22
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
2 לקוטי
מצוה להבין הדבר הנלמד -- ואם לא ידע מאי קאמר בתושבע"פ* לא קיים מצות ת"ת *, ואין מברכים ע"ז -- ומאחר שבהבנה והשגה ישנם שינויים ואין כל הזמנים שוים -- סברא לקשר מצות ת"ת לגדר הזמן וההתחלקות שבזמן. ובפרט הרי מצינו חילוק בהבנה דלימוד היום או הלילה וכל הגורס ביום שמעתתי' מחדדן*. ובדברי אגדה יי מפורש :3: ;מנין הי' משה יודע אימתי יום ואימתי לילה אלא בשעה שהי' הקב"ה מלמדו מקרא הי' יודע שהוא יום ובשעה שה" מלמדו משנה הי' יודע שהוא לילה"י הרי דבנתינת התורה -- הי' שינוי בלימוד התורה לפי שינויי העתים דיום ולילה :י, משא"כ מצות ק"ש, הרי ענינה קבלת עול מלכותו ויחודו של הקב"ה זכרון תמידי+: שצ"ל בכאו"א מישראל -- ומכיון שזכרון
8) ועיקר ת"ת ה"ה בתושבע"פ. ומעשה (,כל רמ"ח מ"ע ושס"ה מלית" -- אגה"ק סוסכ"ט) בא רק ע"י לימוד תושבע"פ.
09) מג"א סיי 1, הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב הייג, עייג"כ לקו"ת ויקרא ה, א בשם הפרדס שכ"ז פ"א. ולהעיר מפמ"יג שם. ומד אשל אברהם (להרה"צ וכו' מבוטשאטש) סמייז ס"א. ולהעיר ממגילה (ג, א) ,שמבטלין ת"ת ובאין לשמוע מקרא מגילה" לפי שבמקרא מגילה אינו עוסק כייכ בהבנת התורה,
0) ר"ח עירובין סה, א.
1 ונוגע גם למעשה (ראה באה"ט או"ח סו"ס רלח. ברכי יוסף שם. ועוד).
2) יל"ש תשא רמז תו.
3) וראה זת"ג לט, ב: ,והוה אוליף לי כל יומא ג' מלין דאורייתא ובליליא ג' מלין דחכמתא דאגדתא". וראה לקוטי לוי יצחק לזהר שם (ס"ע ער ואילך).
4 ראה חינוך מצוה תך. כוונות ק"ש ועוד.
ואתחנ\ב
מלכותו ויחודו ית' הוא חובה אחת תמידית, הרי אין סברא שיהיו בזה שינויים והתחלקות מצד חילופי הזמנים דיום ולילה.
ב. והביאור בזה:
חיי האדם נחלקים לימים, כי יומי מפסקי מהדדי::. ויום (שלם) היינו בצירוף יום ולילה, כמש"ב*" ;ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".
ובזה גם מרומז עיקר תכלית עבודת האדם :
תכלית האדם היא לעשות לו ית' דירה בתחתונים זי, היינו לא שישלול בעבודתו כל מציאות העולם, אלא שהעולם (התחתון) כמו שחוא נראה כמציאות בפ"ע ייעשה דירה לו ית', היינו שגם במציאות זו יורגש איך שבל מהותה היא מאמיתית המצאו ית' -- וזה הוא גילוי דאמיתת אחדותו של הקב"ה.
וזה נרמז ג"כ במש"ג (ביום ראש של מע"ב) ,ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" הכוונה היא לצרף ולחבר את הערב והחושך והתחתון עם הבוקר והאור והעליון, חיבורו של עולם הד תחתון שאין תחתון למטה ממנו עם העליון שאין עליון למעלה ממנו, ואז הוא ,יום אחד" *י, וכמרז"ל *3 בפיי אחד ,צריך לכוין באלף שהוא אחדי
הערות
- 5. פלוגתא דאמוראי גזיר 8 א (צפע"נ השלמה סע"ה). ובזהר ח"ג (צד, ב) כל יומא ויומא עביד עבידתי'. וראה זחא רסד, ב.
- 6. בראשית א, ה.
- 7. ראה תנחומא נשא פט"ז, ועוד:
- 8. וראה ב"ר ספ"ג : יום אחד כו" שבו הי" הקב"ה יחידי בעולמו שלא ה" בעולמו אלא הוא.
- 18. סמ"ק הובא בב"י או"ח סס"א.
מצוטט ב־3 עמודים
תורת מנחם 1
- יז - שנת תשט"ז - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז לקו"ש חי"ד ע' 22
מאמרים מלוקטים 1
- חלק ד ‹ בס"ד. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז לקו"ש חי"ד ע' 22
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- יורה דעה ‹ הלכות תלמוד תורה ‹ הלכות ת"ת פרק שני ‹ יג לקו"ש חי"ד ע' 22
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

