שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך יז ו'ש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והפירוש כפשוטו, אשר געה"ע וגעה"ת נתגלו לנשמות דיחידי סגולה אף בהיותם בגוף, וע"ד ארבעה שנכנסו לפרדס ומתיבתא דרקיע, דאמרו מאן נוכח רבה בר נחמני (ב"מ פו, א) עיין בלקו"ת ס"פ תזריע, משא"כ מדריגות שלמעלה מזה, שלא נתגלו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ז, ט, יא
2 ₪ ולאו דוקא יחידי סגולה כרבה בר נחמני ודכאתי' (ב"מ פו, א) -- כדמוכח ביבמות (צו, ב ושס ובתוס' שם) ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ז, ט, יא
2 ₪ ולאו דוקא יחידי סגולה כרבה בר נחמני ודכאתי' (ב"מ פו, א) -- כדמוכח ביבמות (צו, ב ושס ובתוס' שם) ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
רק משה יכול היה "לקבל" את ביטול הגזירה בין עליונים ותחתונים ואת איחודם – מתן תורה.
30 ולהיותו גם הוא נברא – "פעל" המענה שלו שהמלאכים יבינו "ויראו" זה, משא"כ מענה הקב"ה, שלכן נאמר למשה שהוא דוקא יחזור להם תשובה (שבת שם). ועפ"ז גם יתוסף ביאור בזה שדוקא רבה ב"נ יכול להכריע בקא מיפלגי במתיבתא דרקיע כו' קוב"ה כו' (ב"מ פו, א. לקו"ת תזריע ד"ה קא פ מפלגי).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יו"ד שבט שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז
בלימוד התורה יש אופנים שונים, החל מלימוד התורה אשר למעלה במתיבתא של הקדוש־ברוך־הוא, ומתיבתא דרקיעא , ועד לאופן לימודה למטה.
31 ראה ב"מ פו, א. זח"ג רג, ב. לקו"ת תזריע ד"ה בגמ' ב"מ (כב, סע"ב ואילך) ושם בסוף המאמר (כד, ד). וראה לקוטי דיבורים ח"א ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
רק בסמוך לפטירתו, כאשר היה בסוף שליחותו בעולם הזה, הוא הפסיק כדי לערוך חשבון צדק (שאם לא עכשיו אימתי) – וזה גרם לבכייתו.
31 להעיר מסיפור חז"ל (שבת ל, ב) ע"ד אופן פטירת דוד, רבה בר נחמני (ב"מ פו, א) – שרק כשהגיע עת פטירתם הי' יכול מלאך המות להפסיקם מגירסתם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"קא מיפלגי (=יש מחלוקת) במתיבתא דרקיע...
39 ב"מ פו, א. נתבאר בלקו"ת תזריע כב, ג ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויש לומר, שזהו ההסבר למאמר חז"ל שבשעת מתן תורה נוצרה "חרות על הלוחות חירות ממלאך המות" – על ידי נתינת התורה לישראל למטה ניתנה בהם נצחיות, שגם בהיותם נשמות בגופים שהגוף הגשמי כשלעצמו הוא הווה וחולף, יש בתוכם חיים נצחיים, חירות ממלאך המות .
46 ולהעיר ממחז"ל גבי דוד המלך ורבה (שבת ל, ריש ע"ב. ב"מ פו, א) דכאשר למדו תורה לא הי' יכול מלאך המות לשלוט בהם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בלקוטי תורה על דברי חז"ל "קא מיפלגי (=נחלקו) במתיבתא דרקיעא ..
47 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
משא"כ במסכת מו"ק שבה מדובר אודות יושבי אוהל שתורתם אומנותם – הרי מצד העסק בתורה אין נתינת מקום להענין ד"מלאך המות בשמונה", כפי שמצינו גבי דוד המלך ועד"ז גבי רבה בר נחמני שמלאך המות לא הי' יכול להם, כיון שלא הפסיקו מעסקם בתורה, ולכן אין צורך בהפעולה לבטלו ע"י הזכרת ענין השלום ח' פעמים.
28 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כאשר מדובר אודות לימוד פנימיות התורה לאחרי מאה ועשרים שנה, אזי אין צורך בענין של עמל – כי, לאחרי יציאת הנשמה מן הגוף אין הנשמה שייכת ללימוד נגלה דתורה באופן שמדובר אודות עניני עולם הזה, כי אם, כפי שהלימוד הוא במתיבתא דרקיעא ומתיבתא דגן-עדן, שהלימוד הוא בהפנימיות שמוסתרת וגנוזה בנגלה דתורה, כמבואר בלקו"ת בפירוש דברי הגמרא "קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא .
138 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו גם משנת"ל (סכ"ב) שענין קיום המצוות ישנו רק אצל נשמה בגוף בעוה"ז הגשמי, במעמד ומצב ש"יצה"ר יש ביניכם" (כלשון הגמרא בסוגיא דמ"ת ), ואילו לאחרי צאת הנשמה מן הגוף, ישנו רק הענין דלימוד התורה, כפי שמצינו בגמרא ש"קא מפלגי במתיבתא דרקיעא כו' אמרי מאן נוכח , נוכח רבה בר נחמני" .
895 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' חוקת, ג' תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וע"ד שמצינו בגמרא "קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא כו'" בנוגע לדיני נגעים, וכפי שמבארים רבותינו נשיאינו (אדמו"ר הזקן והרביים שלאחריו) פרטי הענינים בזה כפי שלומדים אותם במתיבתא דרקיעא (ברוחניות), אשר, מהם נשתלשלו חילוקי הדינים בנוגע לנגעים כפשוטם (בעולם למטה).
501 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ד*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
גם צריך להבין מהו ענין לימוד התורה בגן עדן, כפי שמצינו בגמרא קא מיפלגי במתיבתא דרקיע כו', ואמרי מאן נוכח , נוכח רבה בר נחמני , דלכאורה, הרי מעלת התלמוד הוא שמביא לידי מעשה, ובג"ע לא שייך ענין המעשה.
17 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מצינו שבגן-עדן ישנו הענין דלימוד התורה, כדאיתא בגמרא "קא מיפלגי במתיבתא דרקיע כו'", והרי לימוד התורה בגן-עדן אינו רק חזרה על התורה שלמדו למטה,
1107 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
– שזהו ענין הכי עיקרי, שהרי בשביל זה ניתנה התורה למטה דוקא [דאף שיש לימוד התורה גם למעלה, כמארז"ל "קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא כו'", מ"מ, עיקר לימוד התורה הוא למטה דוקא ], כמבואר בסוגיא דמ"ת שכאשר המלאכים טענו "תנה הודך על השמים גו' מה אנוש גו'" [דאף שנשמות הם למעלה ממלאכים (ולכן גדלה מעלת שירת הנשמות על שירת המלאכים, שהיא בתמידות, ללא הפסק ), מ"מ, טענו המלאכים שלגבי נשמות בגופים גדלה מעלתם יותר12], אמר הקב"ה למשה שישיב להם, ומשה אמר להם:
438 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז
ובהקדם הידוע שגם למעלה יש "מתיבתא דרקיעא" שבה עוסקים בלימוד התורה, וכמובא בדרושי חסידות הלשון שהאבות ומשה רבינו יושבים בג"ע יותר מג' אלפי שנה ולומדים תורה.
1709 ראה ב"מ פו, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"ומנחליאל במות" – התעלות , וכמדובר בפירוש "מתעלה"
774 והיינו, שעי"ז שיורשים את הנחלה ומתעסקים בה, אזי מתעלים לדרגא נעלית יותר מהמקום שבו נמצאת המתנה, שכן, ע"י העסק בתורה מתעלה האדם למעלה מהתורה כמו שהיא למעלה, שלכן פס"ד התורה נקבע ע"י האדם העוסק בתורה למטה דוקא, דהתורה "לא בשמים היא" (ב"מ נט, ב), וכאשר "קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא . . . אמרי מאן נוכח נוכח רבה בר נחמני" (שם פו, א), נשמה בגוף דוקא (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ז, ט, יא
בקשר ובהמשך להאמור לעיל, הונהג מכו"כ שנים , שבימי החופש (מעניני רשות ), יסעו שלוחים לבקר בנ"י במושבותיהם, ועד אפילו בפינות רחוקות, ולדבר עמהם דברי התעוררות בהנוגע לעניני יהדות, ועניני לימוד התורה וקיום מצוותי' וכו'.
2895 וכנ"ל (סמ"ג) דמלימוד התורה אאפ"ל "חפשי" (ח"ו). וראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' קנה סעי' א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד ובכ"מ. ואדרבא, "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בת"ת" (אבות פ"ו מ"ב). יתרה מזו: "היא חייך ואורך ימיך" (נצבים ל, כ) – ובחיות האדם הרי אאפ"ל הפסק קל אפילו. וראה ע"ז (ג, סע"ב. וראה זח"ג מב, א. רעח, ב) "מה דגים שבים וכו' אף בנ"א כיון שפורשין מדב"ת ומן המצות מיד * כו'".
ועד"ז בנוגע לכללות המצות, דכאו"א מחוייב בתמידות, ורק "במתים חפשי" (וראה שבת ל, א. ברכות יח, א). – ולהעיר אשר עסק התורה עיקר הוא בג"ע (תניא פמ"א (נח, סע"א) מגמרא** וזוהר) ולאחר תחה"מ (ראה אגה"ק סו"ס כו).
*) ואף שדג הפורש מן הים משך זמן קצר יכול לחיות כשיחזירוהו אח"כ למים , ולא עוד אלא שגם לאח"ז חי הוא (ראה עוקצים פ"ג מ"ח) – היינו משום שמשך זמן זה עדיין נמצא בו החיות שקיבל מהמים לפני הפרישה . וג"ז נקרא מיד (ראה סנהדרין לח , א (ובפרש"י) : " שיכנס למצוה (שבת) מיד ", אף שבשעה ה' עמד על רגליו (שם ע"ב) . והאריך בזה בשד"ח כללים מע' מיד) .
**) ולאו דוקא יחידי סגולה כרבה בר נחמני ודכוותי' (ב"מ פו , א) – כדמוכח ביבמות (צו , ב ושם ובתוס' שם) ובכ"מ .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ט
ידוע שע"י התורה נעשים בנ"י בעלי-בתים על העולם, כדאיתא בירושלמי על הפסוק "לא-ל גומר עלי", שע"פ פס"ד ב"ד של מטה [שהוא בעה"ב גם על ב"ד של מעלה , כפי שמצינו שהכריעו לא כמתיבתא דרקיעא אלא כרבה בר נחמני שאמר טהור ] משתנה מציאות העולם, כי, "מאן מלכי רבנן" , ו"אמר מלכא עקר טורא" .
1085 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
– קיום המצוות לא שייך בג"ע, אבל בנוגע ללימוד התורה, מסופר בגמרא בנוגע לרבה בר נחמני אודות "מתיבתא דרקיעא" , וכן מצינו בכ"מ בזהר אודות "מתיבתא דגן עדן", ושם יושבים ולומדים –
579 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בשמים היא" וקוב"ה "קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני" , ועד – שבהדין דספק בהרת כו' פוסק הרמב"ם שהוא טמא , אע"פ ש"הקב"ה אומר טהור" – משום דתורה לא בשמים היא .
713 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא כו'" .
751 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישלח, ח"י כסלו ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמו שארז"ל קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא כו' הקב"ה אומר כו' וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי כו', דהטעם על זה שמתיבתא דרקיעא פסקו הדין באופן אחר מהקב"ה, הוא, כי ע"פ כללי התורה צריכים הם לפסוק הדין כפי הבנתם.
8 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תכ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
תורה – "לא בשמים היא", אלא ניתנה למטה לנשמות בגופים ובטבע העולם, ורק נשמות בגופים למטה יכולים לפסוק פס"ד בתורה.
22 וכמחז"ל (ב"מ פו, א) "קא מפלגי במתיבתא דרקיעא כו' הקב"ה אומר כו' וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי כו', מאן נוכח , נוכח רבה בר נחמני" – נשמה בגוף דוקא. ולדעת הרמב"ם (הל' טומאת צרעת ספ"ב) שפוסק דלא כרבה בר נחמני – פי' הכסף משנה "דכיון דבשעת יציאת נשמה הוא דאמר הכי הוי בכלל לא בשמים היא" (וראה לקו"ת ס"פ תזריע. לקו"ש חי"ב ע' 68 ובהערה 34).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט כמיפלגי ברקיע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
קמיפלגי ברקיע ספק אם בהרת קודמת לשער לבן הקב"ה אומר טהור ומתיבתא דרקיע אמרי טמא מאן נוכח אמרו נוכח רבה בר נחמני דאמר רב"נ אני יחיד בנגעים ואהלות ואמר טהור , ובמ"א נתפרש הטעם משום שנאמ' בתורה לטהרו ואח"כ לטמאו כו' ע"ש.
2 קמיפלגי ברקיע : ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שחורה אני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וראי' לזה הוא ממה שמצינו שהנשמות בג"ע לומדים כל התורה כולה כמו בעובדא דרבב"נ שנחלקו במתיבתא אם בהרת קדמה לשער לבן כו' וכן בכל דיני ההלכות לומדין הנשמות, רק שיש הרבה חלוקי מדריגות בזה בכל עולם לפי מה שהוא, כי התורה באה בהתלבשות בכל עולם לפי מדריגתו כידוע שיש תורה דבריאה ותורה דיצי' כו' ובכל עולם כמה מדריגות חלוקות עד עולם שלנו שנתנה לנו תורה בגשמיות, ובכל עולם כל התורה כולה מקבלים הנשמות בבחי'
24 שנחלקו במתיבתא אם בהרת : ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כנודע שעונג הנשמות בגן עדן הוא מהשגת סודות התורה שעסק בעולם הזה בנגלה, כדאיתא בזה"ק פ' שלח , ובגמ' בעובדא דרבה בר נחמני .
5401 ובגמ ': ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והן עתה בעוונותינו הרבים חשך השמש בצהרים , ובא השמש אל מקומו שואף נתבקש בישיבה של מעלה , אראלים נצחו ונגנז ארון הקודש ויצתה נשמתו בטהרה , אחר כמה נוראות ונפלאות שנראה ממנו ז"ל באותן הימים שלפני הסתלקותו , לא פסק פומיה מגירסא עד יום מנוחתו , ואחר שהתפלל תפלת ערבית והבדלה בחונן הדעת בדעת צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה, במוצאי ש"ק כ"ד טבת תקע"ג , בחד קטירא איתקטר ביה בקוב"ה מעודו על הארץ, ששאל שאל אותו ה' לנו לפקוח עינים עוורות בעקבות משיחא, ועד כי בא יומו ורעוא קמי קוב"ה לארחא בתפוחא דא ולאשתעשע בצדיקייא , אליו נשא את נפשו בשמחה וטוב לבב , כאשר נראה בעליל לכל העומדים שמה אשר נתפלאו ונשתוממו על המראה , ואותנו עזב ביגון ואנחה, נסתמו [מעייני] החכמה ויסכרו מעיינות תהום רבה , נוטל כבוד מבית חיינו עטרת תפארתנו נזר ישראל צפירת תפארה , אנן מה נענה אבתריה , אוי ואבוי, ומה נעשה וחטאינו עשו.
146 ע"פ ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
לומדים רזין וסודות דתשבע"פ דוקא וכמו עובדא דרבה בר נחמני בדין דאם בהרת קדמה לשער לבן כו' וכמ"ש במ"א), וכמו שנובלות חכמה של מעלה לבד בבחי' הנגלה שבתורה כך רק בחי' נובלות וחיצוניות התענוג הפשוט שנק' שעשועים העצמיים הנ"ל נמשך בבחי' גליא שבתורה, וזהו משחקת לפניו בתבל ארצו כשירדה התורה למטה וכן ושעשועי את בני אדם, והוא הנק' חיצוניות ע"י שבחיצוניות ח"ע (ומלובש בבחי' טעמים ונקודות שבתורה, וכידוע בענין טנת"א דהטעמים בכת"ר כו', ומ"ש טוב טעם ודעת למדני היינו בחי' טעמי תורה הגנוזים בנגינות הללו ונק' רננה דאורייתא וכמ"ש ובלילה שירה כו' וכן א' זמירות היו לי חוקיך כו', וזהו שיר השירים כו' ישקני מנשיקות כו' שהן טעמי תורה כנ"ל).
127 עובדא דרבה בר נחמני. . במ"א : ב"מ פו, א: קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא אם בהרת קודמת כו'. ונת' בס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"ב בתחילתו. וש"נ. וראה גם לעיל ח"א ע' צט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
חיל כו' עד אין שיעור, כמו התנאים ואמוראים שלומדים בג"ע סודות ופנימי' התושבע"פ בחידושים גדולים תמיד, וכעובדא דרב"נ בבהרת שקד[ם] לשער לבן קוב"ה אומר טהור כו', וגם כל הנשמות הגבוהים ביותר כנשמת משה ואהרן ו[ה]אבות וכל הנשמות שמאדה"ר עד הנשמות שבדורות האחרונים כולם הם מחדשים חידושי השגות עמוקות ביחו"ע וברזין דאוריי' שמתחדשי' ממקור הח"ע בעילוי אחר עילוי עד אין שיעור ממש, הרבה יותר ממה שהיו משיגים בעודם בעוה"ז מאחר שזהו שכרם מזה שעסקו בתומ"צ בעוה"ז כו' כמו שמכריזין בג"ע אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו דוקא שעי"ז דוקא משיג יותר בנסתרות שבתורה כו' וא' בזהר דבכל חצות לילה קוב"ה אתי לאשתעשע עם צדיקייא בג"ע בעסק סודות התורה [שלומדי' שם וכמ"ש השמיעני את קולך כו'), וא"כ יש להפליא מאד מאין נמצא למעלה עוצם ריבוי ההתחדשו' הזאת בסודו' התור'] זה כמה אלפים שנה מזמן אדה"ר עד זמן ימוהמ"ש ועוה"ב כו' וד"ל.
291 וכעובדא דרב"נ : ב"מ פו, א. ראה (ד"ה זה ב)מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמג וע' תנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אבל הלכות אלו שמתחדשי' ע"י פלפול בתלמוד בקושיות ופירוקי' וכמימרות האמוראי' עד רבינא ור"א סוף הוראה , לא מאיר בהן מאור דח"ע ולא נק' מלכות ולא פלגשי' כברייתו' דר"ח ור"א (וראי' לזה ממה שא' בכמה דוכתי בגמ' דממתני' וברייתא מותבינן תיובתא אבל ממימרו' האמוראי' (וגם מברייתא דלא מיתניי' בי ר"ח ור"א לאו מתניתא היא) לא מותבינן תיובתא כלל, וכמו שא' בכמה דוכתי גברא אגברא קא רמית כו'), אלא נק' בשם עלמות כמ"ש ועלמו' אין מספר אלו ההלכו' סתם שלא נזכרו במשנה וברייתא כלל וכמימרות האמוראי' שחידשו מעצמם (אע"פ שדורשי' גם הם מן המקראו' כתנאי' ממש כמו מנלן א' קרא כו' מ"ט דר"פ כו' ולא נחשבו כהלכות דמתני') (ולא נק' אמוראי' אתנים ולא [כ]תנא[י'] דברייתא ולא סופרי' כו').
671 רבינא ור"א סוף הוראה : ראה בבא מציעא פו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו היושבת בגנים בגעה"ע וגעה"ת חברים מקשיבים כו' וכתיב השמיעני את קולך קלא דאורייתא דוקא כמ"ש בזהר דקוב"ה אתא לאשתעשע בג"ע בקול דתורה שלומדים שם (וכמו בעובדא דרב"נ במחלוקת בדין קדם שער לבן לבהרת קוב"ה אמר טהור ומתיבתא כו' וכה"ג).
941 בעובדא דרב"נ : ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה פח, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בחי' כלי בית קיבול גמור לקבל אור דתורה כמו שהיא למעלה בשרשה בבחי' ח"ע דאורייתא מח"ע נפקת והיינו בחי' גלוי אוא"ס שבפנימית ח"ע דתורה הוא שנמשך למטה בבחי' חכמה תתאה חכמה שבדבור שזהו בים העליון להיות מתקבל בנש"י למטה ממש ששרשם בחי' המל' למעלה וע"כ הוצרך לקי"ס היינו שיקרע להם הים העליון ועי"ז דוקא יהיו בחי' כלי בית קיבול לקבל בנפשם מגלוי אא"ס שבחכמה עילאה דתורה שנק' קבלת התורה שהרי כל עיקר ענין קי"ס היה רק שיוכל להיות גלוי אורות דאצי' בבי"ע כמו בד' מחנות שכינה למעלה וכן בד' דגלים דישראל למטה שא"א להיו' זה כ"א ע"י בקיע' הים שלא יעלים ויפסיק שזהו כמו בקיע' הפרסא שבין אצילות לבריאה כנ"ל ואם לא היה קי"ס הרי לא היו יכולים בנ"י להגיע למדרג' זו להיות בית קיבול לקבלת התורה מאור א"ס שבח"ע דאצי' וכן לפי' הב' דהליכתם היה בתוך הים העליון בדרך העלאה שעלו נש"י למעלה באצי' שזה ג"כ א"א בלא קי"ס והוא הכנה בנפשם למ"ת שעל כל דבור פרחה כו' וד"ל אך הנה עיקר ענין קבלת התורה בהר סיני לא היה עכשיו רק בבחי' הנגלה שבתור' שהוא המעשה בפ"מ והוא התורה הנגלית לנו בענין קיום המצות מעשיות ובפ"מ כמ"ש הנסתרות כו' והנגלות לנו ולבנינו לשמור ולעשות כו' דהיום לעשותם דוקא ובודאי יש גלוי אור א"ס בח"ע עד ח"ת דתורה הנגלית לנו בכל מצוה ומצוה שעושין בפ"מ דוקא אך הוא בהעלם ולבוש כידוע וגם במצות ת"ת שכנגד כולם הכל בבחי' הנגלה דוקא שהן הן כל הלכות דתשבע"פ באיסור והיתר טומאה וטהרה חייב זכאי כו' לברר לעה"ד טו"ר בפ"מ להבדיל בין טמא לטהור כו' שבדצ"ח גשמיים דוקא (וגם בג"ע דעשיי' ויצירה לומדין דיני נגעים בהרת ושער לבן וכל הדינין והלכות דטומאה וטהרה ואו"ה כו' כמו בעוה"ז הגם שהוא ע"ד הרוחניות בודאי מ"מ עיקר הלימוד שם הוא בפסקי ההלכות ע"ד הפשט רק שיודעי' ומשיגי' אפס קצהו מן הטעמים וסודות שבהן שיתגלו לע"ל כמשי"ת ב"ה) אבל הנה ידוע דאוריית' סתי' וגלי' וכל ענין מ"ת הי' על בחי' גליא שבתורה ברמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת בגשמיות וגם חכמה שבתורה באה הכל ע"ד הנגלה כנ"ל (ומכריזין בג"ע ג"כ אשרי מי שבא לכאן ותלמודו שלמד בעוה"ז בידו) ובחינת סתים שבתורה היינו בחי' הנסתר שבה שנקרא נסתרות לה' אלהינו הנק' פנימית התורה והוא התגלות טעמי המצות וסודותיהן בשרשן בח"ס בחי' פנימית ח"ע דתורה שלנו נקרא רק נובלות חש"מ לבד כו' ועכשיו הרי הן סתומים ונעלמים למעלה מעלה גם באצילות שהרי גם משה ביקש הראני נא כבודך כבוד ל"ב נ"ח הפנימים ונעלמים והשיבו ופני לא יראו כו' שפנימית סודות התורה כמוס עמדו סתום וחתום ולא נודע כלל וכלל כו' והיינו מ"ש על עדן עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו דעין לא ראתה משמע אפי' משה והאבות וכה"ג רק למחכה לו בימות המשיח ועוה"ב וזהו שאמר היום לעשותם בגשמיות כנ"ל ולמחר לקבל שכרם למחר דוקא יומשך לכנ"י פנימית טעמי תורה וכדפרש"י ע"פ ישקני מנשיקות
9 בג"ע. . דיני נגעים : ראה ב"מ פו, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמג ובהנסמן לשם. ע' תנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והן עתה בעוונותינו הרבים חשך השמש בצהרים , ובא השמש אל מקומו שואף , נתבקש בישיבה של מעלה , אראלים נצחו ונגנז ארון הקודש ויצתה נשמתו בטהרה , אחר כמה נוראות ונפלאות שנראה ממנו ז"ל באותן הימים שלפני הסתלקותו, לא פסק פומיה מגירסא עד יום מנוחתו , ואחר שהתפלל תפלת ערבית והבדלה בחונן הדעת בדעת צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה, במוצאי ש"ק כ"ד טבת תקע"ג , בחד קטירא איתקטר ביה בקוב"ה , מעודו על הארץ ששאל שאל אותו ה' לנו לפקוח עינים עוורות בעקבות משיחא, ועד כי בא יומו ורעוא קמי קוב"ה לארחא בתפוחא דא ולאשתעשע בצדיקייא , אליו נשא את נפשו בשמחה וטוב לבב , כאשר נראה בעליל לכל העומדים שמה אשר נתפלאו ונשתוממו על המראה .
1081 נתבקש בישיבה של מעלה : ע"פ ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ביום ו' ערב ראש חודש אלול נסע עם כל בני ביתו לקראסנא , וביום ו' ערב שבת קודש שלאחריו ברחו מצרפתים, והי' מטולטל עד ביאתן לפיענא ערב שבת וישלח תקע"ג, ושם במוצאי שבת קודש דשמות, כ"ג אור לכ"ד טבת, כחצות שעה י"א, נשבה ארון הקדש מאור ישראל משיח ה' ונתבקש בישיבה של מעלה .
31 ונתבקש בישיבה של מעלה : ע"פ ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח כי ממך הכל כו' ואמנם עדיין צ"ל צפי משנת"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועוי"ל בפי' דבריו גם ע"פ משנת"ל רקיע על בחי' מתיבתא דרקיע שלומדים שם רוחניות ההלכה כנ"ל באורך, ונודע כי כל התו' היא להבדיל בין הטמא ובין הטהר כמ"ש בכמה מקומות בתורה כו', וא"כ ה"ה בחי' בירורים לברר הטוב מן הרע את זה תאכלו כו' וזה יהי' לכם הטמא כו', וכן כל הדברים בכל מצותי' של תורה סוכה לולב ציצית ותפילין כמ"ש במ"א כו', ורוחניות דבר הלכה זו שלמד בגשמיות דוקא לומדים שם לפי שעיקר בחי' התו' ניתנה למטה דוקא ולכן אמרו מאן נוכח רבה ב"נ כו' וכן אין משגיחין בב"ק לפי שהגם שישנה גם בשמים כמ"ש בהגהות לד"ה השמים כסאי שבת"א מ"מ
1145 מאן נוכח רבה ב"נ : ראה ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ואשא אתכם על כנפי נשרים כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך לפ"ז צ"ל מ"ש לא בשמים היא, דאם* היות שניתנה משמים לארץ עכ"ז מאחר שזהו דרך התלבשות, א"כ ישנה גם בשמים, אך זה לק"מ מאחר שכבר ניתנה לארץ א"כ אין לאמר ויקחה לנו וישמענו אותה כו'[ednref_19_יג], אך אמרם ז"ל אין משגיחין בב"ק לא בשמים היא כו', לכאו' כפשוטו שלא בשמים היא, אמנם באמת ל"ק מידי שאין משגיחין בב"ק להכריע משם פסק ההלכה איך היא אלא העיקר כמו שנמשכה למטה, וכן לא בשמים היא כ"א נתנה לארץ דוקא[ednref_20_יד] ובכאן צ"ל פסק ההלכה, ולכן היושבת בגנים ג"ע התחתון והעליון חבירי' מלאכי' מקשיבים לקולך של לימוד התורה שלמדו בהיותם חי ע"פ האדמה דוקא כמ"ש בד"ה חייב אדם לברך מאה ברכות[ednref_21_טו], וקצת ראי' לזה ממארז"ל קמיפלגי במתיבתא דרקיע כו' ואמרו מאן נוכח רבה ב"נ שאמר אני יחיד כו', והלא קוב"ה ודאי יחיד ומיוחד כו'[ednref_22_טז], אלא כי העיקר הוא כמו שנמשכה למטה, וכן ארז"ל אלה מועדי כו' אתם אפי' מוטעים אתם שוגגי' כו', ובמד"ר אני (כבי') ואתם נשאל לב"ד שמ"ט כו', אבל מ"מ ישנה גם בשמים כנ"ל כו').
51 קמיפלגי במתיבתא דרקיע : ראה ב"מ פו, א. ראה גם לקו"ש תזריע כרך יב ע' 64 ואילך ובהנסמן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויובן זה עוד מענין מה שהמלאכים ביקשו התורה ולא ניתנה להם, והשיב להם כלום יצה"ר יש ביניכם, ולכאו' א"מ הלא המלאכים ביקשו התורה כמו שהיא למעלה שמצינו בדרז"ל שגם למעלה לומדי' תורה כמארז"ל קמיפלגי במתיבתא דרקיע אם בהרת כו' ספק כו' שלמעלה אינו שייך בהרת גשמי ושער לבן גשמי אלא שהלימוד הוא בבחי' רוחניות ההלכה, וא"כ צ"ל מהו שהשיבם כלום יצה"ר יש ביניכם הלא לא בקשו התורה בגשמיות שיצטרכו לבוא בעוה"ז הגשמי כ"א כמו שהיא ברוחניות למעלה, ומ"ע ליצה"ר כו'.
39 קמיפלגי במתיבתא דרקיע : ראה ב"מ פו, א. ראה גם לקו"ש תזריע כרך יב ע' 64 ואילך ובהנסמן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ארי' גבוה מפני שור שה"ה ימין ושמאל ומ"מ ארי' למטה הוא חי' טמאה שטורף ודורס ושור הוא בהמה טהורה ויוכל להיות קרבן ריח נחוח לה' ונת"ל (בד"ה ביום השמיני עצרת ) שהיא מדריגה גבוה ולכאו' היה צ"ל בהיפך שהארי' יהי' בהמה טהורה ושור בהמה טמאה אך הנה אף אם יהי' ריבוי רבבות השתל' מדרי' לא הי' אפשר שיומשך מארי' חי' טהורה רק בדרך נפילה ושבירה דוקא ושיהי' חי' טמאה מפני שאין לה לבוש למטה רק חי' טמאה, וככה יובן כשהמלאכים בקשו תורה א"ל כלום יצה"ר יש ביניכם ולכאו' והלא לא בקשו תורה בגשמיות אלא ברוחניות שכל הלכה ישנה ברוחניות ג"כ וכמו קא מפלגי במתיבתא דרקיעא בהרת קדמה לשער לבן כו' ולמעלה אינו שייך בהרת ולא שער לבן , אלא שהוא ברוחניות דצרעת ברוחניות הוא הסתלקות אור אבא והלימוד הוא אם הוא באופן כזה כו', ומה השיב להם כלום יצה"ר כו' והענין הוא מפני שהתורה היא השפעה פנימיות א"א שיומשך למטה רק בדבר גשמי להאדם שהוא נתלבש בגוף גשמי כו', רק אחר שלומד תורה בגשמיות ומקיים מצות אז בצאת הנפש מהגוף הוא לומד תורה ברוחניות ומלאכים רק מקשיבים לקולך שמקבלים ע"י נשמות ודוקא אותן שהיו מלובשים בגופים (וצ"ע שהרי מבואר במ"א שהנשמה קודם בואה לגוף היא בג"ע, וע' בד"ה וככה בתחילתו ) וזהו ביום חתונתו זו מ"ת שנמשל לחתונה מפני שתורה היא השפעה עצמיות, ולכן נאמרו דברים פשוטים מפני שתורה הוא מדרי' גבוה אלפך חכ' אלפך בינה לכן נמשך בדברים פשוטים, אף שאלמלא לא אמרה תורה היו עושין כן מצד השכל, ומכשנא' בתורה הוא באו"א, (מובן מזה שהתורה הוא יחוד פנימי דחו"ב והנה שרשב"י שהי' תורתו אומנתו לא הי' מפסיק לתפלה, דתפלה
37 קא מפלגי במתיבתא דרקיע : ראה ב"מ פו, א. ראה גם לקו"ש תזריע כרך יב ע' 64 ואילך ובהנסמן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א לה"ע וכו' זאת תהי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כאן בדין דבהרת ג"כ ספיקו טהור ואינו טמא כ"א כאשר נודע לנו ברור שהבהרת קדמה לשער א"כ נמשך ע"י השער לבן שבתוך הבהרת יניקה לקליפות אכן אם ספק שיכול להיות שהשער לבן קדמה לבהרת וא"כ השער לבן הוא מקדושה כנ"ל, ואף שהוא ספק שאינו שקול כמ"ש התוס' שאין דרך שיצמח השער לבן קודם הבהרת עכ"ז ספיקו טהור (וכמו בספק טומאה בר"ה טהור אף שאינו ספק שקול, ולהפך ברה"י טמא אף שהספק אינו שקול ונראה יותר שהוא טהור אעפ"כ ספיקו טמא כו') ומפני שהוא גזירת הכתוב כך שאם לא נודע לנו שהבהרת קדמה אינו טמא כלל, או שאינו נמשך מזה יניקה לקליפות כו', וזהו קוב"ה אומר טהור שהוא מבחי' שלמעלה בהשגה שמאיר בג"ע, והמתיבתא דרקיע שהם ע"פ ההשגה מבחי' רקיע הנ"ל אמרו טמא כי כל ספיקא דאוריי' לחומרא, ואף שזכו לגילוי זה שלמעלה מהשגה שהוא בחי' קוב"ה אומר טהור (וזהו ענין גם מ"ש בזהר קוב"ה אתי לאשתעשע עם צדיקייא בגינתא דעדן שהוא בחי' הברק שמאיר בג"ע שלמעלה מן ההשגה) אעפ"כ לא ידעו טעם הדבר עד שאמרו מאן נוכח רב"נ דאמר רב"נ אני יחיד בנגעים יחיד באהלות , פי' יחיד הנה סנהדרי גדולה היו של שבעים ואחד שנא' אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ומשה על גביהם, הרי שבעים ואחד, ולמדו כן לדורות שיהיו ע"א סנהדרין והי' אותו שכנגד משה מופלא שבסנהדרין, והנה כתי' ויאצל משה מן הרוח אשר עליו ויתן על ע' איש הזקנים והיינו שהשבעים היו כנגד משה כמו ערך אצי' לגבי המאציל, ולא כמו הנבראים נגד הבורא כי הנבראים הם מאין ליש רק כמו אצילות לגבי המאציל שהוא ענין העלם וגילוי שיצא לגילוי מתוך ההעלם וכמו במשה והזקנים שנאצל ההארה מבחי' משה ונתגלה על ע' הזקנים, וע"פ הקבלה הנה ע' זקנים הם בחי' ז"ת דבינה וכ"א כלול מיו"ד היינו ע', ומשה הוא בחי' יסוד דאבא בחי' חכמה, והנה השראת
101 עד שאמרו : ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א לה"ע וכו' זאת תהי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה רבה בר נחמני בדורו הי' כמו משה בדורו, שרב"נ הי' יחיד בנגעים פי' שהי' מבחי' החכ' שהוא ברק המבריק שלמעלה מן ההשגה בבחי' רקיע כנ"ל לכן אמר טהור כו', ומצא סמך לזה מן התורה כמשארז"ל בנזיר דס"ה דאמר קרא לטהרו או לטמאו הואיל ופתח הכתוב בטהרה תחלה כו' לכן טהור , והיינו שהוא בחי' שלמעלה מהשגה שנמצא בהשגה דהיינו בבחי' תורה כו'.
114 דס"ה : ע"ב. ראה גם חידושי אגדות מהרש"א ב"מ פו, א ד"ה ספק .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קא מיפלגי במתיבתא דרקיע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
קא מיפלגי במתיבתא דרקיע, בהרת קדמה לשער לבן טמא שער לבן קדמה לבהרת טהור ספק קוב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיע אמרי טהור , וצ"ל איך שייך דמתיבתא דרקיע שהם נבראים יפלגו עם הקב"ה דהקב"ה אומר טהור והם אומרים טמא , וכמו"כ צ"ל מ"ש בזהר קוב"ה אתי לאשתעשע עם צדיקיא בגינתא דעדן איך שייך דקוב"ה בא לשמוע פנימיות התורה מצדיקים דקוב"ה אתי לאשתעשע (בלקו"ת שה"ש בד"ה באתי לגני מבואר מאחר שהכל הי' גלוי וידוע לפניו ית' מקודם לכן וא"כ מהו השעשועים כ"כ יעו"ש, ומ"ש לשמוע פנימיות התורה כו' אפ"ל דקושטא דמילתא כן דבג"ע עיקר הלימוד ברוחניות דהלכה וכמבואר במ"א באריכות וזה נק' פנימיות התורה וכמ"ש בלקו"ת בד"ה ולא תשבית מלח כו').
2 קא מיפלגי . . אמרי טהור : ראה ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זאת תהי' תורת המצורע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה צ"ל תחילה ענין טומאת הנגעים דכשספק אם בהרת קדמה או שער לבן קדמו קוב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיע אמרי טהור ונת"ל ענין הרקיע שהוא למעלה מהז"ר והוא הרקיע שע"ג ראשי חיון עילאין שעז"נ רקיע כעין הקרח הנורא, וכתי' מבטן מי יצא הקרח, מי הוא שער הנו"ן שער האיתן, וצריכים להמשיך מבחי' מי ברקיע, והוא לפי' שנת"ל דמי הוא בחי' עתיק והו"ע התגלות עתיק בבינה דעיקר התענוג כשהשכל בא לידי השגה והבנה אבל לא קודם לכן, והנה מרקיע זה נמשך במתיבתא דרקיע שהוא געה"ע, דיש געה"ע וגעה"ת הגם דיש כמה מדרי' בג"ע כמ"ש ילכו מחיל אל חיל שיש עליות עד אין שיעור, אך בד"כ הם ב' מדרי' געה"ע וגעה"ת וכמ"ש בזהר שיש מתיבתא דרקיע ומתיבתא דמט"ט (ע' בלקו"ת פ' אמור ד"ה ונקדשתי רפ"ב ולקמן בד"ה את חג המצות תשמור) ולמטה הוא מתיבתא דסוריא ומתיבתא דנהרדעא, והזוכים לישב במתיבתא דרקיע הם הצדיקים הגדולים תנאים ואמוראים, דכתי' והאיתנים מוסדי ארץ, איתנים אותיות תנאים,
9 דכשספק . . אמרי טהור : ראה ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וידבר הוי' כו' אלה הם מועדי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ז, ט, יא
שמבטלים ת"ת בשבילה ולפי הנ"ל שעיקר התלמוד הוא בכדי לידע איך לעשות המצוה א"כ הי' צריך לבטלה אפי' בשביל מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים כמו הפרשת תרומה שאפשר לעשותה ע"י שליח מ"מ מצוה בו יותר מבשלוחו יותר טוב שיעשה הוא המצוה בעצמו ויבטל ת"ת כיון שעיקרה אינה אלא ידיעת המצות כו', ועכ"ל שמצות ת"ת מצד עצמו הו"ע גדול מאד אפי' הלימוד שאינו נצרך למעשה כמו סדר קדשים בזה"ג יש מצוה גדולה בלימודו, אך ראי' זאת אינה מכרחת כ"כ כי נוכל לומר כי המצוה בלימוד ס' קדשים מטעם מהרה יבנה בהמ"ק כו' ולכן הלימוד הוא נצרך למעשה, אך ראי' יותר ברורה הוא ממה שהנשמות בגעה"ע לומדים את התורה כידוע במאמר רבה בר נחמני כו' והמה פטורים מן המצות ועכ"ל דהתלמוד הו"ע גדול מצד עצמו לא בשביל ידיעת המצות בלבד כו' ומאמר תלמוד גדול שמביא לידי מעשה יש בו פי' אחר [...
23 שהנשמות. . רבה בר נחמני : ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כמו"כ יובן למשכיל למעלה שהמלאכים בקשו [התורה] תנה הודך על השמים , והשיבום כלום יצר הרע יש ביניכם כו', לכאורה אינו מובן האיך יעלה על הדעת שהמלאכים בקשו שיתנו להם למעלה התורה הגשמית [כמו שהוא למטה בעשי',] בוודאי הי' כוונתם שיתנו להם זו התורה [שנתנה לישראל למטה בגשמיות ינתן להם למעלה] ברוחניות, אם כן למה השיבום כלום יצה"ר כו' כי לא זה הי' בקשתם, [ומה גם] כי גם לנשמות ומלאכים למעלה יש תורה ברוחניות, כמו ענין [מעשה דרבה בן נחמני ] ספק בהרת [קדמה כו' מתיבתא דרקיע אמרי טמא כו'], וכן בכמה מקומות בגמרא ובזוהר.
99 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ט ב'תרכה
מקור מפורש
בדף זה
וכידוע בענין דתנור של עכנאי (ב"מ נט, ב), קמיפלגי במתיבתא דרקיע (שם פו, ע"א), נצחוני בני, ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
וכידוע בענין דתנור של עכנאי (ב"מ נט, ב), קמיפלגי במתיבתא דרקיע (שם פו, ע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ישיבה מאבותינו במצרים.
36 וי"ל דרומז לאופן דלא פסיק פומי' מגירסא (שבת ל, ריש ע"ב. ב"מ פו, א), דרגא נעלית ב"תורתו אומנתו" סתם (עלי' אמרו ולא מודה ר"ש שמפסיקין לעשות סוכה כו' (ירושלמי ברכות פ"א ה"ב. שבת פ"א ה"ב)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
התורה ניתנה למטה דוקא, ולא באופן ד"תנה הודך על השמים" – כי, אע"פ שרוחניות התורה, חכמת התורה, לומדים גם ב"מתיבתא דרקיע" (כדאיתא בגמרא), והרי מובן, שככל שהעולם הוא נעלה יותר אזי הבנת חכמת התורה היא בעומק יותר, מ"מ, היכן נעשה תכלית המכוון , שיהודי יקיים את רצונו של הקב"ה מבלי הבט על החושך כפול ומכופל והנסיונות כו' – הרי זה אך ורק בעוה"ז הגשמי, ששם ישנו "יצר הרע", שעז"נ "בורא רע", וכאמור, שהכוונה בבריאת הרע היא כדי שיהודי יעמוד בנסיון ויקיים את ציווי הקב"ה.
95 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
ויש להוסיף ולבאר הרמז בהמשל מ"קב חומטין", "ארץ מלחה" (כפירוש רש"י) - ש"ארץ מלחה" אינה יכולה להצמיח, היינו, שאינו יכול לצמוח ולשגשג מזה ("ער קען דערפון ניט וואקסן און קען דערפון ניט שטייגן"), "לא חכם אתקרי, לא רבי אתקרי ולא רב אתקרי" - תנועת הביטול .וענין זה הוא תנאי עיקרי בלימוד התורה אצל כאו"א, ובפרט אצל מי שהי' פעם ענין של שליחות-יד, שהשתמש בתורה לצורכו , שאצלו נוגע יותר העירוב ד"קב חומטין", ארץ מלחה, שאינה מצמיחה כו'.
110 ע"פ לשון חז"ל - ב"מ פו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא – והובא בהתחלת ספר התניא – בנוגע לרבה שלא פסיק פומי' מגירסא.
179 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ריב"ל מדבר כאן אודות יהודי שלומד תורה, ולומד מתי שיש ביכלתו, יומם ולילה , אלא שאינו עוסק בתורה, דהיינו, שאינו מזכך את העולם ע"י תורתו, שענין זה נקרא בשם "עסק" כדלהלן.
729 ולהעיר, שענין זה (שיהודי לומד תורה יומם ולילה ואינו מבטל תורה) שייך לא רק לדרגת צדיק, אלא גם לדרגת בינוני – כמבואר בתניא בתחילתו בנוגע לרבה ש"לא פסיק פומי' מגירסא" (ב"מ פו, א) ואמר "כגון אנא בינוני" (ברכות סא, ב), כיון ש"הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה", אע"פ שביטול תורה הוא מג' העבירות שאין אדם ניצול מהם בכל יום (ראה ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא שם (ע' כו) הערה ד"ה אפי'). – מהנחה בלתי מוגה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וצריך להבין, מהי תשובתו של משה למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם, הרי בודאי שכוונת המלאכים בטענתם תנה הודך על השמים לא היתה לתורה כפי שהיא למטה, אלא כפי שהתורה היא ברוחניות, וכידוע שכל הלכה והלכה ישנו כמו שהיא במתיבתא דרקיע ובמתיבתא דקוב"ה , עד לעולם האצילות, וגם למעלה יותר בעילוי אחר עילוי, ועד לבחי' שלמעלה לגמרי מהשתלשלות, שעז"נ נעלמה מעין כל חי.
3 ראה ב"מ פו, א. סהמ"צ להצ"צ טו, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
הכרת תכרת וגו'" (בעוה"ז ולעוה"ב), כפי שמביא רבינו הזקן בהתחלת ספר התניא, ועד שישנו מעמד ומצב של לימוד התורה באופן ש"לא פסיק פומי' מגירסא", ורק אז יכול להיות בדרגת "בינוני", כמובן מדברי הגמרא בסוף ברכות "אמר רבה כגון אנא בינוני", והרי רבה הי' במעמד ומצב ש"לא פסיק פומי' מגירסא" ; ולאידך גיסא, תינוק שנשבה לבין העכו"ם, או עם הארץ וכו', יוצא ידי חובתו ע"י פסוק אחד שחרית ופסוק אחד ערבית, ולא עוד אלא שקיים מצות "והגית בו יומם ולילה", או "לא40 ימוש ספר התורה הזה מפיך"41, והרי "לא ימוש גו' והגית גו'" מורה (לא על ענין קטן ומצומצם, אלא) על כל הרחבות של לימוד התורה!
284 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ולאידך גיסא צריך להבין בקשת המלאכים תנה הודך על השמים, הרי מקודם לכן הי' להם ענין התורה, כפי שמצינו שישנו לימוד התורה במתיבתא דרקיע ומתיבתא דקוב"ה , וענין זה הי' גם קודם מ"ת.
1576 ראה ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ורק במ"ת נפעל אמיתית ענין התורה למטה דוקא, ועד שמצינו בנוגע לקביעות המועדים שהקב"ה אומר למלאכי השרת "אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה כו'" , כמ"ש "אשר תקראו אתם", "אתם אפילו מזידין" , וגם כשיש פלוגתא בין מתיבתא דרקיע להקב"ה, נקבע הפס"ד למטה דוקא , ולא עוד אלא ש"קוב"ה ..
1883 ראה ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וזהו הטעם שהמלך צריך שיהא עמו ס"ת תמיד (כמבואר בפוסקים פרטי דיני ס"ת של מלך), שהחידוש בזה – שענין התורה הוא אצלו לא רק במחשבה ודיבור (כפי שמצינו אצל כמה גדולי ישראל ההנהגה דלא פסק פומי' מגירסא ), אלא צריך להיות נמשך גם במעשה, בס"ת שנכתב בדיו על הקלף כו'.
2056 ראה – לדוגמא – שבת ל, ריש ע"ב. ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים הנ"ל ערה
מקור מפורש
בדף זה
והנה מאחר שעיקר עבודת לימוד התו' הוא בחי' העלא' ובירור כנ"ל א"כ אין זה תכלית הענין במה שלמד תורה בעיון בלא בחי' המשכת מ"ד מלמעלה, וז"ש רז"ל האומר אין לי אלא תורה אפי' תו' אין לו כו', וה"ז כמשל הפת שנאפה ואינו נאכל שלא נעשה ממנו שום חיות באדם אלא שנשאר בגשמיותו, כך הנה התו' נמשלה ללחם כמ"ש לכו לחמו בלחמי, וכנ"ל במשל הברורי' שתכליתם הוא אמיתי' הדין המתברר כו' אמנם הגם שהוא דין אמיתי מ"מ מלובש הוא למטה בענין גשמי וצריך שיעלה למעלה ויוכלל באלקות כמשל הלחם לאדם התחתון כו', וזהו בענין הדינין וההלכות שהקב"ה יושב ושונה כנגדו כמו בעובד' דרב"נ שא' שם הקב"ה במתיבת' דרקיע' א' טהור כו' לפי שכל ענין הדינין וההלכות כמו בענין הלכות נגעי' יש גם למעלה בעולמות עליוני' אלא שהן שם יותר בענין רוחני ושם הן מתכללי ממש באלקות כמו עד"מ הנ"ל בברורי' המאכלי' כו'.
121 בעובד' דרב"נ : בבא מציעא פו, א. וראה ד"ה זה במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמג וע' תנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בדף זה
וכך הוא בעליות הנשמות בגעה"ת ממדרגה דשכל והשג' שבמעשה לבד [ב]נשמו' דעשי' וגם העונג ורצון שבזה (כשמחה ש"מ מצד המעשה לבד כמו במצותיו חפץ מאד כו') עולה למעלה במדרגה דשכל והשגה שבדיבור כד"ת שלומדי' ת"ח בגעה"ת (כמו שא' אם בהרת קדמה כו' כמ"ש במ"א דכל הלכות הנגלות בתלמוד ומשנה לומדי' בגעה"ת בבחי' הרוחניות שלהם כו' (ולכך מכריזי' בג"ע אשרי מי שבא לכאן ותלמודו שלמד בעוה"ז בידו כו'), (וכן העושי' מצוה בלא כוונה ורעותא דלבא שמקומם בגעה"ת דעשי' עולים בשבת
237 אם בהרת קדמה : לקמן כב, ג: ”במשנה". ראה נגעים פ"ד, מי"א. בבא מציעא פו, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשסח ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תנג וע' תעג ואילך. ש"א נט, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בדף זה
ולהבין ביאור הענין, הנה יש להקדים המאמר ע"פ אני חומה זו תורה וכן א' השרוי בל[א] תורה שרוי בל[א] חומה דמשמע מזה שהתו' היא מגינה על האדם כחומה ממש וכמ"ש ובשכבך תשמור עליך כו' וא' דתו' מגנא ומצלא אפי' בעידנא דלא עסיק בה כמו בשכבך תשמור כו' (וראי' מרבב"נ דלא פסיק פומי' מגירסא ולא יכול מה"מ לגשת אליו).
855 דלא פסיק פומי' מגירסא : ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
בדף זה
יין המשמח אלקים ואנשים הוא שמעורר כל בחי' ההעלם דמקיף דרצון ותענוג וחכ' שנק' סוד הוי"ה שלמעלה מאור דרצון ותענוג שנמשך בח"י ברכות בשם הוי"ה שנק' חיי שעה לבד וע"כ בעסק התורה נמתק כל דין קשה ביותר כמו ברבה כו' דלא פסק פומיה כו' (ב"מ פו, א) וכמ"ש (דברים ל, כ) כי היא חייך ואורך ימיך כו' חיי עולם ואין קטרוג יכול לעלות במקום תורה שהרי עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה כידוע (בסוטה כא, א) ומבואר במ"א (בענין יעקב משמש במרום כו').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח היושבת בגנים כו' וענין התהות מותרי
מקור מפורש
בדף זה
ועפ"ז יובן מ"ש ויהי קול מעל לרקיע בעמדם כו' ופי' רבינו ז"ל (שבועות תקנ"ה ) על התורה, קול הוא המשכה, והמשכת התורה הוא מעל בחי' רקיע, ובאמת הוא גם למעלה מן המים וכמ"ש קול ה' על המים, הכוונה על בחי' המ"ע שמעל לרקיע כנודע ממ"ש במ"א בענין יהי רקיע, וכנ"ל, כי היות שאורייתא מחכ' נפקת היינו שיצאת לידי גילוי מן החכ', אבל שרשה הוא בכתר, ולכן בעמדם בבחי' הביטול בקבלת התו' תרפינה כנפיהם הם בחי' אהוי"ר להיותם שלא בערך לגבי הביטול דמ"ה דתורה, כי אהוי"ר הוא בחי' יש מי שאוהב כו' וזהו שאמר להם משה אל תיראו, ולכאו' האיך משה רבן של כל הנביאים אשר המשיך המשכת הדעת בנש"י ע"י למודו לדעת את הוי' יאמר להם אל תיראו אלא זה כנ"ל כ"פ רבינו ז"ל שם, ועכ"פ גם לימוד התו' שבבחי' רקיע שהוא מתיבתא דרקיע בכלל ה"ה ג"כ בדקות מאד, ולכן החבירים שהם המלאכים מקשיבים לקולך, וזהו היושבת בגנים היינו נש"י הלומדים תורה רוחנית ההלכה בגנים ב' בחי' ג"ע כו' שבכלל הוא בחי' מתיבתא דרקיע כו' החברים שהם המלאכים מקשיבים לקולך פי' לקולך היינו הקול שלמד תורה בארץ
841 מתיבתא דרקיע : ב"מ פו, א. ראה גם בסמוך בפנים. סה"מ תרל"ה ח"א ס"ע רכו. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ויובן זה מהאדם, דהנה האדם הרי אברי הגוף הם גשמי', והם תופסים מקום ממש כמו המקום דעולם, אמנם כל האברים הרי הם פועלים איזה פעולה, דהרי לא יש אבר שלא יפעול דבר מה, ופעולתו של האבר הוא גם כן גשמי, וכמו כח התנועה ביד וכח ההילוך ברגל, וכן כח הראי' בעין ושמיעה באזן, עד גם כח השכל במוח שבראש, הכל הם פעולות גשמי', שהשכל משכיל השכלות גשמי', והראי' רואה ראי' גשמי', דבזה הרי כחות הנעלים משתוים לכח המעשה, דכשם שבכח המעשה הרי התנועה פועל בדבר חומרי להסיעו ממקום למקום, וההילוך הוא בשטח גשמי, הנה כמו כן הראי' וההשכלה הם בדברים גשמי', והנה כחות הנפש הם רוחנים ואינם נתפסים בגשם להיות כמוהם ממש, וכמו כח השכל שבנפש ה"ה כח רוחני שאינו בבחי' גשם כלל, והוא על דרך כמו השגת הנשמות בגן עדן, דצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, ה"ה מתעסקים בלימוד התורה, וכמאמר קמפלגי במתיבתא דרקיע שזהו ג"כ שכל והשגה, אך הוא השגה רוחנית, וכמו כן הוא בכח השכל הרוחני שבנפש, וכן כח הראי' שברוחני' הנפש ה"ה ראי' רוחנית והיינו שרואה הכרוזים העליונים, וכמאמר אף על גב דאינהו לא חזי מזלייהו חזי, שזהו בחי' מקיף שבנפש שרואה ראי' אלקית, אמנם כאשר הכחות מתלבשים בהאברים ה"ה באים בהגשמה להיות גשמי', והיינו דגם החיות המתלבש בהאבר הוא פעולה גשמי', והוא על ידי הגידים שהן ממוצעים שעל ידם בא החיות
30 ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בדף זה
אך כל הנ"ל יכול להיות ג"כ ברוחני' הנשמה האלקי' אפי' כמ"ש בג"ע שיוכל להיות התפעלות במס"נ ליכלל וליבטל באוא"ס ע"ד דוגמא מג' תלמידי רשב"י וביתר שאת כו' וכן לימוד התו' ועשיות המצות ברוחני' וע"ד הלימוד בבהרת במתיבתא דרקיע וא"כ למה ירדה הנשמה בגוף דייקא וגם התומ"צ ירדו בעוה"ז הגשמי, אלא שמחמת שהבירור המתברר מעולם העשי' הגשמי' ע"י תומ"צ ומעהמ"צ ע"י מס"נ המתגלה בגוף הוא עולה למעלה מעלה מכל הכתרים הנ"ל והיינו בכתר מל' דא"ס להמשיך מבחי' העצם לבחי' השם דמל' דא"ס הנק' שמו הגדול כמשי"ת לקמן בענין וישמחו בך ישראל מקדשי שמך וזהו כתר ש"ט שעולה דייקא ע"י הבירורים על גביהם למעלה משלש עטרות הנ"ל וזהו נק' הילוך דייקא להיות בחי' זאת הוא בחי' גילוי הא"ס ממש משא"כ ההמשכה אפי' מבעהר"צ נק' עומדים לגבי ההמשכה הנ"ל כו' וד"ל].
73 הלימוד בבהרת במתיבתא דרקיע : ב"מ פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר