על העמוד
אגרות קודש כרך כה ט'תעב
מקור מפורש
בעמוד זה
2 לב בני ישראל ער הוא כו' : ראה זח"ג צה, א. שהש"ר פ"ה, ב (א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רכט
מקור מפורש
בעמוד זה
אבל בזח"ג (צה, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תשס
מקור מפורש
בעמוד זה
משא"כ יום אחד מחברו יש סברא דאיפסק, כי כל יומא ויומא עביד עבידתי' דוקא (זח"ג צד, ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תשעג
מקור מפורש
בעמוד זה
משא"כ יום אחד מחברו יש סברא דאיפסק, כי כל יומא ויומא עביד עבידתי' דוקא (זח"ג צד, ב) ולכן יש ז' ימים מחולקים זה מזה, ורק ז', כי אח"כ חוזר הלילה:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'רב
מקור מפורש
בעמוד זה
ומרומז בזהר ח"ג צג, ב ואילך ומבואר בלקוטי תורה (צו יא, ד) שכחילוק זה הוא בין שבת שנקרא קדש ובלשון הזהר קדש מלה בגרמי' (זח"ג צד, ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ג'תתמג
מקור מפורש
בעמוד זה
ואף שמבואר שכאו"א מישראל מצד נשמתו שהיא חלק אלקה ממעל ממש למעלה מהזמן והמקום יכול לפעול בכל מקום ובכל זמן ובכל רגע ע"ד פעולת כהן גדול ביוהכ"פ בקדש הקדשים ע"י הזזה כדבעי בשינוי המהות, הנה מובן ופשוט שאין זה פוטר ח"ו כלל בעבודה במשך כל השנה וכלשון הזהר כל יומא ויומא עביד עבידתי (זח"ג צד, ב) וחסר יומא חדא חסר לבושא חדא (זח"א רכד, א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ג'תתקעה
מקור מפורש
בעמוד זה
1) ועיי"ג זח"ג צד, ב:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תקלד
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ג צד, סע"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תקפה
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תקצו
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תי
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקפב
מקור מפורש
בעמוד זה
כי כל יומא ויומא (דששת ימי בראשית) עביד עבידתי' (זח"ג צד, ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקנד
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שנח
מקור מפורש
בעמוד זה
ראה זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג י"ב י"ג תמוז בלק
מקור מפורש
בעמוד זה
31 ראה שהש"ר עה"פ (שה"ש ה, ב) אני ישנה ולבי ער. זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בעמוד זה
172 קודש : מלה בגרמי' (זהר ח"ג צד, ב. נתבאר בסידור (עם דא"ח) סדר סעודת שבת ר, ג ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
35 ולהעיר, ש"קדש" הוא בחי' חכמה (רע"מ בא מג, ריש ע"ב. זח"ג צד, ב. ובכ"מ), יראה עילאה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בעמוד זה
24 שבת. . תורה : ראה זח"ג צה, א: והאי יומא [שבת] קשורא הוא דאורייתא. נתבאר בתורת לוי"צ למס' תענית (ע' ג).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויקהל שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
17 הובא בכמה מקומות בדא"ח. ולע"ע צריך עיון מקומו. – בלקו"ת קרח (נה, א) מביא גירסא אחרת בשיר השירים רבה על פסוק אני ישנה, בילקוט שמעוני שם, בזח"ג צה, א. ומסיים: ובמ"א אמרו ואני אפתח לכם כפתחו של אולם. ומפרש גירסא זו דוקא. – וראה ג"כ פסיקתא רבתי פט"ו. פסיקתא דר"כ פרשת החודש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אדר שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
17 הובא בכמה מקומות בדא"ח. ולע"ע צריך עיון מקומו. – בלקו"ת קרח (נה, א) מביא גירסא אחרת בשיר השירים רבה על פסוק אני ישנה, בילקוט שמעוני שם, בזח"ג צה, א. ומסיים: ובמ"א אמרו ואני אפתח לכם כפתחו של אולם. ומפרש גירסא זו דוקא. – וראה ג"כ פסיקתא רבתי פט"ו. פסיקתא דר"כ פרשת החודש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ה
מקור מפורש
בעמוד זה
27 ראה זח"ג צד, ב. שו"ת הרשב"א סתכ"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בעמוד זה
10 ראה פע"ח שער פורים פ"ו. ויק"ר פ"ל, יב. בכל ‘ ‘ ‘ שם הוי': ראה ג"כ סד"ה מגלה נקראת, תרכ"ט. נקרא כשנתעלם: פסחים נ, סע"א. נקראת ופרסומי ניסא: להעיר מצפנת פענח (להגאון כל יומא: זח"ג צד, ב. וראה זח"א רסד, ב. (ממכתב ר"ח אדר תשכ"א) הרגצובי) על הרמב"ם הל' מגלה פ"א ה"ג. לבו ביום (שו"ע רבנו הזקן סתכ"ט ס"ד). ז' אדר שני: להעיר מיפ"ת לשמ"ר פ"א הובא בסה"ד ב קיימו .. לאורייתא: שבת פח, א. דת"ת דרבים: ראה מגילה ג, רע"ב. מג"א לשו"ע או" ובפרט שאפשר: ראה קונטרס עה"ח פט"ו, כא. לקו"ת "א שסח. ח סתרפ"ז סק"ג. ויקרא ביאור ולא תשבית פ"ה. הגוף ועניניו. דבירור ג' קליפות.. הצ"צ: ראה בכ"ז סוף ביאור אחרי וכביאור חז"ל: ברכות סג, א. שמחת הגוף: ראה ט"ז לשו"ע או"ח סתר"ע סק"ג. (בסו"ס המצות להצ"צ). הוראה הידועה: ראה קונטרס שיקאגא ע' ה' ואילך*. וכדיוק חז"ל: הובא בשל"ה פ' תרומה ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בעמוד זה
ומרומז בזהר ח"ג צג, .ב ואילך ומבואר בלקוטי תורה (צו יא, ד) שכחילוק זה הוא בין שבת שנקרא קדש ובלשון הזהר קדש מלה בגרמ" (זח"ג צד, ב)/
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
כי כל יומא ויומא (דששת ימי בראשית) עביר עבידתיי (זח"ג צד, ב), וכן הוא בכל שבוע (עיין ריה לא, רע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בעמוד זה
ובלשון הזוהר דכל יומא ויומא עביד עבידתי" (זח"ג צד, רע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בעמוד זה
ובלשון הזוהר דכל יומא ויומא עביד עבידתי" (זח"ג צד, רע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב אמור שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
8 משא"כ ברוחניות -- הרי יום השבת הוא שונה מששת ימי החול. וגם בהו' ימים צצמם -- כל יום הוא שונה מזולתו, כי החילוק שבין ששת ימי בראשית מה ש,כל יומא ויומא עביד עבידתי'" (זח"ג צד, ב), יש דוגמתו בכל שבוע כדמוכח (גם בנגלה) ממס' ר"ה לא, רע"א. תענית כו, א. שם כז, ב (וברש"י שם). מדיני הפלגה בספינה והכנה לשבת, הבדלה וכו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
5 פלוגתא דאמוראי גזיר 8 א (צפע"נ השלמה סע"ה). ובזהר ח"ג (צד, ב) כל יומא ויומא עביד עבידתי'. וראה זחא רסד, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
8 זח"ג צד, רע"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
6 כל .. עבידת": זח"ג צד, ב. וראה וח"א רסד, ב, שכל יום ויום יש לו כחו. ובשוית הרשב'א ח'א סתכ"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שה"ג שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
28 זח"ג צד, ב. זח"א רסד, ב. וראה שו"ת הרשב"א ח"א סתכ"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בעמוד זה
3 בלשון חז"ל: זח"ג צד, ב. ובזח"א רסד, ב: מלמד שכל יום ויום יש לו כחו. וראה שו"ת הרשב"א ח"א סתב"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו
מקור מפורש
בעמוד זה
משא"כ יום אחד מחברו יש סברא דאיפסק, כי כל יומא ויומא עביד עבידתי' דוקא (זח"ג צד, ב) ולכן יש ז' ימים מחולקים זה מזה, ורק ז', כי אח"כ חוזר חלילה:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
בעמוד זה
6 שבת .. תורה: ראה זח"ג צה, רע"א. תורת לוי"צ למס' תענית ע' גי
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בעמוד זה
8 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בשלח שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
22 זח"ג צה, א – הובא במג"א סתמ"ד סק"ב (בשם השל"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
7 שבשלימותה היא בכאו"א וכמש"נ אני ישנה (בגלותא) ולבי ער (שה"ש ה, ב. שהש"ר פ"ה, ב. זח"ג צה, א)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בעמוד זה
3 שהרי,כל יומא ויומא עביד עבידתי'' -- זח"ג צד, ב (וראה לקו"ש חי"ב ע' 100 העי 38), וראה זח'א רסד, ב: מלמד שכל יום ויום יש לו כחו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה וישב שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
65 וצע"ק כתבו גם "יום". ואפ"ל עפמחז"ל דכל יומא עביד עבידתי' (זח"א רה, סע"א. זח"ג צד, רע"ב. וראה זח"א רסד, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בעמוד זה
6 זח"א רה, סע"א. זח"ג צד, רע"ב. וראה גם זח"א רסד, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט דברים-שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
61 זח"ג צה, א. וראה שהש"ר עה"פ (שה"ש ב, ה) אני ישנה גו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בעמוד זה
4 זח"ג צד, ב. ח"א רסד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר שני, ה'תשי"א
מקור מפורש
בעמוד זה
1495 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
40 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
17 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
6 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
66 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בעמוד זה
130 שה"ש ה, ב. וראה זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
37 ראה זח"ג צה, א – הובא במג"א או"ח סתמ"ד סק"ב (בשם השל"ה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
28 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
16 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
37 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
9 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פ' זכור, י"ג אדר ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
14 זח"ג צד, רע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
26 שה"ש ה, ב. זח"ג צה, א. וראה לקו"ת שה"ש לג, ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
84 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז ש"פ פקודי, פרשת שקלים
מקור מפורש
בעמוד זה
14 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' זכור, י"ג אדר-שני, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
20 דכיון ש"כל יומא ויומא עביד עבידתי'" (זח"ג צד, רע"ב. ועוד), שבכל יום יש לעשות את העבודה השייכת ליום זה – צריכה להיות זכירת מעשה עמלק בכל יום.
וזכירה זו עצמה מביאה לידי נצחון, ובלשון המדרש (ויק"ר פכ"ד, ג) "דידן נצח" (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
203 שה"ש ה, ב. וראה זח"ג צה, א. שהש"ר עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
219 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
5 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
11 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
12 רמ"ז לזח"ג צד, ב. לקו"ת שה"ש שם. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
4 ראה זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
85 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
9 זח"ג צד, רע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
17 ראה זח"ג צה, א – הובא במג"א או"ח סתמ"ד סק"ב (בשם השל"ה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בעמוד זה
15 שה"ש ה, ב. וראה זח"ג צה, א. שהש"ר עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
16 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
11 שה"ש ה, ב. זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
316 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
147 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
44 זהר ח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
171 ראה זח"ג צה, א – הובא במג"א או"ח סתמ"ד סק"ב (בשם השל"ה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
16 זהר ח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
45 הובא בכמה מקומות בדא"ח. ולעת עתה צריך עיון מקומו. - בלקוטי תורה קרח (נה, א) מביא גירסא אחרת בשיר השירים רבה על פסוק אני ישנה, בילקוט שמעוני שם, בזהר ח"ג צה, א. ומסיים: ובמ"א אמרו ואני אפתח לכם כפתחו של אולם. ומפרש גירסא זו דוקא. - וראה ג"כ פסיקתא רבתי פט"ו. פסיקתא דר"כ פרשת החודש. - לקו"ש הנ"ל (הערה 1) ע' 191 הערה 17.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
84 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"א טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
495 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר ב), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
83 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
106 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בעמוד זה
431 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
170 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
225 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
358 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
382 ראה זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
388 ראה זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
347 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
1353 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
882 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
653 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, כ"א תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
441 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
722 ראה זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
504 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1378 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
797 זח"ג צה, א – הובא במג"א או"ח סתמ"ד סק"ב (בשם השל"ה – קלה, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
1524 זח"ג צה, א. וראה שהש"ר פ"ה, ב (א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, התשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
1979 תשא לד, כא. וראה זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
964 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
915 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
1573 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
2578 ראה זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
1690 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
1967 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
1212 שה"ש ה, ב. וראה זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
159 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1366 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
441 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
2258 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1338 זהר ח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
69 ראה זח"ג צה, א. תו"א ר"פ וארא. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
83 זח"ג צד, ב. וראה שו"ת הרשב"א ח"א סי' תכג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
17 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
45 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
25 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשמ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
72 זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ד' פ' בהעלותך, ט"ו סיון ה'תשל"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
39 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, ערב תשעה באב ה'תשמ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
28 זח"ג צה, א (עה"פ שה"ש ה, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום קידוש
מקור מפורש
בעמוד זה
250 ס"ק א (ותתן לנו ה' אלקינו באהבה וכו', מאהבת ה' אתכם וגו' (אבודרהם עמוד ריג). ולפי זה יש ליישב קושית הלבוש, דפעם שנית מרמז על קבלת ישראל באהבה).
והיינו שבטעם הנוסח שאומרים בשבת באהבה, שוים שלשתם. אבל בטעם הנוסח שגם בחול אומרים "ותתן לו ... באהבה מועדים לשמחה", כתבו ג' טעמים נפרדים.
וכטעם האלי' רבה נתבאר באגרות קודש ח"ב אגרת שפג (שואל במה שהעתקתי פירוש הלבוש בזה שביום טוב אין אומרים " באהבה מקרא קודש", כי קבלת מצות יום טוב הי' רק על ידי שכפה עליהם הר – דאם כן א) איך אומרים ותתן ה' אלקינו באהבה כו' גם ביום טוב. והחילוק לפענ"ד פשוט, כי באהבה הראשון נמשך למעלה, לתיבת ותתן, שאתה ה ' אלקינו נתת באהבה. ובאהבה השני נמשך למטה, שהמקרא קדש קוראים אותו בנ י ישראל באהבה שלהם).
ובאגרות קודש ח"ב אגרת רכט (ומה שהעיר שאם כן יתחלף פירוש התיבות מקרא קדש בחול מבשבת, הנה אין כאן חילוף אלא הוספה, שכשחל בשבת קאי מקרא קדש הן על "חג פלוני" הן על "יום השבת הזה" משא"כ בחול. אלא שתיבת באהבה לצדדין קתני דלא קאי אלא אשבת. ואין כאן תימה כי עד"ז הוא גם לקמן שאומר: באהבה וברצון וקאי רק אשבת ולא איו"ט, ואח"כ: בשמחה ובששון וקאי איו"ט ולא אשבת. ומה שהקשה דשבת נק' קדש ולא מקרא קדש וכמ"ש בלקו"ת ד"ה להבין מ"ש בהגדה – הנה מקרא מפורש הוא דגם שבת נק' מקרא קדש, וכמש"נ (ויקרא כג, ג) וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש. וכמ"ש רבנו הזקן בשולחנו (חאו"ח ר"ס רמ"ב) שהשבת הוא בכלל מקראי קדש. איברא דבנתינה לגר מביא בשם חדא"ג מהרש"א והגר"א דמפרשים וביום השביעי שבפסוק זה ביוהכ"פ (וששת ימים שקודם לו בשאר יו"ט ור"ה) – אבל מלבד שהוא היפך פשט הפסוק ופירוש אדה"ז כנ"ל, הרי מוכח מכמה דרז"ל שביום השבת הכתוב מדבר (ראה תו"כ במקומו – הובא באדרת אלי' עה"ת להגר"א; קדושין לז, א תוד"ה והרי; חולין קא, ב). והנה שלא יקשה אלקו"ת הנ"ל ממקרא זה, אפשר הי' לתרץ דשם כונתו בעיקר הוא דיו"ט לא אקרי קדש, משא"כ בשבת הרי בכלל מאתים (שנקרא קדש) מנה (– מקרא קדש). אבל בזח"ג (צה, א. הובא בסידור שער המועדים) אי אפ"ל כן, כי כתב: בגיני כך שבת כו' ואקרי קדש ולא מקרא קדש. ואולי אפ"ל דהנה מקרא קדש כמה פי' בו: קבוץ להקרבת קרבנות מוסף, איסור עשיית מלאכה, כסות נקי' ואכילה ושתי', דזמין קדש. ומ"ש בזהר ולא מקרא קדש אין כונתו שבכתוב לא נקרא מקרא קדש, אלא שמפרש הדבר שלענין זמין קדש אין השבת נקרא מקרא קדש. – ועד"ז נמצא במ"מ בשו"ע אדה"ז שם לענין חוה"מ. ועדיין צ"ע).
והיינו שעיקרה של "מקרא קדש" נאמר בימים טובים (אמור כג, ב; ד; לז): "מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי ... אלה מועדי ה' מקראי קודש ... אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש". וכן נתפרש בתורה בכל אחד משלושת הרגלים וראש השנה ויום הכיפורים (בא יב, טז. אמור כג, ז-ח. כג, כא. כג, כד. כג, כז. כג, לה-ו. פנחס כח, יח. כח, כה-ו. כט, א. כט, ז. כט, יב), שכל אחד מהם הוא "מקרא קודש".
אמנם גם השבת נקראת בשם מקראי קדש, כמבואר בשוע"ר שם (סי' רמב ס"א): "שהשבת הוא בכלל מקראי קודש, שנאמר וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש וגו'". והוא האמור בתורה (אמור כג, ב-ג): " מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי. ששת ימים תיעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש ". וביאר הרמב"ן בפירושו על התורה (אמור כג, ב): "והזכיר השבת במועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש, שגם הוא יום מועד, נקרא אותו מקרא קדש". והיינו שמלבד ממה שנתפרש בתורה שהשבת נקראת "מקרא קדש", השבת נכללת גם במה שנאמר בתחלה: "מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי".
וזהו שאנו אומרים "באהבה מקרא קדש", כי גם השבת נקראת מקרא קדש.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תיח
מקור מפורש
בעמוד זה
21 זח"ג צה, א. לקו"ת שה"ש לג, ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב אכלו רעים שתו ושכרו דודים
מקור מפורש
בעמוד זה
27 אני ישנה בגלותא : שה"ש ה, ב. זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביום ההוא יגלח
מקור מפורש
בעמוד זה
19 כמ"ש בזוהר בפי' קדש מלה בגרמי' : זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת י
מקור מפורש
בעמוד זה
810 אני ישינה בגלותא ולבי ער: שה"ש ה, ב. זח"ג צה, א. "מאמרי אדמו"ר הזקן – תקס"ד" ע' קנה.
פתיחה בהקשר
קונטרס ומעין הערות לקונטרס ומעין מבית ד' הערות לקוטנרס ומעין
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ג צד, ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ תולדות, רצ"ב. ריגא
מקור מפורש
בעמוד זה
153 זח"ג צד, רע"ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ש"פ נצו"י תרצ"ג. ווארשא
מקור מפורש
בעמוד זה
69 שופטים יז, יא. הובא בפרש"י עה"פ.
[edn_110_*] וקדש היא מלה בגרמי': זהר ח"ג צד, ב. וראה לקו"ת מסעי צג, א.
[edn_111_*] קדוש בוא"ו: ראה זהר צג, א. פע"ח שער הק"ש פ"ב. לקו"ת אמור לג, ב. ובכ"מ.
[edn_112_*] הלשון בגמרא: ברכות כ, ב. עירובין לו, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ש"פ נצו"י תרצ"ג. ווארשא
מקור מפורש
בעמוד זה
105 ביצה טז, א.
[edn_115_*] וכמאמר פתחו: הובא בכ"מ בדא"ח. ולע"ע צ"ע מקומו. - בלקו"ת קרח (נה, א) מביא גירסא אחרת בשה"ש רבה ע"פ אני ישנה, ביל"ש שם, בזח"ג צה, א. ומסיים: ובמ"א אמרו ואני אפתח לכם כפתחו של אולם 101 . ומפרש גירסא זו דוקא. - וראה ג"כ פסיקתא רבתי פט"ו. פסיקתא דר"כ פרשת החודש.
[edn_116_*] ואלול ר"ת: בעל הטורים דברים ל, ו.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"ט שיחות חג הפסח
מקור מפורש
בעמוד זה
45 כן הובא בהקדמה לספר חרדים. ובכ"מ בדא"ח (ראה לקו"ת קרח נה, א. שה"ש לה, ג. סה"מ תש"ג ע' 198). וראה שהש"ר פ"ה, ב [ב]. יל"ש שה"ש רמז תתקפח. תנחומא (באָבער) תולדות יח. זח"ג צה, א].
פתיחה בהקשר