261
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הוספות / כ"ד טבת שיחות 21 ויהי רצון אשר בדורנו עקבתא דמשיחא, שהוא עש"ק אחר חצות (במנין שית אלפי שני דהוי עלמא), יגמרו ההכנה לקבלת השבתי
ובהתחלה דטועמי' חיים זכו, לטעום מכל ,תבשיל ותבשיל? של יום השבת בעש"ק.
וכמו שיום השבת ענינו מנוחה ונצטוינו לכבדו ולענגו -- כך גם הכנה זו תהא מתוך מנוחה, כבוד וענגי
ונזכה בקרוב, בתכ"י, לקיום היעוד והאכלתיך נחלת יעקב אביך, נחלה בלי מצרים וכמ"ש ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.
בו ב"ה, כ"ד טבת, ה'תשכיח
. . . וביום הסתלקות הילולא של כ"ק אדמו"ר חזקן,
אשר בשעת ההסתלקות הרי אז ,גילוי הארת עיקר שורש שרשו ברום המעלות במדריגה היותר עליונה למעלה מעלה*
ומתגלה ומאיר מלמעלה למטה ,כל עמל האדם שעמלה נפשו בחיין* -- אדם צדיק עליון עובד ה' באהבה במסירת נפשו לה' -- ועי"ז ;מאיר חסד ה' מעולם עד עולם על יראיו ופועל ישועות בקרב הארץ",
והנה כל אדם לעמל (שלו) יולד, ורבנו הזקן הרי כשמו כן הוא ועמלו, וכמאמר הבעש"ט: שמו שניאור -- שני אור -- שני אורות -- הוא. יאיר בתורת הנגלה ובתורת הנסתר,
לעמל (שלו): ראה סנה' (שם): כל אדם לעמל כו' כולהו גופי דרופתקי געהו כו, דיה אר"א אדם לעמל, תרפ"ט,
וכמאמר הבעש"ט : מגילת י"ט כסלו ע"ט. וראה ג"כ בית רבי (ח"א ע' קכט).* שני אור: ואין אור אלא תורה (תענית ז, 2+ בתורת הנגלה ובתורת הנסתר : להעיר מסנה' (שם): תורתו עומלת לו במק"א
הערות
- 1. במנין שית כו": ראה רמב"ן עה"ת בראשית (ב, ג) דטועמי' , . ותבשיל : ש' הכונות ענין טבילת ע"ש, שו"ע אדה"ז סו"ס ר"ב
- 2. השבת ענינו מנוחה : ראה רש"י בראשית (ב, ב) סוף תמיד,. צ"צ לתהלים עה"פ מזמור שיר ליוה*ש,
- 3. והאכלתיך , . ונגבה : ראה שבת קיח, סע"א ושם.
- 4. גילוי . . מעלה : סידור שער הל*ב בעומר סד"ה אתה הצבת. כל עמל .. נס"ו: אגה"ק סי" כח. עיין שם. עמל ,. . נפשו: ראה משלי טז, כז, ישעי' גב -א. סנה' צט, ב.
- 5. *) וראה לעיל ע' 37. וש"נ. המו"ל.
רש"י על בראשית ב׳:ב׳ - הטקסט מספריא
ויכל אלהים ביום השביעי. ר' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בָּשָׂר וָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עִתָּיו וּרְגָעָיו צָרִיך לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, הַקָּבָּ"ה שֶׁיּוֹדֵעַ עִתָּיו וּרְגָעָיו, נִכְנָס בֹּו כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וְנִרְאֶה כְאִלּוּ כִלָּה בוֹ בַיֹּום. דָּ"אַ מֶה הָיָה הָעוֹלָם חָסֵר? מְנוּחָה, בָּאת שַׁבָּת בָּאת מְנוּחָה, כָּלְתָה וְנִגְמְרָה הַמְּלָאכָה:
ויכל אלהים ביום השביעי AND ON THE SEVENTH DAY GOD FINISHED — R. Simeon says: A human being (literally, flesh and blood) who cannot know exactly his times and moments (who cannot accurately determine the point of time that marks the division between one period and that which follows it) must needs add from the week-day and observe it as the holy day (the Sabbath), but the Holy One, blessed be He, who knows His times and moments, began it (the seventh day) to a very hair’s breadth (with extreme exactness) and it therefore appeared as though He had completed His work on that very day (Genesis Rabbah 10:9). Another explanation: What did the world lack? Rest! Sabbath came — Rest came; and the work was thus finished and completed (Genesis Rabbah 10:9)!
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

