260
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ד. אחדות על ידי התבטלות כלפי העליון, או ע"י ממוצע
ההסבר לכך הוא:
האחדות בין שני "עולמות" יכולה להיות באופן כללי בשתי דרכים:
א) על ידי אור עליון המאיר עליהם, שהוא נעלה משני עולמות, ענינים שונים.
ב) על ידי אמצעי מקשר בין שני הענינים.
ההבדל בין שני האופנים הוא:
כאשר שני ענינים מתבטלים מפני האור שמעל שניהם, והם מתאחדים ביניהם, בדומה לשני שרים הבטלים לפני המלך, הרי האחדות אינה ממציאותם העצמית, אלא כמאמר חז"ל23 על הפסוק24 "המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו", "מיכאל שר של מים25 גבריאל שר של אש ואין מכבים זה את זה"26, אחדות זו נובעת מפני שהקדוש־ברוך־הוא עושה שלום במרומיו – על ידי האור העצום של הקדוש־ברוך־הוא אין שר של מים ושר של אש חשים במציאותם, ולכן אינם חשים בניגודים ובשוני ביניהם27.
אך באופן זה של אחדות אין שלמות מוחלטת, כי האש והמים שבהם אינם מתאחדים. האש והמים לכשעצמם נשארים במציאותם, והתאחדותם נובעת רק בהתבטלות ההרגשה העצמית של כל אחד ואחד. "כשמרגישים" את המלך, הקדוש־ברוך־הוא, אין הם מרגישים את עצמם28.
האופן השני הוא, כאשר האחדות היא על ידי אמצעי המקשר ומחבר בין שני הענינים, אחדות זו נובעת מהמשותף והדומה שבין שני הענינים, על ידי ה"ממוצע" המקשר, ובאופן זה האחדות היא דוקא מצד מהותו המסויימת של כל ענין.
אך גם אחדות זו אינה באופן ששתי המציאויות מתחברות ביניהן כפי שהן, כי החיבור אינו בין הדברים כשלעצמם, אלא כפי שהם מתקרבים זה לזה, שהעליון שרוי באופן של ירידה, והתחתון – בעליה29.
כדוגמא לכך הוא החיבור בין שכל ומדות30. אמנם, המדות נובעות
הערות
- 23. במדב"ר פי"ב, ח. וש"נ. אגה"ק סי"ב.
- 24. איוב כה, ב.
- 25. כ"ה באגה"ק שם. בבמדב"ר שם: מיכאל והוא שלג. ועד"ז הוא בשהש"ר פ"ג, יא: מיכאל שר של שלג. ובתנחומא פרשתנו ו: מיכאל מן המים.
- 26. בבמדב"ר: לא זה מזיק את זה ולא זה מזיק את זה (ועד"ז בתנחומא פרשתנו שם). והלשון "מכבין" הוא בבמדב"ר שם לגבי השלום במלאך עצמו. אבל בשהש"ר שם "ולא זה מכבה זה ולא זה מזיק זה" (וראה בהמשך שם בנוגע לכמה עניני שלום: ולא זה מכבה זה).
- 27. ראה אגה"ק שם. לקו"ת אמור לח, א. ובכ"מ.
- 28. ראה סה"מ פר"ת ע' רכו. ושם "רק שאינן כמציאותן ומהותן כו'".
- 29. ראה סה"מ תש"ג ע' 130.
- 30. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ד ה"ה. בד קודש פ"ב ואילך, ורפ"ד.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ד׳:ה׳ - הטקסט מספריא
ארבעה יסודות האלו משתנים זה לזה תמיד בכל יום ובכל שעה מקצתן לא כל גופן כיצד מקצת הארץ הקרובה מן המים משתנית ומתפוררת ונעשית מים וכן מקצת המים הסמוכים לרוח משתנין ומתמסמסין והווין רוח וכן הרוח מקצתו הסמוך לאש משתנה ומתחולל ונעשה אש וכן האש מקצתה הסמוך לרוח מתחולל משתנה ומתכנס ונעשה רוח וכן הרוח מקצתו הסמוך למים משתנה ומתכנס ונעשה מים וכן המים מקצתו הסמוך לארץ משתנה ומתכנס ונעשה ארץ ושינוי זה מעט מעט ולפי אורך הימים ואין כל היסוד משתנה עד שיעשה כל המים רוח או כל הרוח אש שאי אפשר שיבטל אחד מן היסודות הארבעה אלא מקצת ישתנה מאש לרוח ומקצת ישתנה מרוח לאש וכן בין כל אחד וחבירו ימצא השינוי בין ארבעתן וחוזרות חלילה לעולם.
מצוטט ב־5 עמודים
תורת מנחם 5
- מג - שנת תשכ"ה - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה לקו"ש חכ"ה ע' 260
- לב - שנת תשכ"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"ה ע' 260
- סב - שנת תשל"א - חלק ראשון ‹ שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ה ע' 260
- סג - שנת תשל"א - חלק שני ‹ שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ה ע' 260
- סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"ה ע' 260
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

