180
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
וישב
א. "ואביו שמר את הדבר"
מן הפסוק "ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר"1, מצטט רש"י את המלים "שמר את הדבר", ומפרש: "היה ממתין ומצפה מתי יבוא2. וכן שומר אמונים3, וכן לא תשמור על חטאתי4, לא תמתין".
יש להבין:
א) לכאורה, רש"י מתכוון לפרש כאן רק את המלה "שמר", שאין משמעותה כלשון שמירה בדרך כלל, אלא במשמעות של המתנה. ומדוע הוא מצטט גם את המלים "את הדבר"?
ב) אם רש"י רוצה להביא הוכחה לכך שלמלה "שמירה" יש גם משמעות של "המתנה", די היה לצטט פסוק אחד בלבד, שבו המלה "שמירה" מופיעה במשמעות של "המתנה". מדוע הוא מצטט שני פסוקים?
ג) אילו היה רש"י מצטט בהוכחה השניה את הפסוק "לא תשמור על חטאתי" ללא הסבר, כבר היה מובן מאליו שהמשמעות של "לא תשמור" היא "לא תמתין". מדוע אפוא צריך רש"י להסביר זאת במפורש?
ושאלה זו אף קשה יותר: בהוכחה הראשונה, כאשר רש"י מצטט את הפסוק "שומר אמונים", הוא אכן איננו מפרש "ממתין...". מדוע דוקא בהוכחה השניה – בפסוק "לא תשמור..." – הוא צריך לפרש ולומר "לא תמתין"?
ב. "שמר" מלשון המתנה, גם כאשר יש מלה מפרידה
ההסבר לשאלה השניה, מדוע אין רש"י מסתפק בפסוק "שומר אמונים", אלא מביא גם את הפסוק "לא תשמור את חטאתי", הוא:
כאשר ממתינים, ובמיוחד כאשר
הערות
- 1. פרשתנו לז, יא.
- 2. ישוב הסתירה שישנה לכאורה לפירש"י זה מפירושו הראשון בפסוק שלפנ"ז (ד"ה הבוא נבוא) – נתבאר בארוכה בההתועדות.
- 3. ישעי' כו, ב. בפירש"י לישעי' שם: "וכן ושמר ה' אלקיך לך" (עקב ז, יב). ומשמע שמפרש ש"ושמר" הוא לשון המתנה. אבל בפשטות, "ושמר" שם היא מלשון שמירה כפשוטו, כדפירש"י על הפסוק "ישמור לך הבטחתו"*. ובזה מובן מה שהוצרך רש"י כאן להביא ראי' מנביאים וכתובים, ולא הביא מ"ושמר ה' גו'". ועפ"ז מובן מה שאינו מביא הוכחה מ"שומר הברית והחסד" (מ"א ח, כג – שלפני ישעי') – אף שבפרש"י שם: ממתין כו' – כי "שומר" שם בפשטות הוא מלשון שמירה כפשוטו, כמו "ושמר גו' הברית ואת החסד" דפ' עקב. ועד"ז יש לומר גם הטעם מה שאינו מביא הוכחה מ"שומר את פיה" (ש"א א, יב); "שמרו את עת באנה" (ירמי' ח, ז – והרי גם פסוק זה הוא לפני איוב) – שלפי פרש"י שם הוא מלשון המתנה – כי אפשר לפרש שלשון שמירה שם הו"ע שמירה כפשוטו (ראה רד"ק ומצודות לשמואל שם. רד"ק לירמי' שם).
- 4. איוב יד, טז.
- . ומה שבישעי' שם מביא רש"י פסוק זה ששמירה היא לשון המתנה – כבר דובר כמה פעמים שדרך הפשט שבפירש"י לנ"ך אינו בפשטות כ"כ כבפירושו עה"ת. ועוד י"ל בזה ואכ"מ.
רש"י על ירמיהו ח׳:ז׳ - הטקסט מספריא
חֲסִידָה. צִיגוֹנִיאָ״ה בְּלַעַ״ז:
מוֹעֲדֶיהָ. עֵת עָבְרָם אֶל אִיֵּי הַיָּם מִפְּנֵי הַצִּנָּה, וְעֵת שׁוּבָם:
שָׁמְרוּ. הִמְתִּינוּ:
וְתוֹר וְסִיס וְעָגוּר. ״וְשַׁפְנִינָא וְכוּרְכְיָא וּסְנוּנִיתָא״ (תרגום יונתן). כּוּרְכְיָא – גְּרוּאָ״ה בְּלַעַ״ז, סְנוּנִית – אֲרוּנְדִּילָ״א בְּלַעַ״ז:
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- מח- שנת תשכ"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ה ע' 180
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

