אגרת הקדש סימן יב

וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם, וַעֲבוֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם. לְהָבִין הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין ״מַעֲשֶׂה״ לַ״עֲבוֹדָה״ וּבֵין ״שָׁלוֹם״ לְ״הַשְׁקֵט וָבֶטַח״ כוּ׳. עַל פִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה עַל פָּסוּק ״עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו״ – כִּי ״מִיכָאֵל שַׂר שֶׁל מַיִם וְגַבְרִיאֵל שַׂר שֶׁל אֵשׁ, וְאֵין מְכַבִּין זֶה אֶת זֶה״.

כְּלוֹמַר, שֶׁמִּיכָאֵל שַׂר שֶׁל חֶסֶד, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם ״מַיִם״, הַיּוֹרְדִים מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ לְמָקוֹם נָמוּךְ, וְהוּא בְּחִינַת הַהַשְׁפָּעָה וְהִתְפַּשְּׁטוּת הַחַיּוּת מֵעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים לְתַחְתּוֹנִים, וּבְחִינַת אֵשׁ שֶׁטִּבְעָהּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, הִיא בְּחִינַת הַגְּבוּרָה וְהִסְתַּלְּקוּת הַשְׁפָּעַת הַחַיִּים מִמַּטָּה לְמַעְלָה, שֶׁלֹּא לְהַשְׁפִּיעַ, רַק בְּצִמְצוּם עָצוּם וְרַב, וְהֵן מִדּוֹת נֶגְדִּיּוֹת וְהָפְכִּיּוֹת זוֹ לָזוֹ, וְהַיְינוּ כְּשֶׁהֵן בִּבְחִינַת מִדּוֹת לְבַדָּן.

אַךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, דְּהַיְינוּ, עַל־יְדֵי גִּילּוּי שֶׁמִּתְגַּלֶּה בָּהֶן הֶאָרָה רַבָּה וְהַשְׁפָּעָה עֲצוּמָה מְאֹד מֵאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, אֲשֶׁר כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא, שֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת מִדָּה חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא לְמַעְלָה מַּעְלָה עַד אֵין קֵץ, אֲפִילוּ מִבְּחִינַת חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת מְקוֹר הַמִּדּוֹת, וַאֲזַי, הַמִּדּוֹת נֶגְדִּיּוֹת שֶׁל מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל נִכְלָלוֹת בִּמְקוֹרָן וְשָׁרְשָׁן, וְהָיוּ לַאֲחָדִים מַמָּשׁ, וּבְטֵלִים בְּאוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ הַמֵּאִיר לָהֶם בִּבְחִינַת גִּילּוּי.

וַאֲזַי מִתְמַזְּגִים וּמִתְמַתְּקִים הַגְּבוּרוֹת בַּחֲסָדִים, עַל־יְדֵי בְּחִינָה מְמוּצַּעַת – קַו הַמַּכְרִיעַ וּמַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, הִיא מִדַּת הָרַחֲמִים, הַנִּקְרֵאת בְּשֵׁם ״תִּפְאֶרֶת״ בְּדִבְרֵי חַכְמֵי הָאֱמֶת, לְפִי שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִב׳ גְּוָונִין: לוֹבֶן וְאוֹדֶם, הַמְרַמְּזִים לְחֶסֶד וּגְבוּרָה.

וְלָכֵן, סְתָם שֵׁם הַוָיָ׳ בָּרוּךְ־הוּא שֶׁבְּכָל הַתּוֹרָה – מוֹרֶה עַל מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, לְפִי, שֶׁכָּאן הוּא בְּחִינַת גִּילּוּי אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הֶאָרָה רַבָּה, בְּיֶתֶר שְׂאֵת מִשְּׁאָר מִדּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת יִתְבָּרֵךְ.

וְהִנֵּה, אִתְעָרוּתָא דִלְעֵילָּא, לְעוֹרֵר גִּילּוּי הֶאָרָה רַבָּה וְהַשְׁפָּעָה עֲצוּמָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, מֵאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם הַנִּזְכָּר לְעֵיל, הִיא בְּאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא, בְּמַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה וְהַשְׁפָּעַת חַיִּים חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים לְמַאן דְּלֵית לֵיהּ מִגַּרְמֵיהּ כְּלוּם, וּלְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים כוּ׳.

וּמוּדַעַת זֹאת, מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה עַל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ: מֵשִׂים שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּבְפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה, ״פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה״ הֵם הַשָּׂרִים וְהַמִּדּוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל, שֶׁהֵן הַהֵיכָלוֹת עֶלְיוֹנִים בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה שֶׁבַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וּ״פָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה״ הֵן הַהֵיכָלוֹת הַתַּחְתּוֹנִים, וּבִפְרָט עוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל הַמְעוֹרָב טוֹב וָרַע מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְהָרַע שׁוֹלֵט עַל הַטּוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם כוּ׳״, ״וּלְאוֹם מִלְאוֹם יֶאֱמָץ״.

וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ בָּאָדָם הַתַּחְתּוֹן, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם ״עוֹלָם קָטָן״, שֶׁלִּפְעָמִים הַטּוֹב גּוֹבֵר, וְלִפְעָמִים, לְהֵיפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם.

וְאֵין שָׁלוֹם בָּעוֹלָם עַד עֵת קֵץ, שֶׁיִּתְבָּרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע לִידָּבֵק בְּשָׁרְשׁוֹ וּמְקוֹרוֹ, מְקוֹר הַחַיִּים בָּרוּךְ־הוּא, וַאֲזַי ״יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן״, וְרוּחַ הַטּוּמְאָה יַעֲבוֹר מִן הָאָרֶץ, כְּשֶׁיִּתְבָּרֵר מִתּוֹכוֹ בְּחִינַת הַטּוֹב הַמְחַיֵּיהוּ.

וּבֵירוּר זֶה יִהְיֶה גַם כֵּן עַל־יְדֵי גִּילּוּי אֱלֹקוּתוֹ לְמַטָּה בְּהֶאָרָה רַבָּה וְהַשְׁפָּעָה עֲצוּמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה׳״, ״וְנִגְלָה כְּבוֹד ה׳ כוּ׳״.

וְזֶהוּ בִּכְלָלוּת הָעוֹלָם לֶעָתִיד, אַךְ בָּאָדָם הַתַּחְתּוֹן, בְּכָל ״עֵת מְצוֹא״ – זוֹ תְּפִלָּה, אוֹ שְׁאָר עִתִּים מְזוּמָּנִים לְהִתְבּוֹדֵד עִם קוֹנוֹ, כָּל אֶחָד לְפִי מַעֲשָׂיו, זוֹכֶה לְמֵעֵין בֵּירוּר זֶה, עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וְכֵן עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: ״רַבִּי אֶלְעָזָר יָהִיב פְּרוּטָה לְעָנִי וַהֲדַר מַצְלֵּי, דִּכְתִיב: אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ״, הִיא בְּחִינַת גִּילּוּי הֶאָרָה וְהַשְׁפָּעַת הַדַּעַת וְהַתְּבוּנָה, לְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדוּלַּת ה׳, וּלְהוֹלִיד מִזֶּה דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים כַּנּוֹדָע.

וְעַל־יְדֵי זֶה נִבְרָר הַטּוֹב לַה׳ וְנִפְרָד הָרַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב, וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ״, פֵּירוּשׁ, לְפִי הִילּוּלוֹ אֶת ה׳ בְּעוֹמֶק הַדַּעַת לְהוֹלִיד דְּחִילוּ וּרְחִימוּ – כָּכָה נִבְרָר הַטּוֹב וְנִפְרָד הָרַע, כְּבֵירוּר וּפֵירוּד הַסִּיגִים מִכֶּסֶף וְזָהָב בְּמַצְרֵף וְכוּר.

וְהִנֵּה מוּדַעַת זֹאת, שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּטִבְעָם הֵם רַחֲמָנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים, מִפְּנֵי הֱיוֹת נַפְשׁוֹתֵיהֶם נִמְשָׁכוֹת מִמִּדּוֹתָיו יִתְבָּרֵךְ, אֲשֶׁר הַחֶסֶד גּוֹבֵר בָּהֶן עַל מִדַּת הַדִּין וְהַגְּבוּרָה וְהַצִּמְצוּם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״גָּבַר חַסְדּוֹ עַל יְרֵיאָיו״, שֶׁלָּכֵן נִקְרֵאת הַנְּשָׁמָה ״בַּת כֹּהֵן״ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ.

וְהִנֵּה, הַצְּדָקָה הַנִּמְשֶׁכֶת מִבְּחִינָה זוֹ, נִקְרֵאת בְּשֵׁם ״מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה״, כִּי שֵׁם ״מַעֲשֶׂה״ נוֹפֵל עַל דָּבָר שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה, אוֹ שֶׁנַּעֲשֶׂה תָּמִיד מִמֵּילָא וְהִיא דָבָר הַהוֹוֶה וְרָגִיל תָּמִיד. וְאַף כָּאן, הֲרֵי מִדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמָנוּת הוּטְבְּעָה בְּנַפְשׁוֹת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל מִכְּבָר מֵעֵת בְּרִיאוּתָן וְהִשְׁתַּלְשְׁלוּתָן מִמִּדּוֹתָיו יִתְבָּרֵךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּפַּח בְּאַפָּיו כוּ׳״, ״וְאַתָּה נָפַחְתָּ בִּי״, ״וּמַאן דְּנָפַח כוּ׳״, וְגַם בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וַ״חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים כוּ׳״.

אַךְ לְשׁוֹן ״עֲבוֹדָה״ אֵינוֹ נוֹפֵל אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה בִּיגִיעָה עֲצוּמָה נֶגֶד טֶבַע נַפְשׁוֹ, רַק שֶׁמְּבַטֵּל טִבְעוֹ וּרְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא, כְּגוֹן לְיַיגֵּעַ עַצְמוֹ בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה ״עַד מִיצּוּי הַנֶּפֶשׁ כוּ׳״. וְאַף כָּאן בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה, לִיתֵּן הַרְבֵּה יוֹתֵר מִטֶּבַע רַחֲמָנוּתוֹ וּרְצוֹנוֹ וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה עַל פָּסוּק ״נָתֹן תִּתֵּן״ – ״אֲפִילוּ מֵאָה פְעָמִים וְכוּ׳״.

וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ״וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה״, שֶׁגַּם הַצְּדָקָה הַנִּקְרֵאת בְּשֵׁם ״מַעֲשֶׂה״ וְלֹא בְּשֵׁם ״עֲבוֹדָה״, אַף־עַל־פִּי־כֵן, בְּ״אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא אִתְעָרוּתָא דִלְעֵילָּא״, מְעוֹרֵר גִּילּוּי אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בְּהֶאָרָה רַבָּה וְהַשְׁפָּעָה עֲצוּמָה, וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו וְגַם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה.

רַק שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל לֹא יִתְגַּלֶּה הַשָּׁלוֹם וְהַבֵּירוּר וּפֵירוּד הָרַע מֵהַטּוֹב עַד עֵת קֵץ וְלֹא בִּזְמַן הַגָּלוּת, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. רַק בְּ״עוֹלָם קָטָן״ הוּא הָאָדָם בְּכָל ״עֵת מְצוֹא״ – זוֹ תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ״, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. אַךְ אַחַר הַתְּפִלָּה, יוּכַל לִהְיוֹת הָרַע חוֹזֵר וְנֵיעוֹר בְּקַל וּלְהִתְעָרֵב בַּטּוֹב, כַּאֲשֶׁר יִתְהַלֵּךְ בְּחֶשְׁכַת עוֹלָם הַזֶּה.

אַךְ הַצְּדָקָה בִּבְחִינַת ״עֲבוֹדָה״, הִנֵּה, מֵאֲשֶׁר יָקְרָה וְגָדְלָה מַעֲלָתָהּ בִּמְאֹד מְאֹד, בִּהְיוֹתוֹ מְבַטֵּל טִבְעוֹ וּרְצוֹנוֹ הַגּוּפָנִי מִפְּנֵי רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא, וְאִתְכַּפְיָא סִטְרָא אָחֳרָא, וַאֲזַי אִסְתַּלֵּק יְקָרָא דְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא כוּ׳, וּ״כְיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ״ דַּוְקָא כַּנּוֹדָע, אֵי לָזֹאת – אֵין הָרַע יָכוֹל לִהְיוֹת עוֹד חוֹזֵר וְנֵיעוֹר בְּקַלּוּת כָּל כָּךְ מֵאֵלָיו, רַק אִם הָאָדָם יְעוֹרְרֶנּוּ וְיַמְשִׁיכֶנּוּ עַל עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם.

וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ״הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם״, ״הַשְׁקֵט״ הוּא מִלְּשׁוֹן ״שׁוֹקֵט עַל שְׁמָרָיו״, דְּהַיְינוּ, שֶׁהַשְּׁמָרִים נִפְרָדִים לְגַמְרֵי מִן הַיַּיִן וְנוֹפְלִין לְמַטָּה לְגַמְרֵי, וְהַיַּיִן לְמַעְלָה זַךְ וְצָלוּל בְּתַכְלִית. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה הוּא בַּ״עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה״, הַ״שְּׁמָרִים״ הֵן בְּחִינַת תַּעֲרוֹבֶת רַע שֶׁבְּנַפְשׁוֹ, – נִבְרָר וְנִפְרָד מְעַט מְעַט עַד שֶׁנּוֹפֵל לְמַטָּה לִמְקוֹרוֹ וְשָׁרְשׁוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם״: