שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
נוסף אויף דעם — איז ערב יוהכ"פ און יוהכ"פ דער סיום פון די עשרת ימי תשובה, וועלכע הויבן זיך אָן בראש השנה און ענדיקן זיך ביוהכ"פ, כמאחז"ל עה"פ "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב — אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים" .
5 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומזה מובן במכ"ש וק"ו דער כח פון אַ ציבור בימים אלה.
46 ראה רי"ף לע"י יבמות מט, ב. אוה"ת ש"ש ע' א'תסב. ד"ה דרשו ה' תשמ"ה. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו תשא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
לפיכך משה , אשר "נסתכל באספקלריא המאירה" , לא רצה שבמשכן תהיינה המראות הצובאות שהן בבחינת אספקלריא שאינה מאירה , כדי ש"ושכנתי בתוכם" יהיה באופן של "זה" – גילוי המהות.
24 יבמות מט, ב. וראה לקו"ת (נצבים מז, ג. שמע"צ צב, ב. שה"ש כח, ב) שהו"ע אחד עם מה שנתנבא ב"זה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח מסעי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מאן תנא מדות – רבי אליעזר בן יעקב , אשר משנתו היא "קב ונקי" , שהיא כעבודת הצדיקים, שעבודתם היא בעניני אור, ללא תערובת חושך ].
64 יבמות מט, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד* יום ג' פ' פינחס, כ"ף תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכל זה אינו מספיק עדיין – וצריכה להיות גם הוראת משה רבינו ("וידבר משה אל ראשי המטות") – כיון שדוקא משה "נתנבא בלשון זה " (כדרשת חז"ל עה"פ בריש פרשתנו – "וידבר משה גו' זה הדבר גו'"), "משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה" , ולפיכך, כאשר קיום מצות נדרים נעשה ע"פ הוראת משה , מובטחים, שלא זו בלבד שלא יצא מכך ענין הפכי ח"ו, אלא אדרבא, עי"ז יתוסף חיזוק ושלימות בקיום התומ"צ.
1240 יבמות מט, סע"ב. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והזמן של עבודת התפלה הוא בעשי"ת, כמ"ש דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, דקאי על העשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ שאז הוא בהמצאו גם ביחיד (כמו בתפלת צבור דכל השנה ).
51 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דהנה, גם משה רבינו , אף שנשתנה משאר הנביאים , דכל הנביאים נתנבאו בכה ומשה בזה, והיינו שנבואתו לא היתה בדרך ידיעת המציאות כי אם בדרך גילוי המהות, מ"מ, גם נבואתו היתה ע"י אספקלריא דוקא, אלא שהיתה אספקלריא המאירה שמגלה מהות האור, והיינו, שאינו דומה נבואת משה לנבואת ישעי', שנבואת ישעי' היתה באספקלריא שאינה מאירה ונבואת משה הי' באספקלריא המאירה , אבל מ"מ הרי זה ע"י בחי' אספקלריא .
25 ראה יבמות מט, ב. ויק"ר פ"א, יד. זח"א לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכן מבואר בכ"מ, ומהם בתניא, שלבוש זה הוא "כמשל הרואה בשמש דרך עששית זכה ומאירה" ("אספקלריא המאירה" ), שדוקא על-ידה ביכלתו לראות את השמש, וזהו "ויבא משה בתוך הענן".
59 ראה יבמות מט, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועד"ז הוא ההפרש בין כה לזה, אספקלריא שאינה מאירה ואספקלריא המאירה .
50 ראה יבמות מט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ טהרה, ה' ניסן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ב) ולהבין מעלת הענין דצירוף יחיד ורבים, ושעי"ז תהי' הפדי' בשלום דוקא, יש להקדים תחילה מה שאמרו רז"ל לענין ההפרש בין יחיד לצבור (רבים), דכתיב דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב ואימתי הוא קרוב בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, והכתיב מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו, לא קשיא כאן ביחיד כאן בצבור , דמ"ש בכל קראנו אליו היינו לציבור, ומ"שדרשו ה' בהמצאו גו' (בעשרת ימי תשובה) הוא ביחיד .
8 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, ובגמרא פריך מזה על מ"ש בכל קראנו אליו, והכתיב דרשו הוי' בהמצאו (משמע שאין מצוי בכל עת), ומשני, הא ביחיד (בהמצאו ) הא בציבור (בכל קראנו), ביחיד אימת (מצוי לו), אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
2 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו שהעבודה דעשי"ת היא באופן דדרשו הוי' בהמצאו גו', הא ביחיד , שבכל השנה צריך להיות תפלת הרבים דוקא, ובעשי"ת הנה גם היחיד הוא כמו הרבים, לפי שבימים אלו העבודה היא בבחי' עתיק, ומצד בחי' עתיק הנה גם היחיד הוא כמו הרבים.
84 ר"ה יח, א. יבמות מט, סע"ב. שם קה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פרשת שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובזה יובן ג"כ מה שתירצו בגמרא מ"ש בישעי' ואראה את ה' , אף שמשה אמר כי לא יראני האדם וחי, כיון שכל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה , ומשה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה , והיינו, שע"י ההעלם וההסתר דאספקלריא שאינה מאירה יכולים לראות גם מה שאין יכולים לראות באספקלריא המאירה , שזהו מצד המעלה שבבחי' אור חוזר.
44 יבמות מט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וביאור הענין הוא, דהנה בענין התפלה בצבור אמרו רז"ל על הפסוק דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, והא כתיב מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו, התם ביחיד הכא בצבור , וביחיד אימת בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
67 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו ענין שכל הנביאים נתנבאו בכה, שהיתה נבואתם בבחינת אספקלריא שאינה מאירה , שלא הי' אצלם הגילוי למטה כמו שהוא למעלה ממש, משא"כ משה נתנבא בזה, משום שמשה הי' למטה כמו שהוא למעלה באצילות, כנודע, דבאצילות איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד, וכן הי' משה גם למטה, שהיתה שכינה מדברת מתוך גרונו, וזהו מה שהיתה נבואתו בזה.
8 יבמות מט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ויובן בהקדם מארז"ל על פסוק דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, הא ביחיד , אבל בציבור נאמר כהוי' אלקינו בכל קראינו אליו, וביחיד אימת , אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליום הכיפורים.
101 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועוד זאת, שבענין התפלה אמרו המתפלל עם הציבור (שהכוונה בזה היא לאו דוקא עם הציבור, אלא בזמן שהציבור מתפללין ), ויובן ע"פ מ"ש בגמרא כתיב כה' אלקינו בכל קראנו אליו, וכתיב דרשו ה' בהמצאו , הא ביחיד הא בציבור, ביחיד אימת אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ, ומזה מובן, שהפעולה דתפלת הציבור במשך כל השנה כולה היא כמו הפעולה דתפלת היחיד בעשי"ת, בהמצאו גו' בהיותו קרוב, שהו"ע התעוררות רחמים רבים, שזהו ענינו של יעקב , קו האמצעי, שעליו נאמר החוט השלישי לא במהרה ינתק, כנ"ל מדברי הילקוט.
36 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. וראה רשימות הצ"צ בתהלים שם (הערה בקונטרס הנ"ל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וע"ד הידוע בענין נבואת משה רבינו , שאף שהיתה במדריגה נעלית יותר מאשר אצל שאר הנביאים , וכמארז"ל שנבואת משה היתה באספקלריא המאירה , אעפ"כ, הי' "עומד על עמדו כו'" , ולא כמו שאר הנביאים ש"יראים ונבהלים ומתמוגגין"12, כיון שלא היו יכולים לסבול אפילו גילוי הנבואה במדריגה תחתונה יותר.
1174 יבמות מט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכפי שמצינו גבי ישעי' הנביא, שכאשר התבטא – שלא בנביאות – בנוגע לעם ישראל בתור כלל בלשון "(בתוך ) עם טמא שפתיים (אנכי יושב" ) , נענש על זה .
378 ראה יבמות מט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובגמרא הקשה מפסוק זה על מ"ש כה' אלקינו בכל קראנו אליו (ולא רק בהמצאו ), ומשני, הא (בהמצאו ) ביחיד, הא (בכל קראנו אליו ) בציבור.
57 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וע"פ מ"ש רבינו הזקן בפי' מארז"ל בענין החילוק שבין עשי"ת לכל השנה , הא ביחיד הא בציבור , שהעבודה דעשי"ת היא מצד בחי' יחידה, מובן, שגם העבודה דחודש אלול שהיא הכנה לעשי"ת, קשורה עם בחי' היחידה.
744 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולהעיר גם מהמבואר בדרושי חסידות בכ"מ בנוגע למעלת משה שנתנבא ב"זה", כמ"ש "זה הדבר", שהו"ע "אספקלריא המאירה" ; וכיון שבפרשת נדרים נאמר370 "זה הדבר אשר צוה ה'", נמצא שפרשה זו נאמרה בנבואה.
1706 יבמות מט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
[וזהו גם החילוק שבין משה לישעי', כדברי מנשה "משה רבך אמר את מספר ימיך אמלא , ואת אמרת והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה" – כי, מצד משה רבינו, עבודת הצדיקים, ישנו רק הענין ד"את מספר
2473 יבמות מט, ב (הובא בהערה 238).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ" , שבהם היחיד הוא כמו הציבור – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
2777 יבמות מט, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו גם שלעת"ל כתיב ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה גו' זה הוי' קוינו לו גו', ב"פ זה, דהנה, תיבת זה מורה על הגילוי, וזהו שאמרז"ל כל הנביאים נתנבאו בכה ומשה נתנבא בזה, שנבואתו היתה בבחי' אספקלריא המאירה , והו"ע גילוי שם הוי'.
1134 יבמות מט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמו"כ הוא בעבודתו של כאו"א מישראל, דאף שיש בנפשו עשר מדריגות, ג' שכלים וז' מדות, מ"מ, העבודה דר"ה היא כפי שכל הכחות כלולים בבחי' היחידה, כידוע מ"ש אדמו"ר הזקן בדברי הגמרא אודות העשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, כאן ליחיד , פי' בחי' יחידה.
2161 ראש השנה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו שאמרו רז"ל אודות עשרה ימים אלו , שעליהם נאמר דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, שאז הענין דדודי לי הוא אפילו ביחיד , היינו, שלא זקוקים לזכות הרבים, ומספיק זכותו של כל אחד ואחד מישראל, ואין צריך כלל לזכות מיוחד, כי אם מצד היותו איש ישראל, הנה הקב"ה מצוי וקרוב לו (דודי לי) בעשרה ימים אלו .
2265 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועז"נ עדות לישראל, שענין העדות הוא לגלות דבר הנעלם, שזהו כח המס"נ שמצד בחי' היחידה (שבא מהקב"ה שלמעלה מבחי' חו"ב) שישנו בגילוי בכאו"א מישראל, ובפרט בר"ה ועשי"ת, וכמרז"ל עה"פ דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, הא ביחיד , ויחיד אימת , אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, שבימים אלו מתגלה בחי' היחידה , שמקבלת מבחי' ניצוץ בורא87, בחי' יחיד .
110 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. שם קה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו גם החילוק שבין אספקלריא המאירה לאספקלריא שאינה מאירה – שאצל שאר הנביאים הי' הענין דאספקלריא שאינה מאירה ,
1999 יבמות מט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו מה שאמרו רז"ל כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה , ועד שמצינו הלשון שכל הנביאים ראו מתוך אספקלריא מלוכלכת , שהחילוק ביניהם הוא, שאספקלריא שאינה מאירה היינו שאין האור עובר על ידה, משא"כ אספקלריא מלוכלכת, הנה לא בלבד שאין האור עובר על ידה, אלא עוד זאת, שזהו היפך ומנגד להאור.
9 יבמות מט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב , ואיתא בגמרא כתיב כה' אלקינו בכל קראנו אליו, וכתיב דרשו הוי' בהמצאו (וקשו קראי אהדדי), ומשני, לא קשיא, הא ביחיד (שצריך להמתין לזמן שבו הקב"ה הוא בהמצאו ובהיותו קרוב) הא בציבור (בכל קראנו אליו), ויחיד אימת (מצוי לו, דכתיב בהמצאו ), אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
291 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכן בעשי"ת, שעליהם נאמר דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, ואימתי הוא קרוב בעשי"ת, שאז הוא קירוב המאור אל הניצוץ , ומ"מ צ"ל מעשה האדם בדיבור של תפלה
1269 ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א. וראה לעיל ד"ה דרשו ה' דו' תשרי (לעיל ע' 39 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובפרט התשובה דעשי"ת [שעליהם אמרו כאן ביחיד , שהו"ע העבודה שמצד בחי' היחידה ], כמ"ש הרמב"ם שהיא יפה ביותר ומתקבלת מיד, שיפה ביותר הו"ע היופי והתפארת שנעשה ע"י התכללות הגוונים (שזוהי מעלת עולם התיקון, כנ"ל ס"ג), ומתקבלת מיד מורה שהיא למעלה מהגבלות הזמן (ובמילא גם למעלה מהגבלות המקום), ובזה נכללת גם ההמשכה בכל השנה כולה (כנ"ל (ס"ב) שר"ה (היום ) כולל את כל ימי השנה כולה, בדוגמת הראש שכולל את החיות של כל אברי הגוף), ובאופן שבכל יום יהיו בעיניך חדשים .
1679 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות שנים אוחזין הוספה מהדורא קמא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמו שרואין אנשים שנתעוררו בעשי"ת שאז עת התעוררות מלמע', וכמרז"ל (יבמות מט:) דרשו ד' בהמצאו כו' ויחיד אימת אר"נ ארב"א אלו י' ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, אבל כעבור ימים אלו חוזרים לסורן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם נעשה אדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ברישא בכל יומא דאינון לקבל זכור ושמור איהו בצלמנו כדמותנו וא"ל לאו, ולכאו' צ"ל איך ע"י תפילין עי"ז איהו בבחי' בצלמנו כדמותנו, ויובן בהקדם תחלה ענין בצלמנו כדמותנו, הנה ההפרש בין צלם לדמות, שהצלם הוא כמו עצם הדבר ממש כמו שהוא, והדמות הוא רק מראה הדבר ההיא לבד, ועד"מ כשעושים צלם איזה אדם חותכים מעץ או מאבן צלם איש ההוא בעובי גופו ובחיתוך אברים או כשמציקים מאיזה מין מתכת ג"כ מציקים אדם צלם גופו כמ"ש בציור פרטי אבריו של אדם ההוא במדת חוטמו ארכו ועוביו הכל כמו שהוא, משא"כ כשמציירין דמות האדם לא נמצא שום דבר בעוביו כ"א שמצויר בדיו שחור ע"ג לבן וה"ז נראה תמונת האדם, והגם שגם בתמונת האדם ג"כ ניכר כל פרטי אבריו הן בארכם והן ברחבם אמנם אינם רק תמונת דבר ההיא ולא כמו שהוא בחיתוך אבריו בדרך מדידה שהיקף אבר יד או רגל ישתוה לעצם היד או הרגל אלא שרק נראה מדתו ע"י הציור לבד ולא ממש, שלא נמצא כלל שום ממשות בדמות, כ"א בצלם יש ממשות הדבר ההיא כו', או עד"מ האדם העומד נגד המראה (שפיגל בל"א) שנראה בה תמונת האדם ממש כמ"ש, אבל באמת איננו שם כלל וכלל, ולכן כשעובר האדם ממקום מצבו נגד המראה לא ישאר שם רשימה כלל בהמראה, והיינו מפני שגם תחילה לא הי' בעצם כ"א תמונתו לבד, ולכן כשהולך הלאה או הופך א"ע על צד אחר לא נראה כלל, משא"כ צלם איש ה"ה תמיד בצלמו כמו האיש ההוא בכל פרטיו כשישנו שם וכשאינו שם שוה ממש בלי שום שינוי כו', וזהו שרש ההפרש בין נבואת משה לנבואת שארי כל הנביאים , שכל הנביאים נתנבאו בכה נוסף עליהם משה שנתנבא בזה, פי' כה הוא כדמותנו שהוא בחי' דמות הדבר ההיא לבד ולא העצם, וכמ"ש וביד הנביאים אדמה, שנראה להם במראה הנבואה דמות הדבר, ולכן נק' בשם אספקלריא שאינה מאירה היינו כמו המראה שאינו עצם הדבר כלל כ"א דמותו לבד כנ"ל, משא"כ משה נתנבא בזה הוא בחי' עצם הדבר כמו שהוא, וכמ"ש פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות, פי' כי החידה הוא שאין אומרים לו הדבר כמו שהוא, רק מלובש בדבר אחר שמסתיר על הבנת הדבר ועכ"ז אם הוא חכם ה"ה מבין מתוך הלבשת החידה עצם הדבר, וה"ז כמו המראה שהיא המראה תמונת האדם, אבל משה רבינו ראה באספקלריא המאירה היינו כמו שרואים דרך זכוכית לבינה שרואים בה דרך אור ישר עצם מהות הדבר כמו שהוא כו'.
8 אספקלריא שאינה מאירה : יבמות מט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה א'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ראש וראשון וראשית ועטרה על ראשה היינו בחי' ח"ס דא"א ומה שעשה החכמה עטרה עשה ענווה עקב לשוליתי' פי' שוליתי' הוא מנעל ונעל וענווה הוא עקב למנעל, כי ענין ענווה היינו שהוא בטל בתכלי' וע"כ אינו תופס מקום אצלו אם זה אומר כן וזה אומר כן מפני שהוא עניו שהוא בטל בתכלית כמו שמצינו אפי' בצדיקים הגדולים שדוד המלך אמר אנכי תולעת ולא איש כמו שהתולעת הוא מרכיב בפה כך אמר אין כחו אלא בפה שכל השירות והתשבחות שלו הוא בפה ע"כ אמר אנכי תולעת ולא איש, אך דוד הי' מרכבה רק לבחי' מל', וכן אפי' במשה רבינו אנו מצינו שהי' עניו כמ"ש והאיש משה עניו מאד, וזהו ערומים בדעת כאדה"ר מ"מ נמשכים אחריך כבהמה כמבואר בתני' שהכל כפתי' נגדו כמו שארז"ל פתי יאמין לכל דברים זה משה לכאורה הלא משה הי' רבן של כל הנביאים , כל הנביאים נתנבאו בכה ומשה נתנבא בזה אספקלרי' המאירה , ואיך נק' פתי, אלא מפני שלגבי א"ס עצמותו הכל כפתים נגדו, וזהו ערומים בדעת כאדה"ר ונמשכים אחריך כבהמה שהוא בטל בתכלית, כי האמת אפי' ענין לאשתאבא בגופא דמלכא זהו ג"כ בחי' רצון שרוצה בדבר מה וצ"ל שגם זה לא ירצה שאינו רוצה בשום דבר וזהו"ע נמשכים אחריך כבהמה שזהו"ע עניו, ועי"ז א"ל לבחי' ערום ביראה שהוא בחי' יראה עילאה.
124 משה . . אספקלרי' המאירה : יבמות מט, ב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה נעשה אדם ספ"א. תו"ח ח"ש קלא, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה ב' תתקכז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
משה , ולכאו' אינו מובן הלא משה רבן של כל הנביאים ונתנבא בזה אספה"מ ומשה עלה בהר ולא אכל מ' יום והאיך אמרו עליו פתי יאמין כו', אך זהו מ"ש בבינונים שלגבי א"ס עצומ"ה הכל כפתיים לפניו, וזהו בנ"א שהם ערומים בדעת כאדה"ר שהוא מדרגת ערום ביראה אז הוא בא למדריגת ענוה כזה שיהי' נמשך כבהמה, ועל ביטול זה קרן השופר שהוא קרן בהמה.
131 משה . . אספה"מ : יבמות מט, ב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה נעשה אדם ספ"א. תו"ח ח"ש קלא, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א במשנה וכו' ר' נהוראי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
שהקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית, וכמארז"ל במד"ר ע"פ מגיד כו' חוקיו ומשפטיו מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות כו' הנה לגבי מצות אלו, התפילין והציצית הגשמי' שלמטה הם רק בחי' דמות ודמיון ורמז לבד, מאחר שהם נתלבשו בדברים גשמי', ועד"ז יובן בענין הדבור שמה שנתצמצם הדבור בכדי שיוכל להיות ע"י בחי' הדבור המצומצם בחי' התהוות נבראים נפרדים בע"ג, הנה על בחי' דבור זה המצומצם כינו בכתוב בשם מלאכה, והיינו כי בבחי' הדבור יש ב' בחי' הא' כמו שהוא מאיר למעלה בלתי התלבשות כ"כ אשר מבחי' דבור זה נתהוו עולמות עליונים אז אינו נק' מלאכה כלל, והב' הוא בחי' הדבור שנתצמצם בכמה צמצומים שיוכל להיות ע"י בחי' דבור זה בחי' נבראים נפרדים בע"ג שזהו בחי' דמות לבד, ויובן ד"ז ע"ד שמצינו בנבואה שיש בה ג"כ ב' בחי' היינו בחי' צלם ודמות, וכמ"ש גבי נביאים בהושע י"ב פ' י"א, וביד הנביאים אדמה, וכמארז"ל כל הנביאים נתנבאו בכה, אבל משה נתנבא בזה, וכמ"ש זה הדבר, והיינו שבנבואת משה הי' מאיר בו ומתגלה הדבור כמו שהוא בלתי העלם והסתר וז"ע זה הדבר שהי' בבחי' זה והתגלות הוא בחי' אספה"מ כמשל אדם הרואה דרך זכוכית בהירה שאינה מסתרת כו', משא"כ שארי הנביאים נתנבאו בכה שהוא רק בחי' דמות לבד שלא הי' מתגלה הדבור אצלם כמו שהוא בלתי צמצום כו' כ"א הי' מתצמצם ומתעלם עד שנמשך להנביא ולכן כתיב בהם וביד הנביאים אדמה שהוא בחי' דמות לבד הוא בחי' אספשא"מ כו' כמשל הרואה דרך זכוכית הנק' שפיגל שאינו רואה עצם הדבר כ"א הדמות מהדבר כו', ועד"ז יובן ב' בחי' שבדבור שנעשה מקור לעולמות שיש בו ב' בחי' הא' בחי' הדבור שהוא בחי' התגלות הדבור כמו שהוא שמזה נעשו עולמות עליונים שהם בבחי' בצלמנו כו' ובחי' הדבור כמ"ש נתצמצם ומתעלם כדי שיהיו עולמות התחתונים שהם רק כגוונא דעלמא עילאה הוא בחי' כדמותנו בחי' דמיון לבד כו'.
31 משה . . אספה"מ : יבמות מט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי שיחות כרך לג י"ב י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ברכת הנס (ליחיד) "ברוך שעשה לי נס במקום הזה" מוכח שההודאה והשבח הם (לא רק על עצם הנס, אלא) ע"ז שהוא "בעל הנס" [שלכן חייבים רק "כל יוצאי יריכו של אותו אדם.
11 והרי כל השאלה (בהמאמר) מלכתחילה היא מברכת נס דיחיד, שהרי על נס דרבים (שנעשה לכל ישראל או לרובם — שו"ע או"ח סרי"ח ס"ב) אין לומר "(הגומל) לחייבים" — שהרי אדרבא זכות הרבים מסייעתם. ובכלל צ"ל זהירות יתירה להזכיר חובה על כלל ישראל (ראה ישעי' ו, ה ואילך ובמפרשים. יבמות מט, ב), משא"כ יחיד המזכיר חובה לעצמו.
[ודוחק גדול לומר, שלא תיקנו לשון "חייבים" בברכת נס דכל יחיד מפני "לא פלוג"].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י וירא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
3 ראה יבמות מט, ב. ויק"ר פ"א, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
5 חכמינו.. דעס פסוק: ישעי' נה, ו. ריה שם. יבמות מט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
6 ענדע יאַר . נייעם יאָר: ארבעים יום מר"ח אלול עד יוהכ"פ. ובפרט עשי"ת ויוהכ"פ: יבמות מט, ב (וש"ג). של"ה סוף מס' ר"ה שלו. עט"ר דיה תקעו. אוהית שיש דיה דרשו (וש"נ). דיה כי ביום הזה יכפר -- תרכ"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
ואח"כ ניתוסף בזה בעשי"ת שאז יש נתינת כח מלמעלה, כמ"ש דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, ועד לגמר הענין ביום הכיפורים, שנאמר בו סלחתי כדברך, היינו, שפועלים הכפרה והריצוי על כל עניני הפגמיםוחטאים (כולל גם חטא מלשון חסרון), ע"י התגלות י"ג מדות הרחמים, שבהם כתיב ויעבור הוי' גו' נושא עון ועובר על פשע.
11 ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א. רמב"ם שם פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
ועי"ז זוכים להוספה בענין הזמן – ע"ד שמצינו בחזקי' שניתוספו לו חמש עשרה שנה , ולדעה אחת ניתוספו לו חמש עשרה שנה חדשים ,שהו"ע המשכת בחי' י"ה שלמעלה מהעולמות, ועד להמשכה חדשה ממש שלמעלה גם מבחי' י"ה.
75 ראה יבמות מט, סע"ב ואילך. הובא ברד"ק מלכים שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא שמנשה אמר לישעי':
2445 יבמות מט, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וביחד עם זה נקרא אחת בשנה , שהו"ע בחי' היחידה , שקשורה עם בחי' יחיד שלמעלה מבחי' אחד , וכידוע תורת רבינו הזקן בפי' מארז"ל בנוגע לעשי"ת כאן ביחיד, שקאי על בחי' היחידה.
843 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשמ"א
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם הקישור והשייכות דעבודת הקטורת ליוהכ"פ, כי התשובה דיוהכ"פ היא עצם ענין התשובה (תשובה עילאה), וכללות העבודה דעשרת ימי תשובה [ומכ"ש דיוהכ"פ] היא בבחי' יחידה, וכידוע תורת אדמו"ר הזקן בפירוש מאמר רז"ל כאן ביחיד שהעבודה דעשי"ת היא בבחי' יחידה, ומכיון שכנגד בחי' יחידה לא יש בלעו"ז, בבואה דבבואה לית להו, לכן ע"י העבודה והתשובה דיוהכ"פ גם הזדונות נהפכים לזכיות.
53 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ג', טו"ב כסלו ה'תשמ"א - לפני תפלת מנחה
מקור מפורש
בדף זה
וכמובן גם מתפלת עשרת ימי תשובה שאמרו רז"ל התם ביחיד הכא בציבור, שתפלת היחיד בעשי"ת היא כמו תפלת הרבים בשאר ימות השנה, ומ"מ אינה דומה תפלת היחיד בעשי"ת לתפלת הרבים בעשי"ת.
26 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ויאבק איש עמו
מקור מפורש
בדף זה
לחיצוני' ממנו יניקה כלל אלא בכף ירך יעקב שכבר כלה שם כח בחי' אור אבא ע"כ נגע בו והוא מ"ש בפרד"ס בשער ירך יעקב שפגם בבחי' נצח דז"א שממנו הנבואה שופע כי שרש כל הנביאים* אינו אלא בבחי' נצח כמו יחזקאל בנצח דיצי' וישעי' בנצח דבריאה כו' משום דמבואר למעלה שבחי' נו"ה שהן לבר מגופא הענין שהמה דוקא המשפיעים לעילה שחוץ ולבר מגופא אבל בגופא עצמו עדיין אין ענין השפעה לחוץ אלא כלולה השפע בעצמותו כו' וכן בנבואה להיותה בחי' גילוי אור אלקי' על הנשמות דלבר מגופא דמלכא כו' א"א שיקבלו ההארה האלקי' רק מבחי' נו"ה שבכל עולם ובדרך כלל העיקר והמקור של הנבואה הכללי' שופע רק מבחי' נצח דז"א דאצי' והוא בחי' כף ירך יעקב בכלל כידוע וע"ז אמר ויגע בכף יריכו כו'.
66 וישעי' בנצח דבריאה : ראה לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. לקוטי הש"ס להאריז"ל יבמות מט, ב ד"ה משנה. סידור שער הק"ש עט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ויהי בעצם היום הזה
מקור מפורש
בדף זה
דהנה פי' נביא לשון דבור כמו בורא ניב שפתים [ו]כאשר בא דבר ה' שבאצי' בפה הנביא ה"ז בחי' גילוי ובקיעת האור מאצי' לבי"ע עד עוה"ז השפל בפה הנביא, וכידוע דשרש הנביאים בבחי' נו"ה שמביאים גילוי [אור] השפע מלמעלה למטה כמו ישעי' בנו"ה דבריאה ויחזקאל בנו"ה דיצי' וכו'.
193 ישעי' בנו"ה דבריאה : ראה לקוטי הש"ס להאריז"ל יבמות מט, ב ד"ה מנשה. לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. לעיל צז, ד (בשם הע"ח). סידור שער הק"ש עט, א. דרושים שבהערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ומקנה רב כו' מרגלים כו' והארץ הדום רגלי כו'
מקור מפורש
בדף זה
משא"כ כל הנביאים נתנבאו בכה כדמותנו, שביד הנביאים אדמה, כי נבואתם הי' מבי"ע שישעי' ראה מרכבת הבריאה ויחזקאל ביצי' וזכרי' בעשי', וזהו הנק' כה, אבל ככה נא' במג"א שהי' ההתלבשות בשושן אשר בעילם המדינה נא' שם מה ראו על ככה שגם בבחי' ככה מ"מ הגיע להם בחי' מה כמשנ"ת במ"א, ולפ"ז יובן גם כאן שהגם שהמעשה נתלבש בדברים גשמי' ציצית מצמר הגשמי דנוגה וכן כולם, עכ"ז כשעושה אותם בבחי' קבעומ"ש שקדם כמ"ש במ"א ובכוונת הלב כמ"ש בש"ע גבי תפילין לשעבד הלב והמוח, ובכלל כוונה זו היא כל כוונות הנא' בכהאריז"ל, ע' בביאור ועתה יגדל נא בפ' שלח, נעשה מוחו ולבו זכים להורות אלף פעמים מכמו היותו ככה כשנכנס ללימוד המלובש בעשי' כו').
77 שישעי' ראה מרכבת הבריאה : ראה לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. לקוטי הש"ס להנ"ל יבמות מט, ב ד"ה מנשה. תו"ח בא ח"א קיד, סע"ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וביאור כו' משכן יצה"ר
מקור מפורש
בדף זה
התפעלות איננו ע"פ השגה בבחי' השכלה פנימיות לכן הוא ברעש שראה גודל עוצם מעלת המלך שבא בחיל כבד וקול צהלת הסוסים ומרבה לדבר בפרטיות שראה כו' והכל בבחי' החיצוני', ועד"ז יובן בענין ישעי' ויחזקאל להיות כי ישעי' ראה את המרכבה בבחי' בריאה לכן ראה איך שהשרפי' עומדים בבחי' ביטול עצום מאד נעלה לעלות וליכלל וליבטל באוא"ס עצומ"ה, לכן לא דיבר כלל בבחי' החיצוני' כ"א בבחי' הפנימיות איך שביטולם הוא לאוא"ס הקדוש ומובדל מגדר עולמות כו', אבל יחזקאל הרבה לספר אריכות הענין ודמות המלאכי' ומראיתם כו' וה"ז כמו הרעש גדול דאופנים וחיוה"ק, וכן יחזקאל ראה ביצי' ששם הוא עמידת חיות הקדש כו'.
54 ישעי'. . בריאה : ראה לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. לקוטי הש"ס להנ"ל יבמות מט, ב ד"ה מנשה. תו"ח בא ח"א קיד, סע"ג. וש"נ. סה"מ תרמ"ז ע' קלו. קמב. סה"מ ליקוט ח"ג (מאמר ד"ה בגמ' יבמות. . ע"פ ואראה תרמ"ט) ע' ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו'
מקור מפורש
בדף זה
זו ממשיך ש' הוי', קראו בשמו פי' שבבחי' ש' דהוי' הוא בחי' מל' שהש' הוא אד' או אלקי' זה יכולים לקרות כו', ונמצא כי זהו השגה כמו שהוא באמת לאמיתו, והיינו אחר שכבר בירך ח"י ברכות דברכת השחר ועל כל פרטי החיות ודברים הנצרכים לו בירך את השם הגם שאינו מבין פרטיות ש' הוי' כו', אמנם זה יודע שפי' הוי' הוא ל' מהוה, וע"כ על מה שהוא מחי' אותו מחדש וא"ת מחי' אלא מהוה ע"ש מברך את הוי' המהוהו כו', ואח"כ אומר פ' הקרבנות ונשלמה פרים שפתינו וכל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה שנעשה קרוב מעט עכ"פ בל"א נענטער, ואז יוכל לומר שבש' הוי' לא שייך רק בחי' הודאה לבד, ובשמו יפעול הקריאה מפני שזהו בחי' כח הפועל בנפעל, ואז מתחיל לעלות בסולם, וכמ"ש סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, פי' השמימה כי בשמים וארץ יש ב' בחי' כמ"ש האזינו השמים ותשמע הארץ, וישעי' אמר שמעו שמים והאזיני ארץ, שנת' במ"א שנבואת ישעי' הי' בבריאה, אך כל נבואה שרשה מאצי' א"כ
79 שנבואת ישעי' הי' בבריאה : ראה לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. לקוטי הש"ס להנ"ל יבמות מט, ב ד"ה מנשה. תו"ח בא ח"א קיד, סע"ג. וש"נ. סה"מ תרמ"ז ע' קלו. ע' קמב. סה"מ ליקוט ח"ג (מאמר ד"ה בגמ' יבמות. . ע"פ ואראה תרמ"ט) ע' ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר ה' אל אברם לך לך
מקור מפורש
בדף זה
אך קודם הודו לה' כו' צלה"ק ברכת השחר וכמ"ש חי חי יודוך שיש ח"י ברכאן דצלותא וח"י ברכות דברכת השחר ברוך אתה ה' שמברך לש' הוי' שהוא משיג איך ששם הוי' הוא ל' התהוות הגם שאינו משיג איך הוא הי' הוה ויהי' כא' ואיך נבראו מאיליו וממילא אך זה הוא משיג שההתהוות הוא משם הוי' דואתה מחי' את כולם א"ת מחי' אלא מהווה שמהווה כל צרכו מאין ליש ולכן הוא מברך לשם הוי', ואח"כ פ' הקרבנות דכל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה, ואח"כ הוא מתחיל לעלות במעלות וכמ"ש סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה סולם דא צלותא, וראשו מגיע השמימה דהנה יש שמו"א תתאין ושמו"א עילאין והשמימה כולל גם שמי השמים, דהנה ישעי' א' שמעו שמים והאזיני ארץ ומשה א' האזינו השמים ותשמע הארץ, דנבואת ישעי' הי' בבריאה ואי' בכהאריז"ל דכל נבואה הוא מנו"ה דאצי' לכן שמים וארץ שמדבר משרשו באצי' היינו שמו"א תתאין ז"א ומל' דכמו שהשמים מקיף הארץ כמו המדות מקיפים הדבור ומשה אמר השמים והארץ היינו שמו"א עילאין דכתי' אתהלך לפני ה' בארצות החיים שיש ב'
103 דנבואת ישעי' הי' בבריאה : ראה לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. לקוטי הש"ס להנ"ל יבמות מט, ב ד"ה מנשה. תו"ח בא ח"א קיד, סע"ג. וש"נ. סה"מ תרמ"ז ע' קלו. קמב. סה"מ ליקוט ח"ג (מאמר ד"ה בגמ' יבמות. . ע"פ ואראה תרמ"ט) ע' ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א מגילה נקראת
מקור מפורש
בדף זה
הו מגלה נקראת באחד עשר כו' בחמשה עשר לא פחות ולא יותר, כי הנה אחד עשר הוא בחי' ו"ה וחמשה עשר הוא בחי' יו"ד ה', והנה כתי' מלחמה להוי' בעמלק, וארז"ל אין השם שלם כו', ולכן ע"י נס דפורים שנהרג המן שהי' מעמלק הי' חבור בחי' ו"ה בי"ה וזהו כרכים המוקפים חומה קורים בט"ו, והיינו כי הקפת החומה תלוי ביהושע בן נון, שיהושע הי' לעומת בחי' קיר ברזל, כי יהושע הי' מל' דקדושה בחי' לבנה כמארז"ל פני יהושע כפני לבנה, ולכן תלוי מלחמת עמלק גם ביהושע כמ"ש ויחלוש יהושע את עמלק [וכמ"ש בזח"ב דס"ה ע"ב שמשה הי' לקרבא דלעילא ויהושע לקרבא דלתתא] ולכן כרכים המוקפים חומה קורים בט"ו זהו ע"ד בן כרך שראה את המלך שנבואת ישעי' הי' בבריאה שראה השרפים שאומרים קדוש ורוצים ליבטל כו' כי אימא מקננא בכורסייא ולכן קורי' בט"ו בחי' י"ה, משא"כ כפרים ועיירות גדולות קורים בי"ד והכפרים מקדימים ליום הכניסה זהו ע"ד בן כפר שראה את המלך כו'.
261 שנבואת ישעי' הי' בבריאה : ראה לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. לקוטי הש"ס להנ"ל יבמות מט, ב ד"ה מנשה. תו"ח בא ח"א קיד, סע"ג. וש"נ. סה"מ תרמ"ז ע' קלו. ע' קמב. סה"מ ליקוט ח"ג (מאמר ד"ה בגמ' יבמות . . ע"פ ואראה תרמ"ט) ע' ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הענין הוא כמו שארז"ל על ישעי' ויחזקאל בן כרך שראה את המלך ובן כפר שראה את המלך והיינו לפי שישעי' שראה את המלך ראה מרכבה דבריאה ששם משכן
266 שישעי' . . מרכבה דבריאה : ראה לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. לקוטי הש"ס להנ"ל יבמות מט, ב ד"ה מנשה. תו"ח בא ח"א קיד, סע"ג. וש"נ. סה"מ תרמ"ז ע' קלו. ע' קמב. (סה"מ תרמ"ו — תר"ן בהוצאה החדשה — נמצא בדפוס).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי לה"ע המבואר לעיל - ביאור והתהלכתי
מקור מפורש
בדף זה
והנה קושיא זאת יתורץ בב' אופנים ושניהם אמיתים, הא' שיש הפרש בין הילוך לראי' כי הנה לכאורה יש לתמוה מה שמצינו בענין הנביאים שיחזקאל נדמה לבן כפר כו' נבואתו הי' בעולם היצירה, וישעי' לבן כרך מצד שנבואתו היתה בבריאה ונבואת משה הוא למעלה מכל הנביאים בזה הדבר כי
11 וישעי'. . בבריאה : ראה לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. לקוטי הש"ס להנ"ל יבמות מט, ב ד"ה מנשה. תו"ח בא ח"א קיד, סע"ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור בסוכות תשבו
מקור מפורש
בדף זה
והנה שילם לו הקב"ה בג' מקומות במדבר ובישוב ולע"ל, במדבר פרש ענן למסך והוא ענני הכבוד כי יש כבוד תתאה ויש כבוד עילאה כי משה ביקש הראני את כבודך והשיבו וראית את אחורי ופני לא יראו כו' וקאי על כבוד עילאה, וזהו אי' מקום כבודו והוא מאיר ע"י ענן כי הוא כמו משל לנמשל, ולע"ל וסוכה תהי' לצל יומם צל על בחי' יומם הוא מקיפים דאבא, כי לע"ל כתי' ולא יהי' לך עוד השמש לאור יומם והי' הוי' לך לאור עולם כו', וכ"ז שילם לו
83 כבוד תתאה ויש כבוד עילאה : ראה לקו"ת שה"ש מז, ב ואילך. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' א. וש"נ. תו"ח וישב ר, ג ובהערה 47. סה"מ תרכ"ט ע' קנג. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה בסוכות תשבו הב' על יד הערה 130. לעיל ע' קפה. ולהעיר מר"ח יבמות מט, ב: יש כבוד למעלה מכבוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר