על הפרק
אגרות קודש כרך יא ג'תשעו
מקור מפורש
בפרק זה
ומה שכותב ששאל בזה לכמה ולא קבל ביאור איך אפשרי הדבר, הנה יעיין בתניא פרק כ"ו, באגה"ק סי' י"א וסימן כ"ב אשר גם האמור שם מספיק, ובלבד שלא יתן להיצה"ר להסיתו אשר אין הוא בכלל זה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בראשית שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
11 אגה"ק סי' י"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כא
מקור מפורש
בפרק זה
58 וטוב לב משתה תמיד (רמ"א סוף אורח חיים ובסנהדרין ק סוף ע"ב: זה שיש לו אשה טובה) – על ידי (ראה אגרת הקדש סימן יא: שישמח כו' בכל עת ושעה) – שויתי הוי' לנגדי תמיד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
ומה שכותב ששאל בזה לכמה ולא קבל ביאור איך אפשרי הדבר, הנה יעיין בתניא פרק כ"ו, באגה"ק סי' י"א וסי' כ'"ב, אשר גם האמור שם מספיק, ובלבד שלא יתן להיצה"ר להסיתו אשר אין הוא בכלל זה, ובכלל השיטה דלהעמיק בצרות עצמו, אף שחלק מהם הם מהעולם הדמיון ובחלק הנשאר מגזימים, הנה התבוננות והתעמקות זו אינה מביאה כל תועלת לא
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שבת נחמו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
72 ויל"ע באיזה אופן הוא זה ד"ר"ע משחק" בסנהדרין (קא, א) דפשיטא שזהו באופן נעלה מ"כל דעביד רחמנא לטב עביד" דהרי "ר"ע משחק .. שמח". ובפשוטו הרי"ז כסיפור הא' דכאן "ועכשיו שאני רואה רבי בצער אני שמח כו'" (ראה פרש"י שם "ושכרו משתמר להבא לכך אני שמח"). אבל י"ל שזהו מעין "כילה חמתו" בעוה"ז. או י"ל (וראה לקמן שם "נענה ר"ע ואמר חביבין יסורין כו'") דהוא ע"ד אשר יאהב הוי' יוכיח (משלי ג, יב. וראה ברכות ה, א) וכהפי' שזהו חסדים מכוסים ונעלים מחסדים גלוים (ראה תניא פכ"ו. אגה"ק סי' יא). ולפי"ז הרי"ז כסיפור הב', אבל להעיר שבזה לא מצינו שיאמר עקיבא ניחמתני. ראה לקמן בפנים. וראה שם לקמן "אמר להם סמכוני ואשמעה כו'".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
33 תניא פכ"ו. וראה אגה"ק סי' יא.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ד פרשת מסעי ויסעו ממרה
מקור מפורש
בפרק זה
סס"י * , וכשעומד בנסיון ומקבל באהבה אזי שובר הקליפה והדין הקשה ונמשך ומתגלה הניצוץ אלקות שבו, וזהו ענין האהבה שבגבורה כי חושך שבטו שונא בנו כו' ברבות ר"פ שמות והקב"ה רמז לאברהם שיבחור שעבוד מל' כו', אכן כשבועט ולא יכול לקבל ח"ו נק' ולא יכלו לשתות, והטעם) כי מרים הם פי' העם לא היו טובים שאם היו טובים הי' אדרבה משם בא להם טובה יתירה שבכל דין יש בתוכו חסד ואם היו שוברין הדין היו באין להטוב (ועמ"ש סד"ה ויעש משה נחש נחשת ובאגה"ק סי' י"א וסי' כ"ב, וכן פי' ברבות ויקהל פ"ן כי מרים הם א"ר לוי הדור הי' מר במעשיו), וזהו ויסעו ממרה ויבאו אלימה הוא אותיות אלקים רק הצירוף הוא כך אלי מה (ור"ל שנתהפך מהמרירות והדין הנמשך משם אלקים לבחי' חסד הנק' אלי) מה נק' דבר שאינו מושג, והחסד שבדין אינו מושג וזהו אלי הוא חסד ומה לשון אינו מושג, ואלי אל יוד החסד הנמשך מהחכמה (ר"ל שעי"ז באו לבחי' החסד הנמשך מהחכ' שהוא מה שלמעלה מההשגה היינו למעלה מהחסד הנמשך מהבינה כו' ע' באג"ה סי' ד' שהוא ענין האהבה שלמעלה מהשכל המושג, ובאו לבחי' זו ע"י ויסעו ממרה כו' כנ"ל שהוא בירור האהבה שבגבורה כו', ע' בהרמ"ז פ' שמיני דל"ח סע"ב בענין אלישבע ובמא"א אות א' סע"ח אלישבע נק' המל' בהיותה מתוקנת ומקבלת הש"ע נהורין שהם סוד אלי ויש לה מוחין דאימא ס"ג הנק א"ל וזהו אלי שבע, א"כ עד"ז י"ל בפי' אלימה שע"י שמבררת בחי' מרה דאתהפך מרירו למיתקו כו' נמשך גילוי ש"ע נהורין ושם ס"ג כו', וזהו ושם י"ב עינות מים וע' תמרים, להעיר מענין יריחו עיר התמרים בחי' צדיק כתמר יפרח כו' צדיק עליון וצדיק תחתון ונמשך ג"כ ע"י בירור מרירו כי תמר לשון מרירות אלא שהוא ג"כ גימ' שמש שעי"ז נעשה מיתקו דבש תמרים).
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ד פרשת מסעי ויסעו ממרה
מקור מפורש
בפרק זה
וע' מכ"ז ג"כ בת"א פ' בשלח סד"ה וירא ישראל, ומענין מרירו למיתקו בפ' מקץ בד"ה נר חנוכה מצוה, ובזח"א בראשית ד"ד סע"א ובהרמ"ז שם המתקת ק"נ להחזירה אל הקדושה כו' וטעמין מרירו למיתקא שמרירות היסורין טועמין בהם טעם מתוק והמק"מ כ' הדין שהוא מר ממתיקין אותו, ויש לומר שני הפירושים שע"י שטועמין בהם טעם מתוק ע"י התבוננות שאין רע יורד מלמעלה ומלובש בזה טוב הגנוז כמ"ש באגה"ק סי' י"א עי"ז באמת נמתק הדין.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ה מעיין גנים
מקור מפורש
בפרק זה
והוא התענוג העצמי רק שאינו מושג ואי לזאת לא ירצה בחיי בני מזוני הגשמי' כ"א כאשר מתאוה מהאין שזהו עיקר התענוג והעדן שלמעלה מהשגה וע"י העמקת הדעת יעמוד כל היום בבחי' ביטול הרצון הלזה וכמ"ש ביאור ד"ז באגה"ק סי' י"א ד"ה להשכילך בינה ע"ש, והטעם שנק' בחי' זו עמידה, דהנה כשיש לו אהבה ודביקה בה' זהו הנק' מהלך וכמ"ש באברהם הלוך ונסוע הנגבה, אך קודם שיגיע לבחי' אהבה והילך זה צ"ל תחלה בחי' עמידה זאת היינו לעמוד ולשתוק מן התפשטות והילוך שבלעו"ז והן הרצונות זרות שהאדם רוצה וחפץ ומשתוקק לדברים זרי' שזהו נק' ג"כ הילוך רק שזהו בלעו"ז וע"ד מ"ש ויבא הלך לאיש העשיר (ש"ב י"ב ד') שהוא ההילוך דלעו"ז ונק' הלך שהולך ומתחזק שמתחלה הוא כאורח ע"ש בפי' רש"י, וצ"ל משלחי רגל השור והחמור דהיינו למנוע הילוך של היצה"ר, וכמארז"ל בע"ז ד"ה ע"ב אלו שיצרם מסור בידם מפסוק משלחי רגל השור והחמור, וכדי שיתהפך מהילוך זה להיות ההילוך באלקות הוא ע"י שיבא תחלה לבחי' עמידה והוא בחי' ביטול רצון, וכמ"ש בת"א בד"ה קחו מאתכם תרומה שע"י אתכפיא יכול לבוא לבחי' אתהפכא, וזה הי' ענין קרשים עומדים, ועמידה וביטול רצון זה נמשך ע"י יראה וכמ"ש במלאכי' כולם עומדים ברום עולם ומשמיעים ביראה, והנה במלאכי' כתיב ורגליהם רגל ישרה, ישרה בגימ' תקט"ו, והיינו כי שורש העולמות הוא מבחי' מדות עליונות, כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, וכתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה שרחמים וחסדים שייך לעולם דאל"כ על מי ירחם או יתחסד, והיינו כי המדות הם שורש ומקור העולם, והמלאכי' ע"י עמידתם שז"ע ורגליהם כי באשה קרוי מושב, משא"כ עמידה הוא בחי' דכר, וע"י שהם עומדים ברום עולם שהעמידה היא ברגל, עי"ז ממשיכי' מבחי' ט"ו שהוא י"ה בת"ק, הוא בחי' מדות עליונות שכללותם הם חמשה מדות כמ"ש לך ה' הגדולה והגבורה והת"ת והנצח וההוד, אבל בחי' היסוד אינו מעיקר
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ל"א
מקור מפורש
בפרק זה
והנה יש עוד ענין בהמתקת הגבורות שהוא ענין גבורות ודינים של יסורים ח"ו בעולם הזה, ויש בזה גם כן דרך כלל ב' ענינים, המתקת הדינים בשרשן שזהו על ידי התבוננות בשרש כל הדינים שאין רע יורד מלמעלה ובשרש הכל טוב אך הוא טוב הגנוז ואינו מתגלה למטה ממש לכן הלבוש הוא רע המדומה, וע"ד שנתבאר בפכ"ו בענין אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה ובלק"ת ד"ה נחש הנחשת ועל ידי זה נמתקו הדינים גם למטה כנזכר סד"ה להשכילך בינה באגה"ק סי' י"א, אבל עיקר המתקת הגבורות הוא גם בגבורות דקדושה שהוא שרש היסורים ח"ו שיומתקו בחסדים, והוא על ידי התבוננות בעצמות אוא"ס שלמעלה מכל ההשתלשלות דלית שמאלא בהאי עתיקא והכל טוב וחסד ממש כידוע מענין שלעתיד לבוא הוי' אחד כולו הטוב והמטיב, וזה נקרא המתקת הגבורות בחסדים שנמתקו הגבורות למעלה ממילא אין שרש לרע ח"ו ובטלו כל הדינין לא מיתוק הדין להחלישו לבד.
פתיחה בהקשר