו מובן: כיון שגדלה כ"כ מעלת בנ"י, "בנים אתם לה' אלקיכם" (פ' ראה יד, א), ומעלת עבודתם ("למעשה ידיך תכסוף" (איוב יד, טו)), עד שע"י מעשה אחד יכולים "להכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות" (רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד) – איך יתכן שע"י נגיעה קלה כו' יפסידו את כל הענינים, עד שאינם יכולים אפילו ליכנס לבית המקדש (לא רק לקדש הקדשים, ששם נמצאים לוחות הברית, אלא אפילו לעזרה כו'), והיינו, שאין זה רק חסרון בתכלית השלימות, או בשלימות סתם, אלא באופן שיוצא לגמרי מעולם הקדושה.
אך הענין הוא – שזהו דוקא מצד גודל החשיבות והקדושה של בנ"י (ונכסיהם), שרק אצלם שייך ענין הטומאה (וככל שתגדל מעלת הקדושה, שייך יותר ענין הטומאה), משא"כ אצל גוי*, לא שייך ענין הטומאה** (ראה לקו"ש חכ"ז ס"ע 74 ובהנסמן שם. ח"ל ע' 212).
*) וכמו בבעלי חיים , שדוקא נבלת העוף הטהור מטמא , משא"כ נבלת העוף הטמא טהורה (רמב"ם הל' שאר אבות הטומאות פ"ג ה"א-יד) .
**) מן התורה , כי אם מדברי סופרים (ראה רמב"ם הל' טומאת מת פ"א הי"ג-יד) , שזהו"ע שנתחדש בבית שני ובזמן הגלות כו' (ראה לקו"ת דרושי ר"ה נז , ג) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
1336 איוב יד, יט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
2088 איוב יד, טו. וראה עבודת הקודש חלק העבודה פ"א ואילך. של"ה שער הגדול (כט, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
987 איוב יד, טו. וראה עבודת הקודש חלק העבודה בתחילתו. הובא בשל"ה שער הגדול (כט, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשמ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
42 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
16 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויגש, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
30 לשון הכתוב – איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
21 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
39 איוב יד, טו. וראה שמו"ר ספל"ו. ויק"ר פל"א, ג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
56 איוב יד, טו.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות קצד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
6 איוב יד , טו .
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
64 ונפשו עליו תאבל : איוב יד, כב. ראה זהר שלח קסט, א. קע, א. עץ חיים שער (ה) טנת"א פ"ה שער (יח) רפ"ח ניצוצין פ"א. מאמרי אדה"ז פרשיות התורה ח"א ע' שנב (ובהנסמ בריש המאמר שם). מאמרי אדה"א דברים ח"א ס"ע קסב וריש ע' שכג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרש ענין יונתי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
49 אבנים שחקו מים : איוב יד, יט.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
56 אבנים שחקו מים : איוב יד, יט.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: להבין מ"ש במדרש ע"פ וקוי ה'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
31 אבנים שחקו מים : איוב יד, יט.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
4156 מי . . מטמא : ע"פ איוב יד, ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
4667 בכפליים לתושיה: ע"פ איוב יד, ו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
296 מי יתן טהור מטמא. . טהור יומא. . טהרו של מזבח : איוב יד, ד. ברכות ב, א. יומא נח, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
346 כחשכה כאורה וגם חושך. . מי יתן. . אם צדקת : תהלים קלט, יב. איוב יד, ד. לה, ז.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
153 מי יתן טהור מטמא : איוב יד, ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר ה' אל משה מה זה בידך
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
254 מי יתן טהור מטמא : איוב יד, ד. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' פט.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
498 מי יתן טהור מטמא לא אחד : איוב יד, ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
74 אבנים שחקו מים : איוב יד, יט.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תשא להבין בתוס' ביאור שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
92 אבנים שחקו מים : איוב יד, יט.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשו לי מקדש
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
366 מי יתן טהור מטמא : איוב יד, ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
822 מי יתן טהור מטמא : איוב יד, ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
שבאו באותיות מצומצמות במספר כמו כ"ד ספרים כו' שזהו המשכת האורות בכלים בבחי' ירידה דאו"י כנ"ל אבל אותיות הללו הן בחי' כלים ואותיות עצמיים ופנימיים שמכילים ומגבילים לכל בחי' האור דח"ע הנבחר ונברר בבחי' פנימיות ותמצית דוקא כנ"ל כמ"ש (משלי ל, ה) כל אמרת אלוה צרופה כו' (ולא באותיות דטה"ע שהן לצורך שפע העולמות) וע"כ כל הקורא בתורה שבכתב כקורא בשמותיו העצמיי' ממש שמכילים לבחי' אור אמתת עצמותו ית' כמו שהוא בבחי' הפנימיו' ועצמיות שבו שנק' ואמת הוי"ה (תהלים קיז, ב) והוא בחי' היושר (שם צב, טז) כי ישר ה' כו' וע"כ נק' התורה (יהושע י, יג) ספר הישר כנ"ל) כמ"ש אשר יקראהו באמת באמת דאותיות דהתורה קוראים לאמתת אור העצמות וע"כ לע"ל א' באורך אור דתורה הפנימית ועצמי' כשיבא אור זה בשלימו' הבירור דאו"ח נראה אור עצמותך ממש (כמשי"ת) וזהו שנק' פנים מאירות באור העצמות דא"ס ממש כאור המאיר בהבהק' יתירה כמו שהוא בעצם הגם שהוא מלובש בכלי כאור המאיר בזכוכית בהירה מאד או אבן טוב הזך ובהיר בתכלית כמו אבן השהם (שהוא אותיות משה צ"ע שנא' בו (שמות ב, ב) כי טוב הוא בעצם כי מן המ"ע נמשך בבחי' הבירור דחכ' דתורה אור הנבחר כמו שאו' הבוחר בתורה ובמשה עבדו וישראל כו') וכמו במ"ת שבאור פניך ממש נתת לנו אע"פ שהיה קול אלקים מלובש באותיות עכ"ז נק' פנים מאירות בלי צמצום והעלם כלל וכלל להיותו בחי' כלל עצמיי ממש (וכמ"ש אז ראה ויספרה כו' (איוב כח, כז) ל' אבן ספיר מתחלת הווייתו) והן אותיות דכ"ד ספרים דאוריי' שהן במספר מכוון בקרי וכתיב כו' לא יוסיף ולא יגרע לעולם כמ"ש אל תוסף כו' כי גם נו"כ דבר ה' דבר בם כאותיות התורה שנאמרו למשה בסיני וקדמו במח' ח"ע הקדומ' וזהו (ישעי' מ, יב) מי מדד בשעלו מים מים דאורייתא שנמדדו בקצבה ומדה דוקא להיות שנשאבו מים החכ' הקדומה בבחי' בירור המובחר והתמצית דוקא וזהו ותמלא כדה כו' כמו ששואבין בכד קטן מים הגדול ששואב מים הצלולים ונקיים המתוקי' וטובים הנבחרים דוקא וכך מי החכ' דתשב"כ נק' מיין צלילין מיין מתוקין (תהלים יט, יא) מתוקים מדבש כו' (כמו מבחי' עה"ח כמו (שמות טו, י) ויורהו ה' עץ כו' וימתקו המים המרים שבכחם להמתיק גם לגבו' קשות לגמרי להפוך מרירו למתיקו כו' שזהו שנק' תורה של חסד לטהר גם את הטמא כנ"ל וכמ"ש (איוב יד, ד) מי יתן טהור מטמא לא אחד בחי' יח"ע דתורה וזהו אור ירידת ההמשכה דח"ע דתורה שנק' פנים מאירות הנבחר ונמשך ומתלבש באותיות להאיר בח"ת שהיא תשבע"פ שנק' פנים מסבירות שז"ש ח"ע דאתמשך בח"ת כמ"ש חכמות בחוץ כו' וענין פנים מסבירות דתשבע"פ הוא ענין בירור השני הנ"ל שבא בנסיון לאחר שכבר הוברר בשכל שהוא שלימות הבירור כנ"ל והוא הנק' בירורים דאו"ח בכלל ובאור הענין ידוע שזהו כמו הברקת האור נקודת השכל מכח המשכיל הגם שבא בבחי' בירור בנקודה די' הרי הוא בבחי' אין והעלם עדיין עד שבא לבחי' יש בהשגה דבינה שהוא כח ההסבר
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
(לד) והנה ע"פ כל הנ"ל יובן ג"כ בכללות ההשתלשלות למעלה בע"ס דאבי"ע שיש ב' מדרגות דבחי' או"י ואו"ח הנ"ל הא' בחי' ע"ס דאו"י שהוא בבחי' אור החסדים דוקא והוא בחי' ירידת האור האלקי שהולך ונמשך מלמעלה למטה בבחי' החסדים העליונים דבחי' ימין מקרבת להאיר גם למטה מטה ביותר והוא גם בעולמות התחתונים ביותר שיש שם תערובות רע הרבה עד שגם בבחי' נוגה דעשייה שרובו רע ומיעוטו טוב כו' שנק' חושך ואפילה כו' גם שם יגיע אור החסדים העליוני' דבחי' או"י להאיר באור העליון לברר שם גם בחי' הגסות דק"נ להוציא הטוב שנפל בהם ומזה יבא ג"כ ענין וסיבת הסתלקות כל הקטרוגים הקשים שבבחי' גבורות קשות דק"נ ויתבטלו ממציאותם גם הם כו' דהיינו מפני שכח החסד הזה יורד כ"כ למטה לעמוד גם לנגד כל מקטרג רע דק"נ דעשיה להצדיק גם את הרשע (כמו לקבל הבע"ת כמ"ש וימינך פשוטה לקבל שבים ימינך דוקא כמו שקיבלו למנשה כו' (סנהדרין קב, ב) וכה"ג) מפני שביכולתו לעשות הקטנה גם מעון וחטא גדול שימצא גם בזה זכות וחסד כנ"ל בבחי' החסד שבחכ' שיוכל לטהר גם את הטמא ולהכשיר גם את הפסול כו' (כמו (איוב יד, ד) מי יתן טהור מטמא לא אחד כו') וכמו ביו"כ שנמשך הרחמים וחסדים עליונים נא' (ישעי' א, יח) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו כו' (וכמו בירור הא' לברר גם את הפסולת הגס ביותר כו') וזהו הנק' כסא הרחמים בכלל ובלשון הזוהר הוא שקורא זה בשם דרגא דרחמי שהוא בחי' ע"ס דחסדים דאו"י דוקא כנ"ל.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין אכילת מצה כו' אך מה שיש
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
244 ונהר יחרב ויבש : איוב יד, יא.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ומעתה כו' כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
633 מי יתן טהור מטמא : איוב יד, ד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ויהי הענן והחשך] והנה השושבין
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
252 ונפשו עליו תאבל : איוב יד, כב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אלא עלמא אמאי קאים] ועד"ז יובן ג"כ בנ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
1746 ונהר יחרב בב"ר ויבש בב"ש : איוב יד, יא. ראה זהר בהקדמה ו, ב. בראשית כו, א. שמות ט, ב. לקמן פס"ד. לקו"ת במדבר יג, סע"ג. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תרלה ואילך. סה"מ תרכ"ז ס"ע רט ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
140 ונהר יחרב ויבש : איוב יד, יא. ראה זהר בהקדמה ו, ב. בראשית כו, א. שמות ט, ב. (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן הערה 1746.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [יפה שעה אחת] ועפ"ז כו' נרי בידך
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
226 ונפשו עליו תאבל : איוב יד, כב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
81 ונפשו עליו תאבל : איוב יד, כב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
89 ונפשו עליו תאבל : איוב יד, כב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וענין מתיבתא דרקיע
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
46 מי יתן טהור מטמא : איוב יד, ד. ראה לקו"ת חוקת ס, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א לה"ע וכו' זאת תהי'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
67 מי יתן טהור מטמא : איוב יד, ד. ראה לקו"ת חוקת ס, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וחג הקציר בכורי מעשיך
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
159 מי יתן טהור מטמא : איוב יד, ד. ראה לקו"ת חוקת ס, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
171 מי יתן טהור מטמא : איוב יד, ד. ראה גם לקו"ת חוקת ס, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זאת תהי' תורת המצורע
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
77 מי יתן טהור מטמא : איוב יד, ד. ראה לקו"ת חוקת ס, א.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי להבין שרשי הדברים - ביאור וזכרתי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
34 ונהר יחרב ויבש : ישעי' יט, ה. איוב יד, יא.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע במדרש איתא והצרוע כו' זה בהמ"ק
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
87 מי יתן טהור מטמא. . לא אחד : איוב יד, ד.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי וזכרתי את בריתי יעקב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
86 ונהר יחרב וייבש : ישעי' יט, ה. איוב יד, יא. ראה זהר בהקדמה ו, ב. בראשית כו, א. שמות ט, ב. לקו"ת במדבר יג, סע"ג. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תרלה ואילך. סה"מ תרכ"ז ס"ע רט ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע הנה להבין המדרש והצרוע זה בהמ"ק
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
129 מי יתן טהור מטמא : איוב יד, ד.
פתיחה בהקשר