על העמוד
אגרות קודש כרך כה ט'תעב
מקור מפורש
בעמוד זה
2 לב בני ישראל ער הוא כו' : ראה זח"ג צה, א. שהש"ר פ"ה, ב (א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רכט
מקור מפורש
בעמוד זה
אבל בזח"ג (צה, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תי
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקנד
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שנח
מקור מפורש
בעמוד זה
ראה זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג י"ב י"ג תמוז בלק
מקור מפורש
בעמוד זה
31 ראה שהש"ר עה"פ (שה"ש ה, ב) אני ישנה ולבי ער. זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בעמוד זה
24 שבת. . תורה : ראה זח"ג צה, א: והאי יומא [שבת] קשורא הוא דאורייתא. נתבאר בתורת לוי"צ למס' תענית (ע' ג).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויקהל שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
17 הובא בכמה מקומות בדא"ח. ולע"ע צריך עיון מקומו. – בלקו"ת קרח (נה, א) מביא גירסא אחרת בשיר השירים רבה על פסוק אני ישנה, בילקוט שמעוני שם, בזח"ג צה, א. ומסיים: ובמ"א אמרו ואני אפתח לכם כפתחו של אולם. ומפרש גירסא זו דוקא. – וראה ג"כ פסיקתא רבתי פט"ו. פסיקתא דר"כ פרשת החודש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אדר שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
17 הובא בכמה מקומות בדא"ח. ולע"ע צריך עיון מקומו. – בלקו"ת קרח (נה, א) מביא גירסא אחרת בשיר השירים רבה על פסוק אני ישנה, בילקוט שמעוני שם, בזח"ג צה, א. ומסיים: ובמ"א אמרו ואני אפתח לכם כפתחו של אולם. ומפרש גירסא זו דוקא. – וראה ג"כ פסיקתא רבתי פט"ו. פסיקתא דר"כ פרשת החודש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
בעמוד זה
6 שבת .. תורה: ראה זח"ג צה, רע"א. תורת לוי"צ למס' תענית ע' גי
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בשלח שיחה ב
מקור מפורש
בעמוד זה
22 זח"ג צה, א – הובא במג"א סתמ"ד סק"ב (בשם השל"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
7 שבשלימותה היא בכאו"א וכמש"נ אני ישנה (בגלותא) ולבי ער (שה"ש ה, ב. שהש"ר פ"ה, ב. זח"ג צה, א)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט דברים-שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
61 זח"ג צה, א. וראה שהש"ר עה"פ (שה"ש ב, ה) אני ישנה גו'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
6 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
66 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בעמוד זה
130 שה"ש ה, ב. וראה זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
37 ראה זח"ג צה, א – הובא במג"א או"ח סתמ"ד סק"ב (בשם השל"ה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
26 שה"ש ה, ב. זח"ג צה, א. וראה לקו"ת שה"ש לג, ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
203 שה"ש ה, ב. וראה זח"ג צה, א. שהש"ר עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
219 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
17 ראה זח"ג צה, א – הובא במג"א או"ח סתמ"ד סק"ב (בשם השל"ה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בעמוד זה
15 שה"ש ה, ב. וראה זח"ג צה, א. שהש"ר עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
11 שה"ש ה, ב. זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
316 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
147 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
171 ראה זח"ג צה, א – הובא במג"א או"ח סתמ"ד סק"ב (בשם השל"ה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
45 הובא בכמה מקומות בדא"ח. ולעת עתה צריך עיון מקומו. - בלקוטי תורה קרח (נה, א) מביא גירסא אחרת בשיר השירים רבה על פסוק אני ישנה, בילקוט שמעוני שם, בזהר ח"ג צה, א. ומסיים: ובמ"א אמרו ואני אפתח לכם כפתחו של אולם. ומפרש גירסא זו דוקא. - וראה ג"כ פסיקתא רבתי פט"ו. פסיקתא דר"כ פרשת החודש. - לקו"ש הנ"ל (הערה 1) ע' 191 הערה 17.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"א טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
495 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
106 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בעמוד זה
431 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
170 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
347 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
1353 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
882 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
722 ראה זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
797 זח"ג צה, א – הובא במג"א או"ח סתמ"ד סק"ב (בשם השל"ה – קלה, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
1524 זח"ג צה, א. וראה שהש"ר פ"ה, ב (א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
915 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
1212 שה"ש ה, ב. וראה זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
2258 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
69 ראה זח"ג צה, א. תו"א ר"פ וארא. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
25 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ד' פ' בהעלותך, ט"ו סיון ה'תשל"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
39 זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, ערב תשעה באב ה'תשמ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
28 זח"ג צה, א (עה"פ שה"ש ה, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח קידוש
מקור מפורש
בעמוד זה
ועיי"ש מזהר ח"ג צה, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום קידוש
מקור מפורש
בעמוד זה
250 ס"ק א (ותתן לנו ה' אלקינו באהבה וכו', מאהבת ה' אתכם וגו' (אבודרהם עמוד ריג). ולפי זה יש ליישב קושית הלבוש, דפעם שנית מרמז על קבלת ישראל באהבה).
והיינו שבטעם הנוסח שאומרים בשבת באהבה, שוים שלשתם. אבל בטעם הנוסח שגם בחול אומרים "ותתן לו ... באהבה מועדים לשמחה", כתבו ג' טעמים נפרדים.
וכטעם האלי' רבה נתבאר באגרות קודש ח"ב אגרת שפג (שואל במה שהעתקתי פירוש הלבוש בזה שביום טוב אין אומרים " באהבה מקרא קודש", כי קבלת מצות יום טוב הי' רק על ידי שכפה עליהם הר – דאם כן א) איך אומרים ותתן ה' אלקינו באהבה כו' גם ביום טוב. והחילוק לפענ"ד פשוט, כי באהבה הראשון נמשך למעלה, לתיבת ותתן, שאתה ה ' אלקינו נתת באהבה. ובאהבה השני נמשך למטה, שהמקרא קדש קוראים אותו בנ י ישראל באהבה שלהם).
ובאגרות קודש ח"ב אגרת רכט (ומה שהעיר שאם כן יתחלף פירוש התיבות מקרא קדש בחול מבשבת, הנה אין כאן חילוף אלא הוספה, שכשחל בשבת קאי מקרא קדש הן על "חג פלוני" הן על "יום השבת הזה" משא"כ בחול. אלא שתיבת באהבה לצדדין קתני דלא קאי אלא אשבת. ואין כאן תימה כי עד"ז הוא גם לקמן שאומר: באהבה וברצון וקאי רק אשבת ולא איו"ט, ואח"כ: בשמחה ובששון וקאי איו"ט ולא אשבת. ומה שהקשה דשבת נק' קדש ולא מקרא קדש וכמ"ש בלקו"ת ד"ה להבין מ"ש בהגדה – הנה מקרא מפורש הוא דגם שבת נק' מקרא קדש, וכמש"נ (ויקרא כג, ג) וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש. וכמ"ש רבנו הזקן בשולחנו (חאו"ח ר"ס רמ"ב) שהשבת הוא בכלל מקראי קדש. איברא דבנתינה לגר מביא בשם חדא"ג מהרש"א והגר"א דמפרשים וביום השביעי שבפסוק זה ביוהכ"פ (וששת ימים שקודם לו בשאר יו"ט ור"ה) – אבל מלבד שהוא היפך פשט הפסוק ופירוש אדה"ז כנ"ל, הרי מוכח מכמה דרז"ל שביום השבת הכתוב מדבר (ראה תו"כ במקומו – הובא באדרת אלי' עה"ת להגר"א; קדושין לז, א תוד"ה והרי; חולין קא, ב). והנה שלא יקשה אלקו"ת הנ"ל ממקרא זה, אפשר הי' לתרץ דשם כונתו בעיקר הוא דיו"ט לא אקרי קדש, משא"כ בשבת הרי בכלל מאתים (שנקרא קדש) מנה (– מקרא קדש). אבל בזח"ג (צה, א. הובא בסידור שער המועדים) אי אפ"ל כן, כי כתב: בגיני כך שבת כו' ואקרי קדש ולא מקרא קדש. ואולי אפ"ל דהנה מקרא קדש כמה פי' בו: קבוץ להקרבת קרבנות מוסף, איסור עשיית מלאכה, כסות נקי' ואכילה ושתי', דזמין קדש. ומ"ש בזהר ולא מקרא קדש אין כונתו שבכתוב לא נקרא מקרא קדש, אלא שמפרש הדבר שלענין זמין קדש אין השבת נקרא מקרא קדש. – ועד"ז נמצא במ"מ בשו"ע אדה"ז שם לענין חוה"מ. ועדיין צ"ע).
והיינו שעיקרה של "מקרא קדש" נאמר בימים טובים (אמור כג, ב; ד; לז): "מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי ... אלה מועדי ה' מקראי קודש ... אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש". וכן נתפרש בתורה בכל אחד משלושת הרגלים וראש השנה ויום הכיפורים (בא יב, טז. אמור כג, ז-ח. כג, כא. כג, כד. כג, כז. כג, לה-ו. פנחס כח, יח. כח, כה-ו. כט, א. כט, ז. כט, יב), שכל אחד מהם הוא "מקרא קודש".
אמנם גם השבת נקראת בשם מקראי קדש, כמבואר בשוע"ר שם (סי' רמב ס"א): "שהשבת הוא בכלל מקראי קודש, שנאמר וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש וגו'". והוא האמור בתורה (אמור כג, ב-ג): " מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי. ששת ימים תיעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש ". וביאר הרמב"ן בפירושו על התורה (אמור כג, ב): "והזכיר השבת במועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש, שגם הוא יום מועד, נקרא אותו מקרא קדש". והיינו שמלבד ממה שנתפרש בתורה שהשבת נקראת "מקרא קדש", השבת נכללת גם במה שנאמר בתחלה: "מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי".
וזהו שאנו אומרים "באהבה מקרא קדש", כי גם השבת נקראת מקרא קדש.
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום קידוש
מקור מפורש
בעמוד זה
ועיי"ש מזהר ח"ג צה, ב 41 ).
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תיח
מקור מפורש
בעמוד זה
21 זח"ג צה, א. לקו"ת שה"ש לג, ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב אכלו רעים שתו ושכרו דודים
מקור מפורש
בעמוד זה
27 אני ישנה בגלותא : שה"ש ה, ב. זח"ג צה, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת י
מקור מפורש
בעמוד זה
810 אני ישינה בגלותא ולבי ער: שה"ש ה, ב. זח"ג צה, א. "מאמרי אדמו"ר הזקן – תקס"ד" ע' קנה.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ש"פ נצו"י תרצ"ג. ווארשא
מקור מפורש
בעמוד זה
105 ביצה טז, א.
[edn_115_*] וכמאמר פתחו: הובא בכ"מ בדא"ח. ולע"ע צ"ע מקומו. - בלקו"ת קרח (נה, א) מביא גירסא אחרת בשה"ש רבה ע"פ אני ישנה, ביל"ש שם, בזח"ג צה, א. ומסיים: ובמ"א אמרו ואני אפתח לכם כפתחו של אולם 101 . ומפרש גירסא זו דוקא. - וראה ג"כ פסיקתא רבתי פט"ו. פסיקתא דר"כ פרשת החודש.
[edn_116_*] ואלול ר"ת: בעל הטורים דברים ל, ו.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"ט שיחות חג הפסח
מקור מפורש
בעמוד זה
45 כן הובא בהקדמה לספר חרדים. ובכ"מ בדא"ח (ראה לקו"ת קרח נה, א. שה"ש לה, ג. סה"מ תש"ג ע' 198). וראה שהש"ר פ"ה, ב [ב]. יל"ש שה"ש רמז תתקפח. תנחומא (באָבער) תולדות יח. זח"ג צה, א].
פתיחה בהקשר