על הפרק
אגרות קודש כרך יט ז'שפד
מקור מפורש
בפרק זה
לפלא גדול גם הספק ושאלה בזה, והרי זהו מטבע בני ישראל בתולדותם (עיין בספר תניא קדישא סוף פרק א', ואגרת הקדש סי' י"ב - שכן הוא מצד נפה"א ומצד נה"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות**
מקור מפורש
בפרק זה
1239 מדייק אאמו"ר ומבאר: הב' לשונות, מעשינו עבודתינו, יובן ממ"ש לקמן באגרת הקדש פי"ב המתחיל והי' מעשה הצדקה כו' ע"ש. וי"ל מעשינו קאי על ימות המשיח* ועבודתינו קאי על תחה"מ (הערות לתניא (ע' טו) – ליקוטי לוי יצחק).
*
) וראה באגה"ק שם (קיח , סע"א) בביאור מעשה " בכל יום ויום בטובו מחדש מע"ב וחדשים לבקרים כו' ".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1058 איוב כה, ב. במדב"ר פי"ב, ח. אגה"ק סימן יב. וראה לקו"ש שם ע' 260 ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 23
מקור מפורש
בפרק זה
135 מדייק אאמו"ר ומבאר: הב' לשונות, מעשינו עבודתינו, יובן ממ"ש לקמן באגרת הקדש פי"ב המתחיל והי' מעשה הצדקה כו' ע"ש. וי"ל מעשינו קאי על ימות המשיח* ועבודתינו קאי על תחה"מ (הערות לתניא – ליקוטי לוי יצחק).
----------
*) וראה באגה"ק שם (קיח, סע"א) בביאור מעשה "בכל יום ויום בטובו מחדש מע"ב וחדשים לבקרים כו'".
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק ראשון קי-ב
מקור מפורש
בפרק זה
יז המובא כאן בחצ"ע אין כאן מקומו והובא לעיל סי' קי א .
----- הערות וציונים -----
כשהזכרים קודם בשם הוי' כו' – אותיות שם הוי' כסדרן ה"ה אב (יו"ד) ואם (ה') בן (ו) ובת (ה' בתראה) רחימו שלימו ודא תפארת (זח"ג יא, ב וראה שם רצ, ב), ותפארת קו המכריע ומטה כלפי חסד (תניא, אגה"ק סי' יב). ועיין תקו"ז רתנ"ו פט, ב.
י"ו קודם הההי"ן – י"ו דכורין וההי"ן נוקבא, ראה תקו"ז י, א. וראה זח"ב קעח, ב. זח"ג קכב, סע"ב ושם קפג, ב. וראה זו"ח, סוף מדרש שה"ש עד, ג (ושם בהוספה עה, א).
ואם לאו – עיי"ש בתקו"ז דאז דינא אחזי בעלמא כו'.
השכחה הנקרא פרעה – ראה לקו"ת להאריז"ל, פ' וישב ד"ה ויהי אחר, דפרעה כללות כל האחוריים של הגרון ונקרא עורף כי פרעה גי' עורף (עם הכולל כמ"ש בשער הפסוקים פ' וישב) גם פרעה אותיות עורף (שם פ' שמות ד"ה ויקם, פרעה יש בו אותיות הערף). ומבואר בע"ח ש"ט פ"ב ושם שט"ו פ"ו דהשכחה מצד אחוריים (בחי' העורף), וראה בארוכה בשער המצות ר"פ ואתחנן. ועיין אוה"ת לכ"ק אדמו"ר הצ"צ, פ' בשלח ד"ה אמר אויב, שפרעה במילוי (פא – ריש – עין – הא) גימטריא תשכ"ח (כנראה עם הכולל), ועיי"ע פע"ח שער חג המצות פ"א.
שם ס"ג ושם אהי' קס"א גי' דרך – כלומר שם ס"ג שהוא שם הוי' במילוי יו"ד ה"י וא"ו ה"י, ביחד עם שם אהי' במילוי אל"ף ה"י יו"ד ה"י שהוא קס"א, בגי' דרך, כמבואר בשער ההקדמות, ערכי הכנויים אות ד'.
אשר משם ניזונים כו' – ראה זח"א קצז, ב וזח"ב לא, סע"א.
ארץ פלשתים שהם הקליפות – ראה מאו"א מערכת פ' אות טו. קהלת יעקב, ע' פלשתים. ומבואר באוה"ת להצ"צ פ' בשלח, ע' שסז ואילך.
מכת דם שהוא שם מ"ה חסר א' – ראה שער הכונות, ענין הפסח דרוש א (קמא, ב). וראה עמה"מ, שער קרית ארבע פכ"ג.
מכה לפרעה . . משא"כ לישראל כו' – משנת ר' אליעזר פי"ט. תנחומא וארא יג.
שם מ"ה מים – שם מ"ה במילוי מ"ם ה"ה גי' מים. ועיין ע"ח של"ט דרוש ו.
וכן צפ"ר דע"ה – ראה ילק"ש וארא, שלהי רמז קפב (מאליהו רבה פ"ז) ותעל הצפרדע צפור שיש בו דעה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מ
מקור מפורש
בפרק זה
2028 עת מצוא זו תפלה: תהלים לב, ו. תרגום ופרש"י שם. וראה גם אגה"ק סי' יב.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך א פרשת במדבר ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות
מקור מפורש
בפרק זה
הנה כ' דודי צח ואדום ודגול מרבבה בשה"ש סי' ה' יו"ד, וארז"ל ברבות שם כט"ג צח לי במצרים ואדום למצרים כו' ודגול מרבבה, ואתה מרבבות קדש ואות הוא בתוך רבבות קדש, ובזח"א ס"פ לך לך דצ"ו סע"א ובמק"מ שם דתפארת נק' כן והיינו ע"ס שכלול מחו"ג ולכן הוא צח לי בחי' חסד ואדום למצרים, ובמא"א אות צדיק סעי' י"ד צח בגימט' ע"ב כ"ו בסוד חסד ועמ"ש בפי' כובע ישועה דאי' במא"א כובע כ"ו ע"ב שזהו ע"ד כ"ו דורות שניזונו בחסדו של הקב"ה כי ע"ב גימ' חסד והוא בחי' ורב חסד ע"ד כמה ארך אפיים שארז"ל עליהם פ"ה דאבות, וזהו ג"כ ענין צח לי שיומשך בחי' רב חסד זה לי בסט' דקדושה כו', כ"א לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכ"ו בד"ה בשלח פרעה, וכדי להיות התכללות זו דשני הפכים יחד הוא ע"י המשכה מלמעלה מהמדות מאא"ס ב"ה ממש וכמ"ש במ"א בענין רוכב על עב קל נגוף ורפוא כו' וכמ"ש באגה"ק סי' י"ב ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום ובת"א פ' יתרו בד"ה ענין האבות הן הן המרכבה, וזהו ג"כ ענין שנז' החסד בל' צח, שהוא מענין מ"ש והשביע בצחצחות נפשך כמ"ש ברבות ס"פ בהר בענין הצדקה והמפייס לעני שעז"נ והשביע בצחצחות כו' אם עשית כן הרי את כבוראך אותו שכתוב בו דודי צח כו', ואי' במא"א שם צחצחות הם י"ס דעת"י א"נ י"ס דעולם העקודים עכ"ל אשר שם הוא תכלית ההתכללות כי
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים לד קכה
מקור מפורש
בפרק זה
ועמ"ש בלק"ת פ' במדבר ע"פ מבן עשרים שנה ומעלה כו' לגלגלותם שבהיותו בן עשרים נמשך בו מוחין דאבא ועי"ז יוכל להתעלות לבחי' גלגלתא וזהו עשרים גימט' כתר ומשם יומשך השלום והיחוד וע' באגה"ק סי' י"ב ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום:
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים קמה תקנד
מקור מפורש
בפרק זה
ועזח"ב ס"פ תרומה קע"ה ב' בענין והבריח התיכון כו' ובאגה"ק סי' י"ב ע"פ והיה מעשה הצדקה שלום).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט וככה תאכלו כו'
מקור מפורש
בפרק זה
והנה ההפרש בעבודה בין מלחמה ובין מנוחה זהו עצמו ההפרש בין בינוני ובין צדיק גמור, וע' באגה"ק סי' י"ב בד"ה והי' מעשה הצדקה שלום.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט הוספות הוספה ג
מקור מפורש
בפרק זה
8 באג"ה בד"ה והי' מעשה הצדקה שלום : אגה"ק סי' יב (קיז, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם והנה כו' יושב אוהלים
מקור מפורש
בפרק זה
הוא בחכ' שהחסד ענף החכ' , ורי"ו הוא בגימ' גבורה , ומב' בחי' אלו דחו"ג נעשה תיבה אחת להורות שבזה דהיינו בבחי' העירוב נכללו חו"ג יחד כו', ע"י שהוא בחי' ת"ת המחבר חו"ג , וכמשנת"ל בענין המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו, וע' באגה"ק סי' י"ב, וע"ד הרקיע הנק' ערבות שנק' כן ע"ש שכולל ומחבר חו"ג כמ"ש בזח"ב תרומה דקס"ה א' , וז"ש סולו לרוכב בערבות בי"ה שמו , פי' בי"ה היינו י"ה שהם חו"ב כנודע והם שרש חו"ג כי חסד ענף החכ' כנ"ל וגבורה ענף הבינה כו', והוא השוכן בערבות שהוא מערב חו"ג לכן שוכן בו שם י"ה מקור חו"ג כו', וכן פי' במאו"א אות ע' סכ"ז ערובי מבואות בתי גואי נק' ת"ת המערב חסד ע"ב (וע' במ"א מענין ע"ב גשרים בענין פ' שני' דק"ש כו') גבורה רי"ו, וזהו עירוב, וכן יסוד מערב נו"ה וזהו נק' עירובי חצירות בתי בראי עכ"ל, ובי"נ העיר מת"ז הנ"ל שעירוב הוא עמודא דאמצעיתא, ונמצא כי ע"י העירוב נעשה בחי' ההתכללות עד שאין מקום כלל ליניקת החיצוני', וזהו לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל כו', אבל יעקב הי' מטתו שלימה לפי שהוא מקו האמצעי שממנו אין יניקה כלל, והיינו ע"י בחי' ההתכללות כנ"ל, וא"כ יובן מעלת עירוב שהוא מערב כחות הרוחנים יחד עד שעי"ז לא יומשך שום תוס' יניקה לסט"א, והיא דרבנן דוקא לפי שבינה יתירה כו' ועריבים עלי דברי דודיך כו'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרק זה
ב) וביאור הענין , דהנה האויר הוא למטה מיסוד האש , ועכ"ז יש בו דקות יותר מבאש, והיינו דעם היות שנשפל למטה יותר אבל בשרשו גבוה יותר, וכענין שא' יעקב מה נורא המקום הזה , וכן בשמ"ע א"א הגדול הגבור והנורא שזהו נגד ג' אבות, שנמצא והנורא זהו נגד יעקב, שלכאו' בחי' נורא שייך למדתו של יצחק בחי' גבורה , אלא לפי שיעקב הי' מחבר ב' בחי' דחו"ג אברהם ויצחק לכן הי' כלול משניהם, ולכן הי' בחיר שבאבות כמ"ש כי יעקב בחר לו י"ה , להיותו בקו האמצעי ת"ת עולה עד הכתר , ולכן בכחו לחבר חו"ג כמ"ש מזה באגה"ק סי' י"ב בענין המשל ופחד עמו, ובד"ה גן נעול באריכות , וז"ש מה נורא כו' פי' נורא הוא מקור היראה כמ"ש ואתנם לו
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועוי"ל ענין ק"נ דאצי'
מקור מפורש
בפרק זה
בהמות י"ב בקר דבריאה , ובשם חיות דיצי' שראה יחזקאל כו', כן גם הנשמות נק' בשם זרע בהמה, ויש נשמות דאצי' שנק' זרע אדם כמו נשמת האבות ומשה , ומ"מ גם הנשמות דאצי' אינם אלקות ממש, ואינם כמו העשר ספירות דאצי' כמ"ש מזה באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי, כמ"כ יוכל להשתלשל גם ק"נ דאצי', ואינו אלקות ח"ו ולא כמו ע"ס דקדושה דאצי' דאיהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד , משא"כ בנשמות דאצי' וכ"ש וק"ו בק"נ דאצי', והיינו כי הקו וחוט מאיר בספי' התפארת דאצי', (אם ע"י החכ' דאצי' כמ"ש בלק"ת בד"ה אם בהרת פ"ד בהג"ה ע"ש, וביותר לפי מה שמדברים כאן שהקו ז"ע חוטא יקירא קדישא שנת' באד"ר פ' נשא דקל"ד ע"א, או ע"פ מ"ש במ"א בענין שהת"ת עולה עד הכתר , ע"פ מ"ש בזהר תרומה דקע"ה ב'), וזהו סוד קדוש בוא"ו, וע"י התפארת מאיר בחו"ג ג"כ וכנודע שהתפארת מחבר חו"ג ע"י שמאיר בו מבחי' דלאו מכל אינון מדות איהו כלל כמ"ש באגה"ק סי' י"ב ד"ה והי' מעשה הצדקה שלום, שלכן יש בכחו לחברם, וכאשר מחבר חו"ג ממילא מאיר גם בהם הארת הקו וחוט, וכן בכל הע"ס דאצי', משא"כ אפי' בנשמות דאצי' אין מאיר הארת הקו וחוט, וכ"ש וק"ו בק"נ דאצי' כו', ובודאי יש הפרש גדול בין נשמות דאצי' שהן קדש כמ"ש קדש ישראל לה' , נשמה שנתת בי טהורה היא , משא"כ ק"נ דאצי' (שאין שייך שמות קדש וטהר, שהרי ק"נ הוא מחצה טוב ומחצה רע כמ"ש בלק"ת בדרוש בהרת הנ"ל, ובפ' חקת בד"ה ויקחו אליך פרה איתא במשניות פ"א ע"ש ובנשמות דאצי' הגם שאין מאיר בהם הקו מ"מ אף גם לאחר שירדו הנר"נ דאצי' לעוה"ז לצדיקים הראשונים אפשר שלא נשתנה מהותן להיות דבר נפרד מאלקות ולכן הי' מסתלקות (מן הגוף) כשרוצה לחטוא בטרם יחטאו כמ"ש באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי הנ"ל, שנמצא אינם בערך כלל לבחי' ק"נ דאצי' שיש בה מחצה רע כו') רק המכוון מן הדמיון שמדמים ק"נ דאצי' לנשמות דאצי' זהו איך ששייך לשון אצילות גם בבחי' נשמות דאצי' שאינם אלקות
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק שני ש"פ ויחי, העת"ר
מקור מפורש
בפרק זה
דכמו"כ הוא במדרי' דקדושה דכתי' רוממות אל בגרונם וחרב פפיות בידם וכתי' יתפרדו כל פועלי און להפריד ולהכרית יניקות החיצונים מן הקדושה כו', להיות כי סביב רשעים יתהלכון שהסט"א היא מסביב לקדושה מבחוץ כו', ופי' שהן מסביב לקדושה י"ל שז"ע הלבושים כו', שהרי בעצמות המדרי' דקדושה לא יש אחיזה לסט"א וכמ"ש בע"ח דבברי' מיעוטו רע וביצי' מחצה על מחצה ובעשי' רובו כו', כ"ז הוא בהלבושים לא בהע"ס ח"ו, וכן בנה"א בעצמות הכחות שלו לא יש תערובות רע כו', ומ"ש באגה"ק סי' י"ב תערובות רע שבנפשו היינו מה שבמדות ובדעת הו"ע המורגש שבהשתל' נעשה מזה רע והו"ע עה"ד טו"ר כו' וכמ"ש בלקו"ת בהבי' דמי מנה, אבל אחיזת החיצונים הוא בההתפשטות דנה"א בלבושים
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק שלישי המשך בכתב, שלא נאמר
מקור מפורש
בפרק זה
ועי"ז מהפך מדות רעות הנ"ל שיהי' החסד בבחי' הביטול וישפיע לזולתו מהטוב ביותר כו' (וכמו הבל שהביא קרבן מבכורות צאנו וחלביהן כו'), ויהי' וותרן היפך הקמצנות ובבחי' השפעה ביותר כו' מאחר שאין לו צורך בעצמו כלל, ע"כ מתהפך מדת הגבו' שלו להיות בתגבורת השפעת הטוב אל הזולת כו', או שכובש את יצרו וליתן ביתר שאת כו', ועמ"ש באגה"ק סי' י"ב בענין ועבודת הצדקה השקט ובטח שאין הרע יכול להיות חוזר וניעור בקלות כ"כ כו'.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק א
מקור מפורש
בפרק זה
60 וצ"ע: כנראה שהוקשה לו מה שמובא בד"ה ויחלום תש"ח ס"ע 85 שמביא מכאן פרק א' וכתב ע"ז: והנה נראה שהמדות טובות הן מחלק הטוב שבנוגה הנקרא יצ"ט, ועמ"ש באגה"ק סי' יב ד"ה והיה מעשה הצדקה שלום, שישראל בטבעם הם רחמנים וגומלי חסדים מפני היות נפשותיהן נמשכות ממדותיו ית' שהחסד גובר בהן, הרי שהמדות טובות הן מהנפש עצמה . . . וי"ל לפי מ"ש בעץ חיים דיצ"ט הוא מלאך טוב מיצירה, ולהיות דז"א מקננא ביצי' א"כ הרי יש להם שייכות זה לזה. והנפש דנוגה נקראת דכיא מפני הטוב שבה שקרוב אל הקדושה וגם קרובה ליטהר, עכ"ל. וראה בלקוטי באורים (קארף) ח"א ע' כו.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק א
מקור מפורש
בפרק זה
עי' אגה"ק סי' י"ב והי' מעשה הצדקה והנה מודעת כו' וצ"ע 54 .
פתיחה בהקשר