שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תשלב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויהי רצון שיקויים בו ובבני ביתו שיחיו דבר אדמו"ר ה"צמח צדק" (פוסק בנגלה דתורה ופוסק בפנימיות התורה) על הכתוב והוא רחום (נדפס במילואים לרשימותיו על ס' תהלים), אשר על ידי י"ג תיקוני הזקן ממשיכים י"ג תיקוני דיקנא דעתיקא, הם רחמים גדולים, וכסיום דבריו במקום אחר (בספר המצוות, דף קי"ד סע"ב) בנוגע למדת הרחמים בכלל ורחמים רבים במיוחד, שאז הברכה נחלה בלי מצרים מבריח מן הקצה כו'.
3 נחלה בלי מצרים : ראה שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקלג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אשר מי שמדת הדין פגעה בו רחמנא ליצלן, הנה לאחרי זה מתעוררת מדת הרחמים, רחמיו של הקדוש ברוך הוא, שהיא בלי גבול, ובלשון הכתוב נחלה בלי מצרים מבריח מן הקצה אל הקצה, להשפיע להם ברכה ישועה והצלחה בהמצטרך להם ולבני ביתם שיחיו,
5 ובלשון הכתוב : ישעי' נח, יד. שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קכב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אשר תקותי חזקה אשר כשמה כן תהי', נחלה בלי מצרים ועלי' באופן דמוסיף והולך, כבכל עניני קדושה שמעלין בקודש.
3 נחלה בלי מצרים שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והיינו שהשכר לפי הרמב"ם אינו עבור זה שמענג (את השבת) בלבד, אלא ע"ז שמקיים כל מצות שבת כהלכתה.
9 ואף שגם בדברי הגמ' "כל המענג את השבת" הכוונה בפשטות ששומר שבת כהלכתה וגם מענג את השבת (קיום מצות שבת כהלכתה בשלימות)[ednref_27_*] — הרי מפורש בגמ' "כל המענג את השבת", שהשכר (נחלה בלי מצרים ) הוא על הפרט של עונג שבת (ולא עבור כללות קיום מצות שבת). וראה ב"י או"ח ר"ס רמב בשם הרי"א "דנותנין לו נחלה בלי מצרים הוא מדה כנגד מדה שכשם שהוא מפזר מעות בלא שיעור לצורך שבת כן יתנו לו נחלה בלא שיעור". וראה גם ב"ח שם.
[edn_27_*] וכן משמע בשו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב סוס"א שכ' "כל המענג את השבת שכרו מפורש בקבלה אז תתענג על ה' וגו' ובדברי רז"ל שמוחלין לו על כל עונותיו וניצול מדינה של גיהנום", והרי בדברי רז"ל (שבת קיח, ב) זה שמוחלין לו על כל עונותיו נאמר על "כל המשמר שבת כהלכתו", וזה דניצול מדינה של גיהנום מפורש (שם קיח, א) לענין "כל המקיים שלש סעודות בשבת". ומשמע דהמענג את השבת כולל הכל. וכן משמע בלבוש שם שמעתיק כל דרשות רז"ל בשבת שם "המענג את השבת. . (ומסיים) לגלות שכר השומר שבת כהלכתו בכלליו ובפרטיו". ע"ש. אבל מובן, שפרטי השכר תלויים בפרטי העשי', כבפנים ההערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו בשלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולכאורה יש מקום לומר, שבעצם אין סעודה זו חובה, אלא שכיון שכך היא דרכם של בני אדם, לאכול במוצאי שבת, דאף שכבר אכלו סעודה שלישית, הרי כיון שע"ד הרגיל לילה הוא זמן סעודה, לכן אוכלים עוד סעודה (עכ"פ סעודה קטנה) בלילה [ורק גבי מי שמתפרנס מן הצדקה יש קס"ד בגמ' שלא ליתן לו סעודה למוצאי שבת "דאמרינן לי' מאי דבעית למיכל באפוקי שבתא אכלי' בשבתא"] — ובזה הוא הדין דסעודת מלוה מלכה, שמצד החיוב דכבוד שבת, חייבים להכין השולחן לסעודה זו (שבני אדם אוכלים בלא"ה) "כמו לסעודה גמורה".
21 שבת קיח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך כיון שענין המנוחה בשבת נעלה מששת הימים, והבריאה שבהם, מציאות העולם, והעולם איננו "כלי" לכך – כמוסבר במספר מקומות שהשבת היא מעל הזמן, לכן "נמשך" ענין ה"מנוחה" באופן גלוי וניכר רק בפנימיות העולם, ואילו בחיצוניותו אין הבדל בין שבת לבין ימי החול.
51 ראה שבת קיח, סע"א: נחלה בלי מצרים . וראה ב"ר פי"א, ז: "יעקב שכתוב בו שמירת שבת .. ירש את העולם שלא במדה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וסעודה שלישית היא כנגד יעקב, נחלה בלי מצרים , שהוא תענוג עצמי הבלתי מורגש.
55 ראה שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובפשטות – להיות מונחים לגמרי בלימוד התורה, מבלי לחשוב אודות תכלית בענינים חיצוניים ואפילו לא בענינים פנימיים; לא לחשוב מה יהי' בקשר לשידוך, מה יהי' בקשר לזון ולפרנס בני ביתו, "אל תצטרך לבריות וכו'", שכן, אף שענינים הנ"ל הם ענינים של קדושה, מ"מ, בשביל לימוד התורה דרוש ביטול והעדר המציאות לגמרי ("אָנווערן זיך אינגאַנצן"), ולהיות שקועים לגמרי בלימוד התורה.
41 שבת קיח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שיהי' "והוא יכלכלך ", שיתן השי"ת את הכלי המחזיק ברכה זה השלום, ואח"כ יהי' "צוה הוי' את הברכה" בכלי זה, ואז יהי' כפי שמרגלא בפומי ומבואר מקדושי עליון, שאחרי שריפה מתעשרים, לפישלאחרי מדת הגבורה, באה מדת הרחמים, שמדת הרחמים היא בקו האמצעי, מבריח מן הקצה אל הקצה.
261 מדת אמת, מדתו של יעקב – "נחלה בלי מצרים" (שבת קיח, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הנחמה צריכה להיות למעלה מן הטבע, לא מוגבלת ע"י הטבע, אלא מאת ה', נחמה שאין בה הגבלות מדיניות או אנושיות אחרות, אלא "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , "נחלה בלי מצרים" , ולא שייך לאמר בזה כי האתחלתא דגאולה תהי' בדרך אחרת, אלא גם האתחלתא תבוא רק ע"י משיח צדקנו – "מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כו' ויכוף כל ישראל לילך בה כו'".
287 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כמו"כ כשנמצאים בגלות האחרון, וצריכים לילך אל הגאולה האמיתית, לכבוש את ארץ ישראל, ארץ שבעה אומות במילואה, וכן ארץ ג' האומות "קני קניזי וקדמוני", עד לאופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", "נחלה בלי מצרים" , שגם היא תתחלק ע"פ הגורל – הרי גם בשביל זה צריכה להיות הכנה והקדמה וכלי, ע"י ירושת ארץ ישראל ברוחניות.והרי בענין זה יש לכל אחד החלק שלו , והיינו, שאף שיש לו שייכות לכל ארץ ישראל כולה, שכן, בבואו לכל מקום בארץ ישראל הרי הוא בא לארץ שלו, ומחוייב שם בכל המצוות התלויות בארץ , אף שאין זה חלקו בארץ , מ"מ, בחלקו בארץ יש לו עבודה מיוחדת שבה צריך להיות "זהיר טפי", בהידור יותר, וכאמור, שכבר הקנו לו כל הדרוש לעבודה מיוחדת זו, ועליו רק להביא זאת מן ההעלם אל הגילוי.
162 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דובר בהתוועדות די"ב תמוז אודות הענין ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", שאע"פ שישנם ההגבלות ד"ימה וקדמה וגו'", הנה בזה גופא צריך להיות "ופרצת", פריצת המדידות וההגבלות, ועד שעי"ז זוכים ל"נחלה בלי מצרים" .
141 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' תצא, ט' אלול ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וההתחלה בזה – להמשיך כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, שנה בלי הגבלות, הן בגשמיות והן ברוחניות, שנה של "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" עד ל"נחלה בלי מצרים" , "נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר".
67 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
עפ"ז יש לבאר גם החילוק בין ענין "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" לענין "נחלה בלי מצרים" :
29 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד שבאים להענין ד"נחלה בלי מצרים" שלמעלה גם מהענין ד"ופרצת", שהרי "ופרצת ימה וקדמה גו'" אינו אלא פריצת הגדרים וההגבלות, אבל עדיין אין זה בלי גבול לאמיתתו, ולמעלה מזה הוא הענין ד"נחלה בלי מצרים" ,
34 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכל זה – באופן ד"ופרצת", עד ל"נחלה בלי מצרים" .
14 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויקויים בהם היעוד "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", ולא יסתפקו בזה, אלא יהי' גם באופן ד"נחלה בלי מצרים" ,
259 שבת קיח, סע"א. וראה לקו"ש ח"א ע' 170 בהערה. תו"מ חכ"ד ע' 193 הערה 69.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ותנועה זו שב"עמל מלאכה" צריכה להיות גם אצל תלמידי התמימים בעבודתם ב"עמל תורה" – לבטל ("ברעכן") את כל ההגבלות וללמוד תורה באופן של בלי גבול.אבל, כל זה צריך להיות מתוך "סדר" – שמירת סדרי הישיבה ושמירת בריאות הגוף, כנ"ל בענין "עזוב תעזוב עמו", ובזה גופא צריך להיות הענין ד"ופרצת" בתורה, ועד ל"נחלה בלי מצרים" .
35 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וימשיכו זאת על כל השנה כולה, שתהי' שנה מוצלחה, ושנה של "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", עד ל"נחלה בלי מצרים" ,
237 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויהי' קאתי מר דא מלכא משיחא – ש"יעלה הפורץ לפנינו", ע"י "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", עד ל"נחלה בלי מצרים" .
6 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והעבודה בזה תעשה מתוך מנוחה, שמחה וטוב לבב, ובאופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", עד ל"נחלה בלי מצרים" .
280 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אבל בזה בא הסעיף הי"א להורות שעם התחלת השנה הי"א מתחלת העבודה דצבא מל' חיל ועל כאו"א להתגייס לעבודת הצבא, בהתעסקות רחבה בהרבצת התורה ומצוותי' והפצת המעיינות עד שיגיעו גם חוצה, עד לידי אופן של "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" עד ל"נחלה בלי מצרים" , וכמו שבנצחון המלחמה מבזבז המלך את סגולות אוצרותיו, ועיקר הבזבוז הוא בשביל אנשי חיל הנוטלים חלק בפועל למען הביא הנצחון, כמו"כ בעבודה, שע"י העבודה כדבעי זוכין לבזבז האוצרות והשפעות של מעלה, וכמבואר במכ' כ"ק אדמו"ר בעל ההילולא, אתם נשיכם בניכם ובנותיכם, שיומשכו עד למטה ממש בכל הג' ענינים דבני חיי ומזוני רויחי.
89 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וענין זה נמשך ופועל גם על כל השנה כולה – שכללות העבודה דכל השנה כולה, "ויעקב הלך לדרכו" , תהי' באופן של "ופרצת" , "נחלה בלי מצרים" .
482 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויה"ר שיתן השי"ת לכאו"א מישראל – בין ער ובין ישן – "מטל השמים ומשמני הארץ" 58, ובאופן השייך ליום השבת, ובפרט לאחר חצות, רעוא דרעוין – "נחלה בלי מצרים" ,
1446 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד"ז בנוגע לכל אחד ואחד – שתהי' העבודה בלימוד התורה וקיום המצוות, וכן בענין "בכל דרכיך דעהו" , באופן ד"ואתהלכה ברחבה" , "מרחב י-ה" , עד לאופן ד"והריקותי לכם ברכה עד בלי די" , ועד ל"ופרצת" , ועד לבחי' "נחלה בלי מצרים" ,
113 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יהיו באופן של "ופרצת" – "נחלה בלי מצרים" – "ימה וקדמה וצפונה ונגבה" .
818 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ג ערב ראש השנה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שכללות ענין השבת הוא "וקראת לשבת עונג" , שעונג ממשיך תוספת כח וחיות ואור בכל הכחות ובכל הענינים – תהי' השנה כולה שנת עונג, כך, שכל הענינים יומשכו למטה בפועל באופן של הרחבה אמיתית, "מרחב י-ה" , ועד לשנת גאולה, שאז תומשך בפועל "נחלה בלי מצרים" , למטה מעשרה טפחים.
1416 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובודאי יחטפו וינצלו את הזמן עד כ"ד טבת במילואו, ומתוך שמחה וטוב לבב, ועד לאופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" בענינים הרוחניים ובענינים הגשמיים, באופן ד"נחלה בלי מצרים" .
1471 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והעיקר – שיהי' זה באופן של הרחבה, באופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , ועד ל"נחלה בלי מצרים" .
1559 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזוהי מדת יעקב בהתעוררות רחמים רבים, בחי' פני נשר, שעי"ז ההמשכה היא בבחי' בלי גבול, נחלה בלי מצרים .
252 ישעי' נח, יד. שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובאופן שנמשך על כל השנה כולה – שתהי' שנה טובה ומתוקה בכל המצטרך, ועד לאופן ד"ופרצת" , "נחלה בלי מצרים" .
246 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שאכן יהיו נעשים בפועל ממש, ובהרחבה, ועד לאופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , "נחלה בלי מצרים" .
853 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכאשר נעמדים על דרך זו – אזי מובטחים ש"הבא לטהר מסייעין אותו" , שיש סיוע רב מלמעלה להצליח לא רק להחיות יהודי נוסף, אלא גם להעמידו לאח"ז בחיים בהרחבה, ועד לאופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , "נחלה בלי מצרים" .
134 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועי"ז ממשיכים ופועלים על כל השנה כולה שמחה שלמעלה מטעם ודעת, שפורצת כל הגדרים, עד שבאים למרחב העצמי – "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , "נחלה בלי מצרים" .
561 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויה"ר שכל הענינים השייכים לכפר חב"ד ותושביו יהיו מתוך הרחבה גדולה, ובאופן של התפשטות – "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , עד ל"נחלה בלי מצרים" , ועי"ז תהי' פתיחת כל השערים,
899 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועי"ז ממשיכים כל הענינים למטה באופן שתהי' חתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומבורכת "עד בלי די" , ועד לאופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , "נחלה בלי מצרים" , כהיעוד דלעתיד לבוא, שיקויים למטה מעשרה טפחים ע"י עבודתינו באופן כזה במשך זמן הגלות , ומתוך שמחה אמיתית וטוב לבב.
196 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועבודה זו צריכה להיות מתוך שמחה וטוב לבב, וכהסיפור הנ"ל23 אודות האיש-חיל שאמר לצמח-צדק שענין הנצחון הוא (לא ע"י דמעות, אלא) ע"י "מאַרש" של שמחה, והצ"צ קיבל את דבריו, ובהתאם לכך צריכה להיות העבודה מתוך שמחה של מצוה ושמחה של תורה, ולהמשיך זאת באופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , עד ל"נחלה בלי מצרים" .
781 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויה"ר שיקויים אצלם "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , "נחלה בלי מצרים" , בכל עניני כפר חב"ד, הגשמיים והרוחניים גם יחד,
1563 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הפתוחה הקדושה והרחבה" , ועי"ז עושים שיהי' עולם חי ("אַ לעבעדיקע וועלט"), ועד שעושים מהעולם "נחלה בלי מצרים" , "נחלת יעקב אביך" ,
164 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויקויים בהם "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , עד ל"נחלה בלי מצרים" .
726 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויהי' זה ללא עגמת נפש (שכבר יצאו י"ח בעבר), ובדרכי נועם ובדרכי שלום, ובאופן ש"ונהפוך הוא", שאלו שהשמיצו, הנה אדרבה – בקרוב ממש ובעגלא דידן יוסיפו כמ"פ ככה בהגדלה לתהלה ולשם ולתפארת, ויטו כתף ("צולייגן אַ פּלייצע") – כפי שהי' כ"ק מו"ח אדמו"ר רגיל לומר – לענין ד"ופרצת", שיהי' בפועל ובאופן הנראה לעיני בשר – "ימה וקדמה וצפונה ונגבה", "נחלה בלי מצרים" .
1044 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת, אדר"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם הדיוק במאמר רז"ל (בנוגע להוצאות השבת כדי לענגו באכילה ושתי' ובגדים נאים) "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות" – "שבת ך " דייקא, היינו, שרק כאשר מדובר אודות הענינים שיהודי מוסיף לענג השבת, אזי ישנו סדר ההנהגה ד"עשה שבתך חול כו'", משא"כ כאשר מדובר אודות עצם ענין השבת, שאינו תלוי בעבודת האדם, אלא "מקדשא וקיימא" מצ"ע.
586 שבת קיח, א. וש"נ. וראה שו"ע אדה"ז שם סוס"ד ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובהתאם לכך, הרי עתה הוא הזמן המתאים לומר (לנגן) "ופרצת", אבל באופן ד"ופרצת", עד ל"נחלה בלי מיצרים" .
995 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומכפר חב"ד יומשך ויתפשט באופן ד"ופרצת" בכל ארץ ישראל שעתידה שתתפשט בכל הארצות – לכבוש את כל ארץ ישראל, ולפעול שיראו בגילוי שהיא "ארץ הקודש", ע"י ההנהגה המתאימה ע"פ רצונו של הקב"ה, כולל גם הענין דקירוב הלבבות בין איש לרעהו, שעי"ז פועלים קיום היעוד "והשבתי חי' רעה מן הארץ" , וכל הברכות האמורות בפרשה, באופן של הרחבה, "נחלה בלי מצרים" .
588 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד – באופן של הסרת כל המדידות וההגבלות של העולם – "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , ועד ל"נחלה בלי מצרים" .
2241 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שמדובר אודות ענין שהוא באופן ש"מקדשין אותו הרבה מלמעלה" – הרי זה ענין שנעשה מתוך שמחה וטוב לבב, כמו כללות הענין דתשובה עילאה שהיא (לא כמו תשובה תתאה, אלא) מתוך שמחה וטוב לבב, כך, שיכולים לפעול את כל הענינים מתוך שמחה כפשוטה, למטה מעשרה טפחים, אלא שהיא שמחה הקשורה עם תומ"צ, שמחה של מצוה, שממשיכה ופועלת פריצת גדר בנוגע ללימוד התורה וקיום המצוות, ועד להפצת לימוד התורה וקיום המצוות באופן של "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , "נחלה בלי מצרים" .
2447 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וענין זה נעשה ע"י התקיעה בשופר של איל, שעי"ז נזכר הקב"ה כביכול על אילו של יצחק, ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור41, שמזכירים לכאו"א מישראל את זכות המס"נ דעקידת יצחק, כי ענין המס"נ ישנו בכל אחד ואחת מישראל, וכמאמר אדמו"ר הזקן שכל אחד מישראל אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד ח"ו מאלקות, שענין זה ישנו בכאו"א מישראל, וכפסק הרמב"ם שגם מי שצריך לכפות אותו על קיום מ"ע, הנה בנפשו פנימה רוצה גם הוא לקיים את רצון הקב"ה, ולכן מזכירין לכאו"א מישראל את עקידת יצחק, ובאופן של רחמים, שאין בזה הגבלות כלל כנ"ל, נחלה בלי מצרים .
102 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכיפורים, לפני כל נדרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכל זה יומשך למטה מעשרה טפחים, ועד שיהי' "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , "נחלה בלי מצרים" – אצלכם בלימוד התורה, ותמשיכו זאת לאח"ז בהענין ד"ונתתי גשמיכם בעתם" , שגם בכל הענינים הגשמיים תומשך ברכת ה' ד"ופרצת" ועד לאופן ד"נחלה בלי מצרים" , "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה" ,
421 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א', כ"ח תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והעיקר – שנשמע בשורות טובות שסוכ"ס נעשה "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , עד ל"נחלה בלי מצרים" , הן בגשמיות והן ברוחניות, ונלך לקראת משיח צדקנו בקרוב ממש.
1826 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואחת תושפע ברכתו של הקב"ה, ובתוספת מרובה על העיקר, בבני, חיי ומזוני רויחי .
2220 ועד שיומשך קיום היעוד הפנימי והעיקרי – "יעלה הפורץ לפניהם" (ע"פ מיכה ב, יג), פריצה שלמעלה מהשורש ומקור, "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" (ויצא כח, יד), עד ל"נחלה בלי מצרים" (שבת קיח, סע"א), שמבטלת את כל ההגבלות כו' (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד שיהי' "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , "נחלה בלי מצרים" , "נחלת יעקב" , שזהו ענינו של ביהמ"ק השלישי בגאולה שאין אחרי' גלות, וגם הוא יהי' בנין נצחי, לעד ולעולמי עולמים, ויבנה מתוך מנוחה ושלוה, ע"י משיח בן דוד, כמ"ש הרמב"ם389 שהוא "יבנה מקדש במקומו",
1577 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
גדולה ממדת החסד שבתחילה, להיותה "נחלה בלי מצרים" (כפי שכבר נדפס, ומסתמא ישנו אצל הקהל).
541 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובכללות – הם ג' המדות חסד דין רחמים, וכמאמר קדושי עליון , שסדר הספירות הוא שלאחרי שישנו ענין של דין, העלם והסתר וגבורה, אזי נמשך (לא רק חסד, אלא) "נחלת יעקב" , "נחלה בלי מצרים" , שנמשכת באופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , ולכן באה עד למטה מטה ביותר, בעוה"ז התחתון, למטה מעשרה טפחים, ושם היא באופן של ברכה גלוי', ועד שאומרים על זה:
1755 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובודאי מצליחים בכל זה, כיון שזהו רצון הנשיאים, ועד שפועלים הענין ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , "נחלה בלי מצרים" .
1818 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמאמר רז"ל שקוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא, וכך בר נש עסיק באורייתא ומקיים עלמא, ואמרו רז"ל תלמידי חכמים (דקאי על כל בנ"י) מרבים שלום בעולם, ועד שפועלים שלימות נעלית יותר מהשלימות דעולם על מילואו נברא , והיינו, לא רק תולדות מלא שנאמר בהתחלת הבריאה, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם , אלא גם אלה תולדות פרץ , באופן דופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה , נחלה בלי מצרים , שלא בערך לגבי שבעת ימי הבנין, ועד שפועלים בעולם שיהיו שמים חדשים וארץ חדשה .
1391 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בנוגע לעני – איתא בגמרא "מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי , מזון ארבע עשרה לא יטול מן הקופה" , ואף שבשבת יש חיוב לאכול ג' סעודות – "הא מני רבי עקיבא היא דאמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות", והיינו, שאם הוא צריך לבריות בשביל סעודה שלישית בלבד, ולולי זאת אינו צריך לבריות, אומרים לו "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות", ויאכל רק שתי סעודות .
1029 שבת קיח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד שבאים להריבוי ד"שמך הגדול" , ועד להריבוי ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , "נחלה בלי מצרים" , בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.
590 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו גם מה שחודש סיון [שנקודתו העיקרית היא (מתן) תורה] הוא לא רק חודש השלישי, אלא גם חודש המשולש , שכולל לא רק את
1834 ועי"ז זוכים לביהמ"ק השלישי – "נחלת יעקב", "נחלה בלי מצרים" (שבת קיח, סע"א), שהוא גם המשולש (ש"החוט המשולש לא במהרה ינתק" (קהלת ד, יב)), כיון שכולל גם בית ראשון ובית שני, וע"ד המבואר בנוגע למעלת יעקב אבינו, שנוסף על היותו השלישי שבאבות, הרי הוא כולל גם את האבות שלפניו (ראה לקו"ש ח"ט ס"ע 26 ואילך. וש"נ). – מהנחה בלתי מוגה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכל לראש צ"ל הענין דהקדמת נעשה לנשמע, ולאחרי ההקדמה ד"נעשה" צ"ל גם ההבנה וההשגה בשכלו כו', ועי"ז נעשית אצלו הרחבה בכל הענינים, החל מעניני התומ"צ, כולל גם בענין "ואהבת לרעך כמוך" , ע"י ההפצה גם ב"חוצה", ועד שפועל הענין ד"ופרצת" , "נחלה בלי מצרים" .
1596 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד שממשיך להם כל ההשפעות באופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , "נחלה בלי מצרים" , והיינו, עי"ז שמבטל תחילה את כל ההגבלות בעצמו, ולאח"ז גם בעולם כו' .
1166 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וענין זה צריך להעשות באופן של פריצת כל הגדרים – "נחלה בלי מצרים" , ובמילא יהי' זה מתוך שמחה ותענוג (וכנ"ל (ס"ב) בנוגע להוראה מיום השבת, שכל הענינים צריכים להיות באופן של תענוג), שהרי הא בהא תליא:
468 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש-השנה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דהנה שבת הו"ע התענוג, ואעפ"כ אמרו כל המענג את השבת, שצריכים לענג את השבת, וכן כתיב וקראת לשבת עונג, שצריך לקרוא ולהמשיך עונג בשבת, כי ע"י העבודה דישראל ממשיכים בשבת עונג נעלה יותר.
34 שבת קיח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשמ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד"ז הוא בנוגע להאדם, דעם היות ששבת היא מקדשא וקיימא, דמכיון שקדושת השבת היא קדושה נעלית ביותר, קודש מלה בגרמי' (כנ"ל), אין שייך בה תפיסת ידי אדם, אעפ"כ ניתן כח לישראל להוסיף בקדושת השבת, זכור את יום השבת לקדשו, ועד שישראל מוסיפים גם בהתענוג דשבת, כלשון רז"ל כל המענג את השבת.
78 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אור תורה פסוקים מלוקטים שמו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הכוונה הוא [דרך משל] , אם יש לאדם תענוג מהאב, וחפץ האב להיות לבנו תענוג יותר, אזי אין הבן יכול לקבל זה התענוג.
לח בכתבי קודש: כשאדם רוצה להיות לו תענוג (יותר מבנו) [יורד לבנו].
----- הערות וציונים -----
בשבת התענוג מתפשט – להעיר משבת קיח, א (נחלה בלי מצרים ), ומאור עינים ר"פ ויקהל. וראה זח"א מח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה כתיב תתן אמת ליעקב חסד לאברהם כו', פי' שרש מדת יעקב הוא מדת הרחמים רבים שבכתר שנק' נחלה בלי מצרים וכמ"ש והאכלתיך נחלת יעקב אביך כו', והיינו בחי' הקו האמצעי דת"י שנק' בריח התיכון המבריח מן הקצה לקצה.
48 נחלה בלי מצרים וכמ"ש והאכלתיך נחלת יעקב : שבת קיח, א. ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
התיכון כו', וזה נעשה ע"י בחי' הרחמים שישראל מעוררים על נפשם האלקי' שעי"ז מעוררים מדת הרחמים למעלה כמ"ש הבן יקיר לי כו' המו מעי לו רחם ארחמנו כו', דבאמת א"א לומר בחי' התפעלות רחמי' בבחי' אחדות פשוטה כי בחי' התפעלות הוא בחי' שינוי רק ע"י החכ' נמשך מדת הרחמי' כמו שנמשך בחי' החסד כמ"ש לך הוי' הגדולה כו' והתפארת שהוא בחי' הרחמי', אלא מעוררים בחי' רחמים פשוטי' שלמעלה מן החכ' והוא מ"ש המו מעי לו רחם ארחמנו כו' (שזהו בבחי' עצמות עד"מ בן יקיר לאב שהמו מעיו ברחמנות בבחי' פנימי' ועצמות ביותר, כך נש"י להיותם בבחי' עצמיו' ופנימי' המאציל כמ"ש כי אתה אבינו ע"כ המו מעי כו' משום דנש"י נק' אדם כמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח מתוכו ופנימיותו נפח כמ"ש אתה נפחת בי כו' וזהו שבחי' רחמים דיעקב נק' נחלה בלי מצרים שהוא בחי' רחמים פשוטי' שבעצמות כמ"ש המו מעי לו כו' וד"ל).
82 דיעקב נק' נחלה בלי מצרים : שבת קיח, א. וראה מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ע' א'קח ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמב להזהר בכבוד שבת א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
א שני דברים נתפרשו בשבת על ידי הנביאים והם כבוד וענג שנאמר וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד ועיקרן מן התורה שהשבת הוא (א) בכלל מקראי קדש שנאמר וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש וגו' ומקרא קדש פירשו חכמים לקדשו ולכבדו בכסות נקיה ולענגו בענג אכילה ושתיה ויש אומרים שמקרא קדש הוא לקדשו באיסור עשיית מלאכה אבל הכבוד בשבת ויו"ט והענג בשבת הן מדברי סופרים (אבל (ב) הענג והשמחה ביו"ט במאכל ומשתה הוא מן התורה כמו שיתבאר בסימן תקכ"ט) ומכל מקום צריך להזהר בהם מאד שחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה וכל המענג את השבת שכרו מפורש בקבלה אז תתענג על ה' וגו' ובדברי רז"ל שמוחלין לו על כל עונותיו וניצול מדינה של גיהנם:
טו ראה שבת קיח, א לענין ג' סעודות. הובא בטור סי' רצא. וראה לקו"ש ח"ל ע' 125-6. שלחן המלך ע' קסח-ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמב להזהר בכבוד שבת ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ד ואף אם אין ידו משגת כלום ורוצה ליטול מן הקופה של צדקה המתחלקת בכל ערב שבת לא יטול אם אינו צריך ליטול לצורך מזונותיו של ימות החול של שבוע הבא ובשביל מזונות יום השבת ג"כ לא היה צריך ליטול אם היה נוהג כבחול ממש לאכול בו שתי סעודות בלבד פת וקטניות כסעודותיו בחול כגון שיש לו מזון י"ד סעודות לשבעה ימים שעד ערב שבת הבא סעודה אחת לכל יום וסעודה אחת לכל לילה אלא שרוצה ליטול כדי לאכול שלשה סעודות בשבת וכל שכן אם רוצה ליטול כדי להתענג קצת יותר מימות החול שאסור לו ליטול מן הקופה בשבוע זו שכך אמרו חכמים עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות:
ל משנה פאה פ"ח מ"ז. שבת קיח, א. טור ושו"ע יו"ד סי' רנג ס"א. מ"א סק"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמב להזהר בכבוד שבת ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ה אבל (ג) בערב שבת הבא נותנין לו מזון ט"ו סעודות לאותה שבוע כדי שיהיה לו שלשה סעודות לאותו שבת וגם נותנים לו דגים וירק לאותו שבת שכיון שכבר נצרך לבריות נותנים לו כל צרכו שנאמר די מחסורו אשר יחסר לו וכן מי שנותנים לו מדי שבוע בשבוע מצדקה אחרת שמותר לו לקבל ממנה הרבה כל שאין לו שיעור המפורש ביו"ד סימן רנ"ג הרי זה יכול להרבות בהוצאת שבת כפי ערך מה שנותנים לו (ובלבד שלא יוציא כל כך לשבתות עד שתחסר פרנסתו בחול ויצטרכו להוסיף לו מן הצדקה <[א]> מחמת הוצאותיו לשבתות שנמצא מטיל כבוד שבתותיו על הבריות וכבר אמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות ):
לד תוס' שבת קיח , א ד"ה והא. ב"ב ט, א סוד"ה שבת. ב"ח ד"ה והא דאר"ע . וביו"ד סי' רנג ד"ה מי שיש. ט"ז שם ס"ק ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמב להזהר בכבוד שבת ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ה אבל (ג) בערב שבת הבא נותנין לו מזון ט"ו סעודות לאותה שבוע כדי שיהיה לו שלשה סעודות לאותו שבת וגם נותנים לו דגים וירק לאותו שבת שכיון שכבר נצרך לבריות נותנים לו כל צרכו שנאמר די מחסורו אשר יחסר לו וכן מי שנותנים לו מדי שבוע בשבוע מצדקה אחרת שמותר לו לקבל ממנה הרבה כל שאין לו שיעור המפורש ביו"ד סימן רנ"ג הרי זה יכול להרבות בהוצאת שבת כפי ערך מה שנותנים לו (ובלבד שלא יוציא כל כך לשבתות עד שתחסר פרנסתו בחול ויצטרכו להוסיף לו מן הצדקה <[א]> מחמת הוצאותיו לשבתות שנמצא מטיל כבוד שבתותיו על הבריות וכבר אמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות ):
לח רש"י שבת קיח, א סוד"ה אלא הא מני .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
נא ונא במטותא מינייכו ברחמין נפישין , לעורר עליהם רחמים רבים, שהיא נחלה בלי מצרים .
3402 נחלה בלי מצרים : שבת קיח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קכז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שמעתי מפי קדושי עליון על שאומרים ומרגלא בפומא דאינשי שאחר השרפה מתעשרים , יען כי השתלשלות מדות העליונות הקדושות וסדרן כך חסד דין רחמים ולזאת אחר מדת הדין בשריפה מתעוררת מדת הרחמים, שהיא גדולה ממדת החסד שבתחלה כנודע, שהיא מדתו של יעקב, נחלה בלי מצרים , מבריח מן הקצה אל הקצה כו'.
5968 נחלה בלי מצרים : שבת קיח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קכח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ונכון יהי' לבך בטוח בה' גומר בעדינו שימלא חסרונך בקרב שנים , כי כך הן מדותיו של הקב"ה, מוחץ ורופא וכסדרן למעלה חסד דין רחמים , ומדת הרחמים בלי מצרים כו' וכידוע ליודעים.
5981 בלי מצרים : ע"פ שבת קיח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמב להזהר בכבוד שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכל המענג את השבת שכרו מפורש בקבלה אז תתענג על ה ' וגו ' , ובדברי רז " ל שמוחלין לו על כל עונותיו , וניצול מדינה של גיהנם :
15 שבת קיח , א ( כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול ... מדינה של גיהנם ). הובא בטור סי ' רצא .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמב להזהר בכבוד שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ד ואף אם אין ידו משגת כלום , ורוצה ליטול מן הקופה של צדקה המתחלקת בכל ערב שבת , לא יטול , אם אינו צריך ליטול לצורך מזונותיו של ימות החול של שבוע הבא , ובשביל מזונות יום השבת גם כן לא היה צריך ליטול אם היה נוהג כבחול ממש , לאכול בו שתי סעודות בלבד פת וקטניות כסעודותיו בחול , כגון שיש לו מזון י " ד סעודות לשבעה ימים שעד ערב שבת הבא , סעודה אחת לכל יום וסעודה אחת לכל לילה , אלא שרוצה ליטול כדי לאכול שלשה סעודות בשבת , וכל שכן אם רוצה ליטול כדי להתענג קצת יותר מימות החול , שאסור לו ליטול מן הקופה בשבוע זו , שכך אמרו חכמים עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות :
28 משנה פאה פ " ח מ " ז ( מי שיש לו מזון שתי סעודות , לא יטול מן התמחוי . מזון ארבע עשרה סעודות , לא יטול מן הקופה ). שבת קיח , א . ופרש " י שם ( תמחוי , קערה גדולה היא , וגובין בה גבאים מאכל מבעלי בתים ומחלקין לעניים ב ' סעודות ליום מיום ליום . קופה , מעות הן לפרנס עניים בני טובים , דזיל להו מילתא דתמחוי , ומתחלקין מערב שבת לערב שבת ). טור ושו " ע יו " ד סי ' רנג ס " א ( מי שיש לו מזון שתי סעודות , לא יטול מהתמחוי . מזון י " ד סעודות , לא יטול מהקופה ). מ " א סק " ב ( היינו מי שיש לו מזון י " ד סעודות לאכול כל ימות השבוע בכל יום ב ' סעודות , לא יטול מן הצדקה לאכול סעודה שלישית ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמב להזהר בכבוד שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ד ואף אם אין ידו משגת כלום , ורוצה ליטול מן הקופה של צדקה המתחלקת בכל ערב שבת , לא יטול , אם אינו צריך ליטול לצורך מזונותיו של ימות החול של שבוע הבא , ובשביל מזונות יום השבת גם כן לא היה צריך ליטול אם היה נוהג כבחול ממש , לאכול בו שתי סעודות בלבד פת וקטניות כסעודותיו בחול , כגון שיש לו מזון י " ד סעודות לשבעה ימים שעד ערב שבת הבא , סעודה אחת לכל יום וסעודה אחת לכל לילה , אלא שרוצה ליטול כדי לאכול שלשה סעודות בשבת , וכל שכן אם רוצה ליטול כדי להתענג קצת יותר מימות החול , שאסור לו ליטול מן הקופה בשבוע זו , שכך אמרו חכמים עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות :
29 שבת קיח , א ( הא מני רבי עקיבא היא דאמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות ).
ומכל מקום חייב בנר שבת , כדלקמן סי ' רסג ס " ב ( מי שאין לו מעות לקנות נר לשבת חייב אפילו לחזר על הפתחים בשביל נר זה , ואין זה בכלל עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות , לפי שזהו בכלל עונג סעודת הלילה , שכשאוכלה בלא נר אין לו עונג ממנה כל כך , וסעודת הלילה היא מעיקר סעודות השבת . ואינה דומה לסעודה שלישית , שעליה אמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות , כמו שנתבאר בסימן רמ " ב ), ושם נסמן .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמב להזהר בכבוד שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ה
שכיון שכבר נצרך לבריות , נותנים לו כל צרכו , שנאמר די מחסורו אשר יחסר לו .
32 תוס ' שבת קיח , א ד " ה והא ( אמרינן ליה כדי שלא יהא ניזון מן הצדקה , אבל הכא כבר הוא ניזון , ולהכי נוטל כל צורכו ). ב " ב ט , א סוד " ה שבת ( ונראה לרשב " א דבשביל סעודת שבת אין לו להתחיל וליטול , אבל בשכבר צריך ליטול נוטל גם כדי לסעודת שבת ). ב " ח ד " ה והא דאמר רבי עקיבא ( הקשו התוספות מדתנן סוף פאה עני העובר וכו ' שבת נותנים לו מזון ג ' סעודות . ותירצו דבשביל סעודות שבת אין לו להתחיל וליטול , אבל בשכבר צריך ליטול נוטל גם כדי לסעודות שבת . וכמו שנתבאר כל זה ביורה דעה סימן ר [ נ ]" ג בחיבורי ). וביו " ד שם ד " ה מי שיש ( ותירצו התוספות על שם רשב " א פרק קמא דבתרא , דבשביל סעודות שבת אין לו להתחיל וליטול , אבל בשכבר צריך ליטול נוטל גם כדי לסעודות שבת עד כאן לשונו . וכן כתבו התוספות בפרק כל כתבי ). ט " ז סי ' רנג ביו " ד שם ס " ק ב ( תירצו התוס ' על זה , דבשביל סעודות שבת אין לו להתחיל ליטול , אבל אם כבר נטל נוטל גם כדי לסעודות שבת ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמב להזהר בכבוד שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכן מי שנותנים לו מדי שבוע בשבוע מצדקה אחרת , שמותר לו לקבל ממנה הרבה , כל שאין לו שיעור המפורש ביו " ד סימן רנ " ג , הרי זה יכול להרבות בהוצאת שבת כפי ערך מה שנותנים לו ( ובלבד שלא יוציא כל כך לשבתות עד שתחסר פרנסתו בחול , ויצטרכו להוסיף לו מן הצדקה מחמת הוצאותיו לשבתות , שנמצא מטיל כבוד שבתותיו על הבריות , וכבר אמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות ):
36 רש " י שבת קיח , א סוד " ה אלא הא מני ( יעשה שבתו חול ולא יטיל על אחרים כבוד שבתותיו ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמב להזהר בכבוד שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ה
ונלמד מדתנן שבת נותנין ג ' סעודות ודג וירק , כמבואר ביו " ד סי ' ר " ן , מהטעם המבואר בתוס ' .
92 שבת קיח , א ד " ה והא ( אמרינן ליה כדי שלא יהא ניזון מן הצדקה , אבל הכא כבר הוא ניזון , ולהכי נוטל כל צורכו ). ב " ב ט , א סוד " ה שבת ( ונראה לרשב " א דבשביל סעודת שבת אין לו להתחיל וליטול , אבל בשכבר צריך ליטול נוטל גם כדי לסעודת שבת ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועוד קשה למה אסרו התוס ' לחלק סעודת שחרית , לא יביאו על השלחן רק חצי סעודה .
1761 שבת קיח , א ד " ה במנחה ( דלא כאותם שמחלקין סעודת שחרית ומברכין בינתים ... אומר ר " י שיש כאן איסור ברכה שאינה צריכה ).
הובא לקמן סי ' רצא ס " ד ( אין לו לחלק סעודת הבוקר לשתים על ידי הפסק ברכת המזון , לפי שיש אומרים שיש כאן משום מרבה בברכות שלא לצורך ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועיין במ " א סי ' רצ " א ( סק " ח ) דהא יש אומרים כו ', והיינו התוס ' ( ואף שבתוס ' מיירי קודם חצות , מכל מקום סבירא ליה לדעתם דהוא הדין אחר חצות , ובפרט כיון שאפשר לקיימה אחר כך ).
1785 שבת קיח , א ד " ה במנחה ( דלא כאותם שמחלקין סעודת שחרית ומברכין בינתים ... אומר ר " י שיש כאן איסור ברכה שאינה צריכה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דאין לומר משום דאיסור זה מדברי סופרים וספק דברי סופרים להקל , דהא אינו ספק שקול , דהא בודאי העיקר כתוספות ורא " ש וטור ושו " ע וכל סיעתם שחלקו על בה " ג , דאינהו בתראי והמה הרבים .
1802 שבת קיח , א ד " ה במנחה ( דזמן אכילה שלישית בשבת היא מן המנחה ולמעלה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אבל בפ ' בא לו גבי ספר תורה , שאין הדבר תלוי ברצונו , שהרי מחוייב הוא לקרות ובעשור מתקנת חכמים , שאם לא כן היאך היה מברך על ספר תורה ב ', להכי איכא התם איסורא בגרם ברכה שאינה צריכה , אף שמתכוין לשם שמים , שאין הדבר תלוי בכוונתו וחפצו .
1814 יומא ע , א ( ובעשור של חומש הפקודים קורא על פה , אמאי ... ונייתי אחרינא ונקרי ... ריש לקיש אמר משום ברכה שאינה צריכה ).
שמשם הוכיח ר " י בתוס ' שבת קיח , א ד " ה במנחה ( שיש כאן איסור ברכה שאינה צריכה כדאיתא בפ ' בא לו גבי ובעשור שבחומש הפקודים , דקאמר וניתי ספר תורה אחרינא ונקרי , א " ר שמעון בן לקיש מפני ברכה שאינה צריכה ).
ולדעת הרא " ש צריך לחלק כדלקמן .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצא דין שלש סעודות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
זהיר מאד לקיים סעודה שלישית .
1859 שבת קיח, א (כל המקיים שלש סעודות בשבת
ניצול משלש פורעניות , מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג ). טור
ושו"ע ס"א (יהא זהיר מאד לקיים סעודה שלישית).
חיוב ג' סעודות נתבאר לעיל סי' עדר ס"א (שלש סעודות חייב
כל אדם לאכול בשבת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצא דין שלש סעודות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ב זמן סעודה ג' הוא משיגיע זמן מנחה גדולה עד הערב,
1867 שבת קיח, א (במנחה ... סעודה אחת ...
לאכול בהן במנחה ). תוס' שם ד"ה במנחה (מכאן משמע דזמן אכילה שלישית בשבת היא
מן המנחה ולמעלה). רא"ש פט"ז ס"ה (דקביעת זמן סעודה שלישית היא
משתגיע זמן המנחה ולא קודם). טור ושו"ע ס"ב (זמנה משיגיע זמן המנחה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצא דין שלש סעודות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מרבה בברכות שלא לצורך .
1897 מ"א סק"ח (ונראה לי דאפילו
חל יום טוב במוצאי שבת, אם יודע שיוכל לחזור ולאכול קודם שעה עשירית, לא יחלק
סעודת שחרית לשתים, דהא יש אומרים דאסור לעשות כן משום ברכה שאינה צריכה).
והיא דעת התוס' שבת קיח, א ד"ה במנחה (דלא כאותם שמחלקין
סעודת שחרית ומברכין בינתים ... אומר ר"י שיש כאן איסור ברכה שאינה צריכה).
ונתבאר בקונטרס אחרון סי' רמ"ט סק"ד (ועיין
במ"א סי' רצ"א (סק"ח) דהא יש אומרים כו', והיינו התוס' (ואף שבתוס'
מיירי קודם חצות, מכל מקום סבירא ליה לדעתם, דהוא הדין אחר חצות, ובפרט כיון שאפשר
לקיימה אחר כך)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דבשלמא א"י שייך בה זה הענין כמו [ש]גם עכשיו נק' ארץ טובה ורחב"ה וכמו ביעקב ופרצת ימה [וקדמה] וצפונה ונגבה כו' וה[ו]א לע"ל שתקרא ארץ חפץ כו' שתתפשט בלי שיעור לצפון ודרום מזרח ומערב ונק' נחלה בלי מצרים כידוע בענין נחלת יעקב כו' וד"ל, אבל ענין התפשטות ירושלים בכל א"י דעכשיו זהו פלא איך מתפשט עיר א[חת] בישוב גדול כזה משך ת"פ ויותר.
751 נחלה בלי מצרים . . נחלת יעקב : ישעי' נח, יד. שבת קיח, סע"א. ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'קח ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכידוע דכח התפעלות הרחמים שבא מן המרירות והשפלות מגיע למעלה הרבה יותר מהתפעלות אוי"ר דארי' ושור כו' וע"כ נק' נחלת יעקב ונק' נחלה בלי מצרים כלל שזהו בחי' בריח התיכון כו' שמעורר ר"ר העליונים שבפנימי' הכתר וז"ש ואשא אתכם על כנפי נשרים כו', וזהו [בחי'] ג' מדרגות שבמשיח ונשא מסט' דאברהם וגבה מסט' דיצחק מאד מסט' דיעקב וד"ל.
48 נחלת יעקב. . נחלה בלי מצרים : ישעי' נח, יד. שבת קיח, סע"א. ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'קח ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשו לי מקדש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
החיצון (שהוא יחוד ת"ת ומל'), וע"כ הי' המזבח מכוון נגד הארון דוקא, לפי שבריח התיכון שהוא קו האמצעי דת"ת שהוא הרחמים עליונים שבפנימי' הכתר ונק' נחלת יעקב נחלה בלי מצרים כידוע וד"ל.
222 נחלת יעקב נחלה בלי מצרים : ישעי' נח, יד. שבת קיח, סע"א. ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'קח ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו [ענין] והאכלתיך נחלת יעקב אביך שנק' נחלה בלי מצרים ונק' רחמים גדולים כמו ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך שאין נגאלין אלא בר"ר הללו שנק' רחמים גדולים.
345 נחלה בלי מצרים : שבת קיח, סע"א. ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'קח ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וז"ש אז תתענג על הוי' כו' והאכלתיך נחלת יעקב אביך שנק' נחלה בלי מצרים למעלה ולמטה כו' (והוא בחי' הרחמים שעולה למעלה [מעלה] ביותר ויורד ונמשך למטה מטה כו' ביותר כמ"ש במ"א), והוא מפני שיעקב נק' איש ת"ם שאין שרש יניקה לק"נ בו כלל כי מטתו שלימה בי"ב שבטים, משא"כ בחי' ב' הקוין ימין ושמאל דאברהם ויצחק יצאו מהם מותרי השפע בחי' חו"ג דק"נ עשו [וישמעאל], כו' וע"כ אין אור האצי' בא להדי' בבי"ע בב' הקוין דחו"ג דאצי' כ"א ע"י מסך מבדיל לפי שיכולים גם החיצונים לקבל [ב]בחי' נוגה דבי"ע, אבל יעקב יכול לייחד למטה מטה ואין המסך מבדיל כלל וזהו שנק' מבריח גם לקצה התחתון כו').
377 נחלה בלי מצרים : שבת קיח, סע"א. ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'קח ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אוהבי כו' כמ"ש לו עתה ידעתי כי ירא אלקי' אתה כו' והוא כמו (תהלים ב, יא) וגילו ברעדה במקום גילה וחסד דאהבה שם תהא רעדה ופחד (ברכות ל, ב) מבפנים וכמו שאו' כל הלבבות ייראוך וכל קרב וכליות יזמרו לשמך יראה בלב מבפנים וזמרה וחדוה בכליות בגלוי בחוץ או להפך חדוה ושמח' בלב בהעלם בדביקות האהבה ויראה ופחד בגלוי בלב ואברים כמו וכל הלבבות ייראוך בגלוי עד שארכבותיו דא לדא נקשן וקרב וכליות יזמרו בהעלם בלב ויש ממוצע שכלול מב' אופני' אלה והוא בחי' פני נשר שהוא בחי' רחמים דיעקב שכלול מאוי"ר דאברהם ויצחק כמ"ש אלקי אברהם ופחד יצחק היה לי כידוע וזהו ג"כ כנ"ל בבחי' ת"ת המכריע שהרחמים כולל לבחי' רו"ש דאוי"ר יחד (במרירות אהבה בקרוב כמו (תהלים מב, ג) מתי אבא וארא' פני אלקי' וכמו (שם סג, ב) צמאה לך נפשי כו' בארץ ציה כו' ולהפך חדוה שביראה ופחד מקרוב כאשר יושב בסעודה עם המלך שמגביהו משפלותו מצד הרחמים עליו או מקרבו בימין שתוכו רצוף אהבה וחדוה ויראה ופחד מבחוץ והכל מבחי' הרחמים (כמו בכיא כו' מסטרא דא וחדוה מסטרא דא באדם שמעורר רחמים על נפשו שנתרחק מאור פני מלך בעונות שלו או טרדת פרנסה וכה"ג זהו בכיא מסטרא דא וחדוה מהתבוננות בגדולת ה' וחסדיו עמו כו' שיש בזה ב' מיני רחמים א' בריחוק שמאל דוחה יש ימין מקרבת בחסד ה' עמו שלא לפי מעשיו כמלך שמקרב השפל והרחוק כנ"ל והב' בימין מקרבת לקרוב שנעשה רחוק בשמאל דוחה כיסורים לצדיק וכאשר ייסר איש את בנו לטובתו שאשר יאהב יוכיח שיגביר ברחמיו עליו בחסד שבגבורה כנ"ל וז"ש (ישעיה נז, יט) שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק שנעשה קרוב ברחמים וקרוב שנעשה רחוק בדין שבחסד לחזור לקרבו (שם) אמר ה' ורפאתיו רפואה אחת להם (ברכות לד, ב) לרחוק שנעשה קרוב בתשו' לסלוח העון וכתי' (תהלים קג, ג) הסולח כו' הרופא כו' שזהו ענין רפואה שאע"פ שהחולי הקשה נמשך מכח הדין הגם שהיא למרק העון או להעלותו יותר נק' דין שבחסד שהרי נמתק דין זה ברפואה ע"י הרחמים כמ"ש (הושע ו, א) כי הוא טרף וירפאנו כו' וזהו שהרפואה בבחי' הת"ת שהוא להמתיק הדין בחסד ואע"פ שאמרו אין מרחמין בדין זהו בדין קשה דרע גמור שאין לו מתוק גם ברחמים ועכ"ז א' ברגז רחמים תזכור בעת הרוגז עצמו יזכור בו רחמים להמתיקו ג"כ שנא' (תהלים ל, ו) כי רגע באפו (ברכות ז, א) וכמה זעמו רגע אז דוקא חיים ברצונו ברצון הפשוט שנק' רעוא דכ"ר להפוך ממות לחיים (כמו ע"י יג"מ דה"ח ביו"כ וכמו הקללות דבלעם שנהפכו לברכה כו') וזהו שבחי' רחמים דיעקב נק' נחלה בלי מצרים (שבת קיח, א) לחו"ג ומעל' ומטה כמו (תהלי' קלח, ו) כי רם ה' ושפל יראה להגביה גם היותר שפל למטה גם לרחוק ביותר יוכל להמתיק כל הדינים הקשים ביותר וזהו (יחזקאל א, י) ופני נשר לארבעתן שזהו בחי' הרחמנות שכלול מחו"ג דארי' ושור שימצא בו ד' מדרגות דחו"ג והתכללות זע"ז שמג' נעשה ד' דאע"פ שהן רק ג' מדות חג"ת ימצאו ד' מדרגות במדת הת"ת מטעם הנ"ל וד"ל:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת עג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מכתבם הגיעני לנכון, גם לשמע אוזן שמעתי מזה מקודם, והנני לנחמם מאשר הועתק מכי"ק כאאזמו"ר נ"ע , אשר כתב לאיש אחד מאנ"ש שנשרף ביתו ורכושו, וז"ל שמעתי מפי קדושי עליון על מרגלי בפומא דאינשי שאחר השריפה מתעשרין , יען כי השתלשלות מדות עליונות הקדושות וסדרן כך חסד דין רחמים, לזאת אחר מדת הדין בשריפה מתעוררת מדת הרחמים שהיא גדולה ממדת החסד שבתחלה, כנודע שהיא מדתו של יעקב נחלה בלי מצרים מבריח מן הקצה כו'.
841 נחלה בלי מצרים : שבת קיח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת פב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מכתבם קבלתי , גם למשמע אזן שמעה נפשי מזה מקודם, והנני לנחמם, מאשר הועתק מכי"ק אאזמו"ר נ"ע אשר כתב לאיש א' מאנ"ש שנשרף ה"ה יוסף מזוראוויץ, וז"ל שמעתי מפי קדושי עליון על שאומרים ומרגלא בפומא דאינשי שאחר השרפה מתעשרים, יען כי השתלשלות מדות העליונות הקדושות וסדרן כן חסד דין רחמים, ולזאת אחר מדת הדין בשרפה מתעורר מדת הרחמים שהיא גדולה ממדת החסד שבתחלה, כנודע שהיא מדתו של יעקב נחלה בלי מצרים ומבריח מהקצה אל הקצה כו' עכ"ל הזהב.
901 נחלה בלי מצרים : ע"פ שבת קיח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אם כסף תלוה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הכפילות י"ל לכאו' מפני שכולל חו"ג שזהו שלימות גדולה ע"ד יעקב בחיר שבאבות, ונק' נחלה בלי מצרים כו' ת"ת שעולה עד הכתר, ולכן בכוחו לחבר חו"ג, ולכן הוכפל בו כי טוב, וכ"ה בזח"א פ' בראשית דמ"ו ע"א, ונמצא כי ב' פעמים כי טוב זהו ע"ד טובים השנים מן האחד כו' וכשהגבורה נהפך לטוב וחסד ה"ז טוב יותר, וזהו ע"י הרחמים, כי חו"ג הם הפכים זל"ז שע"פ מדת החסד אינו מדקדק כלל אם ראוי א"ל, וע"פ מדת הגבורה הוא להיפך כמ"ש הן שמים לא זכו בעיניו, ובקדושיו לא יאמין ובמלאכיו ישים כו'.
21 נחלה בלי מצרים : שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה כל מה שנת"ל בענין עליית נה"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז, ח
במים ההולכים בנהר לאט לאט, כמו אמת המים העוברת ממקום למקום שהולכת בלאט, מפני שאין בה מים רבים כ"כ, ואין נביעתם בריבוי כ"כ שיתרבו המים אשר ע"כ הולכת לאט, הנה כשסותמין מקום יציאתה באמצע הילוכה עד"מ מתקבץ ריבוי מים באמת המים עד שמתגברים על מקום סתימתם והולכי' ברעש ובמהירות גדול ועצום, או שנובעי' מצד אחר וקורעי' את העפר המגבילם על הצדדי' והולכים להם וגם הילוכם יותר חזק, וכשאין בהם קיבוץ כ"כ עד שיוכלו להתגבר על מקום סתימתם הנה הם עולים ומתפשטי' על גדותי' שזהו הוראה שיש ריבוי מים אמנם לא נתגברו כ"כ עד שיקרעו או ידחו הסתימה כ"א מפני שנתרבו אין להם גדדות להחזיקם לכן הם מתפשטי' על השדות שבסביבות האמת המים כו', וככל המשל הזה יובן בנה"א שבאדם שהוא חלק הוי' ממש, וכמשנ"ת לעיל בקצרה ענין בחי' י"ה ובחי' ו"ה שיש בנפש ע"ש.
305 כמשנ"ת לעיל בקצרה : פ"ה.
[edn_14_*] בשולי היריעה נרשמו ראשי פרקים ממאמר מוצאי ר"ה שנדפס לקמן (ובהמשך הנדפס ליתא):
יוםא זכרון תרועהב, וצ"ל למה נק' יום הזכרון, הלא זכרון זהו רק בשבת, ועיקר הוא התרועה עצמה, אמרו לפני מ'ג זכרונות ובמה בשופר, נמצא פעולתו לזכרון, זכור לעבדיך אי"וד, שצ"ל האיך שייך שישכח ח"ו על אי"ו, אך מה הגפן הזהה חי ונשען על עצים מתים כו', ג' בחי' אהבה, אברהם בכל לבבך חו"ג והחסד גובר, בכל נפשך אפי' נוטל יצחק עקידה, בכל מאדך יעקב ת"תו נחלה בלי מצרי'ז, עולה כו' ומחבר חיו'ח א"כ אין מצר, וכשיש ג' בחי' אלו א"צ כ"כ לזכות אבות, אבל כשפגמו, אזי נשען על עצים זכור לאי"ו תמורת ג' אהבות, שעיקר העבודה אהוי"ר לאהבה וליראה אותי את האלקי' יראט, ועי"ז זה כל האדם שכ"א יבוא לזה אסה"מי, אך זהו ע"י תשובה לשארית נחלתויא כו', ולכן נק' יום הזכרון שגם אם לא אכשיר דראיב מ"מ כשזוכר אי"ו סולח ומוחל כו', ולכן גם בחול נק' יום הזכרון.
יום : המשך לשולי הגליון שבסוף המאמר שלפני זה הערה ה.
יום זכרון תרועה: ראה לקמן פכ"ד.
אמרו לפני מ': ראה ר"ה טז, סע"א. לד, ב.
זכור לעבדיך אי"ו: ראה עקב ט, כז.
מה הגפן הזה: ראה שמו"ר רפכ"ט.
ת"ת. . עולה: ראה לעיל הערה 44.
נחלה בלי מצרי': שבת קיח, סע"א.
חיו': אינו ברור כ"כ. ואוצ"ל: חו"ג.
את האלקי' ירא: קהלת יב, יג.
כ"ה בהכת"י.
לשארית נחלתו: מיכה ז, יח.
לא אכשיר דרי: ע"פ יבמות לט, ב. חולין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו אני לדודי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כשעקדו אביו אברהם ממעל לעצים כו', ובכל מאדך היא בחי' אה"ר שבלי גבול זהו מדתו של יעקב שהנחיל לו הקב"ה נחלה בלי מצרים כמ"ש ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, וגם היותו בריח התיכון ה"ה מחבר ב' קצוות שזהו מפני שהוא למעלה מההגבלה, שהרי גבול החסדן הוא הגבורה וכן להיפך ויעקב מחברם יחד שלא ינגדו זל"ז כו', ולכן כשישראל מקיימין לאהוב אותו ית' בג' בחי' אהבה אלו הרי מעשה אבותיהם בידיהם שמעשה אבות סימן לבנים, ולכן כאשר ישראל עובדי' להקב"ה בג' בחי' אהבות אלו ה"ה כדוגמת האבות בעבודתם כו'.
656 נחלה בלי מצרים : שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הנה צ"ל תחילה מ"ש כנשר יעיר קנו דהנה נשר הו"ע התעוררות רחמים זכור לעבדיך לאברהם יצחק ויעקב ונת"ל דר"ר שייך בד"כ אפי' כשאכשור דרא, מכ"ש מי שפגם, ומדת הרחמים הוא מדתו של יעקב שהי' מרכבה למדת הת"ת, וכמ"ש לולי אלקי אבי אברהם ופחד יצחק הי' לי שהי' בריח התיכון המחבר חו"ג וגם קצה העליון וקצה התחתון לכן הי' נחלה בלי מצרים , והנה לכאו' ענין הרחמנות שייך על מי שחסר לו באיזה פרט, או שחסר לו הכלל, אבל מי שאינו חסר לו כלום (בל"א דעם וואס איז זייער גוט) אינו שייך רחמנות, אך באמת אינו כן אלא אפי' על עולמות עליונים כל שנושא עליו שם עולם שייך עליו רחמים, דהנה כתי' מלכותך מל' כל עולמים, ופי' כל העולמים כל העולמות שנבראו הם מבחי' מל', אך אפ"ל אותן שנבראו כבר אבל לא אותן שעדיין לא היו, אבל תי' כל הוא
19 נחלה בלי מצרים : שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו תתקכט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מבריח מן קצה העליון עד קצה התחתון ולכן נק' יעקב נחלה בלי מצרים , וכמו שהי' מבריח מן הקצה אל הקצה כמו"כ הי' מחבר חסד וגבורה כמ"ש לולא אלקה אברהם אבי ופחד יצחק הי' לי, שהוא כולל שניהם והוא מדת הת"ת שהוא מדת הרחמים.
18 נחלה בלי מצרים : שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אבל הגילוי הנ"ל הוא מבחי' בלתי בע"ג וא"כ איך תוכל לקבל אותו, אבל לעתיד שהעולם יופשט מבחי' הגבלה וכמ"ש פרזות תשב ירושלים, וגם כמאחז"ל נחלה בלי מצרים וא"כ יתאחד אז הגבול ובחי' בלתי בע"ג והיינו שהגבול לא יסתיר אז על גילוי של בלי גבול כו', והיינו מפני שאז יאיר בחי' עצמותו ממש שלמעלה ג"כ אפי' מבחי' בבע"ג שנק' בחי' א"ס כו', ולזאת יתחבר בחי' הגבול שיאיר בו בלי גבול, וכידוע הענין על מ"ש והי' מספר בנ"י כו' אשר לא ימד ולא יספר כו' כידוע.
123 נחלה בלי מצרים : שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כו ט'תשטו
מקור מפורש
בדף זה
כפי שראיתי – הדיבור כאן עם פ' וכיו"ב בעניני אהקת"ו (כולל – דבני-ברק) לא רק זה שחסר ה"דערהערן", כ"א גם שמיעה כפשוטה אין אצלם, ואיידי דטריד למיפלט לא בלע ואפילו לא נגע בו.
6 כפי . . נגע בו : קטע זה להגה"ח כו' מו"ה יעקב לנדא, אב"ד ב"ב. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ה אגרת ט'תקיד (ע' קעה), ובהנסמן בהערות שם. לקמן ט'תתפה.
היא גם . . ישראל : וכלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בסה"מ תש"ח ע' 263): לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה.
מתוך אפילה אורה : מדרש תהלים כב, ז. יל"ש עקב רמז תתנב. יל"ש ירמי' רמז שיא.
ואחז"ל . . עביד : ברכות ס, ב. טושו"ע או"ח סו"ס רל.
לטב עביד . . זו לטובה : החילוק נת' בארוכה במ"א (לקו"ש כרך ב' ע' 393 ואילך).
שהחשך עצמו נהפך לאור : ע"ד הצחות אולי אפ"ל שלכן ברשימות הצ"צ לתהלים (יהל אור) כז, א בהביאו מרז"ל מתוך אפילה אורה – לא ציינו למדרש תהלים (שמשם נלקט ליל"ש) וגם לא ליל"ש הקודמו (פ' עקב), כ"א לירמי' – דכולי חורבנא (ב"ב יד, ב) ולכן נקרא שמו ירמי' (קה"ר בתחלתו) ויהי' ירמי' ירום י' (יל"ש ירמי' רמז רנז) ולמעליותא.
ובסגנון – לטובה : תענית כא, א.
ופירשו רבותינו נשיאינו : אדה"ז (ס' המצות להצ"צ קיד, ב), אדהאמ"צ (ס' מאה שערים יד, ב) ואדמו"ר הצ"צ (שם יח, ב. רשימותיו לתהלים ע' צז).
– ויש להעיר ממדרש תהלים (שם. בהמשך להנ"ל): מתוך צרה רווחה ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע. וידועה תורת הבעש"ט ע"ז שה צרה עצמה נעשה צהר (ד"ה הוי כי גדול. ס' המאמרים אידיש).
רחמים . . מדתו של יעקב : רחמים דא יעקב (ז"ח חוקת נ, ד). וראה ב"ר (פע"ח, ח) רחמן שבאבות.
יעקב . . מצרים : שבת קיח, סע"א.
חלק . . ממש : תניא רפ"ב. ולהעיר מהגהות הצ"צ (בס' קיצורים והערות (עב-עג)): ממעל ע"ק כו'.
נמצאת . . יצרו : ראה תניא פל"א, פכ"ט.
ירגיז יצ"ט : ברכות ה, רע"א. ולהעיר ממאמר אדמו"ר הזקן בזה (לקו"ד ח"ג ע' תקכד).
בכל . . יצריך : ברכות נד, א. נת' בלקו"ת חוקת נח, ד.
בשני יצריך : תכלית השלימות בזה ראה ירוש' סוף ברכות: אברהם אבינו כו'.
וכד אתכפיא . . הכלל : תניא פל"ו. אגה"ק ס"ד.
לילה כיום יאיר : תהלים קלט, יב.
והוי' . . עולם : ישעי' ס, יט. וראה יל"ש תצוה רמז שעח. תניא פל"ו. רשימות הצ"צ לישעי' שם משל"ה מס' פסחים (מצה עשירה ד"ב. קנז, א) ועוד. ובשל"ה שם: יתרון האור מתוך החושך כו' וענין עוה"ז עשיית התשובה מכח הגליות כו' ואח"כ משיח כו' תכלית בראשית ברא ויאמר אלקים יהי אור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רכ
מקור מפורש
בדף זה
שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רלא
מקור מפורש
בדף זה
ראה שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רסז
מקור מפורש
בדף זה
ראה שבת קיח, סע"א ושם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות י"א ניסן
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ויש לומר אַז דאָס איז איינער פון די טעמים פאַרוואָס דוקא יעקב תיקן תפלת ערבית — ווייל "נחלת יעקב" איז "נחלה בלי מצרים" .
22 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו בשלח שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ע"ש, "שני העומר לאחד", שהי' באופן של "הלילה הולך אחר היום", דמהעומר הראשון אכלו סעודת יום ששי וסעודת ליל שבת, והעומר השני הספיק להם לא רק ל(ב') סעודות דיום השבת אלא גם לסעודת הלילה שלאח"ז (מוצאי שבת).
33 וכן מפורש בחזקוני פרשתנו (טז, כג) "והוא הדין לסעודת מוצאי שבת". וראה גם מושב זקנים (מבעה"ת) עה"ת (שם, ה). ועוד. שבת של מי (לשבת קיח, א) בשם ס' צבי קודש (ולהעיר מל' אדה"ז בשו"ע או"ח סרצ"א ס"ז). — וראה לקמן הערה 40.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו בשלח שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
[ודוחק לומר שלא אכלו שום סעודה במוצ"ש לפי שכבר אכלו סעודה שלישית ביום השבת עצמו, שהרי מילתא דתמי' היא לומר שבמשך ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא אכלו שום סעודה במוצ"ש (כי לא הי' להם מה לאכול).
35 במושב זקנים עה"ת בתי' הראשון, שאכלו של מוצ"ש בשבת (ע"ד הא דשבת קיח, א במתפרנס מן הצדקה — הובא לעיל ס"ב). אבל למסקנתו אכלו גם במוצ"ש. ע"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
בכל יום אין אומרים הלל, הגמרא אומרת, אדרבה:
16 שבת קיח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
3 והאכלתיך , . ונגבה : ראה שבת קיח, סע"א ושם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
על ברכת הקב"ה ליעקב אבינו "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" אומרים חז"ל:
2 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה נח שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
– אך על־ידי "צא מן התיבה" נעשה "פרו ורבו", הריבוי עד אין סוף, עד באופן של "ואלה תולדות פרץ", תולדות מלא – "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", נחלה בלי מצרים , שזה יהיה בגילוי בביאת משיח צדקנו, "עלה הפורץ לפניהם".
47 ראה שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
66 מדחז"ל עה"פ (מ"א ג, טו) ,ויעמוד (שלמה) לפני ארון ברית ה' גו' ויעש משתה גו'* (שהשיר פ"א (א), ט. קה"ר רפ"א. יליש מלכים רמז קעה). וראה להלכה -- רמ"א יו"ד סו"ס רמו (משבת קיח, סע"א ואילך), ועד"ז ברמ"א או"ח סתקנ'א ס"י - לענין סיום מסכת. טור ורמ"א או" סתרסיש - לענין סיום תושב"כ בשמח"ת. ועד"ז ייל בסיום ,משנה חורה" (ראה ל' הרמב"ם בהקדמתו להספר בהטעם לקריאת שם הספר). -- ובערב פסח בפרט - סיום מסכת לבכורים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
8 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
9 ויצא כח, יד. ולהעיר מהשייכות ליום השבת לאחרי חצות -- ,נחלה בלי מצרים .. כיעקב שכתוב בו ופרצת" (שבת קיח, סע"א ואילך. וראה זח"ב פח, ב
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
6 ישעי' נח, יג. שבת קיח, סע"א. ובכיימ. וראה בארוכה ד"ה יו"ט של ר"ה ה'תשמיג (סה"מ - מלוקט ח'א ע' תכא) סעיף ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
5 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר ב), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, דהנה, בהציווי זכור את יום השבת לקדשו נכלל גם החיוב לענג את השבת, שמצוה לענגו בעונגאכילה ושתי', לענגו דייקא, דקאי על דרגא נעלית יותר בתענוג שאין ביום השבת מצד עצמו, אלא נמשכת ובאה ע"י פעולתו של איש ישראל שהוא המענג את השבת.
32 לשון חז"ל – שבת קיח, סע"א. וראה סה"מ מלוקט ח"א ע' תכז. ח"ב ע' שו. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ועי"ז שתהי' ההנהגה באופן ד"ופרצת" בכל הענינים האמורים – יתן הקב"ה "ופרצת" לכל אחד גם בעניניו הפרטיים, ועד ל"נחלה בלי מצרים" .
69 הגם שמדברי הגמרא (שבת קיח, סע"א ואילך) מוכח לכאורה אשר "נחלה בלימצרים" הוא ענין אחד עם "ופרצת" – כבר נתבאר בשיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי ס"ח ואילך (לעיל ע' 49 ואילך) ראי' בגמרא זו גופא כמ"ש בפנים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ו) אמנם גם ביאור זה אינו מספיק עדיין לבאר מ"ש כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, שביצי"מ הי' מעין הגילוי דלעתיד, שהרי לעתיד יהי' נחלה בלי מצרים , בלי הגבלות כלל.
57 ראה שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ולהעיר, שגם ענין זה קשור עם יעקב דוקא (ולא ישראל), כדאיתא בגמרא ש"נחלת יעקב" היא "נחלה בלי מצרים" , "כיעקב שכתוב בו ופרצת גו'".
51 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
והנה, התכלית ד"בין המצרים" הוא – שבקרוב יהפכו לששון ולשמחה (כמ"ש בתנ"ך ומבואר במדרשי חז"ל), ועד שמהענין ד"בין המצרים" יבואו ל"נחלה בלי מצרים" , "נחלת יעקב", "לא כאברהם כו' ולא כיצחק כו' אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת גו'".
28 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
והיינו, שתהי' המשכת ברכותיו של הקב"ה, "ונתתי גשמיכם בעתם" וכל הברכות האמורות בפרשה, באופן ד"ופרצת", ועד ל"נחלהבלי מצרים" – החל מרגע זה, ובכל הימים הבאים לקראתנו לשלום ולטובה, בטוב הנראה והנגלה.
320 שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ועד שמתגלה הענין ד"הנצח זו (בנין) ירושלים", וכפי שמבאר אדמו"ר האמצעי שקאי (לא על בית ראשון, ולא על בית שני, אלא) על ביהמ"ק השלישי שיהי' קיים לעד ולעולמי עולמים, וכמארז"ל "לא כאברהם שכתוב בו הר כו' ולא כיצחק שכתוב בו שדה כו', אלא כיעקב שקראו בית", והו"ע "נחלה בלי מצרים כו' כיעקב שכתוב בו ופרצת" (שלכן גם הענין דקי"ס הי' בזכותו של יעקב).
57 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , שזהו"ע הקשור עם הזמן של רעוא דרעוין ביום השבת .
319 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ודוקא לאחרי ש"ויצא גו' מבאר שבע וילך חרנה", קיבל את הברכה "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" – בלי גבול , שמתבטאת ב"ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך"101 – לא רק "בך", אלא גם – "ובזרעך".
1552 ראה שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ג כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
וענין זה שייך במיוחד לזמן דיום הש"ק לאחרי חצות, "רעוא דרעוין" , שאז אומרים "ואני תפלתי לך הוי' עת רצון" , כיון שמתבטלים כל כ"ד בתי דינים כו' , כידוע שליל שבת קשור עם אברהם, יום השבת קשור עם יצחק, ורעוא דרעוין קשור עם יעקב, "שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", "נחלה בלי מצרים" .
1309 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תצוה, ח' אדר-ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
וכל זה – בהצלחה מופלגה, באופן ד"נחלה בלי מצרים" , כמ"ש "והאכלתיך נחלת יעקב ("כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"65), כי פי ה' דיבר", ועד לבנין ביהמ"ק השלישי , שיבנה ויתגלה במהרה בימינו.
521 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
באים ע"י הטירחא בעבודת ששת ימי החול) ולאחרי חצות, רעוא דכל רעוין , שאז נמשכת נחלה בלי מצרים , כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה , שזהו מעין עוה"ב, ועד"ז בערב שבת לאחרי חצות, שאז צריך להיות טועמי' חיים זכו , והרי עומדים אנו באלף הששי לאחרי חצות , ובקרוב ממש נזכה לגאולה שלימה ע"י משיח צדקנו, שאז יקויים היעוד ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר.
482 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר א), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
וכן איתא בגמרא , כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים , שנאמר אז תתענג על ה' גו' והאכלתיך נחלת יעקב וגו', לא כאברהם וכו' ולא כיצחק וכו' אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.
338 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ג), ה'תשכ"ב*
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ועפ"ז יש לבאר השייכות דענין זה ליעקב דוקא, כי ההתכללות דשני האופנים שבעבודת הבירורים שבכל אחד מהם ישנם שתי המעלות, הוא ע"י גילוי בחינת היחידה, למעלה מהגבלה, וזה שביעקב נאמר ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, נחלה בלי מצרים , הוא לפי שהי' בו גילוי היחידה (כמו שנתבאר לעיל ).
477 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ויתן לך האלקים, המשכת העלם העצמי בשני אופנים הנ"ל (יתן ויחזור ויתן), נמשך גם מטל השמים ומשמני הארץ וגו', מקרא משנה וכו', וגם מטל השמים כפשוטו, דטל לא מיעצר (ובפרט שמלכתחילה אין סלקא דעתך לעכב ח"ו), וכן משמני הארץ ורוב דגן ותירוש כפשוטם, ובתכלית ההרחבה, ועד לבנין בית המקדש השלישי, יעקב שקראו בית , ומשם אורה יוצאת לכל העולם כולו , שעושים את כל העולם דירה לו יתברך.
1905 שבת קיח, א. פסחים פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , שיומשך כל טוב לבית ישראל, בבני חיי ומזוני רויחי.
74 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
הניגון המתאים לכוס ד' הוא – הניגון השייך ל"נחלת יעקב" , "נחלה בלי מצרים" , כדברי הגמרא :
2177 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
וענין זה ממהר וממשיך ומגלה למטה מעשרה טפחים את ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, שאז יקויים בפועל ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה , נחלה בלי מצרים , וכן מ"ש בפרשה זו והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם, עד לסיום היעוד ואולך אתכם קוממיות , בגאולה האמיתית והשלימה.
1314 ראה שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
"אם בחקותי תלכו", "שתהיו עמלים בתורה", אזי "ונתתי גשמיכם בעתם וגו'", עד "והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם" , ועד לשלימות כל הברכות – "ואולך אתכם קוממיות" , בגאולה האמיתית, שאז תומשך "נחלת יעקב" , "שכתוב בו ופרצת", "נחלה בלי מצרים" , בקרוב ממש.
1019 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ובפרט שההמשך הוא בזמן של רעוא דרעוין, בסעודה שלישית של שבת, שקשור עם הענין ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , עד ל"נחלה בלי מצרים" .
1299 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים (ת"ב, נדחה) תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
והיינו שהעילוי דבטח בדד עין יעקב שיהי' לע"ל, ובפרט בביהמ"ק השלישי, הוא ענין כיעקב שקראו בית, שנחלת יעקב היא נחלה בלי מצרים , בחי' רעוא דרעוין, כמרז"ל כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים כו' נחלת יעקב כו'.
430 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ענינה של מדת הבטחון, שיהודי צריך לבטוח בהקב"ה ולסמוך עליו לגמרי – היא רק בנוגע לעצמו, בנוגע לענינים שלו; אבל בנוגע להזולת – צריך להיות בטוח שחבירו לא יפסיד מעותיו, שלכן, רק אם יש לו חפצים, אזי "ימשכנם וילוה עליהם והקב"ה ימציא לו לפרוע", דכיון שנותן משכון, מובטח המלוה שלא יפסיד ממונו, "אבל אם אין לו חפצים למשכנם ולפרוע בהם, לא ילוה ו(יסמוך על כך) שהקב"ה יפרע"55 (אלא יתנהג באופן ד"עשה שבתך חול" ), כיון שהוא מצדו לא הבטיח שהמלוה לא יפסיד ממונו.
1201 שבת קיח, א. וש"נ. שו"ע אדה"ז סרמ"ב ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ בראשית (התוועדות ב'), ה'תנש"א
מקור מפורש
בדף זה
ובקרוב ממש יהי' בנין בית המקדש השלישי שכנגד יעקב, שבו נכללים גם ביהמ"ק הראשון והשני שכנגד אברהם ויצחק – בדוגמת מנחת שבת וסעודה השלישית דשבת, נחלת יעקב, הכוללת גם שתי השבתות דמעלי שבתא ודיומא דשבתא.
58 ישעי' נח, יד. שבת קיח, סע"א ואילך. זח"ב פח, ב. וראה אוה"ת פרשתנו סב, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וע"י ויתן לך האלקים, המשכת העלם העצמי בשני אופנים הנ"ל (יתן ויחזור ויתן), נמשך גם מטל השמים ומשמני הארץ וגו', מקרא משנה וכו', וגם מטל השמים כפשוטו, דטל לא מיעצר (ובפרט שמלכתחילה אין סלקא דעתך לעכב ח"ו), וכן משמני הארץ ורוב דגן ותירוש כפשוטם, ובתכלית ההרחבה, ועד לבנין בית המקדש השלישי, יעקב שקראו בית, ומשם אורה יוצאת לכל העולם כולו, שעושים את כל העולם דירה לו יתברך.
34 שבת קיח, א. פסחים פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ג') ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ועפ"ז יש לבארהשייכות דענין זה ליעקב דוקא, כי ההתכללות דשני האופנים שבעבודת הבירורים שבכל אחד מהם ישנם שתי המעלות, הוא ע"י גילוי בחינת היחידה, למעלה מהגבלה, וזה שביעקב נאמר ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, נחלה בלי מצרים , הוא לפי שהי' בו גילוי היחידה (כמו שנתבאר לעיל).
59 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים (ת"ב, נדחה) תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
והיינו שהעילוי דבטח בדד עין יעקב שיהי' לע"ל, ובפרט בביהמ"ק השלישי, הוא ענין כיעקב שקראו בית, שנחלת יעקב היא נחלה בלי מצרים , בחי' רעוא דרעוין, כמרז"ל כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים כו' נחלת יעקב כו'.
6 שבת קיח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ואולם חי אני
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
והענין הוא כמ"ש והאכלתיך נחלת יעקב אביך דוקא שנק' נחלה בלי מצרים כמ"ש ופרצת ימה וקדמה וצפונה וכו', פי' ופרצת לשון פרצה כמו המקום שאינו מוגבל בגדר מחיצות מכל צד נק' מקום פרוץ לגמרי מכל צדדיו דהיינו שאין לשטח שלו הגבלה כלל לכל צד מצדדיו, אם לצד הימין מתפשט עד אין שיעור וגבול כי אין לו גדר ומחיצה להגבילו, וכן לצד השמאל מתפשט בלי שיעור, וכן למזרח ולמערב אין לו גדרים להגבילם, ונק' פרצה לכל צד.
67 שנק' נחלה בלי מצרים . . . ופרצת : שבת קיח, א ואילך. בראשית כח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמב (ג)
מקור מפורש
בדף זה
ונלמד מדתנן שבת נותנין ג' סעודות ודג וירק, כמבואר ביו"ד סי' ר"ן, מהטעם המבואר בתוס'.
כא שבת קיח, א ד"ה והא. ב"ב ט, א ד"ה שבת: בשכבר צריך ליטול נוטל גם כדי לסעודת שבת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמט (ד)
מקור מפורש
בדף זה
ועוד קשה למה אסרו התוס' לחלק סעודת שחרית, לא יביאו על השלחן רק חצי סעודה.
עד שבת קיח, א ד"ה במנחה. הובא לקמן סי' רצא ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמט ועיין
מקור מפורש
בדף זה
ועיין במ"א סי' רצ"א (סק"ח) דהא יש אומרים כו', והיינו התוס' (ואף שבתוס' מיירי קודם חצות, מכל מקום ס"ל לדעתם דהוא הדין אחר חצות, ובפרט כיון שאפשר לקיימה אח"כ), אבל להרא"ש ס"ל דשרי אף בכה"ג.
צג שבת קיח, א ד"ה במנחה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמט ועיין
מקור מפורש
בדף זה
דאין לומר משום דאיסור זה מדברי סופרים וספק דברי סופרים להקל, דהא אינו ספק שקול, דהא בודאי העיקר כתוספות ורא"ש וטור ושו"ע וכל סיעתם שחלקו על בה"ג דאינהו בתראי והמה הרבים.
קב שבת קיח, א ד"ה במנחה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמט ועיין
מקור מפורש
בדף זה
והיינו דוקא בברכת הנהנין שתלויין בחפצו ורצונו לא גרע חפצי שמים אף אם אינן אלא כדי לצאת לדברי הכל, ואף שאין הלכה כדבריהם מכל מקום כיון שהוא חפץ ומתכוין לכך לא גרע ממתכוין בשביל הנאתו, אבל בפ' בא לו גבי ספר תורה שאין הדבר תלוי ברצונו, שהרי מחוייב הוא לקרות ובעשור מתקנת חכמים, שאם לא כן היאך היה מברך על ספר תורה ב', להכי איכא התם איסורא בגרם ברכה שאינה צריכה אף שמתכוין לשם שמים, שאין הדבר תלוי בכוונתו וחפצו.
קי יומא ע, א. שמשם הוכיח ר"י בתוס' שבת קיח, א ד"ה במנחה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצא דין שלש סעודות
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ג
לשָבעה.
1899 ס' חסידים סי' תתסא (אדם שאין לו בשבת מזונות כי אם מזון שתי
סעודות , ואם יחלוק אותם לשלשה לא יהי' לו לכל סעודה לשבעה, מוטב שיאכל שתי סעודות
של לילה ושל יום). הובא במ"א ריש הסי' (מי שיש לו מזון ב' סעודות ואם יחלקם
לג' סעודות לא יהיה לו לכל סעודה לשבעה, מוטב שיאכל ב' סעודות לשבעה (ס"ח
סימן ת[ת]ס"א). וכן משמע בשבת דף קי"ח דאמר עשה שבתך חול, וכמ"ש
סימן רמ"ב).
והיינו כדלעיל סי' רמב ס"ד (יש לו מזון י"ד סעודות
לשבעה ימים שעד ערב שבת הבא, סעודה אחת לכל יום וסעודה אחת לכל לילה, אלא שרוצה
ליטול כדי לאכול שלשה סעודות בשבת ... אסור לו ליטול מן הקופה בשבוע זו, שכך אמרו
חכמים עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
בדף זה
וזהו הלוך ובכה יהלכו ואת ה' אלקי' יבקשו כו' כמו עד"מ התינוק מיד בהולדו שיבכה על הצער שעבר עליו ואשר נלחץ בצאתו כו', וכך בגאולת כנ"י שקדמו תחלה חבלי לידה שנק' חבלי משיח בצרות רבות ורעות בלחץ ודחק (כמו קדרותא דצפרא שקודם אור השחר), שיציאתם מן הגלות יהי' כיציאת הולד מתוך דוחק ולחץ גדול כמ"ש כמו הרה תקריב ללדת, שזהו סמוך ללידה ממש, תחיל תזעק בחבלי' כן הרינו חלנו כו', וע"כ א' הלוך ובכה יהלכו ועכ"ז הוי' אלקי' יבקשו לדעת את ה' בבחי' ראי' מקרוב דוקא כי נפתחו עיניהם לראות באור הוי' כולד הנולד כנ"ל וד"ל.
375 חבלי משיח : ראה שבת קיח, א. סנהדרין צח, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רכג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר