שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תקלג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והרי נמצאים אנו ביום סגולה שעליו נאמר לא היו טובים לישראל כחמשה עשר באב כו', ונכנסים לימי הנחמה בכפלים.
2 שעליו נאמר : תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקלו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אַזוי ווי דער ענטפער ווערט געשריבן אין אַ מזל'דיגן טאָג, וואָס איז אַמאָל געווען איינער פון די פריילעכסטע טעג, ווי אונזערע חכמים זכרונם לברכה דערציילן (לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב כו'),
1 : תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולכתבו ע"ד משלוח מכ"ע וכו', כמדומה כבר דברנו בזה לפני זמן שאין זה אפשרי מפני כמה וכמה טעמים, מתחיל מטעם הישן נושן דחכמינו ז"ל שלא לבייש כו' ועוד ועוד.
8 שלא לבייש כו' : תענית כו, ב (במשנה). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקמב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובנוגע לחודש זה בפרט – הורונו חכמינו זכרונם לברכה במשנתם, אשר "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב כו' שבהן בנות ישראל (ירושלים ) יוצאות כו' ומה היו אומרות כו' (אשר יסוד משפחה ובית בישראל שיהי' בנין עדי עד – הוא כשמיוסדים על התורה והמצוה בכלל, ובעיקר –) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל" .
9 הורונו . . במשנתם : תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתעב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שלכן לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים -
13 לא היו . . הכפורים תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
די מעלה מיוחדת פון תלמידי הישיבה — אַז זיי זיינען בבחי' ראשיכם שבטיכם (צווישן אידן גופא) וויבאַלד אַז ענינם איז לימוד התורה — איז בהדגשה יתירה בעשרת ימי תשובה בכלל (וועלכע זיינען דער ראש פון כל השנה כנ"ל ס"ב), און אין ערב יוהכ"פ ויוהכ"פ בפרט — וואָרום עשרת ימי תשובה און בפרט ערב יוהכ"פ און יוהכ"פ איז פאַרבונדן מיט דער עבודה פון תשובה עילאה (ווי גערעדט פריער בארוכה), וואָס ענינה איז לימוד התורה (כנ"ל סוס"ד), און דעמולט איז געווען מתן תורה פון נתינת לוחות האחרונות — דער תפקיד מיוחד פון תלמידי הישיבה.
27 משנה תענית כו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שנת אורה, שנת ברכה, שנת גדלות, שנת דיצה, שנת הוד והדר, שנת ועד טוב, שנת זכיות גדולות, שנת חיים טובים וארוכים, שנת טובה בלי מדידה והגבלה כלל וכלל, שנת יעוד טוב, שנת כלכלה, שנת לימוד בהצלחה מופלגה, [ובפרט אַז יוהכ"פ איז "מתן תורה" פון די לוחות האחרונות], שנת מלכות [ובמיוחד — מלכות בית דוד, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י דוד מלכא משיחא], שנת נסים [ובפרט אַז מ'קומט פון אַ "שנת נסים" (תש"נ), און מ'גייט אַריין (און מ'האָט שוין די תשעה ימים, הכולל דעם יום העשירי, די עשרה ימים הראשונים פון דעם יאָר) אין שנת "אראנו נפלאות" (תנש"א)], שנת סימן טוב, שנת עוז, שנת פדות, שנת צדקה און שנת צדיקים [ועמך כולם צדיקים], שנת קדושה, שנת רוממות, שנת ששון ושמחה, שנת תפלה, שנת תשובה [וואָס שלימותה איז ביוהכ"פ, כנ"ל], און שנת תהלה ["כל הנשמה תהלל י"ה הללוי'", בסיום וחותם ספר תהלים].
128 משנה תענית כו, ב ובפרש"י. גמרא שם ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח במדבר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובמיוחד, שיום מתן תורה הוא "יום חתונתו" של הקדוש־ברוך־הוא עם ישראל, ובנישואין החתן עולה לתורה בשבת שלפני החתונה, כהכנה לחתונה,
3 תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט תצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
במתן תורה היו ה"קידושין" – כנוסח של ברכת המצוות "אשר קדשנו במצותיו", מלשון קידושין.
* ראה במדב"ר פי"ב סוף פיסקא ח: חיתונין היו שנאמר וקדשתם היום ומחר כו' ככלתו כתיב. וראה גם תענית כו, ב – במשנה: ביום חתונתו זו מ"ת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב תזריע שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ענין השושבינים של איש ואשה אצל חתן וכלה כאן למטה נובע מן המקור של ענין החתן והכלה בשרשם – נישואי הקדוש־ברוך־הוא, כביכול, עם ישראל, "ביום חתונתו – זה מתן תורה" , שאז היו שני שושבינים:
46 שה"ש ג, יא (פרש"י שם). תענית כו, ב במשנה. וראה פרש"י יתרו (יט, יז) ממכילתא: לקראת האלקים, מגיד שהשכינה יצאה לקראתם כחתן היוצא לקראת כלה. ובכ"מ במדרשי חז"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
על דברי המשנה "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים" מובאים בגמרא מספר טעמים שמציינים האמוראים לגבי יום טוב של ט"ו באב :
1 תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
0 תענית כו, ב במשנה. וראה בגמרא שם ל, ב ואילך. ב"ב קכא, א ואילך. ובחדאיג מהרש'א לתענית שם (כו, ב) שטעמי שמחתו תלוים בבנין המקדש . ובהשלמה לשו"ע רז'ל (או"ח סקל*א ס"ח): ט"ו באב שבזמן בית המקדש הי" יו"ט גדול כו
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
3 כמחז'"ל: ביום חתונתו זה מתן תורה (יום הכפורים שניתנו בו לוחות האחרונות), ובאופן שלא היו ימים טובים לישראל . . וכיוהכ"פ כו' -- תענית כו, ב במשנה (ובפרש"י שם); ברייתא שם ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ברכה-שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הדבר יובן בהקדם המבואר בכמה מקומות, כי הטעם שקבעו את שמחת תורה בחג שמיני עצרת ולא בחג השבועות זמן מתן תורתנו, הוא משום שהשמחה של שמחת תורה קשורה עם נתינת הלוחות השניות ביום הכפורים (ששמיני עצרת בא בהמשך ולאחרי יום הכפורים ); היות והלוחות השניות ניתנו כתוצאה מהתשובה של בני ישראל, לכן דוקא נתינה זו מעוררת אצל בני ישראל שמחה הכי גדולה.
23 תענית כו, ב במשנה ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
2 ראה חדא"ג מהרש"א תענית כו, ב, ש,טעמי שמחתו (דחמשה עשר באב ) .. תלויים בבנץ המקדע".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
2 שלכן ,יום חתונתו זה מתן תורה" קאי על יוהכ"פ (תענית כו, ב. פרש"י שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
6 יום הכפורים . . צווייטע לוחות: ראה תענית כו, ב (במשנה ובפרש"י). שם ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובהקדם מ"ש אדמו"ר הצ"צ ברשימותיו למגילת איכה (וכבר נדפס) בביאור המעלה דחמשה עשר באב (כמארז"ל "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב כו'") – שבכל חודש יש מעלה ביום החמשה עשר שבו נעשה מילוי הלבנה, "וט"ו באב בפרט יש לו בחי' יותר גבוה משאר ט"ו בחודש", דכיון שהעלי' דט"ו באב באה לאחרי הירידה דתשעה באב , שהיא ירידה והסתר גדול ביותר, ה"ה עלי' גדולה ביותר, עלי' שבאין-ערוך, כידוע, שלפי ערך הירידה כך היא העלי' הבאה לאחרי'.
575 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומצד הפיכת הצומות לימים טובים גדלה מעלתם לגבי שאר הימים טובים – כמודגש בהיו"ט דחמשה עשר באב , "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב" , שכן, לפי ערך גודל הירידה דתשעה
678 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
על הפסוק "ביום חתונתו וביום שמחת לבו" – דרשו חז"ל "ביום חתונתו זה מתן תורה , וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש" .
124 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומכיון שבר"ח אלול מתחילה ההכנה ליום -הכפורים , שהוא "יום חתונתו" – הרי ע"י שיביאו לידי פועל את ענין ההכנה ל"חתונתו" הפרטית , יהי' זה הכנה, סיוע וחלק גם בהענין ד"יום חתונתו" (הכללי), עד לקירוב הגאולה, שאז יהי' ענין הנישואין דהקב"ה וכנס"י.
49 שה"ש ג, יא. וראה תענית כו, ב (במשנה) ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכמו"כ יובן בענין התורה , שבהתלבשות התורה בענינים גשמיים הנה בזה דוקא ישנו ההשפעה עצמית, וזהו"ע ביום חתונתו זה מתן תורה , כיון שנתינת התורה למטה בגשמיות היא בחי' המשכה עצמית, ועי"ז נעשה בהנשמות בחי' בן, כמ"ש בנים אתם גו', שענין זה נעשה ביום חתונתו דמ"ת.
50 תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ידוע שהקב"ה ובני ישראל נעשו בעל ואשה ע"י מתן -תורה , כמארז"ל "ביום חתונתו זה מתן -תורה" .
29 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בדוגמת בית המקדש – הקשור גם הוא עם ענין השמחה, כמארז"ל עה"פ "(ביום חתונתו ו)ביום שמחת לבו" , "זה בנין בית המקדש" , שבו היתה נעשית הכפרה לבני ישראל על כל עוונותיהם, שלאחרי' התחילו לקיים תומ"צ כדבעי, באופן של שלימות, כשם שבזמן בנין בית המקדש "קיימא סיהרא באשלמותא".
58 תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ענינו של יום -הכיפורים הוא – "ביום חתונתו וביום שמחת לבו" , דהיינו שהוא יום שמחה, כיון שבו נעשה הענין ד"סלחתי כדברך", שהאדם נפטר מכל הענינים הבלתי רצויים (ולכן נקרא יום א' דחג הסוכות בשם "יום הראשון" – "ראשון לחשבון עוונות"), ובמילא יוצא לעבוד עבודתו בכל השנה כולה בכחות חדשים.
142 שה"ש ג, יא. וראה תענית כו, ב (במשנה) ופרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וענין זה שייך גם לחג הסוכות – שהרי אמרו חז"ל עה"פ "ביום חתונתו וביום שמחת לבו" , "ביום חתונתו זה מתן תורה" , "יום הכיפורים שניתנו בו לוחות האחרונות", וממנו נמשכת אח"כ השמחה דחג הסוכות.
90 תענית כו, ב (במשנה) ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכמו כן רואים כביכול למעלה, כפי שמצינו בנוגע לבנין ביהמ"ק, שעז"נ ביום שמחת לבו , זה בנין ביהמ"ק, וביחד עם זה כתיב על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה, לפי שביום שהוסד הבית נשא שלמה את בת פרעה, והיינו, שהאף והחימה אינם בסתירה לשמחת לבו , כי, מצד גדלות המוחין יש מקום לב' הענינים, שתהי' שמחת לבו , ועשיית טוב וחסד כל זמן שביהמ"ק הראשון הי' קיים, ובפרט בימי שלמה שאז קיימא סיהרא באשלימותא, בה בשעהשישנו גם ענין בלתי רצוי שנוגע ומעורר אף וחימה (שלכן מאריך אף וגבה דילי', כאשר הגיע הזמן לתבוע ענין זה ).
29 תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
במשנה איתא "משנכנס אב ממעטין בשמחה" , אלא שבגמרא איתא על זה "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה , כך משנכנס אדר מרבין בשמחה" .
6 תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובזה נכלל גם שהקב"ה נותן לכאו"א את כל המצטרך לו בבני חיי ומזוני רויחא – כידוע שטבעת הקידושין שנתן הקב"ה לישראל בעת שקידש אותם במעמד הר סיני (כמארז"ל "ביום חתונתו זה מתן תורה" ) הם היעודים הגשמיים, כמ"ש "אם בחוקותי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתם וגו'", כל הברכות האמורות בפרשה.
133 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וגם ענין זה נרמז בחודש מנחם-אב – ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה -עשר באב" , דהיינו שבחודש היסורים ("אנפת בי") גופא נרגש הענין ד"אודך הוי'", בחמשה עשר בו, שענינו "קיימא סיהרא באשלמותא".
39 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יתן השי"ת שיעסקו בלימוד התורה בכל האופנים, ובכולם באופן ד"יגדיל תורה ויאדיר", שעי"ז תהי' ההולדה שבאה מ"יום חתונתו זה מתן -תורה" – בדומה לעצמותו יתברך, ויפעלו בנין העולם, שיעשו מה"מטה" – וע"י המטה גם מה"מעלה" – דירה לו יתברך.
124 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכידוע בענין מ"ש בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו , דקאי על בנין ביהמ"ק, שדוקא לצורך המקבל (ביום חתונתו) ולצורך ההמשכה למטה (שזהו"ע בנין ביהמ"ק, ביום שמחת לבו ), נמשך להמשפיע מבחי' שלמעלה ממנו, שזהו"ע בעטרה שעטרה לו אמו , שהו"ע ההמשכה מבחי' בינה (אמו ), ובאופן של עטרה שע"ג הראש דוקא, היינו, שגם לאחרי ההמשכה אינו יכול לקבל זאת בפנימיות, אלא נשאר בבחי' מקיף עליו.
29 תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וצריך להבין, הרי כתיב צאינה וראינה גו' ביום חתונתו, ואמרו רז"ל ביום חתונתו זה מתן תורה , שלכאורה הרי זה סותר להאמור שהתורה היא הכלה וישראל הם החתן.
5 תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו צאינה וראינה גו' במלך שלמה (זה הקב"ה, מלך שהשלום שלו) בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו (זה מתן תורה ), היינו, שבשעת מ"ת עטרו ישראל עטרה להקב"ה.
4 תענית כו, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אע"פ שעד עתה נוצלו ימים אלו בקו ההפכי, שלכן, "משנכנס אב ממעטין בשמחה" – הנה מצד הענין ד"ובחרת בחיים" יכולים לפעול שיהי' הענין ד"מנחם-אב" , לנחם ולבטל את הענינים הבלתי-רצויים דחודש אב ,
60 תענית כו, רע"ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין בזה – שכשם שבמנחת סוטה צריך להיות תחילה התרת ובירור כל הספיקות כו', ורק לאח"ז יכול להיות היחוד דאיש ואשה, כן הוא גם בעבודה דמ"ט ימי הספירה, שבהם מבררים ומתירים את כל הענינים של ספק וספק ספיקא כו', ועי"ז באים לענין היחוד דכנס"י והקב"ה בחג השבועות – "ביום חתונתו זה מתן תורה" .
7 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אודות חודש מנחם-אב שמתברך ביום הש"ק זה, אמרו חז"ל "משנכנס אב ממעטין בשמחה" .וכיון שענין זה הוא ציווי בתורה, שכללותה הו"ע השמחה , הרי מובן, שהענין ד"ממעטין בשמחה" גופא צריך להיות מתוך שמחה .
42 תענית כו, ב (במשנה). כט, סע"א.
*) כמבואר בלקו"ש ח"ד ע' 1076 ואילך .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם ענין השמחה שבחמשה עשר באב , ששייך ליום הכיפורים, כמארז"ל "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים" – לפי שבשניהם מודגשת מעלת עבודת התשובה לגבי עבודת הצדיקים.
49 תענית כו, ב (במשנה). ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים כו', ואיתא בפע"ח (הובא בחסידות), שמעלת היום דט"ו באב היא משום שבו הוא מילוי הלבנה, קיימא סיהרא בשלמותא.
1 תענית כו, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויש להוסיף בביאור הקשר דיצחק לשבועות - בשייכות לענין הנישואין - שהחתונה של יצחק היא החתונה הראשונה שאודותה מספרת התורה באריכות, "הוכפלה בתורה" [כמארז"ל "יפה שיחתן של עבדי (בתי) אבות מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר (השידוך דיצחק ורבקה) כפולה בתורה , והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה"], לפי שנישואי יצחק ורבקה הוא כללות הענין דיחוד זו"נ (מ"ה וב"ן) שזוהי כללות עבודת בנ"י, וזהו גם ענינו של חג השבועות, מתן תורה , הנישואין והיחוד דכנס"י עם הקב"ה.
26 תענית כו, ב (במשנה). במדב"ר פי"ב, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
שהוא חיותם וקיומם", "אינם משנים תפקידם ופקודתו ית' שמרה רוחם", וגם אם עובדים ע"ז, "קרו לי' אלקא דאלקייא" , ובמילא, גם אם היו יכולים להעמיד צלם בהיכל [כפי שמצינו בהנהגת כמה ממלכי רומי שחפצו שביהמ"ק ישאר לעמוד על תלו אלא שיעמידו בו צלם ], שענינו שיתוף שם שמים ודבר אחר – לא היו יכולים לשרוף ההיכל , כיון שזהו בסתירה למציאותו ית';
914 ראה (לדוגמא) תענית כו, ריש ע"ב: "והעמיד צלם בהיכל" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכידוע מאמר רבינו הזקן בענין "צאינה וראינה" (ששייך לחג השבועות) , שזהו גם תוכן הענין ד"נרוצה".
1287 שה"ש ג, יא. וראה תענית כו, ב (במשנה). וראה גם לקו"ת שה"ש כד, ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כאשר בן ובת ישראל מתכוננים לבנות בית בישראל על יסודי התומ"צ, שיהי' בבחי' "ועשו לי מקדש" , כמו המשכן שהקימו בנ"י תיכף לאחרי קבלת התורה – צריכים להזהיר תחילה את הכלה בנוגע לכל פרטי הענינים ד"כל הבן הילוד גו'", ורק אח"כ צריכים להזהיר גם את החתן בנוגע לענינים השייכים אליו כו', בהתאם לאופן ההכנה למ"ת, שזהו"ע הנישואין של הקב"ה וכנס"י, כמארז"ל "ביום חתונתו זה מתן תורה" .
1489 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
איך יתכן שחודש כזה שעליו נאמר "משנכנס כו' ממעטין בשמחה" – דוקא חודש זה נקרא בשם "אב", המורה על אבינו שבשמים?
581 תענית כו, רע"ב (במשנה). כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
המדובר לעיל ש"עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים" – בא בהמשך לדברי המשנה "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ישראל יוצאות כו' וחולות (כמו לחול במחולות ) בכרמים".
841 תענית כו, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה, במאמר הגמרא הנ"ל אינו ברור אם הכוונה היא למ"ת שבחג השבועות, או למ"ת שביום הכפורים – "יום חתונתו זה מתן תורה" , "יום הכפורים, שניתנו בו לוחות האחרונות" .
969 תענית כו, ב (במשנה) ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכן מצינו גבי יום שהוסד ביהמ"ק, דכתיב על אפי ועל חמתי היתה העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה, וביחד עם זה , הנה ביום שמחת לבו זה בנין ביהמ"ק .
17 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"האשה נקנית בשלשה דרכים כו'" – קאי על הקב"ה וכנס"י, וזהו ענין מתן -תורה – "ביום חתונתו, זה מתן תורה" , וכפי שמצינו שבמ"ת יצא הקב"ה לקראת בנ"י "כחתן היוצא להקביל פני כלה" .
198 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דובר בהתוועדות דחג השבועות אודות ה"חתונה כפולה" שבזמן מתן תורה ("יום חתונתו זה מתן תורה" ), החתונה של כנסת ישראל עם הקב"ה, והחתונה של כנס"י עם התורה ,
255 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
החתונה של הקב"ה עם בנ"י, כדרשת חז"ל על הפסוק "ביום חתונתו" (של הקב"ה), "זה מתן תורה" ; והחתונה של בנ"י עם התורה , כדרשת חז"ל על הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה", "אל תקרי מורשה אלא מאורסה", שהתורה היא "מאורסה" לישראל.
17 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד"ז בנוגע לחג השבועות – שהוא זמן של חתונה, כמארז"ל על הפסוק "ביום חתונתו" – "זה מתן תורה" .
102 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
חג השבועות הו"ע של חתונה, וכמאמר רז"ל "ביום חתונתו זה מתן תורה" .
470 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
זה מקדים בהמאמר , שלפעמים מצינו שהתורה נקראת חתן וישראל נקראים כלה, כדרשת חז"ל ביום חתונתו זה מתן תורה , דמשמע שכנס"י נקראת כלה, וא"כ התורה נקראת חתן.
656 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
– הרי זה בשביל ענין הנישואין, שזהו"ע דמתן -תורה , שנקרא בשם "חתונה" , החתונה של ישראל עם הקב"ה; החתונה של ה"חלק אלקה ממעל ממש" עם העצם שממנו בא ה"חלק".
217 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אבל ההתחלה בזה צריכה להיות ע"י משה ואהרן, שושבינא דמלכא ושושבינא דמטרוניתא , שפועלים את ה"חתונה" דמתן -תורה – "יום חתונתו זה מתן תורה" , ועי"ז נעשה ענין השלום בעולם בשלימות, כפי ש"עולם על מילואו נברא" , וכפי שיהי' לעתיד לבוא, כמ"ש "אלה תולדות פרץ", בביאת משיח צדקנו.
524 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענין זה קשור גם לכללות פרשת עקב, שהיא א' משבעה דנחמתא, שמתחילים לאחרי גודל הירידה דתשעה באב , ומיד לאח"ז בא היו"ט דחמשה עשר באב , שעליו אמרו רז"ל "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים":
1296 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
גם צריך להבין בעצם הפירוש בענין העטרה שעטרה לו אמו , דקאי על כנס"י שנקראת בשם אמי, ביום חתונתו1 זה מתן תורה , היינו, שבמ"ת עטרו והכתירו כנס"י עטרה להקב"ה, הרי אמרו רז"ל בסוגיא דמ"ת בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע, היינו, שבמ"ת עטרו את ישראל בשני כתרים, ואיך נאמר שבמ"ת עטרו ישראל עטרה להקב"ה .
7 ראה שהש"ר עה"פ. תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, ט' סיון ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שההפטורה דש"פ בהעלותך שלאחרי זמן מתן תורתינו היא רני ושמחי בת ציון , אף שהענין והמעלה דיום חתונתו8 זה מתן תורה הוא (עטרה שעטרה לו ) אמו , כי תכלית הכוונה בהביטול דאמי שבחג השבועות הוא שעי"ז יגיעו אח"כ לביטול נעלה יותר, ביטול דבתי, בת ציון .
219 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
– וכן למחרת שמחת -תורה , שגם הוא קשור עם "יום חתונתו, זה מתן תורה" (שבתשרי), "יוהכ"פ, שניתנו בו לוחות האחרונות" (נוסף על "יום חתונתו בסיני" ) –
294 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
גדולה ביותר – "ביום שמחת לבו זה בנין ביהמ"ק" , ועד כדי כך שלא היו צריכים לצום באותו יוהכ"פ , בגלל שבנין ביהמ"ק הו"ע נעלה יותר מיוהכ"פ; וביחד עם זה , מצד זה שנשא בת פרעה, הנה "באותה שעה עלה על דעתו (של הקב"ה) להחריב את ירושלים, הה"ד כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת" (וכמארז"ל ש"בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים והעלה שרטון ובו נבנה כרך גדול שברומי"), ושני ענינים הפכיים אלו היו בבת אחת.
282 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויש לומר, שהשייכות דהפירוש שאחים הם חתן וכלה עם מאמר הזהר דקאי על קוב"ה וכנס"י, הוא, כי חתן וכלה שלמטה משתלשלים מחתן וכלה שלמעלה , הקב"ה וכנסת ישראל , ולכן מביא בהמאמר מ"ש בזהר (שבת) אחים הם הקב"ה וכנס"י, כי זהו היסוד להפירוש שאחים הם חתן וכלה.
882 וראה בד"ה זה תרצ"ב הנ"ל [שם ע' שנו], שבהקב"ה וכנס"י ישנם הענינים דקישורי תנאים וחתונה, דבחגה"ש הוא החתונה דהקב"ה וישראל כמרז"ל (תענית כו, ב – במשנה) ביום חתונתו זה מתן תורה ובל"ג בעומר הוא הקישורי תנאים "ומאז עד חגה"ש הם מועדי שילוח סבלונות מהחתן לכלה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בכתוב כאהלי קדר כיריעות שלמה , היינו, שכשם שמבחי' שחורה אני נעשה ונאוה, כמו"כ מאהלי קדר (שהם כעורים מבחוץ ונאים מבפנים ) נעשה יריעות שלמה , שהו"ע המקיפים שמתגלים בחג הסוכות בסכך הסוכה שנמשך מענן הקטורת דיוהכ"פ, ועז"נ ופרוש עלינו סוכת שלומך, וזהו"ע יריעות שלמה , יריעות הם המקיפים, ושלמה הוא מלך שהשלום שלו , וכמ"ש צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו גו', ביום חתונתו זה מתן תורה , יוהכ"פ שניתנו בו לוחות אחרונות , והיינו, שע"י עבודת התשובה דיוהכ"פ, שהו"ע ונאוה אני ביוהכ"פ (יום חתונתו), מתגלה הענין דהמלך שלמה , מלך שהשלום שלו, שעל ידו נעשה שלום בפמליא של מעלה ושלום בפמליא של מטה , והו"ע גילוי עצמות א"ס, שמצד זה אין שייך לומר שיש שני דברים שצריך לעשות שלום ביניהם , כי, לית שמאלא בהאי עתיקא .
745 תענית כו, ב (במשנה) ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומובן שמצד הענין דמ"ת נעשית שירה ושמחה הכי גדולה – שהרי עיקר ענין השמחה למטה צריך להיות קשור עם ענין השמחה למעלה, ואנו רואים שהשמחה היותר גדולה למטה היא שמחת חתן וכלה, ולמעלה הרי זה הענין ד"יום חתונתו זה מתן תורה" (בנוגע להקב"ה ובנ"י שהם בדוגמת חתן וכלה, כמבואר במדרשי חז"ל ), ולכן, הנה משבת שירה, שענינה שמחה (כנ"ל), באים לשמחה הכי גדולה – "יום חתונתו זה מתן תורה" , שאודותה מדובר בפרשת יתרו , שזוהי הסדרה שהתחלתה במוצאי שבת זה .
199 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועפ"ז יש לבאר גם בנוגע לחמשה עשר באב ויוהכ"פ, שיש השוואה ודמיון ביניהם, כמובן מדברי הגמרא "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים" – שחמשה עשר באב הוא נעלה יותר מיוהכ"פ, כי:
2262 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אב" , ועד שדוקא בחודש זה ישנו העילוי דחמשה עשר באב , שעליו נאמר "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב" , למעלה יותר אפילו מחמשה עשר בניסן, פסח, וחמשה עשר בתשרי, סוכות, כמבואר בארוכה במאמר הנדפס .
2572 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ותודיעני אורח חיים הו"ע עסק התורה (חיים את בעי צפה לתורה ), שהוא דוגמת מתן תורה (מה להלן באימה וביראה כו' אף כאן כו' ), שבשעת מתן תורה , יום חתונתו זה מתן תורה , נתגלו מהאוצרות שלמעלה, בדוגמת מלך בו"ד שביום חתונתו מגלה מאוצרותיו .
1137 שה"ש ג, יא. תענית כו, ב (במשנה). ועד"ז בפרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולכאורה, גם בחג השבועות מתאים לקרות שיר השירים, לפי שיש בה יותר מענין חתן וכלה כו', ששייך להשידוך והחתונה של בנ"י עם הקב"ה, כמארז"ל "ביום חתונתו זה מתן תורה" .
2119 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אמרו רז"ל "לא היו ימים טובים לישראל (כל הימים טובים , כולל חג הפסח חג השבועות וחג הסוכות) כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים".
1194 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
[ומזה באים אח"כ לענין ד"סלחתי כדברך" שביוהכ"פ, "יום חתונתו , זה מתן תורה" , "יום הכפורים, שניתנו בו לוחות האחרונות" , ובהמשך לזה "יום שמחת לבו 264, זה בנין ביהמ"ק"265,
1734 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד"ז בסוכות יש גם ענין החירות – שהרי לא יכולה להיות שמחה אמיתית אם אין חירות אמיתית, כי, אם ישנו דבר המכריחו כו', לא יכולה להיות אצלו שמחה אמיתית, וא"כ, הרי דוקא ע"י החירות יכול להיות "זמן שמחתנו"; וכן יש בסוכות הענין דמ"ת – כמבואר בכ"מ שסכך הסוכה (שקשור עם ענני הכבוד) נעשה מענן הקטורת דיוהכ"פ, ויוהכ"פ קשור עם מ"ת, כמ"ש "ביום חתונתו", "זה מתן תורה" , "יוהכ"פ שניתנו בו לוחות האחרונות" , והרי עיקר ענין התורה הוא בלוחות שניות (ועד שאפילו לוחות הראשונות יש לנו ע"י לוחות שניות).
837 תענית כו, ב (במשנה) ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
(ואין רצוני להאריך בזה) – הנה עכשיו ביום השבת עליהם לקיים את הציווי "לבסומי עד דלא ידע".
3033 בהנחה נוספת: בזמן המנחה שאז "שכיחא שכרות" (ראה תענית כו, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ונחזור לעניננו – ענין השמחה , שעל ידה פועלים ש"יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה" , וכדאיתא בספרים בענין "משנכנס אב ממעטין בשמחה" – שבהמשך לזה הובא הענין ד"משנכנס אדר מרבין בשמחה" ("כשם כו' כך כו'") – ש"ממעטין" הענינים דחודש אב " ב שמחה" , עי"ז שמרבים בשמחה (כמו בחודש אדר), שמחה של מצוה.
810 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מציאות חדשה , ואז בכחו להתחיל לימוד התורה באופן חדש, עד לאופן שבאין ערוך (גם בהבנת והשגת השכל המדוד ומוגבל ), ע"ד שמצינו אצל ר' זירא שהוצרך להתענות "דלשתכח תלמודא בבלאה מיני'" כדי שיוכל להגיע ללימוד הירושלמי באופן נעלה יותר באין ערוך; ושייכותו לא רק ליחידי סגולה , אלא גם לכל אחד מישראל (בהתאם לכך שהשמחה דשמח"ת היא אצל כל ישראל בשוה , ואינה קשורה עם הבנה והשגה, אלא דוקא עם ריקוד ברגלים, ודוקא כפי שהס"ת מכוסה במעיל
909 ולהעיר מהסיפור אודות הרה"צ ר' לוי יצחק מבאַרדיטשוב (ראה גם שיחת יום שמח"ת תשכ"ט ס"ד (תו"מ חנ"ד ע' 179). וש"נ), שראה יהודי פשוט רוקד בשמח"ת, אף שלא הי' שייך ללמוד בעצמו שיעור תורה או עכ"פ להשתתף בשיעור תורה של מישהו אחר, וכששאל אותו: מדוע אתה רוקד, השיב, שרוקדים גם בחתונה של אח. אלא שהסיפור אודות מענה זו נאמר בתור לימוד זכות על בנ"י, אבל האמת היא, שאין זו חתונה של אח , אלא חתונה אישית ("אַ אייגענע חתונה") – "יום חתונתו זה מתן תורה" (תענית כו, ב (במשנה)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
– ובזה נכלל גם יוהכ"פ, שעליו נאמר "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים ..
1771 תענית כו, ב (במשנה) ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כמו בחתן וכלה, שהרי הקב"ה וכנס"י נקראים איש ואשה (כנ"ל סי"ב), וענין הקידושין ביניהם הי' בשעת מ"ת, כמארז"ל "ביום חתונתו זה מתן תורה" .
2007 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– ויהי רצון, שההוספה "במשפט" ו"בצדקה" בימים אלו, תפעל מיד הענין ד"תפדה", כך שלא יהי' צורך בענין ד"משנכנס אב ממעטין וכו'".
418 תענית כו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וחסודה" (אלא שבשביל זה צריך שתהי' דעתו "מעורבת עם הבריות"16, לידע המעמד ומצב בעוה"ז עם כל הנסיונות כו' ), ועי"ז זוכים לנישואין של כנס"י עם הקב"ה –
607 "ביום חתונתו" ו"ביום שמחת לבו" – "זה בנין ביהמ"ק (השלישי) שיבנה במהרה בימינו" (תענית כו, ב (במשנה)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אע"פ שביום חמשה עשר שבכל חודש ישנה המעלה ד"קיימא סיהרא באשלמותא" , מ"מ, "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב" דוקא, עוד יותר מחמשה עשר בניסן, יום ראשון של פסח, וחמשה עשר בתשרי, יום ראשון של "זמן שמחתנו".
722 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
השמחה דשמע"צ ושמח"ת קשורה עם הענין ד"יום חתונתו זה מתן תורה" , יוהכ"פ, שבו ניתנו לוחות שניות .
719 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואם מצד מ"ת דלוחות אחרונות שהי' ביום הכיפורים, כמ"ש ביום חתונתו, זה מתן תורה שבו ניתנו לוחות אחרונות , הי' צ"ל שמח"ת ביום הכיפורים עצמו.
739 משנה תענית כו, ב ובפרש"י שם. גמרא שם ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד"ז הוא ביום הכיפורים שהוא ג"כ זמן מתן תורה , יום שבו ניתנו לוחות האחרונות .
1761 תענית כו, ב. ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולהעיר מהשייכות של חמשה עשר בשבט לחמשה עשר באב , שיש בו מעלה גדולה ונפלאה, ועד "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים" – כדאיתא בפרי עץ חיים בנוגע לט"ו באב ש"יגיד עליו רעו בט"ו בשבט שהוא מילוי הלבנה", אף שלכאורה אינו מובן מדוע צריך ללמוד המעלה דחמשה עשר באב מחמשה עשר בשבט שבו קיימא סיהרא באשלמותא, בה בשעה שגם בחמשה עשר באב עצמו קיימא סיהרא באשלמותא .
1459 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועד שפורים הוא נעלה יותר גם מיוהכ"פ שבו ניתנו לוחות האחרונות , שהם אלו שנתקיימו , כמובן ממ"ש בתקו"ז שיום הכפורים הוא כ פורים (כמו פורים), והיינו, שפורים הוא נעלה יותר.
1953 תענית כו, ב (במשנה) ובפרש"י. גמרא שם ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ואין לומר שבפשטות הכתובים אין מקום לשאלה "למה נסמכה כו'", ורש"י מבאר זאת רק במקום שיש על זה ביאור בדרך הפשט – כי גם בנוגע לסמיכות דברכת כהנים לנזיר יש ביאור ע"ד הפשט, כדברי הגמרא :
2611 תענית כו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בהמשך לענין דמתן תורה , שעליו נאמר "ביום חתונתו זה מתן תורה" ,
2630 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולהעיר גם ממ"ש בזהר שחודש אב ("חודש החמישי", הקשור עם ספירת ההוד, ככל הענינים שנתבארו בזה ) מצד עצמו הי' צריך להיות שייך ללעומת-זה, אלא שהצילו ממנו את הימים שלאחרי תשעה באב , והעבירו אותם לצד הקדושה, ועד לדברי המשנה ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב (ורק לאח"ז מזכירים) וכיום הכיפורים" (אע"פ שבסדר השנה בא קודם יום הכיפורים ולאח"ז חמשה עשר באב ).
1337 תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
איתא במשנה "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב" .
626 תענית כו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
גם צריך להבין מה ששמיני עצרת כולל גם שמחת תורה, ועד שבארץ ישראל, ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה , שמיני עצרת ושמחת תורה הם ביום אחד, וגם בחו"ל שהם ב' ימים הרי שמחת תורה הוא ביו"ט שני דשמיני עצרת, וידוע הדיוק בזה מה שקבעו שמחת תורה בשמיני עצרת, דלכאורה הוצרכו לעשות שמחת תורה בחג השבועות זמן מתן תורתנו.ב) והנה בכ"מ מבואר דזה שעושים שמחת תורה בשמיני עצרת הוא על לוחות האחרונות שניתנו ביום הכפורים , אבל זה גופא (מה שהשמחה דשמחת תורה היא על לוחות האחרונות דוקא ולא על לוחות הראשונות) צריך ביאור, הרי עיקר הגילוי והשלימות דמ"ת הי' בנתינת לוחות הראשונות דוקא, הן בנוגע לישראל שהיו אז בתכלית השלימות, דבמעמד הר סיני פסקה זוהמתן, והן בנוגע להעולם שהי' אז גילוי אוא"ס ממש למטה כמ"ש וירד ה' על הר סיני ותרגם ואתגלי, וגילוי זה פעל בכל העולם כמרז"ל צפור לא צווח עוף לא פרח שור לא געה, ועד שהקול דעשרת הדברות הי' נשמע מכל ד' הרוחות ומלמעלה ומלמטה, אַז די וועלט (וכל הו"ק שבה) האָט אויסגעשריען אנכי ה' אלקיך גו', לא יהי' לך גו'.
14 ראה תענית כו, ב במשנה ובפרש"י שם. גמרא שם ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור לי"ד כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכמרז"ל ביום חתונתו זה מתן תורה , דמתן תורה הו"ע הנישואין דהקב"ה וכנסת ישראל.
10 תענית כו, ב (במשנה). ועד"ז בפרש"י עה"פ שה"ש ג, יא. – הובא גם בד"ה אשר ברא תרפ"ט הנ"ל פ"ג (סה"מ קונטרסים שם כג, א). ד"ה זה תרל"ד ותרח"צ שם. וראה לקו"ת שה"ש בתחלתו. ובכ"מ .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד"ז הואביום הכיפורים שהוא ג"כ זמן מתן תורה , יום שבו ניתנו לוחות האחרונות.
69 תענית כו, ב. ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כמ"ש צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו ואיתא במשנה דיום חתונתו הוא יום הכפורים, דע"י התשובה דיוהכ"פ (דביוהכ"פ הוא שלימות התשובה) מעטרת כנס"י עטרה להקב"ה.
40 תענית כו, ב ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויש לומר, שהשייכות דהפירוש שאחים הם חתן וכלה עם מאמר הזהר דקאי על קוב"ה וכנסת ישראל, הוא, כי חתן וכלה שלמטה משתלשלים מחתן וכלה שלמעלה, הקב"ה וכנסת ישראל, ולכן מביא בהמאמר מ"ש בזהר (שבת) אחים הם הקב"ה וכנס"י, כי זהו היסוד להפירוש שאחים הם חתן וכלה.
6 וראה בד"ה זה תרצ"ב הנ"ל, שבהקב"ה וכנס"י ישנם הענינים דקישורי תנאים וחתונה, דבחגה"ש הוא החתונה דהקב"ה וישראל כמרז"ל (תענית כו, ב – במשנה) ביום חתונתו זה מתן תורה ובל"ג בעומר הוא הקישורי תנאים "ומאז עד חגה"ש הם מועדי שילוח סבלונות מהחתן לכלה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ בהעלותך, ט' סיון ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו שההפטורה דש"פ בהעלותך שלאחרי זמן מתן תורתינו היא רני ושמחי בת ציון , אף שהענין והמעלה דיום חתונתו זה מתן תורה הוא (עטרה שעטרה לו ) אמו , כי תכלית הכוונה בהביטול דאמי שבחג השבועות הוא שעי"ז יגיעו אח"כ לביטול נעלה יותר, ביטול דבתי, בת ציון .
33 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ד', חמשה עשר באב ה'תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים , ואיתא בגמרא, בשלמא יום הכפורים משום דאית בי' סליחה ומחילה, יום שניתנו בו לוחות האחרונות, אלא ט"ו באב מאי היא, ומתרץ שבט"ו באב אירעו כמה ענינים טובים (יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה וכו').
1 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ב' פ' עקב, חמשה עשר באב ה'תשמ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים , ומביא אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במאמרו המבאר ענין חמשה עשר באב , דאיתא בפע"ח שהיו"ט דט"ו באב הוא שאז הוא שלימות מילוי הלבנה [והענינים שאירעו בחמשה עשר באב (המנוים בגמרא) הם כמו תוצאות מענינו העיקרי של יום זה – שלימות מילוי הלבנה].
1 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ב' פ' עקב, חמשה עשר באב ה'תשמ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומזה מובן גם בנוגע ל(עיקר) הירידה דתשעה באב שבו חרב הבית בראשונה ובשני' [ובפרט שגם גזירת החורבן היתה באותו היום (תשעה באב דשנה ראשונה שהיו במדבר) שבו נגזר על דור המדבר שלא יכנסו לארץ, ושתי הגזירות היו בשביל אותו החטא (חטא המרגלים)], שבט"ו באב מאיר מעין הגילוי דלעתיד, שעיקרו הוא בנין ביהמ"ק השלישי – העלי' שלאחרי הירידה דחורבן בית ראשון ושני.
16 ראה גם תענית כו, ב (במשנה) "וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו" , ובחדא"ג מהרש"א שם "דאחמשה עשר באב קאי, שטעמי שמחתו . . תלויים בבנין המקדש" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ד', חמשה עשר באב ה'תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים , וצריך להבין מהו טעם הדמיון והצד השוה שבין ט"ו באב ליוהכ"פ.
1 משנה תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ועש"ק פ' ואתחנן, ט"ו באב ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ב) ויש לבאר זה בהקדם ביאור ענין חמשה עשר באב (שזהו"ע שהזמן גרמא), דאיתא במשנה לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים (כמבואר בגמרא פרטי הדברים בארוכה).
9 תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור הדברים ע"פ וקבל היהודים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שהרי עדיין הי' אז שליטה גדולה לאוה"ע אלא שהיו נכנעים לישראל ולא שנתבטלו ממציאותם לגמרי ע"ד שיהי' לעתיד דכתיב ואת רוח הטומאה אעביר כו' והענין הוא לפי שגם בשעת קבלת התורה בהר סיני לא הי' בחי' תכלית שלימות המעלה בכנ"י ואע"פ שארז"ל ישראל שעמדו בהר סיני פסקה זוהמתן כו' שהוא זוהמא של נחש הקדמוני אבל חזר קצת אותה הזוהמא בעון העגל וכמ"ש ויתנצלו בני ישראל את עדיים מהר חורב ואע"ג דמשמע דבשעת מ"ת קיבלו העדיי"ם בשלימות אבל הענין הוא דאותן העדיים המה בחי' ב' כתרים שנעשי' לז"א ע"י אור אימא וכמ"ש בעטרה שעטרה לו אמו דהיינו דוקא בשעת מ"ת כידוע ואותן העטרות והכתרים נתנו להם בשעה שאמרו נעשה ונשמע דוקא כידוע וענין נעשה ונשמע מבואר למעלה שהוא ענין הכנסת האורות בכלים שזהו פי' שמיעה לשון אסיפה וקיבוץ כו' ואין אסיפת האורות בכלים אלא ע"י שאמרו נעשה שהוא בחי' כלים דרפ"ח כו' וכנ"ל מפני שהכלים שנעשים משם ב"ן
70 בעטרה שעטרה לו אמו : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והנה כל ספי' כלולה מי"ס וא"כ גם בחי' הכתר כלול מי"ס ולהיות כן אחר שגם יו"כ עצמו מכלל חשבון הימים ואדרבה בו תלוי עיקר הכפרה להיותו כלול מכולם יחד והוא כלול מי"ס הרי לפ"ז כל היום דיו"כ מכפר עד שקיעת החמה בנעילה כו' וזהו שאמרו ז"ל <שמו>
56 דיו"כ מכפר עד שקיעת החמה בנעילה : ראה תענית כו, ב — כיון דבסמוך לשקיעת החמה . ֿ. כתפילת נעילה דמיא .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו , ואמרז"ל ביום חתונתו זה מ"ת.
3 ביום חתונתו זה מ"ת : תענית כו, ב. וראה רש"י ומצו"צ עה"פ. ובס' הערכים חב"ד ח"ב ע' תי (הע' 104).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב יביאו לבוש מלכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו, הנה לבוש מלכות הוא ענין מ"ש ה' מלך גאות לבש, וכתר מלכות הוא ענין מ"ש בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו זה מ"ת שבחי' עטרה זו של המלך שלמה נק' כתר מל', וסוס אשר רכב עליו המלך במ"ת הוא כמ"ש בהפטרה דשבועות זמן מ"ת כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה.
4 בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו זה מ"ת : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נשיאת כפים קכח דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ומשנשאו כפיהם וברכו פעם אחת ביום יצאו ידי חובתן מן התורה וחכמים תקנו שישאו כפיהם בכל תפלה מן התפלות שביום (ו)שחרית ומוסף (דתענית) ונעילה ומנחה דתענית וגם במנחה של כל ימות השנה היה ראוי להיות בה נשיאת כפים אלא שמנעו משום חשש שכרות כמ"ש בסי' קכ"ט.
ז תענית כו , ב. ראה גם לקמן ס"ד וריש סל"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נשיאת כפים קכט באיזה תפלות נושאים כפים א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
א אין נשיאת כפים אלא בשחרית ומוסף ונעילה ביום שיש בו נעילה כגון ביום הכיפורים אבל לא במנחה מפני שהשכרות מצוייה באותה שעה ושמא יהיה הכהן שכור.
ב תענית כו , ב. טור ושו"ע ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה יש עוד בחי' ומדריג' שנית בתו', והוא ענין קריאת התו' בדיבור וכמ"ש ודברת בם (מלבד מצות עיון התו' הנ"ל שזהו מ"ש והגית בו כו' כנ"ל), דהיינו שלא בעיון השכל בדקדוק עומק טעם ההלכות וטעמי המקראות להשיגם על בורי' אלא רק לקרות אותיות וצירופי' בלבד כמו לקרות תנ"ך או לקרות ולשנות תושבע"פ דברים כהווייתן, והוא מ"ש בזוה' מל' פה תושבע"פ קרינן לה, ועי"ז ממשיכי' בחי' גילוי אא"ס למטה באותיו' התו', שהרי דבר ה' הוא אומר בדבורו ודבריו חיים וקיימים והקב"ה יושב ושונה כנגדו כמו בשעת מ"ת דכתיב וידבר אלקי' כו' שזהו מארז"ל ביום חתונתו זה מ"ת כו'.
38 והקב"ה יושב ושונה כנגדו. . וידבר אלקי'. . ביום חתונתו זה מ"ת : תדא"ר פי"ח. יתרו כ, א. שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' להבין הדקדוקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך הנה כ"ז יובן בהקדים שרש ענין ארוסין ונשואין, דהנה כתיב ביום חתונתו וביום שמחת לבו דיום חתונתו זה קאי במ"ת דכחתן יכהן פאר כו' ויום שמחת לבו קאי לע"ל בימות המשיח דאז כתיב כי בועליך עושייך כו' ובמ"ת א' וארשתיך לי כו' וכמ"ש מורשה מאורשה כידוע.
4 ביום חתונתו. . במ"ת. . דכחתן יכהן פאר : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב. ישעי' סא, יו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דהנה לכאורה יש להבין בענין הנ"ל שבמ"ת לא הי' הגילוי רק מבחי' חיצוניות העונג העליון כו' והוא חיצוניות אא"ס שבתורה כו' והלא אמר וירד ה' על הר סיני וכשירד ודאי כל עצמותו ירד כמו שהוא בבחי' פנימי' שלו וגם הרי בפי' א' אנכי ה' כו' ופי' אנכי מי שאנכי בחי' סדכ"ס דלא ידע לי' בר איהו כו' וכמ"ש צאנה וראינה כו' בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו
143 צאנה וראינה . . ביום חתונתו : שה"ש ג, יא. וראה תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי ובכ"ז יובן שרש ענין השס"ה ל"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואח"כ ותבואי בעדי עדיים עדי זה הן הקישוטים שנק' עדי [ו]היינו ב' כתרים דנעשה ונשמע שנמשך לכאו"א מישראל (מבחי' עטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו זו מ"ת כו') ע"י המלאכים עליונים להיות בבחי' עטרה ומקיף על [ה]ראש כאו"א כו', וכשחטאו בעגל נפסק מהם הכתרים ועדיים הללו כמ"ש ויתנצלו בנ"י את עדיים מהר חורב וכידוע.
241 עטרה . . ביום חתונתו זו מ"ת : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך הנה זה גופא י"ל איך אפשר שיהי' דילוג כזה בשעת מ"ת (וכנ"ל דהיינו כמו לעוה"ב ) שהרי א' ביום חתונתו זה מ"ת וביום שמחת לבו זה בנין בהמ"ק דלע"ל.
256 ביום חתונתו זה מ"ת : שה"ש ג, יא. ראה תענית כו, ב (במשנה). מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קכד, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הרצון ושכל להטות כלפי חסד לזולתו מצד שעשה לו טובה ולא מצד בחי' עצם הטוב וחסד הבא בגלוי בהכרח מטבע הטוב שבעצמיות נפשו אדרבא יוכל להיות אכזרי בטבע ולמי שחננו והצילו ממות וכה"ג ירצה להטיב ויטה שכלו עליו תמיד לחסד וזכות וכו' וכה"ג שזה נק' חסד וטוב המורכב ולא חסד פשוט ועצמי שמצד הטבע כלל וכה"ג יובן בהיפוכו במה"ד המורכב להטות רצונו ושכלו כלפי חוב לשונאו שעשה לו רעה הרבה גם שבעצם טבעו הוא איש חסדן ורחמן כו' ועד"ז יובן שיוכל להיות במורכב כמה מיני אופני' שונים מאד לפי אופן דבר שמורכב בו המדות כמו אהבה ושנאה התלויים בדבר כנ"ל הרי יוכל למצוא דבר שמצדו א' יאהבנו ויהיה רצונו ושכלו הכל לטוב וחסד ומצדו הב' באותו הדבר עצמו ישנאנו ויטה רצונו ושכלו לרע ועונש עד שיוכל להיות בחי' ממוצע כלול מחו"ג יחד כמ"ש באשר משפטו שם כו' על שאול שהמית את הגבעוני' ועל שלא נספד כהלכה דבר והיפוכו כא' וכן כשנשא שלמה בת פרעה ע"ז אמ' כי על אפי כו' ושה"ש נאמר על שמחת בנין בהמ"ק וכמ"ש ביום שמחת לבו כו' שמחה וחרון אף דבר והיפוכו כא' וכן כי יצר לב האדם רע וכו' ומתחלה אמר וירא ה' כי רבה רעת האדם כו' וינחם כו' כמ"ש במ"א שזהו מבחי' המדות דתיקון שהם בבחי' מורכבי' דהיינו בהתפשטו' דבר שלא מצד העצמיו' לבד ע"כ יוכל להיות התכללות דבר והיפוכו כו' והיינו בחי' נקודה דתהו דגם כשנעשה בהתחלקות לי' אין זה רק ספי' ולא פרצוף אדם שהוא בחי' ההתכללות מכל ההפכים כו' אלא בבחי' התיקון דוקא שכל נקודה בא בהתפשטות חוץ מעצמיותה שאז מתכללי' ע"י ריבוי הכלי' מכלים שונים שמורכבי' בהם כו' וד"ל וזמ"ש בס"י טרף אש ומים ובללן זב"ז דהיינו בחי' המורכב דאש ומים דוקא ולא בעצם מהותן כו' וכמ"ש במ"א באריכות:
16 ביום שמחת לבו : שה"ש ג, יא [ושם: וביום ? ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קכה. תו"ח שם]. תענית כו, ב [במשנה].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
(צאינה וראינה כו' ביום חתונתו כו' וארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת, ונמצא מובן שהקב"ה נק' בשם חתן וכנס"י כלה, ופעם ארז"ל ע"פ תורה צוה כו' מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה, משמע שכנס"י נק' חתן והתורה נק' כלה, מאורסה, והענין הוא דהנה ארז"ל בינה יתירה ניתנה באשה כו' הוא בחי' אשה יראת ה' ).
763 ביום חתונתו זו מתן תורה : תענית כו, ב (במשנה). ראה מאמרי אדמור מהר"ש דרושי חתונה ע' לד. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ר"א פתח והמה כאדם] וביאור ענין משתשקע החמה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בג"ע מה שעכשיו זהו קיבול שכר כו', ואילו לא חטא האדם הי' הבירורי' באופן אחר לגמרי, אך כיון שחטא הוצרך לברר האדמה שלוקח משם כנ"ל, ואח"כ יבוא לתכלית השלימות הנרצה בעבודת המצות, ואמנם מזמן התחלת תיקון אדה"ר עד גמר הבירורי' יש כמה וכמה חילוקי מדרגות, שהגם שארז"ל אין בין עוה"ז ליומהמ"ש אלא ש"מ בלבד, מ"מ עד מ"ת הי' אופני הבירורי' ע"ד ואופן אחר שהרי הי' שני אלפי' תהו, וקיום המצות שעשו האבות גם כשלא נצטוו היו רק ריחות לגבי קיום המצות אחר שנצטוו במ"ת תרי"ג מצות כו', כנודע, משא"כ ע"י מ"ת שנתן לנו התומ"צ ארז"ל אבל אנו שמן תורק שמך כדבר שמריקי' מכלי אל כלי, כמ"ש מזה במ"א באריכות, שהריח הוא רק הארה לבד ולכן אינו נחסר, משא"כ שמן או שא"ד שמריקי' מכלי אל כלי ה"ז הוא עצם אותו הדבר עצמו, ואמנם קיום המצות שבזמן שבהמ"ק הי' קיים לכאו' נראה שזהו תכלית השלימות, והרי הי' אז גילוי אלקות באופן נעלה, וכמ"ש בזהר שבימי שלמה קיימא סיהרא באשלמותא כו', אמנם באמת ג"ז אינו תכלית ושלימות עדיין שהרי נא' כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת מיום אשר בנו אותה (ירמי' ל"ב ל"א), הרי בעת שמחת לבו מבנין בהמ"ק הי' על אפו ועל חמתו, אלא שמצד בחי' מוחין דגדלות אינו <92>
1805 בעת שמחת לבו מבנין בהמ"ק : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מצה זו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אלי' כנהר שלום, וכן גבי תורה כתי' צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו זו מ"ת, ואמרז"ל מלך שלמה מלך שהשלום שלו, דהתורה נק' שלום וכמ"ש כל נתיבותי' שלום, וכדי שיומשך בחי' זו בתושבע"פ עז"נ והאיתנים מוסדי ארץ שהם ממשיכים מתושב"כ לתושבע"פ, דכל בנין דתושבע"פ הוא ע"י תנאים (ע' בד"ה ויתן אל משה ככלותו, תוך פ"ה ובסוף הדרוש).
71 ביום חתונתו זו מתן תורה : תענית כו, ב (במשנה). ראה מאמרי אדמור מהר"ש דרושי חתונה ע' לד. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת, א"כ הרי כנס"י נק' כלה והקב"ה חתן ותורה הוא ג"כ בחי' חתן, וצ"ל והלא אמרז"ל ע"פ תורה צוה לנו משה מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה הרי תורה היא כלה וכנס"י חתן, והנה צ"ל תחילה משארז"ל בינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש.
3 ביום חתונתו זו מתן תורה : תענית כו, ב (במשנה). ראה מאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' לד. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
לכלי שהמהות נמשך ע"י, ואף לאחר שקיבלו התורה לכאו' אז הי' שלימות וכמ"ש ותרב חכמת שלמה , בימי שלמה קיימא סיהרא באשלמותא ובבהמק"ד הי' גילוי אלקות וכמארז"ל במקדש קורין את השם ככתבו, ושאבתם מים בששון שמשם הי' שואבין רוה"ק, מ"מ אינו שלימות עדיין וכמ"ש על אפי ועל חמתי הי' העיר הזאת מיום הוסדה, ולכאורה צ"ל והלא ארז"ל ביום שמחת לבו זו בנין בהמק"ד ואיך אמר על אפי כו', אך זהו מצד מוחין דגדלות דההנהגה למטה צ"ל בשמחה, ושיהי' גילוי אלקות, אך הנה גלוי וידוע בד"ע שהידיעה אינה מכרחת הבחירה שעתידים לחטוא וישפוך חמתו על עצים ואבנים לכן על אפי ועל חמתי כו'.
96 ביום שמחת לבו זו בנין בהמ"ק : שה"ש ג, יא [ושם: וביום ]. ראה תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר משה אל העם אל תיראו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
להבין זאת הנה ארז"ל במד"ר לא זז הקב"ה מחבבה לכנס"י עד שקראה אמי, כי תחלה איתא במד"ר לא זז מחבבה עד שקראה בתי אחותי עד שאח"כ קראה אמי לכאורה צ"ל איך קראה הקב"ה לכנס"י בשם אמי, אך זה קאי על מ"ת שבעת מ"ת קרא הקב"ה לכנס"י בשם אמי כמ"ש בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו, ביום חתונתו זו מ"ת, שבעת מ"ת אמו כנס"י מעטר בכתר להקב"ה, ומה שנק' בשם אם כמו שהאם מברך את בני' כך כנס"י מברך להקב"ה.
22 ביום חתונתו זו מתן תורה : תענית כו, ב (במשנה). ראה מאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' לד. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
צריכים אלי' שישיב לב אבות כו' ולב בנים הלא אינם מרוחקים כ"כ, שיצטרך אלי' לישר לבותם כו', ומשמע אשר בלעדו א"ז ביכולת להשוות, וג"ז לפני בא יום ה' הגדול והנורא כו' אשר כ"ז א"מ כלל, הנה בזהר פ' בלק הבין הינוקא כשראה את רי"ה ור' יוסי א"ל חמינא בריחא דלבושייכו דלא קריתון ק"ש, והשיבו לו שעסקו במצות חו"כ והעוסק במצוה פטור מן המצוה, וא"כ צ"ל שכשעוסק במצוה זו פטור מן מצוה אחרת לפי שע"י עשיית מצוה זו נמשך גם מה שהי' נמשך ע"י מצוה האחרת שהי' עושה כו', וא"כ מאין הבין הינוקא שלא קראו ק"ש הלא באמת היו פטורים מק"ש כו', ויובן בהקדם מארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת, שלכאורה א"מ למה אמרו רז"ל ודימו מ"ת למשל גשמי כ"כ, וגם מ"ת הי' בקולות וברקים כו' וקול שופר חזק מאד, וירד ה' על ה"ס שהי' גילוי עצמותו, ועכ"ז א' דברים פשוטים לא תרצח לא תנאף לא תגנוב, שגם אלמלא לא ניתנה תורה מהראוי ע"פ השכל שלא לעשותם, ולצורך ציווי דברים פשוטים כאלו ירד ה' עה"ס כו', והענין הוא דהנה נודע שיש ב' בחי' השפעות הא' הוא הנק' השפעה חיצוני', והב' הוא בחי' השפעה פנימיות, וענין בחי' השפעה חיצוני' זהו ע"ד כמו השפעת הרב לתלמידו שעם היות שמשפיע לו דבר שכל, עכ"ז הוא רק בחי' השפעה חיצוני' לבד, והמופת לזה שהרי אם המקבל ההשפעה איננו בר שכל כלל לא יבין השפעת הרב כלל, ואם השפעת הרב הי' בחי' השפעה פנימיות שהי' משפיע לתלמידו בחי' שפע פנימי מעצמיות בחי' המוחין, הנה גם אם המקבל אין לו מוחין בעצם ה"צ ג"כ שידע דבר ההלכה מאחר שהרב השפיע לו מעצמיות בחי' המוחין שלו, אלא מפני שהשפעת הרב היא רק השפעה חיצוני' לבד, ולכן אם המקבל יש לו מוחין אזי מבין בכח שכלו העצמי שפע הרב עד שבמשך ארבעים שנה קאים אדעתי' דרבי', אם אין לו שכל אינו מבין כלל השפעת הרב מאחר שהיא רק השפעה חיצוני' לבד,
18 ביום חתונתו זו מתן תורה : תענית כו, ב (במשנה). ראה מאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' לד. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
רני ושמחי בת ציון כו' בא ושכנתי בתוכך, משמע בתוכך דוקא היינו בבחי' ומדריגת בת, ולכאורה הלא איתא במד"ר לא זז מחבבה עד שקראה בתי כו' אחותי כו' אמי כו', א"כ בחי' זו שקראה אמי זהו בחי' היותר גבוה שזה"ע מ"ת שע"ז נא' בעטרה שעטרה לו אמו היינו לבחי' המלך שלמה שהשלום שלו כו', וכאן נא' רני ושמחי בת דוקא כו'.
4 בעטרה שעטרה לו אמו : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין דהנה ארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת ולכאו' מ"ת שהוא גילוי העצמיות וכמ"ש וירד ה' על הר סיני ואמרו ע"ז משל גס מיחוד חו"כ והי' להם להמציא משל רוחני יותר, וגם צ"ל למה במ"ת שהי' גילוי עצמיות אוא"ס וכמ"ש ויהי ביום השלישי כו' ויהי קולות כו' וקול השופר כו' וירד ה' כו' והדברות הם
14 ביום חתונתו זו מתן תורה : תענית כו, ב (במשנה). ראה מאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' לד. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרפ"ז רשימה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"מפני מה אתה בוכה הלא משנכנס אדר מרבים בשמחה, ואם עבודתך תכבד עליך ביותר תזכור את הזהרתי לך למסור נפשך על הרבצת תורה ביראת שמים ועל החזקת היהדות בפועל ולא רק בכח".
13 תענית כו, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע במדרש איתא והצרוע כו' זה בהמ"ק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה דברים אלו אין להם הבנה ויש להקדים לזה ענין תפלה במקום קרבן כי בזמן בהמ"ק קיים שאז הי' הקרבנות עצמן קרובין ע"ג המזבח נאמר וביום שמחת לבו זה בנין בהמ"ק ועכשיו שאין קרבנות התפלה שהיא עבודה שבלב הוא במקום שמחת לבו שע"י הקרבנות ויש להבין מה ענין לתפלה דאיהו רחמי להיות כנגד תמידין דאת הכבש כו'.
6 וביום שמחת לבו : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע הנה להבין המדרש והצרוע זה בהמ"ק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הנה להבין המדרש והצרוע זה בהמ"ק בגדיו יהיו פרומים אלו בגדי כהונה, יש להקדים ענין בהמ"ק שנק' שמחת לבו , וגם להבין מ"ש ברמ"ז מכאן שאותו בהמ"ק בנוי ומשוכלל ברום חביון ולא חסר לו אלא להיות בעולם וכמ"ש בונה ירושלים ולא יבנה ל' עתיד כו', כי לכאורה אינו מובן דגם ל' בונה לא יתכן דמשמע ל' הוה ובתחילת דבריו אמר בנוי ל' עבר.
3 בהמ"ק שנק' שמחת לבו : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע אשה כי תזריע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה נאמר ביום חתונתו זה מתן תורה והיינו שבשעת מתן תורה קבלו נש"י המלובשים בגופים דייקא [כי להם דייקא ניתנה התו' ולא לנשמות שאינם מלובשים בגופים] טיפת חכמה עילאה דתורה דייקא שמחמת זה נק' אשה אש ה' והיינו שנמשך בהם רשפי אש התשוקה בבחי' כלות הנפש לבחי' עצמות אא"ס שבחו"ב עילאין שלמעלה מהיות מקור לעולמות כו', וזהו למעלה מבחי' בנים הנ"ל
25 ביום חתונתו זה מתן תורה : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב (במשנה). ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כז י'תנז
מקור מפורש
בדף זה
ביום טוב זה, כדבר חכמינו במשנתם, בימי הנחמה לאחר החורבן אשר "מפני חטאינו גלינו מארצנו", משתתף הנני בשמחתך לרגל הגיעך לגיל בר מצוה,
1 במשנתם : תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שלא
מקור מפורש
בדף זה
תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שע
מקור מפורש
בדף זה
תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תצג
מקור מפורש
בדף זה
תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תצה
מקור מפורש
בדף זה
תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תצו
מקור מפורש
בדף זה
תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תצז
מקור מפורש
בדף זה
תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשסח
מקור מפורש
בדף זה
ראה תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשעו
מקור מפורש
בדף זה
תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתצ
מקור מפורש
בדף זה
ראה תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד תצא שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
ועפ"ז יומתק ביותר מה שמגדרי הנישואין הוא — שהם בקשר נצחי, לפי שנשואי הקב"ה וכנס"י, וכמ"ש ביום חתונתו (של הקב"ה עם בנ"י) זה מ"ת, הוא קשר נצחי (שא"א להיות בזה הפסק ח"ו).
31 תענית כו, ב (במשנה). וראה במדב"ר פי"ב, ח (בסופו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות יוהכ"פ
מקור מפורש
בדף זה
ובתורה גופא — די לוחות האחרונות שניתנו ביוהכ"פ וואָס דאָס האָט אין זיך די מעלה פון תשובה "סלחתי כדברך בלב שלם" (ווי מ'זאָגט איידער תפלת ערבית פון יוהכ"פ).
24 תענית ל, ב. וראה משנה שם כו, ב ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
בדף זה
דעמולט איז דאָ די שלימות המשכת הברכה פון די י"ג מדות הרחמים (וואָס דאָס איז אויך דער ענין פון ברכת כהנים), פון "יאר ה' פניו אליך", ביז — פון דעם יש האמיתי, "ואני אברכם", דאָ למטה אין עוה"ז הגשמי.
64 ראה לקו"ת אחרי (כז, ד), השייכות דיוהכ"פ לבחי' אנכי. ולהעיר שיוהכ"פ הוא יום נתינת לוחות האחרונות (משנה תענית כו, ב ובפרש"י. גמרא שם ל, ב), שהתחלתן: "אנכי".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
בדף זה
דביקות והתאחדות פון אַ אידן מיט דעם אויבערשטן, וואָס ווערט במיוחד ובגלוי דורך תורה (און יוהכ"פ איז יום נתינת לוחות האחרונות).
23 תענית כו, ב ובפרש"י. גמרא שם ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויקהל שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
במשנה נאמר:
29 תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אדר שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
במשנה נאמר:
29 תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
2 תענית כו, ב במשנה. וראה בגמרא שם ל, ב ואילך. ב"ב קכא, א ואילך. וראה חדא"ג מהרשיא לתענית שם: שטעמי שמחתו תלוים בבניז המקדש,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
ואף אם נאמר שעל־פי פשוטו של מקרא צריכה להיות ברכת כהנים בכל יום, עדיין אין זו תמידיות כמו ב"זכור", לא יותר מפעם אחת ביום.
25 כפי שהוא ע"פ הלכה: מ"ע מן התורה שיברכו בכל יום – ראה רמב"ם בהכותרת להל' תפלה. חינוך מצוה שע"ח. שו"ע אדה"ז ר"ס קכח. וחכמים תקנו שישאו כפיהם בכל תפלה – ראה תענית כו, ב. שו"ע אדה"ז שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
1 תענית כו, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
בדף זה
2 תענית ל, ב. וראה שם כו, ב במשנה ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
5 של יעוד -- ונועדחי לך שם (תרומה כה, כב), אועד לכם שמה (תצוה כט, מב) -- ראה אוה"ת שם ע' א'קמב. וכן במ"ת הי יעוד (יחוד) הקב"ה וכנס" -- יום חתונתו זה מ"ת (ראה תענית כו, ב במשנה. ויק"ר פ"כ, י. במדב"ר פ"ב, כה. פי"ב, ח בסופו. וראה אוה"ת שה"ש כרך ב ע' שפז. וש'נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
3 משנה תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
6 תענית כו, ב -- במשנה. שם ל, ב. ב"ב קכא, א, 7ן) בהבא לקמן -- ראה גם אוה"ת נ"ך (ח"ב) עי א'צו. ד"ה נחמו עת"ר (סה"מ עת"ר ע' ריח ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
4 תענית ל, ב. וראה משנה שם כו, ב ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
68 תענית ל, ב. וראה משנה שם כו, ב ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
4 תענית כו, ב (במשנה ובפרש"י). שם ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
3 תענית כו, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
דהילולא היא שמחה כשמחת חתן וכלה", ומביא גם מארז"ל "ביום חתונתו זו מ"ת", "דמ"ת נק' חתונה שהוא ענין ההילולא", ומבאר שענין ההילולא הוא גילוי כח האין-סוף בנבראים, הן בנוגע לענין ההולדה שע"י הנישואין, והן בנוגע ליום הסתלקות של צדיק, גמר ושלימות עבודתו בהמשכת אלקות בעולם.
838 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
המעלה דשמח"ת (בשמע"צ) לגבי חג השבועות היא – שהשמחה היא לאחרי הכפרה על חטא העגל באופן ד"סלחתי כדברך" ונתינת לוחות שניות ביום הכיפורים, שבזה ישנה המעלה דבעלי תשובה אפילו לגבי צדיקים גמורים.
243 ראה תענית כו, ב. במשנה ובפרש"י שם. גמרא שם ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
מ"ת דלוחות השניות – הי' ביוהכ"פ, ולמחרת יוהכ"פ הי' הענין ד"ויקהל משה גו' אלה הדברים גו'", שהו"ע בירור הל"ט מלאכות, שענינם הוא השלמת צרכי האדם במזון לבוש ובית (כמבואר לעיל בהמאמר ).
31 תענית כו, ב (במשנה) ובפרש"י. שם ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
אמרו רז"ל שבמ"ת "כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית", ולכן "מכאן מודעא רבה לאורייתא" (יש להם תשובה שקבלוה באונס), אלא ש"הדור קבלוה (ברצון) בימי אחשורוש, דכתיב קיימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר", והיינו, שבפורים יש עילוי גם לגבי מ"ת (כולל גם לגבי "יום הכיפורים שניתנו בו לוחות האחרונות" , שזהו"ע דמ"ת באופן ד"כפלים לתושי'" – שהוא רק " כ פורים", כמו פורים ), כמודגש גם בענין השמחה, כמארז"ל "מחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע", למעלה מהשמחה דחג השבועות, "זמן מתן תורתנו", שהיא כמו השמחה שבכל המועדים.
956 תענית כו, ב (במשנה) ובפרש"י. שם ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
עומדים אנו ביום השבת שלפני יוהכ"פ, שעליו אמרו רז"ל :
57 תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וזהו הטעם שיוהכ"פ הוא היום שניתנו בו לוחות אחרונות – כי, להיותו "יום סליחה וכפרה" , ובאופן ד"סלחתי כדברך" (לא רק "סלחתי" סתם, אלא "כדברך", כפי שרצה משה רבינו), הרי לאח"ז נותן הקב"ה לבנ"י מחמד לבבו – בתו היחידה, שהיא התורה , ובאופן ד"כפלים לתושי'" .
1488 תענית כו, ב (במשנה) ובפרש"י. שם ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
[ולהעיר גם ממה שמצינו בנוגע ליוהכ"פ – ששייך למ"ת, שבו ניתנו לוחות אחרונות – שענין העינוי, היפך התענוג, קשור עם שלילת לבישת הנעל ].
1821 ראה תענית כו, ב (במשנה) ובפרש"י. שם ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
איתא במשנה :
539 תענית כו, ריש ע"ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
גם העילוי של שמע"צ על יוהכ"פ, דאף שעל יוהכ"פ אמרו רז"ל ביום חתונתו זה מ"ת, שניתנו בו לוחות האחרונות , וכמ"ש בהמאמר שדוחק לומר שיוהכ"פ לגבי שמע"צ יהי' כאירוסין (בלבד ח"ו) לגבי נישואין, מ"מ, ההמשכה ביוה"כ היא רק למעלה, כי היחוד הוא רק יחוד או"א, משא"כ בשמע"צ נמשך עד ליחוד זו"נ, שעי"ז נעשית המשכת הטיפה, שהו"ע ההמשכה למטה, ודוקא ע"י יחוד זו"נ נעשה הענין דפרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה , לעשות לו ית' דירה בתחתונים .
1068 תענית כו, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בדף זה
משא"כ עצרת של חג בא בהמשך להתשובה דחודש אלול ימי הסליחות ר"ה עשי"ת ויוהכ"פ, דזהו גם מה שהשמחה דשמח"ת (שקבעו בשמע"צ) היא על לוחות השניות שניתנו ביוהכ"פ, ענין התשובה.
43 ראה תענית כו, ב במשנה ובפרש"י שם. גמרא שם ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תצא, י"ג אלול ה'תשמ"א
מקור מפורש
בדף זה
וזה מבקשים שגם עכשיו ע"י עבודתינו בתומ"צ, ובפרט ע"י שמחת נשואין, תהי' המשכה זו.ח) וכמו שהי' ביום חתונתו זה מ"ת שאז היתה המשכת השמחה העצמית כו' (וכמבואר בהמאמר, דעיקר השמחה שפורצת כל הגדרים הוא שמחת נשואין), וההמשכה אז היתה ע"י עבודה, שהרי ביום חתונתו זה מ"ת קאי על לוחות השניות וענין לוחות השניות הוא מה שניתנו ע"י עבודה דוקא.
57 שה"ש ג, יא. תענית כו, ב (במשנה). ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביום השמיני עצרת
מקור מפורש
בדף זה
ד) והנה ביום חתונתו זה מ"ת הגם שהוא משל גשמי אבל כן הוא באמת שכנ"י נק' בשם כלה ואורייתא מחכמ' נפקת הוא כמשל הטפה שנמשכת מהמוח וכמו שבגשמיו' א"א להיו' הטפה נמשכת אלא ע"י הכלי והאדם ידע כו' והוא בחי' דעת התקשרו' שעי"ז נמשך בחי' התורה דמחכמ' נפקת, דהיינו שלא יהי' ההתבוננו' בבחי' מחשבה בלבד אלא בתקיעת הדעת והתקשרו' ממש בחי' ביטול ואז אח"כ כשעוסק בתורה ממשיך בחי' הטפה ומשים שלום כו'.
29 ביום חתונתו זה מ"ת : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: ביום השמיני עצרת
מקור מפורש
בדף זה
והנה יום מ"ת נק' יום חתונתו כו', אף שהוא משל גשמי מאד, אבל כן הדבר באמת בנמשל למעלה שהקב"ה נק' חתן מלשון חות דרגא כלומר שמשפיל עצמו להיות משפיע לכנס"י וכללות נש"י נק' לכך בשם כלה על שהם בחי' מקבלים ממנו ית',וההשפעה עצמה היא התורה, דאורייתא מחכ' נפקת והיינו חכמתו ורצונו ית' והוא כמשל טפת דכורא שנמשכת ממוח החתן אל הכלה כו', ולכן נק' יום חתונתו.
37 יום מ"ת נק' יום חתונתו : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שחורה אני
מקור מפורש
בדף זה
ומזה יובן בכללות נש"י שכאשר נולדו מאין ליש מאצי' לבי"ע שאז הן בבחי' נפרד מאין ליש אז נק' כלה והקב"ה נק' חתן כמו במ"ת שנאמר וביום חתונתו כו' שהקב"ה נק' חתן וכנ"י נק' כלה והוא בחי' משפיע ומקבל שהקב"ה השפיע את התורה לבנ"י ובנ"י נק' בחי' מקבל שקבלו את התורה ממנו כו' וד"ל.
20 וביום חתונתו כו' שהקב"ה נק' חתן וכנ"י נק' כלה : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב. וראה גם לקו"ת ברכה צג, סע"ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב משמח חתן וכלה
מקור מפורש
בדף זה
הנה ביום חתונתו זו מ"ת, וצריך להבין הלא גם בלא"ה נק' הקב"ה חתן מל' חות דרגא, ע"ש השפעתו בעולמות כמ"ש ואתה מחי' את כולם, וכנס"י נק' כלה, שהיא בחי' מקבל.
2 ביום חתונתו זו מ"ת : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
בדף זה
ה' על ה"ס ברצון והארת פני' ברוב אה"ר וחיבה יתירה להשפיע אור דתורה מח"ע העצמי' לישראל פנים בפנים כו', ואע"פ שירידה וצמצום גדול הי' זה אבל כתי' קול דודי כו' מדלג על ההרים כו', ונק' חת"ן כמ"ש ביום חתונתו זו מ"ת כו', ויותר ממה שהעגל כו' דהיינו יותר מתשוקת נש"י שנק' כלה לקבל כשאמרו נעשה הי' חשק ורצון העליון דמשפיע להשפיע להם כו' (וכמשי"ת).
46 ביום חתונתו זו מ"ת : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו"כ
מקור מפורש
בדף זה
אך הנה ידוע במ"ש ביום חתונתו זו מ"ת כו' שהקב"ה נק' חתן וכנ"י שקבלו התורה נק' כלה וכמ"ש והוא כחתן יוצא מחופתו כו' והוא בחי' השפעה דחכ' דתו"מ בקול ודיבור לכנ"י ביו"ד הדברו' דאנכי כו' כמ"ש וידבר אלקי' כו', ושרש חכ' זאת דיו"ד הדברות בחו"ב שבעצמותו ית' הוא אך שיצא מן ההעלם לגילוי ממדות שבלב אדם העליון בקול ודיבור כו'.
15 ביום חתונתו זו מ"ת : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב משמח חו"כ
מקור מפורש
בדף זה
ולהבין זה הנה ארז"ל ביום חתונתו זה מ"ת, ויש להבין הלא בלאו הכי הקב"ה נק' חתן מלשון נחות דרגא ע"ש בחי' השפעת והמשכת אורו בעולמות וכמ"ש ואתה מחי' את כולם וכנ"י נק' כלה להיותה בחי' מקבל כידוע.
2 ביום חתונתו זה מ"ת : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
בדף זה
הנה ארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת שהקב"ה נק' חתן וכנ"י נק' כלה כידוע ע"ש קבלת שפע הח"ע דתומ"צ שקיבלו במ"ת שבזה נעשה יחוד קוב"ה ושכינתי' למעלה שנק' חתן וכלה העליונים כו', ויש להבין מה הי' החידוש בזה הלא כבר מוימ"ב הי' יח"ע דחו"כ למעלה שהוא יחוד בשם הוי' ואלקים שהוא בכלל ענין השפעת והמשכת אוא"ס בעולמות בבחי' סובב וממלא בי' מאמרות שנעשה אז בחי' יחו"ע דקודב"ה ושכינתי' בכלל מסובב לממלא שזהו ענין חו"כ למעלה בחי' משפיע ומקבל, וכידוע בענין כללות מע"ב שנמשך ע"י שם אלקים בחי' אותיות דבחי' המל' כמ"ש ואתה מחי' את כולם שהוא בחי' מקבל ממדות וחו"ב דאצי' שבשם הוי' כידוע כמ"ש בסוף ביום עשות הוי' אלקים ארץ כו' וכמארז"ל בתחלה עלה במחשבה לברוא במדה"ד בש' אלקי' ואח"כ שתף כו' (ואם בשביל ששפע זו על תנאי הי' אם יקיימו ישראל התומ"צ כו' כמ"ש אם לא בריתי כו' וכמ"ש בראשית בשביל התורה שנק' ראשית דח"ע ובשביל ישראל שנק' ראשית שהוא בחי' יח"ע דמשפיע ומקבל שהי' במ"ת, עכ"ז אין כל חדש בזה אחר שכבר הי' יח"ע זה במע"ב והי' נכלל בזה פנימית היח"ע דקודב"ה ושכינתי' שהן כנ"י למעלה).
2 ביום חתונתו זו מ"ת : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
בדף זה
[כד] ובכל הנ"ל יובן בתוספת ביאור יותר ענין ההפרש בשתי ברכות האחרונות בין משמח חו"כ ובין משמח חתן עם הכלה כנ"ל, דהנה הגם שמבואר למעלה שבהגלות נגלות מבחי' פנימי' התענוג הפשוט שבעצמות המאציל כמו שהוא אזי יבא האור והשפע גם בחכמה מאין דכתר שלא ע"י צמצום ולבוש דפרסא כלל והיינו ע"י מצות קריאה ומצות עיון בתורה (שהן בחי' או"י ואו"ח כנ"ל) וכמו שהי' במ"ת שהי' בבחי' גילוי אור העצמות ע"כ חכמת אדם תאיר פניו בפנימית דחכמה כמו שהיא בעצמות התענוג הפשוט וז"ש ביום חתונתו זו מ"ת שנק' חתן משפיע למקבל שהוא בחי' חכמה דתורה שנק' כלה שמאין דכתר תמצא בלי העלם ולבוש כו' כנ"ל, וכך יהי' בעדן עצמו בעוה"ב כו', אך הנה באמת היא גופא י"ל מאיזה סיבה הי' זה הגילוי דבחי' פנימי' ועצמות התענוג מן ההעלם שבעצמות שנק' סדכ"ס כו' דודאי א"א לומר שע"י הדבור לבד באמרו אנכי כו' וכן ע"י קריאת האדם בדיבור דתורה היא שנעשה גילוי זה הפנימי' והעצמות דמהיכן יש כח באותיות הדיבור לעשות זה כו' ומהו הגורם לבא לדיבור זה שהוא ענין התגלות מן ההעלם כו'.
198 ביום חתונתו זו מ"ת : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
בדף זה
דהנה אורייתא סתים וגליא בחי' גליא הנגלות שבתורה ניתנה במ"ת כמ"ש ביום חתונתו זו מ"ת וזהו בחי' אירוסין לבד, ובחי' סתים שבהן שהן הנק' טעמי תו"מ שלא נגלו אז רק יתגלו לע"ל וכמ"ש ישקני מנשיקות פיהו שהן טעמי מצות כדפרש"י וזהו קבלת התורה פנימי' בימי משיח מחדש ממש כמו שניתנה בחי' חיצוניות החלק הנגלה שבה (וכמ"כ קודב"ה דסתים וגליא במ"ת
117 ביום חתונתו זו מ"ת : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בדף זה
וע"כ אין במצה טעם להיות שאין בה] מבחי' הארת מוחי' דאימא כלל כימי הספירה רק בבחי' שפלות וביטול פשוט ועצמי, אמנם [בזה דוקא מלובש בהעלם כל בחי' כח העצמיות ממש עד שמכחה ומחמתה דוקא יבא כל בחי' גדלות] המוחי' דאבא במ"ת ע"י העלאה דמוחי' דאימא שבא בסדר ההשתלשלו' [oldpage_קמו] מאין ליש כנ"ל, ואם לא בחי' הדילוג הזה שבמצה שבא בהלבשה בבחי' הקטנות לא הי' יכול להיות גילוי אור הגדלות דאבא במ"ת כלל וכמ"ש וארשתיך לי באמונה כו' שהאמונה שביצ"מ נק' אירוסין שמזה יבא כח ענין הנישואין בחופה במ"ת דכתיב ביום חתונתו זה מ"ת כידוע, ולכך מתחיל ימי הספירה מיד אחר מצות המצה בליל א' דפסח דוקא לפי שהלבשה זו שבבחי' הקטנות דוקא הוא הכח ומקור לגילוי אור דגדלות דמ"ת.
150 ביום חתונתו זה מ"ת : שה"ש ג, יא. ראה תענית כו, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
בדף זה
ואח"כ ותבואי בעד"י עדיי"ם פי' עדי זה ע"ד הפשוט הוא ענין הקישוט שנק' עדי כידוע, והענין הוא כמ"ש בעטר"ה שעטר"ה לו אמ"ו כו' והיינו ביום חתונת"ו בשעת מ"ת כשאמרו נעשה ונשמע שאז נתעטר כאו"א מישראל בבחי' עטרה מעד"י וקישוט ע"י המלאכים כמ"ש ויתנצלו בנ"י את עדיי"ם מהר חורב כו'.
98 בעטר"ה. . ביום חתונת"ו בשעת מ"ת : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה ט, א
מקור מפורש
בדף זה
(ב) ולהבין זה בתוס' ביאור הנה כתיב וארשתיך לי באמונה כו' וקאי על יצ"מ דהנה ביצ"מ הי' בחי' אירוסין שהו' באמונ' וז"ש וארשתיך לי באמונה ובמ"ת הי' בחי' נשואין כמ"ש ביום חתונתו כו' כידוע וז"ש זכרתי לך חסד נעורייך דוקא שהוא האמונה ולהבין ענין האמונה שזהו עיקר מצות מצה שנק' מיכלא דמהימנות' שהוא מאכל המחזק כח האמונה כנ"ל אע"פ שירושה היא מכבר מן האבות מ"מ ע"י מצה ניתוסף אורה שתאיר ממקורה יותר עד שכל היחודי' עליונים דתו"מ תלויי' בה וכמ"ש בא חבקוק והעמיד כל התרי"ג מצות על אחת שהיא האמונה וכמ"ש צדיק באמונתו יחי' כנ"ל והאמונ' עצמה לא נמנית ברמ"ח מ"ע כי ירושה היא וכמו טבע בנפשותינו שלא שייך לשון צווי ע"ז כידוע ואמנם עיקר מקור חיות הנשמה הוא באמונה כמ"ש באמונתו יחיה בעצם וכל אשר יחי' נשמת האדם ממצו' כמ"ש אלה המצות כו' וחי בהם הן רק בחי' הסתעפות ענפי' מן המקור כו' ולהבין זה הנה עיקר מהות האמונה הוא למעלה מן הדעת שבראיית השכל וכ"ש במה שרואה בעיניו ממש לא שייך לשון אמונה אלא במה שלא נתפס בראיי' השכל ולא בעין כלל ולפ"ז לא יגיע כל תוקף האמונה רק לבחי' הראי'
9 ביום חתונתו : שה"ש ג, יא. ראה תענית כו, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו שרש ענין יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שרש ענין יונתי בחגוי הסלע שכאשר הנשמה היא בחגוי הסלע אז אינה יכולה לפרוח שמחמת הנה"ב והגוף המסתיר ומעלים אין ביכולת הנה"א להיות ברצו"ש והעצה לזה הוא הראיני את מראיך השמיעני את קולך שהם בחי' תורה ומצות כמשי"ת לקמן בס"ד ושרשם בבחי' רצה"ע, והרצון מנהיג הכנפים ברצו"ש, וזהו שרש ענין מה שנמשלה כנס"י ליונה שמה יונה כנפי' מגינות עלי', ומצילות אותה כך ישראל מצות מגינות עלי' ומצילם מכל צו"צ כו', והענין הוא דהנה זוג יונים כל עיקר הענג שלהם הוא מההסתכלות שמסתכלים זע"ז וז"ע יחודם להוליד בדומה להם, ועד"ז יובן בענין ביום חתונתו זו מ"ת שהקב"ה נק' בשם חתן וכנס"י נק' כלה עיקר הענג הוא מבחי' ההסתכלות שע"י שכנס"י היא בבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא, עי"ז ישמח ישראל בעושיו כו'.
9 ביום חתונתו זו מ"ת : תענית כו, ב (במשנה). ראה מאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' לד. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'קכט
מקור מפורש
בדף זה
מִתְפָאֶרֶת הייתי ביום חתונתי ,
63 ביום חתונתי: ע"פ שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בדף זה
הנה ידוע דביום חתונתו זה מ"ת שענין מ"ת נמשל לענין יחוד חו"כ שכמו ביחוד חו"כ הכלה קולטת הטיפה הנמשכת מפנימי' המוחין של החתן המשפיע בה כן במ"ת הקב"ה נק' חתן וכנ"י כלה וענין המשכת השפע הוא הגילוי דאנכי שהוא בחי' פנימי' עצמותו שלמעלה מבחי' הארה הנמשכת להחיות העולמות (...
5 דביום חתונתו זה מ"ת : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב [במשנה].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב מכם
מקור מפורש
בדף זה
שזהו קליטת פנימי' השפע דמשפיע שהוא בחי' התורה ששרשה בפנימי' [ועצמו' אא"ס כי אוריית' קוב"ה כל"ח ונמשכת בבחי' המדות דז"א דאצילות והוא המשפיע שפע זאת בבחי' המל'] דאצי' וזה"ע היחוד ולכן מ"ת נק' יום חתונתו כו' וד"ל.
143 מ"ת נק' יום חתונתו : שה"ש ג, יא. תענית כו, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות ראש השנה
מקור מפורש
בדף זה
והוא דלא כמפורש במשנה (תענית כו, ב):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר