97
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ויש לומר, שההסבר לכך הוא: כאשר יהודי מביע בטחון מוחלט בקדוש־ברוך־הוא, והוא בטוח בפשטות שהקדוש־ברוך־הוא ייטיב עמו בטוב הנראה והנגלה, למרות שאין זה בהתאם לחישובים הטבעיים – הרי עצם הרגשה זו "ממשיכה" ומביאה מלמעלה את הנהגתו של הקדוש־ברוך־הוא בדרך של מדה כנגד מדה, שהתורה מודיעה ופוסקת שזוהי מדתו של הקדוש־ברוך־הוא22, וה' מטיב עמו בטוב הנראה והנגלה23, בלי להתחשב כלל בחישובים אם הוא ראוי לכך24.
ג. פרשת המן – גם בשבת,
ובתחלת התפלה?
מהאמור לעיל מובן, שמדת הבטחון – ההתעררות המדה בפועל – קשורה לבקשת צרכיו של האדם: כאשר האדם עסוק בקבלת צרכיו ההכרחיים, הרי הוא בוטח בה', שהוא ימלא אותם.
לפי זה, בהתאם לסיבה שפרשת המן נאמרת כדי לעורר את האדם "לבטוח בה'" – יש מקום לומר25, שפרשת המן תיאמר:
(א) רק בימות החול, ולא בימות השבת26 כאשר אין האדם מבקש צרכיו הגשמיים27, בדומה למן עצמו, אשר לא ירד ביום השבת28, למרות היותו "דבר יום ביומו".
(ב) אף בימות החול, אין לומר זאת בתחלת התפלה. בדומה לבקשת צרכיו של האדם, אשר "יסדר אדם שבחו של הקדוש־ברוך־הוא ואחר כך יתפלל"29 (בקשת צרכיו). וכפי שאכן מוצאים במספר סדורים30, שפרשת המן נקבעה
הערות
- 22. משנה סוטה (ח, ב). וש"נ.
- 23. ראה בארוכה נתיבות עולם שם. ולהעיר מאגה"ק סו"ס יא: ובאמונה זו באמת נעשה הכל טוב גם בגלוי כו' (הובא גם בביאוה"ז שם (ע' קצד), ושם: שע"י האמונה והבטחון כו').
- 24. ומכיון שהנהגת הקב"ה היא מדה כנגד מדה הרי האדם בוטח מלכתחלה שיהי' כן. ולהעיר מכד הקמח שם: ענין הבטחון .. לבו חזק בבטחונו כאילו הבטיחו ה' יתברך. וראה גם חובת הלבבות שם (פ"א־ב). – וראה לקו"ש חל"ו ע' 3 ואילך.
- 25. וכן להטעם שבפרישה (שהובא לעיל בהערה 2) שאמירתו היא כדי "שלא יתמעטו מזונותיו".
- 26. ובבאר היטב או"ח שם סק"ט מביא שיכול לאמרו גם בשבת. וכן משמע לכאורה מס' המנהיג (שהובא לעיל בשוה"ג להערה 2) שמביא הא דכל האומר פרשת המן בכל יום כו' בהל' שבת. וראה לקמן בפנים.
- 27. וי"ל שאי"ז דומה לפ' קרבנות יחיד ש"אין הפסד לאומרן כקורא בתורה" (שו"ע אדה"ז מהדו"ק שם סט"ז, ממג"א שם סוסקי"א) – כי שם ה"ז רק כדי שיהי' כאילו הקריב כו', אבל בנדו"ד שאומרה כדי להתעורר (בפועל) "לבטח בה' כו'" י"ל שאין לאומרה בשבת. ועצ"ע.
- 28. אם ירד המן ביו"ט – ראה מכילתא, מכילתא דרשב"י, פרש"י (ועוד) – פרשתנו טז, כו. תוד"ה והי' – ביצה ב, ב. וראה תו"ש פרשתנו שם. וש"נ. – וראה לקו"ש חל"ו ע' 77 ואילך.
- 29. ברכות לב, סע"א. טור ושו"ע אדה"ז או"ח ר"ס נא.
- 30. סי' יעב"ץ, עבודת ישראל, ועוד. וראה מה שהובא בארחות חיים (החדש) או"ח ס"א שם, דמאן דמצלי על פרנסה אחר פרשה זו ככתוב בסידורים יניח עד לאחרי שמו"ע משום שכתוב בזהר פנחס שלא להתפלל על פרנסה קודם תפלת שחרית. וכ"כ גם בס' מקור חיים על שו"ע או"ח (לבעהמח"ס שו"ת חות יאיר. נדפס ירושלים תשמ"ב) שם.
מצוטט ב־2 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך כו ‹ ט'תקפב לקו"ש חכ"ו ע' 97
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.